כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם... לִפְנֵי ה' תִּטְהָרוּ" (טז-ל) כָּתַב גְּאוֹן עֻזֵּנוּ מָרָן הַחִידָ"א זַצַ"ל, כִּי הַתֵּבָה "תִּטְהָרוּ" נִרְאֵית כִּיתֵרָה, דַּי הָיָה לִכְתֹּב 'כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם, לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכָּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי ה'', וּמַהוּ "תִּטְהָרוּ".

אֶלָּא, כָּךְ אָמַר הַקַּבָּ"ה לְיִשְׂרָאֵל: בְּרִית כְּרוּתָה לָכֶם, כִּי בְּבוֹאֲכֶם לְשַׁחֵר פָּנַי בַּיּוֹם הַקָּדוֹשׁ אֲכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם, אַךְ זֹאת בִּתְנַאי אֶחָד. וּמַהוּ? "תִּטְהָרוּ", שֶׁתְּקַבְּלוּ עַל עַצְמְכֶם לְהִטָּהֵר מִכָּאן וּלְהַבָּא, לָלֶכֶת בִּדְרָכִים טוֹבוֹת וּלְהִנָּזֵר מֵעֲבֵרוֹת. אֲבָל הָאוֹמֵר 'אֶחְטָא וְיוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר', אֵין יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר (יוֹמָא ח-ט) וְאֵינוֹ מְכַפֵּר אֶלָּא לַשָּׁבִים בִּתְשׁוּבָה (שְׁבוּעוֹת יג).

טָהֳרָה זוֹ, מַה הִיא? אָמַר הַגָּאוֹן רַבִּי אַבְרָהָם הַכֹּהֵן זַצַ"ל מִסְּפָּאקְס: מָשָׁל לְמַה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְעָשִׁיר שֶׁרָאָה עָנִי מִתְגּוֹלֵל בְּאַשְׁפַּתּוֹת, שָׁדוּף וּמְזֵה רָעָב. נִכְמְרוּ עָלָיו רַחֲמָיו וּשְׁאָלוֹ, 'הֲתֵאוֹת לַעֲמֹד לְפָנַי לְשָׁרְתֵנִי וְכָל מַחְסוֹרְךָ עָלַי? תִּהְיֶה קוֹרַת גַּג לְרֹאשְׁךָ וְאֹכֶל לָשׂבַע, וּשְׂכָרְךָ שְׁנֵי דִּינְרֵי זָהָב לְשָׁבוּעַ".

שָׂמַח הֶעָנִי וּבִקֵּשׁ לְחַבֵּק אֶת אֲדוֹנָיו. נָסוֹג הָאָדוֹן אָחוֹר בַּאֲרֶשֶׁת סְלִידָה, כִּי הָיָה הֶעָנִי מְזֹהָם בְּגִלְדֵי רֶפֶשׁ וְחֶלְאָה. אָמַר לוֹ, "מְשֹׁל בְּרוּחֲךָ וּבֹא עִמִּי לְבֵיתִי, הִכָּנֵס לַחֲדַר הָרַחְצָה וְיָבִיאוּ לְךָ בְּגָדִים כְּמִדָּתְךָ. אוֹ אָז תִּתְיַצֵּב לְפָנַי!"

הֵבִיא אֶת הֶעָנִי לְבֵיתוֹ וְהוֹרָהוּ אֶת הַדֶּרֶךְ לַחֲדַר הָאַמְבָּט. הֵבִיא לוֹ בְּגָדִים נָאִים וּפָנָה לִטְרַקְלִינוֹ. הִמְתִּין לְהוֹפָעָתוֹ הַנָּאָה וְהַנְּקִיָּה שֶׁל הַמְּשָׁרֵת הֶחָדָשׁ.

בֵּינְתַיִם, בַּחֲדַר הָאַמְבָּט, לֹא פָּסַק הֶעָנִי לְהִתְפַּעֵל מֵהַסּוֹבֵב אוֹתוֹ. מֵהָאֲרִיחִים הַנָּאִים וּמֵהַכִּיּוֹרִים הַמְּמֹרָקִים. בָּחַן בְּעִנְיָן אֶת הַבַּקְבּוּקִים הַקְּטַנִּים שֶׁנִּצְּבוּ עַל הַמַּדָּפִים, פְּתָחָם וְרִחְרַח בָּהֶם. נְחִירָיו הִתְרַחֲבוּ בַּהֲנָאָה, הַנִּיחוֹחַ הָיָה נִפְלָא. מִיַּד הֵבִין לְכַוָּנַת הָאָדוֹן וּמִהֵר וְשָׁפַךְ עַל עַצְמוֹ בַּקְבּוּק אַחַר בַּקְבּוּק עַל שִׁכְבוֹת הַלִּכְלוּךְ וְעַל גְּלִידֵי הָרֶפֶשׁ. מָדַד אֶת הַבְּגָדִים הַחֲדָשִׁים שֶׁהִתְאִימוּ לוֹ לְהַפְלִיא, פָּתַח אֶת הַדֶּלֶת וּפָסַע אֶל הַטְּרַקְלִין כְּשֶׁהוּא מֻקָּף בַּעֲנֶנֶת 'צַחֲנָה מְבֻשֶּׂמֶת', רֶפֶשׁ מְעֹרָב בְּתַמְרוּקִים...

עִוָּה הֶעָשִׁיר פָּנָיו וּמִהֵר לַחַלּוֹן לִשְׁאֹף אֲוִיר צַח. קָרָא בְּקוֹל חָנוּק, 'מַדּוּעַ הִשְׁחַתָּ אֶת הַתַּמְרוּקִים הַיְּקָרִים בְּעוֹדְךָ מָלֵא בְּסֵאוּב וְטִנּוּף? חֲזֹר מִיַּד לַחֲדַר הָאַמְבָּט, שְׁטֹף מֵעָלֶיךָ אֶת הַזֻּהֲמָה, מָרֵק אֶת הַלִּכְלוּךְ וְאַחַר כָּךְ תִּתְיַפֶּה אִם תִּרְצֶה...

זֶהוּ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב, "סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב" וְנֶאֱמַר "רַחֲצוּ הִזַּכּוּ", וְזוֹ כַּוָּנַת הַכָּתוּב "לִפְנֵי ה' תִּטְהָרוּ". לִפְנֵי שֶׁאַתֶּם מְבַקְּשִׁים לְהִתְקָרֵב לַה' וּלְהוֹסִיף בְּמַעֲשִׂים טוֹבִים, תִּטָּהֲרוּ וְתִרְחֲצוּ עַצְמְכֶם מֵהַמַּעֲשִׂים הָרָעִים וּמֵהַמִּדּוֹת הַמְגֻנּוֹת, כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּהְיוּ בִּכְלַל "הַטּוֹבֵל וְשֶׁרֶץ בְּיָדו".ֹ

פֵּרוּשׁ אַחֵר מָצָאנוּ לְהָרַב "גֶפֶן יִשְׂרָאֵל" זַצַ"ל, וְאַף הוּא בְּמָשָׁל. מַעֲשֶׂה בְּיוֹעֵץ הַמֶּלֶךְ שֶׁהִסְתַּבֵּךְ בִּכְסָפִים. נָטַל הַלְוָאוֹת בְּרִבִּית וְאִבֵּד אֶת הַמָּמוֹן, וְחוֹבוֹ הָלַךְ וְתָפַח. לַמַּלְוִים בְּרִבִּית דֶּרֶךְ בְּדוּקָה לְטַפֵּל בְּמִשְׁתַּמְּטֵי חוֹבוֹת. שָׁלְחוּ בִּרְיוֹנִים שֶׁיַּפְלִיאוּ בּוֹ מַכּוֹתֵיהֶם. אֲבָל הַיּוֹעֵץ דָּבַק בַּמֶּלֶךְ כְּצֵל, וּבִמְחִיצַת הַמֶּלֶךְ לֹא הֵהִינוּ לַעֲשׂוֹת לוֹ דָּבָר. מֶה עָשׂוּ? פִּתּוּ מִישֶׁהוּ שֶׁיַּשְׁקֵהוּ לְשָׁכְרָה. הִשְׁתַּכֵּר וְהֵקִיא בְּקִרְבַת הַמֶּלֶךְ. סָלַד מִמֶּנּוּ הַמֶּלֶךְ וְהִתְרַחֵק, וְאָז הִגִּיחוּ הַגְּבַרְתָּנִים וְהִפְלִיאוּ בּוֹ מַכּוֹתֵיהֶם.

וְהַנִּמְשָׁל: אָדָם עוֹבֵר עֲבֵרָה וּבוֹרֵא עַל יָדָהּ מַשְׁחִית וּמְחַבֵּל הַמְּבַקֵּשׁ לְהִפָּרַע מִמֶּנּוּ. בְּרַם, כָּל זְמַן שֶׁהָאָדָם דָּבוּק בְּבוֹרְאוֹ, אֵין הַמְּחַבְּלִים יְכוֹלִים לְהִתְאַנּוֹת לוֹ. מַה הֵם עוֹשִׂים, גּוֹרְמִים לְכָךְ שֶׁהַשְּׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה תִּתְנַתֵּק מֵעִמָּנוּ. וּמַה גּוֹרֵם לְהִתְרַחֲקוּת הַשְּׁכִינָה? הַגַּאֲוָה, שֶׁעָלֶיהָ אוֹמֵר הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ 'אֵין אֲנִי וְהוּא יְכוֹלִים לָדוּר כְּאֶחָד' (סוֹטָה ה.). וְכַאֲשֶׁר הַבּוֹרֵא עוֹזְבֵנוּ חָלִילָה, מִי יָגֵן עָלֵינוּ מִפְּנֵי הַמַּזִּיקִים וְנִזְקֵיהֶם? עַל כֵּן נִתְאַזֵּר בַּעֲנָוָה וְנִהְיֶה לִפְנֵי ה', כִּי הַקַּבָּ"ה שׁוֹכֵן עִם 'דַּכָּא וּשְׁפַל רוּחַ' (יְשַׁעְיָה נז-טו). אוֹ אָז יְקֻיַּם בָּנוּ: "לִפְנֵי ה' תִּטְהָרוּ". (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)