Otzarot-Article

"וְהִנֵּה ה' נִצָּב עָלָיו" (כח-יג) מִי מֵאִתָּנוּ לֹא הָיָה רוֹצֶה לַעֲלוֹת עַל יְצוּעוֹ כְּמוֹ שֶׁהוּא - וְלָקוּם גְּאוֹן הַגְּאוֹנִים?! כְּשֶׁהַתּוֹרָה כֻּלָּהּ שְׁגוּרָה עַל פִּיו וְהַכֹּל כְּמֻנָּח בְּקֻפְסָא. בְּלֹא כָּל מַאֲמָץ, שַׂר הַתּוֹרָה בִּמְלֹא מוּבָן הַמִּלָּה. אוֹ לִקְרֹא קְרִיאַת שְׁמַע עַל הַמִּטָּה, לְהֵרָדֵם - וְלָקוּם כִּמְקֻבָּל אֱלֹקִי, מַעְיָן נוֹבֵעַ שֶׁל כַּוָּנוֹת וְרָזִים וְיִחוּדִים עִלָּאִיִּים, בָּקִי בְּגִנְזֵי נִסְתָּרוֹת וּבְחֶבְיוֹנֵי עוֹלָמוֹת טְמִירִים...

יוֹדְעִים אָנוּ שֶׁהַדָּבָר בִּלְתִּי אֶפְשָׁרִי, מִן הַנִּמְנָע הוּא. אַךְ לוּ רַק אֶפְשָׁר הָיָה לִרְכֹּשׁ כְּמִין כַּרְטִיס פַּיִס רוּחָנִי וְלִזְכּוֹת בַּזְּכִיָּה הַגְּדוֹלָה.

וּבְכֵן, מִי אָמַר שֶׁאִי אֶפְשָׁר? הִנֵּה, הָיָה אָדָם שֶׁזָּכָה לְכָךְ: יַעֲקֹב אָבִינוּ פָּגַע בַּמָּקוֹם, בְּהַר הַמּוֹרִיָּה, הִתְפַּלֵּל עַרְבִית וְשָׁקְעָה לוֹ הַשֶּׁמֶשׁ. הֻצְרַךְ לָלוּן שָׁם. וְהִנֵּה, בְּלֹא שׁוּם הֲכָנָה, זָכָה לְמַחֲזֵה הַסֻּלָּם; רָאָה מַחֲנוֹת מַלְאָכִים; "וְהִנֵּה ה' נִצָּב עָלָיו"; אַף הֻבְטַח בְּהַבְטָחוֹת נִצְחִיּוֹת וְנִשְׂגָּבוֹת לְהַשְׁרָאַת שְׁכִינָה תְּמִידִית: "וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ, וּשְׁמַרְתִּיךָ בְּכָל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ... כִּי לֹא אֶעֱזָבְךָ". וְהַבְטָחָה לִירֻשַּׁת הָאָרֶץ וּלְהַרְבּוֹת זַרְעוֹ כְּעַפְרוֹת תֵּבֵל וְצֶאֱצָאָיו כְּחוֹל הַיָּם. כַּמָּה נִפְלָא.

נֵעוֹר יַעֲקֹב מִשְּׁנָתוֹ וְאָמַר: "אָכֵן, יֵשׁ ה' בַּמָּקוֹם הַזֶּה וְאָנֹכִי לֹא יָדָעְתִּי. וַיִּירָא וַיֹּאמַר מַה נּוֹרָא הַמָּקוֹם הַזֶּה".

וְאָמְרוּ חֲזַ"ל: "וְאָנֹכִי לֹא יָדָעְתִּי - שֶׁאִלּוּ הָיִיתִי יוֹדֵעַ, לֹא הָיִיתִי יָשֵׁן שָׁם" (רַשִׁ"י). אֶלָּא מַה הָיָה עוֹשֶׂה? פֵּרֵשׁ רַבֵּנוּ הַסְּפוֹרְנוֹ זַצַ"ל: אִלּוּ הָיָה יוֹדֵעַ, הָיָה מֵכִין עַצְמוֹ לִנְבוּאָה.

תְּמוּהִים דְּבָרָיו: מַאי מַשְׁמַע "מֵכִין עַצְמוֹ לִנְבוּאָה", הֲלֹא גַּם הַנְּבוּאָה הִגִּיעָה בְּלִי הֲכָנָה, עָלָיו לִשְׂמֹחַ בְּכָךְ! מֵעוֹלָם לֹא רָאִינוּ אָדָם שֶׁזָּכָה בְּפַיִס וְנֶעְצַב אֶל לִבּוֹ מִשּׁוּם שֶׁלֹּא עָמֵל בְּפָרֶךְ... עַל מָה אֵפוֹא הִצְטַעֵר יַעֲקֹב?

אִם כֵּן חַיָּבִים לוֹמַר, שֶׁיֵּשׁ הֶבְדֵּל מַהוּתִי אַף תְּהוֹמִי בֵּין זְכִיָּה בְּפַיִס, זְכִיָּה בְּמָמוֹן, לְבֵין זְכִיָּה רוּחָנִית כִּנְבוּאָה. בִּזְכִיָּה כַּסְפִּית, אֵין הֶעָמָל אֶלָּא אֶמְצָעִי לַהַשָּׂגָה, וְאִם מַשִּׂיגִים אֶת הַמָּמוֹן בְּדֶרֶךְ אַחֶרֶת - בְּהַגְרָלָה, בְּמַתָּנָה אוֹ בִּירוּשָׁה, קָנוּי הוּא לָאָדָם בְּאוֹתָהּ מִדָּה. לַמְרוֹת שֶׁאָז מִתְקַשְּׁרִים אֵלָיו פָּחוֹת, וְכֶסֶף שֶׁבָּא בְּקַלּוּת הוֹלֵךְ בְּקַלּוּת.

אֲבָל בְּקִנְיָנִים רוּחָנִיִּים, הֶעָמָל וְהַיְגִיעָה הֵם הַמַּשְׁרִישִׁים אֶת הַהַשָּׂגָה וּמַקְנִים אוֹתָהּ כְּקִנְיָן אֲמִתִּי וְקַיָּם, וּבִלְעֲדֵיהֶם אֵין הַהַשָּׂגָה אֶלָּא שִׁטְחִית וּמְרַפְרֶפֶת, כַּחֲלוֹם יָעוּף. עַד כְּדֵי כָּךְ, שֶׁיַּעֲקֹב אָבִינוּ אָמַר שֶׁמּוּטָב הָיָה לוֹ לִהְיוֹת עֵר וּלְהָכִין עַצְמוֹ לִנְבוּאָה - מֵאֲשֶׁר לְקַבְּלָהּ בְּלֹא הֲכָנָה רְאוּיָה.

נָבִיא אֶת סִפּוּר הַגְּמָרָא (ע"ז יז.) עַל יְהוּדִי בְּשֵׁם אֶלְעָזָר בֶּן דּוּרְדַיָּא שֶׁהִדַּרְדֵּר לִתְהוֹם הַשִּׁפְלוּת וּבוֹסֵס בְּמַדְמֵנַת הַתַּאֲווֹת. עַד שֶׁיּוֹם אֶחָד הִתְעוֹרֵר בִּתְשׁוּבָה, הִנִּיחַ רֹאשׁוֹ בֵּין בִּרְכָּיו וּבָכָה עַד שֶׁיָּצְאָה נִשְׁמָתוֹ. יָצְאָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה, שֶׁמְּזֻמָּן הוּא לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא. מְסַיֶּמֶת הַגְּמָרָא: "בָּכָה רַבִּי וְאָמַר: יֵשׁ קוֹנֶה עוֹלָמוֹ בְּשָׁעָה אַחַת". וּכְבָר שָׁאֲלוּ רַבִּים: מָה רָאָה רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ לִבְכּוֹת עַל כָּךְ, וְכִי מִשֶּׁלּוֹ נָתְנוּ לְאוֹתוֹ אָדָם? הָיָה עָלָיו לִשְׂמֹחַ שֶׁיְּהוּדִי בָּא עַל תִּקּוּנוֹ וְזָכָה בְּשָׁעָה קַלָּה לָבוֹא לְגַן עֵדֶן וּלְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא.

אֲבָל הָאֱמֶת הִיא, שֶׁרַבִּי בָּכָה עַל אוֹתוֹ אֶלְעָזָר בֶּן דּוּרְדַיָּא: עוֹלָם הַבָּא שֶׁזּוֹכִים לוֹ בְּשָׁעָה קַלָּה, שִׁטְחִי הוּא וְרָדוּד. אֵינוֹ קָנוּי לָעֹמֶק, אֵינוֹ סָפוּג בְּכָל רָבְדֵי הָאִישִׁיּוּת. דּוֹמֶה הַדָּבָר לְחוֹלֵה מֵעַיִם שֶׁיִּזְכֶּה בְּכָל מַעֲדַנֵּי עוֹלָם - וְכֵלִים אֵין לוֹ כְּדֵי לְעַכְּלָם. רַחְמָנוּת עָלָיו, וּגְדוֹלָה הַבְּכִיָּה.

וְאַף עִנְיָן זֶה לְלַמְּדֵנוּ בָּא. גָּדוֹל בִּטְחוֹנֵנוּ שֶׁנִּזְכֶּה בִּרְצוֹת ה' לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא. כָּל יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא (סַנְהֶדְרִין צ.), אֲבָל לֹא נוּכַל לַחֲווֹת אוֹתוֹ לָעֹמֶק, לְמַצּוֹת אֶת טוּבוֹ, אֶלָּא כְּפִי שֶׁנַּשְׁקִיעַ בַּיְּגִיעָה בְּמִצְווֹת, בְּמַעֲשֵׂי חֶסֶד, וְעַל הַכֹּל - בְּתַלְמוּד תּוֹרָה, בִּקְבִיעַת עִתִּים לַתּוֹרָה. אֲפִילוּ זֶה בְּקֹשִׁי, בַּעֲיֵפוּת וּבְטִרְדָּה. לֹא "אֲפִילוּ" אֶלָּא בְּעִקָּר כָּךְ, כִּי לְפוּם צַעֲרָא - אַגְרָא בְּעוֹלַם הַנֵּצַח וְהָאוֹרָה. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	לך לך תשע"א
	התקשרת מחפשת חריגים לנגוח הדת
	"וַיָּקָם שְׂדֵה עֶפְרוֹן אֲשֶׁר בַּמַּכְפֵּלָה "וְהִנֵּה ה' נִצָּב עָלָיו" (כח-יג) מִי מֵאִתָּנוּ לֹא הָיָה רוֹצֶה לַעֲלוֹת עַל יְצוּעוֹ כְּמוֹ שֶׁהוּא - וְלָקוּם גְּאוֹן הַגְּאוֹנִים?! כְּשֶׁהַתּוֹרָה כֻּלָּהּ שְׁגוּרָה עַל פִּיו וְהַכֹּל כְּמֻנָּח בְּקֻפְסָא. בְּלֹא כָּל מַאֲמָץ, שַׂר הַתּוֹרָה בִּמְלֹא מוּבָן הַמִּלָּה. אוֹ לִקְרֹא קְרִיאַת שְׁמַע עַל הַמִּטָּה, לְהֵרָדֵם - וְלָקוּם כִּמְקֻבָּל אֱלֹקִי, מַעְיָן נוֹבֵעַ שֶׁל כַּוָּנוֹת וְרָזִים וְיִחוּדִים עִלָּאִיִּים, בָּקִי בְּגִנְזֵי נִסְתָּרוֹת וּבְחֶבְיוֹנֵי עוֹלָמוֹת טְמִירִים... יוֹדְעִים אָנוּ שֶׁהַדָּבָר בִּלְתִּי אֶפְשָׁרִי, מִן הַנִּמְנָע הוּא. אַךְ לוּ רַק אֶפְשָׁר הָיָה לִרְכֹּשׁ כְּמִין כַּרְטִיס פַּיִס רוּחָנִי וְלִזְכּוֹת בַּזְּכִיָּה הַגְּדוֹלָה. וּבְכֵן, מִי אָמַר שֶׁאִי אֶפְשָׁר? הִנֵּה, הָיָה אָדָם שֶׁזָּכָה לְכָךְ: יַעֲקֹב אָבִינוּ פָּגַע בַּמָּקוֹם, בְּהַר הַמּוֹרִיָּה, הִתְפַּלֵּל עַרְבִית וְשָׁקְעָה לוֹ הַשֶּׁמֶשׁ. הֻצְרַךְ לָלוּן שָׁם. וְהִנֵּה, בְּלֹא שׁוּם הֲכָנָה, זָכָה לְמַחֲזֵה הַסֻּלָּם; רָאָה מַחֲנוֹת מַלְאָכִים; "וְהִנֵּה ה' נִצָּב עָלָיו"; אַף הֻבְטַח בְּהַבְטָחוֹת נִצְחִיּוֹת וְנִשְׂגָּבוֹת לְהַשְׁרָאַת שְׁכִינָה תְּמִידִית: "וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ, וּשְׁמַרְתִּיךָ בְּכָל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ... כִּי לֹא אֶעֱזָבְךָ". וְהַבְטָחָה לִירֻשַּׁת הָאָרֶץ וּלְהַרְבּוֹת זַרְעוֹ כְּעַפְרוֹת תֵּבֵל וְצֶאֱצָאָיו כְּחוֹל הַיָּם. כַּמָּה נִפְלָא. נֵעוֹר יַעֲקֹב מִשְּׁנָתוֹ וְאָמַר: "אָכֵן, יֵשׁ ה' בַּמָּקוֹם הַזֶּה וְאָנֹכִי לֹא יָדָעְתִּי. וַיִּירָא וַיֹּאמַר מַה נּוֹרָא הַמָּקוֹם הַזֶּה". וְאָמְרוּ חֲזַ"ל: "וְאָנֹכִי לֹא יָדָעְתִּי - שֶׁאִלּוּ הָיִיתִי יוֹדֵעַ, לֹא הָיִיתִי יָשֵׁן שָׁם" (רַשִׁ"י). אֶלָּא מַה הָיָה עוֹשֶׂה? פֵּרֵשׁ רַבֵּנוּ הַסְּפוֹרְנוֹ זַצַ"ל: אִלּוּ הָיָה יוֹדֵעַ, הָיָה מֵכִין עַצְמוֹ לִנְבוּאָה. תְּמוּהִים דְּבָרָיו: מַאי מַשְׁמַע "מֵכִין עַצְמוֹ לִנְבוּאָה", הֲלֹא גַּם הַנְּבוּאָה הִגִּיעָה בְּלִי הֲכָנָה, עָלָיו לִשְׂמֹחַ בְּכָךְ! מֵעוֹלָם לֹא רָאִינוּ אָדָם שֶׁזָּכָה בְּפַיִס וְנֶעְצַב אֶל לִבּוֹ מִשּׁוּם שֶׁלֹּא עָמֵל בְּפָרֶךְ... עַל מָה אֵפוֹא הִצְטַעֵר יַעֲקֹב? אִם כֵּן חַיָּבִים לוֹמַר, שֶׁיֵּשׁ הֶבְדֵּל מַהוּתִי אַף תְּהוֹמִי בֵּין זְכִיָּה בְּפַיִס, זְכִיָּה בְּמָמוֹן, לְבֵין זְכִיָּה רוּחָנִית כִּנְבוּאָה. בִּזְכִיָּה כַּסְפִּית, אֵין הֶעָמָל אֶלָּא אֶמְצָעִי לַהַשָּׂגָה, וְאִם מַשִּׂיגִים אֶת הַמָּמוֹן בְּדֶרֶךְ אַחֶרֶת - בְּהַגְרָלָה, בְּמַתָּנָה אוֹ בִּירוּשָׁה, קָנוּי הוּא לָאָדָם בְּאוֹתָהּ מִדָּה. לַמְרוֹת שֶׁאָז מִתְקַשְּׁרִים אֵלָיו פָּחוֹת, וְכֶסֶף שֶׁבָּא בְּקַלּוּת הוֹלֵךְ בְּקַלּוּת. אֲבָל בְּקִנְיָנִים רוּחָנִיִּים, הֶעָמָל וְהַיְגִיעָה הֵם הַמַּשְׁרִישִׁים אֶת הַהַשָּׂגָה וּמַקְנִים אוֹתָהּ כְּקִנְיָן אֲמִתִּי וְקַיָּם, וּבִלְעֲדֵיהֶם אֵין הַהַשָּׂגָה אֶלָּא שִׁטְחִית וּמְרַפְרֶפֶת, כַּחֲלוֹם יָעוּף. עַד כְּדֵי כָּךְ, שֶׁיַּעֲקֹב אָבִינוּ אָמַר שֶׁמּוּטָב הָיָה לוֹ לִהְיוֹת עֵר וּלְהָכִין עַצְמוֹ לִנְבוּאָה - מֵאֲשֶׁר לְקַבְּלָהּ בְּלֹא הֲכָנָה רְאוּיָה. נָבִיא אֶת סִפּוּר הַגְּמָרָא (ע"ז יז.) עַל יְהוּדִי בְּשֵׁם אֶלְעָזָר בֶּן דּוּרְדַיָּא שֶׁהִדַּרְדֵּר לִתְהוֹם הַשִּׁפְלוּת וּבוֹסֵס בְּמַדְמֵנַת הַתַּאֲווֹת. עַד שֶׁיּוֹם אֶחָד הִתְעוֹרֵר בִּתְשׁוּבָה, הִנִּיחַ רֹאשׁוֹ בֵּין בִּרְכָּיו וּבָכָה עַד שֶׁיָּצְאָה נִשְׁמָתוֹ. יָצְאָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה, שֶׁמְּזֻמָּן הוּא לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא. מְסַיֶּמֶת הַגְּמָרָא: "בָּכָה רַבִּי וְאָמַר: יֵשׁ קוֹנֶה עוֹלָמוֹ בְּשָׁעָה אַחַת". וּכְבָר שָׁאֲלוּ רַבִּים: מָה רָאָה רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ לִבְכּוֹת עַל כָּךְ, וְכִי מִשֶּׁלּוֹ נָתְנוּ לְאוֹתוֹ אָדָם? הָיָה עָלָיו לִשְׂמֹחַ שֶׁיְּהוּדִי בָּא עַל תִּקּוּנוֹ וְזָכָה בְּשָׁעָה קַלָּה לָבוֹא לְגַן עֵדֶן וּלְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא. אֲבָל הָאֱמֶת הִיא, שֶׁרַבִּי בָּכָה עַל אוֹתוֹ אֶלְעָזָר בֶּן דּוּרְדַיָּא: עוֹלָם הַבָּא שֶׁזּוֹכִים לוֹ בְּשָׁעָה קַלָּה, שִׁטְחִי הוּא וְרָדוּד. אֵינוֹ קָנוּי לָעֹמֶק, אֵינוֹ סָפוּג בְּכָל רָבְדֵי הָאִישִׁיּוּת. דּוֹמֶה הַדָּבָר לְחוֹלֵה מֵעַיִם שֶׁיִּזְכֶּה בְּכָל מַעֲדַנֵּי עוֹלָם - וְכֵלִים אֵין לוֹ כְּדֵי לְעַכְּלָם. רַחְמָנוּת עָלָיו, וּגְדוֹלָה הַבְּכִיָּה. וְאַף עִנְיָן זֶה לְלַמְּדֵנוּ בָּא. גָּדוֹל בִּטְחוֹנֵנוּ שֶׁנִּזְכֶּה בִּרְצוֹת ה' לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא. כָּל יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא (סַנְהֶדְרִין צ.), אֲבָל לֹא נוּכַל לַחֲווֹת אוֹתוֹ לָעֹמֶק, לְמַצּוֹת אֶת טוּבוֹ, אֶלָּא כְּפִי שֶׁנַּשְׁקִיעַ בַּיְּגִיעָה בְּמִצְווֹת, בְּמַעֲשֵׂי חֶסֶד, וְעַל הַכֹּל - בְּתַלְמוּד תּוֹרָה, בִּקְבִיעַת עִתִּים לַתּוֹרָה. אֲפִילוּ זֶה בְּקֹשִׁי, בַּעֲיֵפוּת וּבְטִרְדָּה. לֹא "אֲפִילוּ" אֶלָּא בְּעִקָּר כָּךְ, כִּי לְפוּם צַעֲרָא - אַגְרָא בְּעוֹלַם הַנֵּצַח וְהָאוֹרָה. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)