Otzarot-Article

"וַיַּרְא... אֶת בְּנֵי יוֹסֵף וַיֹּאמֶר מִי אֵלֶּה" (מח-ח) רַבִּי מָרְדְּכַי פֶּסַח פוֹדֶרְבְסְקִי זַ"ל מִקּוּבְּרִין שִׁמֵּשׁ אֶת רַבֵּנוּ הֶ"חָפֵץ חַיִּים" בְּנֶאֱמָנוּת בִּשְׁנוֹתָיו הָאַחֲרוֹנוֹת, וְהָיָה רוֹשֵׁם בְּפִנְקָס מְיֻחָד אֶת שִׂיחוֹתָיו שֶׁל הֶ"חָפֵץ חַיִּים" וְאֶת דִּבְרֵי הַדְרָכָתוֹ.

פַּעַם בָּא לִפְנֵי הֶ"חָפֵץ חַיִּים" יְהוּדִי קָשִׁישׁ, שֶׁחֲזוּתוֹ הֵעִידָה בּוֹ שֶׁשּׁוֹמֵר הוּא תּוֹרָה וּמִצְווֹת, וְהֵבִיא עִמּוֹ שְׁנֵי נְעָרִים שֶׁנִּרְאוּ כִבְנֵי "הַדּוֹר הֶחָדָשׁ". הִצִּיגָם כִּנְכָדָיו וּבִקֵּשׁ בַּעֲבוּרָם בְּרָכָה.

הֱשִׁיבוֹ רַבֵּנוּ: "נֶכֶד שֶׁלָּכֶם יִחוּס נָאֶה הוּא, אֲבָל בְּיִחוּס אֵין דַּי. כַּאֲשֶׁר יוֹסֵף הַצַּדִּיק הֵבִיא עִמּוֹ אֶת שְׁנֵי בָּנָיו לִבְרָכָה, שָׁאַל יַעֲקֹב אָבִינוּ: 'מִי אֵלֶּה?' הוּא לֹא הִזְדָּרֵז לְבָרְכָם בְּתוֹר 'נְכָדִים'... כִּי אוּלַי לוֹמְדִים הֵם חָלִילָה בְּבֵית הַסֵּפֶר שֶׁל הַמִּצְרִים, אוּלַי פּוֹקְדִים הֵם אֶת הַגִּימְנַסְיָה... רַק כְּשֶׁהֵשִׁיב יוֹסֵף "בָּנַי הֵם" וְהוֹלְכִים בִּדְרָכַי, רַק אָז אָמַר יַעֲקֹב אָבִינוּ: "קָחֶם נָא אֵלַי וַאֲבָרְכֵם"...

כָּךְ אָמַר הֶ"חָפֵץ חַיִּים" וּפְנֵי הַסָּב חָפוּ. רַבֵּנוּ קָלַע לַמַּטָּרָה... (שִׂיחוֹת הֶחָפֵץ חַיִּים)

פַּעַם הִגִּיעוּ הוֹרִים וּבִקְשׁוּ אֶת בִּרְכַּת הֶ"חָפֵץ חַיִּים" לְהַצְלָחָה בְּחִנּוּךְ הַיְלָדִים לְתוֹרָה וּמִצְווֹת בְּדֶרֶךְ הַיַּהֲדוּת.

"חִנּוּךְ הַיְלָדִים אֵינוֹ עִנְיָן לִבְרָכָה", עָנָם הַצַּדִּיק, "חִנּוּךְ הַיְלָדִים תָּלוּי בִּבְחִירָתָם שֶׁל הַהוֹרִים, בְּהִשְׁתַּדְּלוּתָם וּבִמְסִירוּתָם. עָמָל רַב נִדְרָשׁ לְשֵׁם כָּךְ"...

"אָמְנָם כֵּן", הִסְכִּימוּ הַהוֹרִים, "אֲבָל בְּנוֹסָף מְבַקְּשִׁים אָנוּ בְּרָכָה".

וְרַבֵּנוּ בְּשֶׁלּוֹ: "אֵין זֶה עִנְיָן לִבְרָכָה".

חָזְרוּ וּבִקְּשׁוּ וְלֹא נַעֲנוּ. יָצְאוּ בְּפַחֵי נֶפֶשׁ וּבְיָדַיִם רֵיקוֹת.

בֶּן בֵּיתוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ הָיָה עֵד לַמְּאֹרָע, וְהִשְׁתָּאָה. יוֹדֵעַ הוּא שֶׁ"הֶחָפֵץ חַיִּים" מְבָרֵךְ בְּחֵפֶץ לֵב הוֹרִים שֶׁיַּצְלִיחוּ בְּחִנּוּךְ יַלְדֵיהֶם לְתוֹרָה. מִהֵר אֵפוֹא אַחַר בְּנֵי הַזּוּג, שֶׁלֹּא הָיוּ אֲנָשִׁים צְעִירִים, וַחֲקָרָם עַל אוֹדוֹת בְּנֵיהֶם. הִתְבָּרֵר, שֶׁבִּמְקוֹם לְשָׁלְחָם לַיְּשִׁיבָה שְׁלָחוּם לְלִמּוּדֵי מַדָּעִים בְּוַרְשָׁה, וּמִתְגּוֹרְרִים הֵם בִּמְעוֹנוֹת הַסְּטוּדֶנְטִים שָׁם.

אָמַר לָהֶם: "וּמַה הַפֶּלֶא שֶׁרַבֵּנוּ סֵרֵב לְבָרְכָם? הֵן יָדוּעַ הַמַּעֲשֶׂה בְּאָב שֶׁשָּׁלַח אֶת בְּנוֹ לְהִשְׁתַּלֵּם בָּאוּנִיבֶרְסִיטָה שֶׁל פֶּטֶרְבּוּרְג. שָׁב הַבֵּן לָבוּשׁ בְּמַדֵּי סְטוּדֶנְט וְרֹאשׁוֹ מְגֻלֶּה... חָשְׁכוּ עֵינֵי הָאָב וְקָרָא: אוֹי לִי שֶׁרְאִיתִיךָ בְּכָךְ! הָיִיתִי מְאֻשָּׁר יוֹתֵר אִלּוּ חָזַרְתָּ מִישִׁיבַת ווֹלוֹזִ'ין עָטוּר בְּמִגְבַּעַת וְלֹא מִפֶּטֶרְבּוּרְג גְּלוּי רֹאשׁ... תָּמְהָה הָאֵם: אִם שָׁלַחְתָּ אוֹתוֹ לְפֶטֶרְבּוּרְג כֵּיצַד יַחְזֹר מִוּוֹלוֹזִ'ין???" (ח"ח הֶחָדָשׁ, נֵצַח הַתּוֹרָה).

	תרומה תש"ע
	אדם נתבע לפי הכרתו
	"אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה כִּרְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן יִהְיוּ לִי" (מח-ה) עוֹלָם מֻפְלָא צוֹמֵחַ כָּאן לְנֶגֶד עֵינֵינוּ "וַיַּרְא... אֶת בְּנֵי יוֹסֵף וַיֹּאמֶר מִי אֵלֶּה" (מח-ח) רַבִּי מָרְדְּכַי פֶּסַח פוֹדֶרְבְסְקִי זַ"ל מִקּוּבְּרִין שִׁמֵּשׁ אֶת רַבֵּנוּ הֶ"חָפֵץ חַיִּים" בְּנֶאֱמָנוּת בִּשְׁנוֹתָיו הָאַחֲרוֹנוֹת, וְהָיָה רוֹשֵׁם בְּפִנְקָס מְיֻחָד אֶת שִׂיחוֹתָיו שֶׁל הֶ"חָפֵץ חַיִּים" וְאֶת דִּבְרֵי הַדְרָכָתוֹ. פַּעַם בָּא לִפְנֵי הֶ"חָפֵץ חַיִּים" יְהוּדִי קָשִׁישׁ, שֶׁחֲזוּתוֹ הֵעִידָה בּוֹ שֶׁשּׁוֹמֵר הוּא תּוֹרָה וּמִצְווֹת, וְהֵבִיא עִמּוֹ שְׁנֵי נְעָרִים שֶׁנִּרְאוּ כִבְנֵי "הַדּוֹר הֶחָדָשׁ". הִצִּיגָם כִּנְכָדָיו וּבִקֵּשׁ בַּעֲבוּרָם בְּרָכָה. הֱשִׁיבוֹ רַבֵּנוּ: "נֶכֶד שֶׁלָּכֶם יִחוּס נָאֶה הוּא, אֲבָל בְּיִחוּס אֵין דַּי. כַּאֲשֶׁר יוֹסֵף הַצַּדִּיק הֵבִיא עִמּוֹ אֶת שְׁנֵי בָּנָיו לִבְרָכָה, שָׁאַל יַעֲקֹב אָבִינוּ: 'מִי אֵלֶּה?' הוּא לֹא הִזְדָּרֵז לְבָרְכָם בְּתוֹר 'נְכָדִים'... כִּי אוּלַי לוֹמְדִים הֵם חָלִילָה בְּבֵית הַסֵּפֶר שֶׁל הַמִּצְרִים, אוּלַי פּוֹקְדִים הֵם אֶת הַגִּימְנַסְיָה... רַק כְּשֶׁהֵשִׁיב יוֹסֵף "בָּנַי הֵם" וְהוֹלְכִים בִּדְרָכַי, רַק אָז אָמַר יַעֲקֹב אָבִינוּ: "קָחֶם נָא אֵלַי וַאֲבָרְכֵם"... כָּךְ אָמַר הֶ"חָפֵץ חַיִּים" וּפְנֵי הַסָּב חָפוּ. רַבֵּנוּ קָלַע לַמַּטָּרָה... (שִׂיחוֹת הֶחָפֵץ חַיִּים) פַּעַם הִגִּיעוּ הוֹרִים וּבִקְשׁוּ אֶת בִּרְכַּת הֶ"חָפֵץ חַיִּים" לְהַצְלָחָה בְּחִנּוּךְ הַיְלָדִים לְתוֹרָה וּמִצְווֹת בְּדֶרֶךְ הַיַּהֲדוּת. "חִנּוּךְ הַיְלָדִים אֵינוֹ עִנְיָן לִבְרָכָה", עָנָם הַצַּדִּיק, "חִנּוּךְ הַיְלָדִים תָּלוּי בִּבְחִירָתָם שֶׁל הַהוֹרִים, בְּהִשְׁתַּדְּלוּתָם וּבִמְסִירוּתָם. עָמָל רַב נִדְרָשׁ לְשֵׁם כָּךְ"... "אָמְנָם כֵּן", הִסְכִּימוּ הַהוֹרִים, "אֲבָל בְּנוֹסָף מְבַקְּשִׁים אָנוּ בְּרָכָה". וְרַבֵּנוּ בְּשֶׁלּוֹ: "אֵין זֶה עִנְיָן לִבְרָכָה". חָזְרוּ וּבִקְּשׁוּ וְלֹא נַעֲנוּ. יָצְאוּ בְּפַחֵי נֶפֶשׁ וּבְיָדַיִם רֵיקוֹת. בֶּן בֵּיתוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ הָיָה עֵד לַמְּאֹרָע, וְהִשְׁתָּאָה. יוֹדֵעַ הוּא שֶׁ"הֶחָפֵץ חַיִּים" מְבָרֵךְ בְּחֵפֶץ לֵב הוֹרִים שֶׁיַּצְלִיחוּ בְּחִנּוּךְ יַלְדֵיהֶם לְתוֹרָה. מִהֵר אֵפוֹא אַחַר בְּנֵי הַזּוּג, שֶׁלֹּא הָיוּ אֲנָשִׁים צְעִירִים, וַחֲקָרָם עַל אוֹדוֹת בְּנֵיהֶם. הִתְבָּרֵר, שֶׁבִּמְקוֹם לְשָׁלְחָם לַיְּשִׁיבָה שְׁלָחוּם לְלִמּוּדֵי מַדָּעִים בְּוַרְשָׁה, וּמִתְגּוֹרְרִים הֵם בִּמְעוֹנוֹת הַסְּטוּדֶנְטִים שָׁם. אָמַר לָהֶם: "וּמַה הַפֶּלֶא שֶׁרַבֵּנוּ סֵרֵב לְבָרְכָם? הֵן יָדוּעַ הַמַּעֲשֶׂה בְּאָב שֶׁשָּׁלַח אֶת בְּנוֹ לְהִשְׁתַּלֵּם בָּאוּנִיבֶרְסִיטָה שֶׁל פֶּטֶרְבּוּרְג. שָׁב הַבֵּן לָבוּשׁ בְּמַדֵּי סְטוּדֶנְט וְרֹאשׁוֹ מְגֻלֶּה... חָשְׁכוּ עֵינֵי הָאָב וְקָרָא: אוֹי לִי שֶׁרְאִיתִיךָ בְּכָךְ! הָיִיתִי מְאֻשָּׁר יוֹתֵר אִלּוּ חָזַרְתָּ מִישִׁיבַת ווֹלוֹזִ'ין עָטוּר בְּמִגְבַּעַת וְלֹא מִפֶּטֶרְבּוּרְג גְּלוּי רֹאשׁ... תָּמְהָה הָאֵם: אִם שָׁלַחְתָּ אוֹתוֹ לְפֶטֶרְבּוּרְג כֵּיצַד יַחְזֹר מִוּוֹלוֹזִ'ין???" (ח"ח הֶחָדָשׁ, נֵצַח הַתּוֹרָה).