Otzarot-Article

"אֵלֶּה רָאשֵׁי בֵית אֲבֹתָם... הוּא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן" (ו-יד, כז) כִּמְדֻמֶּה שֶׁהָיָה זֶה צֶ'רְצִ'יל שֶׁאָמַר, שֶׁהַדֶּמוֹקְרָטְיָה הִיא שִׁיטַת הַמִּמְשָׁל הַפָּחוֹת גְּרוּעָה שֶׁבַּנִּמְצָא, בִּבְחִינַת "הָרַע בְּמִעוּטוֹ". וּכְדֵי לְהַמְחִישׁ זֹאת, נִזְקָקִים אָנוּ לְסִפּוּר מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה.

לִפְנֵי כִּשְׁלֹשׁ-מֵאוֹת שָׁנָה הִתְפַּרְסֵם שְׁמוֹ שֶׁל יֶלֶד הַפֶּלֶא לְבֵית מִשְׁפַּחַת ווֹרְמַסֵר, יִצְחָק אַרְיֵה שְׁמוֹ. חָכְמָתוֹ, פִּקְחוּתוֹ וּשְׁנִינוּתוֹ הָיוּ לְשֵׁם דָּבָר, וְהִגִּיעוּ לְאָזְנָיו שֶׁל הֶאָצִיל מִמִּיכְלְשְׁטָאט, וְזֶה הָאַחֲרוֹן הִבִּיעַ אֶת רְצוֹנוֹ לִפְגּשׁ בַּיֶּלֶד. דָּרַשׁ שֶׁיִּשְׁלְחוּהוּ לְבַדּוֹ אֶל הַטִּירָה בְּאַרְבַּע אַחַר-הַצָּהֳרַיִם.

בִּקֵּשׁ הֶאָצִיל לְהִוָּכַח בְּפִקְּחוּתוֹ שֶׁל הַיֶּלֶד, וְהוֹרָה לְכָל דַּיָּרֵי הַטִּירָה וּמְשָׁרְתֶיהָ לְהִסְתַּגֵּר בְּחַדְרֵיהֶם וּלְהֵעָלֵם מִן הָעַיִן. הוּא עַצְמוֹ עָמַד בְּחַלּוֹן טְרַקְלִינוֹ וְהֵצִיץ מִבַּעַד לְסֶדֶק שֶׁבֵּין שְׁנֵי כַּנְפֵי הַוִּילוֹן.

בַּשָּׁעָה הַיְעוּדָה נִכְנַס הַיֶּלֶד בְּשַׁעַר הַחוֹמָה וְעָמַד תּוֹהֶה בְּחָצֵר הַשּׁוֹמֶמֶת. נָשָׂא רֹאשׁוֹ וְסָקַר אֶת הַטִּירָה הַקּוֹדֶרֶת, עַל צְרִיחֶיהָ וַחֲרַכֶּיהָ, עַל מִגְדָּלֶיהָ וְחַלּוֹנוֹתֶיהָ. אוֹ אָז נָשָׂא רַגְלָיו וּפָסַע קָדִימָה בְּצַעַד בּוֹטֵחַ. וְכַעֲבֹר דַּקָּה כְּבָר הִתְדַּפֵּק עַל דֶּלֶת הַטְּרַקְלִין.

פָּתַח הֶאָצִיל אֶת הַדֶּלֶת לְפָנָיו, וְהִכְנִיסוֹ פְּנִימָה: "אֵיךְ מָצָאתָ אֶת הַחֶדֶר?" שָׁאַל.

וְהַיֶּלֶד עָנָה: "גּוּמְחַת הַשּׁוֹמֵר הָיְתָה נְטוּשָׁה, אִישׁ לֹא נִרְאָה בְּחָצֵר וּבִמְבוֹא הַטִּירָה. זֶה נִרְאָה לִי מוּזָר. הֵבַנְתִּי, שֶׁבִּרְצוֹן הוֹד מַעֲלָתוֹ לִבְחֹן הַאִם אֶמְצָא אֶת דַּרְכִּי לְבַדִּי. שִׁעַרְתִּי שֶׁהוּא עוֹקֵב אַחֲרַי מִמְּקוֹם מִסְתּוֹר. סָקַרְתִּי אֵפוֹא אֶת הַטִּירָה וְגִלִּיתִי כִּי רַק בְּחֶדֶר אֶחָד הַתְּרִיסִים פְּתוּחִים וְהַוִּילוֹנוֹת מוּרָדִים. הֵבַנְתִּי שֶׁהוֹד מַעֲלָתוֹ מִתְבּוֹנֵן בִּי מֵאַחֲרֵיהֶם. חִשַּׁבְתִּי אֶת מִקּוּמוֹ שֶׁל הַחֶדֶר - וְהִגַּעְתִּי הֵנָּה!"...

