Otzarot-Article

כְּשֶׁאָנוּ עוֹמְדִים כָּעֵת לְמִשְׁפָּט, עָלֵינוּ לִזְכֹּר אֶת דִּבְרֵי רַבֵּנוּ הֶחָפֵץ חַיִּים: הַנְהָגַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעוֹלָמוֹ הִיא בְּחֶשְׁבּוֹן מְדֻקְדָּק. וּמַה שֶּׁאָנוּ מִשְׁתָּאִים וּמִתְפַּלְּאִים, וְאֵינֶנּוּ מְבִינִים, הוּא מִשּׁוּם שֶׁלְּנֶגֶד עֵינֵינוּ לֹא נִפְרֶשֶׂת הַיְרִיעָה כֻּלָּהּ.

מָשָׁל לְמַה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְאוֹרֵחַ שֶׁנִּקְלַע לָעִיר וְעָלָה לְהִתְפַּלֵּל בְּבֵית הַכְּנֶסֶת הַגָּדוֹל. לְאַחַר הַתְּפִלָּה נִגַּשׁ לַגַּבַּאי וְהֶחְמִיא לוֹ עַל הַתְּפִלָּה וּסְדָרֶיהָ, וְהוֹסִיף: "אֲבָל דָּבָר אֶחָד חָרָה לִי. רָאִיתִי כָּאן סְדָרִים כֹּה נְאוֹתִים, וְהִנֵּה בִּקְרִיאַת הַתּוֹרָה נִפְרַץ כָּל סֵדֶר. הִנֵּה נִקְרָא אָדָם מִקָּצֶה פְּלוֹנִי, וְאַחֲרָיו דִּלְּגוּ עַל כַּמָּה וְכַמָּה וְקָרְאוּ לְאַחֵר, וְאַחַר כָּךְ נִפְנוּ לַקָּצֶה הַשֵּׁנִי שֶׁל בֵּית הַכְּנֶסֶת, בּוּקָה וּמְבֻלָּקָה. חֹסֶר עִקְבִיּוּת מְשַׁוֵּעַ".

נַעֲנָה הַגַּבַּאי: "אוֹרֵחַ לְשַׁבָּת אַחַת אַתָּה, לְפִיכָךְ אֵינְךָ מֵבִין וְאַךְ רוֹאֶה עִרְבּוּבְיָה. אַךְ לוּ הָיִיתָ הַגַּבַּאי וְיוֹדֵעַ מָתַי חַל יוֹם הַזִּכָּרוֹן שֶׁל כָּל אֶחָד, וְאִלּוּ הָיִיתָ מִתְפַּלֵּל קָבוּעַ כָּאן, הָיִיתָ רוֹאֶה שֶׁהַכֹּל מְסֻדָּר עַל אֳפָנָיו. הָאָדָם שֶׁדִּלְּגוּ עָלָיו קִבֵּל לֹא מִכְּבָר עֲלִיָּה אוֹ שֶׁיּוֹם הַזִּכָּרוֹן שֶׁל הוֹרָיו יָחוּל בְּקָרוֹב וְאָז יְקַבֵּל, וְאֵלּוּ שֶׁנִּקְרְאוּ הֲרֵי זֶה מִשּׁוּם שֶׁלֹּא קִבְּלוּ זְמַן רַב עֲלִיָּה אוֹ יֵשׁ לָהֶם יוֹם זִכָּרוֹן אוֹ עוֹמְדִים הֵם לִפְנֵי נְסִיעָה... הַכֹּל מְחֻשָּׁב לִפְרָטָיו".

כָּךְ אָנוּ שֶׁבָּאנוּ לָעוֹלָם לְכַמָּה עֶשְׂרוֹת שָׁנִים, אֵינֶנּוּ יְכוֹלִים לְהִתְיַמֵּר לְהָבִין אֶת סְדָרָיו, מַדּוּעַ לָזֶה טוֹב וְלָזֶה רַע. אֵין אָנוּ יוֹדְעִים מַה מַגִּיעָם כְּשֶׁלְעַצְמָם, וְאֵינֶנּוּ יוֹדְעִים אֶת חֶשְׁבּוֹן הַדּוֹרוֹת הַקּוֹדְמִים, לְמִי עוֹמֶדֶת זְכוּת חֶסֶד לַאֲלָפִים וּלְמִי נִנְצַר עֹנֶשׁ עַד שִׁלֵּשִׁים וְרִבֵּעִים, וְאֵין אַתָּה יוֹדֵעַ דָּבָר בְּסוֹד הַגִּלְגּוּלִים.

