Otzarot-Article

"שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֵּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ" (טז-יח) מְפָרֵשׁ רָשִׁ"י: שׁוֹפְטִים, דַּיָּנִים הַפּוֹסְקִים אֶת הַדִּין, וְשׁוֹטְרִים, הָרוֹדִים אֶת הָעָם אַחַר מִצְוָתָם, שֶׁמַּכִּים וְכוֹפְתִים בְּמַקֵּל וּרְצוּעָה עַד שֶׁיְּקַבֵּל עָלָיו דִּין הַשּׁוֹפֵט.

סִפֵּר הַגָּאוֹן רַבִּי לֵיְבּ זַצַ"ל בְּנוֹ שֶׁל הֶחָפֵץ חַיִּים, שֶׁמִּכָּל עֵבֶר וּפִנָּה פָּנוּ לְאָבִיו שֶׁיִּפְסֹק בְּדִבְרֵי רִיב וּמָדוֹן וּלְהַשְׁקִיט מַחֲלוֹקוֹת שֶׁהִתְעוֹרְרוּ. אֲבָל הוּא נִמְנַע מִלְּחַוּוֹת דֵּעָה וְלִפְסֹק בְּאוֹמְרוֹ: בְּתוֹרָתֵנוּ נֶאֱמַר "שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֵּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ", מִכָּאן שֶׁלֹּא דַּי בְּשׁוֹפֵט שֶׁיּוֹצִיא פְּסַק דִּינוֹ אֶלָּא יֵשׁ צֹרֶךְ בְּשׁוֹטֵר שֶׁיִּכְפֶּהוּ. וּבְאֵין לָנוּ שׁוֹטְרִים, מַה יּוֹעִילוּ הַשּׁוֹפְטִים?!

וְהוֹסִיף, שֶׁהָרִיב מִתְלַקֵּחַ כִּשְׂרֵפָה נוֹרָאָה. וּכְשֶׁהַשְּׂרֵפָה בְּעִצּוּמָהּ, לַשָּׁוְא יַעַמְלוּ לְכַבּוֹתָהּ. לֹא זוֹ בִּלְבַד שֶׁלֹּא יַצְלִיחוּ לְכַבּוֹתָהּ אֶלָּא עֲלוּלִים לְהִנָּזֵק בְּעַצְמָם מִשְּׁאִיפַת עָשָׁן וּכְוִיּוֹת בְּכָל חֶלְקֵי גּוּפָם. כָּךְ הַמִּתְעָרְבִים לְהַשְׁקִיט מַחְלֹקֶת בְּתָקְפָּהּ, הַצֵּל לֹא יַצִּילוּ רַק יִכָּשְׁלוּ בִּשְׁמִיעַת לָשׁוֹן הָרַע וּבְהוֹצָאַת שֵׁם רַע. וְלֹא לְחִנָּם הוֹרוּנוּ חֲכָמֵינוּ (בִּכְתֻבּוֹת ה.), שֶׁאִם יִשְׁמַע אָדָם דָּבָר שֶׁאֵינוֹ הָגוּן יֶאֱטֹם אָזְנָיו וְאֶת נַפְשׁוֹ יַצִּיל (קִצּוּר תוֹלְדוֹת אָבִי)

סָח הַגָּאוֹן רַבִּי יוֹסֵף לִיס זַצַ"ל: פַּעַם שׂוֹחַח הֶחָפֵץ חַיִּים עִם אַחַד הָרַבָּנִים וְחָקַר מִפִּיו עַל אוֹדוֹת לִקּוּיִים שׁוֹנִים בְּעִירוֹ וּבְהַנְהָגַת בְּנֵי הַקְּהִלָּה. שָׁאַל, הַאִם מִתְיַצֵּב הָרַב בַּפֶּרֶץ וּמוֹכִיחַ בַּשַּׁעַר, שֶׁהֲרֵי הַדָּבָר בִּשְׁלִיטָתוֹ וּבְכֹחוֹ.

הִתְנַצֵּל הָרַב עַל כָּךְ שֶׁאֵינוֹ רוֹאֶה עַצְמוֹ מוֹכִיחַ, מִשּׁוּם שֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ אֵינוֹ מֻשְׁלָם בְּאוֹתָם דְּבָרִים, עֲדַיִן לֹא קָשַׁט עַצְמוֹ וְאֵיךְ יִקְשֹׁט אֲחֵרִים?!

שָׁמַע זֹאת הֶחָפֵץ חַיִּים וְאָמַר: אֶמְשֹׁל לָכֶם מָשָׁל.

מוֹשֵׁל הַמָּחוֹז הִגִּיעַ לְסִיּוּר בַּכְּפָר. נֶעֶרְכָה לִכְבוֹדוֹ מִסִּבַּת קַבָּלַת פָּנִים בְּבֵית רֹאשׁ הַכְּפָר, בְּנוֹכְחוּת כָּל הַנִּכְבָּדִים. הֵבִיאוּ תִּקְרֹבֶת וְקַנְקַן מַיִם צוֹנְנִים. מָזְגוּ לְכוֹסוֹ וְעִוָּה פָּנָיו. הַמַּיִם הָיוּ עֲכוּרִים.

הִתְנַצֵּל רֹאשׁ הַכְּפָר: "אֵלּוּ הֵם מֵימֵינוּ".

"וּמַה בְּכָךְ", הֵגִיב הַמּוֹשֵׁל, "יֵשׁ לְסַנְּנָם לִפְנֵי שֶׁמַּגִּישִׁים אוֹתָם לִפְנֵי אוֹרְחִים!"

הִשְׁפִּיל רֹאשׁ הַכְּפָר רֹאשׁוֹ וְקִבֵּל אֶת הַתּוֹכֵחָה בְּדוּמִיָּה.

לֹא אָרְכוּ הַיָּמִים וּפָרְצָה בַּכְּפָר שְׂרֵפָה. הַפַּעֲמוֹנִים צִלְצְלוּ וְהָאֵשׁ הִשְׁתּוֹלְלָה אַךְ מְכַבֵּי הָאֵשׁ חִבְּקוּ יָדַיִם וְלֹא עָשׂוּ דָּבָר לְכַבּוֹתָהּ. תּוֹךְ שָׁעוֹת הָפַךְ הַכְּפָר לְמַאֲכֹלֶת אֵשׁ. מוּבָן שֶׁהַתּוֹשָׁבִים זָעֲמוּ עַל אָזְלַת יָדָם שֶׁל הָרָשׁוּיוֹת וְהִתְלוֹנְנוּ עַל כָּךְ בְּעִיר הַמָּחוֹז. נִשְׁלְחָה וַעֲדַת חֲקִירָה. הַכַּבָּאִים טָעֲנוּ שֶׁמְּפַקְּדָם הוֹרָה לָהֶם שֶׁלֹּא לְכַבּוֹת אֶת הַשְּׂרֵפָה. הַמְּפַקֵּד טָעַן שֶׁהָיְתָה זוֹ הוֹרָאָה יְשִׁירָה שֶׁל רֹאשׁ הַכְּפָר. זֻמַּן רֹאשׁ הַכְּפָר לְמוֹשֵׁל הַמָּחוֹז לָתֵת אֶת הַדִּין עַל אָבְדַּן עֲיָרָתוֹ.

"מַה בְּפִיךָ?" שָׁאַל מוֹשֵׁל הַמָּחוֹז.

"לֹא בִּי הָאָשָׁם", הִצְטַדֵּק רֹאשׁ הַכְּפָר, "הֵן רָאָה כְּבוֹדוֹ בְּבִקּוּרוֹ שֶׁהַמַּיִם בִּכְפָרֵנוּ עֲכוּרִים וּבְמוֹ פִּיו הוֹרָה לָנוּ שֶׁלֹּא לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם לִפְנֵי סִנּוּן. כְּשֶׁפָּרְצָה הַשְּׂרֵפָה בֵּרַרְתִּי וְהוֹדִיעוּנִי שֶׁלֹּא סִנְּנוּ אֶת הַמַּיִם. אָסַרְתִּי אֵפוֹא לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם לְאַחַר הַנְחָיַת רוּם מַעֲלָתוֹ".

הִרְעִים עָלָיו הַמּוֹשֵׁל בְּקוֹלוֹ: "שׁוֹטֶה שֶׁבָּעוֹלָם, לְכַתְּחִלָּה יֵשׁ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּמַיִם מְסֻנָּנִים, אֲבָל הַאִם מִי שֶׁאֵין בִּרְשׁוּתוֹ מַיִם מְסֻנָּנִים יִגְוַע בַּצָּמָא?! לְכַתְּחִלָּה יֵשׁ לְסַנְּנָם קֹדֶם הַשְּׁתִיָּה, אֲבָל כְּשֶׁהָאֵשׁ בּוֹעֶרֶת יֵשׁ לְכַבּוֹתָהּ בְּכָל מַיִם שֶׁבַּנִּמְצָא!"

קָרָא הֶחָפֵץ חַיִּים: "הֲלֹא הָאֵשׁ בּוֹעֶרֶת, הַדְּלֵקָה מִשְׁתּוֹלֶלֶת בְּעִירְךָ - הֲכֵיצַד הִנְּךָ מַרְשֶׁה לְעַצְמְךָ לְחַזֵּר אַחַר תּוֹכֵחָה מְהֻדֶּרֶת, הַאִם זוֹ הָעֵת הַמַּתְאִימָה לְהַדֵּר אַחַר 'מַיִם מְזֻקָּקִים'?!"... (ח"ח הֶחָדָשׁ, יוֹסֵף דַּעַת)

	האזינו תשע"א
	מדוע שכר מצוה בהאי עלמא ליכא
	"שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ "שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֵּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ" (טז-יח) מְפָרֵשׁ רָשִׁ"י: שׁוֹפְטִים, דַּיָּנִים הַפּוֹסְקִים אֶת הַדִּין, וְשׁוֹטְרִים, הָרוֹדִים אֶת הָעָם אַחַר מִצְוָתָם, שֶׁמַּכִּים וְכוֹפְתִים בְּמַקֵּל וּרְצוּעָה עַד שֶׁיְּקַבֵּל עָלָיו דִּין הַשּׁוֹפֵט. סִפֵּר הַגָּאוֹן רַבִּי לֵיְבּ זַצַ"ל בְּנוֹ שֶׁל הֶחָפֵץ חַיִּים, שֶׁמִּכָּל עֵבֶר וּפִנָּה פָּנוּ לְאָבִיו שֶׁיִּפְסֹק בְּדִבְרֵי רִיב וּמָדוֹן וּלְהַשְׁקִיט מַחֲלוֹקוֹת שֶׁהִתְעוֹרְרוּ. אֲבָל הוּא נִמְנַע מִלְּחַוּוֹת דֵּעָה וְלִפְסֹק בְּאוֹמְרוֹ: בְּתוֹרָתֵנוּ נֶאֱמַר "שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֵּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ", מִכָּאן שֶׁלֹּא דַּי בְּשׁוֹפֵט שֶׁיּוֹצִיא פְּסַק דִּינוֹ אֶלָּא יֵשׁ צֹרֶךְ בְּשׁוֹטֵר שֶׁיִּכְפֶּהוּ. וּבְאֵין לָנוּ שׁוֹטְרִים, מַה יּוֹעִילוּ הַשּׁוֹפְטִים?! וְהוֹסִיף, שֶׁהָרִיב מִתְלַקֵּחַ כִּשְׂרֵפָה נוֹרָאָה. וּכְשֶׁהַשְּׂרֵפָה בְּעִצּוּמָהּ, לַשָּׁוְא יַעַמְלוּ לְכַבּוֹתָהּ. לֹא זוֹ בִּלְבַד שֶׁלֹּא יַצְלִיחוּ לְכַבּוֹתָהּ אֶלָּא עֲלוּלִים לְהִנָּזֵק בְּעַצְמָם מִשְּׁאִיפַת עָשָׁן וּכְוִיּוֹת בְּכָל חֶלְקֵי גּוּפָם. כָּךְ הַמִּתְעָרְבִים לְהַשְׁקִיט מַחְלֹקֶת בְּתָקְפָּהּ, הַצֵּל לֹא יַצִּילוּ רַק יִכָּשְׁלוּ בִּשְׁמִיעַת לָשׁוֹן הָרַע וּבְהוֹצָאַת שֵׁם רַע. וְלֹא לְחִנָּם הוֹרוּנוּ חֲכָמֵינוּ (בִּכְתֻבּוֹת ה.), שֶׁאִם יִשְׁמַע אָדָם דָּבָר שֶׁאֵינוֹ הָגוּן יֶאֱטֹם אָזְנָיו וְאֶת נַפְשׁוֹ יַצִּיל (קִצּוּר תוֹלְדוֹת אָבִי) סָח הַגָּאוֹן רַבִּי יוֹסֵף לִיס זַצַ"ל: פַּעַם שׂוֹחַח הֶחָפֵץ חַיִּים עִם אַחַד הָרַבָּנִים וְחָקַר מִפִּיו עַל אוֹדוֹת לִקּוּיִים שׁוֹנִים בְּעִירוֹ וּבְהַנְהָגַת בְּנֵי הַקְּהִלָּה. שָׁאַל, הַאִם מִתְיַצֵּב הָרַב בַּפֶּרֶץ וּמוֹכִיחַ בַּשַּׁעַר, שֶׁהֲרֵי הַדָּבָר בִּשְׁלִיטָתוֹ וּבְכֹחוֹ. הִתְנַצֵּל הָרַב עַל כָּךְ שֶׁאֵינוֹ רוֹאֶה עַצְמוֹ מוֹכִיחַ, מִשּׁוּם שֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ אֵינוֹ מֻשְׁלָם בְּאוֹתָם דְּבָרִים, עֲדַיִן לֹא קָשַׁט עַצְמוֹ וְאֵיךְ יִקְשֹׁט אֲחֵרִים?! שָׁמַע זֹאת הֶחָפֵץ חַיִּים וְאָמַר: אֶמְשֹׁל לָכֶם מָשָׁל. מוֹשֵׁל הַמָּחוֹז הִגִּיעַ לְסִיּוּר בַּכְּפָר. נֶעֶרְכָה לִכְבוֹדוֹ מִסִּבַּת קַבָּלַת פָּנִים בְּבֵית רֹאשׁ הַכְּפָר, בְּנוֹכְחוּת כָּל הַנִּכְבָּדִים. הֵבִיאוּ תִּקְרֹבֶת וְקַנְקַן מַיִם צוֹנְנִים. מָזְגוּ לְכוֹסוֹ וְעִוָּה פָּנָיו. הַמַּיִם הָיוּ עֲכוּרִים. הִתְנַצֵּל רֹאשׁ הַכְּפָר: "אֵלּוּ הֵם מֵימֵינוּ". "וּמַה בְּכָךְ", הֵגִיב הַמּוֹשֵׁל, "יֵשׁ לְסַנְּנָם לִפְנֵי שֶׁמַּגִּישִׁים אוֹתָם לִפְנֵי אוֹרְחִים!" הִשְׁפִּיל רֹאשׁ הַכְּפָר רֹאשׁוֹ וְקִבֵּל אֶת הַתּוֹכֵחָה בְּדוּמִיָּה. לֹא אָרְכוּ הַיָּמִים וּפָרְצָה בַּכְּפָר שְׂרֵפָה. הַפַּעֲמוֹנִים צִלְצְלוּ וְהָאֵשׁ הִשְׁתּוֹלְלָה אַךְ מְכַבֵּי הָאֵשׁ חִבְּקוּ יָדַיִם וְלֹא עָשׂוּ דָּבָר לְכַבּוֹתָהּ. תּוֹךְ שָׁעוֹת הָפַךְ הַכְּפָר לְמַאֲכֹלֶת אֵשׁ. מוּבָן שֶׁהַתּוֹשָׁבִים זָעֲמוּ עַל אָזְלַת יָדָם שֶׁל הָרָשׁוּיוֹת וְהִתְלוֹנְנוּ עַל כָּךְ בְּעִיר הַמָּחוֹז. נִשְׁלְחָה וַעֲדַת חֲקִירָה. הַכַּבָּאִים טָעֲנוּ שֶׁמְּפַקְּדָם הוֹרָה לָהֶם שֶׁלֹּא לְכַבּוֹת אֶת הַשְּׂרֵפָה. הַמְּפַקֵּד טָעַן שֶׁהָיְתָה זוֹ הוֹרָאָה יְשִׁירָה שֶׁל רֹאשׁ הַכְּפָר. זֻמַּן רֹאשׁ הַכְּפָר לְמוֹשֵׁל הַמָּחוֹז לָתֵת אֶת הַדִּין עַל אָבְדַּן עֲיָרָתוֹ. "מַה בְּפִיךָ?" שָׁאַל מוֹשֵׁל הַמָּחוֹז. "לֹא בִּי הָאָשָׁם", הִצְטַדֵּק רֹאשׁ הַכְּפָר, "הֵן רָאָה כְּבוֹדוֹ בְּבִקּוּרוֹ שֶׁהַמַּיִם בִּכְפָרֵנוּ עֲכוּרִים וּבְמוֹ פִּיו הוֹרָה לָנוּ שֶׁלֹּא לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם לִפְנֵי סִנּוּן. כְּשֶׁפָּרְצָה הַשְּׂרֵפָה בֵּרַרְתִּי וְהוֹדִיעוּנִי שֶׁלֹּא סִנְּנוּ אֶת הַמַּיִם. אָסַרְתִּי אֵפוֹא לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם לְאַחַר הַנְחָיַת רוּם מַעֲלָתוֹ". הִרְעִים עָלָיו הַמּוֹשֵׁל בְּקוֹלוֹ: "שׁוֹטֶה שֶׁבָּעוֹלָם, לְכַתְּחִלָּה יֵשׁ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּמַיִם מְסֻנָּנִים, אֲבָל הַאִם מִי שֶׁאֵין בִּרְשׁוּתוֹ מַיִם מְסֻנָּנִים יִגְוַע בַּצָּמָא?! לְכַתְּחִלָּה יֵשׁ לְסַנְּנָם קֹדֶם הַשְּׁתִיָּה, אֲבָל כְּשֶׁהָאֵשׁ בּוֹעֶרֶת יֵשׁ לְכַבּוֹתָהּ בְּכָל מַיִם שֶׁבַּנִּמְצָא!" קָרָא הֶחָפֵץ חַיִּים: "הֲלֹא הָאֵשׁ בּוֹעֶרֶת, הַדְּלֵקָה מִשְׁתּוֹלֶלֶת בְּעִירְךָ - הֲכֵיצַד הִנְּךָ מַרְשֶׁה לְעַצְמְךָ לְחַזֵּר אַחַר תּוֹכֵחָה מְהֻדֶּרֶת, הַאִם זוֹ הָעֵת הַמַּתְאִימָה לְהַדֵּר אַחַר 'מַיִם מְזֻקָּקִים'?!"... (ח"ח הֶחָדָשׁ, יוֹסֵף דַּעַת)