הִתְפַּעֵל הֶאָצִיל מֵחָכְמַת הַיֶּלֶד. "וּמֶה הָיִיתָ עוֹשֶׂה אִלּוּ הָיוּ הַתְּרִיסִים מוּגָפִים גַּם בְּחַדְרִי?" שָׁאַל.

וְהַיֶּלֶד עָנָה: "הָיִיתִי מִתְדַּפֵּק עַל הַדְּלָתוֹת עַד שֶׁהָיִיתִי מוֹצֵא מִישֶׁהוּ, וְשׁוֹאֵל".

הִמְשִׁיךְ הֶאָצִיל וְשָׁאַל: "וְאִם הָיִיתָ מְקַבֵּל תְּשׁוּבוֹת סוֹתְרוֹת?"

וְהַיֶּלֶד עָנָהוּ: "בְּמִקְרֶה זֶה הָיִיתִי מְקַיֵּם אֶת הַפָּסוּק 'אַחֲרֵי רַבִּים לְהַטּוֹת'".

כְּשָׁמְעוֹ אֶת הַתְּשׁוּבָה, נִצַּת בְּעֵינֵי הֶאָצִיל זִיק שֶׁל רִשְׁעוּת וְאָמַר: "אִם כָּךְ, הֲרֵי אָנוּ הַנּוֹצְרִים רַבִּים כָּל כָּךְ וְאַתֶּם הַיְהוּדִים מְעַטִּים, מַדּוּעַ לֹא תְּקַיֵּם פָּסוּק זֶה וְתִצְטָרֵף אֵלֵינוּ?"

וְהַיֶּלֶד הָרַךְ, שֶׁהִצְדִּיק אֶת מוֹנִיטִין הַפִּקְחוּת שֶׁיָּצָא לוֹ, הֱשִׁיבוֹ עַל אֲתָר: "הֲלֹא יָבִין הוֹד מַעֲלָתוֹ שֶׁאִם אֵצֵא כָּעֵת מִן הַטְּרַקְלִין וְאֶפְגּשׁ בְּחֶבֶר מְשָׁרְתִים וְכֻלָּם יֹאמְרוּ לִי פֶּה אֶחָד שֶׁכְּבוֹדוֹ נִמְצָא כָּעֵת בַּקּוֹמָה הָעֶלְיוֹנָה, לֹא אֶתְיַחֵס לְדִבְרֵיהֶם כְּלָל וְעִקָּר. מִשּׁוּם שֶׁעַתָּה יוֹדֵעַ אֲנִי לָבֶטַח הֵיכָן כְּבוֹדוֹ. אֵין הוֹלְכִים אַחַר הָרֹב אֶלָּא בִּמְקוֹם סָפֵק וְלֹא בִּמְקוֹם וַדַּאי! הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ נִגְלָה לְעֵינֵי כָּל הָעָם וּמָסַר לָנוּ תּוֹרָתוֹ בְּיַד משֶׁה רַבֵּנוּ, וְתוֹרָתֵנוּ - וַדָּאִית הִיא בְּיָדֵינוּ! בְּמִקְרֶה כָּזֶה, אֵין הוֹלְכִים אַחַר הָרֹב".

כָּךְ עָנָה הַיֶּלֶד וּפְנֵי הֶאָצִיל חָפוּ.

וּלְעִנְיָנֵנוּ: הַדֶּמוֹקְרַטְיָה הִיא הַכְרָעַת הָרֹב. הַאִם הָרֹב תָּמִיד צוֹדֵק?! הַאִם יֵשׁ לְכָל אֶזְרָח הַיְדִיעוֹת הַנְּחוּצוֹת כְּדֵי לְהַחְלִיט עַל פִּיהֶן, כֹּשֶׁר הַהַכְרָעָה, רֶגֶשׁ הָאַחֲרָיוּת, הַהַכָּרָה שֶׁל מָה עִקָּר וּמָה טָפֵל, חַכְמַת רְאִיַּת הַנּוֹלָד וְחִזּוּי הַתּוֹצָאוֹת הָעֲתִידִיּוֹת??! בְּוַדַּאי לֹא! אִם כֵּן, מָה מַכְשִׁיר אֲנָשִׁים מִן הַשּׁוּרָה לִקְבֹּעַ בְּעִנְיָנִים הֲרֵי גּוֹרָל, בַּעֲלֵי הַשְׁלָכוֹת כֹּה מַכְרִיעוֹת?

