Otzarot-Article

"וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה" (כה-ב) לִכְאוֹרָה, הָיָה צָרִיךְ לְהִכָּתֵב: "וְיִתְּנוּ לִי תְּרוּמָה" כִּי הַלָּשׁוֹן "וְיִקְחוּ" פֵּרוּשָׁהּ, שֶׁנּוֹתְנֵי הַתְּרוּמָה לוֹקְחִים וּמְקַבְּלִים. בְּרַם, זוֹהִי בֶּאֱמֶת הַכַּוָּנָה. לוֹמַר לָנוּ, שֶׁהָאָדָם אֵינוֹ מַפְסִיד מִנְּתִינַת הַתְּרוּמָה אֶלָּא רַק מַרְוִיחַ.

רַבֵּנוּ הַ"בֶּן אִישׁ חַי" הִמְשִׁיל אֶת הַדָּבָר לְאָדָם שֶׁרָאָה בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה בְּחַיָּיו אִכָּר הַהוֹלֵךְ בַּשָּׂדֶה וְזוֹרֵק גַּרְעִינֵי חִטָּה עַל פְּנֵי הַתְּלָמִים. אָמַר: "אֵיזֶה טִפֵּשׁ! מִי זֶה לוֹקֵחַ חִטִּים טוֹבוֹת, הָרְאוּיוֹת לְמַאֲכָל, וּמַשְׁלִיכָן כָּךְ?!" אֲבָל אֶת הָאֱמֶת אָנוּ יוֹדְעִים, כָּל גַּרְעִין יַצְמִיחַ שִׁבֹּלֶת מְלֵאָה וְיָנִיב תְּשׁוּאָה גְּדוֹלָה פִּי כַּמָּה וְכַמָּה.

וְעַל כָּךְ נֶאֱמַר "זִרְעוּ לָכֶם לִצְדָקָה" (הוֹשֵׁעַ י-יב), הַצְּדָקָה - כָּמוֹהָ כִּזְרִיעָה, וְהַנּוֹתֵן פְּרוּטָה מְקַבֵּל שְׁקָלִים רַבִּים.

וְהַמִּדְרָשׁ אוֹמֵר בְּפָרָשָׁתֵנוּ, כִּי הוּא הַדִּין בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה. יֵשׁ הַסְּבוּרִים שֶׁלִּמּוּד הַתּוֹרָה הוּא הַקְרָבָה. הִנֵּה, זֶה לָמַד מִקְצוֹעַ, זֶה רָכַשׁ עֲבוֹדָה, וְהַהוּא, מִסְכֵּן, לוֹמֵד תּוֹרָה... אֲבָל הָאֱמֶת הִיא הֲפוּכָה. מַדְעָנִים רַבִּים מִסְתּוֹבְבִים מֻבְטָלִים, וּלְעֻמַּת זֹאת, הַאִם מִישֶׁהוּ רָאָה רַב מֻבְטָל אוֹ תַּלְמִיד חָכָם הָרָעֵב לְלֶחֶם?! תָּמִיד תִּמָּצֵא לוֹ מִשְׂרָה, תָּמִיד יִתְפַּרְנֵס בְּכָבוֹד, "וְלֹא רָאִיתִי צַדִּיק נֶעֱזָב" (תְּהִלִּים לז-כה).

מְסַפֵּר הַמִּדְרָשׁ (תַּנְחוּמָא תְּרוּמָה ב'), מַעֲשֶׂה בְּסוֹחֲרִים שֶׁהִפְלִיגוּ בִּסְפִינָה וְהָיָה אִתָּם תַּלְמִיד חָכָם. שְׁאָלוּהוּ: הֵיכָן סְחוֹרָתְךָ? אָמַר לָהֶם: סְחוֹרָתִי מְשֻׁבַּחַת מִסְּחוֹרָתְכֶם. חִפְּשׂוּ בַּמַּחְסָנִים וְרָאוּ שֶׁהוּא נוֹסֵעַ לְלֹא מִטְעָן. צָחֲקוּ עָלָיו וְלָעֲגוּ לוֹ.

הִתְנַפְּלוּ עֲלֵיהֶם שׁוֹדְדֵי יָם וּבָזְזוּ אֶת רְכוּשָׁם. הִגִּיעוּ לַיַּבָּשָׁה חַסְרֵי כֹּל.

אוֹתוֹ תַּלְמִיד חָכָם נִכְנַס לְבֵית הַמִּדְרָשׁ לִלְמֹד, וּכְשֶׁהִבְחִינוּ בְּגַדְלוּתוֹ, נָהֲגוּ בּוֹ כָּבוֹד וּמִנּוּהוּ לְרֹאשׁ יְשִׁיבָה. כְּשֶׁהָלַךְ לִמְעוֹנוֹ לִוּוּהוּ כָּל רָאשֵׁי הַקָּהָל. אָמַר לָהֶם: "בְּבַקָּשָׁה מִכֶּם, עֲשׂוּ חֶסֶד עִם הַסּוֹחֲרִים שֶׁהָיוּ אִתִּי בַּסְּפִינָה וּתְנוּ לָהֶם מָזוֹן וְדִיּוּר". וְאֶל הַסּוֹחֲרִים אָמַר, "כְּלוּם לֹא צָדַקְתִּי כְּשֶׁאָמַרְתִּי לָכֶם, שֶׁסְּחוֹרָתִי מְשֻׁבַּחַת מִסְּחוֹרַתְכֶם?!"...

כִּי טוֹבָה סַחְרָהּ מִכָּל סְחוֹרָה.

"רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: מַנִּיחַ אֲנִי כָּל אֻמָּנוּת שֶׁבָּעוֹלָם וְאֵינִי מְלַמֵּד אֶת בְּנִי אֶלָּא תּוֹרָה" (קִדּוּשִׁין פב.)

הוֹרִים מְבַקְּשִׁים אֶת הַטּוֹב בְּיוֹתֵר בַּעֲבוּר בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם, הָאוֹצָר הַיָּקָר מִכָּל שֶׁהֻפְקַד בְּיָדָם. זֶה טִבְעִי. וּמָה הַשִּׁקּוּלִים הָעוֹמְדִים לְנֶגֶד עֵינֵיהֶם? הֵם מְבַקְּשִׁים רָמַת לִמּוּדִים גְּבוֹהָה, וּבְצֶדֶק. בַּחִנּוּךְ הַתּוֹרָנִי רָמַת הַלִּמּוּדִים גְּבוֹהָה, עִם קַבָּלוֹת. מְבַקְּשִׁים מִבְנִים מְפֹאָרִים וּמְרֻוָּחִים, וּבְצֶדֶק. וְכָאן, יֵשׁ מְקוֹמוֹת בָּהֶם שׁוֹכֵן הַחִנּוּךְ הַתּוֹרָנִי בְּמִבְנִים רַחֲבֵי יָדַיִם, מַרְנִינֵי לֵב, וְיֵשׁ שֶׁעֲדַיִן – רַק עֲדַיִן – שׁוֹכֵן הוּא בִּתְנָאֵי צְפִיפוּת, וְנַעֲשִׂים כָּל הַמַּאֲמָצִים לְהַשִּׂיג אֶת הַמִּבְנִים הָרְאוּיִים.

אֲבָל נָסֵב אֶת תְּשׂוּמַת לֵב הַהוֹרִים לְלֶקַח מִן הַפָּרָשָׁה: אֲרוֹן הַבְּרִית וּבוֹ הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, שְׁנֵי לוּחוֹת הַבְּרִית, הָיָה מְצֻפֶּה זָהָב מִבַּחוּץ וּמִבִּפְנִים. לוֹמַר לְךָ, שֶׁבְּעִנְיַן הַחִנּוּךְ אֵין לְהִסְתַּכֵּל עַל הַחִיצוֹנִיּוּת גְּרֵידָא, אֵין לָלֶכֶת שׁוֹלָל אַחַר הַמַּעֲטֶה הַנּוֹצֵץ. יֵשׁ לִרְאוֹת הַאִם גַּם מִבִּפְנִים הוּא זָהָב, וְזָהָב טָהוֹר.

וְהַחִנּוּךְ הַתּוֹרָנִי, זָהָב הוּא. הַדִּבּוּר נָקִי, חַף מִקְּלָלוֹת וּנְאָצוֹת, בְּלִי נִבּוּל פֶּה הַמְּעוֹרֵר שְׁאַט נֶפֶשׁ; הַיַּחַס לַזּוּלַת, וּבְעִקָּר לַחָלָשׁ, גָּדוּשׁ בְּסִיּוּעַ וְעֶזְרָה; אֵין בּוֹ אַלִּימוּת מְעוֹרֶרֶת חַלְחָלָה, בִּרְיוֹנוּת וְ"כָל דְּאַלִּים גְּבַר"; הַיַּחַס לַהוֹרִים שֶׁל כָּבוֹד וְהַעֲרָכָה, שֶׁל צִיּוּת וּמִשְׁמַעַת. זֹאת, מִלְּבַד הַהַעֲשָׁרָה בַּמּוֹרֶשֶׁת וּבַמָּסֹרֶת, יְדִיעָה בְּמִנְהֲגֵי יִשְׂרָאֵל, חַגִּים וּמוֹעֲדִים, תְּפִלָּה וּתְהִלִּים. חִבּוּר לְמוֹרֶשֶׁת הַדּוֹרוֹת הַמְּאִירָה.

חִנּוּךְ כֹּה נִפְלָא עָלָיו רָמְזוּ הַכְּרוּבִים. כַּיָּדוּעַ, הָיוּ פְּנֵי הַכְּרוּבִים כִּפְנֵיהֶם שֶׁל נְעָרִים, וּבִהְיוֹתָם רוֹמְזִים לַתַּלְמִידִים הָיוּ הֵם גּוּשׁ זָהָב טָהוֹר.

בְּאַרְמוֹן בֶּקִינְגְהֶאם, מְסַפְּרִים, יֵשׁ אֲגַף הַשָּׁמוּר יוֹמָם וָלַיְלָה וּבוֹ אוֹצְרוֹת הַמְּלוּכָה. כְּתָרִים מְשֻׁבָּצִים בְּאַבְנֵי חֵן, שַׁרְבִיטֵי מְלוּכָה, תַּכְשִׁיטִים וַעֲדָיִים רַבִּים מִסְּפֹר. קָשֶׁה לֶאֱמֹד אֶת שָׁוְיוֹ שֶׁל הָאוֹצָר. בְּוַדַּאי מְעַנְיֵן הָיָה לְסַיֵּר בַּאֲגַף זֶה וְ'לִשְׁטֹף עֵינַיִם', אֲבָל בַּאֲגַף יֵשׁ חֶדֶר סָגוּר. וְגַם הַמֻּרְשִׁים לְהִכָּנֵס לַאֲגַף, אֵינָם רַשָּׁאִים לָבוֹא בִּשְׁעָרָיו. מִי יּוֹדֵעַ מַה יְּקָרִים הָאוֹצָרוֹת שָׁם. וּבַחֶדֶר, בְּמֶרְכָּזוֹ, נִצֶּבֶת כַּסֶּפֶת נְעוּלָה. כַּמּוּבָן, בָּהּ נִשְׁמָר הַיָּקָר מִכָּל יָקָר! הַאִם הֱיִיתֶם מוּכָנִים לְהַקְדִּישׁ, נֹאמַר, שָׁעָה לְיוֹם כְּדֵי לִזְכּוֹת בִּתְכוּלַת הַכַּסֶּפֶת?!

הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ עָשִׁיר יוֹתֵר מִמַּלְכַּת אַנְגְלִיָּה, לְאֵין עֲרֹךְ. וְגַם לוֹ "חֲדַר אוֹצָרוֹת" שֶׁלֹּא כָּל אָדָם מֻרְשֶׁה לָבוֹא בִּשְׁעָרָיו. זֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. לִפְנֵי שֶׁנִּכְנָסִים פְּנִימָה יֵשׁ לְהִתְקַדֵּשׁ וּלְהִטָּהֵר, וְגַם אָז יֵשׁ לַעֲצֹר בִּגְבוּל עֶזְרַת הַכֹּהֲנִים. לַכֹּהֲנִים עַצְמָם מֻתָּר לִשְׁהוֹת בָּעֲזָרָה וּלְהִכָּנֵס לָאוּלָם וְלַהֵיכָל, וְאַף הֵם נֶעֱצָרִים בַּפָּרֹכֶת, לִפְנֵי קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים. לְשָׁם, אַף הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל אֵינוֹ מֻרְשֶׁה לְהִכָּנֵס אֶלָּא בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים בִּלְבַד; לְהַקְטִיר אֶת הַקְּטֹרֶת לִפְנַי וְלִפְנִים. וְשָׁם, בְּקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים - מֻנַּחַת הַ"כַּסֶּפֶת", הִיא אֲרוֹן הַבְּרִית. אֲפִילוּ הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל אֵינוֹ מֵסִיר אֶת הַכַּפֹּרֶת, אָסוּר לוֹ לִפְתֹּחַ אֶת הַכַּסֶּפֶת.

וּמַה בַּכַּסֶּפֶת? הַתּוֹרָה! "וְנָתַתָּ אֶל הָאָרֹן אֵת הָעֵדֻת אֲשֶׁר אֶתֶּן אֵלֶיךָ". פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י: "הַתּוֹרָה, שֶׁהִיא לְעֵדוּת בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם שֶּׁצִּוִּיתִי אֶתְכֶם מִצְווֹת הַכְּתוּבוֹת בָּהּ". הִיא הָאוֹצָר הַגָּנוּז. וְהִנֵּה, יָכוֹל כָּל אֶחָד לִזְכּוֹת בַּתּוֹרָה וּלְזַכּוֹת אֶת בָּנָיו, בְּהִשְׁתַּתְּפוּתוֹ בְּשִׁעוּר יוֹמִי וּבִשְׁלִיחַת בָּנָיו לַחִנּוּךְ הַתּוֹרָנִי הַנִּפְלָא. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	בשלח תשע"א
	במבט מפכח
	"וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה" (כה-ב) לִכְאוֹרָה, הָיָה צָרִיךְ לְהִכָּתֵב: "וְיִתְּנוּ לִי תְּרוּמָה" כִּי הַלָּשׁוֹן "וְיִקְחוּ" פֵּרוּשָׁהּ, שֶׁנּוֹתְנֵי הַתְּרוּמָה לוֹקְחִים וּמְקַבְּלִים "וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה" (כה-ב) לִכְאוֹרָה, הָיָה צָרִיךְ לְהִכָּתֵב: "וְיִתְּנוּ לִי תְּרוּמָה" כִּי הַלָּשׁוֹן "וְיִקְחוּ" פֵּרוּשָׁהּ, שֶׁנּוֹתְנֵי הַתְּרוּמָה לוֹקְחִים וּמְקַבְּלִים. בְּרַם, זוֹהִי בֶּאֱמֶת הַכַּוָּנָה. לוֹמַר לָנוּ, שֶׁהָאָדָם אֵינוֹ מַפְסִיד מִנְּתִינַת הַתְּרוּמָה אֶלָּא רַק מַרְוִיחַ. רַבֵּנוּ הַ"בֶּן אִישׁ חַי" הִמְשִׁיל אֶת הַדָּבָר לְאָדָם שֶׁרָאָה בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה בְּחַיָּיו אִכָּר הַהוֹלֵךְ בַּשָּׂדֶה וְזוֹרֵק גַּרְעִינֵי חִטָּה עַל פְּנֵי הַתְּלָמִים. אָמַר: "אֵיזֶה טִפֵּשׁ! מִי זֶה לוֹקֵחַ חִטִּים טוֹבוֹת, הָרְאוּיוֹת לְמַאֲכָל, וּמַשְׁלִיכָן כָּךְ?!" אֲבָל אֶת הָאֱמֶת אָנוּ יוֹדְעִים, כָּל גַּרְעִין יַצְמִיחַ שִׁבֹּלֶת מְלֵאָה וְיָנִיב תְּשׁוּאָה גְּדוֹלָה פִּי כַּמָּה וְכַמָּה. וְעַל כָּךְ נֶאֱמַר "זִרְעוּ לָכֶם לִצְדָקָה" (הוֹשֵׁעַ י-יב), הַצְּדָקָה - כָּמוֹהָ כִּזְרִיעָה, וְהַנּוֹתֵן פְּרוּטָה מְקַבֵּל שְׁקָלִים רַבִּים. וְהַמִּדְרָשׁ אוֹמֵר בְּפָרָשָׁתֵנוּ, כִּי הוּא הַדִּין בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה. יֵשׁ הַסְּבוּרִים שֶׁלִּמּוּד הַתּוֹרָה הוּא הַקְרָבָה. הִנֵּה, זֶה לָמַד מִקְצוֹעַ, זֶה רָכַשׁ עֲבוֹדָה, וְהַהוּא, מִסְכֵּן, לוֹמֵד תּוֹרָה... אֲבָל הָאֱמֶת הִיא הֲפוּכָה. מַדְעָנִים רַבִּים מִסְתּוֹבְבִים מֻבְטָלִים, וּלְעֻמַּת זֹאת, הַאִם מִישֶׁהוּ רָאָה רַב מֻבְטָל אוֹ תַּלְמִיד חָכָם הָרָעֵב לְלֶחֶם?! תָּמִיד תִּמָּצֵא לוֹ מִשְׂרָה, תָּמִיד יִתְפַּרְנֵס בְּכָבוֹד, "וְלֹא רָאִיתִי צַדִּיק נֶעֱזָב" (תְּהִלִּים לז-כה). מְסַפֵּר הַמִּדְרָשׁ (תַּנְחוּמָא תְּרוּמָה ב'), מַעֲשֶׂה בְּסוֹחֲרִים שֶׁהִפְלִיגוּ בִּסְפִינָה וְהָיָה אִתָּם תַּלְמִיד חָכָם. שְׁאָלוּהוּ: הֵיכָן סְחוֹרָתְךָ? אָמַר לָהֶם: סְחוֹרָתִי מְשֻׁבַּחַת מִסְּחוֹרָתְכֶם. חִפְּשׂוּ בַּמַּחְסָנִים וְרָאוּ שֶׁהוּא נוֹסֵעַ לְלֹא מִטְעָן. צָחֲקוּ עָלָיו וְלָעֲגוּ לוֹ. הִתְנַפְּלוּ עֲלֵיהֶם שׁוֹדְדֵי יָם וּבָזְזוּ אֶת רְכוּשָׁם. הִגִּיעוּ לַיַּבָּשָׁה חַסְרֵי כֹּל. אוֹתוֹ תַּלְמִיד חָכָם נִכְנַס לְבֵית הַמִּדְרָשׁ לִלְמֹד, וּכְשֶׁהִבְחִינוּ בְּגַדְלוּתוֹ, נָהֲגוּ בּוֹ כָּבוֹד וּמִנּוּהוּ לְרֹאשׁ יְשִׁיבָה. כְּשֶׁהָלַךְ לִמְעוֹנוֹ לִוּוּהוּ כָּל רָאשֵׁי הַקָּהָל. אָמַר לָהֶם: "בְּבַקָּשָׁה מִכֶּם, עֲשׂוּ חֶסֶד עִם הַסּוֹחֲרִים שֶׁהָיוּ אִתִּי בַּסְּפִינָה וּתְנוּ לָהֶם מָזוֹן וְדִיּוּר". וְאֶל הַסּוֹחֲרִים אָמַר, "כְּלוּם לֹא צָדַקְתִּי כְּשֶׁאָמַרְתִּי לָכֶם, שֶׁסְּחוֹרָתִי מְשֻׁבַּחַת מִסְּחוֹרַתְכֶם?!"... כִּי טוֹבָה סַחְרָהּ מִכָּל סְחוֹרָה. "רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: מַנִּיחַ אֲנִי כָּל אֻמָּנוּת שֶׁבָּעוֹלָם וְאֵינִי מְלַמֵּד אֶת בְּנִי אֶלָּא תּוֹרָה" (קִדּוּשִׁין פב.) הוֹרִים מְבַקְּשִׁים אֶת הַטּוֹב בְּיוֹתֵר בַּעֲבוּר בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם, הָאוֹצָר הַיָּקָר מִכָּל שֶׁהֻפְקַד בְּיָדָם. זֶה טִבְעִי. וּמָה הַשִּׁקּוּלִים הָעוֹמְדִים לְנֶגֶד עֵינֵיהֶם? הֵם מְבַקְּשִׁים רָמַת לִמּוּדִים גְּבוֹהָה, וּבְצֶדֶק. בַּחִנּוּךְ הַתּוֹרָנִי רָמַת הַלִּמּוּדִים גְּבוֹהָה, עִם קַבָּלוֹת. מְבַקְּשִׁים מִבְנִים מְפֹאָרִים וּמְרֻוָּחִים, וּבְצֶדֶק. וְכָאן, יֵשׁ מְקוֹמוֹת בָּהֶם שׁוֹכֵן הַחִנּוּךְ הַתּוֹרָנִי בְּמִבְנִים רַחֲבֵי יָדַיִם, מַרְנִינֵי לֵב, וְיֵשׁ שֶׁעֲדַיִן – רַק עֲדַיִן – שׁוֹכֵן הוּא בִּתְנָאֵי צְפִיפוּת, וְנַעֲשִׂים כָּל הַמַּאֲמָצִים לְהַשִּׂיג אֶת הַמִּבְנִים הָרְאוּיִים. אֲבָל נָסֵב אֶת תְּשׂוּמַת לֵב הַהוֹרִים לְלֶקַח מִן הַפָּרָשָׁה: אֲרוֹן הַבְּרִית וּבוֹ הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, שְׁנֵי לוּחוֹת הַבְּרִית, הָיָה מְצֻפֶּה זָהָב מִבַּחוּץ וּמִבִּפְנִים. לוֹמַר לְךָ, שֶׁבְּעִנְיַן הַחִנּוּךְ אֵין לְהִסְתַּכֵּל עַל הַחִיצוֹנִיּוּת גְּרֵידָא, אֵין לָלֶכֶת שׁוֹלָל אַחַר הַמַּעֲטֶה הַנּוֹצֵץ. יֵשׁ לִרְאוֹת הַאִם גַּם מִבִּפְנִים הוּא זָהָב, וְזָהָב טָהוֹר. וְהַחִנּוּךְ הַתּוֹרָנִי, זָהָב הוּא. הַדִּבּוּר נָקִי, חַף מִקְּלָלוֹת וּנְאָצוֹת, בְּלִי נִבּוּל פֶּה הַמְּעוֹרֵר שְׁאַט נֶפֶשׁ; הַיַּחַס לַזּוּלַת, וּבְעִקָּר לַחָלָשׁ, גָּדוּשׁ בְּסִיּוּעַ וְעֶזְרָה; אֵין בּוֹ אַלִּימוּת מְעוֹרֶרֶת חַלְחָלָה, בִּרְיוֹנוּת וְ"כָל דְּאַלִּים גְּבַר"; הַיַּחַס לַהוֹרִים שֶׁל כָּבוֹד וְהַעֲרָכָה, שֶׁל צִיּוּת וּמִשְׁמַעַת. זֹאת, מִלְּבַד הַהַעֲשָׁרָה בַּמּוֹרֶשֶׁת וּבַמָּסֹרֶת, יְדִיעָה בְּמִנְהֲגֵי יִשְׂרָאֵל, חַגִּים וּמוֹעֲדִים, תְּפִלָּה וּתְהִלִּים. חִבּוּר לְמוֹרֶשֶׁת