Otzarot-Article

"אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה... בַּמִּדְבָּר בָּעֲרָבָה מוֹל סוּף בֵּין פָּארָן וּבֵין תֹּפֶל וְלָבָן וַחֲצֵרֹת וְדִי זָהָב" (א-א) יָדוּעַ שֶׁ"דִּבּוּר" הוּא לָשׁוֹן קָשָׁה. וְאָכֵן פָּתַח כָּאן משֶׁה רַבֵּנוּ בְּדִבְרֵי תּוֹכֵחָה וּמָנָה כָּאן כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁהִכְעִיסוּ לִפְנֵי הַמָּקוֹם: "וּלְפִיכָךְ סָתַם אֶת הַדְּבָרִים וְהִזְכִּירָן בְּרֶמֶז מִפְּנֵי כְּבוֹדָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל". שֶׁאִלּוּ הָיָה מוֹכִיחָם בְּפֵרוּשׁ וְלֹא בְּרֶמֶז הָיָה בְּכָךְ מִשּׁוּם הַלְבָּנַת פָּנִים.

וְאִם כָּךְ הָיָה, לֹא הָיוּ כָּל זְכֻיּוֹתָיו שֶׁל משֶׁה - הָאִישׁ שֶׁהִנּוֹ דֻּגְמָה וַסֵּמֶל לְאָדָם שֶׁזָּכָה וְזִכָּה אֶת הָרַבִּים וּזְכוּת הָרַבִּים תְּלוּיָה בּוֹ, מַנְחִיל הַתּוֹרָה אֲשֶׁר קְרוּיָה עַל שְׁמוֹ - עוֹמְדִים לוֹ. שַׁעֲרֵי הָעוֹלָם הַבָּא הָיוּ נִנְעָלִים לְפָנָיו בַּעֲווֹן הַלְבָּנַת פָּנִים.

גַּם אִם עַל כַּף הַמֹּאזְנַיִם הָאַחַת - "הַלְבָּנַת פָּנִים" (אַף שֶׁהָיְתָה בְּכַוָּנָה טוֹבָה וּבְאִזְכּוּר כְּלָלִי שֶׁל מַעֲשֶׂה עַתִּיק), וְעַל כַּף הַמֹּאזְנַיִם הַשְּׁנִיָּה - נְשִׂיאַת כָּל הָעָם כֻּלּוֹ 'כַּאֲשֶׁר יִשָּׂא הָאֹמֵן אֶת הַיֹּנֵק' אַרְבָּעִים שָׁנָה רְצוּפוֹת, בְּכָל זֹאת, הַלְבָּנַת הַפָּנִים תַּכְרִיעַ!

רַעַד וְחַלְחָלָה!

הַדְּבָרִים נֶחְרָצִים דַּיָּם וְנַטְעִימָם בְּסִפּוּר מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה. הַגָּאוֹן הַצַּדִּיק רַבִּי יַעֲקֹב יִשְׂרָאֵל לוֹבְּצִ'יאַנְסְקִי זַצַ"ל, חֲתָנוֹ שֶׁל הַסַּבָּא מִנּוֹבְהַרְדוֹק זַצַ"ל, הָיָה בְּנוֹ שֶׁל הָרַב מִבָּרָנוֹבִיץ'. כְּשֶׁנִּפְטַר אָבִיו, הִפְצִירוּ בּוֹ בְּנֵי הַקְּהִלָּה לְמַלֵּא אֶת מְקוֹמוֹ כִּי לֹא מָצְאוּ רָאוּי מִמֶּנּוּ לְאִצְטַלָּה זוֹ. סֵרֵב בְּכָל תֹּקֶף וּבִקֵּשׁ לִבְרֹחַ מִן הַשְּׂרָרָה, אַךְ לְבַסּוֹף נֶעֱתַר. בַּהִזְדַּמְּנוּת הָרִאשׁוֹנָה הִתְפַּטֵּר וְהָיָה לְמַשְׁגִּיחַ בַּיְּשִׁיבָה הַמְּקוֹמִית. מִכָּל מָקוֹם, עִם הִתְמַנּוּתוֹ נִדְרַשׁ לְהַכְרִיעַ בְּדִינֵי נְפָשׁוֹת: פַּרְנְסֵי הָעִיר בִּקְּשׁוּ אֶת הַסְכָּמָתוֹ לְפַטֵּר אֶת הַשַּׁמָּשׁ הַזָּקֵן שֶׁל בֵּית הַכְּנֶסֶת הַגָּדוֹל.

קָשָׁה הָיְתָה עֲבוֹדָתוֹ שֶׁל הַשַּׁמָּשׁ. הָיָה עָלָיו לְהַשְׁכִּים מִבְּעוֹד לַיִל וּלְהַסִּיק אֶת הַתַּנּוּר, כְּדֵי שֶׁרִאשׁוֹנֵי הַלּוֹמְדִים הַמַּגִּיעִים בְּאַשְׁמֹרֶת הַבֹּקֶר, לִפְנֵי תְּפִילַת וָתִיקִין, יִמְצְאוּ אֶת הַמָּקוֹם חַם וְנָעִים וּמוּאָר. כַּמָּה זְמַן אֵפוֹא נוֹתַר לוֹ לִישׁוֹן עַד שֶׁיְּהֵא עָלָיו לְהַשְׁכִּים?! שָׁעָה קַלָּה וְלֹא יוֹתֵר.

עֶשְׂרוֹת שָׁנִים מִלֵּא הַשַּׁמָּשׁ אֶת תַּפְקִידוֹ נֶאֱמָנָה, אֲבָל הַגִּיל גָּבַר עָלָיו. נַעֲשָׂה כְּבַד תְּנוּעָה, קְצַר רְאִיָּה וּקְצַר רוּחַ. אַךְ הַגָּרוּעַ מִכָּל: מְסַיֵּם הָיָה עֲבוֹדָתוֹ בְּשָׁעָה מְאֻחֶרֶת אַחַר חֲצוֹת, מִשְׂתָּרֵךְ לְבֵיתוֹ, שׁוֹכֵב לְנִמְנוּם קַל וּמֵקִיץ... בְּסוֹף זְמַן קְרִיאַת שְׁמַע. הָיוּ הַלּוֹמְדִים בָּאִים בְּטֶרֶם שַׁחַר וּבֵית הַכְּנֶסֶת נָעוּל. חָשׁוּךְ. קַר. אִי אֶפְשָׁר לְהַמְשִׁיךְ כָּךְ, יֵשׁ לִמְצֹא שַׁמָּשׁ צָעִיר וְנִמְרָץ.

צוֹדְקִים. אֲבָל הַשַּׁמָּשׁ מַה יְהֵא עָלָיו? אֶת מֵיטַב שְׁנוֹתָיו מָסַר לַצִּבּוּר וְעַתָּה יֻשְׁלַךְ כִּכְלִי אֵין חֵפֶץ בּוֹ?! זוֹ לֹא רַק הַחֶרְפָּה, לֹא רַק הַבּוּשָׁה. אֶלָּא מִמַּה יִחְיֶה, הֲיִפְשֹׁט יָד?! הֲרֵי לֹא הָיְתָה לוֹ קֶרֶן פֶּנְסְיָה וְלֹא דְּמֵי בִּטּוּחַ לְאֻמִּי.

"תְּדַבְּרוּ אִתּוֹ", בִּקֵּשׁ הָרַב, "הַעֲמִידוּהוּ עַל חֻמְרַת הַמַּצָּב, אוּלַי יִתְעַשֵּׁת וְיָשׁוּב לְתַפְקֵד כְּבָרִאשׁוֹנָה".

הַפַּרְנָסִים מָשְׁכוּ בְּכִתְפֵיהֶם: "דִּבַּרְנוּ בְּלִי סוֹף. אַךְ לֹא הַזְנָחָה כָּאן, אֵינוֹ מִתְרַפֶּה. פָּשׁוּט אֵינוֹ יָכוֹל. זָקֵן הוּא, עָבַר זְמַנּוֹ"...

"אֵין דָּבָר הָעוֹמֵד בִּפְנֵי הָרָצוֹן!" קָבַע הָרַב נֶחֱרָצוֹת. "אֲנִי אֲשׂוֹחַח עִמּוֹ".

"אַדְּרַבָּה", אָמְרוּ הַפַּרְנָסִים, "הַלְוַאי וְיַצְלִיחַ! אֲבָל אִם לָאו, הֲרֵינוּ מְבַקְּשִׁים הַסְכָּמָה לְפַטְּרוֹ. הַקָּהָל אֵינוֹ חַיָּב לִסְבֹּל".

צוֹדְקִים, כְּבָר אָמַרְנוּ.

פָּנָה הָרַב לְשׂוֹחֵחַ עִם הַשַּׁמָּשׁ הַזָּקֵן, וּרְאֵה זֶה פֶּלֶא: הַדְּבָרִים הַיּוֹצְאִים מִן הַלֵּב נִכְנְסוּ אֶל הַלֵּב, וְאָכֵן הוּכַח כִּי אֵין לְךָ דָּבָר הָעוֹמֵד בִּפְנֵי הָרָצוֹן. עֻבְדָּה: הָעוֹלִים בְּטֶרֶם שַׁחַר לְבֵית הַכְּנֶסֶת וְהָרַב בְּרֹאשָׁם, מָצְאוּ אֶת בֵּית הַכְּנֶסֶת פָּתוּחַ, מוּאָר, מוּסָק. הַשַּׁמָּשׁ בָּא, עָשָׂה מְלַאכְתּוֹ וְחָזַר לִישׁוֹן. לָמָּה לֹא, יֶעֱרַב לוֹ. נוֹשֵׂא הַפִּטּוּרִין יָרַד מִן הַפֶּרֶק.

אִישׁ לֹא יָדַע, לֹא הֶעֱלָה בְּדַעְתּוֹ, שֶׁהָרַב אָכֵן שׂוֹחַח עִם הַשַּׁמָּשׁ וְרָאָה שֶׁאֵין עִם מִי לְדַבֵּר... נִכְמְרוּ עַל הַשַּׁמָּשׁ רַחֲמֵי הָרַב וְהָיָה קָם בִּשְׁתַּיִם לִפְנוֹת בֹּקֶר, עוֹלֶה לְבֵית הַמִּדְרָשׁ, מַעֲלֶה אֶת הַנֵּרוֹת בַּנִּבְרֶשֶׁת, עוֹרֵךְ אֶת הָעֵצִים בַּתַּנּוּר וּמֵפִיחַ בָּהֶם אֵשׁ, וְחוֹמֵק לְבֵיתוֹ לְשָׁעָה שֶׁל לִמּוּד. שָׁב וְעוֹלֶה עִם מַשְׁכִּימֵי הַקּוּם וּמְשַׁבֵּחַ בְּאָזְנֵיהֶם אֶת הַשַּׁמָּשׁ שֶׁחָזַר לְמוּטָב...

לַיְלָה אֶחָד חָזַר הַשַּׁמָּשׁ לְבֵיתוֹ בְּשָׁעָה שֶׁלְּאַחַר חֲצוֹת. פָּנָה כְּהֶרְגֵּלוֹ לְנַמְנֵם, וְהַשֵּׁינָה מִמֶּנּוּ וָהָלְאָה. קוֹרֶה, בִּמְיֻחָד בְּגִיל כָּזֶה. הָאוֹרְלוֹגִין צִלְצֵל אַחַת, אַחַת וָחֵצִי, שְׁתַּיִם, שְׁתַּיִם וָחֵצִי... אָמַר לְנַפְשׁוֹ, 'אִם אֲנִי עֵר, עָלַי לְמַלֵּא אֶת תַּפְקִידִי'... קָם וְהִתְלַבֵּשׁ, וְהֵחֵל מְשָׂרֵךְ אֶת רַגְלָיו בָּעֲלָטָה, מְבוֹסֵס בַּשֶּׁלֶג וְקוֹפֵא בַּצִּנָּה. כְּשֶׁהִתְקָרֵב לְבֵית הַמִּדְרָשׁ, הֻפְתַּע: הַמִּבְנֶה שֶׁהָיָה אָמוּר לִהְיוֹת נָעוּל וְאָפֵל, מוּאָר בְּאוֹר יְקָרוֹת.

הֲכֵיצַד?

הַהַכָּרָה הָלְמָה בּוֹ כְּקוּרְנָס, כָּל זְמַן שֶׁהָיָה כֹּחוֹ בְּמָתְנָיו רָעֲדוּ מִמֶּנּוּ חַסְרֵי הַבַּיִת, אָרְחֵי פָּרְחֵי, לֹא הֵעֵזּוּ לְהִשְׁתַּכֵּן בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ. אַךְ עַתָּה, הִתְנַחֲלוּ בּוֹ, עֲשָׂאוּהוּ לְבֵיתָם... אֵיזוֹ חֻצְפָּה, אֵיזוֹ עַזּוּת פָּנִים!

הַכַּעַס מִלֵּא אוֹתוֹ בְּכֹחוֹת עֲלוּמִים, וּבְצַעַד מְאֻשָּׁשׁ עָלָה לְבֵית הַמִּדְרָשׁ וּפָתַח אֶת הַדֶּלֶת בִּתְנוּפָה. וְאָכֵן, כַּאֲשֶׁר שִׁעֵר כֵּן הָיָה. אוֹרֵחַ הִשְׁתַּלֵּט עַל הַמָּקוֹם. לֹא הִסְתַּפֵּק בְּהַעֲלָאַת הַנֵּרוֹת בַּנִּבְרֶשֶׁת, אֶלָּא עוֹסֵק הוּא בְּהַסָּקַת הַתַּנּוּר הַגָּדוֹל מַעֲשֵׂה בַּעַל בַּיִת.

"הֶיי, אַתָּה, מִי נָתַן לְךָ רְשׁוּת? אֵלּוּ עֲצֵי הַקֹּדֶשׁ, רְכוּשׁ בֵּית הַכְּנֶסֶת. כַּבֵּה אֶת הָאֵשׁ וּמִיַּד".

הָרַב גָּחַן עַל הָעֵצִים הַקָּרִים וְהַלַּחִים, שָׁקַד כְּהֶרְגֵּלוֹ לְהָפִיחַ בָּהֶם אֵשׁ. וְלֹא הָיָה זֶה קַל. שָׁמַע אֶת קוֹלוֹ שֶׁל הַשַּׁמָּשׁ, אֶת גְּרִירַת רַגְלָיו וְנֶחְרַד. הֲלֹא אִם יִזְדַּקֵּף, יְזַהֶהוּ הַשַּׁמָּשׁ. יְזַהֶה וְיָבִין. יָבִין מִי קָם מִבְּעוֹד לַיְלָה, מִי טוֹרֵחַ לְהָסִיק אֶת בֵּית הַמִּדְרָשׁ. הָרַב בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ. יָבִין וְיִתְבַּיֵּשׁ בְּעַצְמוֹ, בְּחֻלְשָׁתוֹ, בְּגִילוֹ, בְּאָזְלַת יָדוֹ. לֹא, אֵינוֹ יָכוֹל לְהִזְדַּקֵּף וּלְהֵרָאוֹת בְּפָנָיו. לֹא כָּעֵת.

וְהַשַּׁמָּשׁ כְּבָר מֵאֲחוֹרָיו, פִּיו מָלֵא נֶאָצוֹת וַחֲרָפוֹת. כָּעֵת בְּוַדַּאי לֹא יוּכַל לָצֵאת. הַשַּׁמָּשׁ יִרְאֶה אֶת מִי חֵרֵף וְגִדֵּף...

"הֲחֵרֵשׁ אַתָּה, אֵינְךָ שׁוֹמֵעַ?" צָרַח הַשַּׁמָּשׁ וְהֵחֵל לְכַבֵּד בְּמַתַּת יָד אֶת חֵלֶק הַגּוּף שֶׁמִּחוּץ לַתַּנּוּר...

כָּעֵת, בְּוַדַּאי וּבְוַדַּאי לֹא יוּכַל לָצֵאת...

לְמַזָּלוֹ, חַלָּשׁ הָיָה הַשַּׁמָּשׁ. בִּמְיֻחָד לְאַחַר לֵיל הַשִּׁמּוּרִים, וְשִׁבְעָתַיִם לְאַחַר שֶׁהוּתַשׁ כֹּחוֹ בִּצְרָחוֹת וּבְמַכּוֹת. עָיַף וּפָנָה מִשָּׁם בִּגְרִירַת רַגְלַיִם וּבְנַהַם זוֹעֵף. בֵּינְתַיִם, נָשְׂאוּ מַאֲמַצֵּי הָרַב פְּרִי. הָאֵשׁ נֶאֶחְזָה בַּזְּרָדִים וְאֵלֶּה הִשְׁמִיעוּ קוֹל פִּצְפּוּץ עָלֵז. כְּשֶׁרָאָה הָרַב שֶׁרַגְלֵי הַשַּׁמָּשׁ מִתְרַחֲקוֹת מִהֵר וְנִרְתַּע מֵהַתַּנּוּר הַמִּתְלַקֵּחַ. וְהִנֵּה - כָּל זְקָנוֹ חָרוּךְ. חָמַק סְחוֹר סְחוֹר וְאִגֵּף אֶת הַשַּׁמָּשׁ, שֶׁהִמְשִׁיךְ לִצְרֹחַ אַחֲרָיו בְּהַבְטָחוֹת לְתָפְסוֹ.

שָׁב הָרַב לְבֵיתוֹ, וְהָרַבָּנִית נִדְהֲמָה לְמַרְאֵה פָּנָיו. "יַעֲקֹב יִשְׂרָאֵל, הֵיכָן הַזָּקָן?!"

סָח לָהּ הַכֹּל וּבִקֵּשׁ שֶׁתִּנְצֹר אֶת הַסִּפּוּר כָּל יְמֵי חַיֵּי הַשַּׁמָּשׁ. בִּקֵּשׁ צָעִיף לַעֲטֹף אֶת פָּנָיו בְּצֵאתוֹ, כְּאָדָם הַסּוֹבֵל מִמְּחוֹשֵׁי שִׁנַּיִם.

שָׁמְעָה הָרַבָּנִית וְאָמְרָה: "יַעֲקֹב יִשְׂרָאֵל, יֵשׁ לִי שְׁאֵלָה. מַה הָיִיתָ עוֹשֶׂה אִלּוּ הָיָה הַשַּׁמָּשׁ נִשְׁאַר מֵאֲחוֹרֶיךָ עוֹד שְׁתֵּי דַּקּוֹת?" שֶׁהֲרֵי בָּרֶגַע הָאַחֲרוֹן נֶחֱלַץ כַּאֲשֶׁר הֵחֵלָּה הָאֵשׁ לְהֵאָחֵז בַּזְּרָדִים וְהַזָּקָן נֶחְרַךְ. עוֹד שְׁתֵּי דַּקּוֹת וְהָיְתָה מִתְלַקַּחַת שָׁם לֶהָבָה עַזָּה, מְדוּרָה בִּמְלֹא עֻזָּהּ.

"אֵינִי מֵבִין מַה הַשְּׁאֵלָה", עָנָה הָרַב, "אִם חֲזַ"ל קָבְעוּ שֶׁנֹּחַ לוֹ לָאָדָם שֶׁיַּפִּיל עַצְמוֹ לְתוֹךְ כִּבְשַׁן הָאֵשׁ וְאַל יַלְבִּין פְּנֵי חֲבֵרוֹ, כְּשֶׁהוּא בְּתוֹךְ כִּבְשַׁן הָאֵשׁ בְּוַדַּאי אָסוּר לוֹ לָצֵאת"...

וְהֶעָרָה לְסִיּוּם: מֵעַתָּה נִמָּנַע בְּוַדַּאי מִשֶּׁמֶץ הַלְבָּנַת פָּנִים, וּמַה עַל כָּל מַה שֶׁהָיָה עַד עַתָּה?

וּבְכֵן, בְּמַה שֶׁזּוֹכְרִים - לִכְאוֹרָה אֵין בְּרֵירָה, יֵשׁ לִפְנוֹת וּלְבַקֵּשׁ מְחִילָה. אֱמֶת, אֵין זֶה נָעִים, מַה גְּדוֹלָה הַבּוּשָׁה, אֲבָל הַגְּמָרָא מְגַלָּה לָנוּ שֶׁהִיא חֵלֶק מִן הַכַּפָּרָה. אַךְ אִם חוֹשְׁשִׁים שֶׁהַזּוּלַת יִפָּגַע שׁוּב כַּאֲשֶׁר יַזְכִּירוּ אֶת הַמַּעֲשֶׂה בְּעֵת הַמְּחִילָה, נֶחְלְקוּ בְּכָךְ רַבּוֹתֵינוּ. דַּעַת מָרָן הֶ"חָפֵץ חַיִּים" זַצַ"ל שֶׁיֵּשׁ לְהוֹדִיעוֹ, וְאִלּוּ הַגָּאוֹן רַבִּי יִשְׂרָאֵל מִסַּלָּאנְט זַצַ"ל סָבַר, שֶׁאֵין לְהַתִּיר לְצַעֲרוֹ פַּעַם נוֹסֶפֶת.

וְאִלּוּ כַּאֲשֶׁר אֵין זוֹכְרִים, לִכְאוֹרָה אֵין תַּקָּנָה, שֶׁהֲרֵי אִם אֵינוֹ זוֹכֵר בְּמִי פָּגַע אֵיךְ יוּכַל לְבַקֵּשׁ סְלִיחָה וּמְחִילָה. אִם כֵּן, נַזְכִּיר אֶת דִּבְרֵי בַּעַל "חוֹבוֹת הַלְּבָבוֹת" זַצַ"ל, שֶׁאִם חֲרָטָתוֹ אֲמִתִּית יָבִיא ה' בְּלֵב הָאֲנָשִׁים שֶׁפָּגַע בָּהֶם לִמְחֹל לוֹ. וְעַל כָּךְ נֶאֱמַר "בִּרְצוֹת ה' דַּרְכֵי אִישׁ, גַּם אוֹיְבָיו יַשְׁלִם אִתּוֹ" (מִשְׁלֵי טז-ז).

וּבְנוֹסָף, יַשְׁלִים תְּשׁוּבָתוֹ בְּ"סוּר מֵרָע - וַעֲשֵׂה טוֹב". אִם עָשִׂיתָ חֲבִילוֹת שֶׁל עֲבֵרוֹת, עֲשֵׂה כְּנֶגְדָּן חֲבִילוֹת שֶׁל מִצְווֹת. סִכְסַכְתָּ בֵּין אַחִים - בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ. אַף אָנוּ נֹאמַר, הִלְבַּנְתָּ פָּנִים? עוֹדֵד וְחַזֵּק! שֶׁכָּךְ אָמְרוּ בַּמִּדְרָשׁ (וַיִּקְרָא רַבָּה לג-א): "מָוֶת וְחַיִּים בְּיַד לָשׁוֹן. מִכָּאן אָמַר בֶּן סִירָא, הָיְתָה לְפָנָיו גַּחֶלֶת, נָפַח בָּהּ - הִבְעִירָהּ, רָקַק בָּהּ - וְכָבְתָה". מִי הַגַּחֶלֶת שֶׁעָלֶיהָ מְדַבְּרִים? הֶחָבֵר הוּא הַגַּחֶלֶת, בְּיָדְךָ לְהָפִיחַ בּוֹ רוּחַ חַיִּים בְּמַחְמָאָה, וּלְכַבּוֹתוֹ בִּרְקִיקָה...

וּמַתְאִימִים לְכָאן כָּל כָּךְ דִּבְרֵי חֲזַ"ל: "גָּזַל וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ מִמִּי גָּזַל, יַעֲשֶׂה בָּהֶם צָרְכֵי רַבִּים" (בֵּיצָה סט.); הִלְבִּין פְּנֵי רַבִּים וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ לְמִי - יְפַזֵּר חִיּוּכִים! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	האזינו תש"ע
	האדם - חיה או דג
	"אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה "אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה... בַּמִּדְבָּר בָּעֲרָבָה מוֹל סוּף בֵּין פָּארָן וּבֵין תֹּפֶל וְלָבָן וַחֲצֵרֹת וְדִי זָהָב" (א-א) יָדוּעַ שֶׁ"דִּבּוּר" הוּא לָשׁוֹן קָשָׁה. וְאָכֵן פָּתַח כָּאן משֶׁה רַבֵּנוּ בְּדִבְרֵי תּוֹכֵחָה וּמָנָה כָּאן כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁהִכְעִיסוּ לִפְנֵי הַמָּקוֹם: "וּלְפִיכָךְ סָתַם אֶת הַדְּבָרִים וְהִזְכִּירָן בְּרֶמֶז מִפְּנֵי כְּבוֹדָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל". שֶׁאִלּוּ הָיָה מוֹכִיחָם בְּפֵרוּשׁ וְלֹא בְּרֶמֶז הָיָה בְּכָךְ מִשּׁוּם הַלְבָּנַת פָּנִים. וְאִם כָּךְ הָיָה, לֹא הָיוּ כָּל זְכֻיּוֹתָיו שֶׁל משֶׁה - הָאִישׁ שֶׁהִנּוֹ דֻּגְמָה וַסֵּמֶל לְאָדָם שֶׁזָּכָה וְזִכָּה אֶת הָרַבִּים וּזְכוּת הָרַבִּים תְּלוּיָה בּוֹ, מַנְחִיל הַתּוֹרָה אֲשֶׁר קְרוּיָה עַל שְׁמוֹ - עוֹמְדִים לוֹ. שַׁעֲרֵי הָעוֹלָם הַבָּא הָיוּ נִנְעָלִים לְפָנָיו בַּעֲווֹן הַלְבָּנַת פָּנִים. גַּם אִם עַל כַּף הַמֹּאזְנַיִם הָאַחַת - "הַלְבָּנַת פָּנִים" (אַף שֶׁהָיְתָה בְּכַוָּנָה טוֹבָה וּבְאִזְכּוּר כְּלָלִי שֶׁל מַעֲשֶׂה עַתִּיק), וְעַל כַּף הַמֹּאזְנַיִם הַשְּׁנִיָּה - נְשִׂיאַת כָּל הָעָם כֻּלּוֹ 'כַּאֲשֶׁר יִשָּׂא הָאֹמֵן אֶת הַיֹּנֵק' אַרְבָּעִים שָׁנָה רְצוּפוֹת, בְּכָל זֹאת, הַלְבָּנַת הַפָּנִים תַּכְרִיעַ! רַעַד וְחַלְחָלָה! הַדְּבָרִים נֶחְרָצִים דַּיָּם וְנַטְעִימָם בְּסִפּוּר מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה. הַגָּאוֹן הַצַּדִּיק רַבִּי יַעֲקֹב יִשְׂרָאֵל לוֹבְּצִ'יאַנְסְקִי זַצַ"ל, חֲתָנוֹ שֶׁל הַסַּבָּא מִנּוֹבְהַרְדוֹק זַצַ"ל, הָיָה בְּנוֹ שֶׁל הָרַב מִבָּרָנוֹבִיץ'. כְּשֶׁנִּפְטַר אָבִיו, הִפְצִירוּ בּוֹ בְּנֵי הַקְּהִלָּה לְמַלֵּא אֶת מְקוֹמוֹ כִּי לֹא מָצְאוּ רָאוּי מִמֶּנּוּ לְאִצְטַלָּה זוֹ. סֵרֵב בְּכָל תֹּקֶף וּבִקֵּשׁ לִבְרֹחַ מִן הַשְּׂרָרָה, אַךְ לְבַסּוֹף נֶעֱתַר. בַּהִזְדַּמְּנוּת הָרִאשׁוֹנָה הִתְפַּטֵּר וְהָיָה לְמַשְׁגִּיחַ בַּיְּשִׁיבָה הַמְּקוֹמִית. מִכָּל מָקוֹם, עִם הִתְמַנּוּתוֹ נִדְרַשׁ לְהַכְרִיעַ בְּדִינֵי נְפָשׁוֹת: פַּרְנְסֵי הָעִיר בִּקְּשׁוּ אֶת הַסְכָּמָתוֹ לְפַטֵּר אֶת הַשַּׁמָּשׁ הַזָּקֵן שֶׁל בֵּית הַכְּנֶסֶת הַגָּדוֹל. קָשָׁה הָיְתָה עֲבוֹדָתוֹ שֶׁל הַשַּׁמָּשׁ. הָיָה עָלָיו לְהַשְׁכִּים מִבְּעוֹד לַיִל וּלְהַסִּיק אֶת הַתַּנּוּר, כְּדֵי שֶׁרִאשׁוֹנֵי הַלּוֹמְדִים הַמַּגִּיעִים בְּאַשְׁמֹרֶת הַבֹּקֶר, לִפְנֵי תְּפִילַת וָתִיקִין, יִמְצְאוּ אֶת הַמָּקוֹם חַם וְנָעִים וּמוּאָר. כַּמָּה זְמַן אֵפוֹא נוֹתַר לוֹ לִישׁוֹן עַד שֶׁיְּהֵא עָלָיו לְהַשְׁכִּים?! שָׁעָה קַלָּה וְלֹא יוֹתֵר. עֶשְׂרוֹת שָׁנִים מִלֵּא הַשַּׁמָּשׁ אֶת תַּפְקִידוֹ נֶאֱמָנָה, אֲבָל הַגִּיל גָּבַר עָלָיו. נַעֲשָׂה כְּבַד תְּנוּעָה, קְצַר רְאִיָּה וּקְצַר רוּחַ. אַךְ הַגָּרוּעַ מִכָּל: מְסַיֵּם הָיָה עֲבוֹדָתוֹ בְּשָׁעָה מְאֻחֶרֶת אַחַר חֲצוֹת, מִשְׂתָּרֵךְ לְבֵיתוֹ, שׁוֹכֵב לְנִמְנוּם קַל וּמֵקִיץ... בְּסוֹף זְמַן קְרִיאַת שְׁמַע. הָיוּ הַלּוֹמְדִים בָּאִים בְּטֶרֶם שַׁחַר וּבֵית הַכְּנֶסֶת נָעוּל. חָשׁוּךְ. קַר. אִי אֶפְשָׁר לְהַמְשִׁיךְ כָּךְ, יֵשׁ לִמְצֹא שַׁמָּשׁ צָעִיר וְנִמְרָץ. צוֹדְקִים. אֲבָל הַשַּׁמָּשׁ מַה יְהֵא עָלָיו? אֶת מֵיטַב שְׁנוֹתָיו מָסַר לַצִּבּוּר וְעַתָּה יֻשְׁלַךְ כִּכְלִי אֵין חֵפֶץ בּוֹ?! זוֹ לֹא רַק הַחֶרְפָּה, לֹא רַק הַבּוּשָׁה. אֶלָּא מִמַּה יִחְיֶה, הֲיִפְשֹׁט יָד?! הֲרֵי לֹא הָיְתָה לוֹ קֶרֶן פֶּנְסְיָה וְלֹא דְּמֵי בִּטּוּחַ לְאֻמִּי. "תְּדַבְּרוּ אִתּוֹ", בִּקֵּשׁ הָרַב, "הַעֲמִידוּהוּ עַל חֻמְרַת הַמַּצָּב, אוּלַי יִתְעַשֵּׁת וְיָשׁוּב לְתַפְקֵד כְּבָרִאשׁוֹנָה". הַפַּרְנָסִים מָשְׁכוּ בְּכִתְפֵיהֶם: "דִּבַּרְנוּ בְּלִי סוֹף. אַךְ לֹא הַזְנָחָה כָּאן, אֵינוֹ מִתְרַפֶּה. פָּשׁוּט אֵינוֹ יָכוֹל. זָקֵן הוּא, עָבַר זְמַנּוֹ"... "אֵין דָּבָר הָעוֹמֵד בִּפְנֵי הָרָצוֹן!" קָבַע הָרַב נֶחֱרָצוֹת. "אֲנִי אֲשׂוֹחַח עִמּוֹ". "אַדְּרַבָּה", אָמְרוּ הַפַּרְנָסִים, "הַלְוַאי וְיַצְלִיחַ! אֲבָל אִם לָאו, הֲרֵינוּ מְבַקְּשִׁים הַסְכָּמָה לְפַטְּרוֹ. הַקָּהָל אֵינוֹ חַיָּב לִסְבֹּל". צוֹדְקִים, כְּבָר אָמַרְנוּ. פָּנָה הָרַב לְשׂוֹחֵחַ עִם הַשַּׁמָּשׁ הַזָּקֵן, וּרְאֵה זֶה פֶּלֶא: הַדְּבָרִים הַיּוֹצְאִים מִן הַלֵּב נִכְנְסוּ אֶל הַלֵּב, וְאָכֵן הוּכַח כִּי אֵין לְךָ דָּבָר הָעוֹמֵד בִּפְנֵי הָרָצוֹן. עֻבְדָּה: הָעוֹלִים בְּטֶרֶם שַׁחַר לְבֵית הַכְּנֶסֶת וְהָרַב בְּרֹאשָׁם, מָצְאוּ אֶת בֵּית הַכְּנֶסֶת פָּתוּחַ, מוּאָר, מוּסָק. הַשַּׁמָּשׁ בָּא, עָשָׂה מְלַאכְתּוֹ וְחָזַר לִישׁוֹן. לָמָּה לֹא, יֶעֱרַב לוֹ. נוֹשֵׂא הַפִּטּוּרִין יָרַד מִן הַפֶּרֶק. אִישׁ לֹא יָדַע, לֹא הֶעֱלָה בְּדַעְתּוֹ, שֶׁהָרַב אָכֵן שׂוֹחַח עִם הַשַּׁמָּשׁ וְרָאָה שֶׁאֵין עִם מִי לְדַבֵּר... נִכְמְרוּ עַל הַשַּׁמָּשׁ רַחֲמֵי הָרַב וְהָיָה קָם בִּשְׁתַּיִם לִפְנוֹת בֹּקֶר, עוֹלֶה לְבֵית הַמִּדְרָשׁ, מַעֲלֶה אֶת הַנֵּרוֹת בַּנִּבְרֶשֶׁת, עוֹרֵךְ אֶת הָעֵצִים בַּתַּנּוּר וּמֵפִיחַ בָּהֶם אֵשׁ, וְחוֹמֵק לְבֵיתוֹ לְשָׁעָה שֶׁל לִמּוּד. שָׁב וְעוֹלֶה עִם מַשְׁכִּימֵי הַקּוּם וּמְשַׁבֵּחַ בְּאָזְנֵיהֶם אֶת הַשַּׁמָּשׁ שֶׁחָזַר לְמוּטָב... לַיְלָה אֶחָד חָזַר הַשַּׁמָּשׁ לְבֵיתוֹ בְּשָׁעָה שֶׁלְּאַחַר חֲצוֹת. פָּנָה כְּהֶרְגֵּלוֹ לְנַמְנֵם, וְהַשֵּׁינָה מִמֶּנּוּ וָהָלְאָה. קוֹרֶה, בִּמְיֻחָד בְּגִיל כָּזֶה. הָאוֹרְלוֹגִין צִלְצֵל אַחַת, אַחַת וָחֵצִי, שְׁתַּיִם, שְׁתַּיִם וָחֵצִי... אָמַר לְנַפְשׁוֹ, 'אִם אֲנִי עֵר, עָלַי לְמַלֵּא אֶת תַּפְקִידִי'... קָם וְהִתְלַבֵּשׁ, וְהֵחֵל מְשָׂרֵךְ אֶת רַגְלָיו בָּעֲלָטָה, מְבוֹסֵס בַּשֶּׁלֶג וְקוֹפֵא בַּצִּנָּה. כְּשֶׁהִתְקָרֵב לְבֵית הַמִּדְרָשׁ, הֻפְתַּע: הַמִּבְנֶה שֶׁהָיָה אָמוּר לִהְיוֹת נָעוּל וְאָפֵל, מוּאָר בְּאוֹר יְקָרוֹת. הֲכֵיצַד? הַהַכָּרָה הָלְמָה בּוֹ כְּקוּרְנָס, כָּל זְמַן שֶׁהָיָה כֹּחוֹ בְּמָתְנָיו רָעֲדוּ מִמֶּנּוּ חַסְרֵי הַבַּיִת, אָרְחֵי פָּרְחֵי, לֹא הֵעֵזּוּ לְהִשְׁתַּכֵּן בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ. אַךְ עַתָּה, הִתְנַחֲלוּ בּוֹ, עֲשָׂאוּהוּ לְבֵיתָם... אֵיזוֹ חֻצְפָּה, אֵיזוֹ עַזּוּת פָּנִים! הַכַּעַס מִלֵּא אוֹתוֹ בְּכֹחוֹת עֲלוּמִים, וּבְצַעַד מְאֻשָּׁשׁ עָלָה לְבֵית הַמִּדְרָשׁ וּפָתַח אֶת הַדֶּלֶת בִּתְנוּפָה. וְאָכֵן, כַּאֲשֶׁר שִׁעֵר כֵּן הָיָה. אוֹרֵחַ הִשְׁתַּלֵּט עַל הַמָּקוֹם. לֹא הִסְתַּפֵּק בְּהַעֲלָאַת הַנֵּרוֹת בַּנִּבְרֶשֶׁת, אֶלָּא עוֹסֵק הוּא בְּהַסָּקַת הַתַּנּוּר הַגָּדוֹל מַעֲשֵׂה בַּעַל בַּיִת. "הֶיי, אַתָּה, מִי נָתַן לְךָ רְשׁוּת? אֵלּוּ עֲצֵי הַקֹּדֶשׁ, רְכוּשׁ בֵּית הַכְּנֶסֶת. כַּבֵּה אֶת הָאֵשׁ וּמִיַּד". הָרַב גָּחַן עַל הָעֵצִים הַקָּרִים וְהַלַּחִים, שָׁקַד כְּהֶרְגֵּלוֹ לְהָפִיחַ בָּהֶם אֵשׁ. וְלֹא הָיָה זֶה קַל. שָׁמַע אֶת קוֹלוֹ שֶׁל הַשַּׁמָּשׁ, אֶת גְּרִירַת רַגְלָיו וְנֶחְרַד. הֲלֹא אִם יִזְדַּקֵּף, יְזַהֶהוּ הַשַּׁמָּשׁ. יְזַהֶה וְיָבִין. יָבִין מִי קָם מִבְּעוֹד לַיְלָה, מִי טוֹרֵחַ לְהָסִיק אֶת בֵּית הַמִּדְרָשׁ. הָרַב בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ. יָבִין וְיִתְבַּיֵּשׁ בְּעַצְמוֹ, בְּחֻלְשָׁתוֹ, בְּגִילוֹ, בְּאָזְלַת יָדוֹ. לֹא, אֵינוֹ יָכוֹל לְהִזְדַּקֵּף וּלְהֵרָאוֹת בְּפָנָיו. לֹא כָּעֵת. וְהַשַּׁמָּשׁ כְּבָר מֵאֲחוֹרָיו, פִּיו מָלֵא נֶאָצוֹת וַחֲרָפוֹת. כָּעֵת בְּוַדַּאי לֹא יוּכַל לָצֵאת. הַשַּׁמָּשׁ יִרְאֶה אֶת מִי חֵרֵף וְגִדֵּף... "הֲחֵרֵשׁ אַתָּה, אֵינְךָ שׁוֹמֵעַ?" צָרַח הַשַּׁמָּשׁ וְהֵחֵל לְכַבֵּד בְּמַתַּת יָד אֶת חֵלֶק הַגּוּף שֶׁמִּחוּץ לַתַּנּוּר... כָּעֵת, בְּוַדַּאי וּבְוַדַּאי לֹא יוּכַל לָצֵאת... לְמַזָּלוֹ, חַלָּשׁ הָיָה הַשַּׁמָּשׁ. בִּמְיֻחָד לְאַחַר לֵיל הַשִּׁמּוּרִים, וְשִׁבְעָתַיִם לְאַחַר שֶׁהוּתַשׁ כֹּחוֹ בִּצְרָחוֹת וּבְמַכּוֹת. עָיַף וּפָנָה מִשָּׁם בִּגְרִירַת רַגְלַיִם וּבְנַהַם זוֹעֵף. בֵּינְתַיִם, נָשְׂאוּ מַאֲמַצֵּי הָרַב פְּרִי. הָאֵשׁ נֶאֶחְזָה בַּזְּרָדִים וְאֵלֶּה הִשְׁמִיעוּ קוֹל פִּצְפּוּץ עָלֵז. כְּשֶׁרָאָה הָרַב שֶׁרַגְלֵי הַשַּׁמָּשׁ מִתְרַחֲקוֹת מִהֵר וְנִרְתַּע מֵהַתַּנּוּר הַמִּתְלַקֵּחַ. וְהִנֵּה - כָּל זְקָנוֹ חָרוּךְ. חָמַק סְחוֹר סְחוֹר וְאִגֵּף אֶת הַשַּׁמָּשׁ, שֶׁהִמְשִׁיךְ לִצְרֹחַ אַחֲרָיו בְּהַבְטָחוֹת לְתָפְסוֹ. שָׁב הָרַב לְבֵיתוֹ, וְהָרַבָּנִית נִדְהֲמָה לְמַרְאֵה פָּנָיו. "יַעֲקֹב יִשְׂרָאֵל, הֵיכָן הַזָּקָן?!" סָח לָהּ הַכֹּל וּבִקֵּשׁ שֶׁתִּנְצֹר אֶת הַסִּפּוּר כָּל יְמֵי חַיֵּי הַשַּׁמָּשׁ. בִּקֵּשׁ צָעִיף לַעֲטֹף אֶת פָּנָיו בְּצֵאתוֹ, כְּאָדָם הַסּוֹבֵל מִמְּחוֹשֵׁי שִׁנַּיִם. שָׁמְעָה הָרַבָּנִית וְאָמְרָה: "יַעֲקֹב יִשְׂרָאֵל, יֵשׁ לִי שְׁאֵלָה. מַה הָיִיתָ עוֹשֶׂה אִלּוּ הָיָה הַשַּׁמָּשׁ נִשְׁאַר מֵאֲחוֹרֶיךָ עוֹד שְׁתֵּי דַּקּוֹת?" שֶׁהֲרֵי בָּרֶגַע הָאַחֲרוֹן נֶחֱלַץ כַּאֲשֶׁר הֵחֵלָּה הָאֵשׁ לְהֵאָחֵז בַּזְּרָדִים וְהַזָּקָן נֶחְרַךְ. עוֹד שְׁתֵּי דַּקּוֹת וְהָיְתָה מִתְלַקַּחַת שָׁם לֶהָבָה עַזָּה, מְדוּרָה בִּמְלֹא עֻזָּהּ. "אֵינִי מֵבִין מַה הַשְּׁאֵלָה", עָנָה הָרַב, "אִם חֲזַ"ל קָבְעוּ שֶׁנֹּחַ לוֹ לָאָדָם שֶׁיַּפִּיל עַצְמוֹ לְתוֹךְ כִּבְשַׁן הָאֵשׁ וְאַל יַלְבִּין פְּנֵי חֲבֵרוֹ, כְּשֶׁהוּא בְּתוֹךְ כִּבְשַׁן הָאֵשׁ בְּוַדַּאי אָסוּר לוֹ לָצֵאת"... וְהֶעָרָה לְסִיּוּם: מֵעַתָּה נִמָּנַע בְּוַדַּאי מִשֶּׁמֶץ הַלְבָּנַת פָּנִים, וּמַה עַל כָּל מַה שֶׁהָיָה עַד עַתָּה? וּבְכֵן, בְּמַה שֶׁזּוֹכְרִים - לִכְאוֹרָה אֵין בְּרֵירָה, יֵשׁ לִפְנוֹת וּלְבַקֵּשׁ מְחִילָה. אֱמֶת, אֵין זֶה נָעִים, מַה גְּדוֹלָה הַבּוּשָׁה, אֲבָל הַגְּמָרָא מְגַלָּה לָנוּ שֶׁהִיא חֵלֶק מִן הַכַּפָּרָה. אַךְ אִם חוֹשְׁשִׁים שֶׁהַזּוּלַת יִפָּגַע שׁוּב כַּאֲשֶׁר יַזְכִּירוּ אֶת הַמַּעֲשֶׂה בְּעֵת הַמְּחִילָה, נֶחְלְקוּ בְּכָךְ רַבּוֹתֵינוּ. דַּעַת מָרָן הֶ"חָפֵץ חַיִּים" זַצַ"ל שֶׁיֵּשׁ לְהוֹדִיעוֹ, וְאִלּוּ הַגָּאוֹן רַבִּי יִשְׂרָאֵל מִסַּלָּאנְט זַצַ"ל סָבַר, שֶׁאֵין לְהַתִּיר לְצַעֲרוֹ פַּעַם נוֹסֶפֶת. וְאִלּוּ כַּאֲשֶׁר אֵין זוֹכְרִים, לִכְאוֹרָה אֵין תַּקָּנָה, שֶׁהֲרֵי אִם אֵינוֹ זוֹכֵר בְּמִי פָּגַע אֵיךְ יוּכַל לְבַקֵּשׁ סְלִיחָה וּמְחִילָה. אִם כֵּן, נַזְכִּיר אֶת דִּבְרֵי בַּעַל "חוֹבוֹת הַלְּבָבוֹת" זַצַ"ל, שֶׁאִם חֲרָטָתוֹ אֲמִתִּית יָבִיא ה' בְּלֵב הָאֲנָשִׁים שֶׁפָּגַע בָּהֶם לִמְחֹל לוֹ. וְעַל כָּךְ נֶאֱמַר "בִּרְצוֹת ה' דַּרְכֵי אִישׁ, גַּם אוֹיְבָיו יַשְׁלִם אִתּוֹ" (מִשְׁלֵי טז-ז). וּבְנוֹסָף, יַשְׁלִים תְּשׁוּבָתוֹ בְּ"סוּר מֵרָע - וַעֲשֵׂה טוֹב". אִם עָשִׂיתָ חֲבִילוֹת שֶׁל עֲבֵרוֹת, עֲשֵׂה כְּנֶגְדָּן חֲבִילוֹת שֶׁל מִצְווֹת. סִכְסַכְתָּ בֵּין אַחִים - בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ. אַף אָנוּ נֹאמַר, הִלְבַּנְתָּ פָּנִים? עוֹדֵד וְחַזֵּק! שֶׁכָּךְ אָמְרוּ בַּמִּדְרָשׁ (וַיִּקְרָא רַבָּה לג-א): "מָוֶת וְחַיִּים בְּיַד לָשׁוֹן. מִכָּאן אָמַר בֶּן סִירָא, הָיְתָה לְפָנָיו גַּחֶלֶת, נָפַח בָּהּ - הִבְעִירָהּ, רָקַק בָּהּ - וְכָבְתָה". מִי הַגַּחֶלֶת שֶׁעָלֶיהָ מְדַבְּרִים? הֶחָבֵר הוּא הַגַּחֶלֶת, בְּיָדְךָ לְהָפִיחַ בּוֹ רוּחַ חַיִּים בְּמַחְמָאָה, וּלְכַבּוֹתוֹ בִּרְקִיקָה... וּמַתְאִימִים לְכָאן כָּל כָּךְ דִּבְרֵי חֲזַ"ל: "גָּזַל וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ מִמִּי גָּזַל, יַעֲשֶׂה בָּהֶם צָרְכֵי רַבִּים" (בֵּיצָה סט.); הִלְבִּין פְּנֵי רַבִּים וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ לְמִי - יְפַזֵּר חִיּוּכִים! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)