Otzarot-Article

אֵיזֶה שִׁיר הִתְנַגֵּן בְּפִיו שֶׁל הַבָּחוּר הַיְּהוּדִי בַּיַּעַר שֶׁבְּסִין?

"מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל" (כד-ה) פֵּרֵשׁ רַבֵּנוּ בַּחְיֵי זַצַ"ל פָּסוּק זֶה, עַל דֶּרֶךְ הַקַּבָּלָה: יָדוּעַ מַה שֶּׁאָמְרוּ חֲזַ"ל (תענית ה:), שֶׁיַּעֲקֹב אָבִינוּ לֹא מֵת - הַיְנוּ, שֶׁאוֹרוֹ זוֹרֵחַ בְּלֵב כָּל בֶּן יִשְׂרָאֵל וּמְעוֹרְרוֹ לִתְשׁוּבָה וְלַהֲטָבַת דֶּרֶךְ, וְאֵינוֹ כָּבֶה לְעוֹלָם. וְזֶהוּ: "אֹהָלֶיךָ" - רֶמֶז לְאוֹר, כְּמוֹ: "בְּהִלּוֹ נֵרוֹ עֲלֵי רֹאשִׁי" (איוב כט-ג).

"מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב" - הוֹאִיל וְיַעֲקֹב אָבִינוּ הָיָה הָאָדָם הַשָּׁלֵם, בְּלֹא כָּל פְּגָם, זַךְ, מְזֻקָּק וּמְזֻכָּךְ - לְפִיכָךְ: "מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל" - לְפִיכָךְ זָכוּ יִשְׂרָאֵל לְהַשְׁרָאַת הַשְּׁכִינָה בִּמְעוֹנָם. כִּי בִּגְלַל אָבוֹת יוֹשִׁיעַ בָּנִים, וְאֵין לָנוּ אֶלָּא זְכוּת אָבוֹת!

נֶכְדּוֹ שֶׁל הָרַב גְּרוֹסְמַן נִשְׁלַח לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת לְסִין הַגְּדוֹלָה, מִטַּעַם הָאַדְמוֹ"ר מֵחַבַּ"ד, כְּדֵי לִפְתֹּחַ שָׁם בֵּית מִדְרָשׁ וּלְקָרֵב יְהוּדִים. הוּא וְרַעְיָתוֹ הִתְגּוֹרְרוּ שָׁם בְּמֶשֶׁךְ שָׁנִים, וּפָתְחוּ אֶת בֵּיתָם לִרְוָחָה. כָּל יְהוּדִי שֶׁנִּקְלַע לַמָּקוֹם - זָכָה לִלְמֹד יַהֲדוּת, הַשְׁקָפָה וֶאֱמוּנָה. כַּאֲשֶׁר נוֹלַד לִבְנֵי הַזּוּג בֵּן, בְּשָׁעָה טוֹבָה, הִתְקַשֵּׁר הָאָב הַמְאֻשָּׁר לְבַשֵּׂר זֹאת לְסָבוֹ. הָרַב גְּרוֹסְמַן הֵשִׁיב מִיָּד: "אֲנִי בָּא לַבְּרִית". לַעֲשׂוֹת בְּרִית מִילָה בְּסִין, זֶה מַשֶּׁהוּ מְיֻחָד. חַיִּים שָׁם יוֹתֵר מִמִּילְיָארְד אֲנָשִׁים, אֲבָל מִתּוֹכָם יֵשׁ בְּסַךְ הַכֹּל כַּמָּה מֵאוֹת יְהוּדִים, וְשׁוֹמְרֵי מִצְווֹת - כִּמְעַט אֵין בִּכְלָל. בַּשַּׁבָּת הַסְּמוּכָה לַבְּרִית, הִגִּיעַ הָרַב לְסִין.

