Otzarot-Article

הַמִּצְוָה הַנּוֹהֶגֶת בְּכָל רֶגַע וְרֶגַע מֵרִגְעֵי הֶחָג וְחֻלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד הִיא מִצְוַת הַשִּׂמְחָה. וְהַגָּאוֹן מִוִּילְנָה זַצַ"ל כְּבָר הִגְדִּירָהּ כַּמִּצְוָה הַקָּשָׁה בְּיוֹתֵר בַּתּוֹרָה: לִשְׂמֹחַ בִּרְצִיפוּת שִׁבְעָה יָמִים בְּלֹא הֲפוּגָה. לֹא לְהִתְעַצֵּב וְלֹא לִרְגֹּז, לֹא לְהִתְעַצְבֵּן וְלֹא לִדְאֹג – אֵיךְ אֶפְשָׁר, אֵיךְ יִתָּכֵן? אֵיךְ נוּכַל לְהִתְעַלֵּם מֵהַמְּצוּקוֹת וּמֵהַטְּרָדוֹת, לִשְׁכֹּחַ אֶת מַדְוֵי הַגּוּף וְהַנֶּפֶשׁ, אֶת קְשָׁיֵי הַפַּרְנָסָה, אֶת הַחוֹבוֹת, אֶת קְשָׁיֵי הַחַיִּים וְעִצְּבוֹנָם?! אֵיךְ אֶפְשָׁר לְהִתְעַלֵּם מֵהַמִּכְלוֹל הָרָחָב יוֹתֵר: מִבְּעָיוֹת הַבִּטָּחוֹן, מִטַּבַּעַת הַחֶנֶק שֶׁסְּבִיבֵנוּ, מֵאִיּוּם הַהַשְׁמָדָה וּמֵהָאֵיבָה הַנּוֹרָאָה הָאוֹפֶפֶת אוֹתָנוּ, מֵהַבִּדּוּד הַמְּדִינִי וּמִשִּׂנְאַת הָעַמִּים?! וְאֵיךְ אֶפְשָׁר לִשְׁכֹּחַ אֶת הַהִדַּרְדְּרוּת הָרוּחָנִית, הַהִתְנַכְּרוּת שֶׁל חֲלָקִים מֵהָעָם לַמֹּרֶשֶׁת וּלְנוֹשְׂאֶיהָ; הַשִּׂטְנָה וְהַשִּׁסּוּי, הַהֲסָתָה וְהַהִתְנַכְּלוּת בְּאֹרַח שִׁיטָתִי וְרָצוּף?!

אֵיךְ אֶפְשָׁר לְהִתְעַלֵּם מִכָּל אֵלּוּ, לְהִתְנַתֵּק וְלִשְׂמֹחַ?!

בְּרַם, אִם הַתּוֹרָה צִוְּתָה עָלֵינוּ לִשְׂמֹחַ, אוֹת הוּא שֶׁהַדָּבָר אֶפְשָׁרִי. וּכְשֶׁנִּתְבּוֹנֵן בַּדָּבָר נִמְצָא, שֶׁבֶּחָג עַצְמוֹ וּבְעִנְיָנוֹ נִרְמְזָה הַדֶּרֶךְ שֶׁעַל יָדָהּ נוּכַל לְהַגִּיעַ לַשִּׂמְחָה. וּכְדַרְכֵּנוּ, נַקְדִּים סִפּוּר:

הָיָה זֶה בְּעֵת מִלְחֶמֶת שֵׁשֶׁת הַיָּמִים. נִצְחוֹן בָּזָק זוֹהֵר כַּבָּרָק, חֲלוֹם דּוֹר הֻגְשַׁם. הַכֹּתֶל בְּיָדֵינוּ! קֶבֶר רָחֵל שֻׁחְרַר, מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה... הָיִינוּ כְּחוֹלְמִים. בְּבַת אַחַת יָצָאנוּ מֵאֲפֵלָה לְאוֹרָה, מִמְבוּכַת "יְמֵי הַהַמְתָּנָה" מוֹרְטֵי הָעֲצַבִּים לְרוֹמְמוּת רוּחַ וּפֻרְקָן. הַכֹּל הָיוּ בְּטוּחִים שֶׁאֵלּוּ פַּעֲמֵי הַגְּאֻלָּה, הִנֵּה מָשִׁיחַ בָּא. אַךְ הַהֶמְשֵׁךְ יָדוּעַ גַּם הוּא: מִלְחֶמֶת יוֹם הַכִּפּוּרִים, הָאִינְתִיפָאדָה, וְעַד לִמְבוּכַת יָמֵינוּ שֶׁלָּנוּ.

