הָרַב מִפּוֹנִיבֵז', הַגָּאוֹן רַבִּי יוֹסֵף שְׁלֹמֹה כַּהֲנֶמַן זַצַ"ל, סִפֵּר אֶת הַמַּעֲשֶׂה הַמּוּבָא בִּגְמָרָא. כְּשֶׁעָרַךְ יְהוֹשֻׁעַ אֶת הַמָּצוֹר עַל יְרִיחוֹ, סִיֵר בַּלַּיְלָה בַּמַּחֲנֶה וְהִנֵּה מַלְאַךְ ה' לִקְרָאתוֹ וְחַרְבּוֹ שְׁלוּפָה בְּיָדוֹ, לְהוֹרוֹת עַל הַקְפָּדָה וָדִין. אָמַר לוֹ: "אֶמֶשׁ בִּטַּלְתֶּם קָרְבָּן תָּמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם, וְעַכְשָׁו בִּטַּלְתֶּם תַּלְמוּד תּוֹרָה". שְׁאָלוֹ יְהוֹשֻׁעַ: "עַל אֵיזֶה מֵהֶם בָּאתָ?" עָנָהוּ: "אֲנִי שַׂר צְבָא ה', עַתָּה בָאתִי" (יְהוֹשֻׁעַ ה-יד), עַל שֶׁל עַכְשָׁו בָּאתִי, עַל עֲווֹן בִּטּוּל תּוֹרָה.

וְתוֹסְפוֹת כָּתְבוּ שָׁם, שֶׁהַדָּבָר מְרֻמָּז בִּתְשׁוּבַת הַמַּלְאָךְ: "עַתָּה בָּאתִי", בְּעִנְיַן הַתּוֹרָה שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ "וְעַתָּה כִּתְבוּ לָכֶם אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת וְלַמְּדָהּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (דְּבָרִים לא-יט). וְתָמַהּ הָרַב מִפּוֹנִיבֵז', הֵן פְּסוּקִים רַבִּים מוֹרִים עַל חוֹבַת לִמּוּד הַתּוֹרָה, "וְדִבַּרְתָּ בָּם", "וּלְמַדְתֶּם אֹתָם" וְעוֹד. וּמַדּוּעַ בָּחַר הַמַּלְאָךְ לִרְמֹז לְפָסוּק זֶה דַּוְקָא?

וְהֵשִׁיב, שֶׁמִּצַּד מִצְוַת תַּלְמוּד תּוֹרָה גְּרֵידָא יִתָּכֵן לִמְצֹא פְּטוּר וּלְהָקֵל מִן הַחִיּוּב כְּשֶׁשּׁוֹהִים בְּמַחֲנֵה צָבָא, עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה וּבְאִישׁוֹן לַיְלָה. בְּעֵת מָצוֹר, יִתָּכֵן שֶׁאֵין הַתְּבִיעָה גְּדוֹלָה כָּל כָּךְ. הַמַּלְאָךְ לֹא הָיָה מוֹפִיעַ וְחֶרֶב בְּיָדוֹ.

אֲבָל יֵשׁ בַּתּוֹרָה בְּחִינָה שֶׁל שִׁירָה, שֶׁל הִתְרוֹנְנוּת, שֶׁהִיא חַיּוּתוֹ שֶׁל הָאָדָם וְשִׂמְחַת חַיָּיו. מִבְּחִינָה זוֹ, אֵין עֵת שֶׁל פְּטוּר וְאֵין תֵּרוּץ שֶׁל טִרְדָּה, מִבְּחִינָה זוֹ נִכְסָף הָאָדָם לְלִמּוּד הַתּוֹרָה בְּכָל תְּנַאי וּבְכָל מַצָּב, רָץ אֵלֶיהָ בְּכָל רֶגַע פָּנוּי, לְרַוּוֹת צִמְאוֹנוֹ וְהִשְׁתּוֹקְקוּתוֹ. וְזוֹ הָיְתָה תְּבִיעָתוֹ שֶׁל הַמַּלְאָךְ: מַדּוּעַ אֵין הַתּוֹרָה וְלִמּוּדָהּ אֶצְלְכֶם בִּבְחִינַת שִׁירָה?

מָרָן הַגְּרַא"מ שָׁךְ זַצַ"ל הָיָה אוֹמֵר בְּשֵׁם הַגָּאוֹן רַבִּי יִשְׂרָאֵל מִסַּלַּנְט זַצַ"ל, שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְשַׁעֵר לְעַצְמוֹ תַּעֲנוּג גָּדוֹל יוֹתֵר בְּגַן עֵדֶן מֵאֲשֶׁר סְטֶנְדֵּר וְעָלָיו מַסֶּכֶת נְדָרִים עִם רָ"ן.

וְאִם זֶה הַמֻּשָּׂג בְּגַן עֵדֶן, מַה הַמֻּשָּׂג בַּגֵּיהִנּוֹם? אוֹמֵר הָיָה בְּשֵׁם הַגָּאוֹן רַבִּי דָּוִד מִקַּרְלִין זַצַ"ל: פַּעַם אַחַת, בְּלֵיל שַׁבָּת, יָשַׁבְתִּי וְלָמַדְתִּי. הָאוֹר כָּבָה וְלָמַדְתִּי עַל פֶּה. עִיַּנְתִּי בְּסוּגְיָא וְהִתְחַבַּטְתִּי בְּדִבְרֵי הַתּוֹסְפוֹת. לְפֶתַע עָלָה בְּדַּעְתִּי תֵּרוּץ נִפְלָא אֶלָּא שֶׁצָּרִיךְ הָיִיתִי לְעַיֵּן בַּתּוֹסְפוֹת וְלִרְאוֹת הַאִם מְדֻיָּק הוּא בְּכָל מִלָּה מִדְּבָרָיו. אַךְ, כָּאָמוּר, הַחֹשֶׁךְ שׂוֹרֵר וְאֵינִי יָכוֹל לְאַמֵּת אֶת הַתֵּרוּץ. אָמַרְתִּי לְעַצְמִי, הֲרֵי לְךָ "חִבּוּט הַקֶּבֶר". רוֹצֶה הָאָדָם לָצֵאת מִקִּבְרוֹ אֲבָל כָּבוּל הוּא לִמְקוֹמוֹ, רוֹצֶה אֲנִי לְעַיֵּן בְּתוֹסְפוֹת וְנִבְצָר מִמֶּנִּי.

בַּגְּמָרָא (נְדָרִים מט:) מוּבָא סִפּוּר עַל מַטְרוֹנִיתָא, שֶׁרָאֲתָה אֶת רַבִּי יְהוּדָה יוֹשֵׁב לְדִין וּפָנָיו סְמוּקוֹת וְזוֹהֲרוֹת. תָּמְהָה, "שִׁכּוֹר - וְדַיָּן?" אָמַר לָהּ: אֵינִי טוֹעֵם יַיִן אֶלָּא לְאַרְבַּע כּוֹסוֹת בְּלֵיל הַסֵּדֶר וּבְקִדּוּשׁ וְהַבְדָּלָה, אֲבָל "חַכְמַת אָדָם תָּאִיר פָּנָיו" (קֹהֶלֶת ח-א).

וְהַגָּאוֹן הַקָּדוֹשׁ בַּעַל "יְסוֹד וְשֹׁרֶשׁ הָעֲבוֹדָה" זַצַ"ל רָאָה פַּעַם נָכְרִי זְחוּחַ דַּעַת וּמְדֻשָּׁן עֹנֶג פּוֹסֵעַ מוּלוֹ. לֹא יָכוֹל הָיָה לְהָבִין: "מִמַּה הוּא כֹּה מְאֻשָּׁר, הַאִם הֵבִין אֶת דִּבְרֵי הָרַשְׁבָּ"א לַאֲשׁוּרָם, הַאִם אוֹרוּ עֵינָיו בְּסֻגְיַת גְּמָרָא?!"

הִנֵּה כָּזֶה הוּא לִמּוּד בִּבְחִינַת שִׁירָה. וּכְשֶׁתִּמְצֵי לוֹמַר, זֶה עִנְיַן הַשִּׁירָה וְהָרִקּוּדִים בְּשִׂמְחַת תּוֹרָה. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)