בְּאוֹתוֹ זְמַן, טִיֵּל בְּסִין בָּחוּר יְהוּדִי, שֶׁהָיָה רָחוֹק מִתּוֹרָה וּמִמִּצְווֹת. הוּא הָיָה נוֹהֵג לִנְסֹעַ בִּ"טְרֶמְפִּים", הֱיוֹת שֶׁלֹּא רָצָה לְבַזְבֵּז כֶּסֶף עַל נְסִיעוֹת. הַבָּחוּר נָסַע בִּ"טְרֶמְפְּ", בְּדַרְכּוֹ לְעִיר מְסֻיֶּמֶת, כְּשֶׁבַּדֶּרֶךְ הֵם נִתְקְלוּ בַּעֲבוֹדוֹת בַּכְּבִישׁ. הַנֶּהָג הוֹדִיעַ שֶׁהוּא אֵינוֹ מַמְשִׁיךְ לִנְסֹעַ בַּדֶּרֶךְ הַזּוֹ, אֶלָּא חוֹזֵר בַּחֲזָרָה. הַבָּחוּר, שֶׁהָיָה צָרִיךְ לְהַגִּיעַ לְאוֹתָהּ עִיר, הֶעֱדִיף לָרֶדֶת מֵהָרֶכֶב וּלְהַמְשִׁיךְ רַגְלִי. הוּא הָלַךְ כַּמָּה שָׁעוֹת, וְנִסָּה לְהַגִּיעַ לִמְקוֹם יִשּׁוּב, אַךְ לַשָּׁוְא. הוּא תָּעָה בְּדַרְכּוֹ וְנִכְנַס בְּטָעוּת לְיַעַר מְסֻכָּן, מָלֵא בְּחַיּוֹת טוֹרְפוֹת, ה' יְרַחֵם. בֵּינְתַיִם, יָרְדָה הַחֲשֵׁכָה וְהוּא הִתְמַלֵּא יֵאוּשׁ. הוּא לֹא יָדַע לְאָן לְהִתְקַדֵּם, וְלַחֲזֹר אֶת כָּל הַדֶּרֶךְ שֶׁהָלַךְ בְּמֶשֶׁךְ שָׁעוֹת - לֹא הָיָה הֶגְיוֹנִי.

הוּא הִתְיַשֵּׁב עַל אֶבֶן וְהֵחֵל לְהַרְהֵר וְלַחְשֹׁב עַל חַיָּיו. לִפְנֵי יוֹתֵר מֵעֶשֶׂר שָׁנִים, לָקְחוּ אוֹתוֹ עִם כַּמָּה בַּחוּרִים נוֹסָפִים שֶׁרָצוּ לְהִתְחַזֵּק, לְמִגְדַּל הָעֵמֶק, וְהוּא לְפֶתַע נִזְכַּר בְּשִׁיר שֶׁלִּמֵּד אוֹתָם הָרַב בַּמָּקוֹם. "מַה שֶּׁהָיָה הָיָה, הָעִקָּר לְהַתְחִיל מֵהַתְחָלָה. אַבָּא, תְּחַדֵּשׁ אוֹתִי לְגַמְרֵי, תַּדְלִיק לִי אֶת הַנְּשָׁמָה". הַשִּׁיר הָיָה אָהוּב עָלָיו כָּל כָּךְ, שֶׁהוּא פָּשׁוּט הִתְחִיל לָשִׁיר. מֵרֹב הַהִתְלַהֲבוּת, הוּא הֵחֵל לִרְקֹד שָׁם, לְבַדּוֹ, בַּיַּעַר הֶחָשׁוּךְ.

בְּאוֹתוֹ זְמַן, בַּכְּבִישׁ שֶׁעָבַר דֶּרֶךְ הַיַּעַר, נָסַע קַבְּלָן בְּרִכְבּוֹ בְּדַרְכּוֹ לַאֲתַר עֲבוֹדָה מְרֻחָק. מִפְּנֵי שֶׁסָּגְרוּ אֶת הַכְּבִישׁ הָרָאשִׁי, הוּא נֶאֱלַץ לִנְסֹעַ דֶּרֶךְ אוֹתוֹ יַעַר. לְפֶתַע, הוּא רָאָה בָּחוּר רוֹקֵד וְשָׁר בְּעִבְרִית. הַקַּבְּלָן, שֶׁהָיָה יְהוּדִי, הֵבִין שֶׁהַבָּחוּר יְהוּדִי גַּם הוּא. סִפֵּר לוֹ הַבָּחוּר שֶׁהוּא אָבַד כָּאן בַּיַּעַר, וְהַקַּבְּלָן הִצִּיעַ לוֹ שֶׁיַּעֲלֶה לָרֶכֶב וְהוּא יִקַּח אוֹתוֹ לְבֵית חַבַּ"ד, שֶׁהָיָה בְּמֶרְחַק כִּשְׁעָתַיִם נְסִיעָה. כְּשֶׁהִגִּיעוּ לְבֵית חַבַּ"ד, רָאָה הַבָּחוּר שֶׁהָאוּלָם גָּדוּשׁ בְּמֵאוֹת בַּחוּרִים. הוּא נִכְנַס פְּנִימָה, וְרָאָה שָׁם לְתַדְהֵמָתוֹ אֶת הָרַב גְּרוֹסְמַן בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ, שָׁר אוֹתוֹ שִׁיר בְּדִיּוּק...

