Otzarot-Article

"שִׂכֵּל אֶת יָדָיו" (מח-יד) יוֹסֵף הַצַּדִּיק הֶעֱמִיד לִפְנֵי אָבִיו הַקָּדוֹשׁ אֶת שְׁנֵי בָּנָיו, 'הַבְּכֹר כִּבְכֹרָתוֹ וְהַצָּעִיר כִּצְעִרָתוֹ': מְנַשֶּׁה מִימִינוֹ וְאֶפְרַיִם מִשְּׂמֹאלוֹ. הוֹדָה יַעֲקֹב שֶׁזֶּה הַסֵּדֶר הָרָאוּי. עֻבְדָּה, שֶׁלֹּא שִׁנָּה אֶת מְקוֹמָם. אֲבָל מָה, הָפַךְ אֶת יָדָיו, שָׂם אֶת יְמִינוֹ עַל רֹאשׁ הַצָּעִיר וְאֶת שְׂמֹאלוֹ עַל רֹאשׁ הַבְּכוֹר: "יָדַעְתִּי בְנִי יָדַעְתִּי, גַּם הוּא (מְנַשֶּׁה, הַבְּכוֹר) יִהְיֶה לְּעָם וְגַם הוּא יִגְדָּל, וְאוּלָם אָחִיו הַקָּטֹן (אֶפְרַיִם) יִגְדַּל מִמֶּנּוּ וְזַרְעוֹ יִהְיוּ מְלֹא הַגּוֹיִם".

מַה פֵּשֶׁר פָּרָשָׁה זוֹ? מַה בָּאָה הַתּוֹרָה לְלַמְּדֵנוּ. אֵיזֶה לֶקַח נִצְחִי צָפוּן בַּדְּבָרִים?

רַבּוֹתֵינוּ מָצְאוּ בָּהֶם עוֹלָם וּמְלוֹאוֹ, הָבָה נִשְׁמַע דִּבְרֵי חֲכָמִים. הַכָּתוּב אוֹמֵר: "מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים, אֹהֵב יָמִים... טוֹב... סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב". זוֹ הַדֶּרֶךְ הַסְּלוּלָה. בַּתְּחִלָּה "סוּר מֵרָע", וְאַחַר כָּךְ "עֲשֵׂה טוֹב".

וְזוֹ דַּרְכּוֹ הַסְּלוּלָה שֶׁל יוֹסֵף הַצַּדִּיק. מְנַשֶּׁה, לְשׁוֹן שִׁכְחָה וְרִחוּק, לְהִתְרַחֵק מֵהָרַע בַּתְּחִלָּה, וְאַחַר כָּךְ אֶפְרַיִם, לִפְרוֹת וּלְהַרְבּוֹת בְּמַעֲשִׂים טוֹבִים. גַּם יַעֲקֹב אָבִינוּ הוֹדָה שֶׁזּוֹ הַדֶּרֶךְ הַמֻּבְחֶרֶת, וְלֹא שִׁנָּה אֶת מְקוֹם הַבָּנִים. אֲבָל לְמַעֲשֶׂה, שִׂכֵּל אֶת יָדָיו. כִּי אִם נַמְתִּין עִם הַבִּנְיָן וְעִם הַהִתְעַלּוּת עַד לְמִגּוּר הָרַע הַסּוֹפִי, דְּהַיְנוּ תִּקּוּן הַמִּדּוֹת, מִי יוֹדֵעַ אִם נַגִּיעַ אֵי פַּעַם לַעֲשִׂיַּת הַטּוֹב.

נָשִׂים דָּגֵשׁ עַל שִׁעוּרֵי תּוֹרָה וְעַל תּוֹסֶפֶת מִצְווֹת, אֲבָל בְּשׁוּם פָּנִים וָאֹפֶן לֹא נַזְנִיחַ, וְלוּ בְּאֹפֶן זְמַנִּי, אֶת תִּקּוּן הַמִּדּוֹת, אֶת לִמּוּד הַמּוּסָר, אֶת הַחֲתִירָה לִשְׁלֵמוּת אִישִׁית, לְזִכּוּךְ וּלְעִדּוּן.

אֱמֶת. אַךְ כַּמָּה קָשֶׁה לְשַׁפֵּר וַאֲפִלּוּ מִדָּה אַחַת. עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה לְזַכֵּךְ אֶת כֻּלָּן. לְפִיכָךְ בָּא חֲבַקּוּק וְהֶעֱמִידָן עַל אַחַת, "וְצַדִּיק, בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה".

כְּלוֹמַר, כֵּיצַד יוּכַל לַעֲמֹד בְּצִדְקוּתוֹ וּלְהִתְגַּבֵּר עַל נִסְיוֹנוֹתָיו, גַּם אִם אֵין מִדּוֹתָיו מְזֻכָּכוֹת עֲדַיִן?!

בְּחִשּׁוּל הָאֱמוּנָה, בְּבִצּוּר יִרְאַת הַשָּׁמַיִם.

מָשָׁל, לְמַה הַדָּבָר דּוֹמֶה - אָדָם נוֹסֵעַ בִּמְכוֹנִית מְקַרְטַעַת בְּדֶרֶךְ מְשֻׁבֶּשֶׁת, מְלֵאַת מַהֲמוּרוֹת וְאַבְנֵי נֶגֶף, סְלָעִים וּבוֹרוֹת. עָלָיו לִהְיוֹת נֶהָג מְיֻמָּן וְדָרוּךְ; עָלָיו לְהַכִּיר אֶת הַמְכוֹנִית עַל בֻּרְיָהּ וְאֶת בִּצּוּעֶיהָ, אֶת הַדֶּרֶךְ וּמִכְשׁוֹלֶיהָ. וְעִם כָּל זֹאת, לֹא יִמָּלֵט מֵהִתְנַגְּשׁוּת בַּסֶּלַע, מִנְּפִילָה לְמַהֲמוּרָה, מִתֶּקֶר וּמִנֵּזֶק.

אִם כֵּן, מַה יַּעֲשֶׂה? שְׁתֵּי דְּרָכִים לְפָנָיו, שְׁתֵּי אֶפְשָׁרוּיוֹת. הָרִאשׁוֹנָה יְקָרָה וְקָשָׁה וְאוֹרֶכֶת זְמַן: לְסַקֵּל אֶת הַדֶּרֶךְ מֵאַבְנֵי הַנֶּגֶף, לְמַלֵּא אֶת הַבּוֹרוֹת וְלִסְלֹל כְּבִישׁ חָלָק. וְגַם אַחֲרֵי כֵן עֲדַיִן יִתָּכֵן מִכְשׁוֹל בִּלְתִּי צָפוּי כְּמוֹ עֵץ שֶׁיִּקְרֹס וְיַחְסֹם אֶת הַכְּבִישׁ, צְבִי שֶׁיֶּחֱצֶה אוֹתוֹ בִּיעָף, מְכוֹנִית שֶׁתַּגִּיחַ מוּלוֹ. אֲבָל בְּאֹפֶן כְּלָלִי, תְּהֵא הַנְּסִיעָה קַלָּה וּבְטוּחָה לְאֵין עֲרֹךְ. זוֹ הַדֶּרֶךְ הָאַחַת שֶׁנִּמְשָׁלָהּ הוּא דֶּרֶךְ תִּקּוּן הַמִּדּוֹת.

וְאִם אֵין הִיא בְּכֹחוֹ, לְפָחוֹת יִבְחַר רֶכֶב שֶׁטַח כְּפוּל גַּלְגַּלִּים, בַּעַל שִׁלְדָה חֲסוֹנָה וּמָנוֹעַ רַב עָצְמָה. בְּאֶמְצָעוּתוֹ, יַעֲבֹר בְּשָׁלוֹם אֶת הַדֶּרֶךְ הַמְּשֻׁבֶּשֶׁת וְהַקָּשָׁה חֵרֵף כָּל מִכְשׁוֹלֶיהָ. זוֹ, דֶּרֶךְ הָאֱמוּנָה.

הָבָה נִתְבּוֹנֵן. הַחַיִּים קָשִׁים, הַקְּשָׁיִים מִשְׂתָּרְגִים, הַנִּסְיוֹנוֹת אוֹרְבִים, אַשְׁרֵי הָעוֹמֵד בָּהֶם, הֵן זֶה הָאֶתְגָּר. אֲבָל אֵיךְ וְכֵיצַד? בָּרֹאשׁ וּבָרִאשׁוֹנָה, בִּנְהִיגָה זְהִירָה וּדְרוּכָה. וְעִם זֹאת, בְּהַכְשָׁרַת הַדֶּרֶךְ כִּיכָלְתֵּנוּ. בְּשִׁפּוּר הַמִּדּוֹת, וְהַתַּהֲלִיךְ אָרוֹךְ. אַךְ אֲבוֹי לוֹ לַיּוֹצֵא לַדֶּרֶךְ הַקָּשָׁה בִּמְכוֹנִית גְּרוּטָאָה, חֲלָשַׁת מָנוֹעַ, וְגַלְגַּלִּים פְּחוּסִים. גַּם בְּדֶרֶךְ חֲלָקָה יִתְקַשֶּׁה לְהַגִּיעַ אֶל הַיַּעַד. עָלֵינוּ לְהַחֲיוֹת אֶת הָאֱמוּנָה, וּבְכָךְ נְשַׁדְרֵג אֶת הַמְכוֹנִית. נְדַלֵּג עַל כָּל הַמַּהֲמוּרוֹת וְנַעֲבֹר אֶת כָּל הַמִּכְשׁוֹלִים.

מַה מְּאַלֵּף מְשָׁלוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ הֶ"חָפֵץ חַיִּים" זַצַ"ל עַל חֲשִׁיבוּת מִצְוַת הָאֱמוּנָה.

מַעֲשֶׂה בְּמֶלֶךְ אַדִּיר שֶׁמָּלַךְ עַל מְדִינוֹת רַבּוֹת, וְנִהֵל אִימְפֶּרְיָה אַדִּירָה בְּחָכְמָה נִפְלָאָה וּבְהַשְׁגָּחָה מְעֻלָּה. לֹא נֶעְלַם מֵעֵינָיו דָּבָר, וְעוֹשֵׂי דְּבָרוֹ נִמְצְאוּ בְּכָל מָקוֹם וּמִלְּאוּ אֶת הוֹרָאוֹתָיו בְּנֶאֱמָנוּת. אוֹצְרוֹת עָתֵק הָיוּ לוֹ, עֹשֶׁר בִּלְתִּי נִדְלֶה, וּבִזְבֵּז אֶת אוֹצְרוֹתָיו לְרַוְחַת בְּנֵי מַמְלַכְתּוֹ. הַמִּסְחָר שִׂגְשֵׂג, הָעֹשֶׁר גָּבַר, הַבִּטָּחוֹן שָׂרַר. הַכֹּל הָיוּ מְאֻשָּׁרִים, וּפִיהֶם מָלֵא תְּהִלַּת הַמֶּלֶךְ.

וְהִנֵּה נִרְעֲשָׁה הַמַּמְלָכָה מִידִיעָה מַסְעִירָה -

הַמֶּלֶךְ מְגַיֵּס אֶת כָּל בְּנֵי פָּמַלְיָתוֹ, וְיוֹצֵא בְּרֹאשָׁם לְמַסַּע אָרֹךְ לְמָחוֹז נִדָּח בְּפַאֲתֵי הַמַּמְלָכָה. הוֹרָה לְכַנֵּס אֶת כָּל בְּנֵי הָעִיר אֵלֶיהָ שָׂם פְּעָמָיו, עֲיָרָה קַרְתָּנִית וּרְדוּמָה. רְצוֹנוֹ לְהַנְחִילָם הוֹרָאוֹת מְפֹרָטוֹת, אֲבָל לִפְנֵי כֵן יֹאמַר לִפְנֵיהֶם אֶת דְּבָרוֹ.

צִוְתוֹת עִתּוֹנָאִים לִוּוּ אֶת הַמַּסָּע וְהֵזִינוּ אֶת קוֹרְאֵיהֶם בִּידִיעוֹת עַל הַפָּמַלְיָה הַנִּכְבָּדָה, וְעַל הַחֶסֶד שֶׁנּוֹטֶה הַמֶּלֶךְ לְאוֹתָם אִכָּרִים בַּמָּחוֹז הַמְּרֻחָק. אֲבָל בְּעִקָּר רַבּוּ הַנִּחוּשִׁים בַּאֲשֶׁר לִנְאוּמוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ. מַה יֹּאמַר לִפְנֵיהֶם, עַל מַה יִּתְמַקֵּד, מַה יַּבְלִיט.

לֹא הָיָה סָפֵק, שֶׁהַצִּוּוּי שֶׁיֵּאָמֵר עַל יָדוֹ הוּא הֶחָשׁוּב בְּיוֹתֵר. הָעִקָּרִי וְהַמֶּרְכָּזִי. תַּמְצִית רְצוֹנוֹ.

הַמָּשָׁל, כְּכָל שֶׁיִּצָּבַע בִּצְבָעִים עַזִּים, דָּל הוּא לְעֻמַּת הַמְּצִיאוּת.

עוֹלָמֵנוּ, כְּגַרְגֵּר חַרְדָּל הוּא לְעֻמַּת הַיְּקוּם. וְהַיְּקוּם כֻּלּוֹ, כְּאֶפֶס וּכְאַיִן לְעֻמַּת הָעוֹלָמוֹת הָרוּחָנִיִּים שֶׁמֵּעָלֵינוּ. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִרְכִּין שְׁמֵי הַשָּׁמַיִם לָאָרֶץ, וְהִתְגַּלָּה בְּרֹאשׁ רִבְבוֹת מַחֲנוֹת מַלְאָכִים לָתֵת תּוֹרָה לְעַמּוֹ. כַּמָּה מְרַגֵּשׁ. כַּמָּה אֲסִירֵי תּוֹדָה עָלֵינוּ לִהְיוֹת.

אֲבָל הוּא עַצְמוֹ, בְּהִתְגַּלּוּתוֹ, הִתְמַקֵּד בִּנְקֻדָּה אַחַת - הוֹרָה אֶת מִצְוַת הָאֱמוּנָה.

כַּמָּה חֲשׁוּבָה, עִקָּרִית וִיסוֹדִית אֵפוֹא מִצְוָה זוֹ. (מַעְיַן הָאֱמוּנָה)

	נצבים - וילך תש"ע
	המתכון להצלחה בחנוך
	"וְעַתָּה יֵרֶא פַרְעֹה אִישׁ נָבוֹן וְחָכָם" (מא-לג) פַּרְעֹה נָבוֹךְ "שִׂכֵּל אֶת יָדָיו" (מח-יד) יוֹסֵף הַצַּדִּיק הֶעֱמִיד לִפְנֵי אָבִיו הַקָּדוֹשׁ אֶת שְׁנֵי בָּנָיו, 'הַבְּכֹר כִּבְכֹרָתוֹ וְהַצָּעִיר כִּצְעִרָתוֹ': מְנַשֶּׁה מִימִינוֹ וְאֶפְרַיִם מִשְּׂמֹאלוֹ. הוֹדָה יַעֲקֹב שֶׁזֶּה הַסֵּדֶר הָרָאוּי. עֻבְדָּה, שֶׁלֹּא שִׁנָּה אֶת מְקוֹמָם. אֲבָל מָה, הָפַךְ אֶת יָדָיו, שָׂם אֶת יְמִינוֹ עַל רֹאשׁ הַצָּעִיר וְאֶת שְׂמֹאלוֹ עַל רֹאשׁ הַבְּכוֹר: "יָדַעְתִּי בְנִי יָדַעְתִּי, גַּם הוּא (מְנַשֶּׁה, הַבְּכוֹר) יִהְיֶה לְּעָם וְגַם הוּא יִגְדָּל, וְאוּלָם אָחִיו הַקָּטֹן (אֶפְרַיִם) יִגְדַּל מִמֶּנּוּ וְזַרְעוֹ יִהְיוּ מְלֹא הַגּוֹיִם". מַה פֵּשֶׁר פָּרָשָׁה זוֹ? מַה בָּאָה הַתּוֹרָה לְלַמְּדֵנוּ. אֵיזֶה לֶקַח נִצְחִי צָפוּן בַּדְּבָרִים? רַבּוֹתֵינוּ מָצְאוּ בָּהֶם עוֹלָם וּמְלוֹאוֹ, הָבָה נִשְׁמַע דִּבְרֵי חֲכָמִים. הַכָּתוּב אוֹמֵר: "מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים, אֹהֵב יָמִים... טוֹב... סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב". זוֹ הַדֶּרֶךְ הַסְּלוּלָה. בַּתְּחִלָּה "סוּר מֵרָע", וְאַחַר כָּךְ "עֲשֵׂה טוֹב". וְזוֹ דַּרְכּוֹ הַסְּלוּלָה שֶׁל יוֹסֵף הַצַּדִּיק. מְנַשֶּׁה, לְשׁוֹן שִׁכְחָה וְרִחוּק, לְהִתְרַחֵק מֵהָרַע בַּתְּחִלָּה, וְאַחַר כָּךְ אֶפְרַיִם, לִפְרוֹת וּלְהַרְבּוֹת בְּמַעֲשִׂים טוֹבִים. גַּם יַעֲקֹב אָבִינוּ הוֹדָה שֶׁזּוֹ הַדֶּרֶךְ הַמֻּבְחֶרֶת, וְלֹא שִׁנָּה אֶת מְקוֹם הַבָּנִים. אֲבָל לְמַעֲשֶׂה, שִׂכֵּל אֶת יָדָיו. כִּי אִם נַמְתִּין עִם הַבִּנְיָן וְעִם הַהִתְעַלּוּת עַד לְמִגּוּר הָרַע הַסּוֹפִי, דְּהַיְנוּ תִּקּוּן הַמִּדּוֹת, מִי יוֹדֵעַ אִם נַגִּיעַ אֵי פַּעַם לַעֲשִׂיַּת הַטּוֹב. נָשִׂים דָּגֵשׁ עַל שִׁעוּרֵי תּוֹרָה וְעַל תּוֹסֶפֶת מִצְווֹת, אֲבָל בְּשׁוּם פָּנִים וָאֹפֶן לֹא נַזְנִיחַ, וְלוּ בְּאֹפֶן זְמַנִּי, אֶת תִּקּוּן הַמִּדּוֹת, אֶת לִמּוּד הַמּוּסָר, אֶת הַחֲתִירָה לִשְׁלֵמוּת אִישִׁית, לְזִכּוּךְ וּלְעִדּוּן. אֱמֶת. אַךְ כַּמָּה קָשֶׁה לְשַׁפֵּר וַאֲפִלּוּ מִדָּה אַחַת. עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה לְזַכֵּךְ אֶת כֻּלָּן. לְפִיכָךְ בָּא חֲבַקּוּק וְהֶעֱמִידָן עַל אַחַת, "וְצַדִּיק, בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה". כְּלוֹמַר, כֵּיצַד יוּכַל לַעֲמֹד בְּצִדְקוּתוֹ וּלְהִתְגַּבֵּר עַל נִסְיוֹנוֹתָיו, גַּם אִם אֵין מִדּוֹתָיו מְזֻכָּכוֹת עֲדַיִן?! בְּחִשּׁוּל הָאֱמוּנָה, בְּבִצּוּר יִרְאַת הַשָּׁמַיִם. מָשָׁל, לְמַה הַדָּבָר דּוֹמֶה - אָדָם נוֹסֵעַ בִּמְכוֹנִית מְקַרְטַעַת בְּדֶרֶךְ מְשֻׁבֶּשֶׁת, מְלֵאַת מַהֲמוּרוֹת וְאַבְנֵי נֶגֶף, סְלָעִים וּבוֹרוֹת. עָלָיו לִהְיוֹת נֶהָג מְיֻמָּן וְדָרוּךְ; עָלָיו לְהַכִּיר אֶת הַמְכוֹנִית עַל בֻּרְיָהּ וְאֶת בִּצּוּעֶיהָ, אֶת הַדֶּרֶךְ וּמִכְשׁוֹלֶיהָ. וְעִם כָּל זֹאת, לֹא יִמָּלֵט מֵהִתְנַגְּשׁוּת בַּסֶּלַע, מִנְּפִילָה לְמַהֲמוּרָה, מִתֶּקֶר וּמִנֵּזֶק. אִם כֵּן, מַה יַּעֲשֶׂה? שְׁתֵּי דְּרָכִים לְפָנָיו, שְׁתֵּי אֶפְשָׁרוּיוֹת. הָרִאשׁוֹנָה יְקָרָה וְקָשָׁה וְאוֹרֶכֶת זְמַן: לְסַקֵּל אֶת הַדֶּרֶךְ מֵאַבְנֵי הַנֶּגֶף, לְמַלֵּא אֶת הַבּוֹרוֹת וְלִסְלֹל כְּבִישׁ חָלָק. וְגַם אַחֲרֵי כֵן עֲדַיִן יִתָּכֵן מִכְשׁוֹל בִּלְתִּי צָפוּי כְּמוֹ עֵץ שֶׁיִּקְרֹס וְיַחְסֹם אֶת הַכְּבִישׁ, צְבִי שֶׁיֶּחֱצֶה אוֹתוֹ בִּיעָף, מְכוֹנִית שֶׁתַּגִּיחַ מוּלוֹ. אֲבָל בְּאֹפֶן כְּלָלִי, תְּהֵא הַנְּסִיעָה קַלָּה וּבְטוּחָה לְאֵין עֲרֹךְ. זוֹ הַדֶּרֶךְ הָאַחַת שֶׁנִּמְשָׁלָהּ הוּא דֶּרֶךְ תִּקּוּן הַמִּדּוֹת. וְאִם אֵין הִיא בְּכֹחוֹ, לְפָחוֹת יִבְחַר רֶכֶב שֶׁטַח כְּפוּל גַּלְגַּלִּים, בַּעַל שִׁלְדָה חֲסוֹנָה וּמָנוֹעַ רַב עָצְמָה. בְּאֶמְצָעוּתוֹ, יַעֲבֹר בְּשָׁלוֹם אֶת הַדֶּרֶךְ הַמְּשֻׁבֶּשֶׁת וְהַקָּשָׁה חֵרֵף כָּל מִכְשׁוֹלֶיהָ. זוֹ, דֶּרֶךְ הָאֱמוּנָה. הָבָה נִתְבּוֹנֵן. הַחַיִּים קָשִׁים, הַקְּשָׁיִים מִשְׂתָּרְגִים, הַנִּסְיוֹנוֹת אוֹרְבִים, אַשְׁרֵי הָעוֹמֵד בָּהֶם, הֵן זֶה הָאֶתְגָּר. אֲבָל אֵיךְ וְכֵיצַד? בָּרֹאשׁ וּבָרִאשׁוֹנָה, בִּנְהִיגָה זְהִירָה וּדְרוּכָה. וְעִם זֹאת, בְּהַכְשָׁרַת הַדֶּרֶךְ כִּיכָלְתֵּנוּ. בְּשִׁפּוּר הַמִּדּוֹת, וְהַתַּהֲלִיךְ אָרוֹךְ. אַךְ אֲבוֹי לוֹ לַיּוֹצֵא לַדֶּרֶךְ הַקָּשָׁה בִּמְכוֹנִית גְּרוּטָאָה, חֲלָשַׁת מָנוֹעַ, וְגַלְגַּלִּים פְּחוּסִים. גַּם בְּדֶרֶךְ חֲלָקָה יִתְקַשֶּׁה לְהַגִּיעַ אֶל הַיַּעַד. עָלֵינוּ לְהַחֲיוֹת אֶת הָאֱמוּנָה, וּבְכָךְ נְשַׁדְרֵג אֶת הַמְכוֹנִית. נְדַלֵּג עַל כָּל הַמַּהֲמוּרוֹת וְנַעֲבֹר אֶת כָּל הַמִּכְשׁוֹלִים. מַה מְּאַלֵּף מְשָׁלוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ הֶ"חָפֵץ חַיִּים" זַצַ"ל עַל חֲשִׁיבוּת מִצְוַת הָאֱמוּנָה. מַעֲשֶׂה בְּמֶלֶךְ אַדִּיר שֶׁמָּלַךְ עַל מְדִינוֹת רַבּוֹת, וְנִהֵל אִימְפֶּרְיָה אַדִּירָה בְּחָכְמָה נִפְלָאָה וּבְהַשְׁגָּחָה מְעֻלָּה. לֹא נֶעְלַם מֵעֵינָיו דָּבָר, וְעוֹשֵׂי דְּבָרוֹ נִמְצְאוּ בְּכָל מָקוֹם וּמִלְּאוּ אֶת הוֹרָאוֹתָיו בְּנֶאֱמָנוּת. אוֹצְרוֹת עָתֵק הָיוּ לוֹ, עֹשֶׁר בִּלְתִּי נִדְלֶה, וּבִזְבֵּז אֶת אוֹצְרוֹתָיו לְרַוְחַת בְּנֵי מַמְלַכְתּוֹ. הַמִּסְחָר שִׂגְשֵׂג, הָעֹשֶׁר גָּבַר, הַבִּטָּחוֹן שָׂרַר. הַכֹּל הָיוּ מְאֻשָּׁרִים, וּפִיהֶם מָלֵא תְּהִלַּת הַמֶּלֶךְ. וְהִנֵּה נִרְעֲשָׁה הַמַּמְלָכָה מִידִיעָה מַסְעִירָה - הַמֶּלֶךְ מְגַיֵּס אֶת כָּל בְּנֵי פָּמַלְיָתוֹ, וְיוֹצֵא בְּרֹאשָׁם לְמַסַּע אָרֹךְ לְמָחוֹז נִדָּח בְּפַאֲתֵי הַמַּמְלָכָה. הוֹרָה לְכַנֵּס אֶת כָּל בְּנֵי הָעִיר אֵלֶיהָ שָׂם פְּעָמָיו, עֲיָרָה קַרְתָּנִית וּרְדוּמָה. רְצוֹנוֹ לְהַנְחִילָם הוֹרָאוֹת מְפֹרָטוֹת, אֲבָל לִפְנֵי כֵן יֹאמַר לִפְנֵיהֶם אֶת דְּבָרוֹ. צִוְתוֹת עִתּוֹנָאִים לִוּוּ אֶת הַמַּסָּע וְהֵזִינוּ אֶת קוֹרְאֵיהֶם בִּידִיעוֹת עַל הַפָּמַלְיָה הַנִּכְבָּדָה, וְעַל הַחֶסֶד שֶׁנּוֹטֶה הַמֶּלֶךְ לְאוֹתָם אִכָּרִים בַּמָּחוֹז הַמְּרֻחָק. אֲבָל בְּעִקָּר רַבּוּ הַנִּחוּשִׁים בַּאֲשֶׁר לִנְאוּמוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ. מַה יֹּאמַר לִפְנֵיהֶם, עַל מַה יִּתְמַקֵּד, מַה יַּבְלִיט. לֹא הָיָה סָפֵק, שֶׁהַצִּוּוּי שֶׁיֵּאָמֵר עַל יָדוֹ הוּא הֶחָשׁוּב בְּיוֹתֵר. הָעִקָּרִי וְהַמֶּרְכָּזִי. תַּמְצִית רְצוֹנוֹ. הַמָּשָׁל, כְּכָל שֶׁיִּצָּבַע בִּצְבָעִים עַזִּים, דָּל הוּא לְעֻמַּת הַמְּצִיאוּת. עוֹלָמֵנוּ, כְּגַרְגֵּר חַרְדָּל הוּא לְעֻמַּת הַיְּקוּם. וְהַיְּקוּם כֻּלּוֹ, כְּאֶפֶס וּכְאַיִן לְעֻמַּת הָעוֹלָמוֹת הָרוּחָנִיִּים שֶׁמֵּעָלֵינוּ. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִרְכִּין שְׁמֵי הַשָּׁמַיִם לָאָרֶץ, וְהִתְגַּלָּה בְּרֹאשׁ רִבְבוֹת מַחֲנוֹת מַלְאָכִים לָתֵת תּוֹרָה לְעַמּוֹ. כַּמָּה מְרַגֵּשׁ. כַּמָּה אֲסִירֵי תּוֹדָה עָלֵינוּ לִהְיוֹת. אֲבָל הוּא עַצְמוֹ, בְּהִתְגַּלּוּתוֹ, הִתְמַקֵּד בִּנְקֻדָּה אַחַת - הוֹרָה אֶת מִצְוַת הָאֱמוּנָה. כַּמָּה חֲשׁוּבָה, עִקָּרִית וִיסוֹדִית אֵפוֹא מִצְוָה זוֹ. (מַעְיַן הָאֱמוּנָה)