Otzarot-Article

"וְעַתָּה יֵרֶא פַרְעֹה אִישׁ נָבוֹן וְחָכָם" (מא-לג) פַּרְעֹה נָבוֹךְ. חֲלוֹם חָלַם וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ לוֹ פִּתְרוֹן. הַחֲכָמִים, הַחַרְטֻמִּים, כֻּלָּם הִכְזִיבוּ. בְּבֵית הַכֶּלֶא עָצוּר נַעַר עִבְרִי, אוּלַי הוּא יֵדַע. כָּךְ עוֹמֵד יוֹסֵף לִפְנֵי פַּרְעֹה, שׁוֹמֵעַ - וּפוֹתֵר.

חֲלוֹם פַּרְעֹה - אֶחָד הוּא: שֶׁבַע שְׁנוֹת רָעָב בּוֹלְעוֹת אֶת שְׁנוֹת הַשּׂבַע. וְיֵשׁ לוֹ גַּם עֵצָה: יִבְחַר פַּרְעֹה אִישׁ נָבוֹן וְחָכָם שֶׁיִּכְנֹס אֶת הַתְּבוּאָה.

רֶגַע אֶחָד, כְּלוּם מִנּוּהוּ, אֶת יוֹסֵף, לְיוֹעֵץ הַמֶּלֶךְ? הַאִם שָׁאֲלוּ אֶת פִּיו מַה לַּעֲשׂוֹת? לִפְתֹּר חֲלוֹם קְרָאוּהוּ, וּפְתָרוֹ. מִי בִּקֵּשׁ אֶת חַוַּת דַּעְתּוֹ?

וְכָתַב מָרָן הַחִידָ"א זַצַ"ל, שֶׁחַוַּת הַדַּעַת הָיְתָה חֵלֶק מִפִּתְרוֹן הַחֲלוֹם. שֶׁהֲרֵי אִם רָצוּ לְבַשֵּׂר לְפַרְעֹה שֶׁיָּבוֹאוּ שֶׁבַע שְׁנוֹת שׂבַע, וַאַחֲרֵיהֶן שֶׁבַע שְׁנוֹת רָעָב הַמְּכַלּוֹת אוֹתָן, מַדּוּעַ רָאָה שֶׁהַפָּרוֹת הָרָזוֹת עוֹלוֹת מִן הַיְאוֹר "וַתַּעֲמֹדְנָה אֵצֶל הַפָּרוֹת (הַבְּרִיאוֹת אֲשֶׁר) עַל שְׂפַת הַיְאֹר"? אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁבִּקְּשׁוּ לִרְמֹז לְפַרְעֹה, שֶׁגַּם כַּאֲשֶׁר הַשּׂבַע בְּתֹקֶף, וְהַתְּבוּאָה מְצוּיָה בְּשֶׁפַע, יֵשׁ לְהִתְיַחֵס וּלְהִתְחַשֵּׁב בְּצִלּוֹ שֶׁל הָרָעָב הַמְאַיֵּם, וּלְהִתְכּוֹנֵן לוֹ. לִרְאוֹתוֹ כְּאִלּוּ נִצָּב הוּא אֶל מוּל הָעֵינַיִם. לְפִיכָךְ הִמְשִׁיךְ יוֹסֵף וְאָמַר, שֶׁיֵּשׁ לִכְנֹס תְּבוּאָה. לֹא כְּעֵצָה - אֶלָּא כְּחֵלֶק מִפִּתְרוֹן הַחֲלוֹם! כָּךְ נִצְּלָה מִצְרַיִם מֵרָעָב.

וְהַתּוֹרָה נִצְחִית הִיא וְהוֹרָאוֹתֶיהָ נִצְחִיּוֹת, וְהַלֶּקַח מֵחֲלוֹם זֶה הוּא לְהִתְכּוֹנֵן לִקְרַאת הַבָּאוֹת, וּלְהָכִין צֵידָה לַדֶּרֶךְ, מַחֲסֶה לְיוֹם סַגְרִיר. וְתָמִיד בְּגִדְרֵי הַהִשְׁתַּדְּלוּת הָרְצוּיָה.

עַל כֵּן נִקְרֵאת פָּרָשָׁה זוֹ, כִּמְעַט תָּמִיד, בִּימֵי הַחֲנֻכָּה מִשּׁוּם שֶׁמִּתְדַּמָּה הִיא לַנֵּס שֶׁאֵרַע בַּיָּמִים הָהֵם בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ. פַּךְ הַשֶּׁמֶן שֶׁטָּמְנוּ הַכֹּהֲנִים בֶּעָבָר וְהֶחְבִּיאוּהוּ לְעֵת מְצֹא, קֶרֶן הַשֶּׁפַע שֶׁהֻנְּחָה לְמִשְׁמֶרֶת, הוּא שֶׁאִפְשֵׁר אֶת קִיּוּם הַנֵּס.

וּכְשֶׁנִּתְבּוֹנֵן נִרְאֶה שֶׁהַתּוֹרָה דּוֹאֶגֶת לָנוּ לְקַרְנוֹת חִסָּכוֹן רוּחָנִיּוֹת. הַחַגִּים, לֹא לִשְׁעָתָם הֵם, אֶלָּא לְהַקְרִין עַד לְחַג הַבָּא; הַשַּׁבָּת, מַקְרִינָה עַד לַשַּׁבָּת שֶׁאַחֲרֶיהָ; וְהַתְּפִלָּה עַד לַתְּפִלָּה הַבָּאָה. כָּךְ גַּם שְׁנוֹת הַלִּמּוּדִים בִּימֵי הַנְּעוּרִים וּשְׁנוֹת הַלִּמּוּד בַּיְּשִׁיבָה הֵם "קֶרֶן הַחִסָּכוֹן" שֶׁלְּאוֹרָהּ וּלְחֻמָּהּ נִצְעַד כָּל חַיֵּינוּ.

אִם נָשִׂים עִקָּרוֹן זֶה עַל לִבֵּנוּ אוֹ אָז נְנַצֵּל אֶת הַשַּׁבָּת כָּרָאוּי: תְּפִלּוֹתֶיהָ וּפִיּוּטֶיהָ, זְמִירוֹתֶיהָ וְשִׁירֶיהָ, קְרִיאַת פָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ וְדִבְרֵי הַתּוֹרָה - כָּל אֵלֶּה יִתְּנוּ לָנוּ כֹּחַ לַעֲבֹר אֶת יְמֵי הַחֹל בְּאוֹרָה וּבְשִׂמְחָה. נְמַלֵּא אֵפוֹא בְּאֶמְצָעוּתָהּ אֶת הַמַּצְבֵּרִים הָרוּחָנִיִּים עַד לַשַּׁבָּת הַבָּאָה. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	תולדות תשע"א
	עשו ואנחנו
	"וְעַתָּה יֵרֶא פַרְעֹה אִישׁ נָבוֹן וְחָכָם" (מא-לג) פַּרְעֹה נָבוֹךְ "וְעַתָּה יֵרֶא פַרְעֹה אִישׁ נָבוֹן וְחָכָם" (מא-לג) פַּרְעֹה נָבוֹךְ. חֲלוֹם חָלַם וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ לוֹ פִּתְרוֹן. הַחֲכָמִים, הַחַרְטֻמִּים, כֻּלָּם הִכְזִיבוּ. בְּבֵית הַכֶּלֶא עָצוּר נַעַר עִבְרִי, אוּלַי הוּא יֵדַע. כָּךְ עוֹמֵד יוֹסֵף לִפְנֵי פַּרְעֹה, שׁוֹמֵעַ - וּפוֹתֵר. חֲלוֹם פַּרְעֹה - אֶחָד הוּא: שֶׁבַע שְׁנוֹת רָעָב בּוֹלְעוֹת אֶת שְׁנוֹת הַשּׂבַע. וְיֵשׁ לוֹ גַּם עֵצָה: יִבְחַר פַּרְעֹה אִישׁ נָבוֹן וְחָכָם שֶׁיִּכְנֹס אֶת הַתְּבוּאָה. רֶגַע אֶחָד, כְּלוּם מִנּוּהוּ, אֶת יוֹסֵף, לְיוֹעֵץ הַמֶּלֶךְ? הַאִם שָׁאֲלוּ אֶת פִּיו מַה לַּעֲשׂוֹת? לִפְתֹּר חֲלוֹם קְרָאוּהוּ, וּפְתָרוֹ. מִי בִּקֵּשׁ אֶת חַוַּת דַּעְתּוֹ? וְכָתַב מָרָן הַחִידָ"א זַצַ"ל, שֶׁחַוַּת הַדַּעַת הָיְתָה חֵלֶק מִפִּתְרוֹן הַחֲלוֹם. שֶׁהֲרֵי אִם רָצוּ לְבַשֵּׂר לְפַרְעֹה שֶׁיָּבוֹאוּ שֶׁבַע שְׁנוֹת שׂבַע, וַאַחֲרֵיהֶן שֶׁבַע שְׁנוֹת רָעָב הַמְּכַלּוֹת אוֹתָן, מַדּוּעַ רָאָה שֶׁהַפָּרוֹת הָרָזוֹת עוֹלוֹת מִן הַיְאוֹר "וַתַּעֲמֹדְנָה אֵצֶל הַפָּרוֹת (הַבְּרִיאוֹת אֲשֶׁר) עַל שְׂפַת הַיְאֹר"? אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁבִּקְּשׁוּ לִרְמֹז לְפַרְעֹה, שֶׁגַּם כַּאֲשֶׁר הַשּׂבַע בְּתֹקֶף, וְהַתְּבוּאָה מְצוּיָה בְּשֶׁפַע, יֵשׁ לְהִתְיַחֵס וּלְהִתְחַשֵּׁב בְּצִלּוֹ שֶׁל הָרָעָב הַמְאַיֵּם, וּלְהִתְכּוֹנֵן לוֹ. לִרְאוֹתוֹ כְּאִלּוּ נִצָּב הוּא אֶל מוּל הָעֵינַיִם. לְפִיכָךְ הִמְשִׁיךְ יוֹסֵף וְאָמַר, שֶׁיֵּשׁ לִכְנֹס תְּבוּאָה. לֹא כְּעֵצָה - אֶלָּא כְּחֵלֶק מִפִּתְרוֹן הַחֲלוֹם! כָּךְ נִצְּלָה מִצְרַיִם מֵרָעָב. וְהַתּוֹרָה נִצְחִית הִיא וְהוֹרָאוֹתֶיהָ נִצְחִיּוֹת, וְהַלֶּקַח מֵחֲלוֹם זֶה הוּא לְהִתְכּוֹנֵן לִקְרַאת הַבָּאוֹת, וּלְהָכִין צֵידָה לַדֶּרֶךְ, מַחֲסֶה לְיוֹם סַגְרִיר. וְתָמִיד בְּגִדְרֵי הַהִשְׁתַּדְּלוּת הָרְצוּיָה. עַל כֵּן נִקְרֵאת פָּרָשָׁה זוֹ, כִּמְעַט תָּמִיד, בִּימֵי הַחֲנֻכָּה מִשּׁוּם שֶׁמִּתְדַּמָּה הִיא לַנֵּס שֶׁאֵרַע בַּיָּמִים הָהֵם בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ. פַּךְ הַשֶּׁמֶן שֶׁטָּמְנוּ הַכֹּהֲנִים בֶּעָבָר וְהֶחְבִּיאוּהוּ לְעֵת מְצֹא, קֶרֶן הַשֶּׁפַע שֶׁהֻנְּחָה לְמִשְׁמֶרֶת, הוּא שֶׁאִפְשֵׁר אֶת קִיּוּם הַנֵּס. וּכְשֶׁנִּתְבּוֹנֵן נִרְאֶה שֶׁהַתּוֹרָה דּוֹאֶגֶת לָנוּ לְקַרְנוֹת חִסָּכוֹן רוּחָנִיּוֹת. הַחַגִּים, לֹא לִשְׁעָתָם הֵם, אֶלָּא לְהַקְרִין עַד לְחַג הַבָּא; הַשַּׁבָּת, מַקְרִינָה עַד לַשַּׁבָּת שֶׁאַחֲרֶיהָ; וְהַתְּפִלָּה עַד לַתְּפִלָּה הַבָּאָה. כָּךְ גַּם שְׁנוֹת הַלִּמּוּדִים בִּימֵי הַנְּעוּרִים וּשְׁנוֹת הַלִּמּוּד בַּיְּשִׁיבָה הֵם "קֶרֶן הַחִסָּכוֹן" שֶׁלְּאוֹרָהּ וּלְחֻמָּהּ נִצְעַד כָּל חַיֵּינוּ. אִם נָשִׂים עִקָּרוֹן זֶה עַל לִבֵּנוּ אוֹ אָז נְנַצֵּל אֶת הַשַּׁבָּת כָּרָאוּי: תְּפִלּוֹתֶיהָ וּפִיּוּטֶיהָ, זְמִירוֹתֶיהָ וְשִׁירֶיהָ, קְרִיאַת פָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ וְדִבְרֵי הַתּוֹרָה - כָּל אֵלֶּה יִתְּנוּ לָנוּ כֹּחַ לַעֲבֹר אֶת יְמֵי הַחֹל בְּאוֹרָה וּבְשִׂמְחָה. נְמַלֵּא אֵפוֹא בְּאֶמְצָעוּתָהּ אֶת הַמַּצְבֵּרִים הָרוּחָנִיִּים עַד לַשַּׁבָּת הַבָּאָה. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)