Otzarot-Article

"וַעֲזַבְתִּים וְהִסְתַּרְתִּי פָנַי מֵהֶם וְהָיָה לֶאֱכֹל" (לא-יז) מַהוּ "וְהָיָה לֶאֱכֹל"? תַּרְגּוּמוֹ, שֶׁהָאוֹיְבִים יִבְזְזוּהוּ, רַחֲמָנָא לִצְּלָן. הַשּׂוֹנֵא יֹאכַל יְגִיעוֹ. אֲבָל לַגָּאוֹן רַבִּי זַלְמָן סוֹרוֹצְקִין זַצַ"ל - פֵּרוּשׁ אַחֵר, נוֹקֵב: כְּשֶׁאָדָם עוֹשֶׂה רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם, יֵשׁ תַּכְלִית לְחַיָּיו, מַטָּרָה וְיִעוּד. הוּא מִתְעַלֶּה בַּתּוֹרָה, מִזְדַּכֵּךְ בְּמִדּוֹת, מוֹסִיף מִצְווֹת. עוֹלֶה מִדַּרְגָּה לְדַרְגָּה בַּסֻּלָּם הַמֻּצָּב אָרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמַיְמָה, לְחַיֵּי נֵצַח. אֲבָל כְּשֶׁהָאָדָם מִתְנַתֵּק מֵהַבּוֹרֵא, וְהַבּוֹרֵא מִתְנַתֵּק מֵהָאָדָם, מַה מַטְּרָתוֹ בָּעוֹלָם? "וְהָיָה לֶאֱכֹל" וְתוּ לֹא.

פַּעַם הִתְפַּעֵל מִי שֶׁהִתְפַּעֵל מִן הַתַּרְבּוּת הַצָּרְפַתִית, וְהִפְטִיר: "זֶה עַם, שֶׁיֵּשׁ לוֹ אַרְבַּע מֵאוֹת סוּגֵי גְּבִינוֹת"...

וְלֹא שֶׁאָנוּ מְזַלְזְלִים חָלִילָה בְּאַרְבַּע מֵאוֹת סוּגֵי גְּבִינוֹת... הַגְּמָרָא (נְדָרִים נ:) מְסַפֶּרֶת עַל דִּין תּוֹרָה שֶׁבָּא לִפְנֵי רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ: אֶחָד הִבְטִיחַ לַחֲבֵרוֹ שֶׁיְּלַמְּדוֹ לְהָכִין אֶלֶף מִינֵי לִפְתָּן וְלֹא לִמְּדוֹ אֶלָּא שְׁמֹנֶה מֵאוֹת... וְרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ הִתְפַּעֵל. וּמִמַּה? אָמַר: "רְאוּ כַּמָּה טְעָמִים יֵשׁ בְּפֵרוֹתָיו שֶׁל הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ".

אַדְּרַבָּא, כָּל מַאֲכָל, כָּל סוּג גְּבִינָה, יָכוֹל לִהְיוֹת וְצָרִיךְ לִהְיוֹת מַקְפֵּצָה לְהַכָּרַת טוֹבַת ה' עָלֵינוּ. "שֶׁלֹּא חִסַּר בְּעוֹלָמוֹ דָּבָר" (בְּרָכוֹת מג:) וְעַל כֵּן עָתִיד אָדָם לִתֵּן אֶת הַדִּין עַל כָּל סוּג פְּרִי שֶׁלֹּא טָעַם (יְרוּשַׁלְמִי סוֹף קִדּוּשִׁין), שֶׁכֵּן בַּעֲבוּר מִי בְּרָאוּהוּ אִם לֹא בַּעֲבוּרְךָ?! וּלְשֵׁם מַה בְּרָאוּהוּ אִם לֹא כְּדֵי שֶׁתּוֹדֶה עָלָיו לַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ?!

אֲבָל לִמְדֹּד בְּכָךְ תַּרְבּוּת...

כַּמָּה מַרְעִישִׁים דִּבְרֵי הָרַמְבָּ"ם (בִּשְׁמוֹנַת פְּרָקָיו, פ"ה), שֶׁהָאוֹכֵל מַאֲכָל רַק מִשּׁוּם שֶׁהוּא טָעִים, "אָדָם זֶה וְהַבְּהֵמָה, אֶצְלִי שָׁוִים".

הַמָּזוֹן, בְּעִקָּרוֹ, הֲרֵי הוּא כְּדֶלֶק. הַדֶּלֶק מְאַפְשֵׁר לַמְּכוֹנִית לִנְסֹעַ אֲבָל מִי שׁוֹטֶה וְיֹאמַר שֶׁהַמְּכוֹנִית נוֹצְרָה כְּדֵי לִצְרֹךְ דֶּלֶק?

הַמְכוֹנִית נוֹצְרָה כְּדֵי לִנְסֹעַ.

וּמַה שֶׁחָשׁוּב הוּא, אִם נָהִיר לָהּ הַכִּוּוּן וְאִם מִתְקַדֶּמֶת הִיא לְעֵבֶר הַמַּטָּרָה.

אָמַר רַבֵּנוּ יוֹסֵף חַיִּים זַצַ"ל: הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת "דּוֹרְשֵׁי ה'" - בְּרוּחָנִיּוּת הֵם דּוֹרְשִׁים וּמְבַקְּשִׁים לְהִתְעַלּוֹת עוֹד וָעוֹד, וְאִלּוּ בְּגַשְׁמִיּוּת - "לֹא יַחְסְרוּ כָּל טוֹב", נִחָנִים הֵם בְּמִדַּת הַהִסְתַּפְּקוּת וְאֵינָם אָצִים לְהַעֲשִׁיר.

אֻמְלָלִים הַהוֹפְכִים אֶת הַסֵּדֶר, שְׂמֵחִים בְּחֶלְקָם בְּרוּחָנִיּוּת וַאֲכוּלֵי קִנְאָה בְּקִנְיָנִים גַּשְׁמִיִּים.

מָשָׁל לְמַה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְאָדָם שֶׁהָיָה לוֹ סֻלַּם עֵץ שֶׁשְּׁלִיבוֹתָיו הוֹלִיכוּ אֶל הַגָּג. קָרָא לִמְשָׁרְתוֹ וְהוֹרָה לוֹ לַעֲקֹר אֶת הַשְּׁלִיבוֹת כְּדֵי שֶׁלֹּא יוּכְלוּ לְטַפֵּס עוֹד אֶל הַגָּג. הַמְּשָׁרֵת, טִפֵּשׁ הָיָה. מֶה עָשָׂה? הָיָה עוֹלֶה בַּסֻּלָּם וְעוֹקֵר אֶת הַשְּׁלִיבוֹת שֶׁתַּחְתָּיו בְּזוֹ אַחַר זוֹ, עָלָה וְעָקַר שְׁלִיבָה, עָלָה וְעָקַר עוֹד אַחַת. הִמְשִׁיךְ לַעֲלוֹת, עַד שֶׁהִגִּיעַ אֶל הַגָּג וְעָקַר בְּשִׂמְחָה אֶת הַשְּׁלִיבָה הָאַחֲרוֹנָה. אַךְ אֲבוֹי - אֵינוֹ יָכוֹל לָרֶדֶת.

צָעַק וְצָוַח, וְכָל בְּנֵי הַבַּיִת נִקְהֲלוּ וְצָחֲקוּ לְסִכְלוּתוֹ: "שׁוֹטֶה שֶׁבָּעוֹלָם", אָמְרוּ לוֹ, "לֹא כָּךְ עוֹקְרִים אֶת הַשְּׁלִיבוֹת. הָיָה לְךָ לְעָקְרָן בְּדֶרֶךְ יְרִידָתְךָ!"

בְּטֹרַח רַב עָלוּ לַגַּג וְשִׁלְשְׁלוּהוּ מִשָּׁם בַּחֲבָלִים.

לָמַד הַכְּסִיל אֶת הַלֶּקַח. לַמָּחֳרָת הַיּוֹם, כַּאֲשֶׁר אָמַר לוֹ בַּעַל הַבַּיִת שֶׁיֶּשְׁנוֹ סֻלָּם הַיּוֹרֵד אֶל הַבְּאֵר הָעֲמֻקָּה וְיֵשׁ לַעֲקֹר גַּם אֶת שְׁלִיבוֹתָיו, כְּבָר יָדַע כֵּיצַד עוֹשִׂים זֹאת. הִתְחִיל לָרֶדֶת בַּסֻּלָּם וְעָקַר אֶת הַשְּׁלִיבוֹת בְּדֶרֶךְ יְרִידָתוֹ. לְבַסּוֹף הִגִּיעַ לְקַרְקָעִית הַבּוֹר וְעָקַר בְּשִׂמְחָה אֶת הַשְּׁלִיבָה הָאַחֲרוֹנָה. אַךְ אֲבוֹי, לֹא יָכוֹל הָיָה לַעֲלוֹת!

שׁוּב קָרָא וְצָוַח, וְשׁוּב נִקְהֲלוּ הָאֲנָשִׁים וְשָׂחֲקוּ לְסִכְלוּתוֹ.

הִתְקוֹמֵם וּמָחָה: "הֲלֹא אַתֶּם אֲמַרְתֶּם לִי שֶׁכָּךְ רָאוּי לִנְהֹג, אַךְ תּוֹאֵנוֹת אַתֶּם מְבַקְּשִׁים לְהַקְנִיטֵנִי".

אָמְרוּ לוֹ: "שָׁטְיָא, כָּל דָּבָר בִּמְקוֹמוֹ! סֻלָּם הַמֻּצָּב לַגַּג עוֹקְרִים אֶת שְׁלִיבוֹתָיו מִלְמַעְלָה, וְאִלּוּ סֻלָּם הַיּוֹרֵד לַבּוֹר, עוֹקְרִים אֶת שְׁלִיבוֹתָיו מִלְּמַטָּה".

אַף כָּאן, יוֹדֵעַ הֶחָכָם לִנְהֹג בְּכָל דָּבָר כָּרָאוּי לוֹ. בְּרוּחָנִיּוּת - לְהִתְאַוּוֹת לַעֲלוֹת מַעְלָה מַעְלָה. וּבְחַיֵּי חֻלִּין - לִהְיוֹת נֵחַן בְּמִדַּת הַהִסְתַּפְּקוּת וְהַשִּׂמְחָה בְּחֶלְקוֹ. וּכְמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ אֶת הַכָּתוּב: "בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל, וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת". בְּעִנְיְנֵי הַשָּׁמַיִם, בָּעִנְיָנִים הָרוּחָנִיִּים, יֵשׁ לְהַבִּיט בְּאֵלּוּ שֶׁהִשִּׂיגוּ יוֹתֵר וְלִשְׁאֹף לְהַשִּׂיגָם, בִּבְחִינַת "קִנְאַת סוֹפְרִים תַּרְבֶּה חָכְמָה". וְאִלּוּ בָּעִנְיָנִים הָאַרְצִיִּים, יֵשׁ לְהִתְנַחֵם בְּמַצָּבָם שֶׁל אֵלֶּה שֶׁיֵּשׁ לָהֶם פָּחוֹת וְלִשְׂמֹחַ בְּחֶלְקֵנוּ. (אֲבוֹתֵינוּ סִפְּרוּ לָנוּ, עוֹד יוֹסֵף חַי)

אִלּוּ הָיְתָה נִתֶּנֶת לַמֵּתִים הִזְדַּמְּנוּת לַחְזֹר לְשָׁעָה אַחַת...

"וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים" (ל-יט) תַּלְמִיד חָכָם אֶחָד מָסַר דַּף שֶׁהֻדְפַּס בְּאַחַד מִסִּפְרֵי הַמּוּסָר בַּדּוֹר שֶׁעָבַר, מִתּוֹךְ דְּרָשָׁה שֶׁנָּשָׂא הַמַּגִּיד מִקֶּלְם. הַדַּף מֵכִיל רַעְיוֹן אֶחָד, אֲבָל כָּמוֹהוּ כְּתוֹרָה שְׁלֵמָה:

נְצַיֵּר לְעַצְמֵנוּ מַצָּב, שֶׁבּוֹ הָיוּ מְאַפְשְׁרִים לַמֵּתִים לַחְזֹר וְלִחְיוֹת עִמָּנוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה. אֲבָל רַק לְשָׁעָה אַחַת אֲשֶׁר בְּסִיּוּמָהּ הָיָה עֲלֵיהֶם לָשׁוּב לְקִבְרֵיהֶם. נְתָאֵר לְעַצְמֵנוּ מַה הָיָה קוֹרֶה:

הֲלֹא כָּל קְרוֹבֵיהֶם, בְּנֵיהֶם, נֶכְדֵּיהֶם וְנִינֵיהֶם שֶׁל כָּל נִפְטָר וְנִפְטָר, הָיוּ מַמְתִּינִים לָהֶם עַל פֶּתַח הַקֶּבֶר, כְּדֵי לִרְאוֹתָם לְאַחַר שְׁנוֹת פְּרֵדָה כֹּה רַבּוֹת וּלְהִתְבָּרֵךְ מִפִּיהֶם. וְלֹא רַק הַקְּרוֹבִים. מִי לֹא הָיָה רָץ לִרְאוֹת אֶת כָּל רָאשֵׁי הַיְּשִׁיבוֹת וְהָאַדְמוֹ"רִים שֶׁל הַדּוֹרוֹת הַקּוֹדְמִים, שֶׁמִּפִּיהֶם אָנוּ חַיִּים וְאֶת סִפּוּר חַיֵּיהֶם קָרָאנוּ רַק בַּסְּפָרִים?!

הֲלֹא כֻּלָּנוּ הָיִינוּ יוֹצְאִים בַּהֲמוֹנֵנוּ לִרְאוֹת אֶת הַגְּדוֹלִים הָאֵלֶּה.

אֲבָל - קָרָא הַמַּגִּיד בְּקוֹל גָּדוֹל - מַה הָיוּ עוֹשִׂים אוֹתָם נִפְטָרִים שֶׁקָּמוּ לִתְחִיָּה לְשָׁעָה אַחַת? הֵם לֹא הָיוּ מִתְפַּנִּים אֲפִלּוּ לָתֵת 'שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם' לְכָל הַקָּהָל הַגָּדוֹל שֶׁיָּצָא לִקְרָאתָם. לֹא וָלֹא!!!

הֵם הָיוּ רָצִים לְבֵית הַמִּדְרָשׁ הַקָּרוֹב בְּיוֹתֵר וּמְנַצְּלִים אֶת הַזְּמַן הַקָּצָר שֶׁנִּתַּן לָהֶם לִחְיוֹת כְּדֵי לְהִתְעַשֵּׁר בְּעוֹד שָׁעָה שֶׁל לִמּוּד תּוֹרָה.

שֶׁהֲרֵי מִי כְּמוֹהֶם כְּבָר יוֹדֵעַ אֶת גֹּדֶל הַשָּׂכָר שֶׁנִּתָּן לְמַעְלָה עַל כָּל מִלָּה וּמִלָּה שֶׁל תּוֹרָה שֶׁאָדָם מוֹצִיא מִפִּיו. כָּךְ שֶׁגַּם הַחֵשֶׁק וְהָרָצוֹן לִרְאוֹת אֶת צֶאֱצָאֵיהֶם וּלְבָרְכָם לֹא הָיָה עוֹמֵד כְּלָל וּכְלָל בְּהַשְׁוָאָה לְתַאֲוָתָם הַגְּדוֹלָה לִזְכּוֹת בְּעוֹד שְׁעַת לִמּוּד.

וַאֲנַחְנוּ - צוֹוֵחַ הַמַּגִּיד מִקֶּלְם - חַיִּים עֲדַיִן כָּאן בָּעוֹלָם הַזֶּה וְיֵשׁ בִּיכָלְתֵּנוּ לַחְטֹף עוֹד הַרְבֵּה שָׁעוֹת שֶׁל לִמּוּד; לַחְטֹף עוֹד וְעוֹד מִצְווֹת כְּדֵי לִזְכּוֹת לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא. וּבְכָל אֹפֶן, אֵין אָנוּ מַעֲרִיכִים כָּרָאוּי אֶת הַזְּמַן הָעוֹמֵד לִרְשׁוּתֵנוּ. נִרְאֶה לָנוּ שֶׁיֵּשׁ עוֹד הַרְבֵּה זְמַן... (עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ)

