Otzarot-Article

"וַיָּרַח אֶת רֵיחַ בְּגָדָיו" (כז-כז) אֵין יְהוּדִי נִתָּק מִבּוֹרְאוֹ. אֵין יְהוּדִי שֶׁאֵינוֹ קָשׁוּר אֵלָיו. אֵין יְהוּדִי שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ בְּלִבּוֹ.

רַבֵּנוּ צָדוֹק הַכֹּהֵן מִלֻּבְּלִין זַצַ"ל (יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים, אוֹת ז) כָּתַב, שֶׁזּוֹ מַשְׁמָעוּת קַבָּלַת הַבְּרָכוֹת עַל יְדֵי יַעֲקֹב כְּשֶׁהוּא לָבוּשׁ בְּבִגְדֵי עֵשָׂו וּמִתְחַזֶּה לוֹ. לוֹמַר לְךָ, שֶׁגַּם כְּשֶׁיְּהוּדִי נִרְאֶה כְּעֵשָׂו לְכָל דְּבָרָיו, "יִשְׂרָאֵל, אַף עַל פִּי שֶׁחָטָא, יִשְׂרָאֵל הוּא" (סַנְהֶדְרִין מד.).

וְעַל כֵּן דָּרְשׁוּ בְּעִנְיַן נְתִינַת הַבְּרָכוֹת לְיַעֲקֹב: "וַיָּרַח אֶת רֵיחַ בְּגָדָיו", זֶה רֶמֶז לְמַעֲשֵׂי עֵשָׂו (וּבִיהוּדִי אֵינָם אֶלָּא בִּבְחִינַת בֶּגֶד חִיצוֹנִי גְּרֵידָא), "וַיְבָרְכֵהוּ וַיֹּאמֶר רְאֵה רֵיחַ בְּנִי כְּרֵיחַ שָׂדֶה אֲשֶׁר בֵּרְכוֹ ה'", הַיְנוּ הַשְׁרָאַת הַשְּׁכִינָה (פְּרִי צַדִּיק, מַסְעֵי). אַל תִּקְרֵי "בְּגָדָיו" אֶלָּא "בּוֹגְדָיו" (סַנְהֶדְרִין לז.). וְסִפְּרוּ עַל אוֹתָם בִּרְיוֹנִים בִּשְׁכוּנָתוֹ שֶׁל רַבִּי זֵירָא, שֶׁהָיָה מְקָרְבָם כְּדֵי שֶׁיַּחְזְרוּ בִּתְשׁוּבָה, וּלְלֹא הוֹעִיל. כְּשֶׁנִּפְטַר, אָמְרוּ: עַד עַכְשָׁו הֵגֵן עָלֵינוּ בִּתְפִלָּתוֹ. עַכְשָׁו, מִי יְבַקֵּשׁ עָלֵינוּ רַחֲמִים?! וְחָזְרוּ בִּתְשׁוּבָה. שׁוֹדְדִים שֶׁל פַּעַם.

וְהָעִקָּרוֹן תָּקֵף אֵצֶל כָּל יְהוּדִי, עַד לָאַחֲרוֹן.

יִשְׁקַע בְּמַה שֶׁיִּשְׁקַע, יִתְבּוֹסֵס בְּמַה שֶׁיִּתְבּוֹסֵס, לֹא יְהֵא נִכָּר דָּבָר. יְהוּדִי הוּא.

"לָמָּה נִמְשְׁלוּ יִשְׂרָאֵל לֶאֱגוֹז? כִּי מִי שֶׁלֹּא רָאָה אֱגוֹז וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ מַהוּ, סָבוּר שֶׁמָּא כֻּלּוֹ עֵץ".

וְיוֹתֵר, "מָה אֱגוֹז זֶה, אַף עַל פִּי שֶׁמְּלֻכְלָךְ בְּטִיט וְרֶפֶשׁ אֵין מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ נִמְאָס, אַף יִשְׂרָאֵל כֵּן".

