Otzarot-Article

"שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ" (טז-יח) כֹּה נָאָה פָּרָשָׁה זוֹ לְרֵאשִׁיתוֹ שֶׁל חֹדֶשׁ אֱלוּל. וּמַדּוּעַ? נַסְבִּיר זֹאת בִּמְשָׁלוֹ הַנָּאֶה שֶׁל הָרַב "עֲטֶרֶת חֲכָמִים" זַצַ"ל.

אָדָם חָלָה בְּמַחֲלָה מוּזָרָה, מַחֲלַת הַצְּחוֹק וּבְדִיחוּת הַדַּעַת. בְּכָל מַעֲמָד וּבְכָל מַצָּב מָצָא דְּבַר מָה מַצְחִיק וּמְבַדֵּחַ, וְהָיָה פּוֹרֵץ בִּצְחוֹק מְהַדְהֵד. אֲנָשִׁים תָּמְהוּ, רָגְזוּ, הוֹכִיחוּ וְהוֹקִיעוּ, וְהוּא - אֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְאַפֵּק... זֶה הִפְרִיעַ לוֹ, אַךְ מַה בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת. הָלַךְ לְחָכָם אֶחָד לִשְׁאֹל בַּעֲצָתוֹ.

אָמַר לוֹ: "רְאֵה לְהִשְׁתַּתֵּף בְּמַעֲמָד שֶׁל עֶצֶב וּבְכִי, אוּלַי יִתְעוֹרֵר לִבְּךָ לְעִצְּבוֹן רוּחַ וְתֵרָפֵא מִצְחוֹקְךָ".

שָׁמַע לַעֲצָתוֹ. רָאָה מוֹדָעָה עַל הֶסְפֵּד תַּמְרוּרִים. הָלַךְ. רָאָה שֶׁכּוֹבָעוֹ שֶׁל הַמַּסְפִּיד עָקֹם וּמְקֻמָּט וּפָרַץ בִּצְחוֹק רָם. כַּמּוּבָן, גֹּרַשׁ מִן הָאוּלָם.

רָאָה מוֹדָעָה עַל הַלְּוָיָה. פָּנָה וְהָלַךְ. שָׁמַע אֶת אִוְשַׁת דִּשְׁדּוּשׁ הָרַגְלַיִם וּפָרַץ בִּצְחוֹק רָם, גָּעֲרוּ בּוֹ וְנִמְלַט.

הָלַךְ לְבֵית הַקְּבָרוֹת, בַּאֲשֶׁר הוּא סוֹף כָּל הָאָדָם, מָצָא שָׁם מַצֵּבוֹת מַצְחִיקוֹת וּשְׁבָחִים מְגֻחָכִים. צָחַק וְשָׁב אֶל הָאִישׁ הֶחָכָם.

"צַר לִי", אָמַר, "אֲבָל לֹא נִרְפֵּאתִי מֵחָלְיִי"...

אָמַר לוֹ הֶחָכָם: "בֹּא אִתִּי".

הָלַךְ עִמּוֹ לְבַיִת בְּפַאֲתֵי הָעִיר, נָקַשׁ עַל הַדֶּלֶת וְנִכְנַס. בָּא הַלָּהּ אַחֲרָיו, מְשָׁעֳשָׁע. שָׁמַע אֲנָחָה קוֹרַעַת לֵב מִפַּאֲתֵי הַחֶדֶר, שָׁם שָׁכַב אָדָם חוֹלֶה וְהִתְיַסֵּר בְּמַכְאוֹבָיו. סְבִיבוֹ יָשְׁבוּ בְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ, וְעֵינֵיהֶם טְרוּטוֹת מִדְּמָעוֹת וּמֵחֹסֶר שֵׁינָה. רָאָה גַּם אֶת הָרוֹפֵא מִתְאַנֵּחַ וּפוֹכֵר יָדָיו מֵחֹסֶר אוֹנִים.

גָּחַן וְלָחַשׁ לָאִישׁ הֶחָכָם: "תְּמֵהַנִי..."

"עַל מַה אַתָּה תָּמֵהַּ", הֱשִׁיבוֹ בִּלְחִישָׁה.

אָמַר: "אֵינִי תָּמֵהַּ עַל הַחוֹלֶה הַמִּתְאַנֵּחַ, וַדַּאי סוֹבֵל הוּא מֵחָלְיוֹ. אֵינִי תָּמֵהַּ עַל בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה הַבּוֹכִים, הֵן קְרוֹבָם הוּא וְלִבָּם נִשְׁבָּר בְּקִרְבָּם. אַךְ זוֹ לִי הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה לִרְאוֹת רוֹפֵא אֻמְלָל וּמֻכֵּה יָגוֹן. וַהֲלֹא הֻרְגַּל לִרְאוֹת חוֹלִים אֲנוּשִׁים וְגוֹסְסִים, הֻרְגַּל בַּאֲסוֹנוֹת וּבִפְגָעִים, אִם יֵאָנֵחַ עַל כָּל חוֹלֶה וְיִבְכֶּה עַל כָּל מִקְרֶה, לֹא יִהְיוּ לוֹ דֵּי דְּמָעוֹת"...

שָׁמַע הָרוֹפֵא אֶת דְּבָרָיו, נַעֲנָה וְאָמַר: "אֱמֶת. מֻרְגָּל אֲנִי לְצָרוֹת וּלְמַדְוִים, אֲבָל אֵין חוֹלֶה זֶה דּוֹמֶה לִשְׁאָר הַחוֹלִים, כִּי אִלֵּם הוּא וּמְשֻׁתָּק".

"אֻמְלַל הוּא", הִסְכִּים הַמְּבַקֵּר, "אֲבָל וַדַּאי רָאִיתָ כְּבָר צָרוֹת גְּדוֹלוֹת יוֹתֵר"...

"אָכֵן" אִשֵּׁר הָרוֹפֵא, "אֲבָל, הֲלֹא תָּבִין, חוֹלֶה זֶה כְּפִי הַנִּרְאֶה אֵין מַחֲלָתוֹ כֹּה קָשָׁה, נִתֶּנֶת הִיא לְרִפּוּי עַל נְקַלָּה. דָּא עָקָא, מִתּוֹךְ שֶׁאִלֵּם הוּא וּמְשֻׁתָּק אֵינוֹ יָכוֹל לְהַצְבִּיעַ עַל מְקוֹם כְּאֵבוֹ, עַל מְקוֹר מַחֲלָתוֹ. וְנֶאֱנָח הוּא וְנֶאֱנָק, וְאֵינֶנּוּ יוֹדְעִים עַל מָה, וּמִמֵּילָא אֵינֶנּוּ יְכוֹלִים לִמְצֹא לוֹ מָזוֹר וּתְרוּפָה. וּמִשּׁוּם כָּךְ, גַּם אִם מַחֲלָתוֹ קַלָּה, עָלוּל הוּא לָמוּת מִמֶּנָּה בְּאֵין אִבְחוּן וּבְאֵין תְּרוּפָה".

אוֹ אָז נֶאֱנַח הַלֵּץ וּמִזָּוִית עֵינוֹ הִתְגַּלְגְּלָה לָהּ דִּמְעָה...

כְּלַפֵּי מַה הַדְּבָרִים אֲמוּרִים? כְּלַפֵּינוּ.

מְיַחֲלִים אָנוּ בְּכָל לִבֵּנוּ כִּי "תִּכְלֶה שָׁנָה וְקִלְלוֹתֶיהָ".

כֹּה הַרְבֵּה עָגְמַת נֶפֶשׁ שָׂבַעְנוּ. פִּגּוּעִים וּתְאוּנוֹת, סֵבֶל וּתְלָאָה, קְשָׁיֵי בְּרִיאוּת וּפַרְנָסָה. אָנוּ מְיַחֲלִים לְשִׁנּוּי לְטוֹבָה. לִרְפוּאָה, לִרְוָחָה, אֹשֶׁר וָעֹשֶׁר. וְהֵם בְּהֶשֵּׂג יָד - אִם רַק נֵדַע אֶת הַתְּרוּפָה, מַה לְשַׁפֵּר, אֵיךְ לְהֵיטִיב דֶּרֶךְ.

אֲבָל לֹא נוּכַל לַעֲשׂוֹת זֹאת בְּלֹא הַכְוָנָה נֵאוֹתָה. כֵּיצַד נֵדַע לְהַצְבִּיעַ עַל נְקֻדַּת הַתָּרְפָּה, בְּמַה לְהִשְׁתַּפֵּר וְאֵיךְ לְהֵיטִיב דֶּרֶךְ?! אֵיךְ נַשְׂכִּיל לְהָסִיר מֵעָלֵינוּ חֲרוֹן אַף וְלִזְכּוֹת בְּחַסְדֵי שָׁמַיִם?! כְּדֵי לָדַעַת זֹאת עָלֵינוּ לְהִשְׁתַּתֵּף בְּשִׁעוּרֵי תּוֹרָה.

"שׁוֹפְטִים וְשׁוֹטְרִים תִּתֵּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ" - עֲשֵׂה לְךָ רַב, בְּחַר מוֹרֶה דֶּרֶךְ, וְיִפָּתְחוּ לְפָנֶיךָ שַׁעֲרֵי אוֹרָה.

לְשָׁנָה טוֹבָה וּמְבֹרֶכֶת, שְׁנַת מִלּוּי כָּל מִשְׁאֲלוֹת הַלֵּב לְטוֹבָה. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	וישב תש"ע
	ארבעה סוגי חלומות
	"שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ" (טז-יח) כֹּה נָאָה פָּרָשָׁה זוֹ לְרֵאשִׁיתוֹ שֶׁל חֹדֶשׁ אֱלוּל "שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ" (טז-יח) כֹּה נָאָה פָּרָשָׁה זוֹ לְרֵאשִׁיתוֹ שֶׁל חֹדֶשׁ אֱלוּל. וּמַדּוּעַ? נַסְבִּיר זֹאת בִּמְשָׁלוֹ הַנָּאֶה שֶׁל הָרַב "עֲטֶרֶת חֲכָמִים" זַצַ"ל. אָדָם חָלָה בְּמַחֲלָה מוּזָרָה, מַחֲלַת הַצְּחוֹק וּבְדִיחוּת הַדַּעַת. בְּכָל מַעֲמָד וּבְכָל מַצָּב מָצָא דְּבַר מָה מַצְחִיק וּמְבַדֵּחַ, וְהָיָה פּוֹרֵץ בִּצְחוֹק מְהַדְהֵד. אֲנָשִׁים תָּמְהוּ, רָגְזוּ, הוֹכִיחוּ וְהוֹקִיעוּ, וְהוּא - אֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְאַפֵּק... זֶה הִפְרִיעַ לוֹ, אַךְ מַה בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת. הָלַךְ לְחָכָם אֶחָד לִשְׁאֹל בַּעֲצָתוֹ. אָמַר לוֹ: "רְאֵה לְהִשְׁתַּתֵּף בְּמַעֲמָד שֶׁל עֶצֶב וּבְכִי, אוּלַי יִתְעוֹרֵר לִבְּךָ לְעִצְּבוֹן רוּחַ וְתֵרָפֵא מִצְחוֹקְךָ". שָׁמַע לַעֲצָתוֹ. רָאָה מוֹדָעָה עַל הֶסְפֵּד תַּמְרוּרִים. הָלַךְ. רָאָה שֶׁכּוֹבָעוֹ שֶׁל הַמַּסְפִּיד עָקֹם וּמְקֻמָּט וּפָרַץ בִּצְחוֹק רָם. כַּמּוּבָן, גֹּרַשׁ מִן הָאוּלָם. רָאָה מוֹדָעָה עַל הַלְּוָיָה. פָּנָה וְהָלַךְ. שָׁמַע אֶת אִוְשַׁת דִּשְׁדּוּשׁ הָרַגְלַיִם וּפָרַץ בִּצְחוֹק רָם, גָּעֲרוּ בּוֹ וְנִמְלַט. הָלַךְ לְבֵית הַקְּבָרוֹת, בַּאֲשֶׁר הוּא סוֹף כָּל הָאָדָם, מָצָא שָׁם מַצֵּבוֹת מַצְחִיקוֹת וּשְׁבָחִים מְגֻחָכִים. צָחַק וְשָׁב אֶל הָאִישׁ הֶחָכָם. "צַר לִי", אָמַר, "אֲבָל לֹא נִרְפֵּאתִי מֵחָלְיִי"... אָמַר לוֹ הֶחָכָם: "בֹּא אִתִּי". הָלַךְ עִמּוֹ לְבַיִת בְּפַאֲתֵי הָעִיר, נָקַשׁ עַל הַדֶּלֶת וְנִכְנַס. בָּא הַלָּהּ אַחֲרָיו, מְשָׁעֳשָׁע. שָׁמַע אֲנָחָה קוֹרַעַת לֵב מִפַּאֲתֵי הַחֶדֶר, שָׁם שָׁכַב אָדָם חוֹלֶה וְהִתְיַסֵּר בְּמַכְאוֹבָיו. סְבִיבוֹ יָשְׁבוּ בְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ, וְעֵינֵיהֶם טְרוּטוֹת מִדְּמָעוֹת וּמֵחֹסֶר שֵׁינָה. רָאָה גַּם אֶת הָרוֹפֵא מִתְאַנֵּחַ וּפוֹכֵר יָדָיו מֵחֹסֶר אוֹנִים. גָּחַן וְלָחַשׁ לָאִישׁ הֶחָכָם: "תְּמֵהַנִי..." "עַל מַה אַתָּה תָּמֵהַּ", הֱשִׁיבוֹ בִּלְחִישָׁה. אָמַר: "אֵינִי תָּמֵהַּ עַל הַחוֹלֶה הַמִּתְאַנֵּחַ, וַדַּאי סוֹבֵל הוּא מֵחָלְיוֹ. אֵינִי תָּמֵהַּ עַל בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה הַבּוֹכִים, הֵן קְרוֹבָם הוּא וְלִבָּם נִשְׁבָּר בְּקִרְבָּם. אַךְ זוֹ לִי הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה לִרְאוֹת רוֹפֵא אֻמְלָל וּמֻכֵּה יָגוֹן. וַהֲלֹא הֻרְגַּל לִרְאוֹת חוֹלִים אֲנוּשִׁים וְגוֹסְסִים, הֻרְגַּל בַּאֲסוֹנוֹת וּבִפְגָעִים, אִם יֵאָנֵחַ עַל כָּל חוֹלֶה וְיִבְכֶּה עַל כָּל מִקְרֶה, לֹא יִהְיוּ לוֹ דֵּי דְּמָעוֹת"... שָׁמַע הָרוֹפֵא אֶת דְּבָרָיו, נַעֲנָה וְאָמַר: "אֱמֶת. מֻרְגָּל אֲנִי לְצָרוֹת וּלְמַדְוִים, אֲבָל אֵין חוֹלֶה זֶה דּוֹמֶה לִשְׁאָר הַחוֹלִים, כִּי אִלֵּם הוּא וּמְשֻׁתָּק". "אֻמְלַל הוּא", הִסְכִּים הַמְּבַקֵּר, "אֲבָל וַדַּאי רָאִיתָ כְּבָר צָרוֹת גְּדוֹלוֹת יוֹתֵר"... "אָכֵן" אִשֵּׁר הָרוֹפֵא, "אֲבָל, הֲלֹא תָּבִין, חוֹלֶה זֶה כְּפִי הַנִּרְאֶה אֵין מַחֲלָתוֹ כֹּה קָשָׁה, נִתֶּנֶת הִיא לְרִפּוּי עַל נְקַלָּה. דָּא עָקָא, מִתּוֹךְ שֶׁאִלֵּם הוּא וּמְשֻׁתָּק אֵינוֹ יָכוֹל לְהַצְבִּיעַ עַל מְקוֹם כְּאֵבוֹ, עַל מְקוֹר מַחֲלָתוֹ. וְנֶאֱנָח הוּא וְנֶאֱנָק, וְאֵינֶנּוּ יוֹדְעִים עַל מָה, וּמִמֵּילָא אֵינֶנּוּ יְכוֹלִים לִמְצֹא לוֹ מָזוֹר וּתְרוּפָה. וּמִשּׁוּם כָּךְ, גַּם אִם מַחֲלָתוֹ קַלָּה, עָלוּל הוּא לָמוּת מִמֶּנָּה בְּאֵין אִבְחוּן וּבְאֵין תְּרוּפָה". אוֹ אָז נֶאֱנַח הַלֵּץ וּמִזָּוִית עֵינוֹ הִתְגַּלְגְּלָה לָהּ דִּמְעָה... כְּלַפֵּי מַה הַדְּבָרִים אֲמוּרִים? כְּלַפֵּינוּ. מְיַחֲלִים אָנוּ בְּכָל לִבֵּנוּ כִּי "תִּכְלֶה שָׁנָה וְקִלְלוֹתֶיהָ". כֹּה הַרְבֵּה עָגְמַת נֶפֶשׁ שָׂבַעְנוּ. פִּגּוּעִים וּתְאוּנוֹת, סֵבֶל וּתְלָאָה, קְשָׁיֵי בְּרִיאוּת וּפַרְנָסָה. אָנוּ מְיַחֲלִים לְשִׁנּוּי לְטוֹבָה. לִרְפוּאָה, לִרְוָחָה, אֹשֶׁר וָעֹשֶׁר. וְהֵם בְּהֶשֵּׂג יָד - אִם רַק נֵדַע אֶת הַתְּרוּפָה, מַה לְשַׁפֵּר, אֵיךְ לְהֵיטִיב דֶּרֶךְ. אֲבָל לֹא נוּכַל לַעֲשׂוֹת זֹאת בְּלֹא הַכְוָנָה נֵאוֹתָה. כֵּיצַד נֵדַע לְהַצְבִּיעַ עַל נְקֻדַּת הַתָּרְפָּה, בְּמַה לְהִשְׁתַּפֵּר וְאֵיךְ לְהֵיטִיב דֶּרֶךְ?! אֵיךְ נַשְׂכִּיל לְהָסִיר מֵעָלֵינוּ חֲרוֹן אַף וְלִזְכּוֹת בְּחַסְדֵי שָׁמַיִם?! כְּדֵי לָדַעַת זֹאת עָלֵינוּ לְהִשְׁתַּתֵּף בְּשִׁעוּרֵי תּוֹרָה. "שׁוֹפְטִים וְשׁוֹטְרִים תִּתֵּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ" - עֲשֵׂה לְךָ רַב, בְּחַר מוֹרֶה דֶּרֶךְ, וְיִפָּתְחוּ לְפָנֶיךָ שַׁעֲרֵי אוֹרָה. לְשָׁנָה טוֹבָה וּמְבֹרֶכֶת, שְׁנַת מִלּוּי כָּל מִשְׁאֲלוֹת הַלֵּב לְטוֹבָה. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)