Otzarot-Article

"וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם" (ב-א) הַתְּקוּפָה, מִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הַנּוֹרָאָה. הַצָּבָא הָאָדֹם פָּלַשׁ לְטָמְשָׁאוֶאר שֶׁבְּרוֹמַנְיָה וְהִטִּיל חִתָּתוֹ עַל הָאוּכְלוּסְיָה. הַצַּדִּיק רַבִּי חַיִּים משֶׁה מַנְדֶּל זַצַ"ל בִּקֵּשׁ לְהַמְשִׁיךְ בְּשִׁגְרַת חַיָּיו, אֲבָל אַנְדְּרָלָמוּסְיָה יָרְדָה עַל הָעִיר הַשְּׁלֵוָה, אִי סֵדֶר מֻחְלָט שָׂרַר בְּכָל פִּנָּה. אַנְשֵׁי הָעִיר הִסְתַּגְּרוּ בְּבָתֵּיהֶם מִפַּחַד הַצָּבָא הַכּוֹבֵשׁ. כָּל מִשְׁפָּחָה הֻכְרְחָה לְאַכְסֵן בְּבֵיתָהּ כַּמָּה חַיָּלִים רוּסִים, וּמִי שֶׁרָצָה לְהִתְחַמֵּק מִן הַגְּזֵרָה הִשְׁתַּדֵּל לְהִמָּנַע מִיצִיאָה מִן הַבַּיִת.

לֵיל שַׁבָּת קֹדֶשׁ. הַצַּדִּיק עָמַד וְהַכּוֹס בְּיָדוֹ, כֻּלּוֹ אוֹמֵר חֶרְדַת קֹדֶשׁ. הוּא הִתְחִיל לוֹמַר אֶת מִלּוֹת הַקִּדּוּשׁ בְּסִלּוּדִין, בְּנֵי בֵּיתוֹ רָאוּ בְּמוּחָשׁ אֵיךְ הוֹפֵךְ הוּא לְשַׁלְהֶבֶת שֶׁל דְּבֵקוּת וְהִתְלַהֲבוּת.

- - - "יוֹם הַשִּׁשִּׁי וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם"...

וּפִתְאוֹם נִשְׁמַע קוֹל הֲמוּלָה מִפֶּתַח הַבַּיִת. בְּרַד חֲבָטוֹת נִתַּךְ עַל הַדֶּלֶת. הַבַּיִת כֻּלּוֹ הִזְדַּעֲזַע מִן הַחֲבָטוֹת, וּשְׁאָגוֹת פְּרָאִיּוֹת נִשְׁמְעוּ: "לִפְתֹּחַ אֶת הַדֶּלֶת! פִּתְחוּ מִיָּד!"

הַצַּדִּיק לֹא זָע וְלֹא נָע כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה. בְּשָׁעָה שֶׁקִּדֵּשׁ לֹא שָׁמַע כְּלוּם. הוּא הִתְיַחֵד עִם בּוֹרְאוֹ וְקוֹל מִקּוֹלוֹת הַזְּוָעָה הַמִּתְחוֹלֶלֶת בַּחוּץ לֹא הִגִּיעַ לְאָזְנָיו. הוּא הִמְשִׁיךְ לְקַדֵּשׁ בְּשַׁלְוָה: "וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם, וַיְכַל אֱלֹקִים"...

הָרַבָּנִית אָצָה אֶל הַפֶּתַח, תְּפִלָּה חֲרִישִׁית מְהַדְהֶדֶת בְּלִבָּהּ: אָנָּא, שֶׁלֹּא יְאֻנֶּה לָנוּ כָּל רַע.

הִיא מְסוֹבֶבֶת אֶת הַמַּפְתֵּחַ בְּחֹר הַמַּנְעוּל וּמִיַּד נִקְרַעַת הַדֶּלֶת מִצִּירֶיהָ. חֲבוּרַת חֲיָלִים רוּסִים - חַיּוֹת אָדָם - פּוֹרֶצֶת פְּנִימָה בִּצְוָחוֹת נוֹרָאוֹת...