הַשִּׁיר שֶׁהִצִּיל אוֹתוֹ!... "אַבָּא, תָּאִיר לִי אֶת הַנְּשָׁמָה". בִּזְכוּת הַשִּׁיר, הוּא לֹא רַק נִצַּל מֵהַיַּעַר, הוּא הֵחֵל לְהִתְקָרֵב לְאָבִיו שֶׁבַּשָּׁמַיִם. וּוַדַּאי שֶׁהַנְּשָׁמָה שֶׁל כָּל יְהוּדִי הִיא מוּאֶרֶת, אַךְ לִפְעָמִים, צָרִיךְ אֵיזוֹ עֶזְרָה מִשָּׁמַיִם כְּדֵי שֶׁהוּא יַרְגִּישׁ אֶת זֶה.

אָנוּ לוֹמְדִים, עַד כַּמָּה הַמַּעֲלָה שֶׁל הַיְּהוּדִי נִשְׂגָּבָה. לְעִתִּים צָרִיךְ לְנַעֵר אוֹתוֹ וּלְהַצִּית אֶת הַלֶּהָבָה, וְאָז רוֹאִים אֶת הָאוֹר הַגָּדוֹל שֶׁבְּכָל אֶחָד וְאֶחָד. (מֵאָה וּשְׁנַיִם סִפּוּרִים)

