Otzarot-Article

"וּפָנִיתִי אֲלֵיכֶם" (כו-ט) מְפָרֵשׁ רַשִׁ"י: אֶפְנֶה מִכָּל עֲסָקַי לְשַׁלֵּם שְׂכַרְכֶם. רַבִּים שָׁאֲלוּ, מַדּוּעַ לֹא נִכְתַּב בַּתּוֹרָה הַשָּׂכָר הַמְּעֻתָּד. לְחָפֵץ חַיִּים הָיְתָה תְּשׁוּבָה, שֶׁהִשְׁמִיעָהּ בְּמָשָׁל:

מַעֲשֶׂה בִּיהוּדִי עָנִי, חֲסַר פַּרְנָסָה וּמַזָּל. בְּכָל דָּבָר שֶׁבּוֹ שָׁלַח יָדוֹ, נִכְשַׁל. הִשְׂכִּיר עַצְמוֹ כְּסַבָּל, נִתַּק הַחֶבֶל וְנִשְׁבַּר הַכַּד. נַעֲשָׂה שׁוּלְיַת פֶּחָח, נִבְקַע הַסַּדָּן וְאֶצְבָּעוֹ נִקְּפָה. סָחַר בְּתַפּוּחִים, וְהִרְקִיבוּ. בְּדָגִים - וּבָאֲשׁוּ.

הִתְהַלֵּךְ וְנַפְשׁוֹ עֲגוּמָה, יָדַע כִּי אֵין בְּבֵיתוֹ מְזוֹן סְעוּדָה. הָלַךְ שָׁחוּחַ וּבְלִבּוֹ זְעָקָה: ה' אֱלֹקִים, עַד מָתַי?!

וְה', שַׁוְעַת עֲנִיִּים שׁוֹמֵעַ זַעֲקַת הַדַּל מַקְשִׁיב וּמוֹשִׁיעַ. הָלַךְ שָׁפוּף וְעֵינָיו בַּקַּרְקַע, וּמַבָּטוֹ צַד נִצְנוּץ קַרְנֵי אוֹר מִשְׁתַּבְּרוֹת בְּאֶבֶן חוּצוֹת. אָמַר לְעַצְמוֹ: אוּלַי יִמְצָא סוֹחֵר סִדְקִית עִנְיָן בְּשֶׁבֶר זְכוּכִית זֶה, אוּלַי יִתֵּן שֶׁקֶל מְחִירָהּ.

רָאָה סוֹחֵר הַסִּדְקִית אֶת הָאֶבֶן וְאָמַר: אֵין זוֹ זְכוּכִית, גַּשׁ לַצּוֹרֵף וְיֹאמַר. נִגַּשׁ לַצּוֹרֵף וְהִזְעִיק אֶת הַמִּשְׁטָרָה: אָמַר, אֶבֶן כָּזוֹ בְּיַד קַבְּצָן, בְּוַדַּאי מֵאוֹצַר הַמֶּלֶךְ נִגְנְבָה. מָחָה וּבָכָה וְלֹא הָיָה לוֹ שׁוֹמֵעַ, לְקָחוּהוּ לְמַאֲסָר וְאֶת הָאֶבֶן הֶחֱרִימוּ. הִצְטַעֵר צַעַר רַב עַל שֶׁהֱרִימָהּ וְהִסְתַּבֵּךְ בְּגִינָהּ.

הִתְבּוֹנֵן בָּהּ הַמְּמֻנֶּה עַל הָאוֹצָרוֹת וְלֹא פָּסַק מֵהִתְפַּעֵל עַל שְׁקִיפוּתָהּ וְצִבְעָהּ, עַל בֹּהֳקָהּ וּבְרָקָהּ, עַל גָּדְלָהּ וְצוּרָתָהּ. סוֹף דָּבָר: אֵין כָּמוֹהָ בְּגִנְזֵי הַמַּמְלָכָה. אֶבֶן הַכֶּתֶר בְּנֵזֶר הַמֶּלֶךְ מַחְוִירָה לְעֻמָּתָהּ. אִם לְקוֹלוֹ יִשְׁמְעוּ, יִקְבְּעוּ אֶבֶן זֹאת בְּכֶתֶר הַמֶּלֶךְ.

