Otzarot-Article

"וְכִי יִגֹּף שׁוֹר אִישׁ אֶת שׁוֹר רֵעֵהוּ וָמֵת" (כא-לה) מִלְחָמָה עַזָּה עָרַךְ רַבֵּנוּ אַבְרָהָם אִבְּן עֶזְרָא זַצַ"ל עִם הַמִּינִים וְהַקָּרָאִים מְסַלְּפֵי הַמִּקְרָא הַכּוֹפְרִים בְּמָסֹרֶת רַבּוֹתֵינוּ הַנִּמְשֶׁכֶת דּוֹר אַחַר דּוֹר מֵהַר סִינָי. אַחַת הַדֻּגְמָאוֹת לְכָךְ נִתְּנָה בְּפָרָשָׁתֵנוּ, בַּפָּסוּק: "וְכִי יִגֹּף שׁוֹר אִישׁ אֶת שׁוֹר רֵעֵהוּ וָמֵת". לְפִי פֵּרוּשׁ חֲזַ"ל, הַמִּקְרָא כִּפְשׁוּטוֹ: שׁוֹר שֶׁל אָדָם פְּלוֹנִי נָגַח שׁוֹר שֶׁל אָדָם אַחֵר. בָּא כּוֹפֵר מִתְחַכֵּם, בֶּן זוּטָא שְׁמוֹ, וְ"חִדֵּשׁ": "שׁוֹר רֵעֵהוּ" הַיְנוּ שֶׁשּׁוֹר אֶחָד נָגַח אֶת חֲבֵרוֹ הַשּׁוֹר... וְרַבֵּנוּ אַבְרָהָם אִבְּן עֶזְרָא מוֹכִיחַ אֶת טָעוּתוֹ: כְּשֵׁם שֶׁהַבִּטּוּי "שׁוֹר אִישׁ" מַשְׁמָעוֹ שׁוֹר שֶׁל אִישׁ, כָּךְ "שׁוֹר רֵעֵהוּ" מַשְׁמָעוֹ שׁוֹר שֶׁל רֵעֵהוּ, וְלֹא נָחָה דַּעְתּוֹ עַד שֶׁקָּבַע: "וְאֵין לַשּׁוֹר רֵעַ רַק בֶּן זוּטָא לְבַדּוֹ"...

הַדְּבָרִים נִשְׁמָעִים כַּאֲמִירַת לָצוֹן אֲבָל לֹא אִישׁ כְּרַבֵּנוּ הָרַאֲבָ"ע יַחְמֹד לוֹ לָצוֹן. כְּשֶׁנִּתְבּוֹנֵן בַּדְּבָרִים נִמְצָא - כְּמוֹ בְּכָל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה - עוֹלָם וּמְלוֹאוֹ.

לְמַעֲשֶׂה, זוֹ הַתְּהוֹם הַמַּפְרִידָה בֵּינֵינוּ לְבֵין הָאֲחֵרִים: הַתַּרְבּוּת הָאַחֶרֶת, הַמַּעֲרָבִית, הַכּוֹפֶרֶת, שֶׁשִּׁלְחָה לְכָאן גְּרוּרוֹת מַחְשַׁבְתִּיּוֹת וְהִרְעִילָה גַּם כָּאן בְּאֵרוֹת.

כָּל מִי שֶׁאָמוּן עַל סֵפֶר הַסְּפָרִים, עַל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה וְהַשְׁקָפָתָהּ, יוֹדֵעַ שֶׁהָאָדָם הוּא נֵזֶר הַבְּרִיאָה, וְהַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ הִיא שְׂדֵה מַעֲרָכָה, כֵּלִים בַּמִּשְׂחָק הַגּוֹרָלִי הַקּוֹבֵעַ אֶת צִבְיוֹנוֹ וְאֶת גּוֹרָלוֹ הַנִּצְחִי. כּוֹלֵל בַּעֲלֵי הַחַיִּים.

כָּל זֶה, בְּמַבָּט שֶׁל תּוֹרָה, בְּמַבָּט שֶׁל אֱמוּנָה.

אֲבָל הֵם, בְּמַבָּטָם, רוֹאִים הֵם בָּאָדָם סוּג שֶׁל בַּעַל חַיִּים. זָן שֶׁל קוֹף, נֶחֱשָׁל מִמֶּנּוּ מִבְּחִינוֹת רַבּוֹת וּמְפֻתָּח יוֹתֵר בְּשִׂכְלוֹ. "מַה בֵּינְךָ לְבֵין הַכֶּלֶב", שָׁאַל רַבִּי עֲקִיבָא אֶת טוּרְנוּסְרוּפוּס הָרָשָׁע, "אַתָּה אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה וְהוּא אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה, אַתָּה מַעֲמִיד צֶאֱצָאִים וְהוּא מַעֲמִיד צֶאֱצָאִים, אַתָּה מֵת וְהוּא מֵת"... וְאִם זוֹ הַהַשְׁקָפָה, אֲזַי בֶּאֱמֶת "הַכֶּלֶב הוּא חֲבֵרוֹ הַטּוֹב שֶׁל הָאָדָם". וְאִם זוֹ הַהַשְׁקָפָה, אֲזַי הוֹגֶה הַדֵּעוֹת בֶּן זוּטָא הוּא חֲבֵרוֹ שֶׁל הַשּׁוֹר.

אִם זוֹ הַהַשְׁקָפָה, מְבַקְּשִׁים הֵם לֶאֱסֹר נִסּוּי תְּרוּפוֹת עַל בַּעֲלֵי חַיִּים הַמְּסֻגָּל לְהַצִּיל חַיֵּי אָדָם. מֵעֵין 'מָה רָאִיתָ שֶׁדָּמְךָ אָדֹם יוֹתֵר'... לְהַשְׁקָפָתָם, הָיוּ אוֹסְרִים רִסּוּס נֶגֶד נְמָלִים וּשְׁאַר חֲרָקִים, אוּלַי אַף אוֹסְרִים מַתַּן חִסּוּנִים נֶגֶד חַיְדַּקִּים.

אַךְ כָּל זֹאת - שֶׁמְּרוֹמְמִים הֵם אֶת הַכֶּלֶב לְדַרְגַּת אָדָם, פּוֹתְחִים בַּעֲבוּרוֹ מִסְפָּרוֹת, סוֹרְגִים לוֹ סְוֶדֶרִים וּמְפַנְּקִים אוֹתוֹ בְּמַעֲדַנִּים - לֹא הָיָה כֹּה נוֹרָא, שֶׁיִּהְיֶה... אֲבָל הַהַשְׁקָפָה הַזּוֹ הִיא דּוּ-כִּוּוּנִית. כְּשֵׁם שֶׁהֵם מְרוֹמְמִים אֶת הַכֶּלֶב לְדַרְגַּת אָדָם כָּךְ הֵם מַשְׁפִּילִים אֶת הָאָדָם לְדַרְגַּת כֶּלֶב. מִתְעַרְטְלִים מִלְּבוּשָׁם, מִתְבַּהֲמִים בְּהִתְנַהֲגוּתָם. "הָאוֹכֵל בַּשּׁוּק דּוֹמֶה לְכֶלֶב" (קִדּוּשִׁין מ:), וְהַסְּלֶנְג דּוֹמֶה יוֹתֵר לִנְבִיחוֹת... אָדָם לְאָדָם זְאֵב, וּרְשָׁעִים דּוֹמִים לְחַיּוֹת שֶׁבַּיַּעַר (בָּבָא מְצִיעָא פג:). וּמוֹתַר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה אָיִן, כִּי הַכֹּל הָבֶל.

וְזֶה כְּבָר מְצַמְרֵר. מַזְמִין מְחָאָה: "בָּרוּךְ אֱלֹקֵינוּ שֶׁבְּרָאָנוּ לִכְבוֹדוֹ, וְהִבְדִּילָנוּ מִן הַתּוֹעִים". יִהְיֶה בֶּן זוּטָא חֲבֵרוֹ שֶׁל הַשּׁוֹר, יִרְאוּ הֵם עַצְמָם כְּזָנִים שֶׁל בַּעֲלֵי חַיִּים, רַחַ"ל, וְנִהְיֶה אָנוּ נֵזֶר הַבְּרִיאָה! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	תרומה תש"ע
	דף החמש שהציל מצרה
	"וְכִי יִגֹּף שׁוֹר אִישׁ אֶת שׁוֹר רֵעֵהוּ וָמֵת" (כא-לה) מִלְחָמָה עַזָּה עָרַךְ רַבֵּנוּ אַבְרָהָם אִבְּן עֶזְרָא זַצַ"ל עִם הַמִּינִים וְהַקָּרָאִים מְסַלְּפֵי הַמִּקְרָא הַכּוֹפְרִים בְּמָסֹרֶת רַבּוֹתֵינוּ הַנִּמְשֶׁכֶת דּוֹר אַחַר דּוֹר מֵהַר סִינ "וְכִי יִגֹּף שׁוֹר אִישׁ אֶת שׁוֹר רֵעֵהוּ וָמֵת" (כא-לה) מִלְחָמָה עַזָּה עָרַךְ רַבֵּנוּ אַבְרָהָם אִבְּן עֶזְרָא זַצַ"ל עִם הַמִּינִים וְהַקָּרָאִים מְסַלְּפֵי הַמִּקְרָא הַכּוֹפְרִים בְּמָסֹרֶת רַבּוֹתֵינוּ הַנִּמְשֶׁכֶת דּוֹר אַחַר דּוֹר מֵהַר סִינָי. אַחַת הַדֻּגְמָאוֹת לְכָךְ נִתְּנָה בְּפָרָשָׁתֵנוּ, בַּפָּסוּק: "וְכִי יִגֹּף שׁוֹר אִישׁ אֶת שׁוֹר רֵעֵהוּ וָמֵת". לְפִי פֵּרוּשׁ חֲזַ"ל, הַמִּקְרָא כִּפְשׁוּטוֹ: שׁוֹר שֶׁל אָדָם פְּלוֹנִי נָגַח שׁוֹר שֶׁל אָדָם אַחֵר. בָּא כּוֹפֵר מִתְחַכֵּם, בֶּן זוּטָא שְׁמוֹ, וְ"חִדֵּשׁ": "שׁוֹר רֵעֵהוּ" הַיְנוּ שֶׁשּׁוֹר אֶחָד נָגַח אֶת חֲבֵרוֹ הַשּׁוֹר... וְרַבֵּנוּ אַבְרָהָם אִבְּן עֶזְרָא מוֹכִיחַ אֶת טָעוּתוֹ: כְּשֵׁם שֶׁהַבִּטּוּי "שׁוֹר אִישׁ" מַשְׁמָעוֹ שׁוֹר שֶׁל אִישׁ, כָּךְ "שׁוֹר רֵעֵהוּ" מַשְׁמָעוֹ שׁוֹר שֶׁל רֵעֵהוּ, וְלֹא נָחָה דַּעְתּוֹ עַד שֶׁקָּבַע: "וְאֵין לַשּׁוֹר רֵעַ רַק בֶּן זוּטָא לְבַדּוֹ"... הַדְּבָרִים נִשְׁמָעִים כַּאֲמִירַת לָצוֹן אֲבָל לֹא אִישׁ כְּרַבֵּנוּ הָרַאֲבָ"ע יַחְמֹד לוֹ לָצוֹן. כְּשֶׁנִּתְבּוֹנֵן בַּדְּבָרִים נִמְצָא - כְּמוֹ בְּכָל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה - עוֹלָם וּמְלוֹאוֹ. לְמַעֲשֶׂה, זוֹ הַתְּהוֹם הַמַּפְרִידָה בֵּינֵינוּ לְבֵין הָאֲחֵרִים: הַתַּרְבּוּת הָאַחֶרֶת, הַמַּעֲרָבִית, הַכּוֹפֶרֶת, שֶׁשִּׁלְחָה לְכָאן גְּרוּרוֹת מַחְשַׁבְתִּיּוֹת וְהִרְעִילָה גַּם כָּאן בְּאֵרוֹת. כָּל מִי שֶׁאָמוּן עַל סֵפֶר הַסְּפָרִים, עַל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה וְהַשְׁקָפָתָהּ, יוֹדֵעַ שֶׁהָאָדָם הוּא נֵזֶר הַבְּרִיאָה, וְהַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ הִיא