רַק זֹאת, שֶׁאֵין שִׁיטָה טוֹבָה יוֹתֵר!

וְהָרְאָיָה, אִישׁ לֹא יַצִּיעַ לַעֲרֹךְ הַצְבָּעָה בֵּין בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה אִם לַעֲרֹךְ נִתּוּחַ הֶכְרֵחִי, הַצְבָּעָה שֶׁתַּעֲמִיד אֶת הַפְּרוֹפֶסוֹר בְּמִעוּט... הַכֹּל מְבִינִים שֶׁהַיֶּדַע, הַנִּסָּיוֹן וְשִׁקּוּל הַדַּעַת - שֶׁלּוֹ הֵם. כַּיּוֹצֵא בְּכָךְ, אִישׁ לֹא יָצִיעַ לַעֲרֹךְ בַּכִּתָּה מִשְׁאָל בְּעִנְיַן שִׁעוּרֵי הַבַּיִת, וּבְעִקְבוֹתָיו 'לְהַגְלוֹת' אֶת הַמּוֹרֶה לְמִדְבַּר הָאוֹפּוֹזִיצְיָה... מֻסְכָּם שֶׁשִּׁקּוּל דַּעְתּוֹ שֶׁל הַמּוֹרֶה בּוֹגֵר יוֹתֵר וּמַקִּיף יוֹתֵר, תּוֹצַר יֵדַע וְנִסָּיוֹן.

כֵּיוָן שֶׁכָּךְ, מוֹרָה לָנוּ הַתּוֹרָה לִשְׁמֹעַ לְחַכְמֵי הַתּוֹרָה: "וְעָשִׂיתָ עַל פִּי הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ... וְשָׁמַרְתָּ לַעֲשׂוֹת כְּכָל אֲשֶׁר יוֹרוּךָ... לֹא תָסוּר מִן הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ יָמִין וּשְׂמֹאל (דְּבָרִים יז-י, יא). דַּעְתָּם - דַּעַת תּוֹרָה, מַבָּטָם - רָחָב וּמַקִּיף, מְשֻׁלָּלִים הֵם פְּנִיּוֹת וּרְחוֹקִים מִתְּכָכִים, נֵחוֹנִים בְּרֶגֶשׁ אַחֲרָיוּת עַז, מְסוּרִים לִקְהָלָם וַחֲפֵצִים בְּטוֹבָתוֹ לְלֹא סְיָג. וְעַל הַכֹּל: מוּרָמִים הֵם מֵעָם, אַנְשֵׁי מַעֲלָה. עַד שֶׁאָמְרוּ עֲלֵיהֶם שֶׁהֵם כְּמַלְאָכִים לְעֻמַּת בְּנֵי אָדָם אוֹ כַּאֲנָשִׁים לְעֻמַּת בַּעֲלֵי חַיִּים, לְחִלּוּפִין. זוֹ מַהוּת אַחֶרֶת, עַד שֶׁכָּל הָאֱנוֹשׁוּת כֻּלָּהּ כִּטְפֵלָה לָהֶם.

דֻּגְמָה לְכָךְ רָאִינוּ בְּפָרָשָׁתֵנוּ: הִתְחִיל הַכָּתוּב לִמְנוֹת אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, רְאוּבֵן שִׁמְעוֹן וְלֵוִי, עַד שֶׁהִגִּיעַ לְמֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן, וְעָצַר. זֶהוּ, כָּל הַשְּׁאָר כִּטְפֵלִים. וְהַמְאֻשָּׁרִים הֵם הַדְּבֵקִים בְּמֹשֶׁה וּבְאַהֲרֹן, הַהוֹלְכִים לְפִיהֶם, וְנִגְאָלִים עַל יָדָם וְזוֹכִים לִשְׁנֵי הָעוֹלָמוֹת. "וְהִתְפַּשְׁטוּתוֹ דְּמשֶׁה בְּכָל דּוֹר וָדוֹר וּבְכָל צַדִּיק וְצַדִּיק" (בְּרָכוֹת ו:) (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	ואתחנן תש"ע
	מה יעשה אדם וינצל מחבלו של משיח
	"אֵלֶּה רָאשֵׁי בֵית אֲבֹתָם "אֵלֶּה רָאשֵׁי בֵית אֲבֹתָם... הוּא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן" (ו-יד, כז) כִּמְדֻמֶּה שֶׁהָיָה זֶה צֶ'רְצִ'יל שֶׁאָמַר, שֶׁהַדֶּמוֹקְרָטְיָה הִיא שִׁיטַת הַמִּמְשָׁל הַפָּחוֹת גְּרוּעָה שֶׁבַּנִּמְצָא, בִּבְחִינַת "הָרַע בְּמִעוּטוֹ". וּכְדֵי לְהַמְחִישׁ זֹאת, נִזְקָקִים אָנוּ לְסִפּוּר מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה. לִפְנֵי כִּשְׁלֹשׁ-מֵאוֹת שָׁנָה הִתְפַּרְסֵם שְׁמוֹ שֶׁל יֶלֶד הַפֶּלֶא לְבֵית מִשְׁפַּחַת ווֹרְמַסֵר, יִצְחָק אַרְיֵה שְׁמוֹ. חָכְמָתוֹ, פִּקְחוּתוֹ וּשְׁנִינוּתוֹ הָיוּ לְשֵׁם דָּבָר, וְהִגִּיעוּ לְאָזְנָיו שֶׁל הֶאָצִיל מִמִּיכְלְשְׁטָאט, וְזֶה הָאַחֲרוֹן הִבִּיעַ אֶת רְצוֹנוֹ לִפְגּשׁ בַּיֶּלֶד. דָּרַשׁ שֶׁיִּשְׁלְחוּהוּ לְבַדּוֹ אֶל הַטִּירָה בְּאַרְבַּע אַחַר-הַצָּהֳרַיִם. בִּקֵּשׁ הֶאָצִיל לְהִוָּכַח בְּפִקְּחוּתוֹ שֶׁל הַיֶּלֶד, וְהוֹרָה לְכָל דַּיָּרֵי הַטִּירָה וּמְשָׁרְתֶיהָ לְהִסְתַּגֵּר בְּחַדְרֵיהֶם וּלְהֵעָלֵם מִן הָעַיִן. הוּא עַצְמוֹ עָמַד בְּחַלּוֹן טְרַקְלִינוֹ וְהֵצִיץ מִבַּעַד לְסֶדֶק שֶׁבֵּין שְׁנֵי כַּנְפֵי הַוִּילוֹן. בַּשָּׁעָה הַיְעוּדָה נִכְנַס הַיֶּלֶד בְּשַׁעַר הַחוֹמָה וְעָמַד תּוֹהֶה בְּחָצֵר הַשּׁוֹמֶמֶת. נָשָׂא רֹאשׁוֹ וְסָקַר אֶת הַטִּירָה הַקּוֹדֶרֶת, עַל צְרִיחֶיהָ וַחֲרַכֶּיהָ, עַל מִגְדָּלֶיהָ וְחַלּוֹנוֹתֶיהָ. אוֹ אָז נָשָׂא רַגְלָיו וּפָסַע קָדִימָה בְּצַעַד בּוֹטֵחַ. וְכַעֲבֹר דַּקָּה כְּבָר הִתְדַּפֵּק עַל דֶּלֶת הַטְּרַקְלִין. פָּתַח הֶאָצִיל אֶת הַדֶּלֶת לְפָנָיו, וְהִכְנִיסוֹ פְּנִימָה: "אֵיךְ מָצָאתָ אֶת הַחֶדֶר?" שָׁאַל. וְהַיֶּלֶד עָנָה: "גּוּמְחַת