אָמַר הַמֶּלֶךְ: "יָבוֹא בְּעָלֶיהָ לְפָנַי, שֶׁלּוֹ הִיא וּרְצוֹנִי לְרָכְשָׁהּ".

הִבְהִילוּ אֶת הֶעָנִי לָאַרְמוֹן, הֵרִיצוּהוּ בְּמַעֲלוֹתָיו וּבִמְבוֹאוֹתָיו וְהִנֵּה הוּא בִּטְרַקְלִין הַמְּלוּכָה. כֵּס הַמַּלְכוּת לְפָנָיו, וְהַמֶּלֶךְ מַבִּיט בּוֹ בְּעִנְיָן: "אֶבֶן זוֹ, שֶׁלְּךָ הִיא?" שׁוֹאֵל הַמֶּלֶךְ, וְהָאֶבֶן מְנַצְנֶצֶת בְּכַפּוֹ...

"אֵינִי יוֹדֵעַ", עָנָה נָבוֹךְ, "אֶבֶן זוֹ אוֹ אַחֶרֶת... אֶבֶן נוֹצֶצֶת מָצָאתִי, בִּקַּשְׁתִּי לְמָכְרָהּ וּמָצָאתִי אֶת עַצְמִי בְּמַאֲסָר".

מֵאֵימַת הַמַּלְכוּת, כָּבְשׁוּ הַנּוֹכְחִים צְחוֹקָם.

"וּמַה מְּחִירָהּ כִּי אֵדַע?" שָׁאַל הַמֶּלֶךְ.

נָבוֹךְ הֶעָנִי, מַה יֹּאמַר? מִמּוֹכֵר הַסִּדְקִית צִפָּה לְשֶׁקֶל, מֵהַצּוֹרֵף קִוָּה לַעֲשָׂרָה. וּמֵהַמֶּלֶךְ, אוּלַי מֵאָה? בְּרַם, אַל יַגְזִים לְבַל יְעוֹרֵר עָלָיו אֶת חֲמַת הַמֶּלֶךְ...

"וּבְכֵן, מַה תֹּאמַר?", קָטַע הַמֶּלֶךְ אֶת הִרְהוּרָיו.

קַד וְאָמַר: "אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, כֵּיצַד אֵדַע, יִקְבַּע הַמֶּלֶךְ שָׁוְיָהּ".

הִסְתּוֹדֵד הַמֶּלֶךְ עִם הַמְּמֻנֶּה עַל אוֹצְרוֹתָיו, וְאָמַר: "נִיחָא. לֵךְ עִמּוֹ וְיַרְאֶה לְךָ שָׁוְיָהּ".

אָמַר לוֹ הַמְּמֻנֶּה: "בּוֹא וְנֵלֵךְ". יָדַע עִם מִי יֵשׁ לוֹ עֵסֶק, וּשְׁאָלוֹ בַּדֶּרֶךְ: "הַיּוֹדֵעַ אַתָּה מַה שֹּׁוִי דִּינָר כֶּסֶף?"

אָמַר: "בְּוַדַּאי! אֶלֶף מָעוֹת נְחֹשֶׁת".

"וְדִינָר זָהָב?" זֹאת לֹא יָדַע, מֵעוֹדוֹ לֹא רָאָה. וְהַמְּמֻנֶּה אָמַר: "מֵאָה דִּינְרֵי כֶּסֶף". אוֹצַר שֶׁל מַמָּשׁ. הֱבִיאוֹ לְחֶדֶר וּבוֹ מְגֵרוֹת מְגֵרוֹת. פָּתַח אַחַת, וְהִיא מְלֵאָה דִּינְרֵי זָהָב עַד שְׂפָתָהּ. אָמַר: "כָּל זֶה, שֶׁלְּךָ". נֶעֶתְקוּ הַמִּלִּים מִפִּי הֶעָנִי. פָּתַח מְגֵרָה נוֹסֶפֶת, אַף הִיא מְלֵאָה דִּינְרֵי זָהָב, וְאָמַר: "וְגַם זֶה". פָּתַח שְׁלִישִׁית - אֲבָל הֶעָנִי לֹא רָאָה וְלֹא שָׁמַע, עֵינָיו פִלְבְּלוּ בְּחוֹרֵיהֶן וְנָפַל מִתְעַלֵּף. מָשַׁךְ הַמְּמֻנֶּה בִּכְתֵפָיו: בְּתָכְנִיתוֹ חָשַׁב לִפְתֹּחַ מְגֵרָה אַחַר מְגֵרָה, אֶת כָּל הַמְּגֵרוֹת, וְאַחַר כָּךְ לְהוֹלִיכוֹ לַחֶדֶר הַסָּמוּךְ, וְלַחֶדֶר שֶׁאַחֲרָיו -

אַךְ הֶעָנִי רַק הִכִּיר מֻשָּׂגִים שֶׁל דִּינָר הַנִּפְרָט לְדִינְרֵי כֶּסֶף, שֶׁנִּפְרָטִים לִמְעוֹת נְחֹשֶׁת, וְלֹא יָכֹל בִּכְלָל לְהָכִיל בְּדִמְיוֹנוֹ עֹשֶׁר כֹּה רַב...

וְזוֹ עַצְמָהּ - אָמַר הֶחָפֵץ חַיִּים - הַסִּבָּה מַדּוּעַ אֵין הָעוֹלָם כֻּלּוֹ רוֹדֵף אַחַר הַמִּצְווֹת. מֵאַחַר שֶׁכֹּה יְקָרוֹת וַחֲשׁוּבוֹת הֵן! שֶׁהֲרֵי עֵינֵינוּ הָרוֹאוֹת, כָּל בְּנֵי הָאָדָם עֲסוּקִים יוֹמָם וָלַיְלָה לְהַרְוִיחַ לַחְמָם. וּמַה רִוְחֵיהֶם? מָעוֹת נְחֹשֶׁת! נִשְׁאַל אוֹתָם כַּמָּה יַסְכִּימוּ לַעֲמֹל לְמַעַן דִּינָר כֶּסֶף, וְיֹאמְרוּ שֶׁמּוּכָנִים הֵם לַעֲבֹד עֲבוּרוֹ שָׁבוּעַ אַף עֲשָׂרָה יָמִים! עֲבוּר דִּינָר זָהָב יַסְכִּימוּ לַעֲמֹל חֳדָשִׁים. אֲבָל אִם נַרְאֶה לָהֶם יַהֲלוֹם זוֹהֵר, שֶׁגָּדְלוֹ כְּכַפְתּוֹר זָעִיר שֶׁבַּזְּעִירִים, וְנִשְׁאַל כַּמָּה יַסְכִּימוּ לַעֲמֹל עֲבוּרוֹ, רוֹב בְּנֵי הָאָדָם יִמְשְׁכוּ בְּכִתְפֵיהֶם, לֹא יִהְיוּ מוּכָנִים לַעֲמֹל עֲבוּרוֹ שָׁעָה. כִּי רַק הַמֻּמְחִים יַכִּירוּ עֶרְכּוֹ וְיֵדְעוּ שֶׁשַּׂקֵּי דִּינְרֵי זָהָב לֹא יַסְפִּיקוּ לִדְמֵי שָׁוְיוֹ. (ח"ח הֶחָדָשׁ, מִשְׁלֵי הַח"ח)

	כי תשא תש"ע
	מה עלול לקרות ברגע של הסח הדעת
	"וֵאלֹהֵי מַסֵּכָה לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם" (יט-ד) מַהוּ הַהֶבְדֵּל בֵּין צַדִּיק לְרָשָׁע "וּפָנִיתִי אֲלֵיכֶם" (כו-ט) מְפָרֵשׁ רַשִׁ"י: אֶפְנֶה מִכָּל עֲסָקַי לְשַׁלֵּם שְׂכַרְכֶם. רַבִּים שָׁאֲלוּ, מַדּוּעַ לֹא נִכְתַּב בַּתּוֹרָה הַשָּׂכָר הַמְּעֻתָּד. לְחָפֵץ חַיִּים הָיְתָה תְּשׁוּבָה, שֶׁהִשְׁמִיעָהּ בְּמָשָׁל: מַעֲשֶׂה בִּיהוּדִי עָנִי, חֲסַר פַּרְנָסָה וּמַזָּל. בְּכָל דָּבָר שֶׁבּוֹ שָׁלַח יָדוֹ, נִכְשַׁל. הִשְׂכִּיר עַצְמוֹ כְּסַבָּל, נִתַּק הַחֶבֶל וְנִשְׁבַּר הַכַּד. נַעֲשָׂה שׁוּלְיַת פֶּחָח, נִבְקַע הַסַּדָּן וְאֶצְבָּעוֹ נִקְּפָה. סָחַר בְּתַפּוּחִים, וְהִרְקִיבוּ. בְּדָגִים - וּבָאֲשׁוּ. הִתְהַלֵּךְ וְנַפְשׁוֹ עֲגוּמָה, יָדַע כִּי אֵין בְּבֵיתוֹ מְזוֹן סְעוּדָה. הָלַךְ שָׁחוּחַ וּבְלִבּוֹ זְעָקָה: ה' אֱלֹקִים, עַד מָתַי?! וְה', שַׁוְעַת עֲנִיִּים שׁוֹמֵעַ זַעֲקַת הַדַּל מַקְשִׁיב וּמוֹשִׁיעַ. הָלַךְ שָׁפוּף וְעֵינָיו בַּקַּרְקַע, וּמַבָּטוֹ צַד נִצְנוּץ קַרְנֵי אוֹר מִשְׁתַּבְּרוֹת בְּאֶבֶן חוּצוֹת. אָמַר לְעַצְמוֹ: אוּלַי יִמְצָא סוֹחֵר סִדְקִית עִנְיָן בְּשֶׁבֶר זְכוּכִית זֶה, אוּלַי יִתֵּן שֶׁקֶל מְחִירָהּ. רָאָה סוֹחֵר הַסִּדְקִית אֶת הָאֶבֶן וְאָמַר: אֵין זוֹ זְכוּכִית, גַּשׁ לַצּוֹרֵף וְיֹאמַר. נִגַּשׁ לַצּוֹרֵף וְהִזְעִיק אֶת הַמִּשְׁטָרָה: אָמַר, אֶבֶן כָּזוֹ בְּיַד קַבְּצָן, בְּוַדַּאי מֵאוֹצַר הַמֶּלֶךְ נִגְנְבָה. מָחָה וּבָכָה וְלֹא הָיָה לוֹ שׁוֹמֵעַ, לְקָחוּהוּ לְמַאֲסָר וְאֶת הָאֶבֶן הֶחֱרִימוּ. הִצְטַעֵר צַעַר רַב עַל שֶׁהֱרִימָהּ וְהִסְתַּבֵּךְ בְּגִינָהּ. הִתְבּוֹנֵן בָּהּ הַמְּמֻנֶּה עַל הָאוֹצָרוֹת וְלֹא פָּסַק מֵהִתְפַּעֵל עַל שְׁקִיפוּתָהּ וְצִבְעָהּ, עַל בֹּהֳקָהּ וּבְרָקָהּ, עַל גָּדְלָהּ וְצוּרָתָהּ. סוֹף דָּבָר: אֵין כָּמוֹהָ בְּגִנְזֵי הַמַּמְלָכָה. אֶבֶן הַכֶּתֶר בְּנֵזֶר הַמֶּלֶךְ מַחְוִירָה לְעֻמָּתָהּ. אִם לְקוֹלוֹ יִשְׁמְעוּ, יִקְבְּעוּ אֶבֶן זֹאת בְּכֶתֶר הַמֶּלֶךְ. אָמַר הַמֶּלֶךְ: "יָבוֹא בְּעָלֶיהָ לְפָנַי, שֶׁלּוֹ הִיא וּרְצוֹנִי לְרָכְשָׁהּ". הִבְהִילוּ אֶת הֶעָנִי לָאַרְמוֹן, הֵרִיצוּהוּ בְּמַעֲלוֹתָיו וּבִמְבוֹאוֹתָיו וְהִנֵּה הוּא בִּטְרַקְלִין הַמְּלוּכָה. כֵּס הַמַּלְכוּת לְפָנָיו, וְהַמֶּלֶךְ מַבִּיט בּוֹ בְּעִנְיָן: "אֶבֶן זוֹ, שֶׁלְּךָ הִיא?" שׁוֹאֵל הַמֶּלֶךְ, וְהָאֶבֶן מְנַצְנֶצֶת בְּכַפּוֹ... "אֵינִי יוֹדֵעַ", עָנָה נָבוֹךְ, "אֶבֶן זוֹ אוֹ אַחֶרֶת... אֶבֶן נוֹצֶצֶת מָצָאתִי, בִּקַּשְׁתִּי לְמָכְרָהּ וּמָצָאתִי אֶת עַצְמִי בְּמַאֲסָר". מֵאֵימַת הַמַּלְכוּת, כָּבְשׁוּ הַנּוֹכְחִים צְחוֹקָם. "וּמַה מְּחִירָהּ כִּי אֵדַע?" שָׁאַל הַמֶּלֶךְ. נָבוֹךְ הֶעָנִי, מַה יֹּאמַר? מִמּוֹכֵר הַסִּדְקִית צִפָּה לְשֶׁקֶל, מֵהַצּוֹרֵף קִוָּה לַעֲשָׂרָה. וּמֵהַמֶּלֶךְ, אוּלַי מֵאָה? בְּרַם, אַל יַגְזִים לְבַל יְעוֹרֵר עָלָיו אֶת חֲמַת הַמֶּלֶךְ... "וּבְכֵן, מַה תֹּאמַר?", קָטַע הַמֶּלֶךְ אֶת הִרְהוּרָיו. קַד וְאָמַר: "אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, כֵּיצַד אֵדַע, יִקְבַּע הַמֶּלֶךְ שָׁוְיָהּ". הִסְתּוֹדֵד הַמֶּלֶךְ עִם הַמְּמֻנֶּה עַל אוֹצְרוֹתָיו, וְאָמַר: "נִיחָא. לֵךְ עִמּוֹ וְיַרְאֶה לְךָ שָׁוְיָהּ". אָמַר לוֹ הַמְּמֻנֶּה: "בּוֹא וְנֵלֵךְ". יָדַע עִם מִי יֵשׁ לוֹ עֵסֶק, וּשְׁאָלוֹ בַּדֶּרֶךְ: "הַיּוֹדֵעַ אַתָּה מַה שֹּׁוִי דִּינָר כֶּסֶף?" אָמַר: "בְּוַדַּאי! אֶלֶף מָעוֹת נְחֹשֶׁת". "וְדִינָר זָהָב?" זֹאת לֹא יָדַע, מֵעוֹדוֹ לֹא רָאָה. וְהַמְּמֻנֶּה אָמַר: "מֵאָה דִּינְרֵי כֶּסֶף". אוֹצַר שֶׁל מַמָּשׁ. הֱבִיאוֹ לְחֶדֶר וּבוֹ מְגֵרוֹת מְגֵרוֹת. פָּתַח אַחַת, וְהִיא מְלֵאָה דִּינְרֵי זָהָב עַד שְׂפָתָהּ. אָמַר: "כָּל זֶה, שֶׁלְּךָ". נֶעֶתְקוּ הַמִּלִּים מִפִּי הֶעָנִי. פָּתַח מְגֵרָה נוֹסֶפֶת, אַף הִיא מְלֵאָה דִּינְרֵי זָהָב, וְאָמַר: "וְגַם זֶה". פָּתַח שְׁלִישִׁית - אֲבָל הֶעָנִי לֹא רָאָה וְלֹא שָׁמַע, עֵינָיו פִלְבְּלוּ בְּחוֹרֵיהֶן וְנָפַל מִתְעַלֵּף. מָשַׁךְ הַמְּמֻנֶּה בִּכְתֵפָיו: בְּתָכְנִיתוֹ חָשַׁב לִפְתֹּחַ מְגֵרָה אַחַר מְגֵרָה, אֶת כָּל הַמְּגֵרוֹת, וְאַחַר כָּךְ לְהוֹלִיכוֹ לַחֶדֶר הַסָּמוּךְ, וְלַחֶדֶר שֶׁאַחֲרָיו - אַךְ הֶעָנִי רַק הִכִּיר מֻשָּׂגִים שֶׁל דִּינָר הַנִּפְרָט לְדִינְרֵי כֶּסֶף, שֶׁנִּפְרָטִים לִמְעוֹת נְחֹשֶׁת, וְלֹא יָכֹל בִּכְלָל לְהָכִיל בְּדִמְיוֹנוֹ עֹשֶׁר כֹּה רַב... וְזוֹ עַצְמָהּ - אָמַר הֶחָפֵץ חַיִּים - הַסִּבָּה מַדּוּעַ אֵין הָעוֹלָם כֻּלּוֹ רוֹדֵף אַחַר הַמִּצְווֹת. מֵאַחַר שֶׁכֹּה יְקָרוֹת וַחֲשׁוּבוֹת הֵן! שֶׁהֲרֵי עֵינֵינוּ הָרוֹאוֹת, כָּל בְּנֵי הָאָדָם עֲסוּקִים יוֹמָם וָלַיְלָה לְהַרְוִיחַ לַחְמָם. וּמַה רִוְחֵיהֶם? מָעוֹת נְחֹשֶׁת! נִשְׁאַל אוֹתָם כַּמָּה יַסְכִּימוּ לַעֲמֹל לְמַעַן דִּינָר כֶּסֶף, וְיֹאמְרוּ שֶׁמּוּכָנִים הֵם לַעֲבֹד עֲבוּרוֹ שָׁבוּעַ אַף עֲשָׂרָה יָמִים! עֲבוּר דִּינָר זָהָב יַסְכִּימוּ לַעֲמֹל חֳדָשִׁים. אֲבָל אִם נַרְאֶה לָהֶם יַהֲלוֹם זוֹהֵר, שֶׁגָּדְלוֹ כְּכַפְתּוֹר זָעִיר שֶׁבַּזְּעִירִים, וְנִשְׁאַל כַּמָּה יַסְכִּימוּ לַעֲמֹל עֲבוּרוֹ, רוֹב בְּנֵי הָאָדָם יִמְשְׁכוּ בְּכִתְפֵיהֶם, לֹא יִהְיוּ מוּכָנִים לַעֲמֹל עֲבוּרוֹ שָׁעָה. כִּי רַק הַמֻּמְחִים יַכִּירוּ עֶרְכּוֹ וְיֵדְעוּ שֶׁשַּׂקֵּי דִּינְרֵי זָהָב לֹא יַסְפִּיקוּ לִדְמֵי שָׁוְיוֹ. (ח"ח הֶחָדָשׁ, מִשְׁלֵי הַח"ח)