Otzarot-Article

"וַיַּרְא הָעָם כִּי בֹשֵׁשׁ משֶׁה לָרֶדֶת מִן הָהָר" (לֵב-א) מַה רָאוּ נִסְפְּחֵי הָעֵרֶב רַב שֶׁעָשׂוּ אֶת הָעֵגֶל, מַה רָאוּ רִבְבוֹת אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁרָפוּ יְדֵיהֶם וְלֹא מָחוּ בָּהֶם? מַה הֵבִיא לִשְׁבִירַת הַכֵּלִים, לַהֲסָרַת הָעֲדָיִים הָרוּחָנִיִּים, לַכַּעַס עַד גְּזֵרַת כְּלָיָה? מַה הֵבִיא לְכָל צָרוֹתֵינוּ? "אֵין לְךָ כָּל פֻּרְעָנוּת שֶׁבָּאָה לָעוֹלָם, שֶׁאֵין בָּהּ מֵעֹנֶשׁ חֵטְא הָעֵגֶל, שֶׁנֶּאֱמַר "וּבְיוֹם פָּקְדִי, וּפָקַדְתִּי עֲלֵיהֶם חַטָּאתָם" (סַנְהֶדְרִין קב.). וְאָנוּ שׁוֹאֲלִים זֹאת לֹא רַק כְּדֵי לְהָבִין מַה הָיָה שָׁם וּבִזְמַנּוֹ, אֶלָּא כְּדֵי לָדַעַת כֵּיצַד לִנְהֹג כָּאן וְעַכְשָׁו. כִּי הַתּוֹרָה, לְשׁוֹן הוֹרָאָה הִיא, סֵפֶר הַדְרָכָה, וּלְקָחֶיהָ נִצְחִיִּים וּתְקֵפִים לְכָל אָדָם וּבְכָל דּוֹר.

מַה רָאוּ? מִקְרָא מְפֹרָשׁ הוּא: " וַיַּרְא הָעָם כִּי בֹשֵׁשׁ משֶׁה לָרֶדֶת מִן הָהָר". וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: כְּשֶׁעָלָה משֶׁה לָהָר אָמַר לָהֶם שֶׁלְּסוֹף אַרְבָּעִים יוֹם הוּא בָּא בְּתוֹךְ שֵׁשׁ שָׁעוֹת. כִּסְבוּרִים הֵם, שֶׁאוֹתוֹ יוֹם שֶׁעָלָה משֶׁה, מִן הַמִּנְיָן הוּא. וְהוּא אָמַר שְׁלֵמִים, אַרְבָּעִים יוֹם וְלֵילוֹ עִמּוֹ. וְיוֹם עֲלִיָּתוֹ אֵין לֵילוֹ עִמּוֹ, וְאֵינוֹ מִן הַמִּנְיָן.

טָעוּת בַּחִשּׁוּב. תּוֹצָאָה שֶׁל הַנָּחָה שְׁגוּיָה.

וְעָמֹק יוֹתֵר: הָיָה לְטָעוּת זוֹ בִּסּוּס, הָיָה לָהּ עַל מַה שֶׁתִּסְמֹךְ.

הַגָּאוֹן הַקָּדוֹשׁ רַבִּי פִּנְחָס בַּעַל הַ"הַפְלָאָה" זַצַ"ל חִדֵּשׁ, שֶׁעַד מַתַּן תּוֹרָה הָלַךְ הַלַּיְלָה אַחַר הַיּוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְיוֹם וָלַיְלָה לֹא יִשְׁבֹּתוּ" (בְּרֵאשִׁית ח-כב), קֹדֶם הַיּוֹם וְאַחֲרָיו הַלַּיְלָה. עַד שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה "מֵעֶרֶב עַד עֶרֶב תִּשְׁבְּתוּ שַׁבַּתְּכֶם" (וַיִּקְרָא כג-לב), וּמֵאָז מַתְחִילָה בַּעֲבוּרֵנוּ הַיְּמָמָה מִתְּחִלַּת הַלַּיְלָה.

הָיוּ אֵפוֹא הַכֹּל רְגִילִים לְחַשֵּׁב אֶת הַיְּמָמָה מֵעֲלוֹת הַשַּׁחַר. וְכָל עֲלִיּוֹתָיו שֶׁל משֶׁה לָהָר, בְּהַשְׁכָּמָה הָיוּ (רַשִׁ"י יט-ג). וּלְפִיכָךְ הֵבִינוּ, לְשִׁיטָתָם וּלְהֶרְגֵּלָם, שֶׁיּוֹם הָעֲלִיָּה לָהָר, מִמִּנְיַן אַרְבָּעִים הַיָּמִים הוּא, שֶׁהֲרֵי יְמָמָה מֻשְׁלֶמֶת לִפְנֵיהֶם: יוֹם - וְהַלַּיְלָה שֶׁאַחֲרָיו. וְלֹא הִשְׂכִּילוּ לְהָבִין, שֶׁנִּתְּנָה תּוֹרָה וְנִתְחַדְּשָׁה הֲלָכָה שֶׁהַיְּמָמָה מַתְחִילָה מֵהָעֶרֶב, וְיוֹם זֶה קָטוּעַ הוּא, וְאֵינוֹ מִכְּלַל אַרְבָּעִים הַיְּמָמוֹת. וּמִשֶּׁשָּׁלְמוּ אַרְבָּעִים הַיְּמָמוֹת לְפִי חֶשְׁבּוֹנָם - תָּהוּ וְטָעוּ, נָבוֹכוּ וְנֶחְרְדוּ, אִבְּדוּ עֶשְׁתּוֹנוֹת וְעָשׂוּ אֶת הָעֵגֶל...

וּמִשֶּׁיָּרַד משֶׁה לְמָחֳרָת וְהִבְהִיר לָהֶם אֶת טָעוּתָם, כְּבָר הָיָה מְאֻחָר מִדַּי: הַלּוּחוֹת נִשְׁבְּרוּ, הָעֲדָיִים הוּסְרוּ, הַגְּזֵרָה נִגְזְרָה וְחָזְרוּ מַלְאַךְ הַמָּוֶת, הַיֵּצֶר הָרַע וְשִׁעְבּוּד מַלְכֻיּוֹת.

וּמַה בָּא כָּל זֶה לְלַמֵּד?

לִפְעָמִים יֵשׁ קֻשְׁיָה לָאָדָם, תְּמִיהָה. נָבוֹךְ הוּא, תּוֹהֶה. לִפְעָמִים בָּטוּחַ הוּא שֶׁהַקֻּשְׁיָה מוּצָקָה, הוֹכָחָתָּהּ נִצַּחַת. וְאָז קוֹרְאִים לוֹ: עֲמֹד, עֲצֹר, אַל תַּעֲשֶׂה מַעֲשֶׂה! לֹא הַכֹּל אַתָּה יוֹדֵעַ, לֹא הַכֹּל אַתָּה מֵבִין. הָרַמְבָּ"ם הָיָה חָכָם מִמְּךָ, גַּם רַב סְעַדְיָה גָּאוֹן, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי, וְרַבִּי עֲקִיבָא, וְיִרְמְיָהוּ וִישַׁעְיָהוּ, וְאֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא וּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ. הֵם יָדְעוּ הַכֹּל, גַּם אֶת הַקֻּשְׁיָה שֶׁלְּךָ וְגַם אֶת תֵּרוּצָהּ. הֶאֱמִינוּ וְקִיְּמוּ מִצְווֹת, זָכוּ לְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ וְלִנְבוּאָה, כְּפִי מַעֲלָתָם וּמַעֲלַת הַדּוֹר. הִתְאַזֵּר אֵפוֹא בְּסַבְלָנוּת. אִם תַּגִּיעַ לִתְשׁוּבָה כָּאן, מוּטָב. וְאִם לָאו, תָּבִין אוֹתָה שָׁם...

