Otzarot-Article

"אִישׁ... כִּי יַפְלִא לִנְדֹּר נֶדֶר נָזִיר" (ו-ב) יָדוּעַ כִּי הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ לְפָרָשַׁת נָשֹׂא הוּא הָאָרֹךְ בְּיוֹתֵר מִכָּל הַפָּרָשִׁיּוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה. וּמַדּוּעַ? הַגַּהַ"ק בַּעַל חִדּוּשֵׁי הָרִי"ם זַצַ"ל אָמַר, מִשּׁוּם שֶׁקּוֹרְאִים פָּרָשָׁה זוֹ בַּשַּׁבָּת הָרִאשׁוֹנָה שֶׁלְּאַחַר חַג מַתַּן תּוֹרָה וְהַהַשָּׂגוֹת נוֹבְעוֹת כְּמַעְיָן הַמִּתְגַּבֵּר בְּיֶתֶר שְׂאֵת וָעֹז.

לְאוֹר זֹאת נְחַפֵּשׂ מַה הַמֶּסֶר שֶׁהִשְׁמִיעָנוּ הַבּוֹרֵא בַּשַּׁבָּת שֶׁאַחֲרֵי מַתַּן תּוֹרָה, לְאַחַר חֲמִשִּׁים יְמֵי סְפִירָה וּשְׁלֹשֶׁת יְמֵי הַגְבָּלָה, לְאַחַר הַמַּעֲמָד הַמְּרוֹמָם, עַד הוֹרָאַת "שׁוּבוּ לָכֶם לְאָהֳלֵיכֶם" (דְּבָרִים ה-כז), חִזְרוּ לְחַיֵּי הַשִּׁגְרָה.

וְהַמֶּסֶר גָּלוּם בְּפָרָשַׁת הַנְּזִירוּת. מִי שֶׁרוֹצֶה לְהִתְקַדֵּשׁ, לְהִתְעַלּוֹת, לְהִשָּׁאֵר מְרוֹמָם, מֶה עָלָיו לַעֲשׂוֹת? שָׁמַעְנוּ עַל נְזִירִים בְּתַרְבֻּיּוֹת אֲחֵרוֹת. מִסְתַּגְּרִים בְּמִקְדָשֵׁיהֶם וּבְמִנְזְרֵיהֶם, מְבַלִּים יְמֵיהֶם בִּפְרִישׁוּת וּבִבְדִידוּת, בְּנִתּוּק וּבְהִסְתַּגְּפוּת. אַךְ לֹא כֵן דַּת הָאֱמֶת, לֹא כָּךְ הוֹרְתָה הַתּוֹרָה. רְצוֹנְךָ לְהִתְקַדֵּשׁ, לִהְיוֹת נָזִיר? אַל תִּשְׁתֶּה יַיִן, אַל תִּטָּמֵא לַמֵּתִים, אַל תִּסְתַּפֵּר וְזֶהוּ. אֵינְךָ נִדְרָשׁ לִפְרֹשׁ מִמִּשְׁפַּחְתְּךָ, מֵעֲבוֹדָתְךָ, מֵהַחֶבְרָה. לֹא לְהִתְבּוֹדֵד וְלֹא לְהִסְתַּגֵּף, אֶלָּא לְהַגְבִּיהַּ עַצְמְךָ טֶפַח מִן הַקַּרְקַע.

וַהֲרֵי זוֹ הוֹרָאָה לְכָל אֶחָד, וּתְבִיעָה מִכָּל אֶחָד. אֵינְךָ צָרִיךְ לְשַׁנּוֹת אֹרַח חַיֶּיךָ בְּקִיצוֹנִיּוּת, אֶלָּא לְקַבֵּל עַל עַצְמְךָ בְּכָל פַּעַם שְׁנַיִם שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים: עוֹד שִׁעוּר תּוֹרָה לְשָׁבוּעַ, לְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן מִתּוֹךְ סִדּוּר...