וּלְפֶתַע קוֹפֵאת כָּל הַכְּנֻפְיָה, הֵם רוֹאִים אֶת הַצַּדִּיק מְקַדֵּשׁ עַל הַיַּיִן בְּשַׁלְוָה. מַרְאֵהוּ נוֹרָא-הוֹד וְהוּא מַטִּיל אֲלֵיהֶם אֵימָה וָפַחַד.

סָפֵק שׁוֹמֵעַ אֶת הַצְּוָחוֹת הַפְּרָאִיּוֹת, סָפֵק לֹא, דָּבוּק הָיָה בְּקוֹנוֹ.

עָמְדוּ וּבָחֲנוּ אֶת פָּנָיו הַטְּהוֹרוֹת בְּפִיּוֹת פְּעוּרִים, וְכִי בֶּאֱמֶת אֵינוֹ מַרְגִּישׁ בָּהֶם? בְּרַם, רֹאשׁוֹ לֹא נָע לְעֶבְרָם כִּמְלֹא נִימָה.

מֶלֶךְ בְּמַמְלֶכֶת הָרוּחַ, מַלְאֲכֵי שָׁלוֹם סְבִיבוֹ, מַה לּוֹ וּלְחֶבְרַת שִׁכּוֹרִים צְמֵאֵי דָּם. קוֹלוֹ מִתְנַשֵּׂא בָּאֲוִיר בְּמִין נְעִימָה שֶׁכָּזוֹ, מְלֵאַת שַׁלְוָה וְרֹגַע: "וַיְכַל אֱלֹקִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי"...

רֹאשׁ הַחֲבוּרָה, בִּרְיוֹן שֶׁדַּרְגּוֹת קְצוּנָה מְעַטְּרוֹת אֶת כְּתֵפוֹתָיו, אוֹתֵת לַחֲבֵרָיו בְּאֶצְבָּעוֹ: "הִכָּבְדוּ נָא וּצְאוּ הַחוּצָה!" הֵם יוֹצְאִים בְּלֹא לְהָבִין.

הַקָּצִין הַבָּכִיר נוֹתַר לְבַדּוֹ בַּדִּירָה, מַמְתִּין בְּסַבְלָנוּת.

הַצַּדִּיק סִיֵּם אֶת הַקִּדּוּשׁ: "בָּרוּךְ אַתָּה ה' מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת". הַכֹּל מִתְיַשְּׁבִים. הַצַּדִּיק מָזַג מְעַט יַיִן לְכָל אֶחָד מֵהַנּוֹכְחִים, גַּם לַקָּצִין.

לְפֶתַע קוֹרֵעַ אֶת הָאֲוִיר פֶּרֶץ בְּכִי. מִי בּוֹכֶה?

לֹא יֵאָמֵן, אֲבָל הַקָּצִין הַגְּבַרְתָּן, הַקָּשׁוּחַ וְהָאֵימְתָנִי, מְמָרֵר בִּבְכִי. מִתְיַפֵּחַ כְּיֶלֶד קָטָן שֶׁאִבֵּד אֶת הוֹרָיו בִּירִיד הוֹמֶה אָדָם.

קִמְעָא קִמְעָא הוּא נִרְגַּע, וּמְדַבֵּר בְּקוֹל נִרְגָּשׁ:

"יֶלֶד קָטָן הָיִיתִי, בֵּן שָׁלֹשׁ בְּסַךְ הַכֹּל. בֵּן שָׁלֹשׁ שָׁנִים, וּכְבָר נֶחְטַפְתִּי מִבֵּית אַבָּא וְאִמָּא. מוֹיְשָׁ'לֶה קָרְאוּ לִי. בְּלֵיל שַׁבָּת בָּאוּ שְׁתֵּי מְכוֹנִיּוֹת שְׁחוֹרוֹת. אֶת אַבָּא וְאִמָּא הֶעֱלוּ עַל מְכוֹנִית אַחַת, וְאוֹתִי עַל הַשְּׁנִיָּה, תָּלְשׁוּ אֶת אָבִי מִן הַקִּדּוּשׁ, הוּא עָמַד עִם הַגָּבִיעַ וְהַיַּיִן, בְּדִיּוּק כָּךְ - -

שָׁעָה שֶׁעָקְרוּ אוֹתִי מִזְּרוֹעוֹת אִמָּא, קָרָא לְעֶבְרִי אַבָּא בִּשְׁאֵרִית כֹּחוֹתָיו: מוֹיְשָׁ'לֶה, זְכֹר יְהוּדִי אַתָּה!

יְנוּקָא הָיִיתִי, דַּרְדַּק, שָׁכַחְתִּי אֶת דְּבָרָיו. שָׁנִים רַבּוֹת שָׁכָחְתִּי שֶׁאֲנִי יְהוּדִי, שָׁכַחְתִּי שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ לְדַבֵּר אִידִישׁ. כָּעֵת נִזְכַּרְתִּי! הָרַב הַזֶּה עִם הַגָּבִיעַ, נִרְאֶה בְּדִיּוּק כְּמוֹ אַבָּא שֶׁלִּי בְּשָׁעָה שֶׁחָטְפוּ אוֹתוֹ, כְּשֶׁקִּדֵּשׁ עַל הַיַּיִן. אַבָּא שֶׁלִּי הָיָה יְהוּדִי, וְגַם אֲנִי יְהוּדִי!"

וְשׁוּב נִפְתַּח מְקוֹר דִּמְעוֹתָיו.

חַיָּלָיו הִמְתִּינוּ בַּחוּץ, וְהוּא נָטַל אֶת יָדָיו וְהִצְטָרֵף לַסְּעוּדָה. הַצַּדִּיק שׂוֹחַח עִמּוֹ, חִזְּקוֹ וְאִמְּצוֹ, וּבְאוֹתוֹ לַיְלָה שָׁב לְכוּר מַחְצַבְתּוֹ.

"קַפִּיטָן מוֹיְשֶׁה" שָׁב הַבָּיְתָה. (הֶרְאָה לְעָנָו, מַעְיַן הָאֱמוּנָה)

	דברים תש"ע
	הרב והאב מקבלים כחות להנחיה
	"וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד" (א-לא) בְּסוֹפוֹ שֶׁל כָּל יוֹם בְּמַעֲשֵׂה הַבְּרִיאָה נֶאֱמַר: "וַיַּרְא אֱלֹקִים כִּי טוֹב" "וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם" (ב-א) הַתְּקוּפָה, מִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הַנּוֹרָאָה. הַצָּבָא הָאָדֹם פָּלַשׁ לְטָמְשָׁאוֶאר שֶׁבְּרוֹמַנְיָה וְהִטִּיל חִתָּתוֹ עַל הָאוּכְלוּסְיָה. הַצַּדִּיק רַבִּי חַיִּים משֶׁה מַנְדֶּל זַצַ"ל בִּקֵּשׁ לְהַמְשִׁיךְ בְּשִׁגְרַת חַיָּיו, אֲבָל אַנְדְּרָלָמוּסְיָה יָרְדָה עַל הָעִיר הַשְּׁלֵוָה, אִי סֵדֶר מֻחְלָט שָׂרַר בְּכָל פִּנָּה. אַנְשֵׁי הָעִיר הִסְתַּגְּרוּ בְּבָתֵּיהֶם מִפַּחַד הַצָּבָא הַכּוֹבֵשׁ. כָּל מִשְׁפָּחָה הֻכְרְחָה לְאַכְסֵן בְּבֵיתָהּ כַּמָּה חַיָּלִים רוּסִים, וּמִי שֶׁרָצָה לְהִתְחַמֵּק מִן הַגְּזֵרָה הִשְׁתַּדֵּל לְהִמָּנַע מִיצִיאָה מִן הַבַּיִת. לֵיל שַׁבָּת קֹדֶשׁ. הַצַּדִּיק עָמַד וְהַכּוֹס בְּיָדוֹ, כֻּלּוֹ אוֹמֵר חֶרְדַת קֹדֶשׁ. הוּא הִתְחִיל לוֹמַר אֶת מִלּוֹת הַקִּדּוּשׁ בְּסִלּוּדִין, בְּנֵי בֵּיתוֹ רָאוּ בְּמוּחָשׁ אֵיךְ הוֹפֵךְ הוּא לְשַׁלְהֶבֶת שֶׁל דְּבֵקוּת וְהִתְלַהֲבוּת. - - - "יוֹם הַשִּׁשִּׁי וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם"... וּפִתְאוֹם נִשְׁמַע קוֹל הֲמוּלָה מִפֶּתַח הַבַּיִת. בְּרַד חֲבָטוֹת נִתַּךְ עַל הַדֶּלֶת. הַבַּיִת כֻּלּוֹ הִזְדַּעֲזַע מִן הַחֲבָטוֹת, וּשְׁאָגוֹת פְּרָאִיּוֹת נִשְׁמְעוּ: "לִפְתֹּחַ אֶת הַדֶּלֶת! פִּתְחוּ מִיָּד!" הַצַּדִּיק לֹא זָע וְלֹא נָע כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה. בְּשָׁעָה שֶׁקִּדֵּשׁ לֹא שָׁמַע כְּלוּם. הוּא הִתְיַחֵד עִם בּוֹרְאוֹ וְקוֹל מִקּוֹלוֹת הַזְּוָעָה הַמִּתְחוֹלֶלֶת בַּחוּץ לֹא הִגִּיעַ לְאָזְנָיו. הוּא הִמְשִׁיךְ לְקַדֵּשׁ בְּשַׁלְוָה: "וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם, וַיְכַל אֱלֹקִים"... הָרַבָּנִית אָצָה אֶל הַפֶּתַח, תְּפִלָּה חֲרִישִׁית מְהַדְהֶדֶת בְּלִבָּהּ: אָנָּא, שֶׁלֹּא יְאֻנֶּה לָנוּ כָּל רַע. הִיא מְסוֹבֶבֶת אֶת הַמַּפְתֵּחַ בְּחֹר הַמַּנְעוּל וּמִיַּד נִקְרַעַת הַדֶּלֶת מִצִּירֶיהָ. חֲבוּרַת חֲיָלִים רוּסִים - חַיּוֹת אָדָם - פּוֹרֶצֶת פְּנִימָה בִּצְוָחוֹת נוֹרָאוֹת... וּלְפֶתַע קוֹפֵאת כָּל הַכְּנֻפְיָה, הֵם רוֹאִים אֶת הַצַּדִּיק מְקַדֵּשׁ עַל הַיַּיִן בְּשַׁלְוָה. מַרְאֵהוּ נוֹרָא-הוֹד וְהוּא מַטִּיל אֲלֵיהֶם אֵימָה וָפַחַד. סָפֵק שׁוֹמֵעַ אֶת הַצְּוָחוֹת הַפְּרָאִיּוֹת, סָפֵק לֹא, דָּבוּק הָיָה בְּקוֹנוֹ. עָמְדוּ וּבָחֲנוּ אֶת פָּנָיו הַטְּהוֹרוֹת בְּפִיּוֹת פְּעוּרִים, וְכִי בֶּאֱמֶת אֵינוֹ מַרְגִּישׁ בָּהֶם? בְּרַם, רֹאשׁוֹ לֹא נָע לְעֶבְרָם כִּמְלֹא נִימָה. מֶלֶךְ בְּמַמְלֶכֶת הָרוּחַ, מַלְאֲכֵי שָׁלוֹם סְבִיבוֹ, מַה לּוֹ וּלְחֶבְרַת שִׁכּוֹרִים צְמֵאֵי דָּם. קוֹלוֹ מִתְנַשֵּׂא בָּאֲוִיר בְּמִין נְעִימָה שֶׁכָּזוֹ, מְלֵאַת שַׁלְוָה וְרֹגַע: "וַיְכַל אֱלֹקִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי"... רֹאשׁ הַחֲבוּרָה, בִּרְיוֹן שֶׁדַּרְגּוֹת קְצוּנָה מְעַטְּרוֹת אֶת כְּתֵפוֹתָיו, אוֹתֵת לַחֲבֵרָיו בְּאֶצְבָּעוֹ: "הִכָּבְדוּ נָא וּצְאוּ הַחוּצָה!" הֵם יוֹצְאִים בְּלֹא לְהָבִין. הַקָּצִין הַבָּכִיר נוֹתַר לְבַדּוֹ בַּדִּירָה, מַמְתִּין בְּסַבְלָנוּת. הַצַּדִּיק סִיֵּם אֶת הַקִּדּוּשׁ: "בָּרוּךְ אַתָּה ה' מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת". הַכֹּל מִתְיַשְּׁבִים. הַצַּדִּיק מָזַג מְעַט יַיִן לְכָל אֶחָד מֵהַנּוֹכְחִים, גַּם לַקָּצִין. לְפֶתַע קוֹרֵעַ אֶת הָאֲוִיר פֶּרֶץ בְּכִי. מִי בּוֹכֶה? לֹא יֵאָמֵן, אֲבָל הַקָּצִין הַגְּבַרְתָּן, הַקָּשׁוּחַ וְהָאֵימְתָנִי, מְמָרֵר בִּבְכִי. מִתְיַפֵּחַ כְּיֶלֶד קָטָן שֶׁאִבֵּד אֶת הוֹרָיו בִּירִיד הוֹמֶה אָדָם. קִמְעָא קִמְעָא הוּא נִרְגַּע, וּמְדַבֵּר בְּקוֹל נִרְגָּשׁ: "יֶלֶד קָטָן הָיִיתִי, בֵּן שָׁלֹשׁ בְּסַךְ הַכֹּל. בֵּן שָׁלֹשׁ שָׁנִים, וּכְבָר נֶחְטַפְתִּי מִבֵּית אַבָּא וְאִמָּא. מוֹיְשָׁ'לֶה קָרְאוּ לִי. בְּלֵיל שַׁבָּת בָּאוּ שְׁתֵּי מְכוֹנִיּוֹת שְׁחוֹרוֹת. אֶת אַבָּא וְאִמָּא הֶעֱלוּ עַל מְכוֹנִית אַחַת, וְאוֹתִי עַל הַשְּׁנִיָּה, תָּלְשׁוּ אֶת אָבִי מִן הַקִּדּוּשׁ, הוּא עָמַד עִם הַגָּבִיעַ וְהַיַּיִן, בְּדִיּוּק כָּךְ - - שָׁעָה שֶׁעָקְרוּ אוֹתִי מִזְּרוֹעוֹת אִמָּא, קָרָא לְעֶבְרִי אַבָּא בִּשְׁאֵרִית כֹּחוֹתָיו: מוֹיְשָׁ'לֶה, זְכֹר יְהוּדִי אַתָּה! יְנוּקָא הָיִיתִי, דַּרְדַּק, שָׁכַחְתִּי אֶת דְּבָרָיו. שָׁנִים רַבּוֹת שָׁכָחְתִּי שֶׁאֲנִי יְהוּדִי, שָׁכַחְתִּי שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ לְדַבֵּר אִידִישׁ. כָּעֵת נִזְכַּרְתִּי! הָרַב הַזֶּה עִם הַגָּבִיעַ, נִרְאֶה בְּדִיּוּק כְּמוֹ אַבָּא שֶׁלִּי בְּשָׁעָה שֶׁחָטְפוּ אוֹתוֹ, כְּשֶׁקִּדֵּשׁ עַל הַיַּיִן. אַבָּא שֶׁלִּי הָיָה יְהוּדִי, וְגַם אֲנִי יְהוּדִי!" וְשׁוּב נִפְתַּח מְקוֹר דִּמְעוֹתָיו. חַיָּלָיו הִמְתִּינוּ בַּחוּץ, וְהוּא נָטַל אֶת יָדָיו וְהִצְטָרֵף לַסְּעוּדָה. הַצַּדִּיק שׂוֹחַח עִמּוֹ, חִזְּקוֹ וְאִמְּצוֹ, וּבְאוֹתוֹ לַיְלָה שָׁב לְכוּר מַחְצַבְתּוֹ. "קַפִּיטָן מוֹיְשֶׁה" שָׁב הַבָּיְתָה. (הֶרְאָה לְעָנָו, מַעְיַן הָאֱמוּנָה)