Otzarot-Article

רַבֵּנוּ הָרַמְבַּ"ם זַצַ"ל נוֹלַד בְּקוֹרְדוֹבָה שֶׁבִּסְפָרַד לְמִשְׁפָּחָה עֲתִירַת יַחַס מִצֶּאֱצָאֵי מַלְכֵי בֵּית דָּוִד.

בְּטֶרֶם הַגִּיעוֹ לְגִיל מִצְווֹת נִכְבְּשָׁה עִירוֹ בִּידֵי גְּדוּדֵי הָאַלְמוּהֲדִין, הַמֻּסְלְמִים הַקַּנָּאִים, שֶׁהִצִּיבוּ לִפְנֵי הַיְהוּדִים אֶת הָאֶפְשָׁרֻיּוֹת: לְהִתְאַסְלֵם, לָמוּת אוֹ לָצֵאת לַגָּלוּת.

מִשְׁפַּחַת הָרַמְבַּ"ם יָצְאָה לְגָלוּת אֲרֻכָּה (בְּמַהֲלָכָהּ חִבֵּר הָרַב אֶת פֵּרוּשׁוֹ לַמִּשְׁנָיוֹת) עַד שֶׁהִשְׁתַּקְּעָה בְּפַאס שֶׁבְּמָרוֹקוֹ. וְאַף שֶׁפַּאס הָיְתָה תַּחַת שִׁלְטוֹן הָאַלְמוּהֲדִין, בְּכָל זֹאת לֹא אֻלְּצָה הַמִּשְׁפָּחָה לְהִתְאַסְלֵם בִּהְיוֹתָהּ נֶחְשֶׁבֶת כְּתוֹשֶׁבֶת חוּץ.

בְּחַג הַסֻּכּוֹת יָצָא רַבֵּנוּ הָרַמְבַּ"ם לִרְחוֹבָהּ שֶׁל עִיר, וּבְיָדוֹ לוּלָב וְאֶתְרוֹג, הֲדַס וַעֲרָבָה.

מַרְאֵהוּ שֶׁל יְהוּדִי גֵּאֶה בֶּאֱמוּנָתוֹ הָיָה חָרִיג בְּאוֹתָם יְמֵי אֵימִים, מִשּׁוּם שֶׁבָּרְחוֹב שָׁלְטָה הַקַּנָּאוּת הַמֻּסְלְמִית בְּאֵין מַפְרִיעַ. פָּגַשׁ בּוֹ אֶחָד מִשָּׂרֵי הַמֶּלֶךְ וּשְׁאָלוֹ בְּלַעַג: "מַדּוּעַ הִנְּךָ מִתְהַלֵּךְ עִם עֲנָפִים וְעָלִים כְּמִנְהַג הַשּׁוֹטִים וְהַמְּשֻׁגָּעִים?"

נָתַן בּוֹ הָרַמְבַּ"ם עֵינָיו וְעָנָהוּ בְּגָאוֹן: "מְשֻׁגָּע הוּא מִי שֶׁזּוֹרֵק אֲבָנִים וְלֹא זֶה הַמְּקַיֵּם אֶת מִצְווֹת בּוֹרְאוֹ".

וְהִמְשִׁיךְ לְדַרְכּוֹ.

בָּאוּ וְאָמְרוּ לַשַּׂר: "אֵיךְ לֹא הֵבַנְתָּ שֶׁבִּתְשׁוּבָתוֹ לָעַג לָנוּ, לְמִנְהָגֵנוּ לִזְרֹק אֲבָנִים עַל הַ'כַּאבָּה' בְּמֶכָּה".

חָרָה אַף הַשָּׂר וְהוֹרָה לַעֲצֹר אֶת הָרַמְבַּ"ם וּלְהוֹצִיאוֹ לַהוֹרֵג.

נֶאֱלַץ הָרַמְבַּ"ם לִבְרֹחַ שׁוּב, עָלָה עַל סְפִינָה וְהִפְלִיג לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁהָיְתָה שׁוֹמֵמָה בְּאוֹתָם הַיָּמִים. מִפְּנֵי זַלְעֲפוֹת רָעָב יָרַד לְמִצְרַיִם, בָּהּ הָיָה הַשִּׁלְטוֹן נוֹחַ וְשָׂרְרוּ חַיֵּי רְוָחָה, אֲבָל הַמַּצָּב הָרוּחָנִי הָיָה בָּהּ בְּשֵׁפֶל הַמַּדְרֵגָה עַד שֶׁזִּלְזְלוּ אֲפִילוּ בְּדִינֵי טָהֳרַת הַמִּשְׁפָּחָה.

וְאָז, בֶּעָמָל שֶׁל אָדָם יָחִיד, הִצְלִיחַ לְהַעֲלוֹת אֶת קֶרֶן לִמּוּד הַתּוֹרָה וּשְׁמִירַת הַמִּצְווֹת, הָפַךְ אֶת מִצְרַיִם לְמֶרְכָּז רוּחָנִי, חִבֵּר אֶת חִבּוּרָיו הַגְּדוֹלִים "הַיָּד הַחֲזָקָה" וּ"מוֹרֶה נְבוֹכִים" וְעוֹד, וְהָיָה לְמִגְדַּל אוֹר לְכָל תְּפוּצוֹת הַגּוֹלָה, מֵאִיטַלְיָה וּבָבֶל וְעַד לְיַרְכְּתֵי תֵּימָן, שֶׁהָיוּ מוֹסִיפִים בַּקַּדִּישׁ שֶׁלָּהֶם: "בְּחַיֵיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּי מָרָנָא רַבֵּנוּ משֶׁה בֶּן מַיְמוֹן" וְהֵחֵלּוּ לִפְסֹק כְּמוֹתוֹ בְּכָל אָרְחֹותֵיהֶם. (מַעְיַן הַמּוֹעֵד)

	שמחת תורה תשע"א
	מבחן התרנגולת
	"הָשֵׁב תְּשִׁיבֵם" (כב-א) בְּפָרָשָׁתֵנוּ כְּתוּבָה מִצְוָה חֲשׁוּבָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ עֲשֵׂה וְלֹא תַּעֲשֶׂה, וְהִיא מִצְוַת הֲשָׁבַת אֲבֵדָה: "לֹא תוּכַל לְהִתְעַלֵּם"; "הָשֵׁב תְּשִׁיבֵם לְאָחִיךָ" רַבֵּנוּ הָרַמְבַּ"ם זַצַ"ל נוֹלַד בְּקוֹרְדוֹבָה שֶׁבִּסְפָרַד לְמִשְׁפָּחָה עֲתִירַת יַחַס מִצֶּאֱצָאֵי מַלְכֵי בֵּית דָּוִד. בְּטֶרֶם הַגִּיעוֹ לְגִיל מִצְווֹת נִכְבְּשָׁה עִירוֹ בִּידֵי גְּדוּדֵי הָאַלְמוּהֲדִין, הַמֻּסְלְמִים הַקַּנָּאִים, שֶׁהִצִּיבוּ לִפְנֵי הַיְהוּדִים אֶת הָאֶפְשָׁרֻיּוֹת: לְהִתְאַסְלֵם, לָמוּת אוֹ לָצֵאת לַגָּלוּת. מִשְׁפַּחַת הָרַמְבַּ"ם יָצְאָה לְגָלוּת אֲרֻכָּה (בְּמַהֲלָכָהּ חִבֵּר הָרַב אֶת פֵּרוּשׁוֹ לַמִּשְׁנָיוֹת) עַד שֶׁהִשְׁתַּקְּעָה בְּפַאס שֶׁבְּמָרוֹקוֹ. וְאַף שֶׁפַּאס הָיְתָה תַּחַת שִׁלְטוֹן הָאַלְמוּהֲדִין, בְּכָל זֹאת לֹא אֻלְּצָה הַמִּשְׁפָּחָה לְהִתְאַסְלֵם בִּהְיוֹתָהּ נֶחְשֶׁבֶת כְּתוֹשֶׁבֶת חוּץ. בְּחַג הַסֻּכּוֹת יָצָא רַבֵּנוּ הָרַמְבַּ"ם לִרְחוֹבָהּ שֶׁל עִיר, וּבְיָדוֹ לוּלָב וְאֶתְרוֹג, הֲדַס וַעֲרָבָה. מַרְאֵהוּ שֶׁל יְהוּדִי גֵּאֶה בֶּאֱמוּנָתוֹ הָיָה חָרִיג בְּאוֹתָם יְמֵי אֵימִים, מִשּׁוּם שֶׁבָּרְחוֹב שָׁלְטָה הַקַּנָּאוּת הַמֻּסְלְמִית בְּאֵין מַפְרִיעַ. פָּגַשׁ בּוֹ אֶחָד מִשָּׂרֵי הַמֶּלֶךְ וּשְׁאָלוֹ בְּלַעַג: "מַדּוּעַ הִנְּךָ מִתְהַלֵּךְ עִם עֲנָפִים וְעָלִים כְּמִנְהַג הַשּׁוֹטִים וְהַמְּשֻׁגָּעִים?" נָתַן בּוֹ הָרַמְבַּ"ם עֵינָיו וְעָנָהוּ בְּגָאוֹן: "מְשֻׁגָּע הוּא מִי שֶׁזּוֹרֵק אֲבָנִים וְלֹא זֶה הַמְּקַיֵּם אֶת מִצְווֹת בּוֹרְאוֹ". וְהִמְשִׁיךְ לְדַרְכּוֹ. בָּאוּ וְאָמְרוּ לַשַּׂר: "אֵיךְ לֹא הֵבַנְתָּ שֶׁבִּתְשׁוּבָתוֹ לָעַג לָנוּ, לְמִנְהָגֵנוּ לִזְרֹק אֲבָנִים עַל הַ'כַּאבָּה' בְּמֶכָּה". חָרָה אַף הַשָּׂר וְהוֹרָה לַעֲצֹר אֶת הָרַמְבַּ"ם וּלְהוֹצִיאוֹ לַהוֹרֵג. נֶאֱלַץ הָרַמְבַּ"ם לִבְרֹחַ שׁוּב, עָלָה עַל סְפִינָה וְהִפְלִיג לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁהָיְתָה שׁוֹמֵמָה בְּאוֹתָם הַיָּמִים. מִפְּנֵי זַלְעֲפוֹת רָעָב יָרַד לְמִצְרַיִם, בָּהּ הָיָה הַשִּׁלְטוֹן נוֹחַ וְשָׂרְרוּ חַיֵּי רְוָחָה, אֲבָל הַמַּצָּב הָרוּחָנִי הָיָה בָּהּ בְּשֵׁפֶל הַמַּדְרֵגָה עַד שֶׁזִּלְזְלוּ אֲפִילוּ בְּדִינֵי טָהֳרַת הַמִּשְׁפָּחָה. וְאָז, בֶּעָמָל שֶׁל אָדָם יָחִיד, הִצְלִיחַ לְהַעֲלוֹת אֶת קֶרֶן לִמּוּד הַתּוֹרָה וּשְׁמִירַת הַמִּצְווֹת, הָפַךְ אֶת מִצְרַיִם לְמֶרְכָּז רוּחָנִי, חִבֵּר אֶת חִבּוּרָיו הַגְּדוֹלִים "הַיָּד הַחֲזָקָה" וּ"מוֹרֶה נְבוֹכִים" וְעוֹד, וְהָיָה לְמִגְדַּל אוֹר לְכָל תְּפוּצוֹת הַגּוֹלָה, מֵאִיטַלְיָה וּבָבֶל וְעַד לְיַרְכְּתֵי תֵּימָן, שֶׁהָיוּ מוֹסִיפִים בַּקַּדִּישׁ שֶׁלָּהֶם: "בְּחַיֵיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּי מָרָנָא רַבֵּנוּ משֶׁה בֶּן מַיְמוֹן" וְהֵחֵלּוּ לִפְסֹק כְּמוֹתוֹ בְּכָל אָרְחֹותֵיהֶם. (מַעְיַן הַמּוֹעֵד)