הַדּוֹרוֹת הַמְּאִירָה. חִנּוּךְ כֹּה נִפְלָא עָלָיו רָמְזוּ הַכְּרוּבִים. כַּיָּדוּעַ, הָיוּ פְּנֵי הַכְּרוּבִים כִּפְנֵיהֶם שֶׁל נְעָרִים, וּבִהְיוֹתָם רוֹמְזִים לַתַּלְמִידִים הָיוּ הֵם גּוּשׁ זָהָב טָהוֹר. בְּאַרְמוֹן בֶּקִינְגְהֶאם, מְסַפְּרִים, יֵשׁ אֲגַף הַשָּׁמוּר יוֹמָם וָלַיְלָה וּבוֹ אוֹצְרוֹת הַמְּלוּכָה. כְּתָרִים מְשֻׁבָּצִים בְּאַבְנֵי חֵן, שַׁרְבִיטֵי מְלוּכָה, תַּכְשִׁיטִים וַעֲדָיִים רַבִּים מִסְּפֹר. קָשֶׁה לֶאֱמֹד אֶת שָׁוְיוֹ שֶׁל הָאוֹצָר. בְּוַדַּאי מְעַנְיֵן הָיָה לְסַיֵּר בַּאֲגַף זֶה וְ'לִשְׁטֹף עֵינַיִם', אֲבָל בַּאֲגַף יֵשׁ חֶדֶר סָגוּר. וְגַם הַמֻּרְשִׁים לְהִכָּנֵס לַאֲגַף, אֵינָם רַשָּׁאִים לָבוֹא בִּשְׁעָרָיו. מִי יּוֹדֵעַ מַה יְּקָרִים הָאוֹצָרוֹת שָׁם. וּבַחֶדֶר, בְּמֶרְכָּזוֹ, נִצֶּבֶת כַּסֶּפֶת נְעוּלָה. כַּמּוּבָן, בָּהּ נִשְׁמָר הַיָּקָר מִכָּל יָקָר! הַאִם הֱיִיתֶם מוּכָנִים לְהַקְדִּישׁ, נֹאמַר, שָׁעָה לְיוֹם כְּדֵי לִזְכּוֹת בִּתְכוּלַת הַכַּסֶּפֶת?! הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ עָשִׁיר יוֹתֵר מִמַּלְכַּת אַנְגְלִיָּה, לְאֵין עֲרֹךְ. וְגַם לוֹ "חֲדַר אוֹצָרוֹת" שֶׁלֹּא כָּל אָדָם מֻרְשֶׁה לָבוֹא בִּשְׁעָרָיו. זֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. לִפְנֵי שֶׁנִּכְנָסִים פְּנִימָה יֵשׁ לְהִתְקַדֵּשׁ וּלְהִטָּהֵר, וְגַם אָז יֵשׁ לַעֲצֹר בִּגְבוּל עֶזְרַת הַכֹּהֲנִים. לַכֹּהֲנִים עַצְמָם מֻתָּר לִשְׁהוֹת בָּעֲזָרָה וּלְהִכָּנֵס לָאוּלָם וְלַהֵיכָל, וְאַף הֵם נֶעֱצָרִים בַּפָּרֹכֶת, לִפְנֵי קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים. לְשָׁם, אַף הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל אֵינוֹ מֻרְשֶׁה לְהִכָּנֵס אֶלָּא בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים בִּלְבַד; לְהַקְטִיר אֶת הַקְּטֹרֶת לִפְנַי וְלִפְנִים. וְשָׁם, בְּקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים - מֻנַּחַת הַ"כַּסֶּפֶת", הִיא אֲרוֹן הַבְּרִית. אֲפִילוּ הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל אֵינוֹ מֵסִיר אֶת הַכַּפֹּרֶת, אָסוּר לוֹ לִפְתֹּחַ אֶת הַכַּסֶּפֶת. וּמַה בַּכַּסֶּפֶת? הַתּוֹרָה! "וְנָתַתָּ אֶל הָאָרֹן אֵת הָעֵדֻת אֲשֶׁר אֶתֶּן אֵלֶיךָ". פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י: "הַתּוֹרָה, שֶׁהִיא לְעֵדוּת בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם שֶּׁצִּוִּיתִי אֶתְכֶם מִצְווֹת הַכְּתוּבוֹת בָּהּ". הִיא הָאוֹצָר הַגָּנוּז. וְהִנֵּה, יָכוֹל כָּל אֶחָד לִזְכּוֹת בַּתּוֹרָה וּלְזַכּוֹת אֶת בָּנָיו, בְּהִשְׁתַּתְּפוּתוֹ בְּשִׁעוּר יוֹמִי וּבִשְׁלִיחַת בָּנָיו לַחִנּוּךְ הַתּוֹרָנִי הַנִּפְלָא. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)