Otzarot-Article

"וַתְּכַס עֲלֵיהֶם הָאָרֶץ וַיֹּאבְדוּ מִתּוֹךְ הַקָּהָל" (טז-לג) מִכָּאן לָמְדוּ בַּמִּשְׁנָה (סַנְהֶדְרִין קח.) שֶׁעֲדַת קֹרַח אֵין לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא. וּבֵאֵר הַ'בְּאֵר שֶׁבַע', שֶׁלְּכָךְ נָקַט הַכָּתוּב לְשׁוֹן 'וַיֹּאבְדוּ מִתּוֹךְ הַקָּהָל', וְלֹא מִתּוֹךְ יִשְׂרָאֵל. אֶלָּא שֶׁהוּא כִּלְשׁוֹן הַכָּתוּב 'וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִיא מִתּוֹךְ הַקָּהָל" (בַּמִּדְבָּר יט-כ). אֲבָל תָּמַהּ, מֵאַחַר וְנֶעֶנְשׁוּ וְאָבְדוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה לָמָּה לֹא יָבוֹאוּ לָעוֹלָם הַבָּא, וַהֲלֹא מָצִינוּ בְּעָכָן שֶׁאָמַר לוֹ יְהוֹשֻׁעַ "יַעְכָּרְךָ ה' בַּיּוֹם הַזֶּה" (יְהוֹשֻׁעַ ז-כה) וְאִי אַתָּה עָכוּר לָעוֹלָם הַבָּא (סַנְהֶדְרִין מג:).

וּמִדִּבְרֵי הֶחָפֵץ חַיִּים לָמַדְנוּ לְחַלֵּק, שֶׁכַּאֲשֶׁר הָעֹנֶשׁ קָצוּב מִמָּרוֹם, יֵשׁ בּוֹ גַּם כַּפָּרָה. אֲבָל אִם הָרַב קָצַב אֶת הָעֹנֶשׁ, תָּלוּי הַדָּבָר בְּדַעְתּוֹ שֶׁל הָרַב.

וְהֵיכָן הִשְׁמִיעָנוּ זֹאת? כָּךְ סִפֵּר חוֹתְנוֹ, הַגָּאוֹן רַבִּי אַהֲרֹן הַכֹּהֵן זַצַ"ל: בִּשְׁעָתוֹ, בִּהְיוֹתוֹ אַבְרֵךְ הַסָּמוּךְ עַל שֻׁלְחַן חוֹתְנוֹ הַגָּדוֹל, הִכְשִׁיר עַצְמוֹ לְרַבָּנוּת וְהִגִּישׁ מֻעֲמָדוּתוֹ, וְנִכְשַׁל בְּהַשָּׂגַת הַמִּשְׂרָה הַנִּכְסֶפֶת. הִצְטַעֵר צַעַר רַב, וְהִבִּיעַ צַעֲרוֹ בִּפְנֵי רַבֵּנוּ. נִחֲמוֹ, וְלֹא קִבֵּל תַּנְחוּמִין. מִשֶּׁרָאָה שֶׁצַּעֲרוֹ לֹא פָּג, אָמַר לוֹ: אֲסַפֵּר לְךָ מַעֲשֶׂה שֶׁבְּדִידִי הֲוֵה, בִּתְנַאי שֶׁלֹּא תְּסַפֵּר עַל כָּךְ לְאִישׁ כָּל עוֹד אֲנִי חַי. קִבֵּל עַל עַצְמוֹ, וְרַבֵּנוּ הֶחָפֵץ חַיִּים סִפֵּר:

כַּיָּדוּעַ לְךָ, שִׁמַּשְׁתִּי תְּקוּפָה קְצָרָה בְּרַבָּנוּת רָאדִין. אֵרַע, שֶׁאַחַד הַקַּצָּבִים נִתְפַּס בִּמְכִירַת בְּשַׂר טְרֵפָה. מִשֶּׁנִּטְרְפָה הַבְּהֵמָה לֹא עָמַד בַּנִּסָּיוֹן וּמְכָרָהּ. מוּבָן שֶׁהָעֳבַר מִיַּד מֵחֶזְקָתוֹ, וְהִפְסִיקוּ לִקְנוֹת אֶצְלוֹ. בָּא וְהִבִּיעַ חֲרָטָה עֲמֻקָּה: הֵן שׁוֹמֵר תּוֹרָה וּמִצְווֹת הוּא, אֵינוֹ יוֹדֵעַ מַה קָּרָה שֶׁפָּחַז עָלָיו יִצְרוֹ. בִּדְמָעוֹת הִבְטִיחַ שֶׁלֹּא יָשׁוּב עַל כָּךְ עוֹד, וּבְתַחֲנוּנִים בִּקֵּשׁ שֶׁאֲרַחֵם עַל מִשְׁפַּחְתּוֹ וְלֹא אֶגְדַּע אֶת מְקוֹר פַּרְנָסָתוֹ. מִכֵּיוָן שֶׁנּוֹכַחְתִּי שֶׁחֲרָטָתוֹ אֲמִתִּית וּמְצוּקַת מִשְׁפַּחְתּוֹ גְּדוֹלָה, שִׁתַּפְתִּי מִדַּת הָרַחֲמִים בַּדִּין, קְנַסְתִּיו שֶׁיִּתְרֹם לְבֵית הַמִּדְרָשׁ פוּד (אַרְבָּעִים לִיטְרָא) שֶׁל נֵר לַמָּאוֹר, וְהֶחְזַרְתִּיו לְכַשְׁרוּתוֹ.

הַקַּצָּב לֹא הֶאֱרִיךְ יָמִים לְאַחַר אוֹתוֹ מַעֲשֶׂה, וְכַעֲבֹר זְמַן קָצָר נִפְטַר לְבֵית עוֹלָמוֹ. בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם, צָרוֹת אַחֲרוֹנוֹת מְשַׁכְּחוֹת אֶת הָרִאשׁוֹנוֹת וּדְבַר הַמַּעֲשֶׂה נִשְׁכַּח מִן הַלְּבָבוֹת.

יוֹם אֶחָד, בְּעוֹדִי שׁוֹקֵד עַל תַּלְמוּדִי בְּעֶזְרַת הַנָּשִׁים שֶׁעַל יַד בֵּית הַמִּדְרָשׁ, תָּקְפָה עָלַי עֲיֵפוּתִי וְהִתְנַמְנַמְתִּי. בַּחֲלוֹמִי מוֹפִיעִים לְפָנַי שְׁלֹשָׁה אַנְשֵׁי צוּרָה, וְהַגָּדוֹל שֶׁבָּהֶם פּוֹנֶה אֵלַי בִּשְׁאֵלָה: "הֲלֹא תִּזְכֹּר אוֹתוֹ מְאֹרָע בַּקַּצָּב? כְּשֶקָּנַסְתָּ אוֹתוֹ לִתֵּן פוּד נֵרוֹת לְבֵית הַכְּנֶסֶת, מֶה הָיְתָה כַּוָּנָתְךָ. הַאִם הֶחְשַׁבְתָּ זֹאת בְּתוֹר עֹנֶשׁ וּקְנָס לְמַעַן יִּזָּהֵר לְהַבָּא וְיֵרָתַע אוֹ חָשַׁבְתָּ גַּם שֶׁיְּהֵא עֹנֶשׁ זֶה לוֹ לְכַפָּרָה?"

נִדְהַמְתִּי מֵהַשְּׁאֵלָה וְהַמִּלִּים נֶעְתְּקוּ מִפִּי. הִרְגִּיעַנִי וְאָמַר שֶׁעִתּוֹתֵיהֶם בְּיָדָם, יַמְתִּינוּ עַד שֶׁאֶזָּכֵר. נָתַתִּי לִבִּי לְהִזָּכֵר בְּכָל אוֹתוֹ מְאֹרָע, וְחִוִּיתִי דַּעְתִּי שֶׁעַד כַּמָּה שֶׁאֲנִי זוֹכֵר לֹא חָשַׁבְתִּי אָז אֶלָּא עַל הָעֹנֶשׁ וְהַהַרְתָּעָה, וְלֹא עָלָה עַל דַּעְתִּי לָתֵת לוֹ כַּפָּרָה. הוֹדוּ לִי, וְהִתְעוֹרַרְתִּי.

זָכַרְתְּי אֶת דְּבַר הַחֲלוֹם, וְעֶשְׁתּוֹנוֹתַי נָבוֹכוּ. בִּקַּשְׁתִּי לָשׁוּב לְתַלְמוּדִי, וְהִתְקַשֵׁיתִי לְהִתְרַכֵּז. שַׁבְתִּי וְהִתְנַמְנַמְתִּי, וְהִנֵּה מוֹפִיעַ הַקַּצָב בַּחֲלוֹמִי וּפָנָיו כְּשׁוּלֵי קְדֵרָה. כֻּלּוֹ שָׁבוּר וְרָצוּץ וּבְפִיו טְרוּנְיָה: "רַבִּי, רְאֵה מַה עוֹלַלְתָּ לִי בִּתְשׁוּבָתְךָ! הֱבִיאוּנִי לַדִּין וּבִקְשׁוּ לְשַׁלְּחֵנִי לַגֵּיהִנֹּם בְּאוֹתוֹ עָווֹן, וַאֲנִי טָעַנְתִּי שֶׁכְּבָר הִתְכַּפַּרְתִּי בִּקְנָס הַנֵּרוֹת. לְעֻמָּתִי, טָעַן הַקַּטֵּגוֹר שֶׁהָיָה זֶה עֹנֶשׁ וְלֹא קְנָס. נִמְנוּ וְגָמְרוּ לִשְׁאֹל אֶת פִּיךָ לְמַה הִתְכַּוַּנְתָּ. וּמִשֶּׁעָנִיתָ שֶׁלֹּא הִתְכַּוַּנְתָּ אֶלָּא לָעֹנֶשׁ, גָּזְרוּ עָלַי לֵירֵד לְגֵיהִנֹּם"...

הֵקַצְתִּי בִּבְעָתָה, וְהֶחְלַטְתִּי לְהִסְתַּלֵּק מִן הָרַבָּנוּת...

וְאַתָּה מִצְטַעֵר עַל שֶׁלֹּא נִכְנַסְתָּ בְּעֻלָּהּ וּבְאַחֲרָיוּתָהּ?!...

וּלְדַרְכֵּנוּ לָמַדְנוּ, שֶׁאִם הִתְכַּוֵּן משֶׁה רַבֵּנוּ לְשֵׁם עֹנֶשׁ וְלֹא לְשֵׁם כַּפָּרָה, עֲדַיִן צָפוּן עָנְשָׁם של קֹרַח וַעֲדָתוֹ לָעוֹלָם הַבָּא. (ח"ח הֶחָדָשׁ, נֵצַח הַתּוֹרָה)

	שמיני תש"ע
	אין די בכונת הלב
	"וַיִּקַּח קֹרַח" (טז-א) הַפָּרָשָׁה מַתְחִילָה בִּתְמִיהָה "וַתְּכַס עֲלֵיהֶם הָאָרֶץ וַיֹּאבְדוּ מִתּוֹךְ הַקָּהָל" (טז-לג) מִכָּאן לָמְדוּ בַּמִּשְׁנָה (סַנְהֶדְרִין קח.) שֶׁעֲדַת קֹרַח אֵין לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא. וּבֵאֵר הַ'בְּאֵר שֶׁבַע', שֶׁלְּכָךְ נָקַט הַכָּתוּב לְשׁוֹן 'וַיֹּאבְדוּ מִתּוֹךְ הַקָּהָל', וְלֹא מִתּוֹךְ יִשְׂרָאֵל. אֶלָּא שֶׁהוּא כִּלְשׁוֹן הַכָּתוּב 'וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִיא מִתּוֹךְ הַקָּהָל" (בַּמִּדְבָּר יט-כ). אֲבָל תָּמַהּ, מֵאַחַר וְנֶעֶנְשׁוּ וְאָבְדוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה לָמָּה לֹא יָבוֹאוּ לָעוֹלָם הַבָּא, וַהֲלֹא מָצִינוּ בְּעָכָן שֶׁאָמַר לוֹ יְהוֹשֻׁעַ "יַעְכָּרְךָ ה' בַּיּוֹם הַזֶּה" (יְהוֹשֻׁעַ ז-כה) וְאִי אַתָּה עָכוּר לָעוֹלָם הַבָּא (סַנְהֶדְרִין מג:). וּמִדִּבְרֵי הֶחָפֵץ חַיִּים לָמַדְנוּ לְחַלֵּק, שֶׁכַּאֲשֶׁר הָעֹנֶשׁ קָצוּב מִמָּרוֹם, יֵשׁ בּוֹ גַּם כַּפָּרָה. אֲבָל אִם הָרַב קָצַב אֶת הָעֹנֶשׁ, תָּלוּי הַדָּבָר בְּדַעְתּוֹ שֶׁל הָרַב. וְהֵיכָן הִשְׁמִיעָנוּ זֹאת? כָּךְ סִפֵּר חוֹתְנוֹ, הַגָּאוֹן רַבִּי אַהֲרֹן הַכֹּהֵן זַצַ"ל: בִּשְׁעָתוֹ, בִּהְיוֹתוֹ אַבְרֵךְ הַסָּמוּךְ עַל שֻׁלְחַן חוֹתְנוֹ הַגָּדוֹל, הִכְשִׁיר עַצְמוֹ לְרַבָּנוּת וְהִגִּישׁ מֻעֲמָדוּתוֹ, וְנִכְשַׁל בְּהַשָּׂגַת הַמִּשְׂרָה הַנִּכְסֶפֶת. הִצְטַעֵר צַעַר רַב, וְהִבִּיעַ צַעֲרוֹ בִּפְנֵי רַבֵּנוּ. נִחֲמוֹ, וְלֹא קִבֵּל תַּנְחוּמִין. מִשֶּׁרָאָה שֶׁצַּעֲרוֹ לֹא פָּג, אָמַר לוֹ: אֲסַפֵּר לְךָ מַעֲשֶׂה שֶׁבְּדִידִי הֲוֵה, בִּתְנַאי שֶׁלֹּא תְּסַפֵּר עַל כָּךְ לְאִישׁ כָּל עוֹד אֲנִי חַי. קִבֵּל עַל עַצְמוֹ, וְרַבֵּנוּ הֶחָפֵץ חַיִּים סִפֵּר: כַּיָּדוּעַ לְךָ, שִׁמַּשְׁתִּי תְּקוּפָה קְצָרָה בְּרַבָּנוּת רָאדִין. אֵרַע, שֶׁאַחַד הַקַּצָּבִים נִתְפַּס בִּמְכִירַת בְּשַׂר טְרֵפָה. מִשֶּׁנִּטְרְפָה הַבְּהֵמָה לֹא עָמַד בַּנִּסָּיוֹן וּמְכָרָהּ. מוּבָן שֶׁהָעֳבַר מִיַּד מֵחֶזְקָתוֹ, וְהִפְסִיקוּ לִקְנוֹת אֶצְלוֹ. בָּא וְהִבִּיעַ חֲרָטָה עֲמֻקָּה: הֵן שׁוֹמֵר תּוֹרָה וּמִצְווֹת הוּא, אֵינוֹ יוֹדֵעַ מַה קָּרָה שֶׁפָּחַז עָלָיו יִצְרוֹ. בִּדְמָעוֹת הִבְטִיחַ שֶׁלֹּא יָשׁוּב עַל כָּךְ עוֹד, וּבְתַחֲנוּנִים בִּקֵּשׁ שֶׁאֲרַחֵם עַל מִשְׁפַּחְתּוֹ וְלֹא אֶגְדַּע אֶת מְקוֹר פַּרְנָסָתוֹ. מִכֵּיוָן שֶׁנּוֹכַחְתִּי שֶׁחֲרָטָתוֹ אֲמִתִּית וּמְצוּקַת מִשְׁפַּחְתּוֹ גְּדוֹלָה, שִׁתַּפְתִּי מִדַּת הָרַחֲמִים בַּדִּין, קְנַסְתִּיו שֶׁיִּתְרֹם לְבֵית הַמִּדְרָשׁ פוּד (אַרְבָּעִים לִיטְרָא) שֶׁל נֵר לַמָּאוֹר, וְהֶחְזַרְתִּיו לְכַשְׁרוּתוֹ. הַקַּצָּב לֹא הֶאֱרִיךְ יָמִים לְאַחַר אוֹתוֹ מַעֲשֶׂה, וְכַעֲבֹר זְמַן קָצָר נִפְטַר לְבֵית עוֹלָמוֹ. בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם, צָרוֹת אַחֲרוֹנוֹת מְשַׁכְּחוֹת אֶת הָרִאשׁוֹנוֹת וּדְבַר הַמַּעֲשֶׂה נִשְׁכַּח מִן הַלְּבָבוֹת. יוֹם אֶחָד, בְּעוֹדִי שׁוֹקֵד עַל תַּלְמוּדִי בְּעֶזְרַת הַנָּשִׁים שֶׁעַל יַד בֵּית הַמִּדְרָשׁ, תָּקְפָה עָלַי עֲיֵפוּתִי וְהִתְנַמְנַמְתִּי. בַּחֲלוֹמִי מוֹפִיעִים לְפָנַי שְׁלֹשָׁה אַנְשֵׁי צוּרָה, וְהַגָּדוֹל שֶׁבָּהֶם פּוֹנֶה אֵלַי בִּשְׁאֵלָה: "הֲלֹא תִּזְכֹּר אוֹתוֹ מְאֹרָע בַּקַּצָּב? כְּשֶקָּנַסְתָּ אוֹתוֹ לִתֵּן פוּד נֵרוֹת לְבֵית הַכְּנֶסֶת, מֶה הָיְתָה כַּוָּנָתְךָ. הַאִם הֶחְשַׁבְתָּ זֹאת בְּתוֹר עֹנֶשׁ וּקְנָס לְמַעַן יִּזָּהֵר לְהַבָּא וְיֵרָתַע אוֹ חָשַׁבְתָּ גַּם שֶׁיְּהֵא עֹנֶשׁ זֶה לוֹ לְכַפָּרָה?" נִדְהַמְתִּי מֵהַשְּׁאֵלָה וְהַמִּלִּים נֶעְתְּקוּ מִפִּי. הִרְגִּיעַנִי וְאָמַר שֶׁעִתּוֹתֵיהֶם בְּיָדָם, יַמְתִּינוּ עַד שֶׁאֶזָּכֵר. נָתַתִּי לִבִּי לְהִזָּכֵר בְּכָל אוֹתוֹ מְאֹרָע, וְחִוִּיתִי דַּעְתִּי שֶׁעַד כַּמָּה שֶׁאֲנִי זוֹכֵר לֹא חָשַׁבְתִּי אָז אֶלָּא עַל הָעֹנֶשׁ וְהַהַרְתָּעָה, וְלֹא עָלָה עַל דַּעְתִּי לָתֵת לוֹ כַּפָּרָה. הוֹדוּ לִי, וְהִתְעוֹרַרְתִּי. זָכַרְתְּי אֶת דְּבַר הַחֲלוֹם, וְעֶשְׁתּוֹנוֹתַי נָבוֹכוּ. בִּקַּשְׁתִּי לָשׁוּב לְתַלְמוּדִי, וְהִתְקַשֵׁיתִי לְהִתְרַכֵּז. שַׁבְתִּי וְהִתְנַמְנַמְתִּי, וְהִנֵּה מוֹפִיעַ הַקַּצָב בַּחֲלוֹמִי וּפָנָיו כְּשׁוּלֵי קְדֵרָה. כֻּלּוֹ שָׁבוּר וְרָצוּץ וּבְפִיו טְרוּנְיָה: "רַבִּי, רְאֵה מַה עוֹלַלְתָּ לִי בִּתְשׁוּבָתְךָ! הֱבִיאוּנִי לַדִּין וּבִקְשׁוּ לְשַׁלְּחֵנִי לַגֵּיהִנֹּם בְּאוֹתוֹ עָווֹן, וַאֲנִי טָעַנְתִּי שֶׁכְּבָר הִתְכַּפַּרְתִּי בִּקְנָס הַנֵּרוֹת. לְעֻמָּתִי, טָעַן הַקַּטֵּגוֹר שֶׁהָיָה זֶה עֹנֶשׁ וְלֹא קְנָס. נִמְנוּ וְגָמְרוּ לִשְׁאֹל אֶת פִּיךָ לְמַה הִתְכַּוַּנְתָּ. וּמִשֶּׁעָנִיתָ שֶׁלֹּא הִתְכַּוַּנְתָּ אֶלָּא לָעֹנֶשׁ, גָּזְרוּ עָלַי לֵירֵד לְגֵיהִנֹּם"... הֵקַצְתִּי בִּבְעָתָה, וְהֶחְלַטְתִּי לְהִסְתַּלֵּק מִן הָרַבָּנוּת... וְאַתָּה מִצְטַעֵר עַל שֶׁלֹּא נִכְנַסְתָּ בְּעֻלָּהּ וּבְאַחֲרָיוּתָהּ?!... וּלְדַרְכֵּנוּ לָמַדְנוּ, שֶׁאִם הִתְכַּוֵּן משֶׁה רַבֵּנוּ לְשֵׁם עֹנֶשׁ וְלֹא לְשֵׁם כַּפָּרָה, עֲדַיִן צָפוּן עָנְשָׁם של קֹרַח וַעֲדָתוֹ לָעוֹלָם הַבָּא. (ח"ח הֶחָדָשׁ, נֵצַח הַתּוֹרָה)