שְׂדֵה מַעֲרָכָה, כֵּלִים בַּמִּשְׂחָק הַגּוֹרָלִי הַקּוֹבֵעַ אֶת צִבְיוֹנוֹ וְאֶת גּוֹרָלוֹ הַנִּצְחִי. כּוֹלֵל בַּעֲלֵי הַחַיִּים. כָּל זֶה, בְּמַבָּט שֶׁל תּוֹרָה, בְּמַבָּט שֶׁל אֱמוּנָה. אֲבָל הֵם, בְּמַבָּטָם, רוֹאִים הֵם בָּאָדָם סוּג שֶׁל בַּעַל חַיִּים. זָן שֶׁל קוֹף, נֶחֱשָׁל מִמֶּנּוּ מִבְּחִינוֹת רַבּוֹת וּמְפֻתָּח יוֹתֵר בְּשִׂכְלוֹ. "מַה בֵּינְךָ לְבֵין הַכֶּלֶב", שָׁאַל רַבִּי עֲקִיבָא אֶת טוּרְנוּסְרוּפוּס הָרָשָׁע, "אַתָּה אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה וְהוּא אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה, אַתָּה מַעֲמִיד צֶאֱצָאִים וְהוּא מַעֲמִיד צֶאֱצָאִים, אַתָּה מֵת וְהוּא מֵת"... וְאִם זוֹ הַהַשְׁקָפָה, אֲזַי בֶּאֱמֶת "הַכֶּלֶב הוּא חֲבֵרוֹ הַטּוֹב שֶׁל הָאָדָם". וְאִם זוֹ הַהַשְׁקָפָה, אֲזַי הוֹגֶה הַדֵּעוֹת בֶּן זוּטָא הוּא חֲבֵרוֹ שֶׁל הַשּׁוֹר. אִם זוֹ הַהַשְׁקָפָה, מְבַקְּשִׁים הֵם לֶאֱסֹר נִסּוּי תְּרוּפוֹת עַל בַּעֲלֵי חַיִּים הַמְּסֻגָּל לְהַצִּיל חַיֵּי אָדָם. מֵעֵין 'מָה רָאִיתָ שֶׁדָּמְךָ אָדֹם יוֹתֵר'... לְהַשְׁקָפָתָם, הָיוּ אוֹסְרִים רִסּוּס נֶגֶד נְמָלִים וּשְׁאַר חֲרָקִים, אוּלַי אַף אוֹסְרִים מַתַּן חִסּוּנִים נֶגֶד חַיְדַּקִּים. אַךְ כָּל זֹאת - שֶׁמְּרוֹמְמִים הֵם אֶת הַכֶּלֶב לְדַרְגַּת אָדָם, פּוֹתְחִים בַּעֲבוּרוֹ מִסְפָּרוֹת, סוֹרְגִים לוֹ סְוֶדֶרִים וּמְפַנְּקִים אוֹתוֹ בְּמַעֲדַנִּים - לֹא הָיָה כֹּה נוֹרָא, שֶׁיִּהְיֶה... אֲבָל הַהַשְׁקָפָה הַזּוֹ הִיא דּוּ-כִּוּוּנִית. כְּשֵׁם שֶׁהֵם מְרוֹמְמִים אֶת הַכֶּלֶב לְדַרְגַּת אָדָם כָּךְ הֵם מַשְׁפִּילִים אֶת הָאָדָם לְדַרְגַּת כֶּלֶב. מִתְעַרְטְלִים מִלְּבוּשָׁם, מִתְבַּהֲמִים בְּהִתְנַהֲגוּתָם. "הָאוֹכֵל בַּשּׁוּק דּוֹמֶה לְכֶלֶב" (קִדּוּשִׁין מ:), וְהַסְּלֶנְג דּוֹמֶה יוֹתֵר לִנְבִיחוֹת... אָדָם לְאָדָם זְאֵב, וּרְשָׁעִים דּוֹמִים לְחַיּוֹת שֶׁבַּיַּעַר (בָּבָא מְצִיעָא פג:). וּמוֹתַר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה אָיִן, כִּי הַכֹּל הָבֶל. וְזֶה כְּבָר מְצַמְרֵר. מַזְמִין מְחָאָה: "בָּרוּךְ אֱלֹקֵינוּ שֶׁבְּרָאָנוּ לִכְבוֹדוֹ, וְהִבְדִּילָנוּ מִן הַתּוֹעִים". יִהְיֶה בֶּן זוּטָא חֲבֵרוֹ שֶׁל הַשּׁוֹר, יִרְאוּ הֵם עַצְמָם כְּזָנִים שֶׁל בַּעֲלֵי חַיִּים, רַחַ"ל, וְנִהְיֶה אָנוּ נֵזֶר הַבְּרִיאָה! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)