Otzarot-Article

"עֹד כָּל יְמֵי הָאָרֶץ זֶרַע וְקָצִיר... יוֹם וָלַיְלָה לֹא יִשְׁבֹּתוּ" (ח-כב) פֵּרֵשׁ רַבֵּנוּ הַבֶּן אִישׁ חַי זַצַ"ל, שֶׁהַיֵּצֶר הַטּוֹב וְהַיֵּצֶר הָרַע מִתְגּוֹשְׁשִׁים בְּלֵב הָאָדָם, וְכָל אֶחָד סוֹתֵר אֶת דִּבְרֵי חֲבֵרוֹ. הַיֵּצֶר הַטּוֹב לוֹחֵשׁ לוֹ: הַזּוֹרֵעַ בָּעוֹלָם הַזֶּה קוֹצֵר לָעוֹלָם הַבָּא, וּמִי שֶׁהִתְעַצֵּל בְּעֵת הַזְּרִיעָה - מַה יֹּאכַל. קוּם וַעֲשֵׂה מִצְווֹת, רְכשׁ זְכֻיּוֹת! וּמִיַּד שׁוֹמֵעַ הוּא אֶת קוֹלוֹ שֶׁל הַיֵּצֶר הָרַע: לֹא כִי, אֶלָּא עוֹנַת הַקָּצִיר הִיא. קְטֹף הֲנָאוֹת כְּאַוַּת נַפְשְׁךָ, חֲטֹף כְּפִי יְכָלְתְּךָ!

מִזְדַּמֵּן לוֹ דְּבַר אִסּוּר, בָּא הַיֵּצֶר הַטּוֹב וּמְקָרְרוֹ: זְכֹר אֶת בּוֹרַאֲךָ, אַל תַּפְסִיד עוֹלָם בְּרֶגַע אֶחָד. וְהַיֵּצֶר הָרַע מֵאִיץ בּוֹ: קוּם וַעֲשֵׂה בְּלֹא חֶשְׁבּוֹן וָדַעַת! הַיֵּצֶר הַטּוֹב מֵעִירוֹ בַּבֹּקֶר לַעֲבוֹדַת יוֹמוֹ. לוֹחֵשׁ לוֹ הַיֵּצֶר הָרַע: עֲדַיִן לַיְלָה, חֲזֹר לִישׁוֹן... הִנֵּה כִּי כֵן, "יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו... זֶרַע וְקָצִיר, וְקֹר וָחֹם... וְיוֹם וָלַיְלָה לֹא יִשְׁבֹּתוּ", נֶאֱבָקִים הֵם כָּל הַעֵת, מִתְוַכְּחִים וּמִתְנַצְּחִים... הַיֵּצֶר הַטּוֹב אוֹמֵר: עֵת זְרִיעָה הִיא, וְהַיֵּצֶר הָרַע מֵסִית לִקְצֹר; הַיֵּצֶר הַטּוֹב מְקָרֵר מֵעֲבֵרָה, וְהַיֵּצֶר הָרַע מְחַמֵּם אֵלֶיהָ; הַיֵּצֶר הַטּוֹב אוֹמֵר: כְּבָר יוֹם, יֵשׁ לָקוּם. הַיֵּצֶר הָרַע אוֹמֵר: עֲדַיִן לַיְלָה, אֶפְשָׁר לָנוּם...

דָּרַשׁ הָרַב גַּלִינְסְקִי: יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁהֵם מְכוּרִים לְעִשּׁוּן. מַאֲפֵרוֹת חַיּוֹת. אֵין הַהֶרְגֵּל בָּרִיא, גַּם לֹא נָעִים. חֻלְשַׁת אֱנוֹשׁ. אָדָם אֶחָד עִשֵּׁן סִיגַרְיָה עַד תֹּם, מָעַךְ בְּפִזּוּר נֶפֶשׁ, וְהַיָד נִשְׁלְחָה לַכִּיס לִשְׁלֹף עוֹד אַחַת. בְּשַׁרְשֶׁרֶת. חִפֵּשׂ גַּפְרוּרִים, וְלֹא מָצָא. וְהִנֵּה, לְיַד עַמּוּד שְׁלִיחַ הַצִּבּוּר, מֵאֲחוֹרֵי מְחִיצַת הַזְּכוּכִית, דָּלַק נֵר. אֵיךְ מַגִּיעִים אֵלָיו?!... עָלָה בְּמוֹחוֹ רַעְיוֹן. יַצִּית פִּסַּת נְיָר וְיַדְלִיק בְּאֶמְצָעוּתָהּ אֶת הַסִּיגַרְיָה. הוֹשִׁיט יָד לַכִּיס, הוֹצִיא שְׁטָר שֶׁל מָאתַיִם שֶׁקֶל.

שֶׁיִּהְיֶה.

הוֹשִׁיט לַנֵּר, הַלֶּהָבָה נֶאֶחְזָה, קֵרֵב לַסִּיגַרְיָה, וְשָׁאַף שְׁאִיפָה עֲמֻקָּה. אָח, אֵיזוֹ הֲנָאָה!

שׁוֹטֶה!!! מָה -- אַתָּה -- עוֹשֶׂה?!

מֵילָא, הִתְמַכַּרְתָּ, רַחְמָנוּת עָלֶיךָ. אֲבָל עַד כְּדֵי כָּךְ?! לִשְׂרֹף עֲבוּר זֶה מָאתַיִם שְׁקָלִים?! מֵילָא בַּעֲבוּר אֹכֶל, בַּעֲבוּר לְבוּשׁ, בַּעֲבוּר קוֹרַת גַּג, זֶה עוֹד מוּבָן. אֲבָל עַל סִיגַרְיָה הַמִּתְכַּלָּה בְּעָשָׁן?!

וּבְעַד שׁוּם הוֹן שֶׁבָּעוֹלָם לֹא נִתָּן לִרְכֹּשׁ זְמַן. קִצְבַת הַחַיִּים מְדוּדָה, "טְפָחוֹת נָתַתָּה יָמַי" (תְּהִלִּים לט-ו).

אֶפְשָׁר לִרְכֹּשׁ בַּזְּמַן תּוֹרָה וּמִצְווֹת, לִקְנוֹת חַיֵּי עוֹלָם, לְהָאִיר לַנְּשָׁמָה. אֲבָל, מַה נַּעֲשֶׂה, יֵשׁ לְהַקְצוֹתוֹ גַּם לַאֲכִילָה, לִשְׁתִיָּה וּלְשֵׁנָה, וְלַעֲסֹק בּוֹ בְּפַרְנָסָה לְצֹרֶךְ דִיּוּר וּשְׁאָר צָרְכֵי הַחַיִּים. אֲבָל לְהַעֲלוֹתוֹ בְּעָשָׁן בַּעֲבוּר הֲנָאָה שְׁטוּתִית, חוֹלֶפֶת...

לֹא חֲבָל?!

בִּשְׁעָתוֹ, נִשְׁאַל הֶ"חָפֵץ חַיִּים" זַצַ"ל מַדּוּעַ "שְׂכַר מִצְוָה בְּהַאי עָלְמָא לֵיכָּא" (קִדּוּשִׁין לט.) שֶׁנֶּאֱמַר: "הַיּוֹם לַעֲשׂוֹתָם" (דְּבָרִים ז-יא), וְלָעוֹלָם הַבָּא לְקַבֵּל שְׂכָרָם (רַשִׁ"י). פָּתַח כְּדַרְכּוֹ בְּסִפּוּר מַעֲשֶׂה -

יַהֲלוֹמָן עָשִׁיר נִפְטַר בִּדְמִי יָמָיו, וְהִשְׁאִיר אַחֲרָיו בֵּן יָחִיד, נַעַר רַךְ בַּשָּׁנִים. מִנּוּ אַפּוֹטְרוֹפּוֹס שֶׁיִּדְאַג לְמַחְסוֹרוֹ וְלֹא חָסַר דָּבָר, לֶחֶם לֶאֱכֹל וּבֶגֶד לִלְבֹּשׁ. יוֹם אֶחָד חָפֵץ הַיֶּלֶד בְּסֻכָּרִיָּה. חִפֵּשׂ בַּמִּטְבָּח, וְלֹא מָצָא. אֲבָל הֲלֹא עָשִׁיר הוּא. פָּתַח אֶת הַכַּסֶּפֶת וְשָׁלָה יַהֲלוֹם. יָרַד לַמַּעֲדַנִּיָּה וּבָחַר סֻכָּרִיָּה כִּלְבָבוֹ.

"עֶשֶׂר אֲגוֹרוֹת", אָמַר הַמּוֹכֵר.

"אֵין לִי", עָנָה, "קַח בִּמְקוֹם". פָּתַח אֶת כַּף יָדוֹ וְהַיַּהֲלוֹם זָהַר.

"אִם אֵין לְךָ, תַּחְזִיר אֶת הַסֻּכָּרִיָּה לַצִּנְצֶנֶת", הוֹרָה הַמּוֹכֵר.

נִפְגַּע הַיֶּלֶד: "לָמָּה? הַיַּהֲלוֹם אֵינוֹ שָׁוֶה עֶשֶׂר אֲגוֹרוֹת?!"

"הוּא שָׁוֶה פִּי מִלְיוֹן", אָמַר הַמּוֹכֵר, "וְדַוְקָא מִשּׁוּם כָּךְ. הֲרֵי כְּשֶׁתִּגְדַּל, תִּתְבַּע אוֹתִי עַל גֶּזֶל וְעֹשֶׁק וְנִצּוּל תְּמִימוּתוֹ וְתַאֲוָתוֹ שֶׁל יֶלֶד! תִּתְאַפֵּק, וְאֶת הַיַּהֲלוֹם תַּחְזִיר לַכַּסֶּפֶת!"

כָּךְ אָמַר הֶ"חָפֵץ חַיִּים", שְׂכַר מִצְוָה הוּא "יַהֲלוֹם". הֲלֹא כָּל מִצְוָה מְזַכָּה בְּגַן עֵדֶן (קִדּוּשִׁין לט:), שֶׁיָּפָה שָׁעָה אַחַת שֶׁל קוֹרַת רוּחַ בּוֹ יוֹתֵר מִכָּל חַיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה (אָבוֹת ד-יז). יִהְיֶה זֶה בִּזְבּוּז מְשַׁוֵּעַ לָתֵת לָנוּ שְׂכַר אֵיזוֹ מִצְוָה שֶׁהִיא בָּעוֹלָם הַזֶּה תְּמוּרַת מַה שֶּׁלֹּא יִהְיֶה!

כַּמָּה נָכוֹן! אֵיזוֹ אַחֲרָיוּת גִּלָּה הַמּוֹכֵר. בְּאֵיזוֹ קַלּוּת דַּעַת נָקַט הַיֶּלֶד. אֲבָל מָה רוֹצִים מִמֶּנּוּ, יֶלֶד הוּא.

וְאָנוּ, כְּשֶׁאָנוּ לוֹקְחִים שָׁעָה שֶׁמְּיֹעֶדֶת לְשִׁעוּר תּוֹרָה -

לֹא יַהֲלוֹם. לֹא שַׁרְשֶׁרֶת וְלֹא מַחֲרֹזֶת. עֲשֶׂרֶת אַלְפֵי מִלִּים, שֶׁכָּל אַחַת מֵהֵן שְׁקוּלָה כְּנֶגֶד תַּרְיַ"ג -

מְרוֹקְנִים כַּסֶּפֶת בַּעֲבוּר עוֹד שְׁעַת עֲבוֹדָה אִם לֹא בַּעֲבוּר שְׁעַת בַּטָּלָה?!

אַיְי, "אֵיךְ הֶחְלַפְתִּי בְּעוֹלָם חוֹלֵף, עוֹלָם עוֹמֵד לָעַד לְעוֹלָם; אֵיךְ נִמְשַׁלְתִּי כַּבְּהֵמוֹת נִדְמֵיתִי וְהָלַכְתִּי אַחֲרֵי יִצְרִי כְּסוּס כְּפֶרֶד אֵין הָבִין?!" (שַׁעֲרֵי תְּשׁוּבָה, וְהִגַּדְתָּ)

	מקץ תש"ע
	למה מתאחרת הגאולה
	"עֹד כָּל יְמֵי הָאָרֶץ זֶרַע וְקָצִיר... יוֹם וָלַיְלָה לֹא יִשְׁבֹּתוּ" (ח-כב) פֵּרֵשׁ רַבֵּנוּ הַבֶּן אִישׁ חַי זַצַ"ל, שֶׁהַיֵּצֶר הַטּוֹב וְהַיֵּצֶר הָרַע מִתְגּוֹשְׁשִׁים בְּלֵב הָאָדָם, וְכָל אֶחָד סוֹתֵר אֶת דִּבְרֵי חֲבֵרוֹ. הַיֵּצֶר הַטּוֹב לוֹחֵשׁ לוֹ: הַזּוֹרֵעַ בָּעוֹלָם הַזֶּה קוֹצֵר לָעוֹלָם הַבָּא, וּמִי שֶׁהִתְעַצֵּל בְּעֵת הַזְּרִיעָה - מַה יֹּאכַל. קוּם וַעֲשֵׂה מִצְווֹת, רְכשׁ זְכֻיּוֹת! וּמִיַּד שׁוֹמֵעַ הוּא אֶת קוֹלוֹ שֶׁל הַיֵּצֶר הָרַע: לֹא כִי, אֶלָּא עוֹנַת הַקָּצִיר הִיא. קְטֹף הֲנָאוֹת כְּאַוַּת נַפְשְׁךָ, חֲטֹף כְּפִי יְכָלְתְּךָ! מִזְדַּמֵּן לוֹ דְּבַר אִסּוּר, בָּא הַיֵּצֶר הַטּוֹב וּמְקָרְרוֹ: זְכֹר אֶת בּוֹרַאֲךָ, אַל תַּפְסִיד עוֹלָם בְּרֶגַע אֶחָד. וְהַיֵּצֶר הָרַע מֵאִיץ בּוֹ: קוּם וַעֲשֵׂה בְּלֹא חֶשְׁבּוֹן וָדַעַת! הַיֵּצֶר הַטּוֹב מֵעִירוֹ בַּבֹּקֶר לַעֲבוֹדַת יוֹמוֹ. לוֹחֵשׁ לוֹ הַיֵּצֶר הָרַע: עֲדַיִן לַיְלָה, חֲזֹר לִישׁוֹן... הִנֵּה כִּי כֵן, "יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו... זֶרַע וְקָצִיר, וְקֹר וָחֹם... וְיוֹם וָלַיְלָה לֹא יִשְׁבֹּתוּ", נֶאֱבָקִים הֵם כָּל הַעֵת, מִתְוַכְּחִים וּמִתְנַצְּחִים... הַיֵּצֶר הַטּוֹב אוֹמֵר: עֵת זְרִיעָה הִיא, וְהַיֵּצֶר הָרַע מֵסִית לִקְצֹר; הַיֵּצֶר הַטּוֹב מְקָרֵר מֵעֲבֵרָה, וְהַיֵּצֶר הָרַע מְחַמֵּם אֵלֶיהָ; הַיֵּצֶר הַטּוֹב אוֹמֵר: כְּבָר יוֹם, יֵשׁ לָקוּם. הַיֵּצֶר הָרַע אוֹמֵר: עֲדַיִן לַיְלָה, אֶפְשָׁר לָנוּם... דָּרַשׁ הָרַב גַּלִינְסְקִי: יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁהֵם מְכוּרִים לְעִשּׁוּן. מַאֲפֵרוֹת חַיּוֹת. אֵין הַהֶרְגֵּל בָּרִיא, גַּם לֹא נָעִים. חֻלְשַׁת אֱנוֹשׁ. אָדָם אֶחָד עִשֵּׁן סִיגַרְיָה עַד תֹּם, מָעַךְ בְּפִזּוּר נֶפֶשׁ, וְהַיָד נִשְׁלְחָה לַכִּיס לִשְׁלֹף עוֹד אַחַת. בְּשַׁרְשֶׁרֶת. חִפֵּשׂ גַּפְרוּרִים, וְלֹא מָצָא. וְהִנֵּה, לְיַד עַמּוּד שְׁלִיחַ הַצִּבּוּר, מֵאֲחוֹרֵי מְחִיצַת הַזְּכוּכִית, דָּלַק נֵר. אֵיךְ מַגִּיעִים אֵלָיו?!... עָלָה בְּמוֹחוֹ רַעְיוֹן. יַצִּית פִּסַּת נְיָר וְיַדְלִיק בְּאֶמְצָעוּתָהּ אֶת הַסִּיגַרְיָה. הוֹשִׁיט יָד לַכִּיס, הוֹצִיא שְׁטָר שֶׁל מָאתַיִם שֶׁקֶל. שֶׁיִּהְיֶה. הוֹשִׁיט לַנֵּר, הַלֶּהָבָה נֶאֶחְזָה, קֵרֵב לַסִּיגַרְיָה, וְשָׁאַף שְׁאִיפָה עֲמֻקָּה. אָח, אֵיזוֹ הֲנָאָה! שׁוֹטֶה!!! מָה -- אַתָּה -- עוֹשֶׂה?! מֵילָא, הִתְמַכַּרְתָּ, רַחְמָנוּת עָלֶיךָ. אֲבָל עַד כְּדֵי כָּךְ?! לִשְׂרֹף עֲבוּר זֶה מָאתַיִם שְׁקָלִים?! מֵילָא בַּעֲבוּר אֹכֶל, בַּעֲבוּר לְבוּשׁ, בַּעֲבוּר קוֹרַת גַּג, זֶה עוֹד מוּבָן. אֲבָל עַל סִיגַרְיָה הַמִּתְכַּלָּה בְּעָשָׁן?! וּבְעַד שׁוּם הוֹן שֶׁבָּעוֹלָם לֹא נִתָּן לִרְכֹּשׁ זְמַן. קִצְבַת הַחַיִּים מְדוּדָה, "טְפָחוֹת נָתַתָּה יָמַי" (תְּהִלִּים לט-ו). אֶפְשָׁר לִרְכֹּשׁ בַּזְּמַן תּוֹרָה וּמִצְווֹת, לִקְנוֹת חַיֵּי עוֹלָם, לְהָאִיר לַנְּשָׁמָה. אֲבָל, מַה נַּעֲשֶׂה, יֵשׁ לְהַקְצוֹתוֹ גַּם לַאֲכִילָה, לִשְׁתִיָּה וּלְשֵׁנָה, וְלַעֲסֹק בּוֹ בְּפַרְנָסָה לְצֹרֶךְ דִיּוּר וּשְׁאָר צָרְכֵי הַחַיִּים. אֲבָל לְהַעֲלוֹתוֹ בְּעָשָׁן בַּעֲבוּר הֲנָאָה שְׁטוּתִית, חוֹלֶפֶת... לֹא חֲבָל?! בִּשְׁעָתוֹ, נִשְׁאַל הֶ"חָפֵץ חַיִּים" זַצַ"ל מַדּוּעַ "שְׂכַר מִצְוָה בְּהַאי עָלְמָא לֵיכָּא" (קִדּוּשִׁין לט.) שֶׁנֶּאֱמַר: "הַיּוֹם לַעֲשׂוֹתָם" (דְּבָרִים ז-יא), וְלָעוֹלָם הַבָּא לְקַבֵּל שְׂכָרָם (רַשִׁ"י). פָּתַח כְּדַרְכּוֹ בְּסִפּוּר מַעֲשֶׂה - יַהֲלוֹמָן עָשִׁיר נִפְטַר בִּדְמִי יָמָיו, וְהִשְׁאִיר אַחֲרָיו בֵּן יָחִיד, נַעַר רַךְ בַּשָּׁנִים. מִנּוּ אַפּוֹטְרוֹפּוֹס שֶׁיִּדְאַג לְמַחְסוֹרוֹ וְלֹא חָסַר