Otzarot-Article

"רַק בַּאֲבֹתֶיךָ חָשַׁק ה'... וַיִּבְחַר בְּזַרְעָם אַחֲרֵיהֶם" (י-טו) דָּרַשׁ רַבִּי יַעֲקֹב גַּלִינְסְקִי: רוֹאִים אָנוּ בַּפָּרָשָׁה מִסְפַּר פְּעָמִים אֶת הָעִנְיָן שֶׁל זְכוּת אָבוֹת. כִּי מִצְוָה גְּדוֹלָה אוֹ מְסִירוּת נֶפֶשׁ שֶׁל הַהוֹרִים יְכוֹלָה לְהוֹעִיל לִבְנֵיהֶם אַחֲרֵיהֶם.

בִּתְקוּפַת הָעֲלִיָּה לָאָרֶץ, כַּאֲשֶׁר הֵחֵלּוּ לְהַעֲבִיר אֶת יַלְדֵי הָעוֹלִים מֵאַרְצוֹת הַמִּזְרָח עַל דָּתָם, יָצָאנוּ בִּשְׁלִיחוּת הֶחָזוֹן אִישׁ לַמַּעְבָּרוֹת לְנַסּוֹת וּלְהַצִּיל יְלָדִים.

אַחַד הַקְּשָׁיִים בְּהַצָּלַת הַיְלָדִים הָיָה לָדַעַת מִי וָמִי מֵהָעוֹלִים מְעֻנְיָן לִלְמֹד בְּמוֹסָדוֹת תּוֹרָנִיִּים. וֶהֱיוֹת שֶׁהַשִּׁלְטוֹנוֹת סָגְרוּ אֶת מַחֲנוֹת הָעוֹלִים וְנִתְּקוּ אוֹתָם בְּכֹחַ מֵהָרְחוֹב הַחִיצוֹן, לֹא הָיְתָה אֲלֵיהֶם גִּישָׁה וְהָיָה קָשֶׁה לִתְבֹּעַ מֵהַמֶּמְשָׁלָה לָתֵת לְאוֹתָם יְלָדִים חִנּוּךְ דָּתִי. בַּתִּקְשֹׁרֶת וּבַמֶּמְשָׁלָה אָמְרוּ, כִּי לֹא יָדוּעַ לָהֶם בִּכְלָל שֶׁיֵּשׁ מִישֶׁהוּ שֶׁרוֹצֶה לִלְמֹד בְּמוֹסָדוֹת תּוֹרָנִיִּים, אֵין עוֹלִים הַמְעֻנְיָנִים בְּחִנּוּךְ דָּתִי. וּבְתוֹךְ הַמַּחֲנוֹת אִיְּמוּ עֲלֵיהֶם, שֶׁמִּי שֶׁיִּתְבַּע חִנּוּךְ לֹא מַמְלַכְתִּי יִשָּׁאֵר רָעֵב לְלֶחֶם, וְכָךְ גַּם עָשׂוּ לְמַעֲשֶׂה. מִי שֶׁהֵעֵז לְהִתְמָרֵד, הָיָה נָתוּן לִמְשִׁיסָה. אַךְ עִם כָּל זֹאת, מִפַּעַם לְפַעַם הִסְתַּנְּנוּ הַחוּצָה - מֵהַמַּחֲנוֹת - מִכְתְּבֵי זְעָקָה לִגְדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל: "הוֹשִׁיעוּ נָא".

יוֹם אֶחָד יָצָאנוּ קְבוּצָה לְמַחֲנֵה עוֹלִים לֹא הַרְחֵק מֵרֹאשׁ הָעַיִן. הַמַּטָּרָה הָיְתָה לַחְדֹּר פְּנִימָה וּלְהַצִּיל כַּמָּה שֶׁיּוֹתֵר נְפָשׁוֹת בַּזְּמַן הַקָּצָר שֶׁיַּעֲמֹד לִרְשׁוּתֵנוּ. לְמָשָׁל, לְהַחְתִּים יְהוּדִים עַל כָּךְ שֶׁהֵם מְעֻנְיָנִים בְּחִנּוּךְ עַצְמָאִי אוֹ בְּחִנּוּךְ חֲרֵדִי לְצֶאֱצָאֵיהֶם. כְּמוֹ כֵן, לִשְׁמֹעַ שֵׁמוֹת וּפְרָטִים טֶכְנִיִּים.

