Otzarot-Article

"וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ" (כז-כ) יִשְׂרָאֵל נִמְשְׁלוּ לְזַיִת, אוֹמֵר בַּעַל 'צְרוֹר הַמֹּר'. מַה זַיִת זֶה מוֹצִיא אֶת שַׁמְנוֹ רַק לְאַחַר שֶׁכּוֹתְשִׁים וְסוֹחֲטִים אוֹתוֹ, כָּךְ גַּם יִשְׂרָאֵל מְגַלִּים אֶת מַעֲלוֹתֵיהֶם לְאַחַר שֶׁבָּאִים עֲלֵיהֶם יִסּוּרִים.

הִנֵּה, הַיְּהוּדִי שֶׁעָלָיו נְסַפֵּר כָּאן, גִּלָּה אֶת אֱמוּנַת הַחֲכָמִים הָעַזָּה שֶׁפִּעְפְּעָה בּוֹ עַל יְדֵי הַיִּסּוּרִים שֶׁבָּאוּ עָלָיו.

בִּשְׁהוּתִי בְּקִרְיַת צָאנְז בִּנְתַנְיָה, פְּגָשַׁנִי אַחַד הַחֲסִידִים בְּשֵׁם הָרַב יִשָּׂכָר דֹּב רוֹזֶנְבֶּרְג, וְרָאִיתִי עָלָיו מְאוֹר פָּנִים מְיֻחָד בְּמִינוֹ. וּמִן הַדְּבָרִים שֶׁסִּפְּרוּ לִי עָלָיו, הֵבַנְתִּי שֶׁמְּדֻבָּר בִּיהוּדִי הַמּוֹסֵר אֶת נַפְשׁוֹ לִדְבָרִים שֶׁבְּרוּחָנִיּוּת, וְעוֹשֶׂה לְמַעַן הַצִּבּוּר בְּצוּרָה יוֹצֵאת מִן הַכְּלָל.

וּכְשֶׁסִּפֵּר לִי בְּעַצְמוֹ מַה עָבַר עָלָיו, הֲבִינוֹתִי מַדּוּעַ הוּא מִתְאַמֵּץ כָּל כָּךְ לַעֲלוֹת וּלְהִתְעַלּוֹת.

מֵהַסִּפּוּר הַמֻּפְלָא שֶׁהָיָה בְּפִיו נוּכַל לִלְמֹד, כִּי יְהוּדִי שֶׁנֵחַן בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים אֲמִתִּית, וְלֹא זָז כִּמְלֹא הַנִּימָה מֵהוֹרָאוֹתָיו שֶׁל רַבּוֹ, יִרְאֶה נִסִּים וְנִפְלָאוֹת וְיִזְכֶּה לִדְבָרִים גְּדוֹלִים בֶּאֱמֶת.

וּמַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה כָּךְ הָיָה. בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת פָּרָשַׁת תְּצַוֶּה, אוֹר לְי"ד בַּאֲדָר א' תשל"ו, נָפַל הָרַב רוֹזֶנְבֶּרְג לְתוֹךְ פִּיר שֶׁל מַעֲלִית בְּעֹמֶק שֶׁל 7 מֶטְרִים. "נֶחְבַּלְתּי קָשׁוֹת", הוּא מְסַפֵּר, "וְהָרוֹפְאִים בְּבֵית הַחוֹלִים לֹא קִדְּמוּנִי בִּבְשׂוֹרוֹת מַרְנִינוֹת".

בְּצִלּוּם הָרֶנְטְגֵּן אֻבְחַן שֶׁיֵּשׁ לִי שֶׁבֶר בַּחֻלְיָה שֶׁבַּשִּׁדְרָה, רח"ל, וּשְׁתֵּי כַּפּוֹת הָרַגְלָיִם הָיוּ מְרֻסָּקוֹת.

הָרוֹפְאִים הִמְלִיצוּ, תִּשְׁמְעוּ טוֹב, לִקְשֹׁר אוֹתִי בִּמְתִיחַת חֶבֶל לַמִּטָּה לִתְקוּפָה שֶׁל תִּשְׁעָה חֳדָשִׁים עַד שָׁנָה תְּמִימָה. לֹא פָּחוֹת וְלֹא יוֹתֵר. וְזֹאת כְּדֵי שֶׁהַחֻלְיָה הַשְּׁבוּרָה לֹא תִּלְחַץ עַל חוּט הַשִּׁדְרָה.

עוֹד אָמְרוּ לִי, כִּי אַחֲרֵי שֶׁאֶהֱיֶה קָשׁוּר לַמִּטָּה בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַתְּקוּפָה הַהִיא, אֶצְטָרֵךְ לַעֲבֹר נִתּוּחַ בַּשִּׁדְרָה, כְּדֵי לְחַבֵּר אֶת הַחֻלְיָה לַחֻלְיוֹת הַסְּמוּכוֹת. וְאִם לֹא דַּי בְּכָל זֶה, אֶזְדַּקֵּק לַעֲבֹר גַּם נִתּוּחַ בָּרַגְלַיִם.

הַצְּפִי הָרְפוּאִי הָיָה שֶׁגַּם אִם אֵצֵא מֵהַנִּתּוּחִים הַלָּלוּ בְּשָׁלוֹם, אֶשָּׁאֵר נָכֶה קָשֶׁה לְכָל חַיַּי.

מְסַפֵּר הָרַב רוֹזֶנְבֶּרְג: כֵּיוָן שֶׁמֵּעוֹדִי לֹא עָשִׂיתִי כָּל פְּעֻלָּה בְּלִי לְהִוָּעֵץ תְּחִלָּה בְּמוֹרִי וְרַבִּי, הַגָּאוֹן הַקָּדוֹשׁ הָאַדְמוֹ"ר מִקְּלוֹיְזֶנְבּוּרְג זַצַ"ל, בַּעַל הַ'שֶּׁפַע חַיִּים', גַּם הַפַּעַם שָׁלַחְתִּי אֶת צִלּוּם הָרֶנְטְגֵּן אֶל הַקֹּדֶשׁ פְּנִימָה, וּבִקַּשְׁתִּי מֵהַרַבִּי שֶׁיְּעַיֵּן בּוֹ.

וְהִנֵּה, חוֹזֵר אֵלַי הַשָּׁלִיחַ, נוֹשֵׁם וְנוֹשֵׁף וְכֻלּוֹ נִרְגָּשׁ. וְאוֹמֵר, שֶׁהַרַבִּי אָמַר שֶׁאַבְחָנָתָם שֶׁל הָרוֹפְאִים עַל שֶׁבֶר בַּחֻלְיָה מֻטְעֵית.

זֹאת וָעוֹד, הָרַבִּי צִוָּה לְהַעֲבִירֵנִי לְבֵית חוֹלִים אַחֵר, שָׁם מִתְמַחִים בִּמְיֻחָד בִּרְפוּאַת שְׁבָרִים בַּפְּרָקִים.

הָרוֹפְאִים, בְּשָׁמְעָם אֶת הוֹרָאָתוֹ שֶׁל הָרַבִּי בְּעִנְיַן הַהַעֲבָרָה לְבֵית חוֹלִים אַחֵר, סֵרְבוּ לָקַחַת עַל עַצְמָם אַחֲרָיוּת לִפְעֻלָּה זוֹ. הֵם טָעֲנוּ שֶׁאָסוּר לְהָזִיזֵנִי כִּמְלֹא הַנִּימָה, וְכָל תְּנוּעָה שֶׁתֵּעָשֶׂה עַתָּה בָּאֵיבָרִים הַפְּגוּעִים, עֲלוּלָה לְשַׁתֵּק אוֹתִי לְגַמְרֵי לְכָל הַחַיִּים.

שׁוּב שָׁלַחְתִּי אֶת דִּבְרֵי הָרוֹפְאִים אֶל הָרַבִּי, אֲבָל בַּעַל הַ'שֶׁפַע חַיִּים' הֶחְזִיר, שֶׁהוּא לוֹקֵחַ אֶת הַדָּבָר עַל אַחֲרָיוּתוֹ. לָכֵן, כְּשֶׁבֵּית הַחוֹלִים דָּרַשׁ שֶׁאֶחְתֹּם עַל הַסְכָּמָתִי לְהַעֲבָרָה, חָתַמְתִּי לְלֹא כָּל פִּקְפּוּק. 'אִם הָרַבִּי לָקַח אַחֲרָיוּת, מַה לִי לַחְשׁשׁ. צַדִּיק גּוֹזֵר וְהַקַּבָּ"ה מְקַיֵּם', אָמַרְתִּי לְעַצְמִי וְלַסּוֹבְבִים אוֹתִי.

וְאָכֵן, הַהַעֲבָרָה עָבְרָה בְּשָׁלוֹם וְלֹא הִתְעוֹרְרָהּ כָּל בְּעָיָה. בְּבֵית הַחוֹלִים הַשֵּׁנִי צִלְּמוּ שׁוּב אֶת הָאֵיבָרִים הַפְּגוּעִים, וְהִנֵּה פִּלְאֵי פְּלָאִים: בַּצִּלּוּם הָאַחֲרוֹן אֻבְחַן שֶׁהַשֶּׁבֶר אֵינֶנּוּ כֹּה חָמוּר, וְאֵינוