Otzarot-Article

"כִּי יְדַבֵּר אֲלֵכֶם פַּרְעֹה לֵאמֹר תְּנוּ לָכֶם מוֹפֵת" (ז-ט) פַּרְעֹה הָיָה אָדָם חוֹשֵׁב, חוֹקֵר, אִינְטֶלֶּקְטוּאַל. דָּם, צְפַרְדֵּעַ, כִּנִּים, עָרֹב, דֶּבֶר, בָּאִים כְּמוֹ שָׁעוֹן, נוֹחֲתִים עַל הַמִּצְרִים וּפוֹסְחִים עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. "וַיָּמָת כֹּל מִקְנֵה מִצְרָיִם, וּמִמִּקְנֵה בְנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא מֵת אֶחָד". מִנָּה וַעֲדַת חֲקִירָה, "וְהִנֵּה לֹא מֵת מִמִּקְנֵה יִשְׂרָאֵל עַד אֶחָד", אֲפִילוּ אֶחָד, אַף לֹא מִמַּחֲלָה אוֹ מִזִּקְנָה. אַף הַגּוֹסְסִים, מוֹתָם הֻשְׁעָה.

"וַיִּכְבַּד לֵב פַּרְעֹה, וְלֹא שִׁלַּח... הָעָם".

הַוַּעֲדָה פִּרְסְמָה אֶת מַסְקְנוֹתֶיהָ - וּמְאוּמָה: "אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה זֶה פֶּלֶא מְבֹאָר בִּלְתִּי מִתְיַחֵס בְּשׁוּם פָּנִים זוּלָתִי לַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ".

אָז מָה אָמַר, אֵיךְ הִתְיַחֵס, הֲרֵי הוּא בְּעַצְמוֹ שָׁלַח לִבְדֹּק? מִי שֶׁשּׁוֹאֵל שְׁאֵלָה כָּזוֹ, מֵעִיד בְּעַצְמוֹ שֶׁהוּא תָּמִים. הַכּוֹפְרִים אֵינָם מְנַסִּים אֶלָּא לְנַגֵּחַ. אֲבָל אִם יַפְסִידוּ, יִתְעַלְּמוּ בְּלִי כָּל בּוּשָׁה...

שׁוֹמֵר-רֹאשׁוֹ שֶׁל בֶּן גּוּרְיוֹן מְסַפֵּר שֶׁהִתְלַוָּה אֵלָיו לְטִיּוּל בִּשְׁבִילֵי שְׂדֵה בּוֹקֵר. "הַזָּקֵן" עָצַר וְהִתְבּוֹנֵן בְּחִפּוּשִׁית זְעִירָה. הִזְדַּקֵּף וְאָמַר: "אֵינְךָ יָכוֹל לְהִתְבּוֹנֵן בִּיצוּרִים זְעִירִים אֵלּוּ וּבְבִינָתָם, בְּלֹא לְהַסִּיק שֶׁיֵּשׁ בּוֹרֵא לָעוֹלָם". אֱמֶת וְיַצִּיב! אָז מָה, כְּלוּם. הָאִם סַב עַל עִקְּבוֹתָיו וְחָזַר כְּדֵי לְהַנִּיחַ תְּפִלִּין? הַאִם הִתְחִיל לִשְׁמֹר שַׁבָּת?

דַּרְוִין הָגָה שִׁיטָה עִקְבִית שֶׁל כְּפִירָה בַּבְּרִיאָה. כַּיּוֹם, נֻפְּצָה שִׁיטָתוֹ לִשְׁבָבִים. אֲבָל הוּא עַצְמוֹ אָמַר, שֶׁבְּעָמְדוֹ לְנֹכַח מֻרְכָּבוּתָהּ שֶׁל הָעַיִן וּמַעֲרֶכֶת הָרְאִיָּה אֵצֶל בַּעֲלֵי הַחַיִּים "הַנְּחוּתִים", עוֹמֵד הוּא חֲסַר כָּל הֶסְבֵּר. זֶהוּ טָרִיז הַמְּקַעֲקֵעַ אֶת כָּל בִּנְיָנוֹ. נוּ, הַאִם חָזַר בּוֹ, כְּלוּם הוֹדָה עַל הָאֱמֶת?

הָאַלְשִׁיךְ הַקָּדוֹשׁ זַצַ"ל הִצְבִּיעַ עַל הַיְּסוֹד הַזֶּה בְּדִיּוּקוֹ לַפָּסוּק: "כִּי יְדַבֵּר אֲלֵכֶם פַּרְעֹה לֵאמֹר תְּנוּ לָכֶם מוֹפֵת". מַהוּ "לֵאמֹר"? דְּעוּ לָכֶם שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה בְּמוֹפֵת אֶלָּא כְּדֵי "לֵאמֹר", כְּדֵי לְנַגֵּחַ. וְגַם אִם תַּרְאוּ לוֹ עֲשָׂרָה מוֹפְתִים, יִתְעַלֵּם וְיַעֲצֹם עַיִן וְלֵב.

פְּרוֹפֶסוֹר יְהוּדָה בָּאוּאֵר, חוֹקֵר שׁוֹאָה חִלּוֹנִי, נִתְקַל בְּסִפּוּר מַרְעִישׁ, עֵדוּת אִישִׁית, שֶׁמָּצָא בְּפִרְסוּם כָּלְשֶׁהוּ חֲרֵדִי. מְסֻפָּר שָׁם כֵּיצַד הַדְלִיקוּ נֵרוֹת חֲנֻכָּה בְּאוֹשְׁוִיץ.

אוֹשְׁוִיץ, שִׂיא הַדִּכּוּי וְהָעִנּוּי. וַחֲנֻכָּה, זְמַן הָאוֹר וְהַשִּׁחְרוּר. אֵין נִגּוּד חָרִיף מִזֶּה. כְּדֵי לְהַדְלִיק נֵרוֹת חֲנֻכָּה בְּאוֹשְׁוִיץ נִזְקְקוּ לַחֲנֻכִּיָּה. חָרְצוּ שְׁמוֹנֶה גּוּמוֹת זְעִירוֹת בְּקֶרֶשׁ זָנוּחַ.

זְקוּקִים הָיוּ לְשֶׁמֶן.

חָסְכוּ אֶת מְנַת הַמַּרְגָּרִינָה הַזְּעוּמָה, הַקֻבִּיָּה שֶׁנּוֹעֲדָה לְהַעֲנִיק לָהֶם עוֹד קַמְצוּץ שֶׁל קָלוֹרִיּוֹת נִצְרָכוֹת וְהֶכְרֵחִיּוֹת כְּדֵי לְהַחֲזִיק מַעֲמָד בַּעֲבוֹדַת הַכְּפִיָּה.

זְקוּקִים הָיוּ לִפְתִילוֹת.

פָּרְמוּ אֶת חוּטֵי הַתְּפִירָה שֶׁהִצְמִידוּ אֶת הַכַּפְתּוֹרִים לְכֻתָּנְתָּם הַקַּלָּה. נִזְכֹּר, שֶׁחֲנֻכָּה חָל בִּתְקוּפַת טֵבֵת. בְּעִצּוּמוֹ שֶׁל הַחֹרֶף הַנּוֹרָא, בְּקֹר מַקְפִּיא וּבְשֶׁלֶג סָמִיךְ. לְהַלֵּךְ בּוֹ בְּכֻתֹּנֶת בִּלְבַד, מְצַמְרֵר. וּבְכֻתֹּנֶת לְלֹא כַּפְתּוֹרִים, לֹא נִתְפָּס.

וְהִדְלִיקוּ אֶת הַנֵּרוֹת בְּשִׁלְהֵי הַמִּלְחָמָה, בְּעִצּוּמָהּ שֶׁל הָהַאֲפָלָה מִפַּחַד מְטוֹסֵי בַּעֲלוֹת הַבְּרִית. אִלּוּ הָיוּ מְגַלִּים אֶת שְׁבִיבֵי הָאוֹר, הָיוּ מַאֲשִׁימִים אוֹתָם בְּאִתּוּת לָאוֹיֵב, וּמַעֲנִישִׁים בְּאַכְזָרִיּוּת חֵמָה.

וְהִדְלִיקוּ, וּבֵרְכוּ בִּרְגָשׁוֹת הוֹמִים 'שֶׁעָשָׂה נִסִּים', 'בַּיָּמִים הָהֵם וּבַזְּמַן הַזֶּה'. וְ'שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ, וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה'.

הֶחְלִיט הַפְּרוֹפֶסוֹר לְהִתְחַקּוֹת אַחַר הָאַגָּדָה. חָקַר וְדָרַשׁ, וּבִתְרוּעַת נִצָּחוֹן פִּרְסֵם אֶת הָעֻבְדּוֹת לָאֲשׁוּרָן: זֶה הָיָה, אָכֵן אֵרַע. אֲבָל לֹא כְּפִי שֶׁהַחֲרֵדִים מַצִּיגִים זֹאת. לֹא חֲרֵדִים הִדְלִיקוּ אֶת הַנֵּרוֹת. הָיוּ אֵלּוּ חִלּוֹנִיִּים שֶׁהִגִּיעוּ מֵהוּנְגָרְיָה, וְהֵם שֶׁהִדְלִיקוּ אֶת נֵרוֹת הַחֲנֻכָּה. הַחֲרֵדִים מִתְהַדְּרִים בְּנוֹצוֹת לֹא לָהֶם.

וְלֹא הֵבִין, שֶׁהִבְקִיעַ שַׁעַר עַצְמִי, בָּא לְקַלֵּל וְנִמְצָא מְבָרֵךְ. כִּי בְּאוֹשְׁוִיץ, גַּם הַחִלּוֹנִיִּים הָיוּ לַחֲרֵדִים. מָסְרוּ נֶפֶשׁ עַל הַמִּצְווֹת. (מַעְיַן הָאֱמוּנָה)

	בשלח תשע"א
	חובת הציות לדעת תורה
	"וְעַתָּה יֵרֶא פַרְעֹה אִישׁ נָבוֹן וְחָכָם" (מא-לג) פַּרְעֹה נָבוֹךְ "כִּי יְדַבֵּר אֲלֵכֶם פַּרְעֹה לֵאמֹר תְּנוּ לָכֶם מוֹפֵת" (ז-ט) פַּרְעֹה הָיָה אָדָם חוֹשֵׁב, חוֹקֵר, אִינְטֶלֶּקְטוּאַל. דָּם, צְפַרְדֵּעַ, כִּנִּים, עָרֹב, דֶּבֶר, בָּאִים כְּמוֹ שָׁעוֹן, נוֹחֲתִים עַל הַמִּצְרִים וּפוֹסְחִים עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. "וַיָּמָת כֹּל מִקְנֵה מִצְרָיִם, וּמִמִּקְנֵה בְנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא מֵת אֶחָד". מִנָּה וַעֲדַת חֲקִירָה, "וְהִנֵּה לֹא מֵת מִמִּקְנֵה יִשְׂרָאֵל עַד אֶחָד", אֲפִילוּ אֶחָד, אַף לֹא מִמַּחֲלָה אוֹ מִזִּקְנָה. אַף הַגּוֹסְסִים, מוֹתָם הֻשְׁעָה. "וַיִּכְבַּד לֵב פַּרְעֹה, וְלֹא שִׁלַּח... הָעָם". הַוַּעֲדָה פִּרְסְמָה אֶת מַסְקְנוֹתֶיהָ - וּמְאוּמָה: "אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה זֶה פֶּלֶא מְבֹאָר בִּלְתִּי מִתְיַחֵס בְּשׁוּם פָּנִים זוּלָתִי לַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ". אָז מָה אָמַר, אֵיךְ הִתְיַחֵס, הֲרֵי הוּא בְּעַצְמוֹ שָׁלַח לִבְדֹּק? מִי שֶׁשּׁוֹאֵל שְׁאֵלָה כָּזוֹ, מֵעִיד בְּעַצְמוֹ שֶׁהוּא תָּמִים. הַכּוֹפְרִים אֵינָם מְנַסִּים אֶלָּא לְנַגֵּחַ. אֲבָל אִם יַפְסִידוּ, יִתְעַלְּמוּ בְּלִי כָּל בּוּשָׁה... שׁוֹמֵר-רֹאשׁוֹ שֶׁל בֶּן גּוּרְיוֹן מְסַפֵּר שֶׁהִתְלַוָּה אֵלָיו לְטִיּוּל בִּשְׁבִילֵי שְׂדֵה בּוֹקֵר. "הַזָּקֵן" עָצַר וְהִתְבּוֹנֵן בְּחִפּוּשִׁית זְעִירָה. הִזְדַּקֵּף וְאָמַר: "אֵינְךָ יָכוֹל לְהִתְבּוֹנֵן בִּיצוּרִים זְעִירִים אֵלּוּ וּבְבִינָתָם, בְּלֹא לְהַסִּיק שֶׁיֵּשׁ בּוֹרֵא לָעוֹלָם". אֱמֶת וְיַצִּיב! אָז מָה, כְּלוּם. הָאִם סַב עַל עִקְּבוֹתָיו וְחָזַר כְּדֵי לְהַנִּיחַ תְּפִלִּין? הַאִם הִתְחִיל לִשְׁמֹר שַׁבָּת? דַּרְוִין הָגָה שִׁיטָה עִקְבִית שֶׁל כְּפִירָה בַּבְּרִיאָה. כַּיּוֹם, נֻפְּצָה שִׁיטָתוֹ לִשְׁבָבִים. אֲבָל הוּא עַצְמוֹ אָמַר, שֶׁבְּעָמְדוֹ לְנֹכַח מֻרְכָּבוּתָהּ שֶׁל הָעַיִן וּמַעֲרֶכֶת הָרְאִיָּה אֵצֶל בַּעֲלֵי הַחַיִּים "הַנְּחוּתִים", עוֹמֵד הוּא חֲסַר כָּל הֶסְבֵּר. זֶהוּ טָרִיז הַמְּקַעֲקֵעַ אֶת כָּל בִּנְיָנוֹ. נוּ, הַאִם חָזַר בּוֹ, כְּלוּם הוֹדָה עַל הָאֱמֶת? הָאַלְשִׁיךְ הַקָּדוֹשׁ זַצַ"ל הִצְבִּיעַ עַל הַיְּסוֹד הַזֶּה בְּדִיּוּקוֹ לַפָּסוּק: "כִּי יְדַבֵּר אֲלֵכֶם פַּרְעֹה לֵאמֹר תְּנוּ לָכֶם מוֹפֵת". מַהוּ "לֵאמֹר"? דְּעוּ לָכֶם שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה בְּמוֹפֵת אֶלָּא כְּדֵי "לֵאמֹר", כְּדֵי לְנַגֵּחַ. וְגַם אִם תַּרְאוּ לוֹ עֲשָׂרָה מוֹפְתִים, יִתְעַלֵּם וְיַעֲצֹם עַיִן וְלֵב. פְּרוֹפֶסוֹר יְהוּדָה בָּאוּאֵר, חוֹקֵר שׁוֹאָה חִלּוֹנִי, נִתְקַל בְּסִפּוּר מַרְעִישׁ, עֵדוּת אִישִׁית, שֶׁמָּצָא בְּפִרְסוּם כָּלְשֶׁהוּ חֲרֵדִי. מְסֻפָּר שָׁם כֵּיצַד הַדְלִיקוּ נֵרוֹת חֲנֻכָּה בְּאוֹשְׁוִיץ. אוֹשְׁוִיץ, שִׂיא הַדִּכּוּי וְהָעִנּוּי. וַחֲנֻכָּה, זְמַן הָאוֹר וְהַשִּׁחְרוּר. אֵין נִגּוּד חָרִיף מִזֶּה. כְּדֵי לְהַדְלִיק נֵרוֹת חֲנֻכָּה בְּאוֹשְׁוִיץ נִזְקְקוּ לַחֲנֻכִּיָּה. חָרְצוּ שְׁמוֹנֶה גּוּמוֹת זְעִירוֹת בְּקֶרֶשׁ זָנוּחַ. זְקוּקִים הָיוּ לְשֶׁמֶן. חָסְכוּ אֶת מְנַת הַמַּרְגָּרִינָה הַזְּעוּמָה, הַקֻבִּיָּה שֶׁנּוֹעֲדָה לְהַעֲנִיק לָהֶם עוֹד קַמְצוּץ שֶׁל קָלוֹרִיּוֹת נִצְרָכוֹת וְהֶכְרֵחִיּוֹת כְּדֵי לְהַחֲזִיק מַעֲמָד בַּעֲבוֹדַת הַכְּפִיָּה. זְקוּקִים הָיוּ לִפְתִילוֹת. פָּרְמוּ אֶת חוּטֵי הַתְּפִירָה שֶׁהִצְמִידוּ אֶת הַכַּפְתּוֹרִים לְכֻתָּנְתָּם הַקַּלָּה. נִזְכֹּר, שֶׁחֲנֻכָּה חָל בִּתְקוּפַת טֵבֵת. בְּעִצּוּמוֹ שֶׁל הַחֹרֶף הַנּוֹרָא, בְּקֹר מַקְפִּיא וּבְשֶׁלֶג סָמִיךְ. לְהַלֵּךְ בּוֹ בְּכֻתֹּנֶת בִּלְבַד, מְצַמְרֵר. וּבְכֻתֹּנֶת לְלֹא כַּפְתּוֹרִים, לֹא נִתְפָּס. וְהִדְלִיקוּ אֶת הַנֵּרוֹת בְּשִׁלְהֵי הַמִּלְחָמָה, בְּעִצּוּמָהּ שֶׁל הָהַאֲפָלָה מִפַּחַד מְטוֹסֵי בַּעֲלוֹת הַבְּרִית. אִלּוּ הָיוּ מְגַלִּים אֶת שְׁבִיבֵי הָאוֹר, הָיוּ מַאֲשִׁימִים אוֹתָם בְּאִתּוּת לָאוֹיֵב, וּמַעֲנִישִׁים בְּאַכְזָרִיּוּת חֵמָה. וְהִדְלִיקוּ, וּבֵרְכוּ בִּרְגָשׁוֹת הוֹמִים 'שֶׁעָשָׂה נִסִּים', 'בַּיָּמִים הָהֵם וּבַזְּמַן הַזֶּה'. וְ'שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ, וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה'. הֶחְלִיט הַפְּרוֹפֶסוֹר לְהִתְחַקּוֹת אַחַר הָאַגָּדָה. חָקַר וְדָרַשׁ, וּבִתְרוּעַת נִצָּחוֹן פִּרְסֵם אֶת הָעֻבְדּוֹת לָאֲשׁוּרָן: זֶה הָיָה, אָכֵן אֵרַע. אֲבָל לֹא כְּפִי שֶׁהַחֲרֵדִים מַצִּיגִים זֹאת. לֹא חֲרֵדִים הִדְלִיקוּ אֶת הַנֵּרוֹת. הָיוּ אֵלּוּ חִלּוֹנִיִּים שֶׁהִגִּיעוּ מֵהוּנְגָרְיָה, וְהֵם שֶׁהִדְלִיקוּ אֶת נֵרוֹת הַחֲנֻכָּה. הַחֲרֵדִים מִתְהַדְּרִים בְּנוֹצוֹת לֹא לָהֶם. וְלֹא הֵבִין, שֶׁהִבְקִיעַ שַׁעַר עַצְמִי, בָּא לְקַלֵּל וְנִמְצָא מְבָרֵךְ. כִּי בְּאוֹשְׁוִיץ, גַּם הַחִלּוֹנִיִּים הָיוּ לַחֲרֵדִים. מָסְרוּ נֶפֶשׁ עַל הַמִּצְווֹת. (מַעְיַן הָאֱמוּנָה)