וְעַל כָּךְ רָמַז משֶׁה רַבֵּנוּ בְּשִׁירָתוֹ: "הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ כִּי כָּל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט, קֵל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל צַדִּיק וְיָשָׁר..."

פַּעַם אַחַת נָסַע הֶחָפֵץ חַיִּים לְתַחֲנַת הָרַכֶּבֶת בְּבֵּסְטוֹן בְּעֶגְלָתוֹ שֶׁל ר' אַבְרָהָם הָעֶגְלוֹן מֵרָאדִין. הִסִּיחַ הָעֶגְלוֹן מַר לִבּוֹ בְּאָזְנֵי רַבֵּנוּ: "הֲיָדַעְתָּ, רַבִּי, סוּס זֶה נִרְכַּשׁ בְּכַסְפֵּי נְדָבוֹת שֶׁבְּנֵי הָעֲיָרָה תָּרְמוּ עֲבוּרִי, לְאַחַר שֶׁקּוֹדְמוֹ צָנַח וּמֵת לְפֶתַע פִּתְאוֹם".

"בָּרוּךְ הַשֵּׁם, הַשֵּׁם לָקַח וְהַשֵּׁם נָתַן", הֱשִׁיבוֹ הֶחָפֵץ חַיִּים, "הָעִקָּר שֶׁיֵּשׁ לְךָ סוּס לִמְשֹׁךְ בָּעֲגָלָה".

"אָמְנָם כֵּן, רַבִּי", הִסְכִּים הָעֶגְלוֹן, "אַךְ אֵיזוֹ עָגְמַת נֶפֶשׁ הָיְתָה לִי, כַּמָּה צַעַר נִגְרַם לִי. וּלְקַבֵּל נְדָבוֹת, גַּם זֶה אֵינֶנּוּ כָּבוֹד גָּדוֹל... מַדּוּעַ נִגְזַר עָלַי, יְהוּדִי עָנִי הַמְּבַקֵּשׁ לְהִתְפַּרְנֵס בְּדֹחַק מִיגִיעַ כַּפָּיו, לְהִתְיַסֵּר בְּיִסּוּרִים אֵלּוּ בְּנוֹסָף עַל דֹּחַק הַפַּרְנָסָה?"

"הֵן מִתְפַּלֵּל אַתָּה מִנְחָה", הֵשִׁיבוּ רַבֵּנוּ, "וְאוֹמֵר בְּכָל יוֹם 'צַדִּיק ה' בְּכָל דְּרָכָיו'... הֵן יוֹדֵעַ אַתָּה שֶׁלְּעֶגְלוֹנִים נִסְיוֹנוֹת מִשֶּׁלָּהֶם. לִפְעָמִים קוֹבְעִים הֵם אֶת מְחִיר הַנְּסִיעָה מֵרֹאשׁ וּלְבַסּוֹף מְבַקְּשִׁים הוֹסָפָה; לִפְעָמִים מְשַׁלְּחִים הֵם אֶת הַסּוּס לִרְעוֹת בְּשָׂדֶה אַחֵר אוֹ נוֹטְלִים עֲבוּרוֹ אֲלוּמַת תֶּבֶן שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת... פְּרוּטָה פֹּה וּפְרוּטָה שָׁם, וּבַשָּׁמַיִם הַכֹּל נִרְשָׁם. מִשֶּׁעוֹלֶה הַסְּכוּם לִדְמֵי הַסּוּס, מִתְפַּגֵּר הוּא... כָּתוּב מְפֹרָשׁ הוּא: עֹשֶׂה עֹשֶׁר וְלֹא בְמִשְׁפָּט, בַּחֲצִי יָמָו יַעַזְבֶנּוּ"...

שָׁקַע הָעֶגְלוֹן בְּהִרְהוּרִים. דְּבָרִים שֶׁל טַעַם שָׁמַע. אַךְ לְפֶתַע הִתְקוֹמֵם: "אֲבָל, רַבִּי, הֲלֹא אַתָּה אֵינְךָ בַּעַל עֲגָלָה, וּמַדּוּעַ אֵפוֹא נִגְנַב מְעִיל הַפַּרְוָה שֶׁלְּךָ בְּתַחֲנַת הָרַכֶּבֶת בְּוִילְנָה בַּחֹרֶף הָאַחֲרוֹן?!"

נֶאֱנַח רַבֵּנוּ אֲנָחָה עֲמֻקָּה: "וּמָה, שֶׁמָּא סָבוּר אַתָּה שֶׁעֶגְלוֹנִים בִּלְבַד עוֹמְדִים בִּפְנֵי נִסְיוֹנוֹת וְנִכְשָׁלִים לִפְעָמִים?! אַף לִי כִּשְׁלוֹנוֹת מִשֶּׁלִּי. הֲרֵי עוֹסֵק אֲנִי בְּמִסְחָר, גַּם מְכִירַת סְפָרִים מִסְחָר הִיא. לִפְעָמִים מִזְדַּמֵּן דַּף קָרוּעַ בַּסֵּפֶר, לִפְעָמִים מִשְׁתַּרְבֶּבֶת טָעוּת. אָמְנָם, עָמֵל אֲנִי לְהַגִּיהַּ אֶת הַסֵּפֶר בְּעוֹדוֹ בַּדְּפוּס וְעוֹבֵר אֲנִי עַל כָּל סֵפֶר לִפְנֵי מְכִירָתוֹ, אֲבָל הָאָדָם - אַךְ אָדָם הוּא וְאִי אֶפְשָׁר לְהִשָּׁמֵר לַחֲלוּטִין. וְהַקּוֹנִים, מִקְצָתָם לֹא עָמְדוּ עַל הַפְּגָם וּמִקְצָתָם מִתְבַּיְּשִׁים לִתְבֹּעַ. וּבַמָּרוֹם עוֹרְכִים חֶשְׁבּוֹן מְדֻקְדָּק, הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ כִּי כָּל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט". (ח"ח הֶחָדָשׁ, מַיִם חַיִּים)

	שופטים תש"ע
	פעמים שאין לחזר אחר תוכחה מהודרת
	"הָשֵׁב תְּשִׁיבֵם" (כב-א) בְּפָרָשָׁתֵנוּ כְּתוּבָה מִצְוָה חֲשׁוּבָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ עֲשֵׂה וְלֹא תַּעֲשֶׂה, וְהִיא מִצְוַת הֲשָׁבַת אֲבֵדָה: "לֹא תוּכַל לְהִתְעַלֵּם"; "הָשֵׁב תְּשִׁיבֵם לְאָחִיךָ" כְּשֶׁאָנוּ עוֹמְדִים כָּעֵת לְמִשְׁפָּט, עָלֵינוּ לִזְכֹּר אֶת דִּבְרֵי רַבֵּנוּ הֶחָפֵץ חַיִּים: הַנְהָגַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעוֹלָמוֹ הִיא בְּחֶשְׁבּוֹן מְדֻקְדָּק. וּמַה שֶּׁאָנוּ מִשְׁתָּאִים וּמִתְפַּלְּאִים, וְאֵינֶנּוּ מְבִינִים, הוּא מִשּׁוּם שֶׁלְּנֶגֶד עֵינֵינוּ לֹא נִפְרֶשֶׂת הַיְרִיעָה כֻּלָּהּ. מָשָׁל לְמַה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְאוֹרֵחַ שֶׁנִּקְלַע לָעִיר וְעָלָה לְהִתְפַּלֵּל בְּבֵית הַכְּנֶסֶת הַגָּדוֹל. לְאַחַר הַתְּפִלָּה נִגַּשׁ לַגַּבַּאי וְהֶחְמִיא לוֹ עַל הַתְּפִלָּה וּסְדָרֶיהָ, וְהוֹסִיף: "אֲבָל דָּבָר אֶחָד חָרָה לִי. רָאִיתִי כָּאן סְדָרִים כֹּה נְאוֹתִים, וְהִנֵּה בִּקְרִיאַת הַתּוֹרָה נִפְרַץ כָּל סֵדֶר. הִנֵּה נִקְרָא אָדָם מִקָּצֶה פְּלוֹנִי, וְאַחֲרָיו דִּלְּגוּ עַל כַּמָּה וְכַמָּה וְקָרְאוּ לְאַחֵר, וְאַחַר כָּךְ נִפְנוּ לַקָּצֶה הַשֵּׁנִי שֶׁל בֵּית הַכְּנֶסֶת, בּוּקָה וּמְבֻלָּקָה. חֹסֶר עִקְבִיּוּת מְשַׁוֵּעַ". נַעֲנָה הַגַּבַּאי: "אוֹרֵחַ לְשַׁבָּת אַחַת אַתָּה, לְפִיכָךְ אֵינְךָ מֵבִין וְאַךְ רוֹאֶה עִרְבּוּבְיָה. אַךְ לוּ הָיִיתָ הַגַּבַּאי וְיוֹדֵעַ מָתַי חַל יוֹם הַזִּכָּרוֹן שֶׁל כָּל אֶחָד, וְאִלּוּ הָיִיתָ מִתְפַּלֵּל קָבוּעַ כָּאן, הָיִיתָ רוֹאֶה שֶׁהַכֹּל מְסֻדָּר עַל אֳפָנָיו. הָאָדָם שֶׁדִּלְּגוּ עָלָיו קִבֵּל לֹא מִכְּבָר עֲלִיָּה אוֹ שֶׁיּוֹם הַזִּכָּרוֹן שֶׁל הוֹרָיו יָחוּל בְּקָרוֹב וְאָז יְקַבֵּל, וְאֵלּוּ שֶׁנִּקְרְאוּ הֲרֵי זֶה מִשּׁוּם שֶׁלֹּא קִבְּלוּ זְמַן רַב עֲלִיָּה אוֹ יֵשׁ לָהֶם יוֹם זִכָּרוֹן אוֹ עוֹמְדִים הֵם לִפְנֵי נְסִיעָה... הַכֹּל מְחֻשָּׁב לִפְרָטָיו". כָּךְ אָנוּ שֶׁבָּאנוּ לָעוֹלָם לְכַמָּה עֶשְׂרוֹת שָׁנִים, אֵינֶנּוּ יְכוֹלִים לְהִתְיַמֵּר לְהָבִין אֶת סְדָרָיו, מַדּוּעַ לָזֶה טוֹב וְלָזֶה רַע. אֵין אָנוּ יוֹדְעִים מַה מַגִּיעָם כְּשֶׁלְעַצְמָם, וְאֵינֶנּוּ יוֹדְעִים אֶת חֶשְׁבּוֹן הַדּוֹרוֹת הַקּוֹדְמִים, לְמִי עוֹמֶדֶת זְכוּת חֶסֶד לַאֲלָפִים וּלְמִי נִנְצַר עֹנֶשׁ עַד שִׁלֵּשִׁים וְרִבֵּעִים, וְאֵין אַתָּה יוֹדֵעַ דָּבָר בְּסוֹד הַגִּלְגּוּלִים. וְעַל כָּךְ רָמַז משֶׁה רַבֵּנוּ בְּשִׁירָתוֹ: "הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ כִּי כָּל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט, קֵל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל צַדִּיק וְיָשָׁר..." פַּעַם אַחַת נָסַע הֶחָפֵץ חַיִּים לְתַחֲנַת הָרַכֶּבֶת בְּבֵּסְטוֹן בְּעֶגְלָתוֹ שֶׁל ר' אַבְרָהָם הָעֶגְלוֹן מֵרָאדִין. הִסִּיחַ הָעֶגְלוֹן מַר לִבּוֹ בְּאָזְנֵי רַבֵּנוּ: "הֲיָדַעְתָּ, רַבִּי, סוּס זֶה נִרְכַּשׁ בְּכַסְפֵּי נְדָבוֹת שֶׁבְּנֵי הָעֲיָרָה תָּרְמוּ עֲבוּרִי, לְאַחַר שֶׁקּוֹדְמוֹ צָנַח וּמֵת לְפֶתַע פִּתְאוֹם". "בָּרוּךְ הַשֵּׁם, הַשֵּׁם לָקַח וְהַשֵּׁם נָתַן", הֱשִׁיבוֹ הֶחָפֵץ חַיִּים, "הָעִקָּר שֶׁיֵּשׁ לְךָ סוּס לִמְשֹׁךְ בָּעֲגָלָה". "אָמְנָם כֵּן, רַבִּי", הִסְכִּים הָעֶגְלוֹן, "אַךְ אֵיזוֹ עָגְמַת נֶפֶשׁ הָיְתָה לִי, כַּמָּה צַעַר נִגְרַם לִי. וּלְקַבֵּל נְדָבוֹת, גַּם זֶה אֵינֶנּוּ כָּבוֹד גָּדוֹל... מַדּוּעַ נִגְזַר עָלַי, יְהוּדִי עָנִי הַמְּבַקֵּשׁ לְהִתְפַּרְנֵס בְּדֹחַק מִיגִיעַ כַּפָּיו, לְהִתְיַסֵּר בְּיִסּוּרִים אֵלּוּ בְּנוֹסָף עַל דֹּחַק הַפַּרְנָסָה?" "הֵן מִתְפַּלֵּל אַתָּה מִנְחָה", הֵשִׁיבוּ רַבֵּנוּ, "וְאוֹמֵר בְּכָל יוֹם 'צַדִּיק ה' בְּכָל דְּרָכָיו'... הֵן יוֹדֵעַ אַתָּה שֶׁלְּעֶגְלוֹנִים נִסְיוֹנוֹת מִשֶּׁלָּהֶם. לִפְעָמִים קוֹבְעִים הֵם אֶת מְחִיר הַנְּסִיעָה מֵרֹאשׁ וּלְבַסּוֹף מְבַקְּשִׁים הוֹסָפָה; לִפְעָמִים מְשַׁלְּחִים הֵם אֶת הַסּוּס לִרְעוֹת בְּשָׂדֶה אַחֵר אוֹ נוֹטְלִים עֲבוּרוֹ אֲלוּמַת תֶּבֶן שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת... פְּרוּטָה פֹּה וּפְרוּטָה שָׁם, וּבַשָּׁמַיִם הַכֹּל נִרְשָׁם. מִשֶּׁעוֹלֶה הַסְּכוּם לִדְמֵי הַסּוּס, מִתְפַּגֵּר הוּא... כָּתוּב מְפֹרָשׁ הוּא: עֹשֶׂה עֹשֶׁר וְלֹא בְמִשְׁפָּט, בַּחֲצִי יָמָו יַעַזְבֶנּוּ"... שָׁקַע הָעֶגְלוֹן בְּהִרְהוּרִים. דְּבָרִים שֶׁל טַעַם שָׁמַע. אַךְ לְפֶתַע הִתְקוֹמֵם: "אֲבָל, רַבִּי, הֲלֹא אַתָּה אֵינְךָ בַּעַל עֲגָלָה, וּמַדּוּעַ אֵפוֹא נִגְנַב מְעִיל הַפַּרְוָה שֶׁלְּךָ בְּתַחֲנַת הָרַכֶּבֶת בְּוִילְנָה בַּחֹרֶף הָאַחֲרוֹן?!" נֶאֱנַח רַבֵּנוּ אֲנָחָה עֲמֻקָּה: "וּמָה, שֶׁמָּא סָבוּר אַתָּה שֶׁעֶגְלוֹנִים בִּלְבַד עוֹמְדִים בִּפְנֵי נִסְיוֹנוֹת וְנִכְשָׁלִים לִפְעָמִים?! אַף לִי כִּשְׁלוֹנוֹת מִשֶּׁלִּי. הֲרֵי עוֹסֵק אֲנִי בְּמִסְחָר, גַּם מְכִירַת סְפָרִים מִסְחָר הִיא. לִפְעָמִים מִזְדַּמֵּן דַּף קָרוּעַ בַּסֵּפֶר, לִפְעָמִים מִשְׁתַּרְבֶּבֶת טָעוּת. אָמְנָם, עָמֵל אֲנִי לְהַגִּיהַּ אֶת הַסֵּפֶר בְּעוֹדוֹ בַּדְּפוּס וְעוֹבֵר אֲנִי עַל כָּל סֵפֶר לִפְנֵי מְכִירָתוֹ, אֲבָל הָאָדָם - אַךְ אָדָם הוּא וְאִי אֶפְשָׁר לְהִשָּׁמֵר לַחֲלוּטִין. וְהַקּוֹנִים, מִקְצָתָם לֹא עָמְדוּ עַל הַפְּגָם וּמִקְצָתָם מִתְבַּיְּשִׁים לִתְבֹּעַ. וּבַמָּרוֹם עוֹרְכִים חֶשְׁבּוֹן מְדֻקְדָּק, הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ כִּי כָּל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט". (ח"ח הֶחָדָשׁ, מַיִם חַיִּים)