הַשּׁוֹמֵר הָיְתָה נְטוּשָׁה, אִישׁ לֹא נִרְאָה בְּחָצֵר וּבִמְבוֹא הַטִּירָה. זֶה נִרְאָה לִי מוּזָר. הֵבַנְתִּי, שֶׁבִּרְצוֹן הוֹד מַעֲלָתוֹ לִבְחֹן הַאִם אֶמְצָא אֶת דַּרְכִּי לְבַדִּי. שִׁעַרְתִּי שֶׁהוּא עוֹקֵב אַחֲרַי מִמְּקוֹם מִסְתּוֹר. סָקַרְתִּי אֵפוֹא אֶת הַטִּירָה וְגִלִּיתִי כִּי רַק בְּחֶדֶר אֶחָד הַתְּרִיסִים פְּתוּחִים וְהַוִּילוֹנוֹת מוּרָדִים. הֵבַנְתִּי שֶׁהוֹד מַעֲלָתוֹ מִתְבּוֹנֵן בִּי מֵאַחֲרֵיהֶם. חִשַּׁבְתִּי אֶת מִקּוּמוֹ שֶׁל הַחֶדֶר - וְהִגַּעְתִּי הֵנָּה!"... הִתְפַּעֵל הֶאָצִיל מֵחָכְמַת הַיֶּלֶד. "וּמֶה הָיִיתָ עוֹשֶׂה אִלּוּ הָיוּ הַתְּרִיסִים מוּגָפִים גַּם בְּחַדְרִי?" שָׁאַל. וְהַיֶּלֶד עָנָה: "הָיִיתִי מִתְדַּפֵּק עַל הַדְּלָתוֹת עַד שֶׁהָיִיתִי מוֹצֵא מִישֶׁהוּ, וְשׁוֹאֵל". הִמְשִׁיךְ הֶאָצִיל וְשָׁאַל: "וְאִם הָיִיתָ מְקַבֵּל תְּשׁוּבוֹת סוֹתְרוֹת?" וְהַיֶּלֶד עָנָהוּ: "בְּמִקְרֶה זֶה הָיִיתִי מְקַיֵּם אֶת הַפָּסוּק 'אַחֲרֵי רַבִּים לְהַטּוֹת'". כְּשָׁמְעוֹ אֶת הַתְּשׁוּבָה, נִצַּת בְּעֵינֵי הֶאָצִיל זִיק שֶׁל רִשְׁעוּת וְאָמַר: "אִם כָּךְ, הֲרֵי אָנוּ הַנּוֹצְרִים רַבִּים כָּל כָּךְ וְאַתֶּם הַיְהוּדִים מְעַטִּים, מַדּוּעַ לֹא תְּקַיֵּם פָּסוּק זֶה וְתִצְטָרֵף אֵלֵינוּ?" וְהַיֶּלֶד הָרַךְ, שֶׁהִצְדִּיק אֶת מוֹנִיטִין הַפִּקְחוּת שֶׁיָּצָא לוֹ, הֱשִׁיבוֹ עַל אֲתָר: "הֲלֹא יָבִין הוֹד מַעֲלָתוֹ שֶׁאִם אֵצֵא כָּעֵת מִן הַטְּרַקְלִין וְאֶפְגּשׁ בְּחֶבֶר מְשָׁרְתִים וְכֻלָּם יֹאמְרוּ לִי פֶּה אֶחָד שֶׁכְּבוֹדוֹ נִמְצָא כָּעֵת בַּקּוֹמָה הָעֶלְיוֹנָה, לֹא אֶתְיַחֵס לְדִבְרֵיהֶם כְּלָל וְעִקָּר. מִשּׁוּם שֶׁעַתָּה יוֹדֵעַ אֲנִי לָבֶטַח הֵיכָן כְּבוֹדוֹ. אֵין הוֹלְכִים אַחַר הָרֹב אֶלָּא בִּמְקוֹם סָפֵק וְלֹא בִּמְקוֹם וַדַּאי! הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ נִגְלָה לְעֵינֵי כָּל הָעָם וּמָסַר לָנוּ תּוֹרָתוֹ בְּיַד משֶׁה רַבֵּנוּ, וְתוֹרָתֵנוּ - וַדָּאִית הִיא בְּיָדֵינוּ! בְּמִקְרֶה כָּזֶה, אֵין הוֹלְכִים אַחַר הָרֹב". כָּךְ עָנָה הַיֶּלֶד וּפְנֵי הֶאָצִיל חָפוּ. וּלְעִנְיָנֵנוּ: הַדֶּמוֹקְרַטְיָה הִיא הַכְרָעַת הָרֹב. הַאִם הָרֹב תָּמִיד צוֹדֵק?! הַאִם יֵשׁ לְכָל אֶזְרָח הַיְדִיעוֹת הַנְּחוּצוֹת כְּדֵי לְהַחְלִיט עַל פִּיהֶן, כֹּשֶׁר הַהַכְרָעָה, רֶגֶשׁ הָאַחֲרָיוּת, הַהַכָּרָה שֶׁל מָה עִקָּר וּמָה טָפֵל, חַכְמַת רְאִיַּת הַנּוֹלָד וְחִזּוּי הַתּוֹצָאוֹת הָעֲתִידִיּוֹת??! בְּוַדַּאי לֹא! אִם כֵּן, מָה מַכְשִׁיר אֲנָשִׁים מִן הַשּׁוּרָה לִקְבֹּעַ בְּעִנְיָנִים הֲרֵי גּוֹרָל, בַּעֲלֵי הַשְׁלָכוֹת כֹּה מַכְרִיעוֹת? רַק זֹאת, שֶׁאֵין שִׁיטָה טוֹבָה יוֹתֵר! וְהָרְאָיָה, אִישׁ לֹא יַצִּיעַ לַעֲרֹךְ הַצְבָּעָה בֵּין בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה אִם לַעֲרֹךְ נִתּוּחַ הֶכְרֵחִי, הַצְבָּעָה שֶׁתַּעֲמִיד אֶת הַפְּרוֹפֶסוֹר בְּמִעוּט... הַכֹּל מְבִינִים שֶׁהַיֶּדַע, הַנִּסָּיוֹן וְשִׁקּוּל הַדַּעַת - שֶׁלּוֹ הֵם. כַּיּוֹצֵא בְּכָךְ, אִישׁ לֹא יָצִיעַ לַעֲרֹךְ בַּכִּתָּה מִשְׁאָל בְּעִנְיַן שִׁעוּרֵי הַבַּיִת, וּבְעִקְבוֹתָיו 'לְהַגְלוֹת' אֶת הַמּוֹרֶה לְמִדְבַּר הָאוֹפּוֹזִיצְיָה... מֻסְכָּם שֶׁשִּׁקּוּל דַּעְתּוֹ שֶׁל הַמּוֹרֶה בּוֹגֵר יוֹתֵר וּמַקִּיף יוֹתֵר, תּוֹצַר יֵדַע וְנִסָּיוֹן. כֵּיוָן שֶׁכָּךְ, מוֹרָה לָנוּ הַתּוֹרָה לִשְׁמֹעַ לְחַכְמֵי הַתּוֹרָה: "וְעָשִׂיתָ עַל פִּי הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ... וְשָׁמַרְתָּ לַעֲשׂוֹת כְּכָל אֲשֶׁר יוֹרוּךָ... לֹא תָסוּר מִן הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ יָמִין וּשְׂמֹאל (דְּבָרִים יז-י, יא). דַּעְתָּם - דַּעַת תּוֹרָה, מַבָּטָם - רָחָב וּמַקִּיף, מְשֻׁלָּלִים הֵם פְּנִיּוֹת וּרְחוֹקִים מִתְּכָכִים, נֵחוֹנִים בְּרֶגֶשׁ אַחֲרָיוּת עַז, מְסוּרִים לִקְהָלָם וַחֲפֵצִים בְּטוֹבָתוֹ לְלֹא סְיָג. וְעַל הַכֹּל: מוּרָמִים הֵם מֵעָם, אַנְשֵׁי מַעֲלָה. עַד שֶׁאָמְרוּ עֲלֵיהֶם שֶׁהֵם כְּמַלְאָכִים לְעֻמַּת בְּנֵי אָדָם אוֹ כַּאֲנָשִׁים לְעֻמַּת בַּעֲלֵי חַיִּים, לְחִלּוּפִין. זוֹ מַהוּת אַחֶרֶת, עַד שֶׁכָּל הָאֱנוֹשׁוּת כֻּלָּהּ כִּטְפֵלָה לָהֶם. דֻּגְמָה לְכָךְ רָאִינוּ בְּפָרָשָׁתֵנוּ: הִתְחִיל הַכָּתוּב לִמְנוֹת אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, רְאוּבֵן שִׁמְעוֹן וְלֵוִי, עַד שֶׁהִגִּיעַ לְמֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן, וְעָצַר. זֶהוּ, כָּל הַשְּׁאָר כִּטְפֵלִים. וְהַמְאֻשָּׁרִים הֵם הַדְּבֵקִים בְּמֹשֶׁה וּבְאַהֲרֹן, הַהוֹלְכִים לְפִיהֶם, וְנִגְאָלִים עַל יָדָם וְזוֹכִים לִשְׁנֵי הָעוֹלָמוֹת. "וְהִתְפַּשְׁטוּתוֹ דְּמשֶׁה בְּכָל דּוֹר וָדוֹר וּבְכָל צַדִּיק וְצַדִּיק" (בְּרָכוֹת ו:) (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)