אַךְ בְּאוֹתָם יְמֵי אוֹפוֹרְיָה וְתִקְוָה פָּנוּ אֶל אֶחָד מִזִּקְנֵי יְרוּשָׁלַיִם, צַדִּיק וְקָדוֹשׁ, וְשָׁאֲלוּ לְחַוַּת דַּעְתּוֹ: הַאֻמְנָם הַגְּאֻלָּה בַּשַּׁעַר?

פָּתַח הַצַּדִּיק וְאָמַר: הַגְּאֻלָּה הַקְּרוֹבָה תִּהְיֶה כְּעֵין גְּאֻלַּת מִצְרַיִם (מִיכָה ז-טו). וְשָׁם נֶאֱמַר (פִּרְקֵי דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר מח), כִּי סִימָן זֶה הָיָה מָסוּר בְּיָדָם שֶׁהַגּוֹאֵל יָבוֹא וְיֹאמַר "פָּקֹד פָּקַדְתִּי אֶתְכֶם". וְרַבִּים תָּמְהוּ, מַה הַחִדּוּשׁ הַגָּלוּם בְּמִלִּים אֵלּוּ, הֲלֹא כָּל אָדָם שֶׁיִּתְיַמֵּר לִהְיוֹת הַגּוֹאֵל יוּכַל לְאָמְרָן?!

אֲבָל כְּשֶׁנִּתְבּוֹנֵן בַּדָּבָר נִרְאֶה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חִדּוּשׁ עָצוּם. כָּל אָדָם אַחֵר שֶׁאַךְ יִתְיַמֵּר לִגְאֹל אֶת הָעָם, יָבוֹא וִיבַשֵּׂר 'הִכּוֹנוּ לַגְּאֻלָּה הַקְּרוֹבָה'. אֲבָל משֶׁה רַבֵּנוּ, הַגּוֹאֵל הָאֲמִתִּי, אָמַר: דְּעוּ שֶׁהַגְּאֻלָּה כְּבָר הֵחֵלָה, "פָּקֹד פָּקַדְתִּי" בִּלְשׁוֹן עָבַר. הַתַּהֲלִיךְ הֵחֵל זֶה מִכְּבָר וְיַגִּיעַ לְשִׂיאוֹ בַּגִּלּוּיִים הַנִּשְׂגָּבִים שֶׁל יוֹם הַיְּצִיאָה מִמִּצְרַיִם, "בְּמוֹרָא גָּדוֹל, זֶה גִּלּוּי שְׁכִינָה".

אַף אֲנִי אוֹמֵר כָּךְ - סִיֵּם הַצַּדִּיק אֶת דְּבָרָיו - אָנוּ רוֹאִים שׁוּרָה שֶׁל צְעָדִים שֶׁכֻּלָּם בְּגֶדֶר סְלִילַת הַדֶּרֶךְ: קִבּוּץ הַגָּלֻיּוֹת, פְּרִיחַת מֶרְכְּזֵי הַתּוֹרָה, הִתְפַּתְּחוּת הַטֶּכְנוֹלוֹגְיָה, בִּנְיַן הָאָרֶץ, מִלְחֶמֶת שֵׁשֶׁת הַיָּמִים. וְגַם הַנְּסִיגוֹת שֶׁבַּדֶּרֶךְ הֵן חֵלֶק מֵהַתָּכְנִית הַכּוֹלֶלֶת! כְּשֵׁם שֶׁפַּרְעֹה גָּזַר עַל הַכְבָּדַת הָעֲבוֹדָה וְקֵרֵב בְּכָךְ אֶת קִצּוֹ שֶׁל הַשִּׁעְבּוּד; וּכְשֵׁם שֶׁהַכְבָּדַת לֵב פַּרְעֹה אַחַר כָּל מַכָּה, סָלְלָה אֶת הַדֶּרֶךְ לַשָּׁלָב הַבָּא.

זֶה לְמַעֲשֶׂה לֶקַח שִׁבְעַת יְמֵי הַפֶּסַח. שֶׁהֲרֵי הַגְּאֻלָּה הָיְתָה בְּלֵיל הַסֵּדֶר, אֲבָל פַּרְעֹה גִּיֵּס אֶת חֵילוֹ וְאָסַר אֶת מַרְכְּבוֹתָיו וְרָדַף אַחֲרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְעֵינֵיהֶם חָשְׁכוּ. "וּפַרְעֹה הִקְרִיב - הִקְרִיב אֶת לִבָּם שֶׁל יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם". וְהִתְיָרְאוּ, וְזַעֲקוּ, וְשָׁבוּ בִּתְשׁוּבָה, וְנוֹשְׁעוּ בִּתְשׁוּעָה שְׁלֵמָה. יַם סוּף נִבְקַע, עָבְרוּ בְּתוֹךְ הַיָּם בַּיַּבָּשָׁה, חָזוּ מַחֲזוֹת נְבוּאָה וְרָאוּ אֶת שׂוֹנְאֵיהֶם שׁוֹקְעִים בִּמְצוּלוֹת יָם, לֹא הוֹסִיפוּ לִרְאוֹתָם עוֹד עַד עוֹלָם וְעָנוּ שִׁירָה בְּשִׂמְחָה רַבָּה.

הָבָה נָשִׂים זֹאת אֶל לִבֵּנוּ. נִתְבּוֹנֵן וְנִרְאֶה כִּי מְצוּיִים אָנוּ בְּעִצּוּמָהּ שֶׁל תְּקוּפָה גְּדוֹלָה, כַּבִּירָה, הַסּוֹלֶלֶת בְּעִקְבִיּוּת וּבִמְהִירוּת דֶּרֶךְ לַגְּאֻלָּה הַשְּׁלֵמָה, הַקְּרוֹבָה כָּל כָּךְ. הִנֵּה הִיא עוֹמֶדֶת אַחַר כָּתְלֵנוּ. הַיּוֹם אוֹ מָחָר, בּוֹא תָּבוֹא בְּרִנָּה!

"וּבֶאֱמֶת יְצִיאַת מִצְרַיִם יֶשְׁנָהּ בְּכָל אָדָם וּבְכָל זְמַן". וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: "אֵ-ל מוֹצִיאָם מִמִּצְרָיִם" בִּלְשׁוֹן הוֹוֶה. וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר "מִן הַמֵּצַר – בְּחִינַת מִצְרַיִם שֶׁאֲנִי שָׁקוּעַ בָּהּ – קָרָאתִי יָ-הּ, עָנָנִי בַמֶּרְחָב יָ-הּ". וְעַל כָּל אֶחָד, עִם כָּל מוּעֲקוֹתָיו, לָדַעַת שֶׁהַיְשׁוּעָה כְּבָר הוּכְנָה וּלְיַד כָּל "אֲגַם מַר" צוֹמֵחַ "הָעֵץ" שֶׁיַּמְתִּיקוֹ. אַךְ כְּמוֹ בְּמִצְרַיִם וּבְמָרָה, נִצְרְכָה זְעָקָה וְשַׁוְעָה וְאוֹרוּ הָעֵינַיִם בַּגְּאֻלָּה וּבַיְּשׁוּעָה. הַאֵין בִּידִיעָה זוֹ כְּדֵי לְהָבִיאֵנוּ לְשִׂמְחָה?! (מַעְיַן הַמּוֹעֵד)

	תזריע - מצורע תש"ע
	יש להשריש את האמונה
	רַבִּים שָׁאֲלוּ, מַה תְּשׁוּבָה הִיא זוֹ עַל שְׁאֵלַת הַבֵּן הֶחָכָם הַמִּצְוָה הַנּוֹהֶגֶת בְּכָל רֶגַע וְרֶגַע מֵרִגְעֵי הֶחָג וְחֻלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד הִיא מִצְוַת הַשִּׂמְחָה. וְהַגָּאוֹן מִוִּילְנָה זַצַ"ל כְּבָר הִגְדִּירָהּ כַּמִּצְוָה הַקָּשָׁה בְּיוֹתֵר בַּתּוֹרָה: לִשְׂמֹחַ בִּרְצִיפוּת שִׁבְעָה יָמִים בְּלֹא הֲפוּגָה. לֹא לְהִתְעַצֵּב וְלֹא לִרְגֹּז, לֹא לְהִתְעַצְבֵּן וְלֹא לִדְאֹג – אֵיךְ אֶפְשָׁר, אֵיךְ יִתָּכֵן? אֵיךְ נוּכַל לְהִתְעַלֵּם מֵהַמְּצוּקוֹת וּמֵהַטְּרָדוֹת, לִשְׁכֹּחַ אֶת מַדְוֵי הַגּוּף וְהַנֶּפֶשׁ, אֶת קְשָׁיֵי הַפַּרְנָסָה, אֶת הַחוֹבוֹת, אֶת קְשָׁיֵי הַחַיִּים וְעִצְּבוֹנָם?! אֵיךְ אֶפְשָׁר לְהִתְעַלֵּם מֵהַמִּכְלוֹל הָרָחָב יוֹתֵר: מִבְּעָיוֹת הַבִּטָּחוֹן, מִטַּבַּעַת הַחֶנֶק שֶׁסְּבִיבֵנוּ, מֵאִיּוּם הַהַשְׁמָדָה וּמֵהָאֵיבָה הַנּוֹרָאָה הָאוֹפֶפֶת אוֹתָנוּ, מֵהַבִּדּוּד הַמְּדִינִי וּמִשִּׂנְאַת הָעַמִּים?! וְאֵיךְ אֶפְשָׁר לִשְׁכֹּחַ אֶת הַהִדַּרְדְּרוּת הָרוּחָנִית, הַהִתְנַכְּרוּת שֶׁל חֲלָקִים מֵהָעָם לַמֹּרֶשֶׁת וּלְנוֹשְׂאֶיהָ; הַשִּׂטְנָה וְהַשִּׁסּוּי, הַהֲסָתָה וְהַהִתְנַכְּלוּת בְּאֹרַח שִׁיטָתִי וְרָצוּף?! אֵיךְ אֶפְשָׁר לְהִתְעַלֵּם מִכָּל אֵלּוּ, לְהִתְנַתֵּק וְלִשְׂמֹחַ?! בְּרַם, אִם הַתּוֹרָה צִוְּתָה עָלֵינוּ לִשְׂמֹחַ, אוֹת הוּא שֶׁהַדָּבָר אֶפְשָׁרִי. וּכְשֶׁנִּתְבּוֹנֵן בַּדָּבָר נִמְצָא, שֶׁבֶּחָג עַצְמוֹ וּבְעִנְיָנוֹ נִרְמְזָה הַדֶּרֶךְ שֶׁעַל יָדָהּ נוּכַל לְהַגִּיעַ לַשִּׂמְחָה. וּכְדַרְכֵּנוּ, נַקְדִּים סִפּוּר: הָיָה זֶה בְּעֵת מִלְחֶמֶת שֵׁשֶׁת הַיָּמִים. נִצְחוֹן בָּזָק זוֹהֵר כַּבָּרָק, חֲלוֹם דּוֹר הֻגְשַׁם. הַכֹּתֶל בְּיָדֵינוּ! קֶבֶר רָחֵל שֻׁחְרַר, מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה... הָיִינוּ כְּחוֹלְמִים. בְּבַת אַחַת יָצָאנוּ מֵאֲפֵלָה לְאוֹרָה, מִמְבוּכַת "יְמֵי הַהַמְתָּנָה" מוֹרְטֵי הָעֲצַבִּים לְרוֹמְמוּת רוּחַ וּפֻרְקָן. הַכֹּל הָיוּ בְּטוּחִים שֶׁאֵלּוּ פַּעֲמֵי הַגְּאֻלָּה, הִנֵּה מָשִׁיחַ בָּא. אַךְ הַהֶמְשֵׁךְ יָדוּעַ גַּם הוּא: מִלְחֶמֶת יוֹם הַכִּפּוּרִים, הָאִינְתִיפָאדָה, וְעַד לִמְבוּכַת יָמֵינוּ שֶׁלָּנוּ. אַךְ בְּאוֹתָם יְמֵי אוֹפוֹרְיָה וְתִקְוָה פָּנוּ אֶל אֶחָד מִזִּקְנֵי יְרוּשָׁלַיִם, צַדִּיק וְקָדוֹשׁ, וְשָׁאֲלוּ לְחַוַּת דַּעְתּוֹ: הַאֻמְנָם הַגְּאֻלָּה בַּשַּׁעַר? פָּתַח הַצַּדִּיק וְאָמַר: הַגְּאֻלָּה הַקְּרוֹבָה תִּהְיֶה כְּעֵין גְּאֻלַּת מִצְרַיִם (מִיכָה ז-טו). וְשָׁם נֶאֱמַר (פִּרְקֵי דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר מח), כִּי סִימָן זֶה הָיָה מָסוּר בְּיָדָם שֶׁהַגּוֹאֵל יָבוֹא וְיֹאמַר "פָּקֹד פָּקַדְתִּי אֶתְכֶם". וְרַבִּים תָּמְהוּ, מַה הַחִדּוּשׁ הַגָּלוּם בְּמִלִּים אֵלּוּ, הֲלֹא כָּל אָדָם שֶׁיִּתְיַמֵּר לִהְיוֹת הַגּוֹאֵל יוּכַל לְאָמְרָן?! אֲבָל כְּשֶׁנִּתְבּוֹנֵן בַּדָּבָר נִרְאֶה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חִדּוּשׁ עָצוּם. כָּל אָדָם אַחֵר שֶׁאַךְ יִתְיַמֵּר לִגְאֹל אֶת הָעָם, יָבוֹא וִיבַשֵּׂר 'הִכּוֹנוּ לַגְּאֻלָּה הַקְּרוֹבָה'. אֲבָל משֶׁה רַבֵּנוּ, הַגּוֹאֵל הָאֲמִתִּי, אָמַר: דְּעוּ שֶׁהַגְּאֻלָּה כְּבָר הֵחֵלָה, "פָּקֹד פָּקַדְתִּי" בִּלְשׁוֹן עָבַר. הַתַּהֲלִיךְ הֵחֵל זֶה מִכְּבָר וְיַגִּיעַ לְשִׂיאוֹ בַּגִּלּוּיִים הַנִּשְׂגָּבִים שֶׁל יוֹם הַיְּצִיאָה מִמִּצְרַיִם, "בְּמוֹרָא גָּדוֹל, זֶה גִּלּוּי שְׁכִינָה". אַף אֲנִי אוֹמֵר כָּךְ - סִיֵּם הַצַּדִּיק אֶת דְּבָרָיו - אָנוּ רוֹאִים שׁוּרָה שֶׁל צְעָדִים שֶׁכֻּלָּם בְּגֶדֶר סְלִילַת הַדֶּרֶךְ: קִבּוּץ הַגָּלֻיּוֹת, פְּרִיחַת מֶרְכְּזֵי הַתּוֹרָה, הִתְפַּתְּחוּת הַטֶּכְנוֹלוֹגְיָה, בִּנְיַן הָאָרֶץ, מִלְחֶמֶת שֵׁשֶׁת הַיָּמִים. וְגַם הַנְּסִיגוֹת שֶׁבַּדֶּרֶךְ הֵן חֵלֶק מֵהַתָּכְנִית הַכּוֹלֶלֶת! כְּשֵׁם שֶׁפַּרְעֹה גָּזַר עַל הַכְבָּדַת הָעֲבוֹדָה