Otzarot-Article

"כִּימֵי הַשָּׁמַיִם עַל הָאָרֶץ" (יא-כא) אֶחָד מִסּוּגֵי הַמָּרוֹר הִיא הַחַזֶּרֶת וּבְכָל מִינֵי הַמָּרוֹר יוֹצְאִים יְדֵי חוֹבָה בֶּעָלִים כִּבְקֶלַח. וְאָמְנָם הֶעָלִים מָרִים פָּחוֹת אַךְ יֵשׁ לְבָדְקָם מִתּוֹלָעִים. וְעַתָּה נִתְמַהּ, מַה מָּצְאָה לָהּ הַתּוֹלַעַת מָקוֹם, מִכָּל הַיְּרָקוֹת הָעֲסִיסִיִּים שֶׁבָּעוֹלָם, אֶלָּא בְּתוֹךְ הַחַזֶּרֶת?! וְהַתְּשׁוּבָה הַשְּׁגוּרָה בְּפִי הָעָם הִיא, כְּשֶׁהַתּוֹלַעַת מִתְמַקֶּמֶת בַּחַזֶּרֶת הִיא בְּטוּחָה שֶׁאֵין טוֹבָה וַעֲסִיסִית מִמֶּנָּה...

וּבַנִּמְשָׁל: מִלְכַתְּחִלָּה נִגְזַר עַל עַם יִשְׂרָאֵל לְהִשְׁתַּעְבֵּד בְּמִצְרַיִם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה, אֶלָּא שֶׁהָיָה הֶכְרֵחַ לְחַלְּצֵנוּ מִשָּׁם מִיַּד וְעַל כֵּן נִגְאַלְנוּ כַּעֲבוֹר מָאתַיִם וְעֶשֶׂר שָׁנִים בִּלְבַד. וּמַדּוּעַ נוֹצַר צֹרֶךְ כָּזֶה? דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָנָה עַל כָּךְ בִּתְהִלִּים, "וַיַּרְא בַּצַּר לָהֶם - בְּשָׁמְעוֹ אֶת רִנָּתָם" (תְּהִלִּים קו-מד). הָרְאָיָה הַגְּדוֹלָה לְכָךְ שֶׁהָיִינוּ בְּשֵׁפֶל שֶׁאֵין דֻּגְמָתוֹ הָיְתָה שֶׁהִתְחַלְנוּ לָשִׁיר שָׁם, לֹא הִרְגַּשְׁנוּ כָּל מְצוּקָה וְהָיִינוּ שְׂמֵחִים...

הֵן עֻבְדָּה הִיא שֶׁתִּשְׁעִים וּשְׁמוֹנָה אֲחוּזִים מֵהַיְּהוּדִים לֹא רָצוּ לְהִגָּאֵל מִמִּצְרַיִם, הֵם בִּכְּרוּ לְהִשָּׁאֵר וּלְקַנֵּן "בַּחַזֶּרֶת", וְהֵם שֶׁמֵּתוּ בִּשְׁלֹשֶׁת יְמֵי הָאֲפֵלָה (רָשִׁ"י יְחֶזְקֵאל כ-ח).

בְּמַחֲנוֹת הָרִכּוּז בְּאֵירוֹפָּה חָיוּ עוֹבְדֵי הַכְּפִיָּה עַל שְׁתֵּי פְּרוּסוֹת לֶחֶם דַּקִּיקוֹת וּפִנְכַּת מָרָק דָּלוּחַ לְיוֹם. הָרֹאשׁ הָיָה סְחַרְחַר, הַבֶּטֶן הָמְתָה, הַבִּרְכַּיִם פָּקוּ. הַלֶּחֶם הָיָה יָקָר מִזָּהָב. אֲנָשִׁים חָלְמוּ עָלָיו, הָזוּ אוֹדוֹתָיו. אַךְ דָּא עָקָא שֶׁלְּאֵלּוּ הָיְתָה תִּקְוָה שֶׁיַּצְלִיחוּ לְהִשָּׁאֵר בַּחַיִּים. אֲנָשִׁים אֵלּוּ בְּוַדַּאי זָכוּ לְהִנָּצֵל וְשִׁקְּמוּ אֶת חַיֵּיהֶם.

כָּאָמוּר, הָיָה הַלֶּחֶם הַמִּצְרָךְ הַיָּקָר בְּיוֹתֵר. הָיָה שָׁם מַחְסָן מָלֵא וְגָדוּשׁ בְּכִכְּרוֹת לֶחֶם וּמִי שָׁמַר עַל הָאוֹצָר? הַאִם מִנָּה הַשָּׂטָן אֶת קָלְגָּסָיו כְּדֵי לִשְׁמֹר עַל הַלֶּחֶם, הַהִפְקִיד עַל הַמַּחְסָנִים כְּלָבִים צְמֵאֵי דָּם?

לֹא וָלֹא!

לְפֶתַח הַמַּחְסָן רָבְצָה שׁוּרַת אֲנָשִׁים שֶׁהָיוּ שְׁלָדִים חַיִּים: הַמּוּזְלְמָנִים. הֵם שָׁכְבוּ שָׁם אֲדִישִׁים לַלֶּחֶם, עֵינֵיהֶם בּוֹהוֹת. וְכַאֲשֶׁר קָרַב מִישֶׁהוּ אֶל הָאוֹצָר, הָיוּ פּוֹצְחִים בְּצִוְחוֹת מְחָאָה כַּאֲשֶׁר נִצְטַוּוּ. הָיוּ אֵלּוּ בְּנֵי אָדָם שֶׁכְּבָר עָבְרוּ אֶת סַף הָרָעָב. וְהֵם הָיוּ חַסְרֵי הַתִּקְוָה. הָיָה לָהֶם טוֹב, וְזֶה הָאוֹת שֶׁיּוֹתֵר רַע כְּבָר לֹא יָכוֹל לִהְיוֹת.

מְסַפְּרִים, שֶׁכַּאֲשֶׁר הַגֶּנֶרָל פִילְסוֹדְסְקִי הִתְמַנָּה לְמוֹשֵׁל פּוֹלִין וְנוֹכַח לִרְאוֹת אֶת הַגֵּרָעוֹן הַגָּדוֹל בְּאוֹצַר הַמְּדִינָה, הֵטִיל מִסִּים כְּבֵדִים עַל הָעָם.

הֵחֵלּוּ מְחָאוֹת קוֹלָנִיּוֹת, הִתְגַּבְּשׁוּ עֲצָרוֹת וְהַפְגָּנוֹת. וּבִתְגוּבָה הוּא הִכְבִּיד אֶת עֹל הַמִּסִּים עוֹד יוֹתֵר.

רָטְנוּ הַכֹּל וְהֵחֵלּוּ מְקַלְלִים. וְהֵטִיל מִסִּים נוֹסָפִים.

בָּאוּ וְאָמְרוּ לוֹ: "הָעָם בּוֹכֶה!"

הִקְשִׁיחַ אֶת לִבּוֹ וְהִכְבִּיד עוֹד יוֹתֵר.

כָּעֵת שָׁלַח אֶת אֲנָשָׁיו לִבְחֹן אֶת תְּגוּבַת הַצִּבּוּר. שָׁבוּ אֵלָיו וְאָמְרוּ מִשְׁתָּאִים: "הָעָם צוֹחֵק!"

מִיַּד הֵקֵל אֶת עֹל הַמִּסִּים.

מָשָׁל לְמַה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְחוֹלֶה הַמִּתְיַסֵּר בְּיִסּוּרָיו. נוֹרָא הַדָּבָר, נוֹרָא וְאָיוֹם. הַמַּחֲלָה הָאֲיֻּמָה מִתְפַּשֶּׁטֶת וְהַיִּסּוּרִים תּוֹכְפִים וּמִתְגַּבְּרִים. הַכְּאֵבִים מְזַעְזְעִים וְהַלֵּב מִתְפַּלֵּץ לִשְׁמֹעַ אֶת הָאֲנָחוֹת וְהַגְּנִיחוֹת. אַךְ כְּכָל שֶׁהַלֵּב מִתְפַּלֵּץ - עֲדַיִן יֵשׁ תִּקְוָה. כִּי בָּרֶגַע שֶׁהַחוֹלֶה נִרְגַּע, מְחַיֵּךְ וּמְאֻשָּׁר וְאֵין הוּא מַרְגִּישׁ דָּבָר, וְאָנוּ יוֹדְעִים שֶׁהַמַּחֲלָה טֶרֶם דֻּכְּאָה - אֲזַי אָנוּ נֶחֱרָדִים שִׁבְעָתַיִם. אוֹת הוּא כִּי הַמַּחֲלָה פָּגְעָה בְּצֹמֶת הָעֲצַבִּים...

כִּסְבוּרִים אָנוּ שֶׁמַּצָּבֵנוּ שׁוֹנֶה, וַהֲרֵי נֶאֱמֶנֶת עָלֵינוּ עֵדוּתָהּ שֶׁל הַגְּמָרָא הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא הָיָה מַצָּבֵנוּ רַע יוֹתֵר! שֶׁכֵּן אָמְרוּ, (בְּשִׁלְהֵי סוֹטָה) מִיּוֹם שֶׁחָרַב הַמִּקְדָּשׁ אֵין לְךָ יוֹם שֶׁאֵין קִלְלָתוֹ מְרֻבָּה מֵחֲבֵרוֹ. וְעִם זֹאת, מַה בְּעֶצֶם רַע כָּל כָּךְ?...

זוֹ שְׁאֵלָתָהּ שֶׁל הַתּוֹלַעַת מִתּוֹךְ מְאוּרָתָהּ בַּחֲזֶרֶת; זוֹ שְׁאֵלָתוֹ שֶׁל עִוֵּר שֶׁלֹּא רָאָה מְאוֹרוֹת מִיָּמָיו.

הֵן אֵין לָנוּ מֻשָּׂג בַּחַיִּים הַטּוֹבִים בֶּאֱמֶת, לֹא בְּגַשְׁמִיּוּת וְלֹא בְּרוּחָנִיּוּת. הוּא שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ: אֲבוֹתֵינוּ אָמְרוּ "נָשִׁיתִי (שָׁכַחְתִּי) טוֹבָה" (אֵיכָה ג-יז), אָנוּ - אֲפִילוּ בְּעֵינֵינוּ לֹא רָאִינוּ (נְדָרִים נ:), אֵינֶנּוּ יוֹדְעִים בִּכְלָל מַה חָסַרְנוּ. מִלְּבַד כָּל הַמַּדְוִים וְהֶחֳלָאִים הָרַבִּים, ה' יִרְפָּאֵם בִּמְהֵרָה, הֲרֵי אֵין דּוֹרֵנוּ יוֹדֵעַ טַעֲמָהּ שֶׁל בְּרִיאוּת אֱמֶת; שֶׁל הַגְּבוּרָה וְהַכֹּחַ הַיְּדוּעִים לָנוּ מִימֵי חֲזַ"ל.

הֲרֵי לָנוּ דֻּגְמָא: בִּזְמַן הַמִּשְׁכָּן נָשְׂאוּ אַרְבַּע עֲגָלוֹת רְתוּמוֹת לִשְׁמוֹנָה פָּרִים אֶת קַרְשֵׁי הַמִּשְׁכָּן הַמְּצֻפִּים זָהָב וְאֶת אַדְנֵי הַכֶּסֶף שֶׁלָּהֶם. בַּמִּשְׁכָּן הָיוּ אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה קְרָשִׁים, עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה הֻנְּחוּ לְרֹחַב כָּל שְׁתֵּי עֲגָלוֹת. הֱוֵי אוֹמֵר: כִּשְׁלֹשִׁים וְאֶחָד טוֹן, מִלְּבַד מִשְׁקַל לוּחוֹת הַזָּהָב שֶׁחִפּוּ אֶת הַקְּרָשִׁים, וּמִשְׁקַל הָאֲדָנִים הַכְּבֵדִים, וּמִשְׁקַל הָעֲגָלוֹת עַצְמָן. הַאִם הָיִינוּ מַצְלִיחִים בְּיָמֵינוּ לִרְתֹּם אַרְבָּעָה פָּרִים לְמַשָּׂא שֶׁל לְמַעְלָה מִשְּׁלֹשִׁים טוֹן עַל מְנָת שֶׁיִּשָּׂאוּם עַל פְּנֵי סַלְעֵי הַמִּדְבָּר?!

וְעוֹד: הַקְּרָשִׁים הָיוּ מֻנָּחִים בָּעֲגָלוֹת בְּמִבְנִים שֶׁל שְׁלֹשָׁה טוּרִים, שְׁמוֹנָה קְרָשִׁים בְּאֶחָד. וּמֵאֲחוֹרֵיהֶם הָלַךְ הַמְּמֻנֶּה, שֶׁאִם תִּטֶּה הָעֲגָלָה עַל צִדָּהּ וְהָעֲרֵמָה תְּבַקֵּשׁ לִקְרֹס, אוֹ קֶרֶשׁ יִשְׁתַּרְבֵּב הַחוּצָה, יַחְזִירוֹ הַמְּמֻנֶּה לִמְקוֹמוֹ... לְהַזְכִּירֵנוּ: מִשְׁקַל קֶרֶשׁ טוֹן וָרֶבַע. מִשְׁקַל הָעֲרֵמָה עֲשָׂרָה טוֹן!

אָכֵן כֵּן, כָּאֵלּוּ הָיוּ הָאֲנָשִׁים. וְנַחְנוּ מָה.

כַּיּוֹם הָאֲנָשִׁים חַלָּשִׁים וּדְהוּיִים. אֵיפֹה יֵשׁ הַיּוֹם שִׂמְחַת אֱמֶת, נְהָרָה שֶׁל אֹשֶׁר? הַבִּיטוּ סָבִיב, הֲלֹא הַמְצָחִים קְמוּטִים, הָעֵינַיִם כְּבוּיוֹת, הַשְּׂפָתַיִם מְרִירוֹת. רַק "בְּשׁוּב ה' אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן" נַרְגִּישׁ וְנָחוּשׁ מַהִי שִׂמְחַת אֱמֶת, שִׂמְחַת עוֹלָם. אֵין לָנוּ מֻשָּׂג בְּנָעֳמָהּ שֶׁל שִׂמְחָה, בְּזִיוָהּ שֶׁל תּוֹרָה, בְּרִגְשָׁהּ שֶׁל תְּפִלָּה. הֲרֵי אָנוּ כִּצְלָלִים, כִּדְמוּיוֹת דֶּמִי.

