Otzarot-Article

"וַיָּקָם שְׂדֵה עֶפְרוֹן אֲשֶׁר בַּמַּכְפֵּלָה... לְאַבְרָהָם לְמִקְנָה" (כג-יז, יח) מַעֲשֶׂה בְּגוֹי וּשְׁמוֹ עֶפְרוֹן. אִכָּר הָיָה, עוֹבֵד אֲדָמָה, וְלוֹ חֶלְקַת שָׂדֶה מִמֶּנָּה הוֹצִיא לַחְמוֹ. חֶבְרוֹן, אַדְמַת טְרָשִׁים הִיא (כְּתֻבּוֹת קיב.), אַךְ שָׁפַר חֶלְקוֹ וְשָׂדֵהוּ הֵנִיבָה שִׁפְעַת תְּנוּבָה. רַק בִּקְצֵה הַשָּׂדֶה הִתְגַּבֵּב לוֹ סֶלַע וּבְתוֹכוֹ נִפְעֲרָה מְעָרָה אֲפֵלָה. נִזְהַר עֶפְרוֹן שֶׁלֹּא לְהַגִּיעַ לְשָׁם עִם הַמַּחֲרֵשָׁה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִשָּׁבֵר הַלַּהַב וְלֹא תֻּשְׁבַּת הָעֲבוֹדָה. צַר הָיָה לוֹ עַל נֵתַח זֶה שֶׁל סֶלַע צָחִיחַ שֶׁנָּגַס בְּשָׂדֵהוּ הַפּוֹרִיָּה. הִתְנַחֵם בְּכָךְ שֶׁהַסֶּלַע אֵינוֹ מְמֻקָּם בְּמֶרְכַּז הַשָּׂדֶה, אֶלָּא בְּיַרְכוֹתֶיהָ בִּלְבַד. וְיוֹם אֶחָד, יוֹם אוֹתוֹ לֹא יִשְׁכַּח, הֵאִיר לוֹ הַמַּזָּל פָּנָיו. אַבְרָהָם - אוֹתוֹ אָדָם נִכְבָּד וּנְשׂוּא פָּנִים, הַמּוֹדִיעַ וּמְפַרְסֵם בָּרַבִּים שֶׁיֵּשׁ בּוֹרֵא לָעוֹלָם וְלוֹ חַיָּבִים לְהוֹדוֹת וּלְעָבְדוֹ, וּכְבָר ְרַבִּים הִצְטָרְפוּ לִתְנוּעָתוֹ - מְבַקֵּשׁ לִקְנוֹת אֶת הַסֶּלַע הַצָּחִיחַ כְּדֵי לִקְבֹּר בַּמְּעָרָה אֲשֶׁר בּוֹ אֶת שָׂרָה אִשְׁתּוֹ. אַף מוּכָן לְשַׁלֵּם תְּמוּרָתוֹ אַרְבַּע מֵאוֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף עוֹבֵר לַסּוֹחֵר.

עֶפְרוֹן הָיָה לְעָשִׁיר מֻפְלָג, יָכֹל לְבַלּוֹת אֶת שְׁאֵרִית יָמָיו בִּרְוָחָה. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא מִנּוּהוּ לְרֹאשׁ הַקְּהִלָּה (בְּרֵאשִׁית רַבָּה נֹחַ). מַה עוֹד יָכוֹל אָדָם לִרְצוֹת?!... עַתָּה נָסִיחַ דַּעְתֵּנוּ מֵעֶפְרוֹן וְנִפְנֶה, לְהַבְדִּיל, לְדִבְרֵי הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ. בַּזֹּהַר (זֹהַר חָדָשׁ רוּת עט:) מְבֹאָר, שֶׁיֵּשׁ לִמְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה שַׁיָּכוּת לְגַן עֵדֶן, וְאָדָם הָרִאשׁוֹן עָמַד עַל כָּךְ בְּבוֹאוֹ לִקְבֹּר אֶת חַוָּה שָׁם. בְּהַגִּיעַ שְׁעָתוֹ, קְבָרוֹ שָׁם בְּנוֹ שֵׁת, וּלְאַחַר מִכֵּן נִשְׁתַּכַּח הַדָּבָר מִן הַבְּרִיּוֹת עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם. וְכֵיצַד גִּלָּה אַבְרָהָם אֶת הַמָּקוֹם וּסְגֻלָּתוֹ? בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ בְּפָרָשָׁתֵנוּ (ח"א קכז:) כָּתוּב: רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי אָמַר, בְּשָׁעָה שֶׁבָּאוּ הַמַּלְאָכִים לְאַבְרָהָם וּבִקֵּשׁ לְקַיֵּם בָּהֶם מִצְוַת הַכְנָסַת אוֹרְחִים, לָקַח בֶּן בָּקָר רַךְ וְטוֹב. בָּרַח הַפָּר, וְאַבְרָהָם אָבִינוּ רָץ אַחֲרָיו לְתָפְסוֹ. כַּכָּתוּב, "וְאֶל הַבָּקָר רָץ אַבְרָהָם". דָּהַר הַפָּר וְאַבְרָהָם אַחֲרָיו, נִכְנַס הַפָּר לַמְּעָרָה וְנִכְנַס אַבְרָהָם אַחֲרָיו. נִכְנַס הַפָּר לִמְעָרָה בְּתוֹךְ הַמְּעָרָה, וּלְפֶתַע, אַבְרָהָם אָבִינוּ מָצָא אֶת עַצְמוֹ בְּהֵיכַל הַמֵּאִיר מִזִּיו הַשְּׁכִינָה, וַאֲבוֹת הָעוֹלָם (אָדָם וְחַוָּה) טְמוּנִים בּוֹ, וְרֵיחַ גַּן עֵדֶן שׁוֹרֶה בּוֹ, וְחָמַד אֶת הַמָּקוֹם לִמְנוּחָתוֹ.

כְּבָר יָדַעְנוּ, שֶׁלֹּא בָּאוּ חֲכָמִים לְסַפֵּר מַעֲשִׂים מִן הֶעָבָר אֶלָּא כְּדֵי לְהָפִיק מֵהֶם לְקָחִים לֶעָתִיד, בְּגֶדֶר "מַעֲשֵׂי אָבוֹת סִימַן לַבָּנִים" (סוֹטָה לד.). מַה בִּקְּשׁוּ שֶׁנִּלְמַד מֵאֹפֶן גִּלּוּי הַמְּעָרָה? לְשֵׁם כָּךְ עָלֵינוּ לְהָבִין אֶת עִנְיָנָהּ וְסוֹדָהּ, וְלִפְנֵי כֵן נַקְדִּים הַקְדָּמָה. כַּיָּדוּעַ, נֶחְלֶקֶת הַמְּצִיאוּת הַגַּשְׁמִית לִבְחִינוֹת שֶׁל דּוֹמֵם, צוֹמֵחַ, חַי וּמְדַבֵּר, הוּא הָאָדָם. וְאָמְרוּ חַכְמֵי הַטֶּבַע, שֶׁבֵּין דַּרְגָּה לִרְעוּתָהּ יֵשׁ דָּבָר מְמֻצָּע. לְדֻגְמָא, בֵּין הַדּוֹמֵם לַצּוֹמֵחַ מְקַשְּׁרִים הָאַלְמוֹגִים, הַנִּרְאִים כְּאַבְנֵי גִּיר מְסֻגְנָנִים וְהֵם צוֹמְחִים וּמִתְפַּשְּׁטִים. בֵּין הַצּוֹמֵחַ לְבַעֲלֵי הַחַיִּים יֵשׁ צְמָחִים טוֹרְפִים. בֵּין בַּעֲלֵי הַחַיִּים וְהָאָדָם יָצַר ה' אֶת הַקּוֹף הַמִּתְדַּמֶּה לָאָדָם וְאֵין הוּא אֶלָּא בַּעַל חַיִּים.

הַמְּקֻבָּל הָאֱלֹקִי רַבֵּנוּ חַיִּים וִיטָאל זַצַ"ל הֵבִיא דִּבְרֵיהֶם (עֵץ חַיִּים שַׁעַר מ"ב) כְּמָשָׁל לָעוֹלָמוֹת הָרוּחָנִיִּים: בֵּין הָאָדָם הַגַּשְׁמִי וְהָאֱלֹקוּת, מְמֻצַּעַת הַנְּשָׁמָה שֶׁהִיא חֵלֶק אֱלוֹקַ מִמַּעַל וְיֵשׁ לָהּ קֶשֶׁר לָאָדָם. וּבֵינָהּ לָאָדָם, מְמֻצַּעַת הַנֶּפֶשׁ הַמְּתַפְעֶלֶת אֶת הַגּוּף, וְהִיא הַבְּחִינָה הַנְּמוּכָה בַּנְּשָׁמָה. זֶה הָעִקָּרוֹן, וְהַדְּבָרִים רְחָבִים וַעֲמֻקִּים מִנִּי יָם. וְכָאן הִגַּעְנוּ לִמְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה שֶׁבְּחֶבְרוֹן. "רָאָה אָדָם הָרִאשׁוֹן אוֹר אֶחָד דַּקִּיק בּוֹקֵעַ בְּאוֹתוֹ מָקוֹם, שֶׁיּוֹצֵא מִגַּן עֵדֶן, וְחָמַד אוֹתוֹ הַמָּקוֹם הַסָּמוּךְ לְגַן הָעֵדֶן" (זֹהַר ח"א נז:). אֵין לָנוּ עֵסֶק בַּנִּסְתָּרוֹת, אֲבָל הַמְּקֻבָּל הָאֱלֹקִי רַבֵּנוּ משֶׁה קוֹרְדוֹבֵירוֹ זִיעַ"א בְּסִפְרוֹ "אוֹר יָקָר" הִסְבִּיר, שֶׁעוֹלָמֵנוּ גַּשְׁמִי הוּא, וְגַן הָעֵדֶן רוּחָנִי. וּכְבָר הִקְדַּמְנוּ שֶׁבֵּין שְׁתֵּי דְּרָגוֹת יֵשׁ מְמֻצָּע, דַּרְגָּה מְקַשֶּׁרֶת, הַמְּזַכֶּכֶת אֶת הַגַּשְׁמִי וְהוֹפַכְתּוֹ לְרוּחָנִי. וְאֶת הַדַּרְגָּה הַזֹּאת מְסַמֶּלֶת מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה. וַהֲרֵי לָנוּ רֶמֶז מַפְעִים בִּשְׁמָהּ: מַכְפֵּלָה, כִּי מְקַשֶּׁרֶת הִיא בֵּין שְׁנֵי הָעוֹלָמוֹת. וְלָכֵן נִקְרֵאת הָעִיר בְּשֵׁם חֶבְרוֹן, כִּי מְחַבֶּרֶת הִיא אֶת הָעוֹלָם הַתַּחְתּוֹן לָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן, כָּךְ כּוֹתֵב רַבֵּנוּ הָאַלְשִׁיךְ הַקָּדוֹשׁ זַצַ"ל בְּפָרָשָׁתֵנוּ.

לְאוֹר יְדִיעוֹת אֵלּוּ, נְכוֹנִים אָנוּ לְהִכָּנֵס בַּטְּרַקְלִין וּלְהָבִין דִּבְרֵי חֲכָמִים וְחִידוֹתָם. "הַבּוֹרֵא יָצַר בָּאָדָם כָּל מַה שֶּׁבָּרָא בְּעוֹלָמוֹ" (אָבוֹת דְּרַבִּי נָתַן פל"א). הָאָדָם "עוֹלָם קָטָן" הוּא (תַּנְחוּמָא פְּקוּדֵי ג). מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה בָּעוֹלָם וּכְעֵין "מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה" בָּאָדָם. הָאָדָם מֻרְכָּב מִגּוּף וּנְשָׁמָה, הַגּוּף גַּשְׁמִי וְהַנְּשָׁמָה רוּחָנִית. כַּאֲשֶׁר אוֹכֵל הוּא וְשׁוֹתֶה, נָח וְיָשֵׁן, מוֹעִיל הוּא לַגּוּף. כְּשֶׁהוּא מְקַיֵּם מִצְווֹת, לוֹמֵד תּוֹרָה וּמִתְפַּלֵּל, מֵאִיר הוּא לַנְּשָׁמָה. וְיֵשׁ נְקֻדַּת חִבּוּר בֵּין שְׁנֵיהֶם. לְזִכּוּךְ הַגּוּף, לְחַיִּים רוּחָנִיִּים וּמְרוֹמְמִים. אָז יֵשׁ כָּאֵלּוּ שֶׁהֵם בִּבְחִינַת "עֶפְרוֹן", שֶׁכָּל מַעַיְנֵיהֶם בַּחֲרִישָׁה וּקְצִירָה וּבֶעָמָל בִּלְתִּי פּוֹסֵק, וְכָל מַאֲוָיָם "אַרְבַּע מֵאוֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף עֹבֵר לַסֹּחֵר". וּמוֹרֶשֶׁת הָאָבוֹת וְהַקֶּשֶׁר לָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן הֵם בַּעֲבוּרָם מִטְרָד. אַדְמַת טְרָשִׁים שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְעַבְּדָהּ, וְיֵשׁ רַק לְהִזָּהֵר שֶׁהַמַּחֲרֵשָׁה לֹא תִּתָּקֵל בָּהּ... הָיוּ שְׂמֵחִים לְהִפָּטֵר מִמֶּנָּה וּלְמָכְרָהּ.

אַךְ בְּנִיד רַחֲמִים עַל אֲטִימוּתוֹ שֶׁל עֶפְרוֹן אֵין דַּי. רַבּוֹתֵינוּ גַּם מְבַקְּשִׁים לְהַשְׁמִיעֵנוּ כֵּיצַד נוּכַל לַחְשׂף אֶת נְקֻדַּת הַחִבּוּר בֵּין הָעוֹלָמוֹת וְלִזְכּוֹת בָּהּ. וּמַה הִיא נְקֻדַּת הַחִבּוּר, אוֹתָהּ "חֶבְרוֹן" שֶׁבָּאָדָם? מָתַי יָאִיר לִכְפֹּל רְבָדָיו, מָתַי תְּזַכֵּךְ הַמִּצְוָה שֶׁיְּקַיֵּם גַּם אֶת גּוּפוֹ וְתַנְחִילוֹ חַיֵּי-עַד כַּהֲוָיַת הָאָבוֹת וְהָאִמָּהוֹת בִּמְעָרָתָם? כַּאֲשֶׁר יָרוּץ אַחֲרֵי הַמִּצְוָה וְיִטְרַח בָּהּ בְּכָל גּוּפוֹ: "רָץ לְהָבִיא בֶּן בָּקָר, וּבָרַח מִפָּנָיו בֶּן הַבָּקָר, וְרָדַף אַחֲרָיו - וְנִכְנַס לִמְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה".