וְקֵרֵב בְּכָךְ אֶת קִצּוֹ שֶׁל הַשִּׁעְבּוּד; וּכְשֵׁם שֶׁהַכְבָּדַת לֵב פַּרְעֹה אַחַר כָּל מַכָּה, סָלְלָה אֶת הַדֶּרֶךְ לַשָּׁלָב הַבָּא. זֶה לְמַעֲשֶׂה לֶקַח שִׁבְעַת יְמֵי הַפֶּסַח. שֶׁהֲרֵי הַגְּאֻלָּה הָיְתָה בְּלֵיל הַסֵּדֶר, אֲבָל פַּרְעֹה גִּיֵּס אֶת חֵילוֹ וְאָסַר אֶת מַרְכְּבוֹתָיו וְרָדַף אַחֲרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְעֵינֵיהֶם חָשְׁכוּ. "וּפַרְעֹה הִקְרִיב - הִקְרִיב אֶת לִבָּם שֶׁל יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם". וְהִתְיָרְאוּ, וְזַעֲקוּ, וְשָׁבוּ בִּתְשׁוּבָה, וְנוֹשְׁעוּ בִּתְשׁוּעָה שְׁלֵמָה. יַם סוּף נִבְקַע, עָבְרוּ בְּתוֹךְ הַיָּם בַּיַּבָּשָׁה, חָזוּ מַחֲזוֹת נְבוּאָה וְרָאוּ אֶת שׂוֹנְאֵיהֶם שׁוֹקְעִים בִּמְצוּלוֹת יָם, לֹא הוֹסִיפוּ לִרְאוֹתָם עוֹד עַד עוֹלָם וְעָנוּ שִׁירָה בְּשִׂמְחָה רַבָּה. הָבָה נָשִׂים זֹאת אֶל לִבֵּנוּ. נִתְבּוֹנֵן וְנִרְאֶה כִּי מְצוּיִים אָנוּ בְּעִצּוּמָהּ שֶׁל תְּקוּפָה גְּדוֹלָה, כַּבִּירָה, הַסּוֹלֶלֶת בְּעִקְבִיּוּת וּבִמְהִירוּת דֶּרֶךְ לַגְּאֻלָּה הַשְּׁלֵמָה, הַקְּרוֹבָה כָּל כָּךְ. הִנֵּה הִיא עוֹמֶדֶת אַחַר כָּתְלֵנוּ. הַיּוֹם אוֹ מָחָר, בּוֹא תָּבוֹא בְּרִנָּה! "וּבֶאֱמֶת יְצִיאַת מִצְרַיִם יֶשְׁנָהּ בְּכָל אָדָם וּבְכָל זְמַן". וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: "אֵ-ל מוֹצִיאָם מִמִּצְרָיִם" בִּלְשׁוֹן הוֹוֶה. וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר "מִן הַמֵּצַר – בְּחִינַת מִצְרַיִם שֶׁאֲנִי שָׁקוּעַ בָּהּ – קָרָאתִי יָ-הּ, עָנָנִי בַמֶּרְחָב יָ-הּ". וְעַל כָּל אֶחָד, עִם כָּל מוּעֲקוֹתָיו, לָדַעַת שֶׁהַיְשׁוּעָה כְּבָר הוּכְנָה וּלְיַד כָּל "אֲגַם מַר" צוֹמֵחַ "הָעֵץ" שֶׁיַּמְתִּיקוֹ. אַךְ כְּמוֹ בְּמִצְרַיִם וּבְמָרָה, נִצְרְכָה זְעָקָה וְשַׁוְעָה וְאוֹרוּ הָעֵינַיִם בַּגְּאֻלָּה וּבַיְּשׁוּעָה. הַאֵין בִּידִיעָה זוֹ כְּדֵי לְהָבִיאֵנוּ לְשִׂמְחָה?! (מַעְיַן הַמּוֹעֵד)