דָּבָר, לֶחֶם לֶאֱכֹל וּבֶגֶד לִלְבֹּשׁ. יוֹם אֶחָד חָפֵץ הַיֶּלֶד בְּסֻכָּרִיָּה. חִפֵּשׂ בַּמִּטְבָּח, וְלֹא מָצָא. אֲבָל הֲלֹא עָשִׁיר הוּא. פָּתַח אֶת הַכַּסֶּפֶת וְשָׁלָה יַהֲלוֹם. יָרַד לַמַּעֲדַנִּיָּה וּבָחַר סֻכָּרִיָּה כִּלְבָבוֹ. "עֶשֶׂר אֲגוֹרוֹת", אָמַר הַמּוֹכֵר. "אֵין לִי", עָנָה, "קַח בִּמְקוֹם". פָּתַח אֶת כַּף יָדוֹ וְהַיַּהֲלוֹם זָהַר. "אִם אֵין לְךָ, תַּחְזִיר אֶת הַסֻּכָּרִיָּה לַצִּנְצֶנֶת", הוֹרָה הַמּוֹכֵר. נִפְגַּע הַיֶּלֶד: "לָמָּה? הַיַּהֲלוֹם אֵינוֹ שָׁוֶה עֶשֶׂר אֲגוֹרוֹת?!" "הוּא שָׁוֶה פִּי מִלְיוֹן", אָמַר הַמּוֹכֵר, "וְדַוְקָא מִשּׁוּם כָּךְ. הֲרֵי כְּשֶׁתִּגְדַּל, תִּתְבַּע אוֹתִי עַל גֶּזֶל וְעֹשֶׁק וְנִצּוּל תְּמִימוּתוֹ וְתַאֲוָתוֹ שֶׁל יֶלֶד! תִּתְאַפֵּק, וְאֶת הַיַּהֲלוֹם תַּחְזִיר לַכַּסֶּפֶת!" כָּךְ אָמַר הֶ"חָפֵץ חַיִּים", שְׂכַר מִצְוָה הוּא "יַהֲלוֹם". הֲלֹא כָּל מִצְוָה מְזַכָּה בְּגַן עֵדֶן (קִדּוּשִׁין לט:), שֶׁיָּפָה שָׁעָה אַחַת שֶׁל קוֹרַת רוּחַ בּוֹ יוֹתֵר מִכָּל חַיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה (אָבוֹת ד-יז). יִהְיֶה זֶה בִּזְבּוּז מְשַׁוֵּעַ לָתֵת לָנוּ שְׂכַר אֵיזוֹ מִצְוָה שֶׁהִיא בָּעוֹלָם הַזֶּה תְּמוּרַת מַה שֶּׁלֹּא יִהְיֶה! כַּמָּה נָכוֹן! אֵיזוֹ אַחֲרָיוּת גִּלָּה הַמּוֹכֵר. בְּאֵיזוֹ קַלּוּת דַּעַת נָקַט הַיֶּלֶד. אֲבָל מָה רוֹצִים מִמֶּנּוּ, יֶלֶד הוּא. וְאָנוּ, כְּשֶׁאָנוּ לוֹקְחִים שָׁעָה שֶׁמְּיֹעֶדֶת לְשִׁעוּר תּוֹרָה - לֹא יַהֲלוֹם. לֹא שַׁרְשֶׁרֶת וְלֹא מַחֲרֹזֶת. עֲשֶׂרֶת אַלְפֵי מִלִּים, שֶׁכָּל אַחַת מֵהֵן שְׁקוּלָה כְּנֶגֶד תַּרְיַ"ג - מְרוֹקְנִים כַּסֶּפֶת בַּעֲבוּר עוֹד שְׁעַת עֲבוֹדָה אִם לֹא בַּעֲבוּר שְׁעַת בַּטָּלָה?! אַיְי, "אֵיךְ הֶחְלַפְתִּי בְּעוֹלָם חוֹלֵף, עוֹלָם עוֹמֵד לָעַד לְעוֹלָם; אֵיךְ נִמְשַׁלְתִּי כַּבְּהֵמוֹת נִדְמֵיתִי וְהָלַכְתִּי אַחֲרֵי יִצְרִי כְּסוּס כְּפֶרֶד אֵין הָבִין?!" (שַׁעֲרֵי תְּשׁוּבָה, וְהִגַּדְתָּ)