כָּל יְהוּדִי!

פַּעַם יָשַׁב הַסַּבָּא מִשְּׁפּוֹלָא זַצַ"ל בְּשֻׁלְחַן לֵיל שַׁבָּת, וְהַחֲסִידִים שׁוֹרְרוּ בְּרֶגֶשׁ: "יִשְׂמְחוּ בְּמַלְכוּתְךָ". הִתְלַהֲבוּ, וְהֵחֵלּוּ לִמְחֹא כַּף אֶל כַּף.

עָצַר הָרַבִּי בַּעֲדָם: "שִׁירוּ, שִׁירוּ, אַךְ כַּף אַל תִּמְחֲאוּ. לֹא בְּשִׁיר זֶה! פַּעַם אַחַת שָׁמַעְתִּי בּוֹ מְחִיאוֹת כַּפַּיִם וּרְצוֹנִי לֶאֱצֹר אוֹתָן בְּזִכְרוֹנִי.

אָנָּא, שִׁיר זֶה בְּלִי מְחִיאַת כַּף"...

הִסְתַּקְרְנוּ וְסִפֵּר -

מִשֶּׁכְּבָר הַיָּמִים הָיִיתִי מְלַמֵּד בָּעִיר זְלוֹטִיפּוֹלִי. הָיוּ שָׁם שְׁנֵי נְעָרִים שׁוֹבָבִים שֶׁאָטְמוּ אָזְנֵיהֶם וְלִבָּם, לֹא לָמְדוּ וְאַף הִפְרִיעוּ לַאֲחֵרִים. הוֹרֵיהֶם טְרוּדִים הָיוּ בְּמִסְחָרָם וְהַנְּעָרִים פָּרְקוּ כָּל עֹל, הִתְחַבְּרוּ לְנַעֲרֵי הַגּוֹיִם וְעָשׂוּ כְּמַעֲשֵׂיהֶם, הִסְתַּבְּכוּ בִּפְלִילִים וְנֶאֶלְצוּ לִבְרֹחַ מִן הָעִיר. רַבִּים נֶאֶנְחוּ בַּהֲקָלָה.

זְלוֹטִיפּוֹלִי מֻקֶּפֶת יְעָרוֹת וְהִנֵּה יוֹם אֶחָד הוּבְאָה בְּמָצוֹר. שׁוּם עֲגָלָה אֵינָהּ מַגִּיעָה. סוֹחֲרִים נָסְעוּ עִם סְחוֹרָתָם, וְלֹא שָׁבוּ.

חֲרָדָה אָחֲזָה בַּתּוֹשָׁבִים. הִתְנַדְּבוּ אַמִּיצֵי נֶפֶשׁ וְעָשׂוּ דַּרְכָּם בַּיַּעַר, רַגְלִי. הִגִּיעוּ לְעִיר הַמָּחוֹז וְדִוְּחוּ כִּי חֲבוּרַת שׁוֹדְדִים אוֹרֶבֶת בַּיַּעַר לַסּוֹחֲרִים, שׁוֹדֶדֶת אֶת סְחוֹרָתָם וְרוֹצַחַת אֶת הַסּוֹחֲרִים נֶפֶשׁ. גֻּיְּסוּ אַנְשֵׁי מִשְׁמָר, סָרְקוּ אֶת הַיַּעַר, וְלָכְדוּ אֶת כְּנוּפְיַת הַשּׁוֹדְדִים שֶׁלִסְטְמָה אֶת הָעֲגָלוֹת וְהָרְגָה אֶת נוֹסְעֵיהֶן.

מָה רָבְתָה הַתַּדְהֵמָה כְּשֶׁמָּצְאוּ, כִּי בְּרֹאשׁ חֲבוּרַת הָרוֹצְחִים עָמְדוּ שְׁנֵי הַנְּעָרִים הַיְהוּדִים הָהֵם.

