Otzarot-Article

"זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרַת הַמְּצֹרָע" (יד-ב) הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, נִצְחִית הִיא. אָמְנָם דִּינֵי הַצָּרַעַת וּרְפוּאָתָהּ נוֹהֲגִים רַק בִּזְמַן הַמִּקְדָּשׁ, אֲבָל הַמֶּסֶר וְהָרַעְיוֹנוֹת שֶׁבָּהֶם, מְכֻוָּנִים גַּם אֵלֵינוּ וְחַיָּבִים לְהַדְרִיכֵנוּ.

עַל מַה בָּאִים הַנְּגָעִים? "זֹאת תּוֹרָת הַמְּצֹרָע", דָּרְשׁוּ חֲזַ"ל: הַמּוֹצִיא – רַע, הַמְדַבֵּר לָשׁוֹן הָרַע. וְהַגְּמָרָא (עֶרְכִּין טו:) מַאֲרִיכָה בְּנוֹרָאוֹת הַחֵטְא הָאָיוֹם שֶׁבַּדִּבּוּר הַמֻּפְקָר, שְׁלוּחַ הָרֶסֶן. לָשׁוֹן הָרַע שְׁקוּלָה כְּנֶגֶד שְׁלשׁ הָעֲבֵרוֹת הַחֲמוּרוֹת בְּיוֹתֵר: עֲבוֹדָה זָרָה, גִּלּוּי עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת דַּמִּים. וּמַדּוּעַ, מִשּׁוּם שֶׁהִיא הַפֶּתַח וְהַמָּבוֹא לְכָל חַטַּאת. לָשׁוֹן הָרַע הַמִּשְׁתַּלַּחַת בַּזּוּלַת, דָּשָׁה בִּנְפִילוֹתָיו וּבְחֶסְרוֹנוֹתָיו, שְׂמֵחָה לְאֵדוֹ, הֲרֵיהִי 'שְׁפִיכוּת דַּמִּים' נוֹרָאָה, "חֵץ שָׁחוּט לְשׁוֹנָם" (יִרְמְיָה ט-ז). הַנָּגוּעַ בְּלָשׁוֹן הָרַע, מוֹכִיחַ שֶׁאִישִׁיּוּתוֹ רְקוּבָה וְחוֹלָנִית וְלָכֵן, נְגָעִים בָּאִים עָלָיו. לְהוֹכִיחַ וּלְהַרְאוֹת אֶת הַחוֹלָנִיּוּת וְאֶת הָרִקָּבוֹן. נוֹרָא הַדָּבָר.

וּלְעֻמַּת זֹאת, אִם כַּאֲשֶׁר הַלָּשׁוֹן הָרַע 'מְדַגְּדֵג' בִּקְצֵה הַלָּשׁוֹן, וְהָאָדָם מִתְגַּבֵּר עַל עַצְמוֹ וְכוֹלֵא אֶת הַלַּעַג אוֹ אֶת הַשְּׁנִינָה, וְאֵינוֹ מְסַפֵּר אֶת הַחֲדָשָׁה הַמַּרְעִישָׁה, הֲרֵי מוֹכִיחַ הוּא לְעַצְמוֹ, כִּי הוּא גִּבּוֹר הַכּוֹבֵשׁ אֶת יִצְרוֹ וְשִׂכְלוֹ מִתְגַּבֵּר עַל תְּשׁוּקָתוֹ, מַה רַב שְׂכָרוֹ! וְכָךְ כָּתַב הַגָּאוֹן מִוִּילְנָה זַצַ"ל, 'בְּכָל רֶגַע שֶׁאָדָם חוֹסֵם אֶת פִּיו, הוּא זוֹכֶה לָאוֹר הַגָּנוּז, שֶׁאֵין כָּל מַלְאָךְ וּבְרִיָּה יְכוֹלִים לְשַׁעֵר'.

הֱוֵי אוֹמֵר, הַמְדַבֵּר לָשׁוֹן הָרַע נִמְשָׁל לְנָחָשׁ. וּמַדּוּעַ? כִּי נְשִׁיכַת הַנָּחָשׁ הִיא אִינְסְטִינְקְטִיבִית, רֶפְלֶקְס מֻתְנֶה, יֵצֶר בִּלְתִּי מְרֻסָּן. וְאִלּוּ הַחוֹסֵם אֶת פִּיו נַעֲלֶה מִמַּלְאָךְ. כִּי לַמַּלְאָךְ אֵין יֵצֶר הָרַע וְרָצוֹן רַע, וְאִלּוּ לָאָדָם יֵשׁ רָצוֹן לְדַבֵּר וּלְסַפֵּר וְהוּא מִתְגַּבֵּר עָלָיו וְשׁוֹלֵט בְּעַצְמוֹ.

לְסִכּוּם, לָשׁוֹן הָרַע, פְּשׁוּטוֹ כְּמַשְׁמָעוֹ, הוּא בִּטּוּי שֶׁל רֹעַ; לָדוּשׁ בְּחֶסְרוֹנוֹת הַזּוּלַת, תּוֹךְ אֲטִימוּת לִרְגִישׁוּתוֹ זוֹהִי רִשְׁעוּת.

וְהִנֵּה, כַּאֲשֶׁר הַמְּצֹרָע נִרְפָּא מִמַּחֲלָתוֹ, הוּא מֵבִיא בֵּין הַשְּׁאָר שְׁתֵּי צִפּוֹרִים. מַדּוּעַ? מְפָרֵשׁ רַשִׁ"י, 'לְפִי שֶׁהַנְּגָעִים בָּאִים עַל לָשׁוֹן הָרַע שֶׁהוּא מַעֲשֵׂה פִּטְפּוּטֵי דְּבָרִים, לְפִיכָךְ הֻזְקְקוּ לְטָהֳרָתוֹ צִפּוֹרִים שֶׁמְּפַטְפְּטִין תָּמִיד בְּצִפְצוּף קוֹל'.

נִתְבּוֹנֵן בַּדְּבָרִים וְנִשְׁתּוֹמֵם! מַה רַע בְּצִפְצוּף, בְּצִיּוּץ שֶׁל צִפּוֹרִים, בְּפִטְפּוּט בְּלִי גְּבוּל, כָּל זְמַן שֶׁלֹּא מְדַבְּרִים דְּבָרִים אֲסוּרִים כְּמוֹ לָשׁוֹן הָרַע וּרְכִילוּת, שֶׁקֶר וְהוֹנָאָה? מַדּוּעַ מֻצֶּגֶת כָּאן הַצִּפּוֹר בְּאֹפֶן שְׁלִילִי?

הֲרֵי לָנוּ לִמּוּד נוֹסָף! נוֹרָא הוּא לִצְחֹק עַל הַזּוּלַת, לִלְעֹג, לְהַעֲלִיב. רִשְׁעוּת הִיא לְדַבֵּר לָשׁוֹן הָרַע, לְהַפְרִיחַ רְמָזִים, לִמְנוֹת חֶסְרוֹנוֹת בַּזּוּלַת. אֲבָל מִחוּץ לְכָל אֵלּוּ, מוֹסִיפָה הַתּוֹרָה, אַל תִּהְיוּ כְּצִפּוֹרִים. לָמָּה לְךָ לְצַפְצֵף, לְצַיֵּץ, לְדַבֵּר סְתָם כָּךְ וּלְלַהֵג? אָדָם רְצִינִי, דִּבּוּרָיו שְׁקוּלִים, מְנוּיִים, מְדוּדִים; כָּל מִלָּה מְחֻשֶּׁבֶת וְכָל מִשְׁפָּט בִּמְקוֹמוֹ, לְכָל סִפּוּר יֵשׁ כַּוָּנָה וּמַטָּרָה. 'מִלָּה בַּסֶּלַע, שְׁתִיקָה בִּשְׁנַיִם' (מְגִלָּה יח.), 'הַדִּבּוּר כֶּסֶף, הַשְּׁתִיקָה זָהָב'. וְזֶה תָּלוּי רַק בָּנוּ, הַאִם יִהְיֶה לַמִּלִּים שֶׁלָּנוּ עֵרֶךְ אוֹ שֶׁנִּהְיֶה... כְּצִפּוֹרִים.

סָח הַגָּאוֹן הַצַּדִּיק רַבִּי אִיצָלֶ'ה בְּלָאזֵר זַצַ"ל, מִגְּדוֹלֵי תַּלְמִידֵי הַגָּאוֹן רַבִּי יִשְׂרָאֵל מִסַּלָאנְט זַצַ"ל: פַּעַם אַחַת הִתְלַוֵּיתִי אֶל מוֹרִי וְרַבִּי, וְסִפַּרְתִּי לוֹ דְּבַר מָה שֶׁהָיוּ הַבְּרִיּוֹת סָחוֹת בּוֹ בְּאוֹתָם הַיָּמִים. הָיָה לִי חָשׁוּב שֶׁהָרַב יְהֵא מוּדָע לְכָךְ.

לְפֶתַע הִפְסִיקָנִי וְשָׁאַל: "יֵשׁ לְךָ מַטָּרָה כָּלְשֶׁהִי בְּסִפּוּר זֶה?"

הוֹדֵיתִי שֶׁיֵּשׁ לִי מַטָּרָה בַּסִּפּוּר, וּבִקַּשְׁתִּי לְהַסְבִּירָהּ.

קָטַע הָרַב אֶת הַהֶסְבֵּר וְאָמַר: "אֵין לִי צֹרֶךְ לָדַעַת מַה הַמַּטָּרָה, רַק רָצִיתִי לְוַדֵּא שֶׁאֵין אֵלּוּ דְּבָרִים בְּטֵלִים".

וְעַתָּה, הָבָה נִתְבּוֹנֵן סְבִיבֵנוּ. מִצַּד אֶחָד שֶׁל הַמִּתְרָס מְצוּיִים גְּדוֹלֵי הַדּוֹר הַדְּגוּלִים בְּעֵינֵינוּ, רַבָּנִים וּגְדוֹלֵי תּוֹרָה, שֶׁדִּבּוּרָם שָׁקוּל וּמְחֻשָּׁב, מָדוּד בַּפֶּלֶס. וּמִן הַצַּד הַשֵּׁנִי עוֹמֶדֶת הַתִּקְשֹׁרֶת, שֶׁאַף אִם נִתְעַלֵּם לְרֶגַע מִן הַשְּׁקָרִים וּמֵהַצְּבִיעוּת, מֵהַכָּזָב וּמִן הַמְּגַמַּתִּיּוּת, הֲרֵי כָּל כֻּלָּהּ מִתְאַפְיֶנֶת בְּ'דַבֶּרֶת', בְּ'בַרְבֶּרֶת', בְּשֶׁטֶף שֶׁל מִלִּים – מַמָּשׁ כְּצִפּוֹרִים, וּמִכָּל הַסּוּגִים: תֻּכִּים, עוֹרְבִים, זַרְזִירִים וְיַנְשׁוּפִים. הֵיכָן הַמַּעֲצוֹרִים, אַיֵּה הַ'סְיָג לַחָכְמָה'?

נִזְכֹּר זֹאת גַּם אִם אֵין בְּכֹחֵנוּ לְהִתְנַתֵּק מִמַּבּוּעֵי הַמֶּלֶל, מֵאֶשֶׁד הַדַּבֶּרֶת, מִשֶּׁטֶף הַמִּלִּים. לְכָל הַפָּחוֹת נַשְׂכִּיל לְפַזֵּר אֶת עַרְפֶל הַדִּבּוּרִים מִן הַמּוֹחוֹת. וְיוֹתֵר מִכָּךְ, נֵדַע שֶׁכְּכָל שֶׁהַפִּטְפּוּטִים רַבִּים יוֹתֵר, כָּךְ מִתְגַּלֶּה כִּי לְפָנֵינוּ לֹא אָדָם אֶלָּא... צִפּוֹר!!! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	האזינו תש"ע
	חובת הכרת הטוב לה'
	הַתּוֹרָה נִצְחִית הִיא וּלְקָחֶיהָ נִצְחִיִּים, שְׁרִירִים וְקַיָּמִים בְּכָל תְּקוּפָה, מְכֻוָּנִים לְכָל אָדָם "זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרַת הַמְּצֹרָע" (יד-ב) הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, נִצְחִית הִיא. אָמְנָם דִּינֵי הַצָּרַעַת וּרְפוּאָתָהּ נוֹהֲגִים רַק בִּזְמַן הַמִּקְדָּשׁ, אֲבָל הַמֶּסֶר וְהָרַעְיוֹנוֹת שֶׁבָּהֶם, מְכֻוָּנִים גַּם אֵלֵינוּ וְחַיָּבִים לְהַדְרִיכֵנוּ. עַל מַה בָּאִים הַנְּגָעִים? "זֹאת תּוֹרָת הַמְּצֹרָע", דָּרְשׁוּ חֲזַ"ל: הַמּוֹצִיא – רַע, הַמְדַבֵּר לָשׁוֹן הָרַע. וְהַגְּמָרָא (עֶרְכִּין טו:) מַאֲרִיכָה בְּנוֹרָאוֹת הַחֵטְא הָאָיוֹם שֶׁבַּדִּבּוּר הַמֻּפְקָר, שְׁלוּחַ הָרֶסֶן. לָשׁוֹן הָרַע שְׁקוּלָה כְּנֶגֶד שְׁלשׁ הָעֲבֵרוֹת הַחֲמוּרוֹת בְּיוֹתֵר: עֲבוֹדָה זָרָה, גִּלּוּי עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת דַּמִּים. וּמַדּוּעַ, מִשּׁוּם שֶׁהִיא הַפֶּתַח וְהַמָּבוֹא לְכָל חַטַּאת. לָשׁוֹן הָרַע הַמִּשְׁתַּלַּחַת בַּזּוּלַת, דָּשָׁה בִּנְפִילוֹתָיו וּבְחֶסְרוֹנוֹתָיו, שְׂמֵחָה לְאֵדוֹ, הֲרֵיהִי 'שְׁפִיכוּת דַּמִּים' נוֹרָאָה, "חֵץ שָׁחוּט לְשׁוֹנָם" (יִרְמְיָה ט-ז). הַנָּגוּעַ בְּלָשׁוֹן הָרַע, מוֹכִיחַ שֶׁאִישִׁיּוּתוֹ רְקוּבָה וְחוֹלָנִית וְלָכֵן, נְגָעִים בָּאִים עָלָיו. לְהוֹכִיחַ וּלְהַרְאוֹת אֶת הַחוֹלָנִיּוּת וְאֶת הָרִקָּבוֹן. נוֹרָא הַדָּבָר. וּלְעֻמַּת זֹאת, אִם כַּאֲשֶׁר הַלָּשׁוֹן הָרַע 'מְדַגְּדֵג' בִּקְצֵה הַלָּשׁוֹן, וְהָאָדָם מִתְגַּבֵּר עַל עַצְמוֹ וְכוֹלֵא אֶת הַלַּעַג אוֹ אֶת הַשְּׁנִינָה, וְאֵינוֹ מְסַפֵּר אֶת הַחֲדָשָׁה הַמַּרְעִישָׁה, הֲרֵי מוֹכִיחַ הוּא לְעַצְמוֹ, כִּי הוּא גִּבּוֹר הַכּוֹבֵשׁ אֶת יִצְרוֹ וְשִׂכְלוֹ מִתְגַּבֵּר עַל תְּשׁוּקָתוֹ, מַה רַב שְׂכָרוֹ! וְכָךְ כָּתַב הַגָּאוֹן מִוִּילְנָה זַצַ"ל, 'בְּכָל רֶגַע שֶׁאָדָם חוֹסֵם אֶת פִּיו, הוּא זוֹכֶה לָאוֹר הַגָּנוּז, שֶׁאֵין כָּל מַלְאָךְ וּבְרִיָּה יְכוֹלִים לְשַׁעֵר'. הֱוֵי אוֹמֵר, הַמְדַבֵּר לָשׁוֹן הָרַע נִמְשָׁל לְנָחָשׁ. וּמַדּוּעַ? כִּי נְשִׁיכַת הַנָּחָשׁ הִיא אִינְסְטִינְקְטִיבִית, רֶפְלֶקְס מֻתְנֶה, יֵצֶר בִּלְתִּי מְרֻסָּן. וְאִלּוּ הַחוֹסֵם אֶת פִּיו נַעֲלֶה מִמַּלְאָךְ. כִּי לַמַּלְאָךְ אֵין יֵצֶר הָרַע וְרָצוֹן רַע, וְאִלּוּ לָאָדָם יֵשׁ רָצוֹן לְדַבֵּר וּלְסַפֵּר וְהוּא מִתְגַּבֵּר עָלָיו וְשׁוֹלֵט בְּעַצְמוֹ. לְסִכּוּם, לָשׁוֹן הָרַע, פְּשׁוּטוֹ כְּמַשְׁמָעוֹ, הוּא בִּטּוּי שֶׁל רֹעַ; לָדוּשׁ בְּחֶסְרוֹנוֹת הַזּוּלַת, תּוֹךְ אֲטִימוּת לִרְגִישׁוּתוֹ זוֹהִי רִשְׁעוּת. וְהִנֵּה, כַּאֲשֶׁר הַמְּצֹרָע נִרְפָּא מִמַּחֲלָתוֹ, הוּא מֵבִיא בֵּין הַשְּׁאָר שְׁתֵּי צִפּוֹרִים. מַדּוּעַ? מְפָרֵשׁ רַשִׁ"י, 'לְפִי שֶׁהַנְּגָעִים בָּאִים עַל לָשׁוֹן הָרַע שֶׁהוּא מַעֲשֵׂה פִּטְפּוּטֵי דְּבָרִים, לְפִיכָךְ הֻזְקְקוּ לְטָהֳרָתוֹ צִפּוֹרִים שֶׁמְּפַטְפְּטִין תָּמִיד בְּצִפְצוּף קוֹל'. נִתְבּוֹנֵן בַּדְּבָרִים וְנִשְׁתּוֹמֵם! מַה רַע בְּצִפְצוּף, בְּצִיּוּץ שֶׁל צִפּוֹרִים, בְּפִטְפּוּט בְּלִי גְּבוּל, כָּל זְמַן שֶׁלֹּא מְדַבְּרִים דְּבָרִים אֲסוּרִים כְּמוֹ לָשׁוֹן הָרַע וּרְכִילוּת, שֶׁקֶר וְהוֹנָאָה? מַדּוּעַ מֻצֶּגֶת כָּאן הַצִּפּוֹר בְּאֹפֶן שְׁלִילִי? הֲרֵי לָנוּ לִמּוּד נוֹסָף! נוֹרָא הוּא לִצְחֹק עַל הַזּוּלַת, לִלְעֹג, לְהַעֲלִיב. רִשְׁעוּת הִיא לְדַבֵּר לָשׁוֹן הָרַע, לְהַפְרִיחַ רְמָזִים, לִמְנוֹת חֶסְרוֹנוֹת בַּזּוּלַת. אֲבָל מִחוּץ לְכָל אֵלּוּ, מוֹסִיפָה הַתּוֹרָה, אַל תִּהְיוּ כְּצִפּוֹרִים. לָמָּה לְךָ לְצַפְצֵף, לְצַיֵּץ, לְדַבֵּר סְתָם כָּךְ וּלְלַהֵג? אָדָם רְצִינִי, דִּבּוּרָיו שְׁקוּלִים, מְנוּיִים, מְדוּדִים; כָּל מִלָּה מְחֻשֶּׁבֶת וְכָל מִשְׁפָּט בִּמְקוֹמוֹ, לְכָל סִפּוּר יֵשׁ כַּוָּנָה וּמַטָּרָה. 'מִלָּה בַּסֶּלַע, שְׁתִיקָה בִּשְׁנַיִם' (מְגִלָּה יח.), 'הַדִּבּוּר כֶּסֶף, הַשְּׁתִיקָה זָהָב'. וְזֶה תָּלוּי רַק בָּנוּ, הַאִם יִהְיֶה לַמִּלִּים שֶׁלָּנוּ עֵרֶךְ אוֹ שֶׁנִּהְיֶה... כְּצִפּוֹרִים. סָח הַגָּאוֹן הַצַּדִּיק רַבִּי אִיצָלֶ'ה בְּלָאזֵר זַצַ"ל, מִגְּדוֹלֵי תַּלְמִידֵי הַגָּאוֹן רַבִּי יִשְׂרָאֵל מִסַּלָאנְט זַצַ"ל: פַּעַם אַחַת הִתְלַוֵּיתִי אֶל מוֹרִי וְרַבִּי, וְסִפַּרְתִּי לוֹ דְּבַר מָה שֶׁהָיוּ הַבְּרִיּוֹת סָחוֹת בּוֹ בְּאוֹתָם הַיָּמִים. הָיָה לִי חָשׁוּב שֶׁהָרַב יְהֵא מוּדָע לְכָךְ. לְפֶתַע הִפְסִיקָנִי וְשָׁאַל: "יֵשׁ לְךָ מַטָּרָה כָּלְשֶׁהִי בְּסִפּוּר זֶה?" הוֹדֵיתִי שֶׁיֵּשׁ לִי מַטָּרָה בַּסִּפּוּר, וּבִקַּשְׁתִּי לְהַסְבִּירָהּ. קָטַע הָרַב אֶת הַהֶסְבֵּר וְאָמַר: "אֵין לִי צֹרֶךְ לָדַעַת מַה הַמַּטָּרָה, רַק רָצִיתִי לְוַדֵּא שֶׁאֵין אֵלּוּ דְּבָרִים בְּטֵלִים". וְעַתָּה, הָבָה נִתְבּוֹנֵן סְבִיבֵנוּ. מִצַּד אֶחָד שֶׁל הַמִּתְרָס מְצוּיִים גְּדוֹלֵי הַדּוֹר הַדְּגוּלִים בְּעֵינֵינוּ, רַבָּנִים וּגְדוֹלֵי תּוֹרָה, שֶׁדִּבּוּרָם שָׁקוּל וּמְחֻשָּׁב, מָדוּד בַּפֶּלֶס. וּמִן הַצַּד הַשֵּׁנִי עוֹמֶדֶת הַתִּקְשֹׁרֶת, שֶׁאַף אִם נִתְעַלֵּם לְרֶגַע מִן הַשְּׁקָרִים וּמֵהַצְּבִיעוּת, מֵהַכָּזָב וּמִן הַמְּגַמַּתִּיּוּת, הֲרֵי כָּל כֻּלָּהּ מִתְאַפְיֶנֶת בְּ'דַבֶּרֶת', בְּ'בַרְבֶּרֶת', בְּשֶׁטֶף שֶׁל מִלִּים – מַמָּשׁ כְּצִפּוֹרִים, וּמִכָּל הַסּוּגִים: תֻּכִּים, עוֹרְבִים, זַרְזִירִים וְיַנְשׁוּפִים. הֵיכָן הַמַּעֲצוֹרִים, אַיֵּה הַ'סְיָג לַחָכְמָה'? נִזְכֹּר זֹאת גַּם אִם אֵין בְּכֹחֵנוּ לְהִתְנַתֵּק מִמַּבּוּעֵי הַמֶּלֶל, מֵאֶשֶׁד הַדַּבֶּרֶת, מִשֶּׁטֶף הַמִּלִּים. לְכָל הַפָּחוֹת נַשְׂכִּיל לְפַזֵּר אֶת עַרְפֶל הַדִּבּוּרִים מִן הַמּוֹחוֹת. וְיוֹתֵר מִכָּךְ, נֵדַע שֶׁכְּכָל שֶׁהַפִּטְפּוּטִים רַבִּים יוֹתֵר, כָּךְ מִתְגַּלֶּה כִּי לְפָנֵינוּ לֹא אָדָם אֶלָּא... צִפּוֹר!!! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)