רַבֵּנוּ הַ"בֶּן אִישׁ חַי" זַצַ"ל מְסַפֵּר (בְּסִפְרוֹ "חַסְדֵי אֲבוֹת" ה, כב), עֻבְדָּה עַל רַבֵּנוּ חַיִּים וִיטָאל זַצַ"ל. לִפְנֵי כְּאַרְבַּע מְאוֹת שָׁנָה, הִסְתַּמֵּךְ רַבֵּנוּ חַיִּים עַל הַכָּתוּב "לַעֲשׂוֹת לָרוּחַ מִשְׁקָל" (אִיּוֹב כח-כה) וְכָתַב שֶׁיֵּשׁ מִשְׁקָל לָאֲוִיר. לָעֲגוּ לוֹ חוֹקְרֵי הָאֻמּוֹת וְאָמְרוּ, 'הֲלֹא הַדְּבָרִים סוֹתְרִים אֶת הַהִגָּיוֹן! הֲרֵי הֶחָלָל מָלֵא אֲוִיר, וְאִםּ הָיָה לוֹ מִשְׁקָל הֵן הָיִינוּ כּוֹרְעִים תַּחַת הַמַּעֲמָסָה'. אֵין מַה לוֹמַר, טִעוּן הֶגְיוֹנִי וּמְשַׁכְנֵעַ. מַה עָנוּ לָהֶם תַּלְמִידֵי רַבֵּנוּ חַיִּים וִיטָאל? אָמְרוּ: הַשְּׁאֵלָה - שְׁאֵלָה, וְאֵין לָנוּ תְּשׁוּבָה. אֲבָל הַפָּסוּק פָּסוּק, וְהוּא אֱמֶת לַאֲמִתָּהּ.

יְכוֹלִים אָנוּ לְשַׁעֵר כֵּיצַד הִתְקַבְּלָה כָּזוֹ תְּשׁוּבָה.

עָבְרוּ דּוֹרוֹת, וְהַמַּדָּע גִּלָּה שֶׁאָכֵן יֵשׁ לָאֲוִיר מִשְׁקָל. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁאֲוִיר חַם קַל מֵהָאֲוִיר הַקַּר, וְהַמֵיְמָן קַל מֵהַחַמְצָן, וְכָךְ הִמְצִיאוּ אֶת הַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ וְאֶת הַצֶ'פְּלִינִים.

וּמַה בְּעִנְיַן הַקֻּשְׁיָה הַנֶּחֱרֶצֶת? אֲהָהּ, עַכְשָׁו נִהְיוּ הַמַּדְעָנִים חֲכָמִים, לוֹעֲגִים לַמַּקְשִׁים: אֵיזוֹ טַעֲנָה הִיא, הֲרֵי לַמַּיִם בְּוַדַּאי יֵשׁ מִשְׁקָל וּבְכָל זֹאת אֵין הוּא מֵעִיק עַל הַדָּגִים, הָרְגִילִים לוֹ וּמִסְתַּגְּלִים אֵלָיו... כַּמָּה פָּשׁוּט! כָּךְ הִתְפּוֹגְגָה הַקֻּשְׁיָה וְהוּכְחָה אֲמִתּוּתוֹ שֶׁל הַפָּסוּק.

וְזֶה הַלֶּקַח בַּעֲבוּרֵנוּ: לָדַעַת כִּי משֶׁה אֱמֶת וְתוֹרָתוֹ אֱמֶת, וּלְכָל שְׁאֵלָה יֵשׁ תְּשׁוּבָה, וְאָנוּ בְּתֻמֵּנוּ נֵלֵךְ, וְהוֹלֵךְ בְּתֹם יֵלֵךְ בֶּטַח (מִשְׁלֵי י-ט). אַשְׁרֵי תְמִימֵי דָרֶךְ הַהוֹלְכִים בְּתוֹרַת ה'. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	פנחס תש"ע
	לכולם שמות יקרא
	"וַיַּרְא הָעָם כִּי בֹשֵׁשׁ משֶׁה לָרֶדֶת מִן הָהָר" (לֵב-א) מַה רָאוּ נִסְפְּחֵי הָעֵרֶב רַב שֶׁעָשׂוּ אֶת הָעֵגֶל, מַה רָאוּ רִבְבוֹת אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁרָפוּ יְדֵיהֶם וְלֹא מָחוּ בָּהֶם "וַיַּרְא הָעָם כִּי בֹשֵׁשׁ משֶׁה לָרֶדֶת מִן הָהָר" (לֵב-א) מַה רָאוּ נִסְפְּחֵי הָעֵרֶב רַב שֶׁעָשׂוּ אֶת הָעֵגֶל, מַה רָאוּ רִבְבוֹת אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁרָפוּ יְדֵיהֶם וְלֹא מָחוּ בָּהֶם? מַה הֵבִיא לִשְׁבִירַת הַכֵּלִים, לַהֲסָרַת הָעֲדָיִים הָרוּחָנִיִּים, לַכַּעַס עַד גְּזֵרַת כְּלָיָה? מַה הֵבִיא לְכָל צָרוֹתֵינוּ? "אֵין לְךָ כָּל פֻּרְעָנוּת שֶׁבָּאָה לָעוֹלָם, שֶׁאֵין בָּהּ מֵעֹנֶשׁ חֵטְא הָעֵגֶל, שֶׁנֶּאֱמַר "וּבְיוֹם פָּקְדִי, וּפָקַדְתִּי עֲלֵיהֶם חַטָּאתָם" (סַנְהֶדְרִין קב.). וְאָנוּ שׁוֹאֲלִים זֹאת לֹא רַק כְּדֵי לְהָבִין מַה הָיָה שָׁם וּבִזְמַנּוֹ, אֶלָּא כְּדֵי לָדַעַת כֵּיצַד לִנְהֹג כָּאן וְעַכְשָׁו. כִּי הַתּוֹרָה, לְשׁוֹן הוֹרָאָה הִיא, סֵפֶר הַדְרָכָה, וּלְקָחֶיהָ נִצְחִיִּים וּתְקֵפִים לְכָל אָדָם וּבְכָל דּוֹר. מַה רָאוּ? מִקְרָא מְפֹרָשׁ הוּא: " וַיַּרְא הָעָם כִּי בֹשֵׁשׁ משֶׁה לָרֶדֶת מִן הָהָר". וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: כְּשֶׁעָלָה משֶׁה לָהָר אָמַר לָהֶם שֶׁלְּסוֹף אַרְבָּעִים יוֹם הוּא בָּא בְּתוֹךְ שֵׁשׁ שָׁעוֹת. כִּסְבוּרִים הֵם, שֶׁאוֹתוֹ יוֹם שֶׁעָלָה משֶׁה, מִן הַמִּנְיָן הוּא. וְהוּא אָמַר שְׁלֵמִים, אַרְבָּעִים יוֹם וְלֵילוֹ עִמּוֹ. וְיוֹם עֲלִיָּתוֹ אֵין לֵילוֹ עִמּוֹ, וְאֵינוֹ מִן הַמִּנְיָן. טָעוּת בַּחִשּׁוּב. תּוֹצָאָה שֶׁל הַנָּחָה שְׁגוּיָה. וְעָמֹק יוֹתֵר: הָיָה לְטָעוּת זוֹ בִּסּוּס, הָיָה לָהּ עַל מַה שֶׁתִּסְמֹךְ. הַגָּאוֹן הַקָּדוֹשׁ רַבִּי פִּנְחָס בַּעַל הַ"הַפְלָאָה" זַצַ"ל חִדֵּשׁ, שֶׁעַד מַתַּן תּוֹרָה הָלַךְ הַלַּיְלָה אַחַר הַיּוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְיוֹם וָלַיְלָה לֹא יִשְׁבֹּתוּ" (בְּרֵאשִׁית ח-כב), קֹדֶם הַיּוֹם וְאַחֲרָיו הַלַּיְלָה. עַד שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה "מֵעֶרֶב עַד עֶרֶב תִּשְׁבְּתוּ שַׁבַּתְּכֶם" (וַיִּקְרָא כג-לב), וּמֵאָז מַתְחִילָה בַּעֲבוּרֵנוּ הַיְּמָמָה מִתְּחִלַּת הַלַּיְלָה. הָיוּ אֵפוֹא הַכֹּל רְגִילִים לְחַשֵּׁב אֶת הַיְּמָמָה מֵעֲלוֹת הַשַּׁחַר. וְכָל עֲלִיּוֹתָיו שֶׁל משֶׁה לָהָר, בְּהַשְׁכָּמָה הָיוּ (רַשִׁ"י יט-ג). וּלְפִיכָךְ הֵבִינוּ, לְשִׁיטָתָם וּלְהֶרְגֵּלָם, שֶׁיּוֹם הָעֲלִיָּה לָהָר, מִמִּנְיַן אַרְבָּעִים הַיָּמִים הוּא, שֶׁהֲרֵי יְמָמָה מֻשְׁלֶמֶת לִפְנֵיהֶם: יוֹם - וְהַלַּיְלָה שֶׁאַחֲרָיו. וְלֹא הִשְׂכִּילוּ לְהָבִין, שֶׁנִּתְּנָה תּוֹרָה וְנִתְחַדְּשָׁה הֲלָכָה שֶׁהַיְּמָמָה מַתְחִילָה מֵהָעֶרֶב, וְיוֹם זֶה קָטוּעַ הוּא, וְאֵינוֹ מִכְּלַל אַרְבָּעִים הַיְּמָמוֹת. וּמִשֶּׁשָּׁלְמוּ אַרְבָּעִים הַיְּמָמוֹת לְפִי חֶשְׁבּוֹנָם - תָּהוּ וְטָעוּ, נָבוֹכוּ וְנֶחְרְדוּ, אִבְּדוּ עֶשְׁתּוֹנוֹת וְעָשׂוּ אֶת הָעֵגֶל... וּמִשֶּׁיָּרַד משֶׁה לְמָחֳרָת וְהִבְהִיר לָהֶם אֶת טָעוּתָם, כְּבָר הָיָה מְאֻחָר מִדַּי: הַלּוּחוֹת נִשְׁבְּרוּ, הָעֲדָיִים הוּסְרוּ, הַגְּזֵרָה נִגְזְרָה וְחָזְרוּ מַלְאַךְ הַמָּוֶת, הַיֵּצֶר הָרַע וְשִׁעְבּוּד מַלְכֻיּוֹת. וּמַה בָּא כָּל זֶה לְלַמֵּד? לִפְעָמִים יֵשׁ קֻשְׁיָה לָאָדָם, תְּמִיהָה. נָבוֹךְ הוּא, תּוֹהֶה. לִפְעָמִים בָּטוּחַ הוּא שֶׁהַקֻּשְׁיָה מוּצָקָה, הוֹכָחָתָּהּ נִצַּחַת. וְאָז קוֹרְאִים לוֹ: עֲמֹד, עֲצֹר, אַל תַּעֲשֶׂה מַעֲשֶׂה! לֹא הַכֹּל אַתָּה יוֹדֵעַ, לֹא הַכֹּל אַתָּה מֵבִין. הָרַמְבָּ"ם הָיָה חָכָם מִמְּךָ, גַּם רַב סְעַדְיָה גָּאוֹן, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי, וְרַבִּי עֲקִיבָא, וְיִרְמְיָהוּ וִישַׁעְיָהוּ, וְאֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא וּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ. הֵם יָדְעוּ הַכֹּל, גַּם אֶת הַקֻּשְׁיָה שֶׁלְּךָ וְגַם אֶת תֵּרוּצָהּ. הֶאֱמִינוּ וְקִיְּמוּ מִצְווֹת, זָכוּ לְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ וְלִנְבוּאָה, כְּפִי מַעֲלָתָם וּמַעֲלַת הַדּוֹר. הִתְאַזֵּר אֵפוֹא בְּסַבְלָנוּת. אִם תַּגִּיעַ לִתְשׁוּבָה כָּאן, מוּטָב. וְאִם לָאו, תָּבִין אוֹתָה שָׁם... רַבֵּנוּ הַ"בֶּן אִישׁ חַי" זַצַ"ל מְסַפֵּר (בְּסִפְרוֹ "חַסְדֵי אֲבוֹת" ה, כב), עֻבְדָּה עַל רַבֵּנוּ חַיִּים וִיטָאל זַצַ"ל. לִפְנֵי כְּאַרְבַּע מְאוֹת שָׁנָה, הִסְתַּמֵּךְ רַבֵּנוּ חַיִּים עַל הַכָּתוּב "לַעֲשׂוֹת לָרוּחַ מִשְׁקָל" (אִיּוֹב כח-כה) וְכָתַב שֶׁיֵּשׁ מִשְׁקָל לָאֲוִיר. לָעֲגוּ לוֹ חוֹקְרֵי הָאֻמּוֹת וְאָמְרוּ, 'הֲלֹא הַדְּבָרִים סוֹתְרִים אֶת הַהִגָּיוֹן! הֲרֵי הֶחָלָל מָלֵא אֲוִיר, וְאִםּ הָיָה לוֹ מִשְׁקָל הֵן הָיִינוּ כּוֹרְעִים תַּחַת הַמַּעֲמָסָה'. אֵין מַה לוֹמַר, טִעוּן הֶגְיוֹנִי וּמְשַׁכְנֵעַ. מַה עָנוּ לָהֶם תַּלְמִידֵי רַבֵּנוּ חַיִּים וִיטָאל? אָמְרוּ: הַשְּׁאֵלָה - שְׁאֵלָה, וְאֵין לָנוּ תְּשׁוּבָה. אֲבָל הַפָּסוּק פָּסוּק, וְהוּא אֱמֶת לַאֲמִתָּהּ. יְכוֹלִים אָנוּ לְשַׁעֵר כֵּיצַד הִתְקַבְּלָה כָּזוֹ תְּשׁוּבָה. עָבְרוּ דּוֹרוֹת, וְהַמַּדָּע גִּלָּה שֶׁאָכֵן יֵשׁ לָאֲוִיר מִשְׁקָל. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁאֲוִיר חַם קַל מֵהָאֲוִיר הַקַּר, וְהַמֵיְמָן קַל מֵהַחַמְצָן, וְכָךְ הִמְצִיאוּ אֶת הַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ וְאֶת הַצֶ'פְּלִינִים. וּמַה בְּעִנְיַן הַקֻּשְׁיָה הַנֶּחֱרֶצֶת? אֲהָהּ, עַכְשָׁו נִהְיוּ הַמַּדְעָנִים חֲכָמִים, לוֹעֲגִים לַמַּקְשִׁים: אֵיזוֹ טַעֲנָה הִיא, הֲרֵי לַמַּיִם בְּוַדַּאי יֵשׁ מִשְׁקָל וּבְכָל זֹאת אֵין הוּא מֵעִיק עַל הַדָּגִים, הָרְגִילִים לוֹ וּמִסְתַּגְּלִים אֵלָיו... כַּמָּה פָּשׁוּט! כָּךְ הִתְפּוֹגְגָה הַקֻּשְׁיָה וְהוּכְחָה אֲמִתּוּתוֹ שֶׁל הַפָּסוּק. וְזֶה הַלֶּקַח בַּעֲבוּרֵנוּ: לָדַעַת כִּי משֶׁה אֱמֶת וְתוֹרָתוֹ אֱמֶת, וּלְכָל שְׁאֵלָה יֵשׁ תְּשׁוּבָה, וְאָנוּ בְּתֻמֵּנוּ נֵלֵךְ, וְהוֹלֵךְ בְּתֹם יֵלֵךְ בֶּטַח (מִשְׁלֵי י-ט). אַשְׁרֵי תְמִימֵי דָרֶךְ הַהוֹלְכִים בְּתוֹרַת ה'. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)