Otzarot-Article

"וְזֶה מַעֲשֵׂה הַמְּנֹרָה מִקְשָׁה זָהָב עַד יְרֵכָהּ" (ח-ד) לִפְנֵי כְּמָאתַיִם שָׁנָה נִפְטַר בְּוִינָה הַשָּׂר רַבִּי שִׁמְשׁוֹן וֶרְטְהַיְימֵר זַ"ל, בַּנְקַאי אָמִיד, תּוֹמֵךְ תּוֹרָה וּמִפְעֲלֵי חֶסֶד. זְמַן קָצָר לְאַחַר מִכֵּן, סָח הַצַּדִּיק הַקָּדוֹשׁ רַבִּי חַיִּים מִצָּאנְז זַצַ"ל לַחֲסִידָיו: בּוֹאוּ וַאֲסַפֵּר לָכֶם מָה אֵרַע בְּדִינוֹ שֶׁל הַשָּׂר הַיְּהוּדִי מִוִּינָה.

תָּמְהוּ, וְהַצַּדִּיק פָּתַח וְסִפֵּר: כְּשֶׁעָלָה לַמָּרוֹם, נִתְבַּקֵּשׁ לִמְסֹר דִּין וְחֶשְׁבּוֹן.

אָמַר: "סֵדֶר יוֹמִי קָבוּעַ הָיָה. בַּבֹּקֶר קַמְתִּי וְהָלַכְתִּי לַתְּפִלָּה וְשַׁבְתִּי לְבֵיתִי לַאֲרוּחַת בֹּקֶר. אַחֲרֶיהָ שָׁתִיתִי קָפֶה, עִשַּׁנְתִּי סִגַּר וְעָבַרְתִּי עַל הָעִתּוֹנִים. אָדָם בְּתַפְקִידִי מֻכְרָח לִהְיוֹת מְעֻדְכָּן. בֵּרַכְתִּי עַל מְזוֹנִי וְהָלַכְתִּי לַבַּנְק עַד לַצָּהֳרַיִם. שַׁבְתִּי לְבֵיתִי לַאֲרוּחַת צָהֳרָיִם, אָכַלְתִּי וּבֵרַכְתִּי וְהָלַכְתִּי לָנוּחַ. כְּשֶׁקַּמְתִּי, הִגִּיעוּ גַּבָּאֵי הַצְּדָקָה וּנְצִיגֵי הַיְּשִׁיבוֹת, שָׁטְחוּ אֶת בַּקָּשׁוֹתֵיהֶם וְקִבְּלוּ אֶת תְּרוּמָתִי. לְאַחַר מִכֵּן עָלִיתִי לְבֵית הַכְּנֶסֶת לִתְפִלַּת מִנְחָה, שִׁעוּר תּוֹרָה וּתְפִלַּת עַרְבִית. לְאַחַר הַתְּפִלָּה הָיָה לִי שִׁעוּר נוֹסָף, אֲרוּחַת עֶרֶב וּמִשְׂחַק שַׁחְמָט, לְהָפִיג אֶת מְתִיחוּת הַיְמָמָה. קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁעַל הַמִּטָּה וְשֵׁינָה. זֶהוּ, כָּזֶה הָיָה סֵדֶר יוֹמִי".