רַק כְּשֶׁנָּשׁוּב אֶל בּוֹרְאֵנוּ וְיִגְאָלֵנוּ, נָחוּשׁ בְּטַעֲמָם שֶׁל הַחַיִּים הָאֲמִתִּיִּים וְנִחְיֶה "כִּימֵי הַשָּׁמַיִם עַל הָאָרֶץ". כְּפִי שֶׁאֵין לָנוּ עַתָּה מֻשָּׂג בַּ"שָּׁמַיִם" כָּךְ אֵין לָנוּ מֻשָּׂג בַּטּוֹבָה וּבַבְּרָכָה שֶׁתֻּרְעַף עָלֵינוּ. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	בלק תש"ע
	בדרך שאדם רוצה לילך
	"כִּימֵי הַשָּׁמַיִם עַל הָאָרֶץ" (יא-כא) אֶחָד מִסּוּגֵי הַמָּרוֹר הִיא הַחַזֶּרֶת וּבְכָל מִינֵי הַמָּרוֹר יוֹצְאִים יְדֵי חוֹבָה בֶּעָלִים כִּבְקֶלַח "כִּימֵי הַשָּׁמַיִם עַל הָאָרֶץ" (יא-כא) אֶחָד מִסּוּגֵי הַמָּרוֹר הִיא הַחַזֶּרֶת וּבְכָל מִינֵי הַמָּרוֹר יוֹצְאִים יְדֵי חוֹבָה בֶּעָלִים כִּבְקֶלַח. וְאָמְנָם הֶעָלִים מָרִים פָּחוֹת אַךְ יֵשׁ לְבָדְקָם מִתּוֹלָעִים. וְעַתָּה נִתְמַהּ, מַה מָּצְאָה לָהּ הַתּוֹלַעַת מָקוֹם, מִכָּל הַיְּרָקוֹת הָעֲסִיסִיִּים שֶׁבָּעוֹלָם, אֶלָּא בְּתוֹךְ הַחַזֶּרֶת?! וְהַתְּשׁוּבָה הַשְּׁגוּרָה בְּפִי הָעָם הִיא, כְּשֶׁהַתּוֹלַעַת מִתְמַקֶּמֶת בַּחַזֶּרֶת הִיא בְּטוּחָה שֶׁאֵין טוֹבָה וַעֲסִיסִית מִמֶּנָּה... וּבַנִּמְשָׁל: מִלְכַתְּחִלָּה נִגְזַר עַל עַם יִשְׂרָאֵל לְהִשְׁתַּעְבֵּד בְּמִצְרַיִם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה, אֶלָּא שֶׁהָיָה הֶכְרֵחַ לְחַלְּצֵנוּ מִשָּׁם מִיַּד וְעַל כֵּן נִגְאַלְנוּ כַּעֲבוֹר מָאתַיִם וְעֶשֶׂר שָׁנִים בִּלְבַד. וּמַדּוּעַ נוֹצַר צֹרֶךְ כָּזֶה? דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָנָה עַל כָּךְ בִּתְהִלִּים, "וַיַּרְא בַּצַּר לָהֶם - בְּשָׁמְעוֹ אֶת רִנָּתָם" (תְּהִלִּים קו-מד). הָרְאָיָה הַגְּדוֹלָה לְכָךְ שֶׁהָיִינוּ בְּשֵׁפֶל שֶׁאֵין דֻּגְמָתוֹ הָיְתָה שֶׁהִתְחַלְנוּ לָשִׁיר שָׁם, לֹא הִרְגַּשְׁנוּ כָּל מְצוּקָה וְהָיִינוּ שְׂמֵחִים... הֵן עֻבְדָּה הִיא שֶׁתִּשְׁעִים וּשְׁמוֹנָה אֲחוּזִים מֵהַיְּהוּדִים לֹא רָצוּ לְהִגָּאֵל מִמִּצְרַיִם, הֵם בִּכְּרוּ לְהִשָּׁאֵר וּלְקַנֵּן "בַּחַזֶּרֶת", וְהֵם שֶׁמֵּתוּ בִּשְׁלֹשֶׁת יְמֵי הָאֲפֵלָה (רָשִׁ"י יְחֶזְקֵאל כ-ח). בְּמַחֲנוֹת הָרִכּוּז בְּאֵירוֹפָּה חָיוּ עוֹבְדֵי הַכְּפִיָּה עַל שְׁתֵּי פְּרוּסוֹת לֶחֶם דַּקִּיקוֹת וּפִנְכַּת מָרָק דָּלוּחַ לְיוֹם. הָרֹאשׁ הָיָה סְחַרְחַר, הַבֶּטֶן הָמְתָה, הַבִּרְכַּיִם פָּקוּ. הַלֶּחֶם הָיָה יָקָר מִזָּהָב. אֲנָשִׁים חָלְמוּ עָלָיו, הָזוּ אוֹדוֹתָיו. אַךְ דָּא עָקָא שֶׁלְּאֵלּוּ הָיְתָה תִּקְוָה שֶׁיַּצְלִיחוּ לְהִשָּׁאֵר בַּחַיִּים. אֲנָשִׁים אֵלּוּ בְּוַדַּאי זָכוּ לְהִנָּצֵל וְשִׁקְּמוּ אֶת חַיֵּיהֶם. כָּאָמוּר, הָיָה הַלֶּחֶם הַמִּצְרָךְ הַיָּקָר בְּיוֹתֵר. הָיָה שָׁם מַחְסָן מָלֵא וְגָדוּשׁ בְּכִכְּרוֹת לֶחֶם וּמִי שָׁמַר עַל הָאוֹצָר? הַאִם מִנָּה הַשָּׂטָן אֶת קָלְגָּסָיו כְּדֵי לִשְׁמֹר עַל הַלֶּחֶם, הַהִפְקִיד עַל הַמַּחְסָנִים כְּלָבִים צְמֵאֵי דָּם? לֹא וָלֹא! לְפֶתַח הַמַּחְסָן רָבְצָה שׁוּרַת אֲנָשִׁים שֶׁהָיוּ שְׁלָדִים חַיִּים: הַמּוּזְלְמָנִים. הֵם שָׁכְבוּ שָׁם אֲדִישִׁים לַלֶּחֶם, עֵינֵיהֶם בּוֹהוֹת. וְכַאֲשֶׁר קָרַב מִישֶׁהוּ אֶל הָאוֹצָר, הָיוּ פּוֹצְחִים בְּצִוְחוֹת מְחָאָה כַּאֲשֶׁר נִצְטַוּוּ. הָיוּ אֵלּוּ בְּנֵי אָדָם שֶׁכְּבָר עָבְרוּ אֶת סַף הָרָעָב. וְהֵם הָיוּ חַסְרֵי הַתִּקְוָה. הָיָה לָהֶם טוֹב, וְזֶה הָאוֹת שֶׁיּוֹתֵר רַע כְּבָר לֹא יָכוֹל לִהְיוֹת. מְסַפְּרִים, שֶׁכַּאֲשֶׁר הַגֶּנֶרָל פִילְסוֹדְסְקִי הִתְמַנָּה לְמוֹשֵׁל פּוֹלִין וְנוֹכַח לִרְאוֹת אֶת הַגֵּרָעוֹן הַגָּדוֹל בְּאוֹצַר הַמְּדִינָה, הֵטִיל מִסִּים כְּבֵדִים עַל הָעָם. הֵחֵלּוּ מְחָאוֹת קוֹלָנִיּוֹת, הִתְגַּבְּשׁוּ עֲצָרוֹת וְהַפְגָּנוֹת. וּבִתְגוּבָה הוּא הִכְבִּיד אֶת עֹל הַמִּסִּים עוֹד יוֹתֵר. רָטְנוּ הַכֹּל וְהֵחֵלּוּ מְקַלְלִים. וְהֵטִיל מִסִּים נוֹסָפִים. בָּאוּ וְאָמְרוּ לוֹ: "הָעָם בּוֹכֶה!" הִקְשִׁיחַ אֶת לִבּוֹ וְהִכְבִּיד עוֹד יוֹתֵר. כָּעֵת שָׁלַח אֶת אֲנָשָׁיו לִבְחֹן אֶת תְּגוּבַת הַצִּבּוּר. שָׁבוּ אֵלָיו וְאָמְרוּ מִשְׁתָּאִים: "הָעָם צוֹחֵק!" מִיַּד הֵקֵל אֶת עֹל הַמִּסִּים. מָשָׁל לְמַה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְחוֹלֶה הַמִּתְיַסֵּר בְּיִסּוּרָיו. נוֹרָא הַדָּבָר, נוֹרָא וְאָיוֹם. הַמַּחֲלָה הָאֲיֻּמָה מִתְפַּשֶּׁטֶת וְהַיִּסּוּרִים תּוֹכְפִים וּמִתְגַּבְּרִים. הַכְּאֵבִים מְזַעְזְעִים וְהַלֵּב מִתְפַּלֵּץ לִשְׁמֹעַ אֶת הָאֲנָחוֹת וְהַגְּנִיחוֹת. אַךְ כְּכָל שֶׁהַלֵּב מִתְפַּלֵּץ - עֲדַיִן יֵשׁ תִּקְוָה. כִּי בָּרֶגַע שֶׁהַחוֹלֶה נִרְגַּע, מְחַיֵּךְ וּמְאֻשָּׁר וְאֵין הוּא מַרְגִּישׁ דָּבָר, וְאָנוּ יוֹדְעִים שֶׁהַמַּחֲלָה טֶרֶם דֻּכְּאָה - אֲזַי אָנוּ נֶחֱרָדִים שִׁבְעָתַיִם. אוֹת הוּא כִּי הַמַּחֲלָה פָּגְעָה בְּצֹמֶת הָעֲצַבִּים... כִּסְבוּרִים אָנוּ שֶׁמַּצָּבֵנוּ שׁוֹנֶה, וַהֲרֵי נֶאֱמֶנֶת עָלֵינוּ עֵדוּתָהּ שֶׁל הַגְּמָרָא הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא הָיָה מַצָּבֵנוּ רַע יוֹתֵר! שֶׁכֵּן אָמְרוּ, (בְּשִׁלְהֵי סוֹטָה) מִיּוֹם שֶׁחָרַב הַמִּקְדָּשׁ אֵין לְךָ יוֹם שֶׁאֵין קִלְלָתוֹ מְרֻבָּה מֵחֲבֵרוֹ. וְעִם זֹאת, מַה בְּעֶצֶם רַע כָּל כָּךְ?... זוֹ שְׁאֵלָתָהּ שֶׁל הַתּוֹלַעַת מִתּוֹךְ מְאוּרָתָהּ בַּחֲזֶרֶת; זוֹ שְׁאֵלָתוֹ שֶׁל עִוֵּר שֶׁלֹּא רָאָה מְאוֹרוֹת מִיָּמָיו. הֵן אֵין לָנוּ מֻשָּׂג בַּחַיִּים הַטּוֹבִים בֶּאֱמֶת, לֹא בְּגַשְׁמִיּוּת וְלֹא בְּרוּחָנִיּוּת. הוּא שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ: אֲבוֹתֵינוּ אָמְרוּ "נָשִׁיתִי (שָׁכַחְתִּי) טוֹבָה" (אֵיכָה ג-יז), אָנוּ - אֲפִילוּ בְּעֵינֵינוּ לֹא רָאִינוּ (נְדָרִים נ:), אֵינֶנּוּ יוֹדְעִים בִּכְלָל מַה חָסַרְנוּ. מִלְּבַד כָּל הַמַּדְוִים וְהֶחֳלָאִים הָרַבִּים, ה' יִרְפָּאֵם בִּמְהֵרָה, הֲרֵי אֵין דּוֹרֵנוּ יוֹדֵעַ טַעֲמָהּ שֶׁל בְּרִיאוּת אֱמֶת; שֶׁל הַגְּבוּרָה וְהַכֹּחַ הַיְּדוּעִים לָנוּ מִימֵי חֲזַ"ל. הֲרֵי לָנוּ דֻּגְמָא: בִּזְמַן הַמִּשְׁכָּן נָשְׂאוּ אַרְבַּע עֲגָלוֹת רְתוּמוֹת לִשְׁמוֹנָה פָּרִים אֶת קַרְשֵׁי הַמִּשְׁכָּן הַמְּצֻפִּים זָהָב