Otzarot-Article

"תָּמִים תִּהְיֶה עִם... אֱלֹקֶיךָ" (יח-יג) בּוֹאוּ וְנִרְאֶה כַּמָּה טוֹבָה הִיא מִדַּת הַתְּמִימוּת וְכַמָּה מִשְׁתַּלֵּם לָלֶכֶת בָּהּ וְלֶאֱחֹז בְּהַנְהָגוֹתֶיהָ.

בִּקְהִלָּה קְטַנָּה בְּאֵירוֹפָּה שֶׁלִּפְנֵי מִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הָרִאשׁוֹנָה חַיָּה אִשָּׁה צִדְקָנִית. עֲשָׂרָה יְלָדִים נוֹלְדוּ לָהּ. כַּאֲשֶׁר הָיְתָה מְעֻבֶּרֶת עִם אֶחָד מֵהֶם קָרָה סִבּוּךְ כָּלְשֶׁהוּ, וְהָרוֹפְאִים בְּקַלּוּת רֹאשׁ נוֹרָאָה יָעֲצוּ לָהּ שֶׁלֹּא לָלֶדֶת, חָלִילָה וְחָס.

הַצִּדְקָנִית הַזּוֹ מֵאֲנָה לִשְׁמֹעַ בְּקוֹלָם, הָלְכָה בִּתְמִימוּת עִם בּוֹרְאָהּ וּלְבַסּוֹף יָלְדָה בְּסִיַּעְתָּא דִּשְׁמַיָּא בֵּן נוֹסָף בָּרִיא וְשָׁלֵם.

לֹא עָבְרוּ שָׁנִים רַבּוֹת וְהִגִּיעוּ יְמֵי הַזַּעַם בְּאֵירוֹפָּה. שְׁמוֹנָה מִתּוֹךְ יְלָדֶיהָ עָלוּ עַל הַמּוֹקֵד עַל קִדּוּשׁ שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ. רַק שְׁנַיִם מִילָדֶיהָ נוֹתְרוּ לִפְלֵיטָה: בֵּן וּבַת.

הַבֵּן הַיָּחִיד שֶׁנִּצַּל - מִכָּל יְלָדֶיהָ שֶׁל אוֹתָהּ אֵם צִדְקָנִית - הָיָה אוֹתוֹ הַבֵּן שֶׁהִתְעַקְּשָׁה לָלֶדֶת בָּרִיא וְשָׁלֵם. הוּא וְלֹא אַחֵר נוֹתַר עַל מְנַת לְהַשְׁאִיר שֵׁם וּשְׁאֵרִית לְמִשְׁפַּחְתָּהּ.

וְאִם כִּי הַסִּפּוּר מְרַגֵּשׁ דַּי עַד לִנְקֻדָּה זֹאת, בְּכָל זֹאת נְגַלֶּה גַּם אֶת סוֹפוֹ. אוֹתוֹ בֵּן שֶׁנּוֹתַר לִפְלֵיטָה הָיָה לֹא אַחֵר מֵאֲשֶׁר מְאוֹר דּוֹרֵנוּ מָרָן הַגְּרָא"מ שָׁךְ זְצוּקַ"ל!

כַּמּוּבָן, בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה לֹא יָדְעָה אִמּוֹ הַצִּדְקָנִית שֶׁהִיא נוֹשֵׂאת בְּקִרְבָּהּ אֶת גְּדוֹל הַדּוֹר הַבָּא. אֲבָל הִיא יָדְעָה שֶׁעָלֶיהָ לָלֶכֶת בִּתְמִימוּת וְלֹא לִשְׁמֹעַ לַעֲצָתָם הַפְּזִיזָה שֶׁל הָרוֹפְאִים - וְכָךְ הִיא עָשְׂתָה.

וְכֵיוָן שֶׁעָשְׂתָה אֶת שֶׁהָיְתָה מְחֻיֶּבֶת לַעֲשׂוֹת, עָשָׂה הַקַּבָּ"ה אֶת שֶׁלּוֹ, וְזִכָּה אוֹתָהּ לְהַעֲנִיק לְעַם יִשְׂרָאֵל וְלָעוֹלָם כֻּלּוֹ אֶת הַמָּאוֹר הַגָּדוֹל. סִפּוּר זֶה סִפֵּר מָרָן זַצַ"ל בְּעַצְמוֹ.

כְּדַאי לְצַטֵּט בְּהֶקְשֵׁר לְכָךְ אֶת הַמִּדְרָשׁ רַבָּה בְּפָרָשַׁת בְּרֵאשִׁית (כג-ד): לֶמֶךְ תָּבַע מִנְּשׁוֹתָיו לְהַעֲמִיד עוֹד יְלָדִים, אַךְ הֵן הֵשִׁיבוּ לוֹ "לְמָחָר הַמַּבּוּל בָּא, אִם נִשְׁמַע לְךָ - נִהְיֶה פָּרוֹת וְרַבּוֹת לִמְאֵרָה". נְשׁוֹת לֶמֶךְ הָיוּ דּוֹר שִׁשִּׁי לְקַיִן, וְכַיָּדוּעַ, הִבְטִיחַ הַקַּבָּ"ה כִּי מִקַּיִן לֹא יִשָּׁאֵר זֵכֶר לְאַחַר שִׁבְעָה דּוֹרוֹת. "אִם כֵּן", אָמְרוּ הַנָּשִׁים לְלֶמֶךְ, "לֹא כְּדַאי לָנוּ לָלֶדֶת חִנָּם".

מַמְשִׁיךְ הַמִּדְרָשׁ: "אָמַר לָהֶן, בּוֹאוּ נֵלֵךְ לְהִתְיַעֵץ עִם אָדָם הָרִאשׁוֹן. הָלְכוּ לְאָדָם הָרִאשׁוֹן וְאָמַר לָהֶן, עֲשׂוּ אַתֶּם אֶת שֶׁלָּכֶם וְהַקַּבָּ"ה עוֹשֶׂה אֶת שֶׁלּוֹ".

וּמַה הָיָה בַּסּוֹף? נַעֲמָה, בִּתּוֹ שֶׁל לֶמֶךְ, שֶׁנּוֹלְדָה לְאַחַר מַעֲשֶׂה זֶה, הָיְתָה אִשְׁתּוֹ שֶׁל נֹחַ וּמִמֶּנָּה הָיָה הֶמְשֵׁךְ לָעוֹלָם. וְכֵיצַד זֶה נוֹתְרָה הִיא, וַהֲרֵי הָיְתָה מִזַּרְעוֹ שֶׁל קַיִן? הַתְּשׁוּבָה הִיא שֶׁהַבְטָחָתוֹ שֶׁל ה' הָיְתָה עַל מִשְׁפַּחַת הָאָב וְלֹא עַל מִשְׁפַּחַת הָאֵם.

אֲבָל הָעִקָּרוֹן הוּא כְּפִי שֶׁאָמַר אָדָם הָרִאשׁוֹן: אֲנַחְנוּ צְרִיכִים לַעֲשׂוֹת אֶת שֶׁאֲנַחְנוּ מְחֻיָּבִים לַעֲשׂוֹת וְאָז יַעֲשֶׂה הַקַּבָּ"ה אֶת שֶׁלּוֹ. (עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ)

	יום הכפורים תשע"א

	"שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ "תָּמִים תִּהְיֶה עִם... אֱלֹקֶיךָ" (יח-יג) בּוֹאוּ וְנִרְאֶה כַּמָּה טוֹבָה הִיא מִדַּת הַתְּמִימוּת וְכַמָּה מִשְׁתַּלֵּם לָלֶכֶת בָּהּ וְלֶאֱחֹז בְּהַנְהָגוֹתֶיהָ. בִּקְהִלָּה קְטַנָּה בְּאֵירוֹפָּה שֶׁלִּפְנֵי מִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הָרִאשׁוֹנָה חַיָּה אִשָּׁה צִדְקָנִית. עֲשָׂרָה יְלָדִים נוֹלְדוּ לָהּ. כַּאֲשֶׁר הָיְתָה מְעֻבֶּרֶת עִם אֶחָד מֵהֶם קָרָה סִבּוּךְ כָּלְשֶׁהוּ, וְהָרוֹפְאִים בְּקַלּוּת רֹאשׁ נוֹרָאָה יָעֲצוּ לָהּ שֶׁלֹּא לָלֶדֶת, חָלִילָה וְחָס. הַצִּדְקָנִית הַזּוֹ מֵאֲנָה לִשְׁמֹעַ בְּקוֹלָם, הָלְכָה בִּתְמִימוּת עִם בּוֹרְאָהּ וּלְבַסּוֹף יָלְדָה בְּסִיַּעְתָּא דִּשְׁמַיָּא בֵּן נוֹסָף בָּרִיא וְשָׁלֵם. לֹא עָבְרוּ שָׁנִים רַבּוֹת וְהִגִּיעוּ יְמֵי הַזַּעַם בְּאֵירוֹפָּה. שְׁמוֹנָה מִתּוֹךְ יְלָדֶיהָ עָלוּ עַל הַמּוֹקֵד עַל קִדּוּשׁ שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ. רַק שְׁנַיִם מִילָדֶיהָ נוֹתְרוּ לִפְלֵיטָה: בֵּן וּבַת. הַבֵּן הַיָּחִיד שֶׁנִּצַּל - מִכָּל יְלָדֶיהָ שֶׁל אוֹתָהּ אֵם צִדְקָנִית - הָיָה אוֹתוֹ הַבֵּן שֶׁהִתְעַקְּשָׁה לָלֶדֶת בָּרִיא וְשָׁלֵם. הוּא וְלֹא אַחֵר נוֹתַר עַל מְנַת לְהַשְׁאִיר שֵׁם וּשְׁאֵרִית לְמִשְׁפַּחְתָּהּ. וְאִם כִּי הַסִּפּוּר מְרַגֵּשׁ דַּי עַד לִנְקֻדָּה זֹאת, בְּכָל זֹאת נְגַלֶּה גַּם אֶת סוֹפוֹ. אוֹתוֹ בֵּן שֶׁנּוֹתַר לִפְלֵיטָה הָיָה לֹא אַחֵר מֵאֲשֶׁר מְאוֹר דּוֹרֵנוּ מָרָן הַגְּרָא"מ שָׁךְ זְצוּקַ"ל! כַּמּוּבָן, בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה לֹא יָדְעָה אִמּוֹ הַצִּדְקָנִית שֶׁהִיא נוֹשֵׂאת בְּקִרְבָּהּ אֶת גְּדוֹל הַדּוֹר הַבָּא. אֲבָל הִיא יָדְעָה שֶׁעָלֶיהָ לָלֶכֶת בִּתְמִימוּת וְלֹא לִשְׁמֹעַ לַעֲצָתָם הַפְּזִיזָה שֶׁל הָרוֹפְאִים - וְכָךְ הִיא עָשְׂתָה. וְכֵיוָן שֶׁעָשְׂתָה אֶת שֶׁהָיְתָה מְחֻיֶּבֶת לַעֲשׂוֹת, עָשָׂה הַקַּבָּ"ה אֶת שֶׁלּוֹ, וְזִכָּה אוֹתָהּ לְהַעֲנִיק לְעַם יִשְׂרָאֵל וְלָעוֹלָם כֻּלּוֹ אֶת הַמָּאוֹר הַגָּדוֹל. סִפּוּר זֶה סִפֵּר מָרָן זַצַ"ל בְּעַצְמוֹ. כְּדַאי לְצַטֵּט בְּהֶקְשֵׁר לְכָךְ אֶת הַמִּדְרָשׁ רַבָּה בְּפָרָשַׁת בְּרֵאשִׁית (כג-ד): לֶמֶךְ תָּבַע מִנְּשׁוֹתָיו לְהַעֲמִיד עוֹד יְלָדִים, אַךְ הֵן הֵשִׁיבוּ לוֹ "לְמָחָר הַמַּבּוּל בָּא, אִם נִשְׁמַע לְךָ - נִהְיֶה פָּרוֹת וְרַבּוֹת לִמְאֵרָה". נְשׁוֹת לֶמֶךְ הָיוּ דּוֹר שִׁשִּׁי לְקַיִן, וְכַיָּדוּעַ, הִבְטִיחַ הַקַּבָּ"ה כִּי מִקַּיִן לֹא יִשָּׁאֵר זֵכֶר לְאַחַר שִׁבְעָה דּוֹרוֹת. "אִם כֵּן", אָמְרוּ הַנָּשִׁים לְלֶמֶךְ, "לֹא כְּדַאי לָנוּ לָלֶדֶת חִנָּם". מַמְשִׁיךְ הַמִּדְרָשׁ: "אָמַר לָהֶן, בּוֹאוּ נֵלֵךְ לְהִתְיַעֵץ עִם אָדָם הָרִאשׁוֹן. הָלְכוּ לְאָדָם הָרִאשׁוֹן וְאָמַר לָהֶן, עֲשׂוּ אַתֶּם אֶת שֶׁלָּכֶם וְהַקַּבָּ"ה עוֹשֶׂה אֶת שֶׁלּוֹ". וּמַה הָיָה בַּסּוֹף? נַעֲמָה, בִּתּוֹ שֶׁל לֶמֶךְ, שֶׁנּוֹלְדָה לְאַחַר מַעֲשֶׂה זֶה, הָיְתָה אִשְׁתּוֹ שֶׁל נֹחַ וּמִמֶּנָּה הָיָה הֶמְשֵׁךְ לָעוֹלָם. וְכֵיצַד זֶה נוֹתְרָה הִיא, וַהֲרֵי הָיְתָה מִזַּרְעוֹ שֶׁל קַיִן? הַתְּשׁוּבָה הִיא שֶׁהַבְטָחָתוֹ שֶׁל ה' הָיְתָה עַל מִשְׁפַּחַת הָאָב וְלֹא עַל מִשְׁפַּחַת הָאֵם. אֲבָל הָעִקָּרוֹן הוּא כְּפִי שֶׁאָמַר אָדָם הָרִאשׁוֹן: אֲנַחְנוּ צְרִיכִים לַעֲשׂוֹת אֶת שֶׁאֲנַחְנוּ מְחֻיָּבִים לַעֲשׂוֹת וְאָז יַעֲשֶׂה הַקַּבָּ"ה אֶת שֶׁלּוֹ. (עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ)