ויצא
תש"ע
 
  יהודי אינו נתק משורשו

 
  וַיָּחֶל נֹחַ

וַיָּחֶל נֹחַ... וַיִּטַּע כָּרֶם" (ט-כ) נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָמִים הָיָה בְּדוֹרוֹתָיו. אֶת הָאֱלֹקִים הִתְהַלֶּךְ נֹחַ - כָּךְ מְעִידָה הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה.

לִפְנֵי הַכֹּל עָלֵינוּ לִזְכֹּר כִּי נֹחַ הָיָה נָבִיא, וְלָנוּ - אֵין מֻשָּׂג בִּנְבִיאִים. אַף אֵין לָנוּ מֻשָּׂג קָלוּשׁ בְּדַרְגַּת הַתַּנָּאִים וְהָאָמוֹרָאִים. הֵן אָנוּ, בְּדוֹרֵנוּ וּבְדַרְגָתֵנוּ, חֲרֵדִים לִשְׁמָם שֶׁל רַבֵּנוּ הָרַשַׁ"ש, הָאֲרִ"י הַקָּדוֹשׁ, מָרָן הַבֵּית יוֹסֵף וּבְטוּחִים שֶׁהָאֲרִ"י הַקָּדוֹשׁ לֹא עָשָׂה מַעֲשֶׂה בְּלִי כַּוָּנוֹת וְיִחוּדִים, וְשֶׁכָּל מַעֲשֶׂה שֶׁל מָרָן הַבֵּית יוֹסֵף הָיָה בְּמַחְשָׁבָה תְּחִלָּה. עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה בְּבוֹאֵנוּ לִבְחֹן אֶת מַעֲשֵׂהוּ שֶׁל נֹחַ הַצַּדִּיק הַתָּמִים. מַה עוֹד, סְמוּכִים וּבְטוּחִים אָנוּ כִּי הַפְּעֻלָּה שֶׁעָשָׂה לְשִׁקּוּם הַחֻרְבָּן הַנּוֹרָא שֶׁל הַיְקוּם - לְאַחַר הַמַּבּוּל - בְּוַדַּאי הָיָה בְּיִחוּד וּבְמוֹרָא, בְּסִלּוּדִין וּבְכַוָּנוֹת. וּמֶה הָיָה מַעֲשֵׂהוּ הָרִאשׁוֹן לְקִמּוּם הָעוֹלָם שֶׁנִּשְׁטַף בַּמַּיִם? נֹחַ נָטַע כֶּרֶם.

לָמָּה כֶּרֶם?

מִכָּל הַפֵּרוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, מִכָּל הַתְּבוּאוֹת וְהַיְּרָקוֹת, בָּחַר נֹחַ לָטַעַת כֶּרֶם וְלִכְאוֹרָה לֹא קָשֶׁה לְנַחֵשׁ מַדּוּעַ. מִשּׁוּם שֶׁמֵּהָעֲנָבִים מְפִיקִים יַיִן, מַשְׁקֶה הַמְשַׂמֵּחַ וּמַצְהִיל אֶת הַדַּעַת. הַמְּעַטִּים שֶׁנּוֹתְרוּ, בְּוַדַּאי הָיוּ זְקוּקִים לְיַיִן לְאַחַר הַחֻרְבָּן שֶׁנִּגְלָה לְעֵינֵיהֶם. הֲלֹא הֵם חָווּ אָבְדָּן מֻחְלָט שֶׁל הָאֱנוֹשׁוּת, שֶׁל בַּעֲלֵי הַחַיִּים, שֶׁל הַצִּמְחִיָּה - הַכֹּל. מוּבָן אֵפוֹא כִּי הָיוּ זְקוּקִים לְמַשְׁקֶה מְעוֹדֵד וּמְחַזֵּק לְאַחַר שָׁנָה שֶׁל הֶסְגֵּר בַּתֵּבָה, שָׁנָה שֶׁל עָמָל עַד כְּלוֹת הַכֹּחוֹת בְּסִפּוּק מְזוֹנָם שֶׁל כָּל בַּעֲלֵי הַחַיִּים שֶׁבָּעוֹלָם.

וְהַיַּיִן הוּא מַשְׁקֶה מְשַׂמֵּחַ וּמַצְהִיל אֶת הַדַּעַת: "אֵין אוֹמְרִים שִׁירָה אֶלָּא עַל הַיַּיִן" (בְּרָכוֹת לה.); בִּבְרִית מִילָה וּבְסִדּוּר קִדּוּשִׁין אוֹמְרִים בְּרָכָה עַל כּוֹס יַיִן מָלֵא; בִּרְכַּת הַזִּמּוּן נֶאֱמֶרֶת עַל הַכּוֹס. וְנֹחַ הָיָה חַיָּב תּוֹדָה לְבוֹרְאוֹ עַל נֵס הַצָּלָתוֹ, לְשׁוֹרֵר אֶת הַהַלֵּל וְלָשֵׂאת כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה.

כָּל זֹאת, לְפִי מֻשָּׂגֵינוּ שֶׁלָּנוּ. אֲבָל בַּיַּיִן גְּנוּזִים גַּם סוֹדוֹת עִלָּאִיִּים. אַבְרָהָם אָבִינוּ עָרַךְ מִשְׁתֶּה בִּבְרִיתוֹ שֶׁל יִצְחָק; יַעֲקֹב הִתְבָּרֵךְ עַל יַיִן שֶׁהֵבִיא לְאָבִיו; יוֹסֵף שָׁלַח לְאָבִיו יַיִן יָשָׁן שֶׁדַּעַת זְקֵנִים נוֹחָה הֵימֶנּוּ; עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ מְנַסְּכִים יַיִן; וְאַף לֶעָתִיד לָבוֹא, מְקַוִּים אָנוּ שֶׁנִּזְכֶּה לִשְׁתּוֹת אֶת הַיַּיִן הַמְּשֻׁמָּר. לֹא בִּכְדֵי בִּקֵּשׁ נֹחַ לָטַעַת כֶּרֶם בַּתְּחִלָּה.

וְהִנֵּה, מַעֲשֶׂה זֶה שֶׁהָיָה כֹּה נִשְׂגָּב וְנֶאֱצָל, נֶחְשָׁב לְנֹחַ לְחֵטְא: "וַיָּחֶל נֹחַ... וַיִּטַּע כָּרֶם". וַיָּחֶל, נִתְחַלֵּל וְנַעֲשָׂה חֻלִּין. מֵאִישׁ צַדִּיק תָמִים הַמִּתְהַלֵּךְ עִם הָאֱלֹקִים, נֶהְפַּךְ לְאִישׁ אֲדָמָה (בְּרֵאשִׁית רַבָּה לו-ג). מַה פְּסוּל הָיָה בְּאוֹתָהּ נְטִיעָה?

הַתְּשׁוּבָה פְּשׁוּטָה וּקְצָרָה: הָיְתָה כָּאן טָעוּת בִּבְחִירַת סִדְרֵי הָעֲדִיפוּת. הַיַּיִן נִפְלָא הוּא, מָתוֹק וּמְשַׂמֵּחַ, אֲבָל בְּעוֹלָם חָרֵב וְשׁוֹמֵם לֹא נוֹטְעִים כֶּרֶם בַּתְּחִלָּה אֶלָּא זוֹרְעִים חִטָּה, מְגַדְּלִים עַגְבָנִיּוֹת, נוֹטְעִים עֲצֵי הָדָר. רַק לְאַחַר שֶׁהַבָּסִיס יֶשְׁנוֹ וְהָאֹכֶל מָצוּי, אוֹ אָז מִתְפַּנִּים לְמוֹתָרוֹת, לְשִׂמְחָה, לְיַיִן. אָמְנָם אִם הָיָה הַמַּצָּב כָּךְ, שֶׁיֵּשׁ אֹכֶל לֶחֶם וּפֵרוֹת, אֲזַי הַיַּיִן - לִבְרָכָה. שֶׁכֵּן נֶאֱמַר "יַיִן שֶׁבְּתוֹךְ הַסְּעוּדָה אֵינוֹ מְשַׁכֵּר" (יְרוּשַׁלְמִי פְּסָחִים י-ו), אֲבָל לָטַעַת כֶּרֶם בַּתְּחִלָּה, הֲרֵי זֶה עִוּוּת שֶׁל סִדְרֵי הָעֲדִיפֻיּוֹת.

וּפָרָשָׁה זוֹ בַּתּוֹרָה, כְּכָל פָּרְשִׁיּוֹתֶיהָ, בָּאָה לְלַמֵּד וּלְהַדְרִיךְ כָּל יְהוּדִי, בְּכָל זְמַן.

הִנֵּה, רַבּוֹת מְדֻבָּר עַל הַשְׁקָעָה בְּתַשְׁתִּיּוֹת, בִּכְבִישִׁים, בְּתַעֲסוּקָה, בְּכָל הַדְּבָרִים הַטּוֹבִים וְהַנְּחוּצִים, הַמּוֹעִילִים וְהַיָּפִים. אֲבָל אֶת הָעִקָּר שָׁכְחוּ, אֶת הַתַּשְׁתִּית וְהַבָּסִיס. כִּי כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלּוּ נִצְרָכִים בַּעֲבוּר הָעָם הַיּוֹשֵׁב בְּצִיּוֹן, הַיְהוּדִים הַמִּשְׁתַּרְשִׁים בְּאֶרֶץ אֲבוֹתָם. אֲבָל מַה מַשְׁקִיעִים בָּעָם בְּעַצְמוֹ? מַה מַשְׁקִיעִים בְּחִנּוּךְ מִילְיוֹן וָרֶבַע יַלְדֵי יִשְׂרָאֵל? מַה מַשְׁקִיעִים בְּקֵרוּבָם לְמוֹרַשְׁתָּם, לְתַרְבּוּתָם הַמֻּשְׁרֶשֶׁת, לְתוֹרָתָם וּלְדָתָם? שֶׁאִם לֹא כֵן, אִם יַזְנִיחוּ אֶת תְּחוּם הָרוּחַ וְאִם יִזְנְחוּ אֶת הַמּוֹרֶשֶׁת, אֵיזֶה אֹפִי יִהְיֶה לָעָם הַזֶּה בְּעוֹד עֶשְׂרִים שָׁנָה? אֵיזֶה צִבְיוֹן יִהְיֶה לַמְּדִינָה? בִּשְׁבִיל מִי יִסְלְלוּ אֶת הַכְּבִישִׁים וִייַצְּרוּ מְקוֹמוֹת תַּעֲסוּקָה?

וּכְשֵׁם שֶׁזֶּה נָכוֹן בַּמִּישׁוֹר הַצִּבּוּרִי וְהַכְּלָלִי, זֶה נָכוֹן שִׁבְעָתַיִם בַּמִּישׁוֹר הַמִּשְׁפַּחְתִּי וְהָאִישִׁי. עַל כָּל אָדָם לְגַבֵּשׁ סֻלַּם עֲדִיפֻיּוֹת. הַהֲלָכָה אוֹסֶרֶת לֶאֱכֹל לִפְנֵי הַתְּפִלָּה, זוֹ דֻּגְמָה לְסֵדֶר עֲדִיפוּת. כְּשֶׁרוֹצִים לִבְחֹר דִּירָה, לְמָשָׁל, יֵשׁ לְהִתְעַנְיֵן עַל בֵּית כְּנֶסֶת וּבֵית סֵפֶר תּוֹרָנִי וְעַל חַבְרֵי הַיְלָדִים עוֹד לִפְנֵי הַהִתְעַנְיְנוּת בִּשְׁאַר הַפְּרָטִים. כְּשֶׁמִּתְעַנְיְנִים עַל נֹפֶשׁ, יֵשׁ לְבָרֵר עַל הַכַּשְׁרוּת וְהַחֶבְרָה וְאֵיךְ נִרְאֵית שָׁם הַשַּׁבָּת, עוֹד לִפְנֵי שֶׁסּוֹפְרִים אֶת הַכּוֹכָבִים שֶׁל הַמָּלוֹן. בְּקִצּוּר, אֱמֹר לִי מַה סֵדֶר הָעֲדִיפוּת שֶׁלְּךָ וָאוֹמַר לְךָ מִי אַתָּה. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

 

 
Main Page Main Page Download This Article