דָּרַשׁ הָרַב גַּלִינְסְקִי: לְשׁוֹטֶה יֵשׁ דִּינִים. הָיִיתִי אֵצֶל רַבִּי מֹשֶׁה פַיְנְשְׁטֵין. הוּא אָמַר שֶׁיֵּשׁ יְלָדִים חַלָּשִׁים שֶׁמִּתְפַּתְּחִים לְאִטָּם, בְּגִיל עֶשֶׂר הֵם בְּרָמָה שֶׁל יֶלֶד בֵּן אַרְבַּע. אֵין הֵם בְּגֶדֶר שׁוֹטֶה, אֶלָּא כְּשֵׁם שֶׁיֵּשׁ עִלּוּיִים, כָּךְ יֵשׁ אִטִּיִּים. לְדַעְתּוֹ, הֵם חַיָּבִים בְּמִצְווֹת וְהוֹרֵיהֶם חַיָּבִים בְּחִנּוּכָם, כְּכָל יְכָלְתָּם. לְהִשְׁתַּדֵּל בְּקִדּוּמָם, לְלַמְּדָם לִקְרֹא קְרִיאַת שְׁמַע, וּלְהָנִיאָם מִמְּלָאכוֹת שַׁבָּת. שׁוֹטֶה, אָמַר, הוּא עִנְיָן אַחֵר: אָדָם רָגִיל, אַף כִּשְׁרוֹנִי, הַנּוֹהֵג בְּאֹפֶן לֹא הֶגְיוֹנִי.

לְדֻגְמָה: "אֵיזֶהוּ שׁוֹטֶה, הַמְּאַבֵּד מַה שֶּׁנּוֹתְנִים לוֹ" (חֲגִיגָה ד.). אֵינִי יוֹדֵעַ אִם יֵשׁ אָדָם שֶׁלֹּא אִבֵּד פַּעַם אַחַת סִכָּה. אֲבָל אִם נָתְנוּ לוֹ עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים שְׁקָלִים וְאִבְּדָם, וְעוֹד בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם, בְּוַדַּאי עוֹנֶה הוּא לַהַגְדָּרָה...

וּמָה אִם נָתְנוּ לוֹ חֹפֶן יַהֲלוֹמִים שֶׁשָּׁוֶה מִלְּיוֹנִים, וְהִנִּיחָם בְּהֶסֵּחַ הַדַּעַת בְּכִיס נָקוּב, וְזִרְזְפוּ אֶחָד אֶחָד עַד כַּלּוֹת?!

לֹא, לֹא נְמַהֵר לַחְרֹץ דִּינוֹ. יִתָּכֵן שֶׁלֹּא שָׂם לֵב. זוֹ הַזְנָחָה, וְאַף פְּשִׁיעָה, אֲבָל אוּלַי שׁוֹטֶה אֵינוֹ.

בְּרַם, מָה אִם הִבִּיט לַאֲחוֹרָיו וְרָאָה שְׁבִיל אָרוֹךְ שֶׁל יַהֲלוֹמִים שֶׁנָּשְׁרוּ, וַאֲנָשִׁים גּוֹחֲנִים וְאוֹסְפִים וְלוֹקְחִים וְהוֹלְכִים, וּמִשֵּׁשׁ בְּכִיסוֹ וְרָאָה שֶׁאָבְדָה מַחֲצִית, וְהִבְחִין בַּחוֹר וְהִמְשִׁיךְ בְּדַרְכּוֹ?

וְנוֹסִיף, וְהָיָה יָכוֹל לְהַעֲבִירָם לַכִּיס הַשֵּׁנִי שֶׁאֵינוֹ קָרוּעַ...?!

בְּמִקְרֶה זֶה, אֵין סָפֵק, גָּרוּעַ הוּא מִמִּי שֶׁבְּהֶסֵּחַ הַדַּעַת אִבֵּד אֶת הָאוֹצָר בְּפַעַם אַחַת. שׁוֹטֶה מְדֻפְּלָם בְּהֶכְשֵׁר מְהֻדָּר שֶׁל הַבְּרַיְתָא!

וְיָדוּעַ, שֶׁהַמַּתָּנָה הַגְּדוֹלָה הִיא מַתְּנַת הַחַיִּים. וְזוֹ מַחֲרֹזֶת הַמֻּרְכֶּבֶת מִיַּהֲלוֹמֵי הָרְגָעִים, שֶׁעַל כֵּן אָמְרוּ כִּי "אֵין אֲבֵדָה כַּאֲבֵדַת הַזְּמַן" (מִדְרַשׁ שְׁמוּאֵל, אָבוֹת ה-כג). וְאָנוּ הוֹלְכִים עִם כִּיס מְחוֹרָר, וְהַדַּקּוֹת וְהַשָּׁעוֹת וְהַיָּמִים וְהַשָּׁנִים זוֹלְגִים וְאוֹזְלִים. הַחַיִּים בּוֹרְחִים, נְתָחִים נְתָחִים. פְּעָמִים שֶׁמִּתְעוֹרְרִים וְעוֹרְכִים חֶשְׁבּוֹן נֶפֶשׁ. מִסְתַּכְּלִים אֲחוֹרַנִּית וְרוֹאִים שְׁבִיל אָרוֹךְ שֶׁל רְגָעִים אֲבוּדִים, יַהֲלוֹמִים שֶׁהִתְפַּזְּרוּ. וּמְזַהִים אֶת הַחוֹר שֶׁבַּכִּיס.

וּמַמְשִׁיכִים בַּאֲדִישׁוּת.

אַךְ כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ, אֵין הַתּוֹרָה דּוֹרֶשֶׁת שִׁנּוּי אֹרַח חַיִּים בְּקִיצוֹנִיּוּת, אֶלָּא לְקַבֵּל עוֹד קַבָּלָה וְעוֹד קַבָּלָה בְּהַדְרָגָתִיּוּת. לְנַצֵּל רֶגַע וְעוֹד רֶגַע וְכָךְ לִזְכּוֹת לְחַיֵּי נֶצַח. (וְהִגַּדְתָּ לַיָּמִים הַנּוֹרָאִים)

	אחרי מות - קדושים תש"ע
	מעשה שלא ישכח לעולם
	"אִישׁ... כִּי יַפְלִא לִנְדֹּר נֶדֶר נָזִיר" (ו-ב) יָדוּעַ כִּי הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ לְפָרָשַׁת נָשֹׂא הוּא הָאָרֹךְ בְּיוֹתֵר מִכָּל הַפָּרָשִׁיּוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה. וּמַדּוּעַ? הַגַּהַ"ק בַּעַל חִדּוּשֵׁי הָרִי"ם זַצַ"ל אָמַר, מִשּׁוּם שֶׁקּוֹרְאִים פָּרָשָׁה זוֹ בַּשַּׁבָּת הָרִאשׁוֹנָה שֶׁלְּאַחַר חַג מַתַּן תּוֹרָה וְהַהַשָּׂגוֹת נוֹבְעוֹת כְּמַעְיָן הַמִּתְגַּבֵּר בְּיֶתֶר שְׂאֵת וָעֹז. לְאוֹר זֹאת נְחַפֵּשׂ מַה הַמֶּסֶר שֶׁהִשְׁמִיעָנוּ הַבּוֹרֵא בַּשַּׁבָּת שֶׁאַחֲרֵי מַתַּן תּוֹרָה, לְאַחַר חֲמִשִּׁים יְמֵי סְפִירָה וּשְׁלֹשֶׁת יְמֵי הַגְבָּלָה, לְאַחַר הַמַּעֲמָד הַמְּרוֹמָם, עַד הוֹרָאַת "שׁוּבוּ לָכֶם לְאָהֳלֵיכֶם" (דְּבָרִים ה-כז), חִזְרוּ לְחַיֵּי הַשִּׁגְרָה. וְהַמֶּסֶר גָּלוּם בְּפָרָשַׁת הַנְּזִירוּת. מִי שֶׁרוֹצֶה לְהִתְקַדֵּשׁ, לְהִתְעַלּוֹת, לְהִשָּׁאֵר מְרוֹמָם, מֶה עָלָיו לַעֲשׂוֹת? שָׁמַעְנוּ עַל נְזִירִים בְּתַרְבֻּיּוֹת אֲחֵרוֹת. מִסְתַּגְּרִים בְּמִקְדָשֵׁיהֶם וּבְמִנְזְרֵיהֶם, מְבַלִּים יְמֵיהֶם בִּפְרִישׁוּת וּבִבְדִידוּת, בְּנִתּוּק וּבְהִסְתַּגְּפוּת. אַךְ לֹא כֵן דַּת הָאֱמֶת, לֹא כָּךְ הוֹרְתָה הַתּוֹרָה. רְצוֹנְךָ לְהִתְקַדֵּשׁ, לִהְיוֹת נָזִיר? אַל תִּשְׁתֶּה יַיִן, אַל תִּטָּמֵא לַמֵּתִים, אַל תִּסְתַּפֵּר וְזֶהוּ. אֵינְךָ נִדְרָשׁ לִפְרֹשׁ מִמִּשְׁפַּחְתְּךָ, מֵעֲבוֹדָתְךָ, מֵהַחֶבְרָה. לֹא לְהִתְבּוֹדֵד וְלֹא לְהִסְתַּגֵּף, אֶלָּא לְהַגְבִּיהַּ עַצְמְךָ טֶפַח מִן הַקַּרְקַע. וַהֲרֵי זוֹ הוֹרָאָה לְכָל אֶחָד, וּתְבִיעָה מִכָּל אֶחָד. אֵינְךָ צָרִיךְ לְשַׁנּוֹת אֹרַח חַיֶּיךָ בְּקִיצוֹנִיּוּת, אֶלָּא לְקַבֵּל עַל עַצְמְךָ בְּכָל פַּעַם שְׁנַיִם שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים: עוֹד שִׁעוּר תּוֹרָה לְשָׁבוּעַ, לְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן מִתּוֹךְ סִדּוּר... דָּרַשׁ הָרַב גַּלִינְסְקִי: לְשׁוֹטֶה יֵשׁ דִּינִים. הָיִיתִי אֵצֶל רַבִּי מֹשֶׁה פַיְנְשְׁטֵין. הוּא אָמַר שֶׁיֵּשׁ יְלָדִים חַלָּשִׁים שֶׁמִּתְפַּתְּחִים לְאִטָּם, בְּגִיל עֶשֶׂר הֵם בְּרָמָה שֶׁל יֶלֶד בֵּן אַרְבַּע. אֵין הֵם בְּגֶדֶר שׁוֹטֶה, אֶלָּא כְּשֵׁם שֶׁיֵּשׁ עִלּוּיִים, כָּךְ יֵשׁ אִטִּיִּים. לְדַעְתּוֹ, הֵם חַיָּבִים בְּמִצְווֹת וְהוֹרֵיהֶם חַיָּבִים בְּחִנּוּכָם, כְּכָל יְכָלְתָּם. לְהִשְׁתַּדֵּל בְּקִדּוּמָם, לְלַמְּדָם לִקְרֹא קְרִיאַת שְׁמַע, וּלְהָנִיאָם מִמְּלָאכוֹת שַׁבָּת. שׁוֹטֶה, אָמַר, הוּא עִנְיָן אַחֵר: אָדָם רָגִיל, אַף כִּשְׁרוֹנִי, הַנּוֹהֵג בְּאֹפֶן לֹא הֶגְיוֹנִי. לְדֻגְמָה: "אֵיזֶהוּ שׁוֹטֶה, הַמְּאַבֵּד מַה שֶּׁנּוֹתְנִים לוֹ" (חֲגִיגָה ד.). אֵינִי יוֹדֵעַ אִם יֵשׁ אָדָם שֶׁלֹּא אִבֵּד פַּעַם אַחַת סִכָּה. אֲבָל אִם נָתְנוּ לוֹ עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים שְׁקָלִים וְאִבְּדָם, וְעוֹד בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם, בְּוַדַּאי עוֹנֶה הוּא לַהַגְדָּרָה... וּמָה אִם נָתְנוּ לוֹ חֹפֶן יַהֲלוֹמִים שֶׁשָּׁוֶה מִלְּיוֹנִים, וְהִנִּיחָם בְּהֶסֵּחַ הַדַּעַת בְּכִיס נָקוּב, וְזִרְזְפוּ אֶחָד אֶחָד עַד כַּלּוֹת?! לֹא, לֹא נְמַהֵר לַחְרֹץ דִּינוֹ. יִתָּכֵן שֶׁלֹּא שָׂם לֵב. זוֹ הַזְנָחָה, וְאַף פְּשִׁיעָה, אֲבָל אוּלַי שׁוֹטֶה אֵינוֹ. בְּרַם, מָה אִם הִבִּיט לַאֲחוֹרָיו וְרָאָה שְׁבִיל אָרוֹךְ שֶׁל יַהֲלוֹמִים שֶׁנָּשְׁרוּ, וַאֲנָשִׁים גּוֹחֲנִים וְאוֹסְפִים וְלוֹקְחִים וְהוֹלְכִים, וּמִשֵּׁשׁ בְּכִיסוֹ וְרָאָה שֶׁאָבְדָה מַחֲצִית, וְהִבְחִין בַּחוֹר וְהִמְשִׁיךְ בְּדַרְכּוֹ? וְנוֹסִיף, וְהָיָה יָכוֹל לְהַעֲבִירָם לַכִּיס הַשֵּׁנִי שֶׁאֵינוֹ קָרוּעַ...?! בְּמִקְרֶה זֶה, אֵין סָפֵק, גָּרוּעַ הוּא מִמִּי שֶׁבְּהֶסֵּחַ הַדַּעַת אִבֵּד אֶת הָאוֹצָר בְּפַעַם אַחַת. שׁוֹטֶה מְדֻפְּלָם בְּהֶכְשֵׁר מְהֻדָּר שֶׁל הַבְּרַיְתָא! וְיָדוּעַ, שֶׁהַמַּתָּנָה הַגְּדוֹלָה הִיא מַתְּנַת הַחַיִּים. וְזוֹ מַחֲרֹזֶת הַמֻּרְכֶּבֶת מִיַּהֲלוֹמֵי הָרְגָעִים, שֶׁעַל כֵּן אָמְרוּ כִּי "אֵין אֲבֵדָה כַּאֲבֵדַת הַזְּמַן" (מִדְרַשׁ שְׁמוּאֵל, אָבוֹת ה-כג). וְאָנוּ הוֹלְכִים עִם כִּיס מְחוֹרָר, וְהַדַּקּוֹת וְהַשָּׁעוֹת וְהַיָּמִים וְהַשָּׁנִים זוֹלְגִים וְאוֹזְלִים. הַחַיִּים בּוֹרְחִים, נְתָחִים נְתָחִים. פְּעָמִים שֶׁמִּתְעוֹרְרִים וְעוֹרְכִים חֶשְׁבּוֹן נֶפֶשׁ. מִסְתַּכְּלִים אֲחוֹרַנִּית וְרוֹאִים שְׁבִיל אָרוֹךְ שֶׁל רְגָעִים אֲבוּדִים, יַהֲלוֹמִים שֶׁהִתְפַּזְּרוּ. וּמְזַהִים אֶת הַחוֹר שֶׁבַּכִּיס. וּמַמְשִׁיכִים בַּאֲדִישׁוּת. אַךְ כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ, אֵין הַתּוֹרָה דּוֹרֶשֶׁת שִׁנּוּי אֹרַח חַיִּים בְּקִיצוֹנִיּוּת, אֶלָּא לְקַבֵּל עוֹד קַבָּלָה וְעוֹד קַבָּלָה בְּהַדְרָגָתִיּוּת. לְנַצֵּל רֶגַע וְעוֹד רֶגַע וְכָךְ לִזְכּוֹת לְחַיֵּי נֶצַח. (וְהִגַּדְתָּ לַיָּמִים הַנּוֹרָאִים)