	שמות תש"ע
	עזרה למסכן
	"אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם לִפְנֵי ה' אֱלֹקֵיכֶם" (כט-ט) בַּסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים הוּבְאוּ דִּבְרֵי הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, כִּי "הַיּוֹם" רוֹמֵז עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה, הַיּוֹם הַגּוֹרָלִי הַקּוֹבֵעַ אֶת מְאֹרָעוֹת הַשָּׁנָה כֻּלָּהּ "וַעֲזַבְתִּים וְהִסְתַּרְתִּי פָנַי מֵהֶם וְהָיָה לֶאֱכֹל" (לא-יז) מַהוּ "וְהָיָה לֶאֱכֹל"? תַּרְגּוּמוֹ, שֶׁהָאוֹיְבִים יִבְזְזוּהוּ, רַחֲמָנָא לִצְּלָן. הַשּׂוֹנֵא יֹאכַל יְגִיעוֹ. אֲבָל לַגָּאוֹן רַבִּי זַלְמָן סוֹרוֹצְקִין זַצַ"ל - פֵּרוּשׁ אַחֵר, נוֹקֵב: כְּשֶׁאָדָם עוֹשֶׂה רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם, יֵשׁ תַּכְלִית לְחַיָּיו, מַטָּרָה וְיִעוּד. הוּא מִתְעַלֶּה בַּתּוֹרָה, מִזְדַּכֵּךְ בְּמִדּוֹת, מוֹסִיף מִצְווֹת. עוֹלֶה מִדַּרְגָּה לְדַרְגָּה בַּסֻּלָּם הַמֻּצָּב אָרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמַיְמָה, לְחַיֵּי נֵצַח. אֲבָל כְּשֶׁהָאָדָם מִתְנַתֵּק מֵהַבּוֹרֵא, וְהַבּוֹרֵא מִתְנַתֵּק מֵהָאָדָם, מַה מַטְּרָתוֹ בָּעוֹלָם? "וְהָיָה לֶאֱכֹל" וְתוּ לֹא. פַּעַם הִתְפַּעֵל מִי שֶׁהִתְפַּעֵל מִן הַתַּרְבּוּת הַצָּרְפַתִית, וְהִפְטִיר: "זֶה עַם, שֶׁיֵּשׁ לוֹ אַרְבַּע מֵאוֹת סוּגֵי גְּבִינוֹת"... וְלֹא שֶׁאָנוּ מְזַלְזְלִים חָלִילָה בְּאַרְבַּע מֵאוֹת סוּגֵי גְּבִינוֹת... הַגְּמָרָא (נְדָרִים נ:) מְסַפֶּרֶת עַל דִּין תּוֹרָה שֶׁבָּא לִפְנֵי רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ: אֶחָד הִבְטִיחַ לַחֲבֵרוֹ שֶׁיְּלַמְּדוֹ לְהָכִין אֶלֶף מִינֵי לִפְתָּן וְלֹא לִמְּדוֹ אֶלָּא שְׁמֹנֶה מֵאוֹת... וְרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ הִתְפַּעֵל. וּמִמַּה? אָמַר: "רְאוּ כַּמָּה טְעָמִים יֵשׁ בְּפֵרוֹתָיו שֶׁל הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ". אַדְּרַבָּא, כָּל מַאֲכָל, כָּל סוּג גְּבִינָה, יָכוֹל לִהְיוֹת וְצָרִיךְ לִהְיוֹת מַקְפֵּצָה לְהַכָּרַת טוֹבַת ה' עָלֵינוּ. "שֶׁלֹּא חִסַּר בְּעוֹלָמוֹ דָּבָר" (בְּרָכוֹת מג:) וְעַל כֵּן עָתִיד אָדָם לִתֵּן אֶת