Otzarot-Article

"וְעָשִׂיתָ בִּגְדֵי קֹדֶשׁ" (כח-ב) רַבֵּנוּ יוֹסֵף חַיִּים זַצַ"ל מִבַּגְדַּד הָיָה נַעֲרָץ עַל כָּל מַכִּירָיו, גָּדוֹל מֵרַבָּן שְׁמוֹ, וְנוֹדַע עַל שֵׁם אֶחָד מֵעֶשְׂרוֹת הַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁחִבֵּר - "בֶּן אִישׁ חַי". בְּפָרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ נִסְקָרִים בִּגְדֵי הַכְּהוּנָה שֶׁהָיוּ לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת, וְעַל כֵּן נְצַיֵּן אַף אָנוּ אֶת בִּגְדֵי הַשְּׂרָד בִּגְדֵי הַקֹּדֶשׁ שֶׁהָיָה לוֹבֵשׁ הָרַב זַצַ"ל.

לְבוּשׁוֹ הָיָה כִּלְבוּשָׁם הַמְּיֻחָד שֶׁל הַחֲכָמִים וְרַבָּנֵי הַסְּפָרַדִּים הַקַּדְמוֹנִים. לַמְרוֹת שֶׁבְּמֶשֶׁךְ הַדּוֹרוֹת הָיוּ רַבִּים שֶׁשִּׁנּוּ אֶת הַלְּבוּשׁ הַמְסוֹרָתִי שֶׁל יַהֲדוּת בָּבֶל, לֹא גָּרַע מֵהֶם הָרַב אַף פְּרָט אֶחָד. אוֹמֵר הָיָה שֶׁלְּבוּשָׁם שֶׁל הָאָבוֹת הַקְּדוֹשִׁים אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב הָיָה כָּךְ, לְפִיכָךְ מִן הָרָאוּי שֶׁלֹּא לְשַׁנּוֹתוֹ.

יְצֻיַּן, שֶׁבְּסִפְרוֹ הַגָּדוֹל "רַב פְּעָלִים" הִקְדִּישׁ הָרַב מָקוֹם לְ'סֵדֶר עֲשִׂיַּת הַמִּצְנֶפֶת' הַהֲדוּרָה, הַמֻּכֶּרֶת לָנוּ מִתְּמוּנָתוֹ הַמְּפֻרְסֶמֶת. וְכֹה כָּתַב: "...וְזֶה סֵדֶר לְבִישָׁתָהּ. תְּחִלָּה לוֹבֵשׁ עַל רֹאשׁוֹ כּוֹבַע עָב וְחָזָק שֶׁקּוֹרִין כִּימָא... וְעַל כּוֹבַע זֶה לוֹבֵשׁ כּוֹבַע אַחֵר שֶׁקּוֹרִין פַּיִס, וְכוֹרֵךְ עֲלֵיהֶם חֲתִיכַת בֶּגֶד לִבְנִי לְחָזְקָם. וְאַחַר כָּךְ כּוֹרֵךְ עֲלֵיהֶם הַבֶּגֶד הַגָּדוֹל שֶׁקּוֹרִין שָׁאל, בִּכְרִיכָה מְהֻדֶּקֶת בְּכַמָּה קִפּוּלִים, זֶה עַל גַּבֵּי זֶה מַעֲשֶׂה אָמָּן, שֶׁאֵין כָּל אָדָם יוֹדֵעַ לִכְרֹךְ אוֹתָהּ".

מַרְעִישׁ הַדָּבָר: הַגָּאוֹן הָאַדִּיר - שֶׁחִדּוּשֵׁי תּוֹרָתוֹ נָבְעוּ כְּמַעְיָן הַמִּתְגַּבֵּר בַּנִּגְלֶה וּבַנִּסְתָּר, וְכָל דַּקָּה הָיְתָה כֹּה יְקָרָה בְּעֵינָיו - הִקְדִּישׁ מִזְּמַנּוֹ לְלִפּוּף הַמִּצְנֶפֶת וְאַף רָשַׁם זֹאת לְדוֹרוֹת. כְּדֵי לְלַמְּדֵנוּ וּלְהַדְרִיכֵנוּ עַד כַּמָּה יֵשׁ לְהַקְפִּיד וְלִשְׁמֹר אֶת מָסֹרֶת הָאָבוֹת וְלֹא לִסְטוֹת מִמֶּנָּה כִּמְלֹא הַנִּימָה.

נִלְמַד מִכָּךְ לִדְבֹּק בְּמָסֹרֶת הָאָבוֹת, לִשְׁמֹר אֶת הַיִּחוּדִיּוּת שֶׁהִתְגַּבְּשָׁה בְּמַהֲלַךְ הַדּוֹרוֹת: מִנְהָגִים וְנֻסְחָאוֹת, שִׁירִים וּזְמִירוֹת - נִתְגָּאֶה בְּמוֹרֶשֶׁת קְהִלּוֹת יַעֲקֹב!

	חול המועד פסח תש"ע
	מעלת הכונה במצוה
	"וְעָשִׂיתָ בִּגְדֵי קֹדֶשׁ" (כח-ב) רַבֵּנוּ יוֹסֵף חַיִּים זַצַ"ל מִבַּגְדַּד הָיָה נַעֲרָץ עַל כָּל מַכִּירָיו, גָּדוֹל מֵרַבָּן שְׁמוֹ, וְנוֹדַע עַל שֵׁם אֶחָד מֵעֶשְׂרוֹת הַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁחִבֵּר - "בֶּן אִישׁ חַי" "וְעָשִׂיתָ בִּגְדֵי קֹדֶשׁ" (כח-ב) רַבֵּנוּ יוֹסֵף חַיִּים זַצַ"ל מִבַּגְדַּד הָיָה נַעֲרָץ עַל כָּל מַכִּירָיו, גָּדוֹל מֵרַבָּן שְׁמוֹ, וְנוֹדַע עַל שֵׁם אֶחָד מֵעֶשְׂרוֹת הַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁחִבֵּר - "בֶּן אִישׁ חַי". בְּפָרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ נִסְקָרִים בִּגְדֵי הַכְּהוּנָה שֶׁהָיוּ לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת, וְעַל כֵּן נְצַיֵּן אַף אָנוּ אֶת בִּגְדֵי הַשְּׂרָד בִּגְדֵי הַקֹּדֶשׁ שֶׁהָיָה לוֹבֵשׁ הָרַב זַצַ"ל. לְבוּשׁוֹ הָיָה כִּלְבוּשָׁם הַמְּיֻחָד שֶׁל הַחֲכָמִים וְרַבָּנֵי הַסְּפָרַדִּים הַקַּדְמוֹנִים. לַמְרוֹת שֶׁבְּמֶשֶׁךְ הַדּוֹרוֹת הָיוּ רַבִּים שֶׁשִּׁנּוּ אֶת הַלְּבוּשׁ הַמְסוֹרָתִי שֶׁל יַהֲדוּת בָּבֶל, לֹא גָּרַע מֵהֶם הָרַב אַף פְּרָט אֶחָד. אוֹמֵר הָיָה שֶׁלְּבוּשָׁם שֶׁל הָאָבוֹת הַקְּדוֹשִׁים אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב הָיָה כָּךְ, לְפִיכָךְ מִן הָרָאוּי שֶׁלֹּא לְשַׁנּוֹתוֹ. יְצֻיַּן, שֶׁבְּסִפְרוֹ הַגָּדוֹל "רַב פְּעָלִים" הִקְדִּישׁ הָרַב מָקוֹם לְ'סֵדֶר עֲשִׂיַּת הַמִּצְנֶפֶת' הַהֲדוּרָה, הַמֻּכֶּרֶת לָנוּ מִתְּמוּנָתוֹ הַמְּפֻרְסֶמֶת. וְכֹה כָּתַב: "...וְזֶה סֵדֶר לְבִישָׁתָהּ. תְּחִלָּה לוֹבֵשׁ עַל רֹאשׁוֹ כּוֹבַע עָב וְחָזָק שֶׁקּוֹרִין כִּימָא... וְעַל כּוֹבַע זֶה לוֹבֵשׁ כּוֹבַע אַחֵר שֶׁקּוֹרִין פַּיִס, וְכוֹרֵךְ עֲלֵיהֶם חֲתִיכַת בֶּגֶד לִבְנִי לְחָזְקָם. וְאַחַר כָּךְ כּוֹרֵךְ עֲלֵיהֶם הַבֶּגֶד הַגָּדוֹל שֶׁקּוֹרִין שָׁאל, בִּכְרִיכָה מְהֻדֶּקֶת בְּכַמָּה קִפּוּלִים, זֶה עַל גַּבֵּי זֶה מַעֲשֶׂה אָמָּן, שֶׁאֵין כָּל אָדָם יוֹדֵעַ לִכְרֹךְ אוֹתָהּ". מַרְעִישׁ הַדָּבָר: הַגָּאוֹן הָאַדִּיר - שֶׁחִדּוּשֵׁי תּוֹרָתוֹ נָבְעוּ כְּמַעְיָן הַמִּתְגַּבֵּר בַּנִּגְלֶה וּבַנִּסְתָּר, וְכָל דַּקָּה הָיְתָה כֹּה יְקָרָה בְּעֵינָיו - הִקְדִּישׁ מִזְּמַנּוֹ לְלִפּוּף הַמִּצְנֶפֶת וְאַף רָשַׁם זֹאת לְדוֹרוֹת. כְּדֵי לְלַמְּדֵנוּ וּלְהַדְרִיכֵנוּ עַד כַּמָּה יֵשׁ לְהַקְפִּיד וְלִשְׁמֹר אֶת מָסֹרֶת הָאָבוֹת וְלֹא לִסְטוֹת מִמֶּנָּה כִּמְלֹא הַנִּימָה. נִלְמַד מִכָּךְ לִדְבֹּק בְּמָסֹרֶת הָאָבוֹת, לִשְׁמֹר אֶת הַיִּחוּדִיּוּת שֶׁהִתְגַּבְּשָׁה בְּמַהֲלַךְ הַדּוֹרוֹת: מִנְהָגִים וְנֻסְחָאוֹת, שִׁירִים וּזְמִירוֹת - נִתְגָּאֶה בְּמוֹרֶשֶׁת קְהִלּוֹת יַעֲקֹב!