Otzarot-Article

"וּשְׁמַרְתֶּם אֶת מִשְׁמֶרֶת ה'" (ח-לה) אַהֲרֹן וּבָנָיו הִצְטַוּוּ לָשֶׁבֶת פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד שִׁבְעָה יָמִים וְלִשְׁמֹר אֶת מִשְׁמֶרֶת ה'. פֵּרֵשׁ הָרַב "מֵי מְנוּחוֹת" זַצַ"ל, שֶׁהוּא מִלְּשׁוֹן "וְאָבִיו שָׁמַר אֶת הַדָּבָר" (בְּרֵאשִׁית לז-יא), פֵּרֵשׁ שָׁם רָשִׁ"י, שֶׁיַּעֲקֹב אָבִינוּ הָיָה שׁוֹמֵר, מַמְתִּין וּמְצַפֶּה, מָתַי יִתְקַיֵּם חֲלוֹמוֹ שֶׁל יוֹסֵף.

אַף כָּאן, יָשְׁבוּ אַהֲרֹן וּבָנָיו וְשָׁמְרוּ מִשְׁמֶרֶת ה'. כְּלוֹמַר, הִמְתִּינוּ וְצִפּוּ וְיִחֲלוּ לְכָךְ, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִפְנֶה אֲלֵיהֶם, וְיַשְׁרֶה שְׁכִינָתוֹ בְּמַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם.

כִּי כַּאֲשֶׁר אָנוּ פּוֹנִים אֶל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, פּוֹנֶה הוּא אֵלֵינוּ. כַּאֲשֶׁר אָנוּ מְיַחֲלִים וּמְצַפִּים לוֹ, הוּא מֵשִׁיב לָנוּ בְּאוֹתָהּ מַטְבֵּעַ, וּמִמְּקוֹמוֹ הוּא פּוֹנֶה בְּרַחֲמָיו לְעַמּוֹ.

פַּעַם אַחַת, בַּחַג, אָזְרוּ הַחֲסִידִים עֹז. נִכְנְסוּ בְּסִלּוּדִין אֵצֶל רַבָּם, הַצַּדִּיק רַבִּי דֹּב בֶּערִישׁ מִבִּיאָלֶה זַצַ"ל, וְשָׁאֲלוּ: "שָׁנִינוּ, הַבָּא לִטָּהֵר מְסַיְּעִין אוֹתוֹ - אֲבָל אֵיךְ מַגִּיעִין לְ'הַבָּא'?"

אִם פּוֹתְחִים פֶּתַח כְּחֻדָהּ שֶׁל מַחַט, מֻבְטָחִים אָנוּ שֶׁיִּפְתְּחוּ לָנוּ פְּתָחִים כְּפִתְחוֹ שֶׁל אוּלָם -

אֲבָל קָשֶׁה כָּל כָּךְ לִפְתֹּחַ פֶּתַח נוֹקֵב זֶה, כְּחֻדָּהּ שֶׁל מַחַט.

מָה עוֹשִׂים?!

כֹּה הַרְבֵּה כְּאֵב וְמִרְמוּר, תִּסְכּוּל וְיֵאוּשׁ, כָּלְלוּ הַחֲסִידִים בִּשְׁאֵלָתָם.

מְנַסִּים הֵם וּמְנַסִּים, וְלֹא עוֹלֶה בְּיָדָם. לְמִי יִפְנוּ אִם לֹא לְרַבָּם וּמַדְרִיכָם?!

שָׁמַע, וְהִפְטִיר: "עֶזְרַת אֲבוֹתֵינוּ אַתָּה הוּא מֵעוֹלָם - מָגֵן וּמוֹשִׁיעַ לָהֶם וְלִבְנֵיהֶם אַחֲרֵיהֶם בְּכָל דּוֹר וָדוֹר... חַג שָׂמֵחַ"...

יָצְאוּ וְתָהוּ. לֹא הֵבִינוּ.

כְּאִישׁ אֶחָד פָּנוּ לְאַכְסַנְיַת גְּדוֹל הַתַּלְמִידִים, הַצַּדִּיק רַבִּי יְחִיאֵל מֵאֲלֶכְּסַנְדֶּר זַצַ"ל, וְסִפְּרוּ עַל שְׁאֵלָתָם וְעַל הַתְּשׁוּבָה הַתְּמוּהָה וּבִקְּשׁוּ שֶׁיְּבָאֲרָהּ.

אָמַר לָהֶם: "לְכוּ אֶל רַבִּי יָעקְלִי - הַצַּדִּיק רַבִּי יַעֲקֹב מִנָּאדְרְזִין זַצַ"ל - הוּא מֵבִין טוֹב מִמֶּנִּי אֶת רְמִיזוֹתָיו שֶׁל הָרַבִּי".

הִתְנַצְּלוּ: "אִם אָנוּ כְּבָר כָּאן, יְבָאֵר לָנוּ מַעֲלָתוֹ".

נֵאוֹת. פָּתַח וְאָמַר: "הֶבְדֵּל יֵשׁ בֵּין עוֹזֵר לְבֵין מוֹשִׁיעַ. 'עוֹזֵר' הוּא כְּשֶׁהַלָּה מִשְׁתַּדֵּל וְעוֹשֶׂה כָּל שֶׁבִּיכָלְתּוֹ וַאֲנִי עוֹזֵר לוֹ וּמַשְׁלִים אֶת פְּעֻלָּתוֹ. מַה שֶּׁאֵין כֵּן 'מוֹשִׁיעַ', שֶׁהַלָּה אֵינוֹ עוֹשֶׂה מְאוּמָה וְהַמּוֹשִׁיעַ מְחַלְּצוֹ בְּעַצְמוֹ. מֵעַתָּה, זֶה פֵּשֶׁר הַדְּבָרִים: "עֶזְרַת אֲבוֹתֵינוּ אַתָּה הוּא מֵעוֹלָם", אֲבוֹתֵינוּ עָמְלוּ בְּעַצְמָם, עָשׂוּ כָּל שֶׁבִּיכָלְתָּם, הִגִּיעוּ לְדַרְגַּת 'הַבָּא לִטָּהֵר', וְאָז סִיְּעוּם מִמָּרוֹם. הֵם פָּתְחוּ כְּחֻדָּהּ שֶׁל מַחַט, וְהִרְחִיבוּ לָהֶם כְּפִתְחוֹ שֶׁל אוּלָם. אֲבָל אָנוּ, אֵין בְּכֹחֵנוּ לַעֲשׂוֹת מְאוּמָה, וְאֵין בְּרֵירָה אֶלָּא 'מָגֵן וּמוֹשִׁיעַ לִבְנֵיהֶם אַחֲרֵיהֶם בְּכָל דּוֹר וָדוֹר'. לָנוּ צָרִיךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהָבִיא אֶת הַיְשׁוּעָה כֻּלָּהּ"...

מֵעֵין שֶׁשָּׁנִינוּ בַּמִּדְרָשׁ (הַקְדָּמַת אֵיכָה רַבָּתִי, ל): אַרְבָּעָה מְלָכִים הָיוּ, מַה שֶּׁתָּבַע זֶה לֹא תָּבַע זֶה. וְאֵלּוּ הֵן: דָּוִד וְאָסָא וִיהוֹשָׁפָט וְחִזְקִיָּהוּ.

דָּוִד אָמַר: "אֶרְדּוֹף אוֹיְבַי וְאַשִּׂיגֵם וְלֹא אָשׁוּב עַד כַּלּוֹתָם" (תְּהִלִּים יח-לח). אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: "אֲנִי עוֹשֶׂה כֵן". זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיַּכֵּם דָּוִד מֵהַנֶּשֶׁף וְעַד הָעֶרֶב לְמָחֳרָתָם" (שְׁמוּאֵל א ל-יז). וְהָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵאִיר לוֹ בַּלֵּילוֹת בְּזִיקִים וּבְרָקִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי אַתָּה תָּאִיר נֵרִי... אֱלֹקַי יַגִּיהַּ חָשְׁכִּי" (תְּהִלִּים יח-כט).

עָמַד אָסָא וְאָמַר: "אֲנִי אֵין בִּי כֹּחַ לְהָרְגָם, אֶלָּא אֲנִי רוֹדֵף אוֹתָם וְאַתָּה עוֹשֶׂה". אָמַר לוֹ: "אֲנִי עוֹשֶׂה". שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיִּרְדְּפֵם אָסָא... עַד לִגְרָר... כִּי נִשְׁבְּרוּ לִפְנֵי ה' וְלִפְנֵי מַחֲנֵהוּ" (דִּבְרֵי הַיָּמִים ב יד-יב).

עָמַד יְהוֹשָׁפָט וְאָמַר: "אֲנִי אֵין בִּי כֹּחַ לֹא לַהֲרֹג וְלֹא לִרְדֹּף, אֶלָּא אֲנִי אוֹמֵר שִׁירָה וְאַתָּה עוֹשֶׂה". אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: "אֲנִי עוֹשֶׂה". שֶׁנֶּאֱמַר "וַיַּעֲמֵד מְשֹׁרְרִים לַה'... וּבְעֵת הֵחֵלּוּ בְרִנָּה וּתְהִלָּה נָתַן ה' מְאָרְבִים עַל בְּנֵי עַמּוֹן מוֹאָב וְהַר שֵׂעִיר הַבָּאִים... וַיִּנָּגֵפוּ" (דִּבְרֵי הַיָּמִים ב כ-כב).

עָמַד חִזְקִיָּהוּ וְאָמַר: "אֲנִי אֵין בִּי כֹּחַ לֹא לַהֲרֹג וְלֹא לִרְדֹּף וְלֹא לוֹמַר שִׁירָה, אֶלָּא אֲנִי יָשֵׁן עַל מִטָּתִי וְאַתָּה עוֹשֶׂה". אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: "אֲנִי עוֹשֶׂה". שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיְהִי בַּלַּיְלָה... וַיֵּצֵא מַלְאַךְ ה' וַיַּךְ בְּמַחֲנֵה אָשׁוּר מֵאָה שְׁמוֹנִים וַחֲמִשָּׁה אֶלֶף, וַיַּשְׁכִּימוּ בַבֹּקֶר וְהִנֵּה כֻלָּם פְּגָרִים מֵתִים" (מְלָכִים ב יט-לה).

אֱמֶת. וְעִם זֹאת, בִּקֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַעֲשׂוֹת חִזְקִיָּהוּ מָשִׁיחַ וְסַנְחֵרִיב גּוֹג וּמָגוֹג, אֶלָּא שֶׁלֹּא אָמַר שִׁירָה עַל אוֹתוֹ הַנֵּס (סַנְהֶדְרִין צד.). לֹא הָיָה בִּיכָלְתּוֹ לוֹמַר שִׁירָה לִפְנֵי הַנֵּס כְּדֵי לְחוֹלְלוֹ, נִיחָא. יָשֵׁן עַל מִטָּתוֹ וְנַעֲשָׂה הַנֵּס. אֲבָל אַחַר כָּךְ - מַדּוּעַ לֹא שׁוֹרֵר?!

אַף אָנוּ נֹאמַר, אָנוּ אֵין בָּנוּ כֹּחַ, "ה' אֱלֹקִים אַתָּה הַחִלּוֹתָ" (דְּבָרִים ג-כד), גַּם אֶת הַפֶּתַח כְּחֻדָּהּ שֶׁל מַחַט אַתָּה שֶׁפָּתַחְתָּ.