לֹא נִשְׁמַע כַּדָּבָר הַזֶּה. יְהוּדִים - שׁוֹדְדִים? יְהוּדִים - רוֹצְחִים?!

מִיַּד נֶעֱרַךְ מִשְׁפָּט בָּזָק.

חַבְרֵי הַכְּנוּפְיָה הַנָּכְרִים נִדּוֹנוּ לְמָוֶת בִּתְלִיָּה, אַךְ שְׁנֵי הַמַּנְהִיגִים לְמָוֶת בִּשְׂרֵפָה.

כָּל תּוֹשָׁבֵי הָעִיר נִצְטַוּוּ לְהִקָּהֵל בַּכִּכָּר עַל מְנָת לַחֲזוֹת בְּבִצּוּעַ גְּזַר הַדִּין. גַּם אֲנִי נֶאֱלַצְתִּי לִהְיוֹת נוֹכֵחַ.

הַשּׁוֹדְדִים נִתְּלוּ רִאשׁוֹנָה. עַכְשָׁו נִגְּשׁוּ אֶל הָעִקָּר.

שְׁתֵּי עֲרֵמוֹת הָעֵצִים עָמְדוּ מוּכָנוֹת, וּשְׁנֵי מוֹטוֹת הִזְדַּקְּרוּ מִתּוֹכָן.

הַנִּדּוֹנִים הוּבְאוּ, יְדֵיהֶם אֲסוּרוֹת.

הַכֹּמֶר הַמְּקוֹמִי הִסְתּוֹדֵד עִם הַשּׁוֹפֵט, פָּנָה אֶל הַנִּדּוֹנִים וְאָמַר: "דְּעוּ לָכֶם, כִּי אֵין מִיתָה קָשָׁה כִּשְׂרֵפָת חַיִּים. אַךְ אִם תֵּאוֹתוּ לְהָמִיר אֶת דַּתְכֶם, נָמִיר אֶת הַמִּיתָה בִּשְׂרֵפָה בְּמָוֶת בִּתְלִיָּה".

הֵשִׁיבוּ: "מַה שֶׁהִנֶּנּוּ - הִנֶּנּוּ, אַךְ יְהוּדִים אֲנַחְנוּ".

שָׁב וְהִסְתּוֹדֵד עִם הַשּׁוֹפֵט, וְחָזַר אֲלֵיהֶם: "אִם תֵּאוֹתוּ לִפְתֹּחַ דַּף חָדָשׁ וּלְהָמִיר אֶת דַּתְכֶם, יִפָּתַח לָכֶם דַּף חָדָשׁ וְתִנָּתֵן לָכֶם חֲנִינָה".

הֶחְלִיפוּ בֵּינֵיהֶם מַבָּטִים וְשָׁאֲלוּ: "מַה נִּדְרָשׁ מֵאִתָּנוּ לַעֲשׂוֹת לְשֵׁם כָּךְ?"

אָמַר הַכֹּמֶר: "אֶת תַּהֲלִיךְ הַהַמָּרָה וְהַטֶּכֶּס הַפֻּמְבִּי נִדְחֶה לְשָׁלָב מְאֻחָר יוֹתֵר. עַכְשָׁו, רַק תְּנַשְּׁקוּ אֶת הַצְּלָב".

שׁוּב הֶחְלִיפוּ מַבָּטִים, וְהִסְכִּימוּ.

מִהֵר, וְהִגִּישׁ לְכָל אֶחָד מֵהֶם צְלָב עֵץ.

נְשָׂאוּהוּ - וְהִטִּיחוּהוּ לָאָרֶץ, שְׁבָרוּהוּ לִרְסִיסִים!