בָּאוּ שְׁנֵי מַלְאָכִים צְחוֹרִים לְהוֹלִיכוֹ לִמְקוֹמוֹ, וְאַחֲרָיו הִתְיַצֵּב לַדִּין חֲבֵרוֹ, אַף הוּא בַּנְקַאי שֶׁנִּפְטַר בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם. מִתְּחִלָּה פָּחַד וְרָעַד מֵהַדִּין הַנּוֹרָא, כִּי לֹא שָׁמַר תּוֹרָה וּמִצְווֹת. אֲבָל מִשֶּׁשָּׁמַע אֶת דִּבְרֵי קוֹדְמוֹ, נִרְגַּע. כְּשֶׁהִתְבַּקֵּשׁ לִמְסֹר דִּין וְחֶשְׁבּוֹן, הִצְהִיר: "סֵדֶר יוֹמִי אַף הוּא קָבוּעַ הָיָה, כִּמְעַט כְּסֵדֶר יוֹמוֹ שֶׁל קוֹדְמִי. נִתָּן לוֹמַר שֶׁהָיָה זֵהֶה בִּשְׁלֹשֶׁת רִבְעֵי הַיְמָמָה: גַּם אֲנִי קַמְתִּי מִשְּׁנָתִי, אָמְנָם לֹא הָלַכְתִּי לְבֵית הַכְּנֶסֶת, אֲבָל אָכַלְתִּי אֲרוּחַת בֹּקֶר וְקִנַּחְתִּי בְּסֵפֶל קָפֶה וְסִיגָר. כָּמוֹהוּ. אָמְנָם לֹא בֵּרַכְתִּי, אֲבָל הָלַכְתִּי לַבַּנְק וְחָזַרְתִּי לַאֲרוּחַת הַצָּהֳרַיִם. כָּמוֹהוּ. וְשׁוּב, לֹא בֵּרַכְתִּי אַחֲרֶיהָ אֲבָל נַחְתִּי מְנוּחַת צָהֳרָיִם. כָּמוֹהוּ. לֹא קִבַּלְתִּי דּוֹרְשֵׁי תְּרוּמוֹת אֶלָּא הָלַכְתִּי לְמוֹעֲדוֹן חֶבְרָתִי - אֲבָל חָזַרְתִּי כָּמוֹהוּ לַאֲרוּחַת הָעֶרֶב, וּלְאַחַר מִשְׂחָק שַׁחְמָט שָׁכַבְתִּי לִישׁוֹן".

לֹא תּוֹרָה, לֹא תְּפִלָּה, לֹא חֶסֶד, לֹא הַחְזָקַת תּוֹרָה. וּבֵית הַדִּין פָּסַק: "גֵּיהִנֹּם".

הִתְקוֹמֵם הַלָּהּ, וְחָקַר: "גַּן הָעֵדֶן שֶׁפְּסַקְתֶּם לַחֲבֵרִי, עַל הַתְּפִלָּה וְהַלִּמּוּד וְהַחֶסֶד בִּלְבַד נִפְסַק?"

אָמְרוּ לוֹ: "לֹא, הוּא קִבֵּל שָׂכָר עַל עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע שָׁעוֹת בִּימָמָה".

טָעַן הַלָּהּ: "וַהֲלֹא עֶשְׂרִים שָׁעוֹת הָיוּ זֵהוֹת, לִי וְלוֹ, מַדּוּעַ אֵפוֹא לֹא אֲקַבֵּל תְּמוּרָתָן שָׂכָר?"

עָנוּהוּ: "מָשָׁל לְמַה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְסוֹחֵר הַקּוֹנֶה תְּבוּאָה מִן הָאִכָּר, שַׂקֵּי תְּבוּאָה הַמְּעֹרֶבֶת בְּמוֹץ וְתֶבֶן וְאַף בִּצְרוֹרוֹת עָפָר. כָּךְ בּוֹחֵר הָאִכָּר לְמָכְרָהּ, וּמְקַבֵּל עֲבוּרָהּ אֶת מְחִירָהּ. אַךְ אִם יָבוֹא אָדָם וִיבַקֵּשׁ לִמְכֹּר אֶת הַמּוֹץ לְבַדּוֹ וּלְקַבֵּל בַּעֲדוֹ אֶת מַחֲצִית הַמְּחִיר - הֲלֹא יִלְעֲגוּ לוֹ".

וְהִסְבִּירוּ: "הוּא הַדִּין בְּעִנְיָנֵנוּ: כְּשֵׁם שֶׁיֵּשׁ שֻׁתָּפוֹת יִשָּׂשׂכָר וּזְבוּלוּן, לוֹמֵד תּוֹרָה עִם הַסּוֹחֵר הַתּוֹמֵךְ בּוֹ וּמְאַפְשֵׁר אֶת לִמּוּדוֹ, כָּךְ יָכוֹל אָדָם לִהְיוֹת 'יִשָּׂשׂכָר וּזְבוּלוּן' כְּאֶחָד, כַּאֲשֶׁר הוּא עוֹבֵד וְעָמֵל לְפַרְנָסָתוֹ כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְנַהֵל אֹרַח חַיִּים יְהוּדִי, לְחַנֵּךְ אֶת יְלָדָיו בְּחִנּוּךְ תּוֹרָנִי, לְהַקְדִּישׁ עִתִּים לַתּוֹרָה וְלִטּוֹל חֵלֶק בְּמַעֲשֵׂי חֶסֶד. אָדָם כָּזֶה הוֹפֵךְ גַּם אֶת שְׁעוֹת עֲבוֹדָתוֹ וְאַף אֶת שְׁעוֹת מְנוּחָתוֹ לְמַכְשִׁירֵי מִצְוָה, וּמְקַבֵּל אַף עֲלֵיהֶם שָׂכָר. כִּי הֵם הַמְאַפְשְׁרִים לוֹ לְהִתְפַּלֵּל בְּיִשּׁוּב הַדַּעַת וְלִלְמֹד אֶת תּוֹרַת ה', לְחַנֵּךְ אֶת בָּנָיו וּלְנַהֵל אֶת בֵּיתוֹ בְּדֶרֶךְ ה'. אֲבָל עֲבוֹדָה וּמְנוּחָה בִּלְבַד, בְּלֹא שֶׁיִּהְיוּ מַכְשִׁיר לְרוּחָנִיּוּת וּלְמִצְווֹת, אֵינָם נוֹשְׂאִים שָׂכָר!".

סִפּוּר נִפְלָא הוּא וְלִקְחוֹ כֹּה נוֹקֵב וּמְחַיֵּב. וְרָמוּז הוּא בַּתּוֹרָה, בִּתְחִלַּת פָּרָשָׁתֵנוּ: "וְזֶה מַעֲשֵׂה הַמְּנֹרָה מִקְשָׁה זָהָב עַד יְרֵכָהּ עַד פִּרְחָהּ מִקְשָׁה הִוא כַּמַּרְאֶה אֲשֶׁר הֶרְאָה ה' אֶת מֹשֶׁה... עָשָׂה אֶת הַמְּנֹרָה". וְהִסְבִּיר רַבֵּנוּ הֶחָפֵץ חַיִּים זַצַ"ל: הַמְּנוֹרָה הַטְּהוֹרָה רוֹמֶזֶת לַתּוֹרָה, "תּוֹרָה אוֹר". הַשֶּׁמֶן הַזַּךְ רוֹמֵז לַחָכְמָה הַזַּכָּה (מְנָחוֹת פה:). הַפִּתּוּחִים, הַכַּפְתּוֹרִים וְהַפְּרָחִים רוֹמְזִים לִפְרָטֵי הַדִּינִים, הַכֹּל "כַּמַּרְאֶה אֲשֶׁר הֶרְאָה ה' אֶת מֹשֶׁה", הַכֹּל נִתַּן לְמֹשֶׁה מִסִּינַי. אַךְ הִנֵּה דְּבַר חִדּוּשׁ: גַּם "יְרֵכָהּ", הַכַּן הַמַּעֲמִיד, הָרוֹמֵז לַפַּרְנָסָה הַמְאַפְשֶׁרֶת אֶת לִמּוּד הַתּוֹרָה - גַּם הִיא מִקְשָׁה אַחַת, חֲטִיבָה אַחַת עִם הַמְּנוֹרָה עַצְמָהּ, וְגַם הִיא זָהָב טָהוֹר! כִּי כַּאֲשֶׁר מַטְרָתָהּ לִהְיוֹת בָּסִיס וְכַן לַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה - נוֹטְלִים גַּם עֲבוּרָהּ שָׂכָר! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	שבועות תש"ע
	כמה ערבה שינה של עצרת
	"וְזֶה מַעֲשֵׂה הַמְּנֹרָה מִקְשָׁה זָהָב עַד יְרֵכָהּ" (ח-ד) לִפְנֵי כְּמָאתַיִם שָׁנָה נִפְטַר בְּוִינָה הַשָּׂר רַבִּי שִׁמְשׁוֹן וֶרְטְהַיְימֵר זַ"ל, בַּנְקַאי אָמִיד, תּוֹמֵךְ תּוֹרָה וּמִפְעֲלֵי חֶסֶד "וְזֶה מַעֲשֵׂה הַמְּנֹרָה מִקְשָׁה זָהָב עַד יְרֵכָהּ" (ח-ד) לִפְנֵי כְּמָאתַיִם שָׁנָה נִפְטַר בְּוִינָה הַשָּׂר רַבִּי שִׁמְשׁוֹן וֶרְטְהַיְימֵר זַ"ל, בַּנְקַאי אָמִיד, תּוֹמֵךְ תּוֹרָה וּמִפְעֲלֵי חֶסֶד. זְמַן קָצָר לְאַחַר מִכֵּן, סָח הַצַּדִּיק הַקָּדוֹשׁ רַבִּי חַיִּים מִצָּאנְז זַצַ"ל לַחֲסִידָיו: בּוֹאוּ וַאֲסַפֵּר לָכֶם מָה אֵרַע בְּדִינוֹ שֶׁל הַשָּׂר הַיְּהוּדִי מִוִּינָה. תָּמְהוּ, וְהַצַּדִּיק פָּתַח וְסִפֵּר: כְּשֶׁעָלָה לַמָּרוֹם, נִתְבַּקֵּשׁ לִמְסֹר דִּין וְחֶשְׁבּוֹן. אָמַר: "סֵדֶר יוֹמִי קָבוּעַ הָיָה. בַּבֹּקֶר קַמְתִּי וְהָלַכְתִּי לַתְּפִלָּה וְשַׁבְתִּי לְבֵיתִי לַאֲרוּחַת בֹּקֶר. אַחֲרֶיהָ שָׁתִיתִי קָפֶה, עִשַּׁנְתִּי סִגַּר וְעָבַרְתִּי עַל הָעִתּוֹנִים. אָדָם בְּתַפְקִידִי מֻכְרָח לִהְיוֹת מְעֻדְכָּן. בֵּרַכְתִּי עַל מְזוֹנִי וְהָלַכְתִּי לַבַּנְק עַד לַצָּהֳרַיִם. שַׁבְתִּי לְבֵיתִי לַאֲרוּחַת צָהֳרָיִם, אָכַלְתִּי וּבֵרַכְתִּי וְהָלַכְתִּי לָנוּחַ. כְּשֶׁקַּמְתִּי, הִגִּיעוּ גַּבָּאֵי הַצְּדָקָה וּנְצִיגֵי הַיְּשִׁיבוֹת, שָׁטְחוּ אֶת בַּקָּשׁוֹתֵיהֶם וְקִבְּלוּ אֶת תְּרוּמָתִי. לְאַחַר מִכֵּן עָלִיתִי לְבֵית הַכְּנֶסֶת לִתְפִלַּת מִנְחָה, שִׁעוּר תּוֹרָה וּתְפִלַּת עַרְבִית. לְאַחַר הַתְּפִלָּה הָיָה לִי שִׁעוּר נוֹסָף, אֲרוּחַת עֶרֶב וּמִשְׂחַק שַׁחְמָט, לְהָפִיג אֶת מְתִיחוּת הַיְמָמָה. קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁעַל הַמִּטָּה וְשֵׁינָה. זֶהוּ, כָּזֶה הָיָה סֵדֶר יוֹמִי". בָּאוּ שְׁנֵי מַלְאָכִים צְחוֹרִים לְהוֹלִיכוֹ לִמְקוֹמוֹ, וְאַחֲרָיו הִתְיַצֵּב לַדִּין חֲבֵרוֹ, אַף הוּא בַּנְקַאי שֶׁנִּפְטַר בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם. מִתְּחִלָּה פָּחַד וְרָעַד מֵהַדִּין הַנּוֹרָא, כִּי לֹא שָׁמַר תּוֹרָה וּמִצְווֹת. אֲבָל מִשֶּׁשָּׁמַע אֶת דִּבְרֵי קוֹדְמוֹ, נִרְגַּע. כְּשֶׁהִתְבַּקֵּשׁ לִמְסֹר דִּין וְחֶשְׁבּוֹן, הִצְהִיר: "סֵדֶר יוֹמִי אַף הוּא קָבוּעַ הָיָה, כִּמְעַט כְּסֵדֶר יוֹמוֹ שֶׁל קוֹדְמִי. נִתָּן לוֹמַר שֶׁהָיָה זֵהֶה בִּשְׁלֹשֶׁת רִבְעֵי הַיְמָמָה: גַּם אֲנִי קַמְתִּי מִשְּׁנָתִי, אָמְנָם לֹא הָלַכְתִּי לְבֵית הַכְּנֶסֶת, אֲבָל אָכַלְתִּי אֲרוּחַת בֹּקֶר וְקִנַּחְתִּי בְּסֵפֶל קָפֶה וְסִיגָר. כָּמוֹהוּ. אָמְנָם לֹא בֵּרַכְתִּי, אֲבָל הָלַכְתִּי לַבַּנְק וְחָזַרְתִּי לַאֲרוּחַת הַצָּהֳרַיִם. כָּמוֹהוּ. וְשׁוּב, לֹא בֵּרַכְתִּי אַחֲרֶיהָ אֲבָל נַחְתִּי מְנוּחַת צָהֳרָיִם. כָּמוֹהוּ. לֹא קִבַּלְתִּי דּוֹרְשֵׁי תְּרוּמוֹת אֶלָּא הָלַכְתִּי לְמוֹעֲדוֹן חֶבְרָתִי - אֲבָל חָזַרְתִּי כָּמוֹהוּ לַאֲרוּחַת הָעֶרֶב, וּלְאַחַר מִשְׂחָק שַׁחְמָט שָׁכַבְתִּי לִישׁוֹן". לֹא תּוֹרָה, לֹא תְּפִלָּה, לֹא חֶסֶד, לֹא הַחְזָקַת תּוֹרָה. וּבֵית הַדִּין פָּסַק: "גֵּיהִנֹּם". הִתְקוֹמֵם הַלָּהּ, וְחָקַר: "גַּן הָעֵדֶן שֶׁפְּסַקְתֶּם לַחֲבֵרִי, עַל הַתְּפִלָּה וְהַלִּמּוּד וְהַחֶסֶד בִּלְבַד נִפְסַק?" אָמְרוּ לוֹ: "לֹא, הוּא קִבֵּל שָׂכָר עַל עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע שָׁעוֹת בִּימָמָה". טָעַן הַלָּהּ: "וַהֲלֹא עֶשְׂרִים שָׁעוֹת הָיוּ זֵהוֹת, לִי וְלוֹ, מַדּוּעַ אֵפוֹא לֹא אֲקַבֵּל תְּמוּרָתָן שָׂכָר?" עָנוּהוּ: "מָשָׁל לְמַה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְסוֹחֵר הַקּוֹנֶה תְּבוּאָה מִן הָאִכָּר, שַׂקֵּי תְּבוּאָה הַמְּעֹרֶבֶת בְּמוֹץ וְתֶבֶן וְאַף בִּצְרוֹרוֹת עָפָר. כָּךְ בּוֹחֵר הָאִכָּר לְמָכְרָהּ, וּמְקַבֵּל עֲבוּרָהּ אֶת מְחִירָהּ. אַךְ אִם יָבוֹא אָדָם וִיבַקֵּשׁ לִמְכֹּר אֶת הַמּוֹץ לְבַדּוֹ וּלְקַבֵּל בַּעֲדוֹ אֶת מַחֲצִית הַמְּחִיר - הֲלֹא יִלְעֲגוּ לוֹ". וְהִסְבִּירוּ: "הוּא הַדִּין בְּעִנְיָנֵנוּ: כְּשֵׁם שֶׁיֵּשׁ שֻׁתָּפוֹת יִשָּׂשׂכָר וּזְבוּלוּן, לוֹמֵד תּוֹרָה עִם הַסּוֹחֵר הַתּוֹמֵךְ בּוֹ וּמְאַפְשֵׁר אֶת לִמּוּדוֹ, כָּךְ יָכוֹל אָדָם לִהְיוֹת 'יִשָּׂשׂכָר וּזְבוּלוּן' כְּאֶחָד, כַּאֲשֶׁר הוּא עוֹבֵד וְעָמֵל לְפַרְנָסָתוֹ כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְנַהֵל אֹרַח חַיִּים יְהוּדִי, לְחַנֵּךְ אֶת יְלָדָיו בְּחִנּוּךְ תּוֹרָנִי, לְהַקְדִּישׁ עִתִּים לַתּוֹרָה וְלִטּוֹל חֵלֶק בְּמַעֲשֵׂי חֶסֶד. אָדָם כָּזֶה הוֹפֵךְ גַּם אֶת שְׁעוֹת עֲבוֹדָתוֹ וְאַף אֶת שְׁעוֹת מְנוּחָתוֹ לְמַכְשִׁירֵי מִצְוָה, וּמְקַבֵּל אַף עֲלֵיהֶם שָׂכָר. כִּי הֵם הַמְאַפְשְׁרִים לוֹ לְהִתְפַּלֵּל בְּיִשּׁוּב הַדַּעַת וְלִלְמֹד אֶת תּוֹרַת ה', לְחַנֵּךְ אֶת בָּנָיו וּלְנַהֵל אֶת בֵּיתוֹ בְּדֶרֶךְ ה'. אֲבָל עֲבוֹדָה וּמְנוּחָה בִּלְבַד, בְּלֹא שֶׁיִּהְיוּ מַכְשִׁיר לְרוּחָנִיּוּת וּלְמִצְווֹת, אֵינָם נוֹשְׂאִים שָׂכָר!". סִפּוּר נִפְלָא הוּא וְלִקְחוֹ כֹּה נוֹקֵב וּמְחַיֵּב. וְרָמוּז הוּא בַּתּוֹרָה, בִּתְחִלַּת פָּרָשָׁתֵנוּ: "וְזֶה מַעֲשֵׂה הַמְּנֹרָה מִקְשָׁה זָהָב עַד יְרֵכָהּ עַד פִּרְחָהּ מִקְשָׁה הִוא כַּמַּרְאֶה אֲשֶׁר הֶרְאָה ה' אֶת מֹשֶׁה... עָשָׂה אֶת הַמְּנֹרָה". וְהִסְבִּיר רַבֵּנוּ הֶחָפֵץ חַיִּים זַצַ"ל: הַמְּנוֹרָה הַטְּהוֹרָה רוֹמֶזֶת לַתּוֹרָה, "תּוֹרָה אוֹר". הַשֶּׁמֶן הַזַּךְ רוֹמֵז לַחָכְמָה הַזַּכָּה (מְנָחוֹת פה:). הַפִּתּוּחִים, הַכַּפְתּוֹרִים וְהַפְּרָחִים רוֹמְזִים לִפְרָטֵי הַדִּינִים, הַכֹּל "כַּמַּרְאֶה אֲשֶׁר הֶרְאָה ה' אֶת מֹשֶׁה", הַכֹּל נִתַּן לְמֹשֶׁה מִסִּינַי. אַךְ הִנֵּה דְּבַר חִדּוּשׁ: גַּם "יְרֵכָהּ", הַכַּן הַמַּעֲמִיד, הָרוֹמֵז לַפַּרְנָסָה הַמְאַפְשֶׁרֶת אֶת לִמּוּד הַתּוֹרָה - גַּם הִיא מִקְשָׁה אַחַת, חֲטִיבָה אַחַת עִם הַמְּנוֹרָה עַצְמָהּ, וְגַם הִיא זָהָב טָהוֹר! כִּי כַּאֲשֶׁר מַטְרָתָהּ לִהְיוֹת בָּסִיס וְכַן לַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה - נוֹטְלִים גַּם עֲבוּרָהּ שָׂכָר! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)