לְפָחוֹת נְשׁוֹרֵר עַל כָּךְ, נַעֲמִיקוֹ וְנַרְחִיבוֹ. (מַעְיַן הָאֱמוּנָה)

	וארא תשע"א
	אל תבלבלו אותם עם עובדות
	"וּשְׁמַרְתֶּם אֶת מִשְׁמֶרֶת ה'" (ח-לה) אַהֲרֹן וּבָנָיו הִצְטַוּוּ לָשֶׁבֶת פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד שִׁבְעָה יָמִים וְלִשְׁמֹר אֶת מִשְׁמֶרֶת ה' "וּשְׁמַרְתֶּם אֶת מִשְׁמֶרֶת ה'" (ח-לה) אַהֲרֹן וּבָנָיו הִצְטַוּוּ לָשֶׁבֶת פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד שִׁבְעָה יָמִים וְלִשְׁמֹר אֶת מִשְׁמֶרֶת ה'. פֵּרֵשׁ הָרַב "מֵי מְנוּחוֹת" זַצַ"ל, שֶׁהוּא מִלְּשׁוֹן "וְאָבִיו שָׁמַר אֶת הַדָּבָר" (בְּרֵאשִׁית לז-יא), פֵּרֵשׁ שָׁם רָשִׁ"י, שֶׁיַּעֲקֹב אָבִינוּ הָיָה שׁוֹמֵר, מַמְתִּין וּמְצַפֶּה, מָתַי יִתְקַיֵּם חֲלוֹמוֹ שֶׁל יוֹסֵף. אַף כָּאן, יָשְׁבוּ אַהֲרֹן וּבָנָיו וְשָׁמְרוּ מִשְׁמֶרֶת ה'. כְּלוֹמַר, הִמְתִּינוּ וְצִפּוּ וְיִחֲלוּ לְכָךְ, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִפְנֶה אֲלֵיהֶם, וְיַשְׁרֶה שְׁכִינָתוֹ בְּמַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. כִּי כַּאֲשֶׁר אָנוּ פּוֹנִים אֶל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, פּוֹנֶה הוּא אֵלֵינוּ. כַּאֲשֶׁר אָנוּ מְיַחֲלִים וּמְצַפִּים לוֹ, הוּא מֵשִׁיב לָנוּ בְּאוֹתָהּ מַטְבֵּעַ, וּמִמְּקוֹמוֹ הוּא פּוֹנֶה בְּרַחֲמָיו לְעַמּוֹ. פַּעַם אַחַת, בַּחַג, אָזְרוּ הַחֲסִידִים עֹז. נִכְנְסוּ בְּסִלּוּדִין אֵצֶל רַבָּם, הַצַּדִּיק רַבִּי דֹּב בֶּערִישׁ מִבִּיאָלֶה זַצַ"ל, וְשָׁאֲלוּ: "שָׁנִינוּ, הַבָּא לִטָּהֵר מְסַיְּעִין אוֹתוֹ - אֲבָל אֵיךְ מַגִּיעִין לְ'הַבָּא'?" אִם פּוֹתְחִים פֶּתַח כְּחֻדָהּ שֶׁל מַחַט, מֻבְטָחִים אָנוּ שֶׁיִּפְתְּחוּ לָנוּ פְּתָחִים כְּפִתְחוֹ שֶׁל אוּלָם - אֲבָל קָשֶׁה כָּל כָּךְ לִפְתֹּחַ פֶּתַח נוֹקֵב זֶה, כְּחֻדָּהּ שֶׁל מַחַט. מָה עוֹשִׂים?! כֹּה הַרְבֵּה כְּאֵב וְמִרְמוּר, תִּסְכּוּל וְיֵאוּשׁ, כָּלְלוּ הַחֲסִידִים בִּשְׁאֵלָתָם. מְנַסִּים הֵם וּמְנַסִּים, וְלֹא עוֹלֶה בְּיָדָם. לְמִי יִפְנוּ אִם לֹא לְרַבָּם וּמַדְרִיכָם?! שָׁמַע, וְהִפְטִיר: "עֶזְרַת אֲבוֹתֵינוּ אַתָּה הוּא מֵעוֹלָם - מָגֵן וּמוֹשִׁיעַ לָהֶם וְלִבְנֵיהֶם אַחֲרֵיהֶם בְּכָל דּוֹר וָדוֹר... חַג שָׂמֵחַ"... יָצְאוּ וְתָהוּ. לֹא הֵבִינוּ. כְּאִישׁ אֶחָד פָּנוּ לְאַכְסַנְיַת גְּדוֹל הַתַּלְמִידִים, הַצַּדִּיק רַבִּי יְחִיאֵל מֵאֲלֶכְּסַנְדֶּר זַצַ"ל, וְסִפְּרוּ עַל שְׁאֵלָתָם וְעַל הַתְּשׁוּבָה הַתְּמוּהָה וּבִקְּשׁוּ שֶׁיְּבָאֲרָהּ. אָמַר לָהֶם: "לְכוּ אֶל רַבִּי יָעקְלִי - הַצַּדִּיק רַבִּי יַעֲקֹב מִנָּאדְרְזִין זַצַ"ל - הוּא מֵבִין טוֹב מִמֶּנִּי אֶת רְמִיזוֹתָיו שֶׁל הָרַבִּי". הִתְנַצְּלוּ: "אִם אָנוּ כְּבָר כָּאן, יְבָאֵר לָנוּ מַעֲלָתוֹ". נֵאוֹת. פָּתַח וְאָמַר: "הֶבְדֵּל יֵשׁ בֵּין עוֹזֵר לְבֵין מוֹשִׁיעַ. 'עוֹזֵר' הוּא כְּשֶׁהַלָּה מִשְׁתַּדֵּל וְעוֹשֶׂה כָּל שֶׁבִּיכָלְתּוֹ וַאֲנִי עוֹזֵר לוֹ וּמַשְׁלִים אֶת פְּעֻלָּתוֹ. מַה שֶּׁאֵין כֵּן 'מוֹשִׁיעַ', שֶׁהַלָּה אֵינוֹ עוֹשֶׂה מְאוּמָה וְהַמּוֹשִׁיעַ מְחַלְּצוֹ בְּעַצְמוֹ. מֵעַתָּה, זֶה פֵּשֶׁר הַדְּבָרִים: "עֶזְרַת אֲבוֹתֵינוּ אַתָּה הוּא מֵעוֹלָם", אֲבוֹתֵינוּ עָמְלוּ בְּעַצְמָם, עָשׂוּ כָּל שֶׁבִּיכָלְתָּם, הִגִּיעוּ לְדַרְגַּת 'הַבָּא לִטָּהֵר', וְאָז סִיְּעוּם מִמָּרוֹם. הֵם פָּתְחוּ כְּחֻדָּהּ שֶׁל מַחַט, וְהִרְחִיבוּ לָהֶם כְּפִתְחוֹ שֶׁל אוּלָם. אֲבָל אָנוּ, אֵין בְּכֹחֵנוּ לַעֲשׂוֹת מְאוּמָה, וְאֵין בְּרֵירָה אֶלָּא 'מָגֵן וּמוֹשִׁיעַ לִבְנֵיהֶם אַחֲרֵיהֶם בְּכָל דּוֹר וָדוֹר'. לָנוּ צָרִיךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהָבִיא אֶת הַיְשׁוּעָה כֻּלָּהּ"... מֵעֵין שֶׁשָּׁנִינוּ בַּמִּדְרָשׁ (הַקְדָּמַת אֵיכָה רַבָּתִי, ל): אַרְבָּעָה מְלָכִים הָיוּ, מַה שֶּׁתָּבַע זֶה לֹא תָּבַע זֶה. וְאֵלּוּ הֵן: דָּוִד וְאָסָא וִיהוֹשָׁפָט וְחִזְקִיָּהוּ. דָּוִד אָמַר: "אֶרְדּוֹף אוֹיְבַי וְאַשִּׂיגֵם וְלֹא אָשׁוּב עַד כַּלּוֹתָם" (תְּהִלִּים יח-לח). אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: "אֲנִי עוֹשֶׂה כֵן". זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיַּכֵּם דָּוִד מֵהַנֶּשֶׁף וְעַד הָעֶרֶב לְמָחֳרָתָם" (שְׁמוּאֵל א ל-יז). וְהָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵאִיר לוֹ בַּלֵּילוֹת בְּזִיקִים וּבְרָקִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי אַתָּה תָּאִיר נֵרִי... אֱלֹקַי יַגִּיהַּ חָשְׁכִּי" (תְּהִלִּים יח-כט). עָמַד אָסָא וְאָמַר: "אֲנִי אֵין בִּי כֹּחַ לְהָרְגָם, אֶלָּא אֲנִי רוֹדֵף אוֹתָם וְאַתָּה עוֹשֶׂה". אָמַר לוֹ: "אֲנִי עוֹשֶׂה". שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיִּרְדְּפֵם אָסָא... עַד לִגְרָר... כִּי נִשְׁבְּרוּ לִפְנֵי ה' וְלִפְנֵי מַחֲנֵהוּ" (דִּבְרֵי הַיָּמִים ב יד-יב). עָמַד יְהוֹשָׁפָט וְאָמַר: "אֲנִי אֵין בִּי כֹּחַ לֹא לַהֲרֹג וְלֹא לִרְדֹּף, אֶלָּא אֲנִי אוֹמֵר שִׁירָה וְאַתָּה עוֹשֶׂה". אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: "אֲנִי עוֹשֶׂה". שֶׁנֶּאֱמַר "וַיַּעֲמֵד מְשֹׁרְרִים לַה'... וּבְעֵת הֵחֵלּוּ בְרִנָּה וּתְהִלָּה נָתַן ה' מְאָרְבִים עַל בְּנֵי עַמּוֹן מוֹאָב וְהַר שֵׂעִיר הַבָּאִים... וַיִּנָּגֵפוּ" (דִּבְרֵי הַיָּמִים ב כ-כב). עָמַד חִזְקִיָּהוּ וְאָמַר: "אֲנִי אֵין בִּי כֹּחַ לֹא לַהֲרֹג וְלֹא לִרְדֹּף וְלֹא לוֹמַר שִׁירָה, אֶלָּא אֲנִי יָשֵׁן עַל מִטָּתִי וְאַתָּה עוֹשֶׂה". אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: "אֲנִי עוֹשֶׂה". שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיְהִי בַּלַּיְלָה... וַיֵּצֵא מַלְאַךְ ה' וַיַּךְ בְּמַחֲנֵה אָשׁוּר מֵאָה שְׁמוֹנִים וַחֲמִשָּׁה אֶלֶף, וַיַּשְׁכִּימוּ בַבֹּקֶר וְהִנֵּה כֻלָּם פְּגָרִים מֵתִים" (מְלָכִים ב יט-לה). אֱמֶת. וְעִם זֹאת, בִּקֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַעֲשׂוֹת חִזְקִיָּהוּ מָשִׁיחַ וְסַנְחֵרִיב גּוֹג וּמָגוֹג, אֶלָּא שֶׁלֹּא אָמַר שִׁירָה עַל אוֹתוֹ הַנֵּס (סַנְהֶדְרִין צד.). לֹא הָיָה בִּיכָלְתּוֹ לוֹמַר שִׁירָה לִפְנֵי הַנֵּס כְּדֵי לְחוֹלְלוֹ, נִיחָא. יָשֵׁן עַל מִטָּתוֹ וְנַעֲשָׂה הַנֵּס. אֲבָל אַחַר כָּךְ - מַדּוּעַ לֹא שׁוֹרֵר?! אַף אָנוּ נֹאמַר, אָנוּ אֵין בָּנוּ כֹּחַ, "ה' אֱלֹקִים אַתָּה הַחִלּוֹתָ" (דְּבָרִים ג-כד), גַּם אֶת הַפֶּתַח כְּחֻדָּהּ שֶׁל מַחַט אַתָּה שֶׁפָּתַחְתָּ. לְפָחוֹת נְשׁוֹרֵר עַל כָּךְ, נַעֲמִיקוֹ וְנַרְחִיבוֹ. (מַעְיַן הָאֱמוּנָה)