Otzarot-Article

אָדָם שֶׁמֵּת - יִדְאֲגוּ סוֹבְבָיו

"וְהָיָה הָעִיר הַקְּרֹבָה אֶל הֶחָלָל וְלָקְחוּ זִקְנֵי הָעִיר הַהִוא עֶגְלַת בָּקָר" (כא-ג) בְּפָרָשַׁת עֶגְלָה עֲרוּפָה נֶאֱמַר, כִּי אַנְשֵׁי הָעִיר הַקְּרוֹבָה בְּיוֹתֵר לֶחָלָל, הֵם אֵלּוּ הַצְּרִיכִים לַעֲרֹךְ אֶת הַכַּפָּרָה עַל מוֹתוֹ. וְלִכְאוֹרָה, עָלֵינוּ לְהָבִין: מַדּוּעַ מֻטָּל הַצֹּרֶךְ בְּכַפָּרָה דַּוְקָא עֲלֵיהֶם? וְכִי מֶה חָטְאוּ וּמַה פָּשְׁעוּ, עַל שֶׁנִּמְצָא הֶחָלָל סָמוּךְ לְעִירָם?

אֶת הַתְּשׁוּבָה נָבִין בְּאֶמְצָעוּת מַעֲשֶׂה, שֶׁסִּפֵּר הַגָּאוֹן רַבִּי חַיִּים חַיְיקְל מִילֶצְקִי, מִצַּדִּיקֵי יְרוּשָׁלַיִם:

בִּתְקוּפַת לִמּוּדָיו בַּיְשִׁיבָה בִּסְטוֹצְק שֶׁבְּפּוֹלִין, לָמְדוּ שָׁם שְׁנֵי אַחִים, וְעָשׂוּ חַיִל בְּלִמּוּדָם. יוֹם אֶחָד, יָצָא הָאָח הַצָּעִיר עִם חֲבֵרוֹ לְהִתְאַוְרֵר מְעַט בַּשָּׂדוֹת שֶׁמִּחוּץ לִסְטוֹצְק. לְפֶתַע, אֵרַע אָסוֹן. אֶבֶן הֻשְׁלְכָה לְעֶבְרָם, כְּכָל הַנִּרְאֶה עַל יְדֵי גּוֹי אַנְטִישֵׁמִי שֶׁחָלַף בַּמָּקוֹם. הָאֶבֶן פָּגְעָה אֲנוּשׁוֹת בָּאָח הַצָּעִיר. הוּא הֻבְהַל לְבֵית הַחוֹלִים, וְכַעֲבוֹר זְמַן קָצָר נִקְבַּע מוֹתוֹ.

הַצַּעַר הָיָה רַב מִלְּהָכִיל. אָחִיו הַגָּדוֹל יָשַׁב 'שִׁבְעָה', אַךְ נִמְנַע מִלִּשְׁלֹחַ מִכְתָּב לְהוֹרָיו וּלְהוֹדִיעָם עַל הַבְּשׂוֹרָה הַקָּשָׁה. מִכֵּיוָן שֶׁהָיוּ מְבֻגָּרִים, חָשַׁשׁ הַבֵּן מִתְּגוּבַת הוֹרָיו לִפְטִירַת בְּנָם הַצָּעִיר. הוּא יָדַע הֵיטֵב, שֶׁאִם יִשְׁלַח לָהֶם מִכְתָּבִים סְתָמִיִּים, וְלֹא יִתְיַחֵס בָּהֶם לְמוֹת אָחִיו - כְּשֶׁיִּוָּדַע לָהֶם מַה קָּרָה, יִפָּגְעוּ מְאֹד. לָכֵן בִּכֵּר שֶׁלֹּא לִשְׁלֹחַ לָהֶם כָּל מִכְתָּב, מִתּוֹךְ מַחֲשָׁבָה שֶׁאוּלַי יִתְלוּ אֶת הָעִכּוּב בְּשִׁבּוּשֵׁי הַדֹּאַר.

בֵּינְתַיִם, כַּאֲשֶׁר חָלְפוּ כַּמָּה שָׁבוּעוֹת, וְהַהוֹרִים לֹא קִבְּלוּ מִבְּנֵיהֶם מִכְתָּבִים, הֵחֵלָּה הַדְּאָגָה לְכַרְסֵם בְּלִבָּם. לְבַסּוֹף, הֶחְלִיטָה הָאֵם לִנְסֹעַ לִסְטוֹצְק וְלַעֲקֹב מִקָּרוֹב אַחַר גּוֹרַל בָּנֶיהָ. טֶרֶם נְסִיעָתָהּ, הָלְכָה לְקַבֵּל אֶת בִּרְכָתוֹ שֶׁל הרה"צ רַבִּי מָרְדְּכַי רוֹזְנְבְּלַט, רַבָּהּ שֶׁל אוֹשְׁמִינֶר שֶׁבְּלִיטָא, שֶׁהָיָה מְקֻבָּל מְפֻרְסָם וּבַעַל מוֹפֵת. הִיא סִפְּרָה לוֹ כִּי יֵשׁ לָהּ שְׁנֵי בָּנִים בִּסְטוֹצְק, וְהִיא חוֹשֶׁשֶׁת לְגוֹרָלָם. הֵשִׁיב רַבִּי מָרְדְּכַי: "שְׁנֵי בָּנִים יֵשׁ לָךְ?! הֲלֹא אֲנִי רוֹאֶה רַק בֵּן אֶחָד!"

כְּשֶׁשָּׁמְעָה הָאִשָּׁה אֶת דִּבְרֵי הַצַּדִּיק, אָחַז בָּהּ רַעַד. 'מַהִי כַּוָּנָתוֹ?' תָּהֲתָה בַּחֲשָׁשׁ בֵּינָהּ לְבֵין עַצְמָהּ. אֶת חוּט מַחֲשַׁבְתָּהּ קָטְעוּ דְּבָרָיו שֶׁל הַצַּדִּיק: "לְכִי לִסְטוֹצְק וּבִדְקִי מִקָּרוֹב מַה קּוֹרֶה. אֲנִי מְצָרֵף לָךְ מִכְתָּב, שֶׁיֵּשׁ לִמְסֹר אוֹתוֹ לִידֵי רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה".

מִהֲרָה הָאִשָּׁה וְיָצְאָה לְדַרְכָּהּ בְּלֵב כָּבֵד. כְּשֶׁהִגִּיעָה לִסְטוֹצְק, יָרְדָה מִן הָעֲגָלָה וּפָנְתָה לְעֵבֶר חֲדַר הָאֹכֶל שֶׁבּוֹ אָכְלוּ בַּחוּרֵי הַיְשִׁיבָה. הִיא עָצְרָה אֶת הַבָּחוּר הָרִאשׁוֹן שֶׁנִּקְרָה בְּדַרְכָּהּ, וְשָׁאֲלָה אוֹתוֹ לִשְׁלוֹם שְׁנֵי בָּנֶיהָ. הַבָּחוּר הַנָּבוֹךְ, סִפֵּר בַּחֲשָׁשׁ וּבְקוֹל רוֹעֵד עַל הָאָסוֹן שֶׁקָּרָה. לְמִשְׁמַע דְּבָרָיו, פָּרְצָה הָאֵם בִּבְכִי מַר, וְצָעֲקָה: "כָּעֵת אֲנִי מְבִינָה אֶת דְּבָרָיו שֶׁל רַבִּי מָרְדְּכַי אוֹשְׁמִינֶר!"

הַבַּחוּרִים שֶׁיָּשְׁבוּ בַּחֲדַר הָאֹכֶל, מִהֲרוּ לְהַקִּיף אוֹתָהּ וּלְנַחֲמָהּ. לְאַחַר בְּכִי מְמֻשָּׁךְ, נִרְגְּעָה מְעַט וְסִפְּרָה לָהֶם עַל קוֹרוֹתֶיהָ אֵצֶל רַבִּי מָרְדְּכַי. לִפְנֵי שֶׁיָּצְאָה מֵהַמָּקוֹם, מָסְרָה לָהֶם אֶת הַמִּכְתָּב שֶׁכָּתַב הָרַב עֲבוּר רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה, כְּדֵי שֶׁיִּמְסְרוּהוּ לְיַעֲדוֹ.

כְּשֶׁשָּׁבוּ הַבַּחוּרִים לַחֲדַר הָאֹכֶל, הֵם הֵחֵלּוּ לְשׂוֹחֵחַ עַל שֶׁהִתְרַחֵשׁ לְנֶגֶד עֵינֵיהֶם. הֵם הֵבִינוּ כִּי הַמִּכְתָּב קָשׁוּר לִפְטִירָתוֹ הַטְּרָאגִית שֶׁל הַבָּחוּר, וְחָפְצוּ מְאֹד לִקְרֹא מַה נִּכְתַּב בּוֹ. לִפְנֵי שֶׁהִסְפִּיקוּ לַחְשֹׁב, חָטַף אַחַד הַבַּחוּרִים אֶת הַמַּעֲטָפָה מִיָּדָיו שֶׁל הָאוֹחֵז בָּהּ, וּפָתַח אוֹתָהּ בִּמְהִירוּת, בְּאֹפֶן בִּלְתִּי מֻרְגָּשׁ. הוּא שָׁלַף אֶת הַמִּכְתָּב מִתּוֹכָהּ וְהֵחֵל לְקָרְאוֹ בְּקוֹל.

תַּדְהֵמָה הִכְּתָה אֶת הַבַּחוּרִים כְּשֶׁשָּׁמְעוּ אֶת הַדְּבָרִים. בְּמִכְתָּבוֹ כָּתַב רַבִּי מָרְדְּכַי, כִּי הָאֵרוּעַ שֶׁהִתְרַחֵשׁ בַּיְשִׁיבָה, שֶׁל פְּטִירַת הַבָּחוּר, הִנּוֹ אֵרוּעַ מַשְׁמָעוּתִי שֶׁאֵין לַעֲבֹר אַחֲרָיו לְסֵדֶר הַיּוֹם. לְדַעְתּוֹ, אוֹת הוּא כִּי מַשֶּׁהוּ בַּיְשִׁיבָה פָּגוּם וְלָקוּי, וּלְפִיכָךְ יֵשׁ לִשְׁלֹחַ אֶת הַבַּחוּרִים לְבָתֵּיהֶם וְלִסְגֹּר אֶת הַיְשִׁיבָה...

הֵם מִהֲרוּ לְהָשִׁיב אֶת הַמִּכְתָּב לַמַּעֲטָפָה, וְעָשׂוּ אֶת עַצְמָם כְּאִלּוּ אֵינָם יוֹדְעִים כְּלוּם. הֵם הִגִּישׁוּ אֶת הַמִּכְתָּב לְרֹאשׁ הַיְשִׁיבָה, וְצִפּוּ לִרְאוֹת כֵּיצַד יִפֹּל דָּבָר. כַּעֲבוֹר יָמִים אֲחָדִים, פָּרְצָה מִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הָרִאשׁוֹנָה. הַיְשִׁיבָה נִסְגְּרָה, וְהַבַּחוּרִים שָׁבוּ לְבָתֵּיהֶם! אָמַר עַל כָּךְ הַמַּשְׁגִּיחַ הַצַּדִּיק רַבִּי אֵלִיָּהוּ לוֹפְּיָאן: "לָזֶה הִתְכַּוֵּן רַבִּי מָרְדְּכַי..."

הֲרֵי לָנוּ, כִּי כַּאֲשֶׁר מִתְרַחֵשׁ אֵרוּעַ קָשֶׁה בִּסְמִיכוּת לְמָקוֹם כָּלְשֶׁהוּ, כְּמוֹ פְּטִירָה טְרָאגִית שֶׁל יְהוּדִי, אַף שֶׁבְּוַדַּאי לֹא נִתָּן לְהַאֲשִׁים אֶת אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם – בְּכָל אֹפֶן, זֶהוּ סִימָן עֲבוּרָם שֶׁלֹּא הַכֹּל כַּשּׁוּרָה, וַעֲלֵיהֶם לְהִתְעוֹרֵר וּלְהִתְחַזֵּק בְּמַה שֶּׁדָּרוּשׁ תִּקּוּן.

וּמִכָּאן תְּשׁוּבָה לִשְׁאֵלָתֵנוּ, עַל פִּי דַּרְכָּם שֶׁל הָרַמְבַּ"ן וְהָאַלְשֵׁיךְ:

הִמָּצְאוּתוֹ שֶׁל הֶחָלָל בִּסְמִיכוּת לְאוֹתָהּ עִיר, מוֹכִיחָה כִּי אַנְשֵׁי הָעִיר לוֹקִים בְּמִדּוֹתֵיהֶם. לוּ הָיוּ אֲנָשֶׁיהָ מִתְנַהֲגִים בְּדֶרֶךְ הַיָּשָׁר – לֹא הָיָה מִזְדַּמֵּן שֶׁיֵּהָרֵג אָדָם בְּסָמוּךְ לִמְקוֹם מוֹשָׁבָם. מִשּׁוּם כָּךְ, נִדְרָשִׁים דַּוְקָא אַנְשֵׁי הָעִיר הַקְּרוֹבָה לְהָבִיא כַּפָּרָה.

וְאָכֵן, כַּאֲשֶׁר הַתּוֹרָה מְסַיֶּמֶת אֶת פָּרָשַׁת עֶגְלָה עֲרוּפָה, הִיא חוֹתֶמֶת בַּמִּלִּים: "וְאַתָּה תְּבַעֵר הַדָּם הַנָּקִי מִקִּרְבֶּךָ כִּי תַעֲשֶׂה הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי ה'". מַהִי כַּוָּנַת הַתּוֹרָה בָּזֶה? בֵּאֵר הָאַלְשֵׁיךְ הַקָּדוֹשׁ: עֶגְלָה עֲרוּפָה הִיא תִּקּוּן לְמַה שֶּׁכְּבָר אֵרַע, אֲבָל מוּטָב שֶׁלֹּא לְהִזְדַּקֵּק כְּלָל לְתִקּוּן... לָכֵן הַתּוֹרָה אוֹמֶרֶת: "וְאַתָּה תְּבַעֵר הַדָּם הַנָּקִי מִקִּרְבֶּךָ" – בִּיכָלְתְּךָ לִמְנֹעַ מַעֲשִׂים מֵעֵין אֵלּוּ, וְזֹאת – "כִּי תַעֲשֶׂה הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי ה'". אִם אַנְשֵׁי הָעִיר יִהְיוּ יְשָׁרִים וַהֲגוּנִים בְּכָל דַּרְכֵיהֶם, לֹא יִזְדַּמֵּן לִידֵיהֶם, חָלִילָה, שְׁפִיכַת דָּם נָקִי. (לְלַמֶּדְךָ)

	אחרי מות - קדושים תש"ע
	שינוי השם אינו מועיל בגנבה
	אָדָם שֶׁמֵּת - יִדְאֲגוּ סוֹבְבָיו "וְהָיָה הָעִיר הַקְּרֹבָה אֶל הֶחָלָל וְלָקְחוּ זִקְנֵי הָעִיר הַהִוא עֶגְלַת בָּקָר" (כא-ג) בְּפָרָשַׁת עֶגְלָה עֲרוּפָה נֶאֱמַר, כִּי אַנְשֵׁי הָעִיר הַקְּרוֹבָה בְּיוֹתֵר לֶחָלָל, הֵם אֵלּוּ הַצְּרִיכִים לַעֲרֹךְ אֶת הַכַּפָּרָה עַל מוֹתוֹ. וְלִכְאוֹרָה, עָלֵינוּ לְהָבִין: מַדּוּעַ מֻטָּל הַצֹּרֶךְ בְּכַפָּרָה דַּוְקָא עֲלֵיהֶם? וְכִי מֶה חָטְאוּ וּמַה פָּשְׁעוּ, עַל שֶׁנִּמְצָא הֶחָלָל סָמוּךְ לְעִירָם? אֶת הַתְּשׁוּבָה נָבִין בְּאֶמְצָעוּת מַעֲשֶׂה, שֶׁסִּפֵּר הַגָּאוֹן רַבִּי חַיִּים חַיְיקְל מִילֶצְקִי, מִצַּדִּיקֵי יְרוּשָׁלַיִם: בִּתְקוּפַת לִמּוּדָיו בַּיְשִׁיבָה בִּסְטוֹצְק שֶׁבְּפּוֹלִין, לָמְדוּ שָׁם שְׁנֵי אַחִים, וְעָשׂוּ חַיִל בְּלִמּוּדָם. יוֹם אֶחָד, יָצָא הָאָח הַצָּעִיר עִם חֲבֵרוֹ לְהִתְאַוְרֵר מְעַט בַּשָּׂדוֹת שֶׁמִּחוּץ לִסְטוֹצְק. לְפֶתַע, אֵרַע אָסוֹן. אֶבֶן הֻשְׁלְכָה לְעֶבְרָם, כְּכָל הַנִּרְאֶה עַל יְדֵי גּוֹי אַנְטִישֵׁמִי שֶׁחָלַף בַּמָּקוֹם. הָאֶבֶן פָּגְעָה אֲנוּשׁוֹת בָּאָח הַצָּעִיר. הוּא הֻבְהַל לְבֵית הַחוֹלִים, וְכַעֲבוֹר זְמַן קָצָר נִקְבַּע מוֹתוֹ. הַצַּעַר הָיָה רַב מִלְּהָכִיל. אָחִיו הַגָּדוֹל יָשַׁב 'שִׁבְעָה', אַךְ נִמְנַע מִלִּשְׁלֹחַ מִכְתָּב לְהוֹרָיו וּלְהוֹדִיעָם עַל הַבְּשׂוֹרָה הַקָּשָׁה. מִכֵּיוָן שֶׁהָיוּ מְבֻגָּרִים, חָשַׁשׁ הַבֵּן מִתְּגוּבַת הוֹרָיו לִפְטִירַת בְּנָם הַצָּעִיר. הוּא יָדַע הֵיטֵב, שֶׁאִם יִשְׁלַח לָהֶם מִכְתָּבִים סְתָמִיִּים, וְלֹא יִתְיַחֵס בָּהֶם לְמוֹת אָחִיו - כְּשֶׁיִּוָּדַע לָהֶם מַה קָּרָה, יִפָּגְעוּ מְאֹד. לָכֵן בִּכֵּר שֶׁלֹּא לִשְׁלֹחַ לָהֶם כָּל מִכְתָּב, מִתּוֹךְ מַחֲשָׁבָה שֶׁאוּלַי יִתְלוּ אֶת הָעִכּוּב בְּשִׁבּוּשֵׁי הַדֹּאַר. בֵּינְתַיִם, כַּאֲשֶׁר חָלְפוּ כַּמָּה שָׁבוּעוֹת, וְהַהוֹרִים לֹא קִבְּלוּ מִבְּנֵיהֶם מִכְתָּבִים, הֵחֵלָּה הַדְּאָגָה לְכַרְסֵם בְּלִבָּם. לְבַסּוֹף, הֶחְלִיטָה הָאֵם לִנְסֹעַ לִסְטוֹצְק וְלַעֲקֹב מִקָּרוֹב אַחַר גּוֹרַל בָּנֶיהָ. טֶרֶם נְסִיעָתָהּ, הָלְכָה לְקַבֵּל אֶת בִּרְכָתוֹ שֶׁל הרה"צ רַבִּי מָרְדְּכַי רוֹזְנְבְּלַט, רַבָּהּ שֶׁל אוֹשְׁמִינֶר שֶׁבְּלִיטָא, שֶׁהָיָה מְקֻבָּל מְפֻרְסָם וּבַעַל מוֹפֵת. הִיא סִפְּרָה לוֹ כִּי יֵשׁ לָהּ שְׁנֵי בָּנִים בִּסְטוֹצְק, וְהִיא חוֹשֶׁשֶׁת לְגוֹרָלָם. הֵשִׁיב רַבִּי מָרְדְּכַי: "שְׁנֵי בָּנִים יֵשׁ לָךְ?! הֲלֹא אֲנִי רוֹאֶה רַק בֵּן אֶחָד!" כְּשֶׁשָּׁמְעָה הָאִשָּׁה אֶת דִּבְרֵי הַצַּדִּיק, אָחַז בָּהּ רַעַד. 'מַהִי כַּוָּנָתוֹ?' תָּהֲתָה בַּחֲשָׁשׁ בֵּינָהּ לְבֵין עַצְמָהּ. אֶת חוּט מַחֲשַׁבְתָּהּ קָטְעוּ דְּבָרָיו שֶׁל הַצַּדִּיק: "לְכִי לִסְטוֹצְק וּבִדְקִי מִקָּרוֹב מַה קּוֹרֶה. אֲנִי מְצָרֵף לָךְ מִכְתָּב, שֶׁיֵּשׁ לִמְסֹר אוֹתוֹ לִידֵי רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה". מִהֲרָה הָאִשָּׁה וְיָצְאָה לְדַרְכָּהּ בְּלֵב כָּבֵד. כְּשֶׁהִגִּיעָה לִסְטוֹצְק, יָרְדָה מִן הָעֲגָלָה וּפָנְתָה לְעֵבֶר חֲדַר הָאֹכֶל שֶׁבּוֹ אָכְלוּ בַּחוּרֵי הַיְשִׁיבָה. הִיא עָצְרָה אֶת הַבָּחוּר הָרִאשׁוֹן שֶׁנִּקְרָה בְּדַרְכָּהּ, וְשָׁאֲלָה אוֹתוֹ לִשְׁלוֹם שְׁנֵי בָּנֶיהָ. הַבָּחוּר הַנָּבוֹךְ, סִפֵּר בַּחֲשָׁשׁ וּבְקוֹל רוֹעֵד עַל הָאָסוֹן שֶׁקָּרָה. לְמִשְׁמַע דְּבָרָיו, פָּרְצָה הָאֵם בִּבְכִי מַר, וְצָעֲקָה: "כָּעֵת אֲנִי מְבִינָה אֶת דְּבָרָיו שֶׁל רַבִּי מָרְדְּכַי אוֹשְׁמִינֶר!" הַבַּחוּרִים שֶׁיָּשְׁבוּ בַּחֲדַר הָאֹכֶל, מִהֲרוּ לְהַקִּיף אוֹתָהּ וּלְנַחֲמָהּ. לְאַחַר בְּכִי מְמֻשָּׁךְ, נִרְגְּעָה מְעַט וְסִפְּרָה לָהֶם עַל קוֹרוֹתֶיהָ אֵצֶל רַבִּי מָרְדְּכַי. לִפְנֵי שֶׁיָּצְאָה מֵהַמָּקוֹם, מָסְרָה לָהֶם אֶת הַמִּכְתָּב שֶׁכָּתַב הָרַב עֲבוּר רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה, כְּדֵי שֶׁיִּמְסְרוּהוּ לְיַעֲדוֹ. כְּשֶׁשָּׁבוּ הַבַּחוּרִים לַחֲדַר הָאֹכֶל, הֵם הֵחֵלּוּ לְשׂוֹחֵחַ עַל שֶׁהִתְרַחֵשׁ לְנֶגֶד עֵינֵיהֶם. הֵם הֵבִינוּ כִּי הַמִּכְתָּב קָשׁוּר לִפְטִירָתוֹ הַטְּרָאגִית שֶׁל הַבָּחוּר, וְחָפְצוּ מְאֹד לִקְרֹא מַה נִּכְתַּב בּוֹ. לִפְנֵי שֶׁהִסְפִּיקוּ לַחְשֹׁב, חָטַף אַחַד הַבַּחוּרִים אֶת הַמַּעֲטָפָה מִיָּדָיו שֶׁל הָאוֹחֵז בָּהּ, וּפָתַח אוֹתָהּ בִּמְהִירוּת, בְּאֹפֶן בִּלְתִּי מֻרְגָּשׁ. הוּא שָׁלַף אֶת הַמִּכְתָּב מִתּוֹכָהּ וְהֵחֵל לְקָרְאוֹ בְּקוֹל. תַּדְהֵמָה הִכְּתָה אֶת הַבַּחוּרִים כְּשֶׁשָּׁמְעוּ אֶת הַדְּבָרִים. בְּמִכְתָּבוֹ כָּתַב רַבִּי מָרְדְּכַי, כִּי הָאֵרוּעַ שֶׁהִתְרַחֵשׁ בַּיְשִׁיבָה, שֶׁל פְּטִירַת הַבָּחוּר, הִנּוֹ אֵרוּעַ מַשְׁמָעוּתִי שֶׁאֵין לַעֲבֹר אַחֲרָיו לְסֵדֶר הַיּוֹם. לְדַעְתּוֹ, אוֹת הוּא כִּי מַשֶּׁהוּ בַּיְשִׁיבָה פָּגוּם וְלָקוּי, וּלְפִיכָךְ יֵשׁ לִשְׁלֹחַ אֶת הַבַּחוּרִים לְבָתֵּיהֶם וְלִסְגֹּר אֶת הַיְשִׁיבָה... הֵם מִהֲרוּ לְהָשִׁיב אֶת הַמִּכְתָּב לַמַּעֲטָפָה, וְעָשׂוּ אֶת עַצְמָם כְּאִלּוּ אֵינָם יוֹדְעִים כְּלוּם. הֵם הִגִּישׁוּ אֶת הַמִּכְתָּב לְרֹאשׁ הַיְשִׁיבָה, וְצִפּוּ לִרְאוֹת כֵּיצַד יִפֹּל דָּבָר. כַּעֲבוֹר יָמִים אֲחָדִים, פָּרְצָה מִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הָרִאשׁוֹנָה. הַיְשִׁיבָה נִסְגְּרָה, וְהַבַּחוּרִים שָׁבוּ לְבָתֵּיהֶם! אָמַר עַל כָּךְ הַמַּשְׁגִּיחַ הַצַּדִּיק רַבִּי אֵלִיָּהוּ לוֹפְּיָאן: "לָזֶה הִתְכַּוֵּן רַבִּי מָרְדְּכַי..." הֲרֵי לָנוּ, כִּי כַּאֲשֶׁר מִתְרַחֵשׁ אֵרוּעַ קָשֶׁה בִּסְמִיכוּת לְמָקוֹם כָּלְשֶׁהוּ, כְּמוֹ פְּטִירָה טְרָאגִית שֶׁל יְהוּדִי, אַף שֶׁבְּוַדַּאי לֹא נִתָּן לְהַאֲשִׁים אֶת אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם – בְּכָל אֹפֶן, זֶהוּ סִימָן עֲבוּרָם שֶׁלֹּא הַכֹּל כַּשּׁוּרָה, וַעֲלֵיהֶם לְהִתְעוֹרֵר וּלְהִתְחַזֵּק בְּמַה שֶּׁדָּרוּשׁ תִּקּוּן. וּמִכָּאן תְּשׁוּבָה לִשְׁאֵלָתֵנוּ, עַל פִּי דַּרְכָּם שֶׁל הָרַמְבַּ"ן וְהָאַלְשֵׁיךְ: הִמָּצְאוּתוֹ שֶׁל הֶחָלָל בִּסְמִיכוּת לְאוֹתָהּ עִיר, מוֹכִיחָה כִּי אַנְשֵׁי הָעִיר לוֹקִים בְּמִדּוֹתֵיהֶם. לוּ הָיוּ אֲנָשֶׁיהָ מִתְנַהֲגִים בְּדֶרֶךְ הַיָּשָׁר – לֹא הָיָה מִזְדַּמֵּן שֶׁיֵּהָרֵג אָדָם בְּסָמוּךְ לִמְקוֹם מוֹשָׁבָם. מִשּׁוּם כָּךְ, נִדְרָשִׁים דַּוְקָא אַנְשֵׁי הָעִיר הַקְּרוֹבָה לְהָבִיא כַּפָּרָה. וְאָכֵן, כַּאֲשֶׁר הַתּוֹרָה מְסַיֶּמֶת אֶת פָּרָשַׁת עֶגְלָה עֲרוּפָה, הִיא חוֹתֶמֶת בַּמִּלִּים: "וְאַתָּה תְּבַעֵר הַדָּם הַנָּקִי מִקִּרְבֶּךָ כִּי תַעֲשֶׂה הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי ה'". מַהִי כַּוָּנַת הַתּוֹרָה בָּזֶה? בֵּאֵר הָאַלְשֵׁיךְ הַקָּדוֹשׁ: עֶגְלָה עֲרוּפָה הִיא תִּקּוּן לְמַה שֶּׁכְּבָר אֵרַע, אֲבָל מוּטָב שֶׁלֹּא לְהִזְדַּקֵּק כְּלָל לְתִקּוּן... לָכֵן הַתּוֹרָה אוֹמֶרֶת: "וְאַתָּה תְּבַעֵר הַדָּם הַנָּקִי מִקִּרְבֶּךָ" – בִּיכָלְתְּךָ לִמְנֹעַ מַעֲשִׂים מֵעֵין אֵלּוּ, וְזֹאת – "כִּי תַעֲשֶׂה הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי ה'". אִם אַנְשֵׁי הָעִיר יִהְיוּ יְשָׁרִים וַהֲגוּנִים בְּכָל דַּרְכֵיהֶם, לֹא יִזְדַּמֵּן לִידֵיהֶם, חָלִילָה, שְׁפִיכַת דָּם נָקִי. (לְלַמֶּדְךָ)