	פנחס תש"ע
	לכולם שמות יקרא
	אֵיזֶה שִׁיר הִתְנַגֵּן בְּפִיו שֶׁל הַבָּחוּר הַיְּהוּדִי בַּיַּעַר שֶׁבְּסִין? "מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל" (כד-ה) פֵּרֵשׁ רַבֵּנוּ בַּחְיֵי זַצַ"ל פָּסוּק זֶה, עַל דֶּרֶךְ הַקַּבָּלָה: יָדוּעַ מַה שֶּׁאָמְרוּ חֲזַ"ל (תענית ה:), שֶׁיַּעֲקֹב אָבִינוּ לֹא מֵת - הַיְנוּ, שֶׁאוֹרוֹ זוֹרֵחַ בְּלֵב כָּל בֶּן יִשְׂרָאֵל וּמְעוֹרְרוֹ לִתְשׁוּבָה וְלַהֲטָבַת דֶּרֶךְ, וְאֵינוֹ כָּבֶה לְעוֹלָם. וְזֶהוּ: "אֹהָלֶיךָ" - רֶמֶז לְאוֹר, כְּמוֹ: "בְּהִלּוֹ נֵרוֹ עֲלֵי רֹאשִׁי" (איוב כט-ג). "מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב" - הוֹאִיל וְיַעֲקֹב אָבִינוּ הָיָה הָאָדָם הַשָּׁלֵם, בְּלֹא כָּל פְּגָם, זַךְ, מְזֻקָּק וּמְזֻכָּךְ - לְפִיכָךְ: "מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל" - לְפִיכָךְ זָכוּ יִשְׂרָאֵל לְהַשְׁרָאַת הַשְּׁכִינָה בִּמְעוֹנָם. כִּי בִּגְלַל אָבוֹת יוֹשִׁיעַ בָּנִים, וְאֵין לָנוּ אֶלָּא זְכוּת אָבוֹת! נֶכְדּוֹ שֶׁל הָרַב גְּרוֹסְמַן נִשְׁלַח לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת לְסִין הַגְּדוֹלָה, מִטַּעַם הָאַדְמוֹ"ר מֵחַבַּ"ד, כְּדֵי לִפְתֹּחַ שָׁם בֵּית מִדְרָשׁ וּלְקָרֵב יְהוּדִים. הוּא וְרַעְיָתוֹ הִתְגּוֹרְרוּ שָׁם בְּמֶשֶׁךְ שָׁנִים, וּפָתְחוּ אֶת בֵּיתָם לִרְוָחָה. כָּל יְהוּדִי שֶׁנִּקְלַע לַמָּקוֹם - זָכָה לִלְמֹד יַהֲדוּת, הַשְׁקָפָה וֶאֱמוּנָה. כַּאֲשֶׁר נוֹלַד לִבְנֵי הַזּוּג בֵּן, בְּשָׁעָה טוֹבָה, הִתְקַשֵּׁר הָאָב הַמְאֻשָּׁר לְבַשֵּׂר זֹאת לְסָבוֹ. הָרַב גְּרוֹסְמַן הֵשִׁיב מִיָּד: "אֲנִי בָּא לַבְּרִית". לַעֲשׂוֹת בְּרִית מִילָה בְּסִין, זֶה מַשֶּׁהוּ מְיֻחָד. חַיִּים שָׁם יוֹתֵר מִמִּילְיָארְד אֲנָשִׁים, אֲבָל מִתּוֹכָם יֵשׁ בְּסַךְ הַכֹּל כַּמָּה מֵאוֹת יְהוּדִים, וְשׁוֹמְרֵי מִצְווֹת - כִּמְעַט אֵין בִּכְלָל. בַּשַּׁבָּת הַסְּמוּכָה לַבְּרִית, הִגִּיעַ הָרַב לְסִין. בְּאוֹתוֹ זְמַן, טִיֵּל בְּסִין בָּחוּר יְהוּדִי, שֶׁהָיָה רָחוֹק מִתּוֹרָה וּמִמִּצְווֹת. הוּא הָיָה נוֹהֵג לִנְסֹעַ בִּ"טְרֶמְפִּים", הֱיוֹת שֶׁלֹּא רָצָה לְבַזְבֵּז כֶּסֶף עַל נְסִיעוֹת. הַבָּחוּר נָסַע בִּ"טְרֶמְפְּ", בְּדַרְכּוֹ לְעִיר מְסֻיֶּמֶת, כְּשֶׁבַּדֶּרֶךְ הֵם נִתְקְלוּ בַּעֲבוֹדוֹת בַּכְּבִישׁ. הַנֶּהָג הוֹדִיעַ שֶׁהוּא אֵינוֹ מַמְשִׁיךְ לִנְסֹעַ בַּדֶּרֶךְ הַזּוֹ, אֶלָּא חוֹזֵר בַּחֲזָרָה. הַבָּחוּר, שֶׁהָיָה צָרִיךְ לְהַגִּיעַ לְאוֹתָהּ עִיר, הֶעֱדִיף לָרֶדֶת מֵהָרֶכֶב