Otzarot-Article

עַם קָדֹשׁ לַה' אֱלֹקֶיךָ" (כו-יט) בַּסֵּפֶר "שַׁעֲרֵי אַרְמוֹן" - מְשָׁלִים לַיָּמִים הַנּוֹרָאִים - מְסֻפָּר הַסִּפּוּר הַבָּא, מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה. רַב נוֹדָע, אֶחָד מִגְּדוֹלֵי הַדּוֹר, שֶׁעַל שֻׁלְחָנוֹ הִתְאַחֲדוּ תּוֹרָה וּגְדֻלָּה, חִפֵּשׂ חָתָן מֻפְלָג לְבִתּוֹ הַיְּחִידָה. נָסַע לַיְּשִׁיבָה הַגְּדוֹלָה בְּווֹלוֹזִ'ין וְהִצִּיעַ לִפְנֵי בְּנֵי הַיְּשִׁיבָה קֻשְׁיָה קָשָׁה כַּבַּרְזֶל. כְּדֵי לַעֲנוֹת עָלֶיהָ נִצְרְכוּ לִבְקִיאוּת רְחָבָה וּלְעִיּוּן עָמוֹק, לַחֲרִיפוּת וּגְאוֹנוּת. הַיְּשִׁיבָה הָיְתָה כְּמֶרְקָחָה. נִסּוּ תֵּרוּצִים וְהִפְרִיכוּם, פִּלְפְּלוּ פִּלְפּוּלִים וּסְתָרוּם. סוֹף דָּבָר, לֹא נִמְצָא גַּם אֶחָד שֶׁבְּכֹחוֹ לְהַתִּיר אֶת הַסְּבָךְ. כֵּיוָן שֶׁכָּךְ, הוֹרָה הַגָּאוֹן לִרְתֹּם אֶת הַמֶּרְכָּבָה וְלָשִׂים פָּנָיו לַיְּשִׁיבָה הַבָּאָה.

הָעֶגְלוֹן הִצְלִיף בַּסּוּסִים, הַמֶּרְכָּבָה הֵחֵלָּה לָנוּעַ, וּלְפֶתַע נִשְׁמַע קוֹל בָּהוּל: "עִמְדוּ, עִמְדוּ!"

אָמַר הַגָּאוֹן: לָבֶטַח עוֹד אֶחָד מְבַקֵּשׁ לְנַסּוֹת אֶת כֹּחוֹ.

עוֹד הוּא מוֹרֶה לָעֶגְלוֹן לַעֲצֹר, וְהַבָּחוּר נִתְקַל בְּאֶבֶן וְהִשְׁתַּטַּח אַפַּיִים אָרְצָה. מִהֵר הַגָּאוֹן וְיָרַד מֵהַמֶרְכָּבָה, הֱקִימוֹ עַל רַגְלָיו וְהִמְתִּין שֶׁרוּחוֹ תָּשׁוּב אֵלָיו. אָמַר: "וּבְכֵן, הָבָה וְאֶשְׁמַע!"

אָמַר הַבָּחוּר: "לֹא... אֲנִי הוּא שֶׁבָּאתִי לִשְׁמֹעַ. הָרַב שָׁאַל שְׁאֵלָה חֲמוּרָה, נִסִּינוּ כֹּחֵנוּ וְנִכְשַׁלְנוּ בְּפִתְרוֹנָהּ. אַךְ אֵיךְ יַשְׁאִירֶנּוּ מְגַשְּׁשִׁים בָּאֲפֵלָה, אֵיךְ יִסַּע בְּלִי לְגַלּוֹת אֶת הַתֵּרוּץ הַנָּכוֹן?!"

נַעֲנָה הַגָּאוֹן וְשָׁטַח לִפְנֵי הַבָּחוּר אֶת הַתֵּרוּץ, כַּפְתּוֹר וָפֶרַח.

אוֹרוּ פְּנֵי הַבָּחוּר בְּהַכָּרַת תּוֹדָה וְהוֹדָה לַגָּאוֹן נִרְגָּשׁוֹת. הִנִּיחַ הַגָּאוֹן יָדוֹ עַל כְּתֵפוֹ וְאָמַר: "בּוֹא וְנַחְזֹר לַיְּשִׁיבָה".

חָשַׁב הַבָּחוּר שֶׁהַגָּאוֹן מְבַקֵּשׁ לַחְזֹר עַל הַתֵּרוּץ בְּאָזְנֵי כֻּלָּם. רָאוּ אֶת הַגָּאוֹן חוֹזֵר, וְהִתְקַבְּצוּ סְבִיבוֹ. אָמַר לָהֶם: "בָּאתִי כְּדֵי לְהַצִּיג לִפְנֵיכֶם אֶת חֲתָנִי", וְנָשַׁק לַבָּחוּר הַמֻּפְתָּע.

תָּמְהוּ כֻּלָּם: "הַאִם יָדַע אֶת הַתְּשׁוּבָה הַנְּכוֹנָה?"

אָמַר הַגָּאוֹן: "לֹא".

שָׁאֲלוּ: "אִם כֵּן, בְּמַה טוֹב הוּא מֵאִתָּנוּ?"

וְהֵשִׁיב: "יָקַד בּוֹ רָצוֹן".

קָרְאוּ: "רָצוֹן יָקַד בְּכֻלָּנוּ, כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ נִסָּה כֹּחוֹ בְּתֵרוּץ הַקֻּשְׁיָה".

אָמַר הַגָּאוֹן: "אֱמֶת, וּבְכָל זֹאת יֵשׁ הֶבְדֵּל תְּהוֹמִי בֵּין הָרְצוֹנוֹת. אַתֶּם רְצִיתֶם אֶת כְּבוֹדִי וְיִחוּסִי וְעָשְׁרִי, וְאִלּוּ הוּא בִּקֵּשׁ לָדַעַת אֶת הַתֵּרוּץ בְּשֶׁל אַהֲבַת הַתּוֹרָה הַיּוֹקֶדֶת בּוֹ. כָּזֶה חָתָן אֲנִי מְחַפֵּשׂ".

מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה הוּא, אַךְ לְעִנְיָנֵנוּ הוּבָא כְּמָשָׁל.

וְהַנִּמְשָׁל: בְּעוֹד שְׁבוּעַיִם יָמִים נַעֲמֹד לְדִין, בְּעוֹד שְׁבוּעַיִם יָמִים יִפָּתְחוּ סִפְרֵי חַיִּים וְסִפְרֵי מֵתִים, בְּעוֹד שְׁבוּעַיִם יָמִים נַעֲבֹר לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ כִבְנֵי מָרוֹן (ר"ה טז.) וְנִתְיַצֵּב אֶחָד אֶחָד. כָּל אֶחָד עִם צְרוֹרוֹ, עִם אַמְתַּחְתּוֹ. וּכְפִי שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים בִּסְלִיחוֹת: "כְּדַלִּים וּכְרָשִׁים דָּפַקְנוּ דְּלָתֶיךָ... אֵין לָנוּ פֶּה לְהָשִׁיב, וְלֹא מֵצַח לְהָרִים רֹאשׁ". כְּאוֹתוֹ בָּחוּר שֶׁלֹּא הָיָה בְּפִיו תֵּרוּץ...

וְעִם כָּל זֹאת, נְבַקֵּשׁ שָׁנָה טוֹבָה; נְבַקֵּשׁ לְהִכָּתֵב בְּסֵפֶר חַיִּים טוֹבִים, בְּסֵפֶר מְזוֹנוֹת וּפַרְנָסָה טוֹבָה, נְבַקֵּשׁ שָׁנָה שֶׁל "תַּפּוּחַ בִּדְבָשׁ".

מַשֶּׁהוּ חוֹרֵק כָּאן. מָשָׁל לְמַה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְבָחוּר שֶׁיִּכָּנֵס לַחֲנוּת תַּכְשִׁיטִים יֻקְרָתִית וְיַצְהִיר: "אָמְנָם נָכוֹן הַדָּבָר שֶׁאֵין בְּיָדִי פְּרוּטָה לְפָרְטָהּ, אֲבָל מְבַקֵּשׁ אֲנִי אֶת הַקּוֹלֶקְצְיָה הַיְקָרָה בְּיוֹתֵר"... הֲרֵי יָשִׂים עַצְמוֹ לְלַעַג וָקֶלֶס.

אַךְ זֹאת עֻבְדָּה: אוֹתוֹ בָּחוּר לֹא יָדַע אֶת הַתֵּרוּץ וּבְכָל זֹאת נִבְחַר לַחֲתַן הַגָּאוֹן. וּמַדּוּעַ? כִּי עִקַּר מַעְיָנָיו הָיוּ בִּידִיעַת הַתּוֹרָה, מְשׂוֹשׂ חַיָּיו שֶׁל הַגָּאוֹן.

אַף אָנוּ, אִם נְבַקֵּשׁ חַיִּים וְשׂבַע וְשָׁלוֹם כְּשֶׁלְעַצְמָם, יִשְׁאֲלוּנוּ: בְּאֵיזוֹ זְכוּת וּמַדּוּעַ זֶה מַגִּיעַ לָכֶם? אֲבָל כַּאֲשֶׁר אָנוּ מְבַקְּשִׁים 'אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, מַלֵּא מִשְׁאֲלוֹת לִבֵּנוּ לְטוֹבָה לַעֲבוֹדָתְךָ', 'כָּתְבֵנוּ בְּסֵפֶר חַיִּים לְמַעַנְךָ אֱלֹקִים חַיִּים', 'תֵּן שְׁאֵלָתֵנוּ לָנוּ וְלִבְנֵי בֵּיתֵנוּ, חַיִּים טוֹבִים וַאֲרֻכִּים בְּכָבוֹד וּבִמְנוּחָה, בְּיִרְאָתֶךָ וּבְתוֹרָתֶךָ', וְכַאֲשֶׁר זֶה הָעִקָּר, מְקַבְּלִים הַכֹּל!

וּפָסוּק הוּא בְּפָרָשָׁתֵנוּ: "לְתִתְּךָ עֶלְיוֹן עַל כָּל הַגּוֹיִם... לִתְהִלָּה וּלְשֵׁם וּלְתִפְאָרֶת וְלִהְיֹתְךָ עַם קָדֹשׁ לַה' אֱלֹקֶיךָ כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר". זֶה הָעִקָּר וְזוֹ הַמַּטָּרָה. טוֹב לִהְיוֹת עֶלְיוֹן וְנִפְלָא, לִהְיוֹת לִתְהִלָּה לְשֵׁם וּלְתִפְאָרֶת, אֲבָל אֵין כָּל אֵלּוּ מַטָּרָה אֶלָּא אֶמְצָעִי. וְהָעִקָּר, שֶׁהַחַיִּים יִתְמַלְּאוּ בְּתֹכֶן רוּחָנִי, נַעֲלֶה וְנִשְׂגָּב. וּכְבָר הֻבְטַחְנוּ שֶׁבַּקָּשָׁה לְרוּחָנִיּוּת אֵינָהּ חוֹזֶרֶת רֵיקָם. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	בראשית תש"ע
	השבת, מפתח לגן עדן
	עַם קָדֹשׁ לַה' אֱלֹקֶיךָ" (כו-יט) בַּסֵּפֶר "שַׁעֲרֵי אַרְמוֹן" - מְשָׁלִים לַיָּמִים הַנּוֹרָאִים - מְסֻפָּר הַסִּפּוּר הַבָּא, מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה עַם קָדֹשׁ לַה' אֱלֹקֶיךָ" (כו-יט) בַּסֵּפֶר "שַׁעֲרֵי אַרְמוֹן" - מְשָׁלִים לַיָּמִים הַנּוֹרָאִים - מְסֻפָּר הַסִּפּוּר הַבָּא, מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה. רַב נוֹדָע, אֶחָד מִגְּדוֹלֵי הַדּוֹר, שֶׁעַל שֻׁלְחָנוֹ הִתְאַחֲדוּ תּוֹרָה וּגְדֻלָּה, חִפֵּשׂ חָתָן מֻפְלָג לְבִתּוֹ הַיְּחִידָה. נָסַע לַיְּשִׁיבָה הַגְּדוֹלָה בְּווֹלוֹזִ'ין וְהִצִּיעַ לִפְנֵי בְּנֵי הַיְּשִׁיבָה קֻשְׁיָה קָשָׁה כַּבַּרְזֶל. כְּדֵי לַעֲנוֹת עָלֶיהָ נִצְרְכוּ לִבְקִיאוּת רְחָבָה וּלְעִיּוּן עָמוֹק, לַחֲרִיפוּת וּגְאוֹנוּת. הַיְּשִׁיבָה הָיְתָה כְּמֶרְקָחָה. נִסּוּ תֵּרוּצִים וְהִפְרִיכוּם, פִּלְפְּלוּ פִּלְפּוּלִים וּסְתָרוּם. סוֹף דָּבָר, לֹא נִמְצָא גַּם אֶחָד שֶׁבְּכֹחוֹ לְהַתִּיר אֶת הַסְּבָךְ. כֵּיוָן שֶׁכָּךְ, הוֹרָה הַגָּאוֹן לִרְתֹּם אֶת הַמֶּרְכָּבָה וְלָשִׂים פָּנָיו לַיְּשִׁיבָה הַבָּאָה. הָעֶגְלוֹן הִצְלִיף בַּסּוּסִים, הַמֶּרְכָּבָה הֵחֵלָּה לָנוּעַ, וּלְפֶתַע נִשְׁמַע קוֹל בָּהוּל: "עִמְדוּ, עִמְדוּ!" אָמַר הַגָּאוֹן: לָבֶטַח עוֹד אֶחָד מְבַקֵּשׁ לְנַסּוֹת אֶת כֹּחוֹ. עוֹד הוּא מוֹרֶה לָעֶגְלוֹן לַעֲצֹר, וְהַבָּחוּר נִתְקַל בְּאֶבֶן וְהִשְׁתַּטַּח אַפַּיִים אָרְצָה. מִהֵר הַגָּאוֹן וְיָרַד מֵהַמֶרְכָּבָה, הֱקִימוֹ עַל רַגְלָיו וְהִמְתִּין שֶׁרוּחוֹ תָּשׁוּב אֵלָיו. אָמַר: "וּבְכֵן, הָבָה וְאֶשְׁמַע!" אָמַר הַבָּחוּר: "לֹא... אֲנִי הוּא שֶׁבָּאתִי לִשְׁמֹעַ. הָרַב שָׁאַל שְׁאֵלָה חֲמוּרָה, נִסִּינוּ כֹּחֵנוּ וְנִכְשַׁלְנוּ בְּפִתְרוֹנָהּ. אַךְ אֵיךְ יַשְׁאִירֶנּוּ מְגַשְּׁשִׁים בָּאֲפֵלָה, אֵיךְ יִסַּע בְּלִי לְגַלּוֹת אֶת הַתֵּרוּץ הַנָּכוֹן?!" נַעֲנָה הַגָּאוֹן וְשָׁטַח לִפְנֵי הַבָּחוּר אֶת הַתֵּרוּץ, כַּפְתּוֹר וָפֶרַח. אוֹרוּ פְּנֵי הַבָּחוּר בְּהַכָּרַת תּוֹדָה וְהוֹדָה לַגָּאוֹן נִרְגָּשׁוֹת. הִנִּיחַ הַגָּאוֹן יָדוֹ עַל כְּתֵפוֹ וְאָמַר: "בּוֹא וְנַחְזֹר לַיְּשִׁיבָה". חָשַׁב הַבָּחוּר שֶׁהַגָּאוֹן מְבַקֵּשׁ לַחְזֹר עַל הַתֵּרוּץ בְּאָזְנֵי כֻּלָּם. רָאוּ אֶת הַגָּאוֹן חוֹזֵר, וְהִתְקַבְּצוּ סְבִיבוֹ. אָמַר לָהֶם: "בָּאתִי כְּדֵי לְהַצִּיג לִפְנֵיכֶם אֶת חֲתָנִי", וְנָשַׁק לַבָּחוּר הַמֻּפְתָּע. תָּמְהוּ כֻּלָּם: "הַאִם יָדַע אֶת הַתְּשׁוּבָה הַנְּכוֹנָה?" אָמַר הַגָּאוֹן: "לֹא". שָׁאֲלוּ: "אִם כֵּן, בְּמַה טוֹב הוּא מֵאִתָּנוּ?" וְהֵשִׁיב: "יָקַד בּוֹ רָצוֹן". קָרְאוּ: "רָצוֹן יָקַד בְּכֻלָּנוּ, כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ נִסָּה כֹּחוֹ בְּתֵרוּץ הַקֻּשְׁיָה". אָמַר הַגָּאוֹן: "אֱמֶת, וּבְכָל זֹאת יֵשׁ הֶבְדֵּל תְּהוֹמִי בֵּין הָרְצוֹנוֹת. אַתֶּם רְצִיתֶם אֶת כְּבוֹדִי וְיִחוּסִי וְעָשְׁרִי, וְאִלּוּ הוּא בִּקֵּשׁ לָדַעַת אֶת הַתֵּרוּץ בְּשֶׁל אַהֲבַת הַתּוֹרָה הַיּוֹקֶדֶת בּוֹ. כָּזֶה חָתָן אֲנִי מְחַפֵּשׂ". מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה הוּא, אַךְ לְעִנְיָנֵנוּ הוּבָא כְּמָשָׁל. וְהַנִּמְשָׁל: בְּעוֹד שְׁבוּעַיִם יָמִים נַעֲמֹד לְדִין, בְּעוֹד שְׁבוּעַיִם יָמִים יִפָּתְחוּ סִפְרֵי חַיִּים וְסִפְרֵי מֵתִים, בְּעוֹד שְׁבוּעַיִם יָמִים נַעֲבֹר לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ כִבְנֵי מָרוֹן (ר"ה טז.) וְנִתְיַצֵּב אֶחָד אֶחָד. כָּל אֶחָד עִם צְרוֹרוֹ, עִם אַמְתַּחְתּוֹ. וּכְפִי שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים בִּסְלִיחוֹת: "כְּדַלִּים וּכְרָשִׁים דָּפַקְנוּ דְּלָתֶיךָ... אֵין לָנוּ פֶּה לְהָשִׁיב, וְלֹא מֵצַח לְהָרִים רֹאשׁ". כְּאוֹתוֹ בָּחוּר שֶׁלֹּא הָיָה בְּפִיו תֵּרוּץ... וְעִם כָּל זֹאת, נְבַקֵּשׁ שָׁנָה טוֹבָה; נְבַקֵּשׁ לְהִכָּתֵב בְּסֵפֶר חַיִּים טוֹבִים, בְּסֵפֶר מְזוֹנוֹת וּפַרְנָסָה טוֹבָה, נְבַקֵּשׁ שָׁנָה שֶׁל "תַּפּוּחַ בִּדְבָשׁ". מַשֶּׁהוּ חוֹרֵק כָּאן. מָשָׁל לְמַה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְבָחוּר שֶׁיִּכָּנֵס לַחֲנוּת תַּכְשִׁיטִים יֻקְרָתִית וְיַצְהִיר: "אָמְנָם נָכוֹן הַדָּבָר שֶׁאֵין בְּיָדִי פְּרוּטָה לְפָרְטָהּ, אֲבָל מְבַקֵּשׁ אֲנִי אֶת הַקּוֹלֶקְצְיָה הַיְקָרָה בְּיוֹתֵר"... הֲרֵי יָשִׂים עַצְמוֹ לְלַעַג וָקֶלֶס. אַךְ זֹאת עֻבְדָּה: אוֹתוֹ בָּחוּר לֹא יָדַע אֶת הַתֵּרוּץ וּבְכָל זֹאת נִבְחַר לַחֲתַן הַגָּאוֹן. וּמַדּוּעַ? כִּי עִקַּר מַעְיָנָיו הָיוּ בִּידִיעַת הַתּוֹרָה, מְשׂוֹשׂ חַיָּיו שֶׁל הַגָּאוֹן. אַף אָנוּ, אִם נְבַקֵּשׁ חַיִּים וְשׂבַע וְשָׁלוֹם כְּשֶׁלְעַצְמָם, יִשְׁאֲלוּנוּ: בְּאֵיזוֹ זְכוּת וּמַדּוּעַ זֶה מַגִּיעַ לָכֶם? אֲבָל כַּאֲשֶׁר אָנוּ מְבַקְּשִׁים 'אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, מַלֵּא מִשְׁאֲלוֹת לִבֵּנוּ לְטוֹבָה לַעֲבוֹדָתְךָ', 'כָּתְבֵנוּ בְּסֵפֶר חַיִּים לְמַעַנְךָ אֱלֹקִים חַיִּים', 'תֵּן שְׁאֵלָתֵנוּ לָנוּ וְלִבְנֵי בֵּיתֵנוּ, חַיִּים טוֹבִים וַאֲרֻכִּים בְּכָבוֹד וּבִמְנוּחָה, בְּיִרְאָתֶךָ וּבְתוֹרָתֶךָ', וְכַאֲשֶׁר זֶה הָעִקָּר, מְקַבְּלִים הַכֹּל! וּפָסוּק הוּא בְּפָרָשָׁתֵנוּ: "לְתִתְּךָ עֶלְיוֹן עַל כָּל הַגּוֹיִם... לִתְהִלָּה וּלְשֵׁם וּלְתִפְאָרֶת וְלִהְיֹתְךָ עַם קָדֹשׁ לַה' אֱלֹקֶיךָ כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר". זֶה הָעִקָּר וְזוֹ הַמַּטָּרָה. טוֹב לִהְיוֹת עֶלְיוֹן וְנִפְלָא, לִהְיוֹת לִתְהִלָּה לְשֵׁם וּלְתִפְאָרֶת, אֲבָל אֵין כָּל אֵלּוּ מַטָּרָה אֶלָּא אֶמְצָעִי. וְהָעִקָּר, שֶׁהַחַיִּים יִתְמַלְּאוּ בְּתֹכֶן רוּחָנִי, נַעֲלֶה וְנִשְׂגָּב. וּכְבָר הֻבְטַחְנוּ שֶׁבַּקָּשָׁה לְרוּחָנִיּוּת אֵינָהּ חוֹזֶרֶת רֵיקָם. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)