הַמָּקוֹם הָיָה מְגֻדָּר וְהֶחְלַטְנוּ לְהִסְתַּנֵּן מִתַּחַת לְגִדְרוֹת הַתַּיִל וּלְהִכָּנֵס בְּכָל מְחִיר. אַחַד הַבַּחוּרִים הִגְבִּיהַּ מְעַט אֶת הַגָּדֵר, הַשֵּׁנִי חָפַר עִם מוֹט בַּרְזֶל חֲפִירָה קְטַנָּה. וּמִי יָכוֹל הָיָה לְהִכָּנֵס בְּפֶתַח צַר שֶׁכָּזֶה? יַעֲקֹב גַּלִינְסְקִי שֶׁהוּא נָמוּךְ וְקָטָן...

נִשְׁכַּבְתִּי עַל הָאָרֶץ, דָּחַקְתִּי אֶת הָרֹאשׁ וְעַד שֶׁהִסְפַּקְתִּי לְהַכְנִיס חֲצִי גּוּפִי כְּבָר הִבְחִינוּ בִּי הָאַחֲרָאִים. שָׁעֲטוּ בְּרִכְבָּם, מָשְׁכוּ אוֹתִי פְּנִימָה וְנִתְפַּסְתִּי בִּידֵיהֶם. הַחֲבֵרִים מִהֲרוּ לָשׁוּב לִבְנֵי בְּרַק לְהַזְעִיק עֶזְרָה. "גַּלִינְסְקִי נִתְפַּס". דָּבָר רִאשׁוֹן הֵם נִכְנְסוּ מְבֹהָלִים לְמָרָן הֶחָזוֹן אִישׁ וְקָרְאוּ "תָּפְסוּ אֶת יַעְנְקָלֶ'ה גַּלִינְסְקִי!"

הֶחָזוֹן אִישׁ לֹא נִבְהַל, וְלֹא עוֹד אֶלָּא הֶעֱלָה חִיּוּךְ עַל פָּנָיו: "לֹא הֵם תָּפְסוּ אוֹתוֹ אֶלָּא הוּא תָּפַס אוֹתָם!" אָמַר וְלֹא יָסַף.

הַבַּחוּרִים לֹא יָכְלוּ לָרֶדֶת לְסוֹף כַּוָּנָתוֹ, מִי תָּפַס אֶת מִי, אַךְ כֵּיוָן שֶׁהֵם מִצִּדָּם עָשׂוּ אֶת הַמֻּטָּל עֲלֵיהֶם, לְהוֹדִיעַ לַחֲזוֹן אִישׁ עַל חֻמְרַת הַמַּצָּב שֶׁל גַּלִינְסְקִי, יָצְאוּ מֵחַדְרוֹ. אַף הוֹדִיעוּ לְאַחַד הָאַחֲרָאִים מִטַּעַם הָרַב דֶּסְלֵר, וְחָזְרוּ לַיְּשִׁיבָה.

וּמַה הָיָה בֶּאֱמֶת בְּמַחֲנֵה הָעוֹלִים? שָׁם בַּמַּעְבְּרוֹת, בֵּין מַלְתְּעוֹת רִשְׁעֵי עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, לָמַדְתִּי הֵיטֵב אֶת דִּבְרֵי שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ ע"ה "שַׁלַּח לַחְמְךָ עַל פְּנֵי הַמָּיִם כִּי בְרֹב הַיָּמִים תִּמְצָאֶנּוּ". לֹא יֵאָמֵן כִּי יְסֻפָּר:

וְכָךְ הִתְגַּלְגְּלוּ הַדְּבָרִים: בִּתְחִלָּה הֶעֱנִיקוּ לִי כַּמָּה דְּחִיפוֹת הֲגוּנוֹת, בִּלְשׁוֹן הַמְעָטָה, וּמִיַּד הוֹבִילוּ אוֹתִי לְמִשְׂרַד הַמַּחֲנֶה. הֶחְלַטְתִּי לָתֵת לָהֶם לְהָבִין כִּי אֲנִי מְדַבֵּר רַק אִידִישׁ, אוּלַי מִכָּאן תִּצְמַח הַיְשׁוּעָה. הֵחֵלּוּ לִשְׁאֹל אוֹתִי שְׁאֵלוֹת, וּלְלֹא הוֹעִיל.

"אִידִישׁ!" - הִכְרַזְתִּי.

הֵם חִפְּשׂוּ בַּמַּחֲנֶה פָּקִיד הַיּוֹדֵעַ אִידִישׁ וּמָצְאוּ אֶחָד כָּזֶה. הִכְנִיסוּ אוֹתוֹ אֵלַי בִּיחִידוּת.

מִיַּד כַּאֲשֶׁר נִכְנַס, זִיהִינוּ כִּי אָנוּ מַכִּירִים זֶה אֶת זֶה מִסַּמַרְקַנְד שֶׁבְּרוּסְיָה.

הָיָה זֶה בְּסוֹף יְמֵי הַמִּלְחָמָה הָעוֹלָמִית, לְאַחַר שֶׁגָּלִינוּ לְמַעֲמַקֵּי רוּסְיָה, אַחַר כָּךְ יָצָאנוּ לְכִוּוּן גְּרוּזְיָה וְסַמַרְקַנְד וְכוּ'. בְּאוֹתָם יָמִים הָיָה הָרָעָב נוֹרָא, אֵין לְתָאֵר וְאֵין לְשַׁעֵר. וַיְהִי הַיּוֹם, וְאוֹתוֹ בָּחוּר שֶׁעַתָּה מְשַׁמֵּשׁ כְּפָקִיד בָּכִיר בְּמַחֲנֵה הָעוֹלִים, נִכְנַס לִמְעוֹנִי, וְהִבְחִין כִּי לְיָדִי עוֹמֶדֶת צַלַּחַת מְלֵאָה בְּאִטְרִיּוֹת. נִגַּשׁ אֵלַי הַבָּחוּר בְּתַחֲנוּנִים שֶׁאֶתֵּן לוֹ לֶאֱכֹל, וְטַעֲנָתוֹ בְּפִיו, כִּי אֲנִי אָמוּר לְהַמְשִׁיךְ בְּדַרְכִּי וּבְוַדַּאי אַצְלִיחַ לְהַשִּׂיג מְעַט מָזוֹן, אֲבָל הוּא נִשְׁאָר בְּאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁאֵין בּוֹ אֹכֶל וְאִם לֹא יֹאכַל כָּעֵת יִגְוַע בָּרָעָב. רָאִיתִי עַל פָּנָיו כִּי אָכֵן הוּא עוֹמֵד עַל סַף מָוֶת וְנָתַתִּי אֶת הַסְכָּמָתִי בְּנַעֲנוּעַ רֹאשׁ לְמֶחֱצָה. עַד שֶׁהִסְפַּקְתִּי לַחְשֹׁב אִם עָשִׂיתִי טוֹב אוֹ לֹא, הוּא כְּבָר הִתְנַפֵּל עַל הַצַּלַּחַת וְאָכַל אֶת הָאִטְרִיּוֹת עַד תֹּם.

ה' עָזַר לִי וְלוֹ וְהִנֵּה אָנוּ נִפְגָּשִׁים שׁוּב בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. הוּא כְּפָקִיד וַאֲנִי כְּגַנָּב, כְּבָא בַּמַּחְתֶּרֶת...

מִיַּד קָרָא לְעֶבְרִי קְרִיאוֹת שִׂמְחָה וִידִידוּת, וְהִזְכִּיר לִי אֶת הַמַּעֲשֶׂה בּוֹ הִצַּלְתִּי אֶת חַיָּיו בְּצַלַּחַת הָאִטְרִיּוֹת. הִתְחַלְנוּ לְדַבֵּר אִידִישׁ.

בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר בִּקֵּשׁ לָדַעַת אֵיךְ יוּכַל לַעְזוֹר לִי לְלֹא שֶׁיִּתָּפֵס וְיִזָּרֵק מִתַּפְקִידוֹ. הֵשַׁבְתִּי לוֹ כָּךְ: תֹּאמַר לָאַחֲרָאִים כִּי תְּפַסְתֶּם דָּג שָׁמֵן, שֶׁהוּא אֶחָד מֵהַפְּעִילִים הַצְּעִירִים הַמְּסֻכָּנִים בְּיוֹתֵר. וְעַל כֵּן, דָּבָר רִאשׁוֹן יֵשׁ לְהִסְתּוֹבֵב עִם אוֹתוֹ 'דָּג' בֵּין הָאֹהָלִים וּלְהַתְרִיעַ מִפָּנָיו כְּמִפְּנֵי הַשָּׂטָן.

כֵּיוָן שֶׁאוֹתוֹ פָּקִיד הָיָה מֵהַבְּכִירִים, נָתְנוּ בּוֹ הַמְפַקְּדִים אֵמוּן מֻחְלָט וְהַתָּכְנִית שֶׁהִצַּעְתִּי הִצְלִיחָה בְּסִיַּעְתָּא דִּשְׁמַיָּא.

הָאִישׁ עָבַר אִתִּי מֵאֹהֶל לְאֹהֶל כַּאֲשֶׁר אֲנִי מַצְלִיחַ לְהַעֲלוֹת עַל הַכְּתָב שֵׁמוֹת שֶׁל כְּשִׁשִּׁים יְלָדִים - בָּנִים לְהוֹרִים יְרֵאֵי שָׁמַיִם שֶׁבְּוַדַּאי רְצוֹנָם לָלֶכֶת בְּעִקְבוֹת הוֹרֵיהֶם, לִלְמֹד בְּמִסְגֶּרֶת תּוֹרָנִית וּלְהִשָּׁאֵר יְהוּדִים כְּשֵׁרִים. כְּשֶׁסִיַּמְתִּי אֶת הַסִּבּוּב "זָרְקוּ" אוֹתִי מִן הַמַּעְבָּרָה בְּבֹשֶׁת פָּנִים, אַךְ הַסְּחוֹרָה כָּאָמוּר בַּיָּדַיִם שֶׁלִּי.

הַשֵּׁמוֹת שֶׁהִצְלַחְתִּי לֶאֱסֹף הָעָבְרוּ לַגּוֹרְמִים הַמֻּסְמָכִים, וְהֵם הִגִּישׁוּ לַמֶּמְשָׁלָה בַּקָּשׁוֹת חֻקִּיּוֹת הַתּוֹבְעוֹת לְהַעֲבִיר אוֹתָם יְלָדִים הָרְשׁוּמִים לְמוֹסָדוֹת תּוֹרָנִיִּים.

כַּאֲשֶׁר חָזַרְתִּי לִבְנֵי בְּרַק, סִפְּרוּ לִי אֶת דִּבְרֵי הֶחָזוֹן אִישׁ, וְהִשְׁתּוֹמַמְתִּי וְהִשְׁתּוֹמְמוּ כֻּלָּם מֵחֲזוֹנוֹ.

לָמַדְתִּי כֵּיצַד מְנַת אִטְרִיּוֹת הִצִּילָה שִׁשִּׁים יְלָדִים שֶׁהָיְתָה לָהֶם זְכוּת אָבוֹת. (לְהַגִּיד - חֻמַּשׁ הַמַּגִּידִים)

	מטות - מסעי תש"ע
	ילד לעומת מבוגר בגנבת תפוחים
	"כִּימֵי הַשָּׁמַיִם עַל הָאָרֶץ" (יא-כא) אֶחָד מִסּוּגֵי הַמָּרוֹר הִיא הַחַזֶּרֶת וּבְכָל מִינֵי הַמָּרוֹר יוֹצְאִים יְדֵי חוֹבָה בֶּעָלִים כִּבְקֶלַח "רַק בַּאֲבֹתֶיךָ חָשַׁק ה'... וַיִּבְחַר בְּזַרְעָם אַחֲרֵיהֶם" (י-טו) דָּרַשׁ רַבִּי יַעֲקֹב גַּלִינְסְקִי: רוֹאִים אָנוּ בַּפָּרָשָׁה מִסְפַּר פְּעָמִים אֶת הָעִנְיָן שֶׁל זְכוּת אָבוֹת. כִּי מִצְוָה גְּדוֹלָה אוֹ מְסִירוּת נֶפֶשׁ שֶׁל הַהוֹרִים יְכוֹלָה לְהוֹעִיל לִבְנֵיהֶם אַחֲרֵיהֶם. בִּתְקוּפַת הָעֲלִיָּה לָאָרֶץ, כַּאֲשֶׁר הֵחֵלּוּ לְהַעֲבִיר אֶת יַלְדֵי הָעוֹלִים מֵאַרְצוֹת הַמִּזְרָח עַל דָּתָם, יָצָאנוּ בִּשְׁלִיחוּת הֶחָזוֹן אִישׁ לַמַּעְבָּרוֹת לְנַסּוֹת וּלְהַצִּיל יְלָדִים. אַחַד הַקְּשָׁיִים בְּהַצָּלַת הַיְלָדִים הָיָה לָדַעַת מִי וָמִי מֵהָעוֹלִים מְעֻנְיָן לִלְמֹד בְּמוֹסָדוֹת תּוֹרָנִיִּים. וֶהֱיוֹת שֶׁהַשִּׁלְטוֹנוֹת סָגְרוּ אֶת מַחֲנוֹת הָעוֹלִים וְנִתְּקוּ אוֹתָם בְּכֹחַ מֵהָרְחוֹב הַחִיצוֹן, לֹא הָיְתָה אֲלֵיהֶם גִּישָׁה וְהָיָה קָשֶׁה לִתְבֹּעַ מֵהַמֶּמְשָׁלָה לָתֵת לְאוֹתָם יְלָדִים חִנּוּךְ דָּתִי. בַּתִּקְשֹׁרֶת וּבַמֶּמְשָׁלָה אָמְרוּ, כִּי לֹא יָדוּעַ לָהֶם בִּכְלָל שֶׁיֵּשׁ מִישֶׁהוּ שֶׁרוֹצֶה לִלְמֹד בְּמוֹסָדוֹת תּוֹרָנִיִּים, אֵין עוֹלִים הַמְעֻנְיָנִים בְּחִנּוּךְ דָּתִי. וּבְתוֹךְ הַמַּחֲנוֹת אִיְּמוּ עֲלֵיהֶם, שֶׁמִּי שֶׁיִּתְבַּע חִנּוּךְ לֹא מַמְלַכְתִּי יִשָּׁאֵר רָעֵב לְלֶחֶם, וְכָךְ גַּם עָשׂוּ לְמַעֲשֶׂה. מִי שֶׁהֵעֵז לְהִתְמָרֵד, הָיָה נָתוּן לִמְשִׁיסָה. אַךְ עִם כָּל זֹאת, מִפַּעַם לְפַעַם הִסְתַּנְּנוּ הַחוּצָה - מֵהַמַּחֲנוֹת - מִכְתְּבֵי זְעָקָה לִגְדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל: "הוֹשִׁיעוּ נָא". יוֹם אֶחָד יָצָאנוּ קְבוּצָה לְמַחֲנֵה עוֹלִים לֹא הַרְחֵק מֵרֹאשׁ הָעַיִן. הַמַּטָּרָה הָיְתָה לַחְדֹּר פְּנִימָה וּלְהַצִּיל כַּמָּה שֶׁיּוֹתֵר נְפָשׁוֹת בַּזְּמַן הַקָּצָר שֶׁיַּעֲמֹד לִרְשׁוּתֵנוּ. לְמָשָׁל, לְהַחְתִּים יְהוּדִים עַל כָּךְ שֶׁהֵם מְעֻנְיָנִים בְּחִנּוּךְ עַצְמָאִי אוֹ בְּחִנּוּךְ חֲרֵדִי לְצֶאֱצָאֵיהֶם. כְּמוֹ כֵן, לִשְׁמֹעַ שֵׁמוֹת וּפְרָטִים טֶכְנִיִּים. הַמָּקוֹם הָיָה מְגֻדָּר וְהֶחְלַטְנוּ לְהִסְתַּנֵּן מִתַּחַת לְגִדְרוֹת הַתַּיִל וּלְהִכָּנֵס בְּכָל מְחִיר. אַחַד הַבַּחוּרִים הִגְבִּיהַּ מְעַט אֶת הַגָּדֵר, הַשֵּׁנִי חָפַר עִם מוֹט בַּרְזֶל חֲפִירָה קְטַנָּה. וּמִי יָכוֹל הָיָה לְהִכָּנֵס בְּפֶתַח צַר שֶׁכָּזֶה? יַעֲקֹב גַּלִינְסְקִי שֶׁהוּא נָמוּךְ וְקָטָן... נִשְׁכַּבְתִּי עַל הָאָרֶץ, דָּחַקְתִּי אֶת הָרֹאשׁ וְעַד שֶׁהִסְפַּקְתִּי לְהַכְנִיס חֲצִי גּוּפִי כְּבָר הִבְחִינוּ בִּי הָאַחֲרָאִים. שָׁעֲטוּ בְּרִכְבָּם, מָשְׁכוּ אוֹתִי פְּנִימָה וְנִתְפַּסְתִּי בִּידֵיהֶם. הַחֲבֵרִים מִהֲרוּ לָשׁוּב לִבְנֵי בְּרַק לְהַזְעִיק עֶזְרָה. "גַּלִינְסְקִי נִתְפַּס". דָּבָר רִאשׁוֹן הֵם נִכְנְסוּ מְבֹהָלִים לְמָרָן הֶחָזוֹן אִישׁ וְקָרְאוּ "תָּפְסוּ אֶת יַעְנְקָלֶ'ה גַּלִינְסְקִי!" הֶחָזוֹן אִישׁ לֹא נִבְהַל, וְלֹא עוֹד אֶלָּא הֶעֱלָה חִיּוּךְ עַל פָּנָיו: "לֹא הֵם תָּפְסוּ אוֹתוֹ אֶלָּא הוּא תָּפַס אוֹתָם!" אָמַר וְלֹא יָסַף. הַבַּחוּרִים לֹא יָכְלוּ לָרֶדֶת לְסוֹף כַּוָּנָתוֹ, מִי תָּפַס אֶת מִי, אַךְ כֵּיוָן שֶׁהֵם מִצִּדָּם עָשׂוּ אֶת הַמֻּטָּל עֲלֵיהֶם, לְהוֹדִיעַ לַחֲזוֹן אִישׁ עַל חֻמְרַת הַמַּצָּב שֶׁל גַּלִינְסְקִי, יָצְאוּ מֵחַדְרוֹ. אַף הוֹדִיעוּ לְאַחַד הָאַחֲרָאִים מִטַּעַם הָרַב דֶּסְלֵר, וְחָזְרוּ לַיְּשִׁיבָה. וּמַה הָיָה בֶּאֱמֶת בְּמַחֲנֵה הָעוֹלִים? שָׁם בַּמַּעְבְּרוֹת, בֵּין מַלְתְּעוֹת רִשְׁעֵי עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, לָמַדְתִּי הֵיטֵב אֶת דִּבְרֵי שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ ע"ה "שַׁלַּח לַחְמְךָ עַל פְּנֵי הַמָּיִם כִּי בְרֹב הַיָּמִים תִּמְצָאֶנּוּ". לֹא יֵאָמֵן כִּי יְסֻפָּר: וְכָךְ הִתְגַּלְגְּלוּ הַדְּבָרִים: בִּתְחִלָּה הֶעֱנִיקוּ לִי כַּמָּה דְּחִיפוֹת הֲגוּנוֹת, בִּלְשׁוֹן הַמְעָטָה, וּמִיַּד הוֹבִילוּ אוֹתִי לְמִשְׂרַד הַמַּחֲנֶה. הֶחְלַטְתִּי לָתֵת לָהֶם לְהָבִין כִּי אֲנִי מְדַבֵּר רַק אִידִישׁ, אוּלַי מִכָּאן תִּצְמַח הַיְשׁוּעָה. הֵחֵלּוּ לִשְׁאֹל אוֹתִי שְׁאֵלוֹת, וּלְלֹא הוֹעִיל. "אִידִישׁ!" - הִכְרַזְתִּי. הֵם חִפְּשׂוּ בַּמַּחֲנֶה פָּקִיד הַיּוֹדֵעַ אִידִישׁ וּמָצְאוּ אֶחָד כָּזֶה. הִכְנִיסוּ אוֹתוֹ אֵלַי בִּיחִידוּת. מִיַּד כַּאֲשֶׁר נִכְנַס, זִיהִינוּ כִּי אָנוּ מַכִּירִים זֶה אֶת זֶה מִסַּמַרְקַנְד שֶׁבְּרוּסְיָה. הָיָה זֶה בְּסוֹף יְמֵי הַמִּלְחָמָה הָעוֹלָמִית, לְאַחַר שֶׁגָּלִינוּ לְמַעֲמַקֵּי רוּסְיָה, אַחַר כָּךְ יָצָאנוּ לְכִוּוּן גְּרוּזְיָה וְסַמַרְקַנְד וְכוּ'. בְּאוֹתָם יָמִים הָיָה הָרָעָב נוֹרָא, אֵין לְתָאֵר וְאֵין לְשַׁעֵר. וַיְהִי הַיּוֹם, וְאוֹתוֹ בָּחוּר שֶׁעַתָּה מְשַׁמֵּשׁ כְּפָקִיד בָּכִיר בְּמַחֲנֵה הָעוֹלִים, נִכְנַס לִמְעוֹנִי, וְהִבְחִין כִּי לְיָדִי עוֹמֶדֶת צַלַּחַת מְלֵאָה בְּאִטְרִיּוֹת. נִגַּשׁ אֵלַי הַבָּחוּר בְּתַחֲנוּנִים שֶׁאֶתֵּן לוֹ לֶאֱכֹל, וְטַעֲנָתוֹ בְּפִיו, כִּי אֲנִי אָמוּר לְהַמְשִׁיךְ בְּדַרְכִּי וּבְוַדַּאי אַצְלִיחַ לְהַשִּׂיג מְעַט מָזוֹן, אֲבָל הוּא נִשְׁאָר בְּאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁאֵין בּוֹ אֹכֶל וְאִם לֹא יֹאכַל כָּעֵת יִגְוַע בָּרָעָב. רָאִיתִי עַל פָּנָיו כִּי אָכֵן הוּא עוֹמֵד עַל סַף מָוֶת וְנָתַתִּי אֶת הַסְכָּמָתִי בְּנַעֲנוּעַ רֹאשׁ לְמֶחֱצָה. עַד שֶׁהִסְפַּקְתִּי לַחְשֹׁב אִם עָשִׂיתִי טוֹב אוֹ לֹא, הוּא כְּבָר הִתְנַפֵּל עַל הַצַּלַּחַת וְאָכַל אֶת הָאִטְרִיּוֹת עַד תֹּם. ה' עָזַר לִי וְלוֹ וְהִנֵּה אָנוּ נִפְגָּשִׁים שׁוּב בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. הוּא כְּפָקִיד וַאֲנִי כְּגַנָּב, כְּבָא בַּמַּחְתֶּרֶת... מִיַּד קָרָא לְעֶבְרִי קְרִיאוֹת שִׂמְחָה וִידִידוּת, וְהִזְכִּיר לִי אֶת הַמַּעֲשֶׂה בּוֹ הִצַּלְתִּי אֶת חַיָּיו בְּצַלַּחַת הָאִטְרִיּוֹת. הִתְחַלְנוּ לְדַבֵּר אִידִישׁ. בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר בִּקֵּשׁ לָדַעַת אֵיךְ יוּכַל לַעְזוֹר לִי לְלֹא שֶׁיִּתָּפֵס וְיִזָּרֵק מִתַּפְקִידוֹ. הֵשַׁבְתִּי לוֹ כָּךְ: תֹּאמַר לָאַחֲרָאִים כִּי תְּפַסְתֶּם דָּג שָׁמֵן, שֶׁהוּא אֶחָד מֵהַפְּעִילִים הַצְּעִירִים הַמְּסֻכָּנִים בְּיוֹתֵר. וְעַל כֵּן, דָּבָר רִאשׁוֹן יֵשׁ לְהִסְתּוֹבֵב עִם אוֹתוֹ 'דָּג' בֵּין הָאֹהָלִים וּלְהַתְרִיעַ מִפָּנָיו כְּמִפְּנֵי הַשָּׂטָן. כֵּיוָן שֶׁאוֹתוֹ פָּקִיד הָיָה מֵהַבְּכִירִים, נָתְנוּ בּוֹ הַמְפַקְּדִים אֵמוּן מֻחְלָט וְהַתָּכְנִית שֶׁהִצַּעְתִּי הִצְלִיחָה בְּסִיַּעְתָּא דִּשְׁמַיָּא. הָאִישׁ עָבַר אִתִּי מֵאֹהֶל לְאֹהֶל כַּאֲשֶׁר אֲנִי מַצְלִיחַ לְהַעֲלוֹת עַל הַכְּתָב שֵׁמוֹת שֶׁל כְּשִׁשִּׁים יְלָדִים - בָּנִים לְהוֹרִים יְרֵאֵי שָׁמַיִם שֶׁבְּוַדַּאי רְצוֹנָם לָלֶכֶת בְּעִקְבוֹת הוֹרֵיהֶם, לִלְמֹד בְּמִסְגֶּרֶת תּוֹרָנִית וּלְהִשָּׁאֵר יְהוּדִים כְּשֵׁרִים. כְּשֶׁסִיַּמְתִּי אֶת הַסִּבּוּב "זָרְקוּ" אוֹתִי מִן הַמַּעְבָּרָה בְּבֹשֶׁת פָּנִים, אַךְ הַסְּחוֹרָה כָּאָמוּר בַּיָּדַיִם שֶׁלִּי. הַשֵּׁמוֹת שֶׁהִצְלַחְתִּי לֶאֱסֹף הָעָבְרוּ לַגּוֹרְמִים הַמֻּסְמָכִים, וְהֵם הִגִּישׁוּ לַמֶּמְשָׁלָה בַּקָּשׁוֹת חֻקִּיּוֹת הַתּוֹבְעוֹת לְהַעֲבִיר אוֹתָם יְלָדִים הָרְשׁוּמִים לְמוֹסָדוֹת תּוֹרָנִיִּים. כַּאֲשֶׁר חָזַרְתִּי לִבְנֵי בְּרַק, סִפְּרוּ לִי אֶת דִּבְרֵי הֶחָזוֹן אִישׁ, וְהִשְׁתּוֹמַמְתִּי וְהִשְׁתּוֹמְמוּ כֻּלָּם מֵחֲזוֹנוֹ. לָמַדְתִּי כֵּיצַד מְנַת אִטְרִיּוֹת הִצִּילָה שִׁשִּׁים יְלָדִים שֶׁהָיְתָה לָהֶם זְכוּת אָבוֹת. (לְהַגִּיד - חֻמַּשׁ הַמַּגִּידִים)