Otzarot-Article

"לֹא תֹסֵף עָלָיו וְלֹא תִגְרַע מִמֶּנּוּ" (יג-א) שָׁאַל הָרַב יַעֲקֹב גַּלִינְסְקִי: שֶׁלֹּא לִגְרֹעַ מֵהַתּוֹרָה - מוּבָן, אֲבָל מָה אִכְפַּת לָנוּ אִם יָבוֹא מִישֶׁהוּ וְיוֹסִיף עַל הַתּוֹרָה? יֵשׁ עַל כָּךְ תְּשׁוּבוֹת רַבּוֹת וְאָנוּ נָבִיא אֶת הֶסְבֵּרוֹ שֶׁל הַמַּגִּיד מִדֻּבְּנָא. וּכְדַרְכּוֹ, בְּמָשָׁל:

מָשָׁל לִרְאוּבֵן שֶׁשָּׁאַל מִשִּׁמְעוֹן פַּטִּישׁ גָּדוֹל לְשָׁבוּעַ. כַּעֲבוֹר שָׁבוּעַ הֵשִׁיב אֶת הַפַּטִּישׁ וּלְצִדּוֹ פַּטִּישׁ קָטָן נוֹסָף...

תָּמַהּ שִׁמְעוֹן: מַדּוּעַ אַתָּה נוֹתֵן לִי פַּטִּישׁ קָטָן נוֹסָף?!...

עָנָה רְאוּבֵן: "לֹא כְּלוּם, הַפַּטִּישׁ הַגָּדוֹל יָלַד פַּטִּישׁ קָטָן לְמַזָּל טוֹב..."

טוֹב, שָׂמַח שִׁמְעוֹן עַל הַמְּצִיאָה, פַּטִּישׁ נוֹלַד, אֵין הוֹצָאוֹת שֶׁל פִּדְיוֹן הַבֵּן וּבַר מִצְוָה, מַזָּל טוֹב. כְּדַאי לוֹ לְהַשְׁאִיל חֲפָצִים לִרְאוּבֵן. לָקַח אֶת הַפַּטִּישִׁים וְסָגַר אֶת הַדֶּלֶת.

לְמָחֳרַת דָּפַק רְאוּבֵן עַל הַדֶּלֶת, "הַאִם תּוּכַל לְהַשְׁאִיל לִי מַסּוֹר עֵץ?"

"בְּבַקָּשָׁה, יְדִידִי רְאוּבֵן". מִהֵר שִׁמְעוֹן לְהוֹצִיא אֶת הַמַּסּוֹר וּמְסָרוֹ לְיָדָיו שֶׁל רְאוּבֵן. לְאַחַר כְּשָׁבוּעַ הֻחְזַר הַמַּסּוֹר וּלְצִדּוֹ מַסּוֹר קָטָן. "מַה קָּרָה?" שָׁאַל שִׁמְעוֹן בִּפְלִיאָה. עָנָה רְאוּבֵן: "בַּשָּׁבוּעַ שֶׁהָיָה אֶצְלִי נוֹלַד לְךָ מַסּוֹר נוֹסָף, לֹא רָצִיתִי לָקַחַת אוֹתוֹ לְעַצְמִי לָכֵן הֵבֵאתִי אוֹתוֹ לְךָ".

"תּוֹדָה רַבָּה, אֵיזוֹ יַשְׁרוּת, נִפְלָא מְאֹד", לָקַח שִׁמְעוֹן אֶת הַמַּסּוֹר וְסָגַר אֶת הַדֶּלֶת.

מֵאוֹתוֹ יוֹם אָמַר שִׁמְעוֹן לִרְאוּבֵן שָׁלוֹם בִּרְחוֹב, וְהִמְתִּין בְּקֹצֶר רוּחַ שֶׁיִּשְׁאַל מִמֶּנּוּ חֲפָצִים יְקָרִים יוֹתֵר. שִׁמְעוֹן חָשַׁב לְעַצְמוֹ, הַלְוַאי וִיבַקֵּשׁ לִשְׁאֹל שָׁעוֹן זָהָב, טַבַּעַת יַהֲלוֹם וְכַדּוֹמֶה.

וְהִנֵּה הִגִּיעַ הַיּוֹם. יוֹם שִׁשִּׁי בַּבֹּקֶר, רְאוּבֵן רוֹאֶה אוֹתוֹ לְיַד הַמִּקְוֵה. "שִׁמְעוֹן, אוּלַי תּוּכַל לְהַשְׁאִיל לִי שְׁנֵי פָּמוֹטוֹת כֶּסֶף. הִגִּיעוּ אֵלַי אוֹרְחִים וַאֲנִי מְעֻנְיָן שֶׁהֵם יַדְלִיקוּ בְּפָמוֹטוֹת מְהֻדָּרִים לִכְבוֹד שַׁבָּת".

שִׁמְעוֹן שָׂמַח מְאֹד. וְאֵיךְ אִשְׁתּוֹ תַּדְלִיק? - עַל זֶה הוּא לֹא חָשַׁב... הַכֹּל כְּדַאי. הַשַּׁבָּת תַּדְלִיק אִשְׁתִּי לְלֹא פָּמוֹטוֹת וּבַשָּׁבוּעַ הַבָּא כְּבָר יִהְיוּ לָנוּ פָּמוֹטוֹת קְטַנִּים חֲדָשִׁים וְהִיא תּוּכַל לְהַדְלִיק שְׁנֵי נֵרוֹת נוֹסָפִים... שִׁמְעוֹן רָץ לְבֵיתוֹ וּרְאוּבֵן אַחֲרָיו. הוּא שִׁכְנַע אֶת אִשְׁתּוֹ כִּי כְּדַאי לָהּ לְוַתֵּר עַל הַפָּמוֹטוֹת לְיוֹם אֶחָד בִּלְבָד כִּי יֵשׁ כָּאן עֵסֶק מִשְׁתַּלֵּם...

הַשַּׁבָּת חָלְפָה, יוֹם רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי, וּשְׁנֵי הַיְּדִידִים נִפְגָּשִׁים בָּרְחוֹב. שׁוֹאֵל שִׁמְעוֹן אֶת רְאוּבֵן, "נוּ מַה הָיָה עִם הָאוֹרְחִים, אֵיךְ הִסְתַּדַּרְתֶּם?... וְדֶרֶךְ אַגַּב, מַה עִם הַפָּמוֹטוֹת?"

עָנָה רְאוּבֵן, "אַל תִּשְׁאַל מַה קָרָה בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת... פִּתְאוֹם אֲנִי שָׂם לֵב שֶׁהַפָּמוֹטוֹת לֹא מַרְגִּישִׁים טוֹב. חָשַׁבְתִּי לְהַזְמִין רוֹפֵא אֲבָל עַד שֶׁהוּא הִגִּיעַ הֵם פָּשׁוּט מֵתוּ... שְׁנֵיהֶם מֵתוּ... כָּךְ שֶׁאֵין לִי מַה לְהַחְזִיר לְךָ. בָּרוּךְ דַּיָּן הָאֱמֶת. הַקְּבוּרָה הָיְתָה מִיַּד בְּאוֹתוֹ הַלַּיְלָה".

שִׁמְעוֹן צָחַק וְכָעַס גַּם יַחַד: "פָּמוֹטוֹת מֵתִים, הִשְׁתַּגַּעְתָּ? מִמָּתַי פָּמוֹטוֹת חוֹלִים וּמֵתִים?! תַּחְזִיר לִי מִיַּד אֶת הַפָּמוֹטוֹת הַיְּקָרִים!"

"הִסְבַּרְתִּי לְךָ שֶׁהֵם מֵתוּ בְּמִיתַת נְשִׁיקָה, מָה אַתָּה צוֹעֵק?!"

"אֲנִי לֹא מֵבִין מָה אַתָּה מְקַשְׁקֵשׁ, הֲרֵי פָּמוֹטוֹת לֹא יְכוֹלִים לָמוּת".

"בֶּאֱמֶת?! וְכֵיצַד הֵבַנְתָּ לִפְנֵי חֹדֶשׁ שֶׁהַפַּטִּישׁ יָלַד פַּטִּישׁ קָטָן? אִם הֵבַנְתָּ שֶׁפַּטִּישׁ יָכוֹל לָלֶדֶת תָּבִין שֶׁפָּמוֹטוֹת יְכוֹלִים לָמוּת".

וְזֶהוּ הַנִּמְשָׁל: הַקַּבָּ"ה מְצַוֶּה אוֹתָנוּ בַּתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה "לֹא תּוֹסִיפוּ", כִּי אִם תּוֹסִיפוּ אֲנִי חוֹשֵׁשׁ מְאֹד שֶׁבַּסּוֹף גַּם תִּגְרְעוּ מִמֶּנָּהּ... אֵינְכֶם בְּעָלִים עַל הַתּוֹרָה - לֹא לְהוֹסִיף וְלֹא לִגְרֹעַ: "לֹא תֹסֵף עָלָיו וְלֹא תִגְרַע מִמֶּנּוּ" (לְהַגִּיד - חֻמַּשׁ הַמַּגִּידִים)

	חול המועד סוכות תשע"א
	אין לפסק לבד
	"לֹא תַעֲשׂוּן כֵּן לַה' אֱלֹקֵיכֶם" (יב-ד) הַגָּאוֹן רַבִּי בֶּן צִיּוֹן אַבָּא שָׁאוּל זַצַ"ל, רֹאשׁ יְשִׁיבַת "פּוֹרַת יוֹסֵף", רָאָה כָּל דָּבָר בְּאַסְפַּקְלַרְיָה שֶׁל הֲלָכָה "לֹא תֹסֵף עָלָיו וְלֹא תִגְרַע מִמֶּנּוּ" (יג-א) שָׁאַל הָרַב יַעֲקֹב גַּלִינְסְקִי: שֶׁלֹּא לִגְרֹעַ מֵהַתּוֹרָה - מוּבָן, אֲבָל מָה אִכְפַּת לָנוּ אִם יָבוֹא מִישֶׁהוּ וְיוֹסִיף עַל הַתּוֹרָה? יֵשׁ עַל כָּךְ תְּשׁוּבוֹת רַבּוֹת וְאָנוּ נָבִיא אֶת הֶסְבֵּרוֹ שֶׁל הַמַּגִּיד מִדֻּבְּנָא. וּכְדַרְכּוֹ, בְּמָשָׁל: מָשָׁל לִרְאוּבֵן שֶׁשָּׁאַל מִשִּׁמְעוֹן פַּטִּישׁ גָּדוֹל לְשָׁבוּעַ. כַּעֲבוֹר שָׁבוּעַ הֵשִׁיב אֶת הַפַּטִּישׁ וּלְצִדּוֹ פַּטִּישׁ קָטָן נוֹסָף... תָּמַהּ שִׁמְעוֹן: מַדּוּעַ אַתָּה נוֹתֵן לִי פַּטִּישׁ קָטָן נוֹסָף?!... עָנָה רְאוּבֵן: "לֹא כְּלוּם, הַפַּטִּישׁ הַגָּדוֹל יָלַד פַּטִּישׁ קָטָן לְמַזָּל טוֹב..." טוֹב, שָׂמַח שִׁמְעוֹן עַל הַמְּצִיאָה, פַּטִּישׁ נוֹלַד, אֵין הוֹצָאוֹת שֶׁל פִּדְיוֹן הַבֵּן וּבַר מִצְוָה, מַזָּל טוֹב. כְּדַאי לוֹ לְהַשְׁאִיל חֲפָצִים לִרְאוּבֵן. לָקַח אֶת הַפַּטִּישִׁים וְסָגַר אֶת הַדֶּלֶת. לְמָחֳרַת דָּפַק רְאוּבֵן עַל הַדֶּלֶת, "הַאִם תּוּכַל לְהַשְׁאִיל לִי מַסּוֹר עֵץ?" "בְּבַקָּשָׁה, יְדִידִי רְאוּבֵן". מִהֵר שִׁמְעוֹן לְהוֹצִיא אֶת הַמַּסּוֹר וּמְסָרוֹ לְיָדָיו שֶׁל רְאוּבֵן. לְאַחַר כְּשָׁבוּעַ הֻחְזַר הַמַּסּוֹר וּלְצִדּוֹ מַסּוֹר קָטָן. "מַה קָּרָה?" שָׁאַל שִׁמְעוֹן בִּפְלִיאָה. עָנָה רְאוּבֵן: "בַּשָּׁבוּעַ שֶׁהָיָה אֶצְלִי נוֹלַד לְךָ מַסּוֹר נוֹסָף, לֹא רָצִיתִי לָקַחַת אוֹתוֹ לְעַצְמִי לָכֵן הֵבֵאתִי אוֹתוֹ לְךָ". "תּוֹדָה רַבָּה, אֵיזוֹ יַשְׁרוּת, נִפְלָא מְאֹד", לָקַח שִׁמְעוֹן אֶת הַמַּסּוֹר וְסָגַר אֶת הַדֶּלֶת. מֵאוֹתוֹ יוֹם אָמַר שִׁמְעוֹן לִרְאוּבֵן שָׁלוֹם בִּרְחוֹב, וְהִמְתִּין בְּקֹצֶר רוּחַ שֶׁיִּשְׁאַל מִמֶּנּוּ חֲפָצִים יְקָרִים יוֹתֵר. שִׁמְעוֹן חָשַׁב לְעַצְמוֹ, הַלְוַאי וִיבַקֵּשׁ לִשְׁאֹל שָׁעוֹן זָהָב, טַבַּעַת יַהֲלוֹם וְכַדּוֹמֶה. וְהִנֵּה הִגִּיעַ הַיּוֹם. יוֹם שִׁשִּׁי בַּבֹּקֶר, רְאוּבֵן רוֹאֶה אוֹתוֹ לְיַד הַמִּקְוֵה. "שִׁמְעוֹן, אוּלַי תּוּכַל לְהַשְׁאִיל לִי שְׁנֵי פָּמוֹטוֹת כֶּסֶף. הִגִּיעוּ אֵלַי אוֹרְחִים וַאֲנִי מְעֻנְיָן שֶׁהֵם יַדְלִיקוּ בְּפָמוֹטוֹת מְהֻדָּרִים לִכְבוֹד שַׁבָּת". שִׁמְעוֹן שָׂמַח מְאֹד. וְאֵיךְ אִשְׁתּוֹ תַּדְלִיק? - עַל זֶה הוּא לֹא חָשַׁב... הַכֹּל כְּדַאי. הַשַּׁבָּת תַּדְלִיק אִשְׁתִּי לְלֹא פָּמוֹטוֹת וּבַשָּׁבוּעַ הַבָּא כְּבָר יִהְיוּ לָנוּ פָּמוֹטוֹת קְטַנִּים חֲדָשִׁים וְהִיא תּוּכַל לְהַדְלִיק שְׁנֵי נֵרוֹת נוֹסָפִים... שִׁמְעוֹן רָץ לְבֵיתוֹ וּרְאוּבֵן אַחֲרָיו. הוּא שִׁכְנַע אֶת אִשְׁתּוֹ כִּי כְּדַאי לָהּ לְוַתֵּר עַל הַפָּמוֹטוֹת לְיוֹם אֶחָד בִּלְבָד כִּי יֵשׁ כָּאן עֵסֶק מִשְׁתַּלֵּם... הַשַּׁבָּת חָלְפָה, יוֹם רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי, וּשְׁנֵי הַיְּדִידִים נִפְגָּשִׁים בָּרְחוֹב. שׁוֹאֵל שִׁמְעוֹן אֶת רְאוּבֵן, "נוּ מַה הָיָה עִם הָאוֹרְחִים, אֵיךְ הִסְתַּדַּרְתֶּם?... וְדֶרֶךְ אַגַּב, מַה עִם הַפָּמוֹטוֹת?" עָנָה רְאוּבֵן, "אַל תִּשְׁאַל מַה קָרָה בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת... פִּתְאוֹם אֲנִי שָׂם לֵב שֶׁהַפָּמוֹטוֹת לֹא מַרְגִּישִׁים טוֹב. חָשַׁבְתִּי לְהַזְמִין רוֹפֵא אֲבָל עַד שֶׁהוּא הִגִּיעַ הֵם פָּשׁוּט מֵתוּ... שְׁנֵיהֶם מֵתוּ... כָּךְ שֶׁאֵין לִי מַה לְהַחְזִיר לְךָ. בָּרוּךְ דַּיָּן הָאֱמֶת. הַקְּבוּרָה הָיְתָה מִיַּד בְּאוֹתוֹ הַלַּיְלָה". שִׁמְעוֹן צָחַק וְכָעַס גַּם יַחַד: "פָּמוֹטוֹת מֵתִים, הִשְׁתַּגַּעְתָּ? מִמָּתַי פָּמוֹטוֹת חוֹלִים וּמֵתִים?! תַּחְזִיר לִי מִיַּד אֶת הַפָּמוֹטוֹת הַיְּקָרִים!" "הִסְבַּרְתִּי לְךָ שֶׁהֵם מֵתוּ בְּמִיתַת נְשִׁיקָה, מָה אַתָּה צוֹעֵק?!" "אֲנִי לֹא מֵבִין מָה אַתָּה מְקַשְׁקֵשׁ, הֲרֵי פָּמוֹטוֹת לֹא יְכוֹלִים לָמוּת". "בֶּאֱמֶת?! וְכֵיצַד הֵבַנְתָּ לִפְנֵי חֹדֶשׁ שֶׁהַפַּטִּישׁ יָלַד פַּטִּישׁ קָטָן? אִם הֵבַנְתָּ שֶׁפַּטִּישׁ יָכוֹל לָלֶדֶת תָּבִין שֶׁפָּמוֹטוֹת יְכוֹלִים לָמוּת". וְזֶהוּ הַנִּמְשָׁל: הַקַּבָּ"ה מְצַוֶּה אוֹתָנוּ בַּתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה "לֹא תּוֹסִיפוּ", כִּי אִם תּוֹסִיפוּ אֲנִי חוֹשֵׁשׁ מְאֹד שֶׁבַּסּוֹף גַּם תִּגְרְעוּ מִמֶּנָּהּ... אֵינְכֶם בְּעָלִים עַל הַתּוֹרָה - לֹא לְהוֹסִיף וְלֹא לִגְרֹעַ: "לֹא תֹסֵף עָלָיו וְלֹא תִגְרַע מִמֶּנּוּ" (לְהַגִּיד - חֻמַּשׁ הַמַּגִּידִים)