וּלְהַמְשִׁיךְ רַגְלִי. הוּא הָלַךְ כַּמָּה שָׁעוֹת, וְנִסָּה לְהַגִּיעַ לִמְקוֹם יִשּׁוּב, אַךְ לַשָּׁוְא. הוּא תָּעָה בְּדַרְכּוֹ וְנִכְנַס בְּטָעוּת לְיַעַר מְסֻכָּן, מָלֵא בְּחַיּוֹת טוֹרְפוֹת, ה' יְרַחֵם. בֵּינְתַיִם, יָרְדָה הַחֲשֵׁכָה וְהוּא הִתְמַלֵּא יֵאוּשׁ. הוּא לֹא יָדַע לְאָן לְהִתְקַדֵּם, וְלַחֲזֹר אֶת כָּל הַדֶּרֶךְ שֶׁהָלַךְ בְּמֶשֶׁךְ שָׁעוֹת - לֹא הָיָה הֶגְיוֹנִי. הוּא הִתְיַשֵּׁב עַל אֶבֶן וְהֵחֵל לְהַרְהֵר וְלַחְשֹׁב עַל חַיָּיו. לִפְנֵי יוֹתֵר מֵעֶשֶׂר שָׁנִים, לָקְחוּ אוֹתוֹ עִם כַּמָּה בַּחוּרִים נוֹסָפִים שֶׁרָצוּ לְהִתְחַזֵּק, לְמִגְדַּל הָעֵמֶק, וְהוּא לְפֶתַע נִזְכַּר בְּשִׁיר שֶׁלִּמֵּד אוֹתָם הָרַב בַּמָּקוֹם. "מַה שֶּׁהָיָה הָיָה, הָעִקָּר לְהַתְחִיל מֵהַתְחָלָה. אַבָּא, תְּחַדֵּשׁ אוֹתִי לְגַמְרֵי, תַּדְלִיק לִי אֶת הַנְּשָׁמָה". הַשִּׁיר הָיָה אָהוּב עָלָיו כָּל כָּךְ, שֶׁהוּא פָּשׁוּט הִתְחִיל לָשִׁיר. מֵרֹב הַהִתְלַהֲבוּת, הוּא הֵחֵל לִרְקֹד שָׁם, לְבַדּוֹ, בַּיַּעַר הֶחָשׁוּךְ. בְּאוֹתוֹ זְמַן, בַּכְּבִישׁ שֶׁעָבַר דֶּרֶךְ הַיַּעַר, נָסַע קַבְּלָן בְּרִכְבּוֹ בְּדַרְכּוֹ לַאֲתַר עֲבוֹדָה מְרֻחָק. מִפְּנֵי שֶׁסָּגְרוּ אֶת הַכְּבִישׁ הָרָאשִׁי, הוּא נֶאֱלַץ לִנְסֹעַ דֶּרֶךְ אוֹתוֹ יַעַר. לְפֶתַע, הוּא רָאָה בָּחוּר רוֹקֵד וְשָׁר בְּעִבְרִית. הַקַּבְּלָן, שֶׁהָיָה יְהוּדִי, הֵבִין שֶׁהַבָּחוּר יְהוּדִי גַּם הוּא. סִפֵּר לוֹ הַבָּחוּר שֶׁהוּא אָבַד כָּאן בַּיַּעַר, וְהַקַּבְּלָן הִצִּיעַ לוֹ שֶׁיַּעֲלֶה לָרֶכֶב וְהוּא יִקַּח אוֹתוֹ לְבֵית חַבַּ"ד, שֶׁהָיָה בְּמֶרְחַק כִּשְׁעָתַיִם נְסִיעָה. כְּשֶׁהִגִּיעוּ לְבֵית חַבַּ"ד, רָאָה הַבָּחוּר שֶׁהָאוּלָם גָּדוּשׁ בְּמֵאוֹת בַּחוּרִים. הוּא נִכְנַס פְּנִימָה, וְרָאָה שָׁם לְתַדְהֵמָתוֹ אֶת הָרַב גְּרוֹסְמַן בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ, שָׁר אוֹתוֹ שִׁיר בְּדִיּוּק... הַשִּׁיר שֶׁהִצִּיל אוֹתוֹ!... "אַבָּא, תָּאִיר לִי אֶת הַנְּשָׁמָה". בִּזְכוּת הַשִּׁיר, הוּא לֹא רַק נִצַּל מֵהַיַּעַר, הוּא הֵחֵל לְהִתְקָרֵב לְאָבִיו שֶׁבַּשָּׁמַיִם. וּוַדַּאי שֶׁהַנְּשָׁמָה שֶׁל כָּל יְהוּדִי הִיא מוּאֶרֶת, אַךְ לִפְעָמִים, צָרִיךְ אֵיזוֹ עֶזְרָה מִשָּׁמַיִם כְּדֵי שֶׁהוּא יַרְגִּישׁ אֶת זֶה. אָנוּ לוֹמְדִים, עַד כַּמָּה הַמַּעֲלָה שֶׁל הַיְּהוּדִי נִשְׂגָּבָה. לְעִתִּים צָרִיךְ לְנַעֵר אוֹתוֹ וּלְהַצִּית אֶת הַלֶּהָבָה, וְאָז רוֹאִים אֶת הָאוֹר הַגָּדוֹל שֶׁבְּכָל אֶחָד וְאֶחָד. (מֵאָה וּשְׁנַיִם סִפּוּרִים)