Otzarot-Article

"וְלֹא יִשְׁמְרֶנּוּ בְּעָלָיו, שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם" (כא-לו) בְּעֵת דָּחֳקוֹ בִּימֵי אַבְרֵכוּתוֹ הֶחְלִיט הֶחָפֵץ חַיִּים לִרְכֹּשׁ פָּרָה וּלְהִתְפַּרְנֵס מֵחֲלָבָהּ. לֹא קַלָּה הָיְתָה הַמְשִׂימָה כִּי חִפֵּשׂ רַבֵּנוּ פָּרָה מְחֻסֶּרֶת קַרְנַיִם כְּדֵי שֶׁלֹּא יַעֲלֶה בְּדַעְתָּהּ אֵי פַּעַם לִנְגֹּחַ פָּרָה אַחֶרֶת אוֹ לִפְגֹעַ חָלִילָה בְּאָדָם. וְכִי יְגַדֵּל מַזִּיק בְּבֵיתוֹ?

לְאַחַר חִפּוּשִׂים מְמֻשָּׁכִים עָלָה בְּיָדוֹ לִמְצֹא פָּרָה כִּרְצוֹנוֹ וְהָיָה מַשְׁגִּיחַ בְּעַצְמוֹ שֶׁדֶּלֶת הָרֶפֶת תִּהְיֶה נְעוּלָה כִּדְבָעֵי, כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּגְרֹם הַפָּרָה נִזְקֵי שֵׁן וָרֶגֶל. וּפַעַם אַחַת נָסַע הֶחָפֵץ חַיִּים מִבֵּיתוֹ וְשָׁכַח לְהַזְהִיר אֶת בְּנֵי הַבַּיִת עַל שְׁמִירַת הַפָּרָה בִּמְיֻחָד. שִׁגֵּר שָׁלִיחַ מְיֻחָד מֵהַדֶּרֶךְ לֵאמֹר שֶׁיַּקְפִּידוּ עַל נְעִילַת הַדֶּלֶת. אַף אֶת הָרוֹעֶה, בְּיָדָיו הִפְקִיד אֶת הַפָּרָה בִּשְׁעוֹת הַיּוֹם, הִזְהִיר חֲזֹר וְהַזְהֵר שֶׁיִּפְקַח עָלֶיהָ עַיִן לְבַל תְּבַעֵר חָלִילָה בְּשָׂדֶה אַחֵר.

פַּעַם הֶחְלִיט הֶחָפֵץ חַיִּים לִנְסֹעַ לִתְקוּפַת מָה לַעֲיָרָה וָשִׁילִישׁוּק, לִלְמֹד שָׁם בִּפְרִישׁוּת בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ. יוֹם אֶחָד יָצָא מִבֵּית הַמִּדְרָשׁ וְחִפֵּשׂ סוֹחֲרִים הַנּוֹסְעִים לְרָאדִין לְיוֹם הַשּׁוּק. מָצָא סוֹחֵר וְהִפְקִיד בְּיָדוֹ מִכְתָּב בַּעֲבוּר אִשְׁתּוֹ. הִזְהִיר אֶת הַסּוֹחֵר, חָזַר וְהִזְהִירוֹ, שֶׁלֹּא יִשְׁכַּח לִמְסֹר אֶת הַמִּכְתָּב לְאִשְׁתּוֹ מִיַּד עִם הַגִּיעוֹ. לְמַעַן הַשֵּׁם, לְבַל יִשְׁכַּח וּלְבַל יִדְחֶה אֶת הַמְּסִירָה, הַמִּכְתָּב חַיָּב לְהַגִּיעַ לִידֵי הָרַבָּנִית עוֹד לִפְנֵי הִפָּתַח יוֹם הַמִּסְחָר. לְאַחַר מִכֵּן, יְאַבֵּד הַמִּכְתָּב מִכָּל חֲשִׁיבוּתוֹ.

הִבְטִיחַ הַסּוֹחֵר שֶׁיִּמְסְרֶנּוּ עִם בּוֹאוֹ וְיָצָא לְדַרְכּוֹ. בַּדֶּרֶךְ הִרְהֵר בַּמִּכְתָּב שֶׁבְּיָדוֹ. מָה יָכוֹל לִהְיוֹת כָּתוּב בּוֹ שֶׁכֹּה נָחוּץ הוּא וְדַוְקָא בְּטֶרֶם הִפָּתַח הַמִּסְחָר? אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁנִּגְלָה לוֹ לְרַבֵּנוּ סוֹד מִסְחָרִי חָשׁוּב דֻּגְמַת בְּאֵיזוֹ סְחוֹרָה כְּדַאי לִסְחֹר בְּיוֹם הַשּׁוּק. רַק כָּךְ, הִסְבִּיר הַשָּׁלִיחַ לְעַצְמוֹ, נִתָּן לְהָבִין מַדּוּעַ כֹּה חָשׁוּב לִמְסֹר אֶת הַמִּכְתָּב בַּהֶקְדֵּם מִשּׁוּם שֶׁלְּאַחַר הַמִּסְחָר יֹאבַד עֶרְכּוֹ. בָּעֲרָה בּוֹ סַקְרָנוּתוֹ, שֶׁהֲרֵי סוֹחֵר הָיָה וְהַמִּסְחָר כָּל עוֹלָמוֹ, לֹא גָּבַר עַל יִצְרוֹ וּפָתַח אֶת הַמִּכְתָּב.

מָה הִשְׁתּוֹמֵם בְּקָרְאוֹ עַל 'מִסְחָרוֹ' שֶׁל רַבֵּנוּ: הוֹאִיל וּבַעֲלֵי הַפָּרָה הֵם וְאַחֲרָאִים לְמַעֲשֶׂיהָ - כָּתַב הֶחָפֵץ חַיִּים - וְהוֹאִיל וּבְיוֹם הַשּׁוּק עוֹבְרוֹת עֲגָלוֹת רַבּוֹת דֶּרֶךְ רְחוֹבָם וַעֲמוּסוֹת הֵן בְּתוֹצֶרֶת חַקְלָאִית מִמִּשְׁקֵי הַנָּכְרִים, בִּקֵּשׁ רַבֵּנוּ מֵהָרַבָּנִית שֶׁתִּכְלָא אֶת הַפָּרָה בְּאוֹתוֹ יוֹם, כְּדֵי שֶׁלֹּא תְּלַחֵךְ חָלִילָה מְעַט יֶרֶק אוֹ שַׁחַת מֵעֶגְלוֹת הַנָּכְרִים. שֶׁהֲרֵי בֶּן נֹחַ אֵינוֹ מוֹחֵל עַל פָּחוֹת מִשְּׁוֵה פְּרוּטָה, וְיַעֲבֹר חָלִילָה בְּאִסּוּר גְּזֵלָה. (חָפֵץ חַיִּים הֶחָדָשׁ, מַיִם חַיִּים)

	יום הכפורים תש"ע
	תנאי הכפרה - שינוי דרך
	"וְכִי יִגֹּף שׁוֹר אִישׁ אֶת שׁוֹר רֵעֵהוּ וָמֵת" (כא-לה) מִלְחָמָה עַזָּה עָרַךְ רַבֵּנוּ אַבְרָהָם אִבְּן עֶזְרָא זַצַ"ל עִם הַמִּינִים וְהַקָּרָאִים מְסַלְּפֵי הַמִּקְרָא הַכּוֹפְרִים בְּמָסֹרֶת רַבּוֹתֵינוּ הַנִּמְשֶׁכֶת דּוֹר אַחַר דּוֹר מֵהַר סִינ "וְלֹא יִשְׁמְרֶנּוּ בְּעָלָיו, שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם" (כא-לו) בְּעֵת דָּחֳקוֹ בִּימֵי אַבְרֵכוּתוֹ הֶחְלִיט הֶחָפֵץ חַיִּים לִרְכֹּשׁ פָּרָה וּלְהִתְפַּרְנֵס מֵחֲלָבָהּ. לֹא קַלָּה הָיְתָה הַמְשִׂימָה כִּי חִפֵּשׂ רַבֵּנוּ פָּרָה מְחֻסֶּרֶת קַרְנַיִם כְּדֵי שֶׁלֹּא יַעֲלֶה בְּדַעְתָּהּ אֵי פַּעַם לִנְגֹּחַ פָּרָה אַחֶרֶת אוֹ לִפְגֹעַ חָלִילָה בְּאָדָם. וְכִי יְגַדֵּל מַזִּיק בְּבֵיתוֹ? לְאַחַר חִפּוּשִׂים מְמֻשָּׁכִים עָלָה בְּיָדוֹ לִמְצֹא פָּרָה כִּרְצוֹנוֹ וְהָיָה מַשְׁגִּיחַ בְּעַצְמוֹ שֶׁדֶּלֶת הָרֶפֶת תִּהְיֶה נְעוּלָה כִּדְבָעֵי, כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּגְרֹם הַפָּרָה נִזְקֵי שֵׁן וָרֶגֶל. וּפַעַם אַחַת נָסַע הֶחָפֵץ חַיִּים מִבֵּיתוֹ וְשָׁכַח לְהַזְהִיר אֶת בְּנֵי הַבַּיִת עַל שְׁמִירַת הַפָּרָה בִּמְיֻחָד. שִׁגֵּר שָׁלִיחַ מְיֻחָד מֵהַדֶּרֶךְ לֵאמֹר שֶׁיַּקְפִּידוּ עַל נְעִילַת הַדֶּלֶת. אַף אֶת הָרוֹעֶה, בְּיָדָיו הִפְקִיד אֶת הַפָּרָה בִּשְׁעוֹת הַיּוֹם, הִזְהִיר חֲזֹר וְהַזְהֵר שֶׁיִּפְקַח עָלֶיהָ עַיִן לְבַל תְּבַעֵר חָלִילָה בְּשָׂדֶה אַחֵר. פַּעַם הֶחְלִיט הֶחָפֵץ חַיִּים לִנְסֹעַ לִתְקוּפַת מָה לַעֲיָרָה וָשִׁילִישׁוּק, לִלְמֹד שָׁם בִּפְרִישׁוּת בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ. יוֹם אֶחָד יָצָא מִבֵּית הַמִּדְרָשׁ וְחִפֵּשׂ סוֹחֲרִים הַנּוֹסְעִים לְרָאדִין לְיוֹם הַשּׁוּק. מָצָא סוֹחֵר וְהִפְקִיד בְּיָדוֹ מִכְתָּב בַּעֲבוּר אִשְׁתּוֹ. הִזְהִיר אֶת הַסּוֹחֵר, חָזַר וְהִזְהִירוֹ, שֶׁלֹּא יִשְׁכַּח לִמְסֹר אֶת הַמִּכְתָּב לְאִשְׁתּוֹ מִיַּד עִם הַגִּיעוֹ. לְמַעַן הַשֵּׁם, לְבַל יִשְׁכַּח וּלְבַל יִדְחֶה אֶת הַמְּסִירָה, הַמִּכְתָּב חַיָּב לְהַגִּיעַ לִידֵי הָרַבָּנִית עוֹד לִפְנֵי הִפָּתַח יוֹם הַמִּסְחָר. לְאַחַר מִכֵּן, יְאַבֵּד הַמִּכְתָּב מִכָּל חֲשִׁיבוּתוֹ. הִבְטִיחַ הַסּוֹחֵר שֶׁיִּמְסְרֶנּוּ עִם בּוֹאוֹ וְיָצָא לְדַרְכּוֹ. בַּדֶּרֶךְ הִרְהֵר בַּמִּכְתָּב שֶׁבְּיָדוֹ. מָה יָכוֹל לִהְיוֹת כָּתוּב בּוֹ שֶׁכֹּה נָחוּץ הוּא וְדַוְקָא בְּטֶרֶם הִפָּתַח הַמִּסְחָר? אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁנִּגְלָה לוֹ לְרַבֵּנוּ סוֹד מִסְחָרִי חָשׁוּב דֻּגְמַת בְּאֵיזוֹ סְחוֹרָה כְּדַאי לִסְחֹר בְּיוֹם הַשּׁוּק. רַק כָּךְ, הִסְבִּיר הַשָּׁלִיחַ לְעַצְמוֹ, נִתָּן לְהָבִין מַדּוּעַ כֹּה חָשׁוּב לִמְסֹר אֶת הַמִּכְתָּב בַּהֶקְדֵּם מִשּׁוּם שֶׁלְּאַחַר הַמִּסְחָר יֹאבַד עֶרְכּוֹ. בָּעֲרָה בּוֹ סַקְרָנוּתוֹ, שֶׁהֲרֵי סוֹחֵר הָיָה וְהַמִּסְחָר כָּל עוֹלָמוֹ, לֹא גָּבַר עַל יִצְרוֹ וּפָתַח אֶת הַמִּכְתָּב. מָה הִשְׁתּוֹמֵם בְּקָרְאוֹ עַל 'מִסְחָרוֹ' שֶׁל רַבֵּנוּ: הוֹאִיל וּבַעֲלֵי הַפָּרָה הֵם וְאַחֲרָאִים לְמַעֲשֶׂיהָ - כָּתַב הֶחָפֵץ חַיִּים - וְהוֹאִיל וּבְיוֹם הַשּׁוּק עוֹבְרוֹת עֲגָלוֹת רַבּוֹת דֶּרֶךְ רְחוֹבָם וַעֲמוּסוֹת הֵן בְּתוֹצֶרֶת חַקְלָאִית מִמִּשְׁקֵי הַנָּכְרִים, בִּקֵּשׁ רַבֵּנוּ מֵהָרַבָּנִית שֶׁתִּכְלָא אֶת הַפָּרָה בְּאוֹתוֹ יוֹם, כְּדֵי שֶׁלֹּא תְּלַחֵךְ חָלִילָה מְעַט יֶרֶק אוֹ שַׁחַת מֵעֶגְלוֹת הַנָּכְרִים. שֶׁהֲרֵי בֶּן נֹחַ אֵינוֹ מוֹחֵל עַל פָּחוֹת מִשְּׁוֵה פְּרוּטָה, וְיַעֲבֹר חָלִילָה בְּאִסּוּר גְּזֵלָה. (חָפֵץ חַיִּים הֶחָדָשׁ, מַיִם חַיִּים)