וְאֶת אַדְנֵי הַכֶּסֶף שֶׁלָּהֶם. בַּמִּשְׁכָּן הָיוּ אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה קְרָשִׁים, עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה הֻנְּחוּ לְרֹחַב כָּל שְׁתֵּי עֲגָלוֹת. הֱוֵי אוֹמֵר: כִּשְׁלֹשִׁים וְאֶחָד טוֹן, מִלְּבַד מִשְׁקַל לוּחוֹת הַזָּהָב שֶׁחִפּוּ אֶת הַקְּרָשִׁים, וּמִשְׁקַל הָאֲדָנִים הַכְּבֵדִים, וּמִשְׁקַל הָעֲגָלוֹת עַצְמָן. הַאִם הָיִינוּ מַצְלִיחִים בְּיָמֵינוּ לִרְתֹּם אַרְבָּעָה פָּרִים לְמַשָּׂא שֶׁל לְמַעְלָה מִשְּׁלֹשִׁים טוֹן עַל מְנָת שֶׁיִּשָּׂאוּם עַל פְּנֵי סַלְעֵי הַמִּדְבָּר?! וְעוֹד: הַקְּרָשִׁים הָיוּ מֻנָּחִים בָּעֲגָלוֹת בְּמִבְנִים שֶׁל שְׁלֹשָׁה טוּרִים, שְׁמוֹנָה קְרָשִׁים בְּאֶחָד. וּמֵאֲחוֹרֵיהֶם הָלַךְ הַמְּמֻנֶּה, שֶׁאִם תִּטֶּה הָעֲגָלָה עַל צִדָּהּ וְהָעֲרֵמָה תְּבַקֵּשׁ לִקְרֹס, אוֹ קֶרֶשׁ יִשְׁתַּרְבֵּב הַחוּצָה, יַחְזִירוֹ הַמְּמֻנֶּה לִמְקוֹמוֹ... לְהַזְכִּירֵנוּ: מִשְׁקַל קֶרֶשׁ טוֹן וָרֶבַע. מִשְׁקַל הָעֲרֵמָה עֲשָׂרָה טוֹן! אָכֵן כֵּן, כָּאֵלּוּ הָיוּ הָאֲנָשִׁים. וְנַחְנוּ מָה. כַּיּוֹם הָאֲנָשִׁים חַלָּשִׁים וּדְהוּיִים. אֵיפֹה יֵשׁ הַיּוֹם שִׂמְחַת אֱמֶת, נְהָרָה שֶׁל אֹשֶׁר? הַבִּיטוּ סָבִיב, הֲלֹא הַמְצָחִים קְמוּטִים, הָעֵינַיִם כְּבוּיוֹת, הַשְּׂפָתַיִם מְרִירוֹת. רַק "בְּשׁוּב ה' אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן" נַרְגִּישׁ וְנָחוּשׁ מַהִי שִׂמְחַת אֱמֶת, שִׂמְחַת עוֹלָם. אֵין לָנוּ מֻשָּׂג בְּנָעֳמָהּ שֶׁל שִׂמְחָה, בְּזִיוָהּ שֶׁל תּוֹרָה, בְּרִגְשָׁהּ שֶׁל תְּפִלָּה. הֲרֵי אָנוּ כִּצְלָלִים, כִּדְמוּיוֹת דֶּמִי. רַק כְּשֶׁנָּשׁוּב אֶל בּוֹרְאֵנוּ וְיִגְאָלֵנוּ, נָחוּשׁ בְּטַעֲמָם שֶׁל הַחַיִּים הָאֲמִתִּיִּים וְנִחְיֶה "כִּימֵי הַשָּׁמַיִם עַל הָאָרֶץ". כְּפִי שֶׁאֵין לָנוּ עַתָּה מֻשָּׂג בַּ"שָּׁמַיִם" כָּךְ אֵין לָנוּ מֻשָּׂג בַּטּוֹבָה וּבַבְּרָכָה שֶׁתֻּרְעַף עָלֵינוּ. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)