Otzarot-Article

"וְהַבּוֹר רֵק אֵין בּוֹ מָיִם" (לז-כד) עֶשְׂרוֹת 'דְּרוּשִׁים' נֶאֶמְרוּ עַל דִּבְרֵי הַגְּמָרָא, הַמְקַשְּׁרִים בֵּין יְמֵי הַחֲנֻכָּה לְפָרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ: "אָמַר רַב כַּהֲנָא, דָּרַשׁ רַב נָתַן בַּר מַנְיוּמִי בְּשֵׁם רַבִּי תַּנְחוּם, נֵר שֶׁל חֲנֻכָּה שֶׁהִנִּיחָהּ לְמַעְלָה מֵעֶשְׂרִים אַמָּה (כַּעֲשָׂרָה מֶטְרִים) פְּסוּלָה (מִשּׁוּם שֶׁאֵין הָעַיִן שׁוֹלֶטֶת בָּהּ). וְעוֹד אָמַר: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר (בְּהַשְׁלָכַת יוֹסֵף אֶל הַבּוֹר) "וְהַבּוֹר רֵק אֵין בּוֹ מָיִם", מַיִם אֵין בּוֹ אֲבָל נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים יֵשׁ בּוֹ (שַׁבָּת כב.).

וְהִנֵּה, הַנּוֹפֵל לְתוֹךְ בּוֹר מָלֵא נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים, וַדַּאי הוּא שֶׁיַּכִּישׁוּהוּ הוֹאִיל וְהוּא דָּחְקָם וּמַבְהִילָם. אֶלָּא נֵס נַעֲשָׂה לוֹ לְיוֹסֵף הַצַּדִּיק, וְלֹא הֻכַּשׁ. וְעַל כֵּן מָצִינוּ בַּמִּדְרָשׁ (בְּרֵאשִׁית רַבָּה ק, ט) שֶׁכַּאֲשֶׁר חָזַר יוֹסֵף מִקְּבוּרַת אָבִיו סָר לִרְאוֹת אֶת הַבּוֹר וּבֵרֵךְ: "בָּרוּךְ שֶׁעָשָׂה לִי נֵס בַּמָּקוֹם הַזֶּה". אֲבָל הָאַחִים, בְּוַדַּאי לֹא יָדְעוּ שֶׁיֵּשׁ שָׁם נְחָשִׁים וְלֹא רָאוּם בְּאַפְלוּלִית הַבּוֹר. וְלַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר לֹא רָצוּ לְהָרְגוֹ, אֶלָּא לְהַפְחִידוֹ וּלְהַרְחִיקוֹ מֵהֶם. וְעוֹד כָּתַב הָרַמְבַּ"ן זַצַ"ל, שֶׁאִלּוּ יָדְעוּ שֶׁהָיוּ שָׁם נְחָשִׁים וְנִצַּל מֵהֶם, מְבִינִים הָיוּ שֶׁצַּדִּיק הוּא, שֶׁנַּעֲשָׂה לוֹ נֵס כָּזֶה, וְלֹא הָיוּ מוֹכְרִים אוֹתוֹ כְּדֵי לְהַרְחִיקוֹ מֵחֶבְרָתָם. אִם כֵּן, הַבּוֹר נִרְאָה בָּטוּחַ לַחֲלוּטִין, "רֵק אֵין בּוֹ מַיִם", וְלֹא הָיוּ מוּדָעִים לַסַּכָּנָה הָרוֹחֶשֶׁת בּוֹ. וְאַף לְאַחַר מִכֵּן לֹא יָדְעוּ אֵיזֶה נֵס גָּדוֹל אֵרַע לְיוֹסֵף, וּמֵאֵיזוֹ סַכָּנָה עֲצוּמָה נִצַּל. וְזֶה הַקֶּשֶׁר בֵּין שְׁתֵּי הַמֵּימְרוֹת שֶׁבַּגְּמָרָא: דְּעוּ, שֶׁמַּבָּטָם שֶׁל הַבְּרִיּוֹת שִׁטְחִי הוּא. אֵינָם נוֹשְׂאִים עֵינֵיהֶם לְמַעְלָה מֵעֶשְׂרִים אַמָּה, וְאֵינָם יוֹדְעִים מַה בְּתַחְתִּית הַבּוֹר. עַל כֵּן, אִם בְּפִרְסוּם הַנֵּס חָפַצְתָּ, עָלֶיךָ לְשִׂימוֹ מוּל עֵינֵיהֶם מַמָּשׁ.

הַדְּבָרִים נְכוֹנִים כָּל כָּךְ, וְנוֹקְבִים כָּל כָּךְ. מַדְלִיקִים אָנוּ אֶת נֵרוֹת הַחֲנֻכָּה לְצִיּוּן הַנֵּס הַמֻּפְלָא שֶׁנַּעֲשָׂה בְּפַךְ הַשֶּׁמֶן, שֶׁהָיָה בּוֹ כְּדֵי הַדְלָקָה לְלַיְלָה אֶחָד וְדָלַק שְׁמוֹנָה יָמִים: "שֶׁעָשָׂה נִסִּים לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם, בַּזְּמַן (בַּתַּאֲרִיךְ) הַזֶּה". אַךְ וַדַּאי שֶׁאֵין לְהַשְׁווֹת נֵס זֶה לְכָל נִסֵּי יְצִיאַת מִצְרַיִם וְלִקְרִיעַת יַם סוּף: עֶשֶׂר הַמַּכּוֹת, עַמּוּד הָאֵשׁ, עַנְנֵי הַכָּבוֹד, נְבִיעַת הַמַּיִם מֵהַסֶּלַע, יְרִידַת הַמָּן יוֹם יוֹם בְּמֶשֶׁךְ אַרְבָּעִים שָׁנָה. בְּוַדַּאי הָיוּ אֵלֶּה גְּדוֹלִים לְאֵין עֲרֹךְ.

וּמַה גָּדוֹל אַף מֵהֶם? "חֵי נַפְשִׁי", נִשְׁבַּע הָרַב יַעֲבֵ"ץ זַצַ"ל, "שֶׁקִּיּוּם עַם יִשְׂרָאֵל בְּגָלוּתוֹ בְּמֶשֶׁךְ שְׁנוֹת אֲלָפִים - חֵרֵף הַגְּזֵרוֹת וְהַשְּׁמָדוֹת, הַפּוֹגְרוֹמִים וְהַפְּרָעוֹת, הָעֲלִילוֹת וְהָרְדִיפוֹת, תּוֹךְ פְּרִיחָה רוּחָנִית מַפְעִימָה וְהַעֲמָדַת גְּדוֹלֵי תּוֹרָה וְיִרְאָה, צַדִּיקִים וּקְדוֹשִׁים וּגְאוֹנִים מֻפְלָגִים - נֵס גָּדוֹל הוּא יוֹתֵר מִכָּל נִסֵּי יְצִיאַת מִצְרַיִם". אָכֵן, אַךְ רַק לַמִּתְבּוֹנֵן וּמִשְׁתָּאֶה. רַק מִי שֶׁיּוֹדֵעַ כַּמָּה נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים אָרְבוּ לָנוּ, "שֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר עוֹמְדִים עָלֵינוּ לְכַלּוֹתֵנוּ וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַצִּילֵנוּ מִיָּדָם", יָבִין אֶת גֹּדֶל הַנֵּס.

וְקִיּוּמֵנוּ כָּאן בְּנַחֲלַת אֲבוֹתֵינוּ, אֶרֶץ הַקֹּדֶשׁ, אֵינוֹ נֵס?! רַק לִפְנֵי מֵאָה שָׁנִים הָיְתָה הָאָרֶץ שְׁמָמָה. רַק לִפְנֵי מֵאָה שָׁנִים קָבְעָה וַעֲדַת מֻמְחִים שֶׁאֵין בָּהּ מָקוֹם לְיוֹתֵר מֵחֲצִי מִלְיוֹן נֶפֶשׁ. לֹא קַרְקַע פּוֹרִיָּה, וְלֹא תַּעֲסוּקָה. וּכְבָר הֻכְפַּל הַמִּסְפָּר פִּי עֲשָׂרָה וְיוֹתֵר וְעוֹד הַיָּד נְטוּיָה. הַאֵין זֶה נֵס?! וְקִיּוּמֵנוּ כְּאִי בְּלֶב-יָם שֶׁל מֵאוֹת מִלְיוֹנֵי עַרְבִים עוֹיְנִים, אֵינוֹ נֵס?! הָרַבִּי מִקְּלוֹיְזֶנְבּוּרְג זַצַ"ל אָמַר בִּשְׁעָתוֹ לְרֹאשׁ הַמֶּמְשָׁלָה, שֶׁמַּצָּבָהּ שֶׁל הַמְּדִינָה גָּרוּעַ יוֹתֵר מִמַּצָּבוֹ שֶׁל גֶּטוֹ וַרְשָׁה בִּפְרֹץ הַמֶּרֶד, וְהוֹדָה לוֹ! וְחִכּוּכֵנוּ בְּמִלְיוֹן וָחֵצִי שָׁהִידִים בְּכֹחַ, הַאֵין זֶה נֵס?! שֶׁבְּכָל יוֹם מִתְבַּשְּׂרִים אָנוּ עַל פִּגּוּעִים שֶׁנִּמְנְעוּ בְּחַסְדֵי שָׁמַיִם, מַעַבְּדוֹת נֶפֶץ שֶׁנֶּחְשְׂפוּ, מְכוֹנִיּוֹת תֹּפֶת שֶׁנִּלְכְּדוּ, מְחַבְּלִים שֶׁנֶּעֶצְרוּ בְּדַרְכָּם, חֲגוֹרוֹת נֶפֶץ שֶׁנִּמְצְאוּ, הַאֵין אָנוּ בְּבוֹר מָלֵא נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים? הַאִם אֵין כָּל יְהוּדִי וִיהוּדִי צָרִיךְ לְבָרֵךְ עַל מוֹלַדְתּוֹ "בָּרוּךְ שֶׁעָשָׂה לִי נֵס בַּמָּקוֹם הַזֶּה", עָשָׂה עוֹשֶׂה וְיַעֲשֶׂה!

וְקִיּוּמֵנוּ הַכַּלְכָּלִי, הָאֵינוֹ נֵס? וְקִיּוּם הַיְּשִׁיבוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת, הַגְּדוֹלוֹת וְהַקְּטַנּוֹת, וְכוֹלְלֵי הָאַבְרֵכִים וְהַסֶּמִינָרִים, וּפְרִיחַת הַתּוֹרָה בְּאֶרֶץ הַקֹּדֶשׁ, הָאֵינָם נֵס? כָּל אֵלּוּ נִסִּים כְּלָלִיִּים, מִלְּבַד הַנִּסִּים הַפְּרָטִיִּים שֶׁבְּכָל יוֹם, הַחַיִּים וְהַבְּרִיאוּת, הַמִּשְׁפָּחָה וְהַפַּרְנָסָה.

נִשָּׂא מְשָׁלֵנוּ וְנֹאמַר: סְפִינָתוֹ שֶׁל אָדָם נִטְרְפָה בְּלֶב-יָם וְכָל נוֹסְעֶיהָ טָבְעוּ. רַק הוּא שָׂחָה וְשָׂחָה, וּסְבִיבוֹ רַק מַיִם וְשָׁמַיִם. הַאִם יֵשׁ לוֹ סִכּוּיִים לִשְׂרֹד שָׁבוּעַ יָמִים? אֵין לוֹ סִכּוּיִים!

וְאִם רוֹאֶה - לְפֶתַע - בִּבְעָתָה סְנַפִּירֵי כָּרִישִׁים הַחַגִּים סְבִיבוֹ, מַה סִכּוּיָיו לְהִנָּצֵל? אַפְסִיִּים, מִקַּל וָחֹמֶר.

וְלוּ יְצֻיַּר כִּי יִמְצְאוּהוּ, מֻתָּשׁ אַךְ חַי, כַּעֲבוֹר חֹדֶשׁ יָמִים... הֲרֵי זֶה נֵס גָּלוּי!

וְאִם עוֹדֶנּוּ חַי כַּעֲבוֹר שָׁנָה? לֹא יַעֲלֶה עַל הַדַּעַת!

וְאִם בְּכָל זֹאת? נֵס כָּפוּל וּמְכֻפָּל.

וְאִם עֶשֶׂר שָׁנִים? נֵס שֶׁלֹּא נִשְׁמַע כְּמוֹתוֹ.

וְאִם לְמַעְלָה מִשִּׁשִּׁים שָׁנָה? הֲרֵי זוֹ מְדִינַת יִשְׂרָאֵל...

רַק שְׁאֵלָה אַחַת נִשְׁאַל: מִי שֶׁהֻשְׁלַךְ לְבוֹר מָלֵא נְחָשִׁים, וְהֵם רוֹחֲשִׁים סְבִיבוֹ בְּעֵינַיִם בּוֹרְקוֹת וּבְפִיּוֹת פְּעוּרִים, הֲרֵי לֹא יַפְסִיק לְהִתְפַּלֵּל, לְהוֹדוֹת עַל הַנֵּס שֶׁזָּכָה לוֹ עַד כֹּה וּלְיַחֵל שֶׁיַּמְשִׁיךְ.

וַאֲנַחְנוּ?!... (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	מקץ תשע"א
	החלום ושברו
	"וַיָּקָם שְׂדֵה עֶפְרוֹן אֲשֶׁר בַּמַּכְפֵּלָה "וְהַבּוֹר רֵק אֵין בּוֹ מָיִם" (לז-כד) עֶשְׂרוֹת 'דְּרוּשִׁים' נֶאֶמְרוּ עַל דִּבְרֵי הַגְּמָרָא, הַמְקַשְּׁרִים בֵּין יְמֵי הַחֲנֻכָּה לְפָרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ: "אָמַר רַב כַּהֲנָא, דָּרַשׁ רַב נָתַן בַּר מַנְיוּמִי בְּשֵׁם רַבִּי תַּנְחוּם, נֵר שֶׁל חֲנֻכָּה שֶׁהִנִּיחָהּ לְמַעְלָה מֵעֶשְׂרִים אַמָּה (כַּעֲשָׂרָה מֶטְרִים) פְּסוּלָה (מִשּׁוּם שֶׁאֵין הָעַיִן שׁוֹלֶטֶת בָּהּ). וְעוֹד אָמַר: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר (בְּהַשְׁלָכַת יוֹסֵף אֶל הַבּוֹר) "וְהַבּוֹר רֵק אֵין בּוֹ מָיִם", מַיִם אֵין בּוֹ אֲבָל נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים יֵשׁ בּוֹ (שַׁבָּת כב.). וְהִנֵּה, הַנּוֹפֵל לְתוֹךְ בּוֹר מָלֵא נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים, וַדַּאי הוּא שֶׁיַּכִּישׁוּהוּ הוֹאִיל וְהוּא דָּחְקָם וּמַבְהִילָם. אֶלָּא נֵס נַעֲשָׂה לוֹ לְיוֹסֵף הַצַּדִּיק, וְלֹא הֻכַּשׁ. וְעַל כֵּן מָצִינוּ בַּמִּדְרָשׁ (בְּרֵאשִׁית רַבָּה ק, ט) שֶׁכַּאֲשֶׁר חָזַר יוֹסֵף מִקְּבוּרַת אָבִיו סָר לִרְאוֹת אֶת הַבּוֹר וּבֵרֵךְ: "בָּרוּךְ שֶׁעָשָׂה לִי נֵס בַּמָּקוֹם הַזֶּה". אֲבָל הָאַחִים, בְּוַדַּאי לֹא יָדְעוּ שֶׁיֵּשׁ שָׁם נְחָשִׁים וְלֹא רָאוּם בְּאַפְלוּלִית הַבּוֹר. וְלַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר לֹא רָצוּ לְהָרְגוֹ, אֶלָּא לְהַפְחִידוֹ וּלְהַרְחִיקוֹ מֵהֶם. וְעוֹד כָּתַב הָרַמְבַּ"ן זַצַ"ל, שֶׁאִלּוּ יָדְעוּ שֶׁהָיוּ שָׁם נְחָשִׁים וְנִצַּל מֵהֶם, מְבִינִים הָיוּ שֶׁצַּדִּיק הוּא, שֶׁנַּעֲשָׂה לוֹ נֵס כָּזֶה, וְלֹא הָיוּ מוֹכְרִים אוֹתוֹ כְּדֵי לְהַרְחִיקוֹ מֵחֶבְרָתָם. אִם כֵּן, הַבּוֹר נִרְאָה בָּטוּחַ לַחֲלוּטִין, "רֵק אֵין בּוֹ מַיִם", וְלֹא הָיוּ מוּדָעִים לַסַּכָּנָה הָרוֹחֶשֶׁת בּוֹ. וְאַף לְאַחַר מִכֵּן לֹא יָדְעוּ אֵיזֶה נֵס גָּדוֹל אֵרַע לְיוֹסֵף, וּמֵאֵיזוֹ סַכָּנָה עֲצוּמָה נִצַּל. וְזֶה הַקֶּשֶׁר בֵּין שְׁתֵּי הַמֵּימְרוֹת שֶׁבַּגְּמָרָא: דְּעוּ, שֶׁמַּבָּטָם שֶׁל הַבְּרִיּוֹת שִׁטְחִי הוּא. אֵינָם נוֹשְׂאִים עֵינֵיהֶם לְמַעְלָה מֵעֶשְׂרִים אַמָּה, וְאֵינָם יוֹדְעִים מַה בְּתַחְתִּית הַבּוֹר. עַל כֵּן, אִם בְּפִרְסוּם הַנֵּס חָפַצְתָּ, עָלֶיךָ לְשִׂימוֹ מוּל עֵינֵיהֶם מַמָּשׁ. הַדְּבָרִים נְכוֹנִים כָּל כָּךְ, וְנוֹקְבִים כָּל כָּךְ. מַדְלִיקִים אָנוּ אֶת נֵרוֹת הַחֲנֻכָּה לְצִיּוּן הַנֵּס הַמֻּפְלָא שֶׁנַּעֲשָׂה בְּפַךְ הַשֶּׁמֶן, שֶׁהָיָה בּוֹ כְּדֵי הַדְלָקָה לְלַיְלָה אֶחָד וְדָלַק שְׁמוֹנָה יָמִים: "שֶׁעָשָׂה נִסִּים לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם, בַּזְּמַן (בַּתַּאֲרִיךְ) הַזֶּה". אַךְ וַדַּאי שֶׁאֵין לְהַשְׁווֹת נֵס זֶה לְכָל נִסֵּי יְצִיאַת מִצְרַיִם וְלִקְרִיעַת יַם סוּף: עֶשֶׂר הַמַּכּוֹת, עַמּוּד הָאֵשׁ, עַנְנֵי הַכָּבוֹד, נְבִיעַת הַמַּיִם מֵהַסֶּלַע, יְרִידַת הַמָּן יוֹם יוֹם בְּמֶשֶׁךְ אַרְבָּעִים שָׁנָה. בְּוַדַּאי הָיוּ אֵלֶּה גְּדוֹלִים לְאֵין עֲרֹךְ. וּמַה גָּדוֹל אַף מֵהֶם? "חֵי נַפְשִׁי", נִשְׁבַּע הָרַב יַעֲבֵ"ץ זַצַ"ל, "שֶׁקִּיּוּם עַם יִשְׂרָאֵל בְּגָלוּתוֹ בְּמֶשֶׁךְ שְׁנוֹת אֲלָפִים - חֵרֵף הַגְּזֵרוֹת וְהַשְּׁמָדוֹת, הַפּוֹגְרוֹמִים וְהַפְּרָעוֹת, הָעֲלִילוֹת וְהָרְדִיפוֹת, תּוֹךְ פְּרִיחָה רוּחָנִית מַפְעִימָה וְהַעֲמָדַת גְּדוֹלֵי תּוֹרָה וְיִרְאָה, צַדִּיקִים וּקְדוֹשִׁים וּגְאוֹנִים מֻפְלָגִים - נֵס גָּדוֹל הוּא יוֹתֵר מִכָּל נִסֵּי יְצִיאַת מִצְרַיִם". אָכֵן, אַךְ רַק לַמִּתְבּוֹנֵן וּמִשְׁתָּאֶה. רַק מִי שֶׁיּוֹדֵעַ כַּמָּה נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים אָרְבוּ לָנוּ, "שֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר עוֹמְדִים עָלֵינוּ לְכַלּוֹתֵנוּ וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַצִּילֵנוּ מִיָּדָם", יָבִין אֶת גֹּדֶל הַנֵּס. וְקִיּוּמֵנוּ כָּאן בְּנַחֲלַת אֲבוֹתֵינוּ, אֶרֶץ הַקֹּדֶשׁ, אֵינוֹ נֵס?! רַק לִפְנֵי מֵאָה שָׁנִים הָיְתָה הָאָרֶץ שְׁמָמָה. רַק לִפְנֵי מֵאָה שָׁנִים קָבְעָה וַעֲדַת מֻמְחִים שֶׁאֵין בָּהּ מָקוֹם לְיוֹתֵר מֵחֲצִי מִלְיוֹן נֶפֶשׁ. לֹא קַרְקַע פּוֹרִיָּה, וְלֹא תַּעֲסוּקָה. וּכְבָר הֻכְפַּל הַמִּסְפָּר פִּי עֲשָׂרָה וְיוֹתֵר וְעוֹד הַיָּד נְטוּיָה. הַאֵין זֶה נֵס?! וְקִיּוּמֵנוּ כְּאִי בְּלֶב-יָם שֶׁל מֵאוֹת מִלְיוֹנֵי עַרְבִים עוֹיְנִים, אֵינוֹ נֵס?! הָרַבִּי מִקְּלוֹיְזֶנְבּוּרְג זַצַ"ל אָמַר בִּשְׁעָתוֹ לְרֹאשׁ הַמֶּמְשָׁלָה, שֶׁמַּצָּבָהּ שֶׁל הַמְּדִינָה גָּרוּעַ יוֹתֵר מִמַּצָּבוֹ שֶׁל גֶּטוֹ וַרְשָׁה בִּפְרֹץ הַמֶּרֶד, וְהוֹדָה לוֹ! וְחִכּוּכֵנוּ בְּמִלְיוֹן וָחֵצִי שָׁהִידִים בְּכֹחַ, הַאֵין זֶה נֵס?! שֶׁבְּכָל יוֹם מִתְבַּשְּׂרִים אָנוּ עַל פִּגּוּעִים שֶׁנִּמְנְעוּ בְּחַסְדֵי שָׁמַיִם, מַעַבְּדוֹת נֶפֶץ שֶׁנֶּחְשְׂפוּ, מְכוֹנִיּוֹת תֹּפֶת שֶׁנִּלְכְּדוּ, מְחַבְּלִים שֶׁנֶּעֶצְרוּ בְּדַרְכָּם, חֲגוֹרוֹת נֶפֶץ שֶׁנִּמְצְאוּ, הַאֵין אָנוּ בְּבוֹר מָלֵא נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים? הַאִם אֵין כָּל יְהוּדִי וִיהוּדִי צָרִיךְ לְבָרֵךְ עַל מוֹלַדְתּוֹ "בָּרוּךְ שֶׁעָשָׂה לִי נֵס בַּמָּקוֹם הַזֶּה", עָשָׂה עוֹשֶׂה וְיַעֲשֶׂה! וְקִיּוּמֵנוּ הַכַּלְכָּלִי, הָאֵינוֹ נֵס? וְקִיּוּם הַיְּשִׁיבוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת, הַגְּדוֹלוֹת וְהַקְּטַנּוֹת, וְכוֹלְלֵי הָאַבְרֵכִים וְהַסֶּמִינָרִים, וּפְרִיחַת הַתּוֹרָה בְּאֶרֶץ הַקֹּדֶשׁ, הָאֵינָם נֵס? כָּל אֵלּוּ נִסִּים כְּלָלִיִּים, מִלְּבַד הַנִּסִּים הַפְּרָטִיִּים שֶׁבְּכָל יוֹם, הַחַיִּים וְהַבְּרִיאוּת, הַמִּשְׁפָּחָה וְהַפַּרְנָסָה. נִשָּׂא מְשָׁלֵנוּ וְנֹאמַר: סְפִינָתוֹ שֶׁל אָדָם נִטְרְפָה בְּלֶב-יָם וְכָל נוֹסְעֶיהָ טָבְעוּ. רַק הוּא שָׂחָה וְשָׂחָה, וּסְבִיבוֹ רַק מַיִם וְשָׁמַיִם. הַאִם יֵשׁ לוֹ סִכּוּיִים לִשְׂרֹד שָׁבוּעַ יָמִים? אֵין לוֹ סִכּוּיִים! וְאִם רוֹאֶה - לְפֶתַע - בִּבְעָתָה סְנַפִּירֵי כָּרִישִׁים הַחַגִּים סְבִיבוֹ, מַה סִכּוּיָיו לְהִנָּצֵל? אַפְסִיִּים, מִקַּל וָחֹמֶר. וְלוּ יְצֻיַּר כִּי יִמְצְאוּהוּ, מֻתָּשׁ אַךְ חַי, כַּעֲבוֹר חֹדֶשׁ יָמִים... הֲרֵי זֶה נֵס גָּלוּי! וְאִם עוֹדֶנּוּ חַי כַּעֲבוֹר שָׁנָה? לֹא יַעֲלֶה עַל הַדַּעַת! וְאִם בְּכָל זֹאת? נֵס כָּפוּל וּמְכֻפָּל. וְאִם עֶשֶׂר שָׁנִים? נֵס שֶׁלֹּא נִשְׁמַע כְּמוֹתוֹ. וְאִם לְמַעְלָה מִשִּׁשִּׁים שָׁנָה? הֲרֵי זוֹ מְדִינַת יִשְׂרָאֵל... רַק שְׁאֵלָה אַחַת נִשְׁאַל: מִי שֶׁהֻשְׁלַךְ לְבוֹר מָלֵא נְחָשִׁים, וְהֵם רוֹחֲשִׁים סְבִיבוֹ בְּעֵינַיִם בּוֹרְקוֹת וּבְפִיּוֹת פְּעוּרִים, הֲרֵי לֹא יַפְסִיק לְהִתְפַּלֵּל, לְהוֹדוֹת עַל הַנֵּס שֶׁזָּכָה לוֹ עַד כֹּה וּלְיַחֵל שֶׁיַּמְשִׁיךְ. וַאֲנַחְנוּ?!... (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)