כַּמָּה נִפְלָאִים הַדְּבָרִים! כַּמָּה מְאִירִים עַתָּה דִּבְרֵי חֲכָמֵינוּ כִּי "לְפוּם צַעֲרָא אַגְרָא" (אָבוֹת פ"ה מכ"ב), לְפִי הַטֹּרַח בַּמִּצְוָה, לְפִי יְגִיעָתֵנוּ בָּהּ, כָּךְ יִרְבֶּה שְׂכָרֵנוּ. וּלְפִיכָךְ "הֱוֵי רָץ לְמִצְוָה" (אָבוֹת פ"ד מ"ב), כִּי אָז יִזְדַּכְּכוּ הַגּוּף וְהַנְּשָׁמָה כְּאֶחָד, וְיִקְנֶה אַף הַגּוּף חַיֵּי נֵצַח, יִזְכֶּה לָאוֹר הַבּוֹקֵעַ מִגַּן עֵדֶן. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	ויצא תשע"א
	ההשתדלות חשובה מההשגה
	"וַיָּקָם שְׂדֵה עֶפְרוֹן אֲשֶׁר בַּמַּכְפֵּלָה "וַיָּקָם שְׂדֵה עֶפְרוֹן אֲשֶׁר בַּמַּכְפֵּלָה... לְאַבְרָהָם לְמִקְנָה" (כג-יז, יח) מַעֲשֶׂה בְּגוֹי וּשְׁמוֹ עֶפְרוֹן. אִכָּר הָיָה, עוֹבֵד אֲדָמָה, וְלוֹ חֶלְקַת שָׂדֶה מִמֶּנָּה הוֹצִיא לַחְמוֹ. חֶבְרוֹן, אַדְמַת טְרָשִׁים הִיא (כְּתֻבּוֹת קיב.), אַךְ שָׁפַר חֶלְקוֹ וְשָׂדֵהוּ הֵנִיבָה שִׁפְעַת תְּנוּבָה. רַק בִּקְצֵה הַשָּׂדֶה הִתְגַּבֵּב לוֹ סֶלַע וּבְתוֹכוֹ נִפְעֲרָה מְעָרָה אֲפֵלָה. נִזְהַר עֶפְרוֹן שֶׁלֹּא לְהַגִּיעַ לְשָׁם עִם הַמַּחֲרֵשָׁה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִשָּׁבֵר הַלַּהַב וְלֹא תֻּשְׁבַּת הָעֲבוֹדָה. צַר הָיָה לוֹ עַל נֵתַח זֶה שֶׁל סֶלַע צָחִיחַ שֶׁנָּגַס בְּשָׂדֵהוּ הַפּוֹרִיָּה. הִתְנַחֵם בְּכָךְ שֶׁהַסֶּלַע אֵינוֹ מְמֻקָּם בְּמֶרְכַּז הַשָּׂדֶה, אֶלָּא בְּיַרְכוֹתֶיהָ בִּלְבַד. וְיוֹם אֶחָד, יוֹם אוֹתוֹ לֹא יִשְׁכַּח, הֵאִיר לוֹ הַמַּזָּל פָּנָיו. אַבְרָהָם - אוֹתוֹ אָדָם נִכְבָּד וּנְשׂוּא פָּנִים, הַמּוֹדִיעַ וּמְפַרְסֵם בָּרַבִּים שֶׁיֵּשׁ בּוֹרֵא לָעוֹלָם וְלוֹ חַיָּבִים לְהוֹדוֹת וּלְעָבְדוֹ, וּכְבָר ְרַבִּים הִצְטָרְפוּ לִתְנוּעָתוֹ - מְבַקֵּשׁ לִקְנוֹת אֶת הַסֶּלַע הַצָּחִיחַ כְּדֵי לִקְבֹּר בַּמְּעָרָה אֲשֶׁר בּוֹ אֶת שָׂרָה אִשְׁתּוֹ. אַף מוּכָן לְשַׁלֵּם תְּמוּרָתוֹ אַרְבַּע מֵאוֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף עוֹבֵר לַסּוֹחֵר. עֶפְרוֹן הָיָה לְעָשִׁיר מֻפְלָג, יָכֹל לְבַלּוֹת אֶת שְׁאֵרִית יָמָיו בִּרְוָחָה. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא מִנּוּהוּ לְרֹאשׁ הַקְּהִלָּה (בְּרֵאשִׁית רַבָּה נֹחַ). מַה עוֹד יָכוֹל אָדָם לִרְצוֹת?!... עַתָּה נָסִיחַ דַּעְתֵּנוּ מֵעֶפְרוֹן וְנִפְנֶה, לְהַבְדִּיל, לְדִבְרֵי הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ. בַּזֹּהַר (זֹהַר חָדָשׁ רוּת עט:) מְבֹאָר, שֶׁיֵּשׁ לִמְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה שַׁיָּכוּת לְגַן עֵדֶן, וְאָדָם הָרִאשׁוֹן עָמַד עַל כָּךְ בְּבוֹאוֹ לִקְבֹּר אֶת חַוָּה שָׁם. בְּהַגִּיעַ שְׁעָתוֹ, קְבָרוֹ שָׁם בְּנוֹ שֵׁת, וּלְאַחַר מִכֵּן נִשְׁתַּכַּח הַדָּבָר מִן הַבְּרִיּוֹת עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם. וְכֵיצַד גִּלָּה אַבְרָהָם אֶת הַמָּקוֹם וּסְגֻלָּתוֹ? בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ בְּפָרָשָׁתֵנוּ (ח"א קכז:) כָּתוּב: רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי אָמַר, בְּשָׁעָה שֶׁבָּאוּ הַמַּלְאָכִים לְאַבְרָהָם וּבִקֵּשׁ לְקַיֵּם בָּהֶם מִצְוַת הַכְנָסַת אוֹרְחִים, לָקַח בֶּן בָּקָר רַךְ וְטוֹב. בָּרַח הַפָּר, וְאַבְרָהָם אָבִינוּ רָץ אַחֲרָיו לְתָפְסוֹ. כַּכָּתוּב, "וְאֶל הַבָּקָר רָץ אַבְרָהָם". דָּהַר הַפָּר וְאַבְרָהָם אַחֲרָיו, נִכְנַס הַפָּר לַמְּעָרָה וְנִכְנַס אַבְרָהָם אַחֲרָיו. נִכְנַס הַפָּר לִמְעָרָה בְּתוֹךְ הַמְּעָרָה, וּלְפֶתַע, אַבְרָהָם אָבִינוּ מָצָא אֶת עַצְמוֹ בְּהֵיכַל הַמֵּאִיר מִזִּיו הַשְּׁכִינָה, וַאֲבוֹת הָעוֹלָם (אָדָם וְחַוָּה) טְמוּנִים בּוֹ, וְרֵיחַ גַּן עֵדֶן שׁוֹרֶה בּוֹ, וְחָמַד אֶת הַמָּקוֹם לִמְנוּחָתוֹ. כְּבָר יָדַעְנוּ, שֶׁלֹּא בָּאוּ חֲכָמִים לְסַפֵּר מַעֲשִׂים מִן הֶעָבָר אֶלָּא כְּדֵי לְהָפִיק מֵהֶם לְקָחִים לֶעָתִיד, בְּגֶדֶר "מַעֲשֵׂי אָבוֹת סִימַן לַבָּנִים" (סוֹטָה לד.). מַה בִּקְּשׁוּ שֶׁנִּלְמַד מֵאֹפֶן גִּלּוּי הַמְּעָרָה? לְשֵׁם כָּךְ עָלֵינוּ לְהָבִין אֶת עִנְיָנָהּ וְסוֹדָהּ, וְלִפְנֵי כֵן נַקְדִּים הַקְדָּמָה. כַּיָּדוּעַ, נֶחְלֶקֶת הַמְּצִיאוּת הַגַּשְׁמִית לִבְחִינוֹת שֶׁל דּוֹמֵם, צוֹמֵחַ, חַי וּמְדַבֵּר, הוּא הָאָדָם. וְאָמְרוּ חַכְמֵי הַטֶּבַע, שֶׁבֵּין דַּרְגָּה לִרְעוּתָהּ יֵשׁ דָּבָר מְמֻצָּע. לְדֻגְמָא, בֵּין הַדּוֹמֵם לַצּוֹמֵחַ מְקַשְּׁרִים הָאַלְמוֹגִים, הַנִּרְאִים כְּאַבְנֵי גִּיר מְסֻגְנָנִים וְהֵם צוֹמְחִים וּמִתְפַּשְּׁטִים. בֵּין הַצּוֹמֵחַ לְבַעֲלֵי הַחַיִּים יֵשׁ צְמָחִים טוֹרְפִים. בֵּין בַּעֲלֵי הַחַיִּים וְהָאָדָם יָצַר ה' אֶת הַקּוֹף הַמִּתְדַּמֶּה לָאָדָם וְאֵין הוּא אֶלָּא בַּעַל חַיִּים. הַמְּקֻבָּל הָאֱלֹקִי רַבֵּנוּ חַיִּים וִיטָאל זַצַ"ל הֵבִיא דִּבְרֵיהֶם (עֵץ חַיִּים שַׁעַר מ"ב) כְּמָשָׁל לָעוֹלָמוֹת הָרוּחָנִיִּים: בֵּין הָאָדָם הַגַּשְׁמִי וְהָאֱלֹקוּת, מְמֻצַּעַת הַנְּשָׁמָה שֶׁהִיא חֵלֶק אֱלוֹקַ מִמַּעַל וְיֵשׁ לָהּ קֶשֶׁר לָאָדָם. וּבֵינָהּ לָאָדָם, מְמֻצַּעַת הַנֶּפֶשׁ הַמְּתַפְעֶלֶת אֶת הַגּוּף, וְהִיא הַבְּחִינָה הַנְּמוּכָה בַּנְּשָׁמָה. זֶה הָעִקָּרוֹן, וְהַדְּבָרִים רְחָבִים וַעֲמֻקִּים מִנִּי יָם. וְכָאן הִגַּעְנוּ לִמְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה שֶׁבְּחֶבְרוֹן. "רָאָה אָדָם הָרִאשׁוֹן אוֹר אֶחָד דַּקִּיק בּוֹקֵעַ בְּאוֹתוֹ מָקוֹם, שֶׁיּוֹצֵא מִגַּן עֵדֶן, וְחָמַד אוֹתוֹ הַמָּקוֹם הַסָּמוּךְ לְגַן הָעֵדֶן" (זֹהַר ח"א נז:). אֵין לָנוּ עֵסֶק בַּנִּסְתָּרוֹת, אֲבָל הַמְּקֻבָּל הָאֱלֹקִי רַבֵּנוּ משֶׁה קוֹרְדוֹבֵירוֹ זִיעַ"א בְּסִפְרוֹ "אוֹר יָקָר" הִסְבִּיר, שֶׁעוֹלָמֵנוּ גַּשְׁמִי הוּא, וְגַן הָעֵדֶן רוּחָנִי. וּכְבָר הִקְדַּמְנוּ שֶׁבֵּין שְׁתֵּי דְּרָגוֹת יֵשׁ מְמֻצָּע, דַּרְגָּה מְקַשֶּׁרֶת, הַמְּזַכֶּכֶת אֶת הַגַּשְׁמִי וְהוֹפַכְתּוֹ לְרוּחָנִי. וְאֶת הַדַּרְגָּה הַזֹּאת מְסַמֶּלֶת מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה. וַהֲרֵי לָנוּ רֶמֶז מַפְעִים בִּשְׁמָהּ: מַכְפֵּלָה, כִּי מְקַשֶּׁרֶת הִיא בֵּין שְׁנֵי הָעוֹלָמוֹת. וְלָכֵן נִקְרֵאת הָעִיר בְּשֵׁם חֶבְרוֹן, כִּי מְחַבֶּרֶת הִיא אֶת הָעוֹלָם הַתַּחְתּוֹן לָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן, כָּךְ כּוֹתֵב רַבֵּנוּ הָאַלְשִׁיךְ הַקָּדוֹשׁ זַצַ"ל בְּפָרָשָׁתֵנוּ. לְאוֹר יְדִיעוֹת אֵלּוּ, נְכוֹנִים אָנוּ לְהִכָּנֵס בַּטְּרַקְלִין וּלְהָבִין דִּבְרֵי חֲכָמִים וְחִידוֹתָם. "הַבּוֹרֵא יָצַר בָּאָדָם כָּל מַה שֶּׁבָּרָא בְּעוֹלָמוֹ" (אָבוֹת דְּרַבִּי נָתַן פל"א). הָאָדָם "עוֹלָם קָטָן" הוּא (תַּנְחוּמָא פְּקוּדֵי ג). מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה בָּעוֹלָם וּכְעֵין "מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה" בָּאָדָם. הָאָדָם מֻרְכָּב מִגּוּף וּנְשָׁמָה, הַגּוּף גַּשְׁמִי וְהַנְּשָׁמָה רוּחָנִית. כַּאֲשֶׁר אוֹכֵל הוּא וְשׁוֹתֶה, נָח וְיָשֵׁן, מוֹעִיל הוּא לַגּוּף. כְּשֶׁהוּא מְקַיֵּם מִצְווֹת, לוֹמֵד תּוֹרָה וּמִתְפַּלֵּל, מֵאִיר הוּא לַנְּשָׁמָה. וְיֵשׁ נְקֻדַּת חִבּוּר בֵּין שְׁנֵיהֶם. לְזִכּוּךְ הַגּוּף, לְחַיִּים רוּחָנִיִּים וּמְרוֹמְמִים. אָז יֵשׁ כָּאֵלּוּ שֶׁהֵם בִּבְחִינַת "עֶפְרוֹן", שֶׁכָּל מַעַיְנֵיהֶם בַּחֲרִישָׁה וּקְצִירָה וּבֶעָמָל בִּלְתִּי פּוֹסֵק, וְכָל מַאֲוָיָם "אַרְבַּע מֵאוֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף עֹבֵר לַסֹּחֵר". וּמוֹרֶשֶׁת הָאָבוֹת וְהַקֶּשֶׁר לָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן הֵם בַּעֲבוּרָם מִטְרָד. אַדְמַת טְרָשִׁים שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְעַבְּדָהּ, וְיֵשׁ רַק לְהִזָּהֵר שֶׁהַמַּחֲרֵשָׁה לֹא תִּתָּקֵל בָּהּ... הָיוּ שְׂמֵחִים לְהִפָּטֵר מִמֶּנָּה וּלְמָכְרָהּ. אַךְ בְּנִיד רַחֲמִים עַל אֲטִימוּתוֹ שֶׁל עֶפְרוֹן אֵין דַּי. רַבּוֹתֵינוּ גַּם מְבַקְּשִׁים לְהַשְׁמִיעֵנוּ כֵּיצַד נוּכַל לַחְשׂף אֶת נְקֻדַּת הַחִבּוּר בֵּין הָעוֹלָמוֹת וְלִזְכּוֹת בָּהּ. וּמַה הִיא נְקֻדַּת הַחִבּוּר, אוֹתָהּ "חֶבְרוֹן" שֶׁבָּאָדָם? מָתַי יָאִיר לִכְפֹּל רְבָדָיו, מָתַי תְּזַכֵּךְ הַמִּצְוָה שֶׁיְּקַיֵּם גַּם אֶת גּוּפוֹ וְתַנְחִילוֹ חַיֵּי-עַד כַּהֲוָיַת הָאָבוֹת וְהָאִמָּהוֹת בִּמְעָרָתָם? כַּאֲשֶׁר יָרוּץ אַחֲרֵי הַמִּצְוָה וְיִטְרַח בָּהּ בְּכָל גּוּפוֹ: "רָץ לְהָבִיא בֶּן בָּקָר, וּבָרַח מִפָּנָיו בֶּן הַבָּקָר, וְרָדַף אַחֲרָיו - וְנִכְנַס לִמְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה". כַּמָּה נִפְלָאִים הַדְּבָרִים! כַּמָּה מְאִירִים עַתָּה דִּבְרֵי חֲכָמֵינוּ כִּי "לְפוּם צַעֲרָא אַגְרָא" (אָבוֹת פ"ה מכ"ב), לְפִי הַטֹּרַח בַּמִּצְוָה, לְפִי יְגִיעָתֵנוּ בָּהּ, כָּךְ יִרְבֶּה שְׂכָרֵנוּ. וּלְפִיכָךְ "הֱוֵי רָץ לְמִצְוָה" (אָבוֹת פ"ד מ"ב), כִּי אָז יִזְדַּכְּכוּ הַגּוּף וְהַנְּשָׁמָה כְּאֶחָד, וְיִקְנֶה אַף הַגּוּף חַיֵּי נֵצַח, יִזְכֶּה לָאוֹר הַבּוֹקֵעַ מִגַּן עֵדֶן. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)