הַדִּין עַל כָּל סוּג פְּרִי שֶׁלֹּא טָעַם (יְרוּשַׁלְמִי סוֹף קִדּוּשִׁין), שֶׁכֵּן בַּעֲבוּר מִי בְּרָאוּהוּ אִם לֹא בַּעֲבוּרְךָ?! וּלְשֵׁם מַה בְּרָאוּהוּ אִם לֹא כְּדֵי שֶׁתּוֹדֶה עָלָיו לַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ?! אֲבָל לִמְדֹּד בְּכָךְ תַּרְבּוּת... כַּמָּה מַרְעִישִׁים דִּבְרֵי הָרַמְבָּ"ם (בִּשְׁמוֹנַת פְּרָקָיו, פ"ה), שֶׁהָאוֹכֵל מַאֲכָל רַק מִשּׁוּם שֶׁהוּא טָעִים, "אָדָם זֶה וְהַבְּהֵמָה, אֶצְלִי שָׁוִים". הַמָּזוֹן, בְּעִקָּרוֹ, הֲרֵי הוּא כְּדֶלֶק. הַדֶּלֶק מְאַפְשֵׁר לַמְּכוֹנִית לִנְסֹעַ אֲבָל מִי שׁוֹטֶה וְיֹאמַר שֶׁהַמְּכוֹנִית נוֹצְרָה כְּדֵי לִצְרֹךְ דֶּלֶק? הַמְכוֹנִית נוֹצְרָה כְּדֵי לִנְסֹעַ. וּמַה שֶׁחָשׁוּב הוּא, אִם נָהִיר לָהּ הַכִּוּוּן וְאִם מִתְקַדֶּמֶת הִיא לְעֵבֶר הַמַּטָּרָה. אָמַר רַבֵּנוּ יוֹסֵף חַיִּים זַצַ"ל: הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת "דּוֹרְשֵׁי ה'" - בְּרוּחָנִיּוּת הֵם דּוֹרְשִׁים וּמְבַקְּשִׁים לְהִתְעַלּוֹת עוֹד וָעוֹד, וְאִלּוּ בְּגַשְׁמִיּוּת - "לֹא יַחְסְרוּ כָּל טוֹב", נִחָנִים הֵם בְּמִדַּת הַהִסְתַּפְּקוּת וְאֵינָם אָצִים לְהַעֲשִׁיר. אֻמְלָלִים הַהוֹפְכִים אֶת הַסֵּדֶר, שְׂמֵחִים בְּחֶלְקָם בְּרוּחָנִיּוּת וַאֲכוּלֵי קִנְאָה בְּקִנְיָנִים גַּשְׁמִיִּים. מָשָׁל לְמַה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְאָדָם שֶׁהָיָה לוֹ סֻלַּם עֵץ שֶׁשְּׁלִיבוֹתָיו הוֹלִיכוּ אֶל הַגָּג. קָרָא לִמְשָׁרְתוֹ וְהוֹרָה לוֹ לַעֲקֹר אֶת הַשְּׁלִיבוֹת כְּדֵי שֶׁלֹּא יוּכְלוּ לְטַפֵּס עוֹד אֶל הַגָּג. הַמְּשָׁרֵת, טִפֵּשׁ הָיָה. מֶה עָשָׂה? הָיָה עוֹלֶה בַּסֻּלָּם וְעוֹקֵר אֶת הַשְּׁלִיבוֹת שֶׁתַּחְתָּיו בְּזוֹ אַחַר זוֹ, עָלָה וְעָקַר שְׁלִיבָה, עָלָה וְעָקַר עוֹד אַחַת. הִמְשִׁיךְ לַעֲלוֹת, עַד שֶׁהִגִּיעַ אֶל הַגָּג וְעָקַר בְּשִׂמְחָה אֶת הַשְּׁלִיבָה הָאַחֲרוֹנָה. אַךְ אֲבוֹי - אֵינוֹ יָכוֹל לָרֶדֶת. צָעַק וְצָוַח, וְכָל בְּנֵי הַבַּיִת נִקְהֲלוּ וְצָחֲקוּ לְסִכְלוּתוֹ: "שׁוֹטֶה שֶׁבָּעוֹלָם", אָמְרוּ לוֹ, "לֹא כָּךְ עוֹקְרִים אֶת הַשְּׁלִיבוֹת. הָיָה לְךָ לְעָקְרָן בְּדֶרֶךְ יְרִידָתְךָ!" בְּטֹרַח רַב עָלוּ לַגַּג וְשִׁלְשְׁלוּהוּ מִשָּׁם בַּחֲבָלִים. לָמַד הַכְּסִיל אֶת הַלֶּקַח. לַמָּחֳרָת הַיּוֹם, כַּאֲשֶׁר אָמַר לוֹ בַּעַל הַבַּיִת שֶׁיֶּשְׁנוֹ סֻלָּם הַיּוֹרֵד אֶל הַבְּאֵר הָעֲמֻקָּה וְיֵשׁ לַעֲקֹר גַּם אֶת שְׁלִיבוֹתָיו, כְּבָר יָדַע כֵּיצַד עוֹשִׂים זֹאת. הִתְחִיל לָרֶדֶת בַּסֻּלָּם וְעָקַר אֶת הַשְּׁלִיבוֹת בְּדֶרֶךְ יְרִידָתוֹ. לְבַסּוֹף הִגִּיעַ לְקַרְקָעִית הַבּוֹר וְעָקַר בְּשִׂמְחָה אֶת הַשְּׁלִיבָה הָאַחֲרוֹנָה. אַךְ אֲבוֹי, לֹא יָכוֹל הָיָה לַעֲלוֹת! שׁוּב קָרָא וְצָוַח, וְשׁוּב נִקְהֲלוּ הָאֲנָשִׁים וְשָׂחֲקוּ לְסִכְלוּתוֹ. הִתְקוֹמֵם וּמָחָה: "הֲלֹא אַתֶּם אֲמַרְתֶּם לִי שֶׁכָּךְ רָאוּי לִנְהֹג, אַךְ תּוֹאֵנוֹת אַתֶּם מְבַקְּשִׁים לְהַקְנִיטֵנִי". אָמְרוּ לוֹ: "שָׁטְיָא, כָּל דָּבָר בִּמְקוֹמוֹ! סֻלָּם הַמֻּצָּב לַגַּג עוֹקְרִים אֶת שְׁלִיבוֹתָיו מִלְמַעְלָה, וְאִלּוּ סֻלָּם הַיּוֹרֵד לַבּוֹר, עוֹקְרִים אֶת שְׁלִיבוֹתָיו מִלְּמַטָּה". אַף כָּאן, יוֹדֵעַ הֶחָכָם לִנְהֹג בְּכָל דָּבָר כָּרָאוּי לוֹ. בְּרוּחָנִיּוּת - לְהִתְאַוּוֹת לַעֲלוֹת מַעְלָה מַעְלָה. וּבְחַיֵּי חֻלִּין - לִהְיוֹת נֵחַן בְּמִדַּת הַהִסְתַּפְּקוּת וְהַשִּׂמְחָה בְּחֶלְקוֹ. וּכְמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ אֶת הַכָּתוּב: "בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל, וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת". בְּעִנְיְנֵי הַשָּׁמַיִם, בָּעִנְיָנִים הָרוּחָנִיִּים, יֵשׁ לְהַבִּיט בְּאֵלּוּ שֶׁהִשִּׂיגוּ יוֹתֵר וְלִשְׁאֹף לְהַשִּׂיגָם, בִּבְחִינַת "קִנְאַת סוֹפְרִים תַּרְבֶּה חָכְמָה". וְאִלּוּ בָּעִנְיָנִים הָאַרְצִיִּים, יֵשׁ לְהִתְנַחֵם בְּמַצָּבָם שֶׁל אֵלֶּה שֶׁיֵּשׁ לָהֶם פָּחוֹת וְלִשְׂמֹחַ בְּחֶלְקֵנוּ. (אֲבוֹתֵינוּ סִפְּרוּ לָנוּ, עוֹד יוֹסֵף חַי) אִלּוּ הָיְתָה נִתֶּנֶת לַמֵּתִים הִזְדַּמְּנוּת לַחְזֹר לְשָׁעָה אַחַת... "וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים" (ל-יט) תַּלְמִיד חָכָם אֶחָד מָסַר דַּף שֶׁהֻדְפַּס בְּאַחַד מִסִּפְרֵי הַמּוּסָר בַּדּוֹר שֶׁעָבַר, מִתּוֹךְ דְּרָשָׁה שֶׁנָּשָׂא הַמַּגִּיד מִקֶּלְם. הַדַּף מֵכִיל רַעְיוֹן אֶחָד, אֲבָל כָּמוֹהוּ כְּתוֹרָה שְׁלֵמָה: נְצַיֵּר לְעַצְמֵנוּ מַצָּב, שֶׁבּוֹ הָיוּ מְאַפְשְׁרִים לַמֵּתִים לַחְזֹר וְלִחְיוֹת עִמָּנוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה. אֲבָל רַק לְשָׁעָה אַחַת אֲשֶׁר בְּסִיּוּמָהּ הָיָה עֲלֵיהֶם לָשׁוּב לְקִבְרֵיהֶם. נְתָאֵר לְעַצְמֵנוּ מַה הָיָה קוֹרֶה: הֲלֹא כָּל קְרוֹבֵיהֶם, בְּנֵיהֶם, נֶכְדֵּיהֶם וְנִינֵיהֶם שֶׁל כָּל נִפְטָר וְנִפְטָר, הָיוּ מַמְתִּינִים לָהֶם עַל פֶּתַח הַקֶּבֶר, כְּדֵי לִרְאוֹתָם לְאַחַר שְׁנוֹת פְּרֵדָה כֹּה רַבּוֹת וּלְהִתְבָּרֵךְ מִפִּיהֶם. וְלֹא רַק הַקְּרוֹבִים. מִי לֹא הָיָה רָץ לִרְאוֹת אֶת כָּל רָאשֵׁי הַיְּשִׁיבוֹת וְהָאַדְמוֹ"רִים שֶׁל הַדּוֹרוֹת הַקּוֹדְמִים, שֶׁמִּפִּיהֶם אָנוּ חַיִּים וְאֶת סִפּוּר חַיֵּיהֶם קָרָאנוּ רַק בַּסְּפָרִים?! הֲלֹא כֻּלָּנוּ הָיִינוּ יוֹצְאִים בַּהֲמוֹנֵנוּ לִרְאוֹת אֶת הַגְּדוֹלִים הָאֵלֶּה. אֲבָל - קָרָא הַמַּגִּיד בְּקוֹל גָּדוֹל - מַה הָיוּ עוֹשִׂים אוֹתָם נִפְטָרִים שֶׁקָּמוּ לִתְחִיָּה לְשָׁעָה אַחַת? הֵם לֹא הָיוּ מִתְפַּנִּים אֲפִלּוּ לָתֵת 'שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם' לְכָל הַקָּהָל הַגָּדוֹל שֶׁיָּצָא לִקְרָאתָם. לֹא וָלֹא!!! הֵם הָיוּ רָצִים לְבֵית הַמִּדְרָשׁ הַקָּרוֹב בְּיוֹתֵר וּמְנַצְּלִים אֶת הַזְּמַן הַקָּצָר שֶׁנִּתַּן לָהֶם לִחְיוֹת כְּדֵי לְהִתְעַשֵּׁר בְּעוֹד שָׁעָה שֶׁל לִמּוּד תּוֹרָה. שֶׁהֲרֵי מִי כְּמוֹהֶם כְּבָר יוֹדֵעַ אֶת גֹּדֶל הַשָּׂכָר שֶׁנִּתָּן לְמַעְלָה עַל כָּל מִלָּה וּמִלָּה שֶׁל תּוֹרָה שֶׁאָדָם מוֹצִיא מִפִּיו. כָּךְ שֶׁגַּם הַחֵשֶׁק וְהָרָצוֹן לִרְאוֹת אֶת צֶאֱצָאֵיהֶם וּלְבָרְכָם לֹא הָיָה עוֹמֵד כְּלָל וּכְלָל בְּהַשְׁוָאָה לְתַאֲוָתָם הַגְּדוֹלָה לִזְכּוֹת בְּעוֹד שְׁעַת לִמּוּד. וַאֲנַחְנוּ - צוֹוֵחַ הַמַּגִּיד מִקֶּלְם - חַיִּים עֲדַיִן כָּאן בָּעוֹלָם הַזֶּה וְיֵשׁ בִּיכָלְתֵּנוּ לַחְטֹף עוֹד הַרְבֵּה שָׁעוֹת שֶׁל לִמּוּד; לַחְטֹף עוֹד וְעוֹד מִצְווֹת כְּדֵי לִזְכּוֹת לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא. וּבְכָל אֹפֶן, אֵין אָנוּ מַעֲרִיכִים כָּרָאוּי אֶת הַזְּמַן הָעוֹמֵד לִרְשׁוּתֵנוּ. נִרְאֶה לָנוּ שֶׁיֵּשׁ עוֹד הַרְבֵּה זְמַן... (עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ)