Otzarot-Article

חַג שִׂמְחַת תּוֹרָה, "שְׁמִינִי עֲצֶרֶת" בִּלְשׁוֹן הַכָּתוּב, הוּא מְיֻחָד בְּמִינוֹ. וּמַדּוּעַ? מִשּׁוּם שֶׁלְּכָל חַג יֵשׁ מְאַפְיְנִים וְיֵשׁ סִבָּה, חוּץ מֵחַג זֶה. בְּפֶסַח אוֹכְלִים מַצּוֹת, בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה תּוֹקְעִים בְּשׁוֹפָר, בְּסֻכּוֹת נוֹטְלִים אַרְבָּעָה מִינִים וְיוֹשְׁבִים בְּסֻכָּה. אֲבָל בִּ"שְׁמִינִי עֲצֶרֶת" לֹא נֶאֱמַר בַּתּוֹרָה מָה עוֹשִׂים בּוֹ, חֲזַ"ל הֵם שֶׁקְּבָעוּהוּ לְ"שִׂמְחַת הַתּוֹרָה". לְכָל חַג יֵשׁ סִבָּה. רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם כִּפּוּר הֵם יְמֵי הַדִּין, פֶּסַח וְסֻכּוֹת - זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרַיִם, שָׁבוּעוֹת - חַג מַתַּן תּוֹרָה. אֲבָל "שְׁמִינִי עֲצֶרֶת" עַל שׁוּם מָה??

בַּחֲזַ"ל מוֹפִיעָה הַסִּבָּה. זוֹהִי מְסִבַּת פְּרֵדָה מְיֻחֶדֶת בְּסִיּוּמָם שֶׁל הַחַגִּים. "כְּמוֹ בָּנִים הַנִּפְרָדִים מֵאֲבִיהֶם, וְהוּא אוֹמֵר לָהֶם, קָשָׁה עָלַי פְּרֵדַתְכֶם הִתְעַכְּבוּ עוֹד יוֹם אֶחָד" (רַשִׁ"י בַּמִּדְבָּר כט-לו). בַּגְּמָרָא הִמְשִׁילוּהוּ לְמֶלֶךְ שֶׁאָמַר לְאוֹהֲבוֹ: "עֲשֵׂה לִי סְעוּדָה קְטַנָּה כְּדֵי שֶׁאֵהָנֶה מִמְּךָ" (סֻכָּה נה:)

זֶהוּ הַטַּעַם לְחַג. עַכְשָׁו נוּכַל לְהָבִין, מַדּוּעַ קָבְעוּ חֲזַ"ל כִּי דַּוְקָא בְּיוֹם זֶה נְסַיֵּם אֶת הַתּוֹרָה וְנַתְחִילָהּ מֵחָדָשׁ, נָגִיל וְנִשְׂמַח בָּהּ וְנַעֲרֹך עִמָּהּ הַקָּפוֹת בְּשִׁירָה וּבְרִקּוּדִים.

מָשָׁל לְמַה הַדָּבָר דּוֹמֶה, זוּג הִתְחַתֵּן וְשָׂרְרָה בֵּינֵיהֶם אַהֲבָה וְחִבָּה. וּכְמוֹ תָּמִיד, הַחַיִּים שָׁחֲקוּ וְהַטְּרָדוֹת גָּבְרוּ, הַבַּעַל רָץ אַחַר הַפַּרְנָסָה יוֹמָם וָלַיְלָה, וְהָאִשָּׁה גִּדְּלָה אֶת הַיְלָדִים וְהִשְׁגִּיחָה עַל הַבַּיִת.

יוֹם אֶחָד אָמַר הַבַּעַל לְאִשְׁתּוֹ: רְאִי מַה קָּרָה לָנוּ. בּוֹאִי נִקַּח פֶּסֶק זְמַן לְעַצְמֵנוּ, הָכִינִי סְעֻדָּה קְטַנָּה וְנִשְׁכַּח לִשְׁעָתַיִם מִכָּל הָעוֹלָם. נְסַלֵּק הַצִּדָּה אֶת הַדְּאָגוֹת, אֶת הַפַּרְנָסָה, אֶת הַבְּעָיוֹת. שְׁעָתַיִם - לְעַצְמֵנוּ. זָהֲרוּ פָּנֶיהָ שֶׁל הָאִשָּׁה, הֵכִינָה אֶת הַסְּעֻדָּה וְעָנְדָה אֶת הַשַּׁרְשֶׁרֶת שֶׁקִּבְּלָה מִבַּעֲלָהּ אָז, בַּיָּמִים הָהֵם... לְהַרְאוֹת לוֹ עַד כַּמָּה הִיא שְׂמֵחָה בְּמַתְּנָתוֹ וּבִתְשׂוּמַת לִבּוֹ.

אַף אָנוּ כָּךְ. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִזְמִין אוֹתָנוּ לִסְעֻדָּה קְטַנָּה, וְאָנוּ מַרְאִים לוֹ כִּי שְׂמֵחִים אָנוּ בְּמַתְּנָתוֹ - בַּתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּתַן לָנוּ. (מַעְיַן הַמּוֹעֵד)

חַיֵּי שָׁעָה גַּם הֵם חַיִּים

רְמַ"ח מִצְווֹת עֲשֵׂה בַּתּוֹרָה כְּנֶגֶד רְמַ"ח אֵבָרִים שֶׁבָּאָדָם (מַכּוֹת כג:). כָּל מִצְוָה מַשְׁפִּיעָה עַל הָאֵבָר שֶׁכְּנֶגְדָהּ. וְעִם כָּל זֹאת, נְקֻדַּת הַחַיּוּת הַמֶּרְכָּזִית הִיא הַתּוֹרָה עַצְמָהּ, אֲשֶׁר אוֹרָהּ מֵפִיחַ רוּחַ חַיִּים בַּגּוּף כֻּלּוֹ.

מָשָׁל לְמַה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְאָדָם שֶׁנִּמְצָא עַל אֵם הַדֶּרֶךְ כְּשֶׁהוּא חָבוּל בְּכָל חֶלְקֵי גּוּפוֹ, מְעֻלָּף וַחֲסַר הַכָּרָה. הֵחֵלּוּ הָאֲנָשִׁים לְטַפֵּל בּוֹ, זֶה חָבַשׁ אֶת יָדוֹ וְאַחֵר קִבַּע אֶת הַשְּׁבָרִים בְּרַגְלוֹ. הִגִּיעַ רוֹפֵא וּבִקֵּשׁ מִכֻּלָּם לָסֶגֶת אָחוֹר. פָּתַח בִּפְעֻלּוֹת הַנְשָׁמָה, לְהָשִׁיב לַחוֹלֶה אֶת נְשִׁימָתוֹ וְלַהֲקִיצוֹ מֵעֶלְפוֹנוֹ. רַק לְאַחַר מִכֵּן הִתְפַּנָּה לְטַפֵּל בִּפְצָעָיו.

אַף כָּאן, הַמִּצְווֹת הֵן כְּמַרְפֵּא לַגּוּף וּכְשִׁקּוּי לְאֵבָרָיו הַדְּווּיִים, אֲבָל כְּדֵי לְהָפִיחַ רוּחַ חַיִּים יֵשׁ צֹרֶךְ בַּתּוֹרָה שֶׁהִיא טַל שֶׁל תְּחִיָּה... (נֵצַח תּוֹרָה)

הָיָה הֶחָפֵץ חַיִּים אוֹמֵר: הָעֻבְדָּה שֶׁאֵין בְּיַד הָאָדָם לְהַגִּיעַ לִשְׁלֵמוּת אֵינָהּ צְרִיכָה לְהַרְפּוֹת אֶת יָדָיו מִלְּהִשְׁתַּפֵּר כְּכָל יְכָלְתּוֹ. הַתּוֹרָה - תּוֹרַת חַיִּים הִיא, וְיֵשׁ לְהַקִּישׁ אֵלֶיהָ מִן הַחַיִּים. גַּם כַּאֲשֶׁר אָדָם חוֹלֶה וּמָצוּי בְּסַכָּנַת חַיִּים עַד שֶׁהָרוֹפְאִים הִתְיָאֲשׁוּ מֵחַיָּיו, עִם כָּל זֹאת הוּא לֹא יִמָּנַע מִנְּטִילַת תְּרוּפוֹת. אַף יַמְשִׁיךְ לַעֲבֹר טִפּוּלִים שׁוֹנִים וְקָשִׁים, וּבִלְבַד שֶׁיַּאֲרִיכוּ אֶת חַיָּיו וְלוּ בְּיָמִים סְפוּרִים, מְיֻסָּרִים וְכוֹאֲבִים.

כָּךְ, אִם אֵין בִּיכָלְתּוֹ שֶׁל הָאָדָם לְהַקְדִּישׁ אֶת עַצְמוֹ לְתוֹרָה בְּרֹב שְׁעוֹת הַיּוֹם, בְּכָל אֹפֶן אַל יִמְנַע עַצְמוֹ מִבֵּית הַמִּדְרָשׁ אַף אִם יָכוֹל לְהַגִּיעַ רַק לְשָׁעָה אַחַת בִּלְבַד; וְאִם אֵין עוֹלֶה בְּיָדוֹ לִנְצֹר לְשׁוֹנוֹ מֵרָע כָּל הַזְּמָן, יִשְׁתַּדֵּל לְהִתְגַּבֵּר עַל יִצְרוֹ וְלוּ הִתְגַּבְּרוּת מוּעֶטֶת. וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב בְּחוֹבַת הַלְּבָבוֹת (בְּסוֹף שַׁעַר חֶשְׁבּוֹן הַנֶּפֶשׁ) "וְאַל יִמְעַט בְּעֵינֶיךָ שׁוּם טוֹבָה שֶׁתַּעֲשֶׂנָּה לִשְׁמוֹ, אֲפִילוּ בְּמִלָּה אוֹ רְאִיָּה, כִּי הַמְעַט מִמְּךָ רַב אֶצְלוֹ".

וְהָיָה הֶחָפֵץ חַיִּים אוֹמֵר, שֶׁזּוֹ כַּוָּנַת רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן דַּהֲבַאי (בְּאָבוֹת דְּרַבִּי נָתָן כז) "אַל תַּרְחֵק עַצְמְךָ מִמִּדָּה שֶׁאֵין לָהּ קִצְבָה", וְהָיָה מַטְעִים זֹאת בְּמָשָׁל.

סְעָרָה עַזָּה פָּרְצָה בַּיָּם וּסְפִינָה נוֹשֵׂאת אוֹצָרוֹת יָרְדָה לִמְצוּלוֹת. הָלַךְ אָדָם עַל שְׂפַת הַיָּם, וְהִנֵּה פּוֹלֵט הַיָּם אֶל הַחוֹף אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת, סְחוֹרוֹת יְקָרוֹת וְאוֹצָרוֹת, לְכָל מְלוֹא הָעַיִן. הֲיַעֲלֶה עַל הַדַּעַת שֶׁיֹּאמַר, בֵּין כֹּה וָכֹה לֹא אוּכַל לְלַקֵּט הַכֹּל, וְלֹא יַעֲלֶה בְּיָדִי אֶלָּא מְעַט מִזְּעֵיר... בְּוַדַּאי יִשְׁתַּדֵּל לְלַקֵּט כְּכָל שֶׁיּוּכַל וְיִתְעַשֵּׁר בְּכָךְ עֹשֶׁר רַב. (דַּרְכֵי יִשְׂרָאֵל)

וּבְעִנְיַן זֶה: בִּישִׁיבַת רָאדִין לָמַד בָּחוּר בְּרוּךְ כִּשְׁרוֹנוֹת וּמַתְמִיד, מָצָא חַיּוּתוֹ בְּדִבְרֵי הַתּוֹרָה וְחִדֵּשׁ חִדּוּשִׁים מְאִירִים וּשְׂמֵחִים בְּעֹמֶק הָעִיּוּן וּבְיֹשֶׁר הַסְּבָרָא. עָשִׁיר מֻפְלָג אוֹהֵב תּוֹרָה לְקָחוֹ כֶּחָתָן לְבִתּוֹ וְקָצַב לוֹ נְדוּנְיָה הֲגוּנָה וּשְׁנוֹת מְזוֹנוֹת. הִתְעַלָּה הָאַבְרֵךְ בְּאוֹתָן שָׁנִים וּבֵינְתַיִם גָּדְלָה מִשְׁפַּחְתּוֹ. כִּכְלוֹת הַזְּמַן הֻצְרַךְ לַעֲסֹק בְּמִסְחָר לְמִחְיָתוֹ. טִרְדוֹת הַמִּסְחָר אֲפָפוּהוּ וְשָׁקַע בּוֹ רֹאשׁוֹ וְרֻבּוֹ.

בְּאוֹתָם יָמִים פְּגָשׁוֹ הֶחָפֵץ חַיִּים וְהִתְעַנְיֵן בְּלִמּוּדוֹ.

נֶאֱנַח הָאַבְרֵךְ: "לֹא תִּמָּצֵא בְּסוֹחֲרִים וְתַגְרָנִים", צִטֵּט אֶת דִּבְרֵי הַגְּמָרָא (עֵרוּבִין נה.)... לֹא נִתְּנָה תּוֹרָה אֶלָּא לְאוֹכְלֵי הַמָּן (מְכִילְתָּא, בְּשַׁלַּח)...

נֶאֱנַח עִמּוֹ רַבֵּנוּ וְשָׁאַל: "וּקְבִיעַת עִתִּים לַתּוֹרָה?!"

נַעֲנָה הָאַבְרֵךְ: "מָה אֹמַר לָכֶם, רַבִּי, מְקַנֵּא אֲנִי בְּבַעֲלֵי-הַבָּתִּים, הָעוֹלִים לְבֵית הַמִּדְרָשׁ וְשׁוֹמְעִים שִׁעוּר בִּגְמָרָא. שׁוֹמְעִים הֶסְבֵּר שִׁטְחִי וּמִסְתַּפְּקִים בּוֹ. אֲנִי הֻרְגַּלְתִּי לְהַעֲמִיק וְלַחְקֹר, לִסְתֹּר וְלִבְנוֹת, שׁוֹמֵעַ אֲנִי הֶסְבֵּר שִׁטְחִי וּמִתְקוֹמֵם. אֵינִי מוֹצֵא אֶת סִפּוּקִי אֶלָּא בְּלִמּוּד בְּעֹמֶק הָעִיּוּן - וּלְכָךְ אֵין זְמַנִּי מַסְפִּיק וְאֵין מַעְיָנַי פְּנוּיִים".

אָמַר לוֹ רַבֵּנוּ: "שְׁמָעֵנִי וְאֶמְשֹׁל מְשָׁלִי".

מַעֲשֶׂה בְּאָדָם פָּשׁוּט, שֶׁהִתְפַּרְנֵס מִיגִיעַ כַּפָּיו. עָמֵל בְּפָרֶךְ, וְהִסְתַּפֵּק בַּמּוּעָט. בְּשַׁבָּת יָשֵׁן לְהַחְלִיף כֹּחַ. בְּמַה נֶהֱנָה אֵפוֹא בְּחַיָּיו? בְּבֵית הַמֶּרְחָץ בְּעֶרֶב שַׁבָּת. שׁוֹטֵף הָיָה גּוּפוֹ בְּחַמִּין וְשׁוֹטֵחַ עַצְמוֹ עַל הַדַּרְגָּשׁ בַּחֲדַר הָאֵדִים, וְהַזֵּעָה נִגֶּרֶת פְּלָגִים פְּלָגִים. לְאַחַר מִכֵּן טָבַל בְּמִקְוֶה שֶׁל צוֹנְנִים, אָח, הָיָה זֶה לְגַבָּיו שִׂיא הַתַּעֲנוּג וּפִסְגַּת הַהֲנָאָה".

יוֹם אֶחָד חָשׁ בְּלִבּוֹ. הָלַךְ אֵצֶל הָרוֹפֵא, בְּדָקוֹ וַחֲקָרוֹ עַל אוֹדוֹת אָרְחוֹת חַיָּיו. הִגְבִּיל אֶת עֲבוֹדָתוֹ וְהִזְהִירוֹ מִפְּנֵי מַאֲמָץ. בִּמְיֻחָד הִזְהִירוֹ מִפְּנֵי מֶרְחַץ הָאֵדִים. מֵאִיץ הוּא אֶת פְּעִימוֹת הַלֵּב וּמְהַוֶּה בַּעֲבוּרוֹ סַכָּנַת חַיִּים.

נֶחְרַד הָאִישׁ וְשָׁמַר אֶת פְּקֻדַּת הָרוֹפֵא. הֶחֱזִיק מַעֲמָד שָׁבוּעַ וּשְׁבוּעַיִם אַךְ נִטַּל מִמֶּנּוּ טַעַם הַחַיִּים. בַּשָּׁבוּעַ הַשְּׁלִישִׁי הֶחְלִיט שֶׁדָּבָר לֹא יִקְרֶה אִם יִרְחַץ בַּמֶּרְחָץ. לֹא הֻזְהַר אֶלָּא מִפְּנֵי חֲדַר הָאֵדִים. עָלָה לְבֵית הַמֶּרְחָץ, וְשָׁאַף בַּהֲנָאָה אֶת הָאֲוִיר הַחַם וְהַלַּח. נִשְׁטַף בְּחַמִּין וְהִתְמַכֵּר לָהַרְגָּשָׁה הַנִּפְלָאָה. הֶחְלִיט, אֶכָּנֵס לְרֶגַע לַחֲדַר הָאֵדִים, אַךְ לְרֶגַע קָט. נִכְנַס וְלִבּוֹ הֵאִיץ פְּעִימוֹתָיו. זֵעָתוֹ נִגְּרָה וּסְחַרְחֹרֶת תְּקָפַתּוּ. הֵבִין שֶׁהִשְׁתַּטָּה וְחַיָּיו בְּסַכָּנָה. אִם לֹא יַקְדִּים רְפוּאָה לַמַּכָּה פֹּה תְּהֵא קְבוּרָתוֹ. עָלָיו לָלֶכֶת בִּמְהִירוּת וְלִטְבֹּל בְּצוֹנְנִים, לְהִתְקָרֵר וּלְהִתְעַשֵּׁת. בְּבִרְכַּיִם כּוֹשְׁלוֹת יָצָא, שֵׂרַךְ צְעָדָיו לְמִקְוֵה הַמַּיִם - וְהִנֵּה חַמִּים הֵם, רוֹתְחִים. אֵין כָּאן מִקְוֶה שֶׁל צוֹנְנִים! בִּרְכָּיו פָּקוּ, וְהוּא נָפַל חֲסַר אוֹנִים.

רָאָה אָדָם אֶת חֶוְרוֹנוֹ. רָאָה רַעֲדָתוֹ, וְהֵבִין שֶׁנָּתוּן הוּא בְּסַכָּנַת חַיִּים. חַיָּבִים לְהַצִּילוֹ, וּבִמְהִירוּת. מָצָא סֵפֶל, מִלְּאוֹ בְּמַיִם קָרִים וּבִקֵּשׁ לְשָׁפְכָם עַל פָּנָיו. לְצַנְּנוֹ וּלְהַחֲיוֹתוֹ. רָאָה זֹאת הַחוֹלֶה בְּעֵינַיִם כְּבוּיוֹת, וּמָחָה בְּשֵׁפֶל קוֹל: "הֶרֶף, מַה יּוֹעִילֵנִי סֵפֶל קָטָן, הַמִּקְוֶה אֵינוֹ קַר"...

שׁוֹטֶה הוּא. אָמְנָם הַמִּקְוֶה אֵינוֹ קַר, אַךְ הַאִם מִשּׁוּם כָּךְ לֹא יְזַלְּפוּ עַל פָּנָיו מַיִם צוֹנְנִים לְקָרְרוֹ וּלְהַצִּילוֹ? תְּהֵא זוֹ הַצָּלָה פֻּרְתָּא, גַּם זוֹ הַצָּלָה הִיא!

וְהַנִּמְשָׁל: הֻרְגַּלְתָּ לִטְבֹּל כָּל כֻּלְּךָ בְּמֵי הַדַּעַת, בַּמַּיִם הַחַיִּים שֶׁל תּוֹרַת אֱלֹקִים חַיִּים, מַיִם שֶׁכָּל גּוּפְךָ עוֹלֶה בָּהֶם בְּעֹמֶק הָעִיּוּן וְחִדּוּשִׁים נִפְלָאִים. עַתָּה, חֲסוּם מִקְוֶה זֶה לְפָנֶיךָ. טִרְדוֹתֶיךָ מוֹנְעוֹת מִמְּךָ לִשְׁקֹעַ בְּעוֹלָמָהּ שֶׁל תּוֹרָה. וְכִי מִשּׁוּם כָּךְ לֹא תַּעֲלֶה לִשְׁמֹעַ שִׁעוּר תּוֹרָה?!... (ח"ח הֶחָדָשׁ, מִפִּי הַשְּׁמוּעָה)

	שופטים תש"ע
	ספור שהוא גם משל
	"הָשֵׁב תְּשִׁיבֵם" (כב-א) בְּפָרָשָׁתֵנוּ כְּתוּבָה מִצְוָה חֲשׁוּבָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ עֲשֵׂה וְלֹא תַּעֲשֶׂה, וְהִיא מִצְוַת הֲשָׁבַת אֲבֵדָה: "לֹא תוּכַל לְהִתְעַלֵּם"; "הָשֵׁב תְּשִׁיבֵם לְאָחִיךָ" חַג שִׂמְחַת תּוֹרָה, "שְׁמִינִי עֲצֶרֶת" בִּלְשׁוֹן הַכָּתוּב, הוּא מְיֻחָד בְּמִינוֹ. וּמַדּוּעַ? מִשּׁוּם שֶׁלְּכָל חַג יֵשׁ מְאַפְיְנִים וְיֵשׁ סִבָּה, חוּץ מֵחַג זֶה. בְּפֶסַח אוֹכְלִים מַצּוֹת, בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה תּוֹקְעִים בְּשׁוֹפָר, בְּסֻכּוֹת נוֹטְלִים אַרְבָּעָה מִינִים וְיוֹשְׁבִים בְּסֻכָּה. אֲבָל בִּ"שְׁמִינִי עֲצֶרֶת" לֹא נֶאֱמַר בַּתּוֹרָה מָה עוֹשִׂים בּוֹ, חֲזַ"ל הֵם שֶׁקְּבָעוּהוּ לְ"שִׂמְחַת הַתּוֹרָה". לְכָל חַג יֵשׁ סִבָּה. רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם כִּפּוּר הֵם יְמֵי הַדִּין, פֶּסַח וְסֻכּוֹת - זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרַיִם, שָׁבוּעוֹת - חַג מַתַּן תּוֹרָה. אֲבָל "שְׁמִינִי עֲצֶרֶת" עַל שׁוּם מָה?? בַּחֲזַ"ל מוֹפִיעָה הַסִּבָּה. זוֹהִי מְסִבַּת פְּרֵדָה מְיֻחֶדֶת בְּסִיּוּמָם שֶׁל הַחַגִּים. "כְּמוֹ בָּנִים הַנִּפְרָדִים מֵאֲבִיהֶם, וְהוּא אוֹמֵר לָהֶם, קָשָׁה עָלַי פְּרֵדַתְכֶם הִתְעַכְּבוּ עוֹד יוֹם אֶחָד" (רַשִׁ"י בַּמִּדְבָּר כט-לו). בַּגְּמָרָא הִמְשִׁילוּהוּ לְמֶלֶךְ שֶׁאָמַר לְאוֹהֲבוֹ: "עֲשֵׂה לִי סְעוּדָה קְטַנָּה כְּדֵי שֶׁאֵהָנֶה מִמְּךָ" (סֻכָּה נה:) זֶהוּ הַטַּעַם לְחַג. עַכְשָׁו נוּכַל לְהָבִין, מַדּוּעַ קָבְעוּ חֲזַ"ל כִּי דַּוְקָא בְּיוֹם זֶה נְסַיֵּם אֶת הַתּוֹרָה וְנַתְחִילָהּ מֵחָדָשׁ, נָגִיל וְנִשְׂמַח בָּהּ וְנַעֲרֹך עִמָּהּ הַקָּפוֹת בְּשִׁירָה וּבְרִקּוּדִים. מָשָׁל לְמַה הַדָּבָר דּוֹמֶה, זוּג הִתְחַתֵּן וְשָׂרְרָה בֵּינֵיהֶם אַהֲבָה וְחִבָּה. וּכְמוֹ תָּמִיד, הַחַיִּים שָׁחֲקוּ וְהַטְּרָדוֹת גָּבְרוּ, הַבַּעַל רָץ אַחַר הַפַּרְנָסָה יוֹמָם וָלַיְלָה, וְהָאִשָּׁה גִּדְּלָה אֶת הַיְלָדִים וְהִשְׁגִּיחָה עַל הַבַּיִת. יוֹם אֶחָד אָמַר הַבַּעַל לְאִשְׁתּוֹ: רְאִי מַה קָּרָה לָנוּ. בּוֹאִי נִקַּח פֶּסֶק זְמַן לְעַצְמֵנוּ, הָכִינִי סְעֻדָּה קְטַנָּה וְנִשְׁכַּח לִשְׁעָתַיִם מִכָּל הָעוֹלָם. נְסַלֵּק הַצִּדָּה אֶת הַדְּאָגוֹת, אֶת הַפַּרְנָסָה, אֶת הַבְּעָיוֹת. שְׁעָתַיִם - לְעַצְמֵנוּ. זָהֲרוּ פָּנֶיהָ שֶׁל הָאִשָּׁה, הֵכִינָה אֶת הַסְּעֻדָּה וְעָנְדָה אֶת הַשַּׁרְשֶׁרֶת שֶׁקִּבְּלָה מִבַּעֲלָהּ אָז, בַּיָּמִים הָהֵם... לְהַרְאוֹת לוֹ עַד כַּמָּה הִיא שְׂמֵחָה בְּמַתְּנָתוֹ וּבִתְשׂוּמַת לִבּוֹ. אַף אָנוּ כָּךְ. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִזְמִין אוֹתָנוּ לִסְעֻדָּה קְטַנָּה, וְאָנוּ מַרְאִים לוֹ כִּי שְׂמֵחִים אָנוּ בְּמַתְּנָתוֹ - בַּתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּתַן לָנוּ. (מַעְיַן הַמּוֹעֵד) חַיֵּי שָׁעָה גַּם הֵם חַיִּים רְמַ"ח מִצְווֹת עֲשֵׂה בַּתּוֹרָה כְּנֶגֶד רְמַ"ח אֵבָרִים שֶׁבָּאָדָם (מַכּוֹת כג:). כָּל מִצְוָה מַשְׁפִּיעָה עַל הָאֵבָר שֶׁכְּנֶגְדָהּ. וְעִם כָּל זֹאת, נְקֻדַּת הַחַיּוּת הַמֶּרְכָּזִית הִיא הַתּוֹרָה עַצְמָהּ, אֲשֶׁר אוֹרָהּ מֵפִיחַ רוּחַ חַיִּים בַּגּוּף כֻּלּוֹ. מָשָׁל לְמַה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְאָדָם שֶׁנִּמְצָא עַל אֵם הַדֶּרֶךְ כְּשֶׁהוּא חָבוּל בְּכָל חֶלְקֵי גּוּפוֹ, מְעֻלָּף וַחֲסַר הַכָּרָה. הֵחֵלּוּ הָאֲנָשִׁים לְטַפֵּל בּוֹ, זֶה חָבַשׁ אֶת יָדוֹ וְאַחֵר קִבַּע אֶת הַשְּׁבָרִים בְּרַגְלוֹ. הִגִּיעַ רוֹפֵא וּבִקֵּשׁ מִכֻּלָּם לָסֶגֶת אָחוֹר. פָּתַח בִּפְעֻלּוֹת הַנְשָׁמָה, לְהָשִׁיב לַחוֹלֶה אֶת נְשִׁימָתוֹ וְלַהֲקִיצוֹ מֵעֶלְפוֹנוֹ. רַק לְאַחַר מִכֵּן הִתְפַּנָּה לְטַפֵּל בִּפְצָעָיו. אַף כָּאן, הַמִּצְווֹת הֵן כְּמַרְפֵּא לַגּוּף וּכְשִׁקּוּי לְאֵבָרָיו הַדְּווּיִים, אֲבָל כְּדֵי לְהָפִיחַ רוּחַ חַיִּים יֵשׁ צֹרֶךְ בַּתּוֹרָה שֶׁהִיא טַל שֶׁל תְּחִיָּה... (נֵצַח תּוֹרָה) הָיָה הֶחָפֵץ חַיִּים אוֹמֵר: הָעֻבְדָּה שֶׁאֵין בְּיַד הָאָדָם לְהַגִּיעַ לִשְׁלֵמוּת אֵינָהּ צְרִיכָה לְהַרְפּוֹת אֶת יָדָיו מִלְּהִשְׁתַּפֵּר כְּכָל יְכָלְתּוֹ. הַתּוֹרָה - תּוֹרַת חַיִּים הִיא, וְיֵשׁ לְהַקִּישׁ אֵלֶיהָ מִן הַחַיִּים. גַּם כַּאֲשֶׁר אָדָם חוֹלֶה וּמָצוּי בְּסַכָּנַת חַיִּים עַד שֶׁהָרוֹפְאִים הִתְיָאֲשׁוּ מֵחַיָּיו, עִם כָּל זֹאת הוּא לֹא יִמָּנַע מִנְּטִילַת תְּרוּפוֹת. אַף יַמְשִׁיךְ לַעֲבֹר טִפּוּלִים שׁוֹנִים וְקָשִׁים, וּבִלְבַד שֶׁיַּאֲרִיכוּ אֶת חַיָּיו וְלוּ בְּיָמִים סְפוּרִים, מְיֻסָּרִים וְכוֹאֲבִים. כָּךְ, אִם אֵין בִּיכָלְתּוֹ שֶׁל הָאָדָם לְהַקְדִּישׁ אֶת עַצְמוֹ לְתוֹרָה בְּרֹב שְׁעוֹת הַיּוֹם, בְּכָל אֹפֶן אַל יִמְנַע עַצְמוֹ מִבֵּית הַמִּדְרָשׁ אַף אִם יָכוֹל לְהַגִּיעַ רַק לְשָׁעָה אַחַת בִּלְבַד; וְאִם אֵין עוֹלֶה בְּיָדוֹ לִנְצֹר לְשׁוֹנוֹ מֵרָע כָּל הַזְּמָן, יִשְׁתַּדֵּל לְהִתְגַּבֵּר עַל יִצְרוֹ וְלוּ הִתְגַּבְּרוּת מוּעֶטֶת. וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב בְּחוֹבַת הַלְּבָבוֹת (בְּסוֹף שַׁעַר חֶשְׁבּוֹן הַנֶּפֶשׁ) "וְאַל יִמְעַט בְּעֵינֶיךָ שׁוּם טוֹבָה שֶׁתַּעֲשֶׂנָּה לִשְׁמוֹ, אֲפִילוּ בְּמִלָּה אוֹ רְאִיָּה, כִּי הַמְעַט מִמְּךָ רַב אֶצְלוֹ". וְהָיָה הֶחָפֵץ חַיִּים אוֹמֵר, שֶׁזּוֹ כַּוָּנַת רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן דַּהֲבַאי (בְּאָבוֹת דְּרַבִּי נָתָן כז) "אַל תַּרְחֵק עַצְמְךָ מִמִּדָּה שֶׁאֵין לָהּ קִצְבָה", וְהָיָה מַטְעִים זֹאת בְּמָשָׁל. סְעָרָה עַזָּה פָּרְצָה בַּיָּם וּסְפִינָה נוֹשֵׂאת אוֹצָרוֹת יָרְדָה לִמְצוּלוֹת. הָלַךְ אָדָם עַל שְׂפַת הַיָּם, וְהִנֵּה פּוֹלֵט הַיָּם אֶל הַחוֹף אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת, סְחוֹרוֹת יְקָרוֹת וְאוֹצָרוֹת, לְכָל מְלוֹא הָעַיִן. הֲיַעֲלֶה עַל הַדַּעַת שֶׁיֹּאמַר, בֵּין כֹּה וָכֹה לֹא אוּכַל לְלַקֵּט הַכֹּל, וְלֹא יַעֲלֶה בְּיָדִי אֶלָּא מְעַט מִזְּעֵיר... בְּוַדַּאי יִשְׁתַּדֵּל לְלַקֵּט כְּכָל שֶׁיּוּכַל וְיִתְעַשֵּׁר בְּכָךְ עֹשֶׁר רַב. (דַּרְכֵי יִשְׂרָאֵל) וּבְעִנְיַן זֶה: בִּישִׁיבַת רָאדִין לָמַד בָּחוּר בְּרוּךְ כִּשְׁרוֹנוֹת וּמַתְמִיד, מָצָא חַיּוּתוֹ בְּדִבְרֵי הַתּוֹרָה וְחִדֵּשׁ חִדּוּשִׁים מְאִירִים וּשְׂמֵחִים בְּעֹמֶק הָעִיּוּן וּבְיֹשֶׁר הַסְּבָרָא. עָשִׁיר מֻפְלָג אוֹהֵב תּוֹרָה לְקָחוֹ כֶּחָתָן לְבִתּוֹ וְקָצַב לוֹ נְדוּנְיָה הֲגוּנָה וּשְׁנוֹת מְזוֹנוֹת. הִתְעַלָּה הָאַבְרֵךְ בְּאוֹתָן שָׁנִים וּבֵינְתַיִם גָּדְלָה מִשְׁפַּחְתּוֹ. כִּכְלוֹת הַזְּמַן הֻצְרַךְ לַעֲסֹק בְּמִסְחָר לְמִחְיָתוֹ. טִרְדוֹת הַמִּסְחָר אֲפָפוּהוּ וְשָׁקַע בּוֹ רֹאשׁוֹ וְרֻבּוֹ. בְּאוֹתָם יָמִים פְּגָשׁוֹ הֶחָפֵץ חַיִּים וְהִתְעַנְיֵן בְּלִמּוּדוֹ. נֶאֱנַח הָאַבְרֵךְ: "לֹא תִּמָּצֵא בְּסוֹחֲרִים וְתַגְרָנִים", צִטֵּט אֶת דִּבְרֵי הַגְּמָרָא (עֵרוּבִין נה.)... לֹא נִתְּנָה תּוֹרָה אֶלָּא לְאוֹכְלֵי הַמָּן (מְכִילְתָּא, בְּשַׁלַּח)... נֶאֱנַח עִמּוֹ רַבֵּנוּ וְשָׁאַל: "וּקְבִיעַת עִתִּים לַתּוֹרָה?!" נַעֲנָה הָאַבְרֵךְ: "מָה אֹמַר לָכֶם, רַבִּי, מְקַנֵּא אֲנִי בְּבַעֲלֵי-הַבָּתִּים, הָעוֹלִים לְבֵית הַמִּדְרָשׁ וְשׁוֹמְעִים שִׁעוּר בִּגְמָרָא. שׁוֹמְעִים הֶסְבֵּר שִׁטְחִי וּמִסְתַּפְּקִים בּוֹ. אֲנִי הֻרְגַּלְתִּי לְהַעֲמִיק וְלַחְקֹר, לִסְתֹּר וְלִבְנוֹת, שׁוֹמֵעַ אֲנִי הֶסְבֵּר שִׁטְחִי וּמִתְקוֹמֵם. אֵינִי מוֹצֵא אֶת סִפּוּקִי אֶלָּא בְּלִמּוּד בְּעֹמֶק הָעִיּוּן - וּלְכָךְ אֵין זְמַנִּי מַסְפִּיק וְאֵין מַעְיָנַי פְּנוּיִים". אָמַר לוֹ רַבֵּנוּ: "שְׁמָעֵנִי וְאֶמְשֹׁל מְשָׁלִי". מַעֲשֶׂה בְּאָדָם פָּשׁוּט, שֶׁהִתְפַּרְנֵס מִיגִיעַ כַּפָּיו. עָמֵל בְּפָרֶךְ, וְהִסְתַּפֵּק בַּמּוּעָט. בְּשַׁבָּת יָשֵׁן לְהַחְלִיף כֹּחַ. בְּמַה נֶהֱנָה אֵפוֹא בְּחַיָּיו? בְּבֵית הַמֶּרְחָץ בְּעֶרֶב שַׁבָּת. שׁוֹטֵף הָיָה גּוּפוֹ בְּחַמִּין וְשׁוֹטֵחַ עַצְמוֹ עַל הַדַּרְגָּשׁ בַּחֲדַר הָאֵדִים, וְהַזֵּעָה נִגֶּרֶת פְּלָגִים פְּלָגִים. לְאַחַר מִכֵּן טָבַל בְּמִקְוֶה שֶׁל צוֹנְנִים, אָח, הָיָה זֶה לְגַבָּיו שִׂיא הַתַּעֲנוּג וּפִסְגַּת הַהֲנָאָה". יוֹם אֶחָד חָשׁ בְּלִבּוֹ. הָלַךְ אֵצֶל הָרוֹפֵא, בְּדָקוֹ וַחֲקָרוֹ עַל אוֹדוֹת אָרְחוֹת חַיָּיו. הִגְבִּיל אֶת עֲבוֹדָתוֹ וְהִזְהִירוֹ מִפְּנֵי מַאֲמָץ. בִּמְיֻחָד הִזְהִירוֹ מִפְּנֵי מֶרְחַץ הָאֵדִים. מֵאִיץ הוּא אֶת פְּעִימוֹת הַלֵּב וּמְהַוֶּה בַּעֲבוּרוֹ סַכָּנַת חַיִּים. נֶחְרַד הָאִישׁ וְשָׁמַר אֶת פְּקֻדַּת הָרוֹפֵא. הֶחֱזִיק מַעֲמָד שָׁבוּעַ וּשְׁבוּעַיִם אַךְ נִטַּל מִמֶּנּוּ טַעַם הַחַיִּים. בַּשָּׁבוּעַ הַשְּׁלִישִׁי הֶחְלִיט שֶׁדָּבָר לֹא יִקְרֶה אִם יִרְחַץ בַּמֶּרְחָץ. לֹא הֻזְהַר אֶלָּא מִפְּנֵי חֲדַר הָאֵדִים. עָלָה לְבֵית הַמֶּרְחָץ, וְשָׁאַף בַּהֲנָאָה אֶת הָאֲוִיר הַחַם וְהַלַּח. נִשְׁטַף בְּחַמִּין וְהִתְמַכֵּר לָהַרְגָּשָׁה הַנִּפְלָאָה. הֶחְלִיט, אֶכָּנֵס לְרֶגַע לַחֲדַר הָאֵדִים, אַךְ לְרֶגַע קָט. נִכְנַס וְלִבּוֹ הֵאִיץ פְּעִימוֹתָיו. זֵעָתוֹ נִגְּרָה וּסְחַרְחֹרֶת תְּקָפַתּוּ. הֵבִין שֶׁהִשְׁתַּטָּה וְחַיָּיו בְּסַכָּנָה. אִם לֹא יַקְדִּים רְפוּאָה לַמַּכָּה פֹּה תְּהֵא קְבוּרָתוֹ. עָלָיו לָלֶכֶת בִּמְהִירוּת וְלִטְבֹּל בְּצוֹנְנִים, לְהִתְקָרֵר וּלְהִתְעַשֵּׁת. בְּבִרְכַּיִם כּוֹשְׁלוֹת יָצָא, שֵׂרַךְ צְעָדָיו לְמִקְוֵה הַמַּיִם - וְהִנֵּה חַמִּים הֵם, רוֹתְחִים. אֵין כָּאן מִקְוֶה שֶׁל צוֹנְנִים! בִּרְכָּיו פָּקוּ, וְהוּא נָפַל חֲסַר אוֹנִים. רָאָה אָדָם אֶת חֶוְרוֹנוֹ. רָאָה רַעֲדָתוֹ, וְהֵבִין שֶׁנָּתוּן הוּא בְּסַכָּנַת חַיִּים. חַיָּבִים לְהַצִּילוֹ, וּבִמְהִירוּת. מָצָא סֵפֶל, מִלְּאוֹ בְּמַיִם קָרִים וּבִקֵּשׁ לְשָׁפְכָם עַל פָּנָיו. לְצַנְּנוֹ וּלְהַחֲיוֹתוֹ. רָאָה זֹאת הַחוֹלֶה בְּעֵינַיִם כְּבוּיוֹת, וּמָחָה בְּשֵׁפֶל קוֹל: "הֶרֶף, מַה יּוֹעִילֵנִי סֵפֶל קָטָן, הַמִּקְוֶה אֵינוֹ קַר"... שׁוֹטֶה הוּא. אָמְנָם הַמִּקְוֶה אֵינוֹ קַר, אַךְ הַאִם מִשּׁוּם כָּךְ לֹא יְזַלְּפוּ עַל פָּנָיו מַיִם צוֹנְנִים לְקָרְרוֹ וּלְהַצִּילוֹ? תְּהֵא זוֹ הַצָּלָה פֻּרְתָּא, גַּם זוֹ הַצָּלָה הִיא! וְהַנִּמְשָׁל: הֻרְגַּלְתָּ לִטְבֹּל כָּל כֻּלְּךָ בְּמֵי הַדַּעַת, בַּמַּיִם הַחַיִּים שֶׁל תּוֹרַת אֱלֹקִים חַיִּים, מַיִם שֶׁכָּל גּוּפְךָ עוֹלֶה בָּהֶם בְּעֹמֶק הָעִיּוּן וְחִדּוּשִׁים נִפְלָאִים. עַתָּה, חֲסוּם מִקְוֶה זֶה לְפָנֶיךָ. טִרְדוֹתֶיךָ מוֹנְעוֹת מִמְּךָ לִשְׁקֹעַ בְּעוֹלָמָהּ שֶׁל תּוֹרָה. וְכִי מִשּׁוּם כָּךְ לֹא תַּעֲלֶה לִשְׁמֹעַ שִׁעוּר תּוֹרָה?!... (ח"ח הֶחָדָשׁ, מִפִּי הַשְּׁמוּעָה)