אֵיזוֹ מְהוּמָה הִתְרַחֲשָׁה. הֶהָמוֹן רָגַשׁ וּבִקֵּשׁ לַעֲשׂוֹת בָּהֶם שְׁפָטִים. הַשּׁוֹטְרִים הִתְקַשּׁוּ לְבָלְמָם. הַכֹּמֶר הִסְתּוֹדֵד עִם הַשּׁוֹפֵט: בְּמַה יּוּכְלוּ לְהַעֲנִישָׁם? מַה יָכוֹל לִהְיוֹת גָּרוּעַ יוֹתֵר מֵהַמּוֹקֵד הַמְצַפֶּה לָהֶם בְּלָאו הֲכִי?!

הֶחְלִיטוּ שֶׁהַיָּדַיִם שֶׁנִּתְּצוּ אֶת הַצְּלָבִים יִשָּׂרְפוּ בְּנִפְרָד, בָּרִאשׁוֹנָה.

הֵבִיאוּ שְׁתֵּי חֲצֻבּוֹת וְהִנִּיחוּ עֲלֵיהֶן קְדֵרוֹת זֶפֶת. הִצִּיתוּן, וְקָשְׁרוּ יְדֵיהֶם מֵעַל הַלֶּהָבוֹת הַמְּרַצְּדוֹת. רֵיחַ בָּשָׂר חָרוּךְ הִתְפַּשֵּׁט, וְכֻלָּנוּ צוֹפִים עַל כָּרְחֵנוּ בַּמַּחֲזֶה. וְאָז נִשְׁמַע קוֹל שִׁירָה: "יִשְׂמְחוּ בְּמַלְכוּתְךָ"...

וּבִידֵיהֶם הַכְּווּיוֹת, הַדְּווּיוֹת, הֵחֵלּוּ לִמְחֹא כַּף.

אוֹי, זוֹ הָיְתָה שִׁירָה. זוֹ הָיְתָה מְחִיאַת כַּף!

שֶׁל שׁוֹדְדִים, רוֹצְחִים, עוֹבְרֵי כָּל עֲבֵרָה, וּמְקַדְּשֵׁי שֵׁם שָׁמַיִם בָּרַבִּים. שְׂמֵחִים בְּמַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ! (מַעְיַן הָאֱמוּנָה)

	וישב תשע"א
	באר האמונה
	"וַיָּקָם שְׂדֵה עֶפְרוֹן אֲשֶׁר בַּמַּכְפֵּלָה "וַיָּרַח אֶת רֵיחַ בְּגָדָיו" (כז-כז) אֵין יְהוּדִי נִתָּק מִבּוֹרְאוֹ. אֵין יְהוּדִי שֶׁאֵינוֹ קָשׁוּר אֵלָיו. אֵין יְהוּדִי שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ בְּלִבּוֹ. רַבֵּנוּ צָדוֹק הַכֹּהֵן מִלֻּבְּלִין זַצַ"ל (יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים, אוֹת ז) כָּתַב, שֶׁזּוֹ מַשְׁמָעוּת קַבָּלַת הַבְּרָכוֹת עַל יְדֵי יַעֲקֹב כְּשֶׁהוּא לָבוּשׁ בְּבִגְדֵי עֵשָׂו וּמִתְחַזֶּה לוֹ. לוֹמַר לְךָ, שֶׁגַּם כְּשֶׁיְּהוּדִי נִרְאֶה כְּעֵשָׂו לְכָל דְּבָרָיו, "יִשְׂרָאֵל, אַף עַל פִּי שֶׁחָטָא, יִשְׂרָאֵל הוּא" (סַנְהֶדְרִין מד.). וְעַל כֵּן דָּרְשׁוּ בְּעִנְיַן נְתִינַת הַבְּרָכוֹת לְיַעֲקֹב: "וַיָּרַח אֶת רֵיחַ בְּגָדָיו", זֶה רֶמֶז לְמַעֲשֵׂי עֵשָׂו (וּבִיהוּדִי אֵינָם אֶלָּא בִּבְחִינַת בֶּגֶד חִיצוֹנִי גְּרֵידָא), "וַיְבָרְכֵהוּ וַיֹּאמֶר רְאֵה רֵיחַ בְּנִי כְּרֵיחַ שָׂדֶה אֲשֶׁר בֵּרְכוֹ ה'", הַיְנוּ הַשְׁרָאַת הַשְּׁכִינָה (פְּרִי צַדִּיק, מַסְעֵי). אַל תִּקְרֵי "בְּגָדָיו" אֶלָּא "בּוֹגְדָיו" (סַנְהֶדְרִין לז.). וְסִפְּרוּ עַל אוֹתָם בִּרְיוֹנִים בִּשְׁכוּנָתוֹ שֶׁל רַבִּי זֵירָא, שֶׁהָיָה מְקָרְבָם כְּדֵי שֶׁיַּחְזְרוּ בִּתְשׁוּבָה, וּלְלֹא הוֹעִיל. כְּשֶׁנִּפְטַר, אָמְרוּ: עַד עַכְשָׁו הֵגֵן עָלֵינוּ בִּתְפִלָּתוֹ. עַכְשָׁו, מִי יְבַקֵּשׁ עָלֵינוּ רַחֲמִים?! וְחָזְרוּ בִּתְשׁוּבָה. שׁוֹדְדִים שֶׁל פַּעַם. וְהָעִקָּרוֹן תָּקֵף אֵצֶל כָּל יְהוּדִי, עַד לָאַחֲרוֹן. יִשְׁקַע בְּמַה שֶׁיִּשְׁקַע, יִתְבּוֹסֵס בְּמַה שֶׁיִּתְבּוֹסֵס, לֹא יְהֵא נִכָּר דָּבָר. יְהוּדִי הוּא. "לָמָּה נִמְשְׁלוּ יִשְׂרָאֵל לֶאֱגוֹז? כִּי מִי שֶׁלֹּא רָאָה אֱגוֹז וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ מַהוּ, סָבוּר שֶׁמָּא כֻּלּוֹ עֵץ". וְיוֹתֵר, "מָה אֱגוֹז זֶה, אַף עַל פִּי שֶׁמְּלֻכְלָךְ בְּטִיט וְרֶפֶשׁ אֵין מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ נִמְאָס, אַף יִשְׂרָאֵל כֵּן". כָּל יְהוּדִי! פַּעַם יָשַׁב הַסַּבָּא מִשְּׁפּוֹלָא זַצַ"ל בְּשֻׁלְחַן לֵיל שַׁבָּת, וְהַחֲסִידִים שׁוֹרְרוּ בְּרֶגֶשׁ: "יִשְׂמְחוּ בְּמַלְכוּתְךָ". הִתְלַהֲבוּ, וְהֵחֵלּוּ לִמְחֹא כַּף אֶל כַּף. עָצַר הָרַבִּי בַּעֲדָם: "שִׁירוּ, שִׁירוּ, אַךְ כַּף אַל תִּמְחֲאוּ. לֹא בְּשִׁיר זֶה! פַּעַם אַחַת שָׁמַעְתִּי בּוֹ מְחִיאוֹת כַּפַּיִם וּרְצוֹנִי לֶאֱצֹר אוֹתָן בְּזִכְרוֹנִי. אָנָּא, שִׁיר זֶה בְּלִי מְחִיאַת כַּף"... הִסְתַּקְרְנוּ וְסִפֵּר - מִשֶּׁכְּבָר הַיָּמִים הָיִיתִי מְלַמֵּד בָּעִיר זְלוֹטִיפּוֹלִי. הָיוּ שָׁם שְׁנֵי נְעָרִים שׁוֹבָבִים שֶׁאָטְמוּ אָזְנֵיהֶם וְלִבָּם, לֹא לָמְדוּ וְאַף הִפְרִיעוּ לַאֲחֵרִים. הוֹרֵיהֶם טְרוּדִים הָיוּ בְּמִסְחָרָם וְהַנְּעָרִים פָּרְקוּ כָּל עֹל, הִתְחַבְּרוּ לְנַעֲרֵי הַגּוֹיִם וְעָשׂוּ כְּמַעֲשֵׂיהֶם, הִסְתַּבְּכוּ בִּפְלִילִים וְנֶאֶלְצוּ לִבְרֹחַ מִן הָעִיר. רַבִּים נֶאֶנְחוּ בַּהֲקָלָה. זְלוֹטִיפּוֹלִי מֻקֶּפֶת יְעָרוֹת וְהִנֵּה יוֹם אֶחָד הוּבְאָה בְּמָצוֹר. שׁוּם עֲגָלָה אֵינָהּ מַגִּיעָה. סוֹחֲרִים נָסְעוּ עִם סְחוֹרָתָם, וְלֹא שָׁבוּ. חֲרָדָה אָחֲזָה בַּתּוֹשָׁבִים. הִתְנַדְּבוּ אַמִּיצֵי נֶפֶשׁ וְעָשׂוּ דַּרְכָּם בַּיַּעַר, רַגְלִי. הִגִּיעוּ לְעִיר הַמָּחוֹז וְדִוְּחוּ כִּי חֲבוּרַת שׁוֹדְדִים אוֹרֶבֶת בַּיַּעַר לַסּוֹחֲרִים, שׁוֹדֶדֶת אֶת סְחוֹרָתָם וְרוֹצַחַת אֶת הַסּוֹחֲרִים נֶפֶשׁ. גֻּיְּסוּ אַנְשֵׁי מִשְׁמָר, סָרְקוּ אֶת הַיַּעַר, וְלָכְדוּ אֶת כְּנוּפְיַת הַשּׁוֹדְדִים שֶׁלִסְטְמָה אֶת הָעֲגָלוֹת וְהָרְגָה אֶת נוֹסְעֵיהֶן. מָה רָבְתָה הַתַּדְהֵמָה כְּשֶׁמָּצְאוּ, כִּי בְּרֹאשׁ חֲבוּרַת הָרוֹצְחִים עָמְדוּ שְׁנֵי הַנְּעָרִים הַיְהוּדִים הָהֵם. לֹא נִשְׁמַע כַּדָּבָר הַזֶּה. יְהוּדִים - שׁוֹדְדִים? יְהוּדִים - רוֹצְחִים?! מִיַּד נֶעֱרַךְ מִשְׁפָּט בָּזָק. חַבְרֵי הַכְּנוּפְיָה הַנָּכְרִים נִדּוֹנוּ לְמָוֶת בִּתְלִיָּה, אַךְ שְׁנֵי הַמַּנְהִיגִים לְמָוֶת בִּשְׂרֵפָה. כָּל תּוֹשָׁבֵי הָעִיר נִצְטַוּוּ לְהִקָּהֵל בַּכִּכָּר עַל מְנָת לַחֲזוֹת בְּבִצּוּעַ גְּזַר הַדִּין. גַּם אֲנִי נֶאֱלַצְתִּי לִהְיוֹת נוֹכֵחַ. הַשּׁוֹדְדִים נִתְּלוּ רִאשׁוֹנָה. עַכְשָׁו נִגְּשׁוּ אֶל הָעִקָּר. שְׁתֵּי עֲרֵמוֹת הָעֵצִים עָמְדוּ מוּכָנוֹת, וּשְׁנֵי מוֹטוֹת הִזְדַּקְּרוּ מִתּוֹכָן. הַנִּדּוֹנִים הוּבְאוּ, יְדֵיהֶם אֲסוּרוֹת. הַכֹּמֶר הַמְּקוֹמִי הִסְתּוֹדֵד עִם הַשּׁוֹפֵט, פָּנָה אֶל הַנִּדּוֹנִים וְאָמַר: "דְּעוּ לָכֶם, כִּי אֵין מִיתָה קָשָׁה כִּשְׂרֵפָת חַיִּים. אַךְ אִם תֵּאוֹתוּ לְהָמִיר אֶת דַּתְכֶם, נָמִיר אֶת הַמִּיתָה בִּשְׂרֵפָה בְּמָוֶת בִּתְלִיָּה". הֵשִׁיבוּ: "מַה שֶׁהִנֶּנּוּ - הִנֶּנּוּ, אַךְ יְהוּדִים אֲנַחְנוּ". שָׁב וְהִסְתּוֹדֵד עִם הַשּׁוֹפֵט, וְחָזַר אֲלֵיהֶם: "אִם תֵּאוֹתוּ לִפְתֹּחַ דַּף חָדָשׁ וּלְהָמִיר אֶת דַּתְכֶם, יִפָּתַח לָכֶם דַּף חָדָשׁ וְתִנָּתֵן לָכֶם חֲנִינָה". הֶחְלִיפוּ בֵּינֵיהֶם מַבָּטִים וְשָׁאֲלוּ: "מַה נִּדְרָשׁ מֵאִתָּנוּ לַעֲשׂוֹת לְשֵׁם כָּךְ?" אָמַר הַכֹּמֶר: "אֶת תַּהֲלִיךְ הַהַמָּרָה וְהַטֶּכֶּס הַפֻּמְבִּי נִדְחֶה לְשָׁלָב מְאֻחָר יוֹתֵר. עַכְשָׁו, רַק תְּנַשְּׁקוּ אֶת הַצְּלָב". שׁוּב הֶחְלִיפוּ מַבָּטִים, וְהִסְכִּימוּ. מִהֵר, וְהִגִּישׁ לְכָל אֶחָד מֵהֶם צְלָב עֵץ. נְשָׂאוּהוּ - וְהִטִּיחוּהוּ לָאָרֶץ, שְׁבָרוּהוּ לִרְסִיסִים! אֵיזוֹ מְהוּמָה הִתְרַחֲשָׁה. הֶהָמוֹן רָגַשׁ וּבִקֵּשׁ לַעֲשׂוֹת בָּהֶם שְׁפָטִים. הַשּׁוֹטְרִים הִתְקַשּׁוּ לְבָלְמָם. הַכֹּמֶר הִסְתּוֹדֵד עִם הַשּׁוֹפֵט: בְּמַה יּוּכְלוּ לְהַעֲנִישָׁם? מַה יָכוֹל לִהְיוֹת גָּרוּעַ יוֹתֵר מֵהַמּוֹקֵד הַמְצַפֶּה לָהֶם בְּלָאו הֲכִי?! הֶחְלִיטוּ שֶׁהַיָּדַיִם שֶׁנִּתְּצוּ אֶת הַצְּלָבִים יִשָּׂרְפוּ בְּנִפְרָד, בָּרִאשׁוֹנָה. הֵבִיאוּ שְׁתֵּי חֲצֻבּוֹת וְהִנִּיחוּ עֲלֵיהֶן קְדֵרוֹת זֶפֶת. הִצִּיתוּן, וְקָשְׁרוּ יְדֵיהֶם מֵעַל הַלֶּהָבוֹת הַמְּרַצְּדוֹת. רֵיחַ בָּשָׂר חָרוּךְ הִתְפַּשֵּׁט, וְכֻלָּנוּ צוֹפִים עַל כָּרְחֵנוּ בַּמַּחֲזֶה. וְאָז נִשְׁמַע קוֹל שִׁירָה: "יִשְׂמְחוּ בְּמַלְכוּתְךָ"... וּבִידֵיהֶם הַכְּווּיוֹת, הַדְּווּיוֹת, הֵחֵלּוּ לִמְחֹא כַּף. אוֹי, זוֹ הָיְתָה שִׁירָה. זוֹ הָיְתָה מְחִיאַת כַּף! שֶׁל שׁוֹדְדִים, רוֹצְחִים, עוֹבְרֵי כָּל עֲבֵרָה, וּמְקַדְּשֵׁי שֵׁם שָׁמַיִם בָּרַבִּים. שְׂמֵחִים בְּמַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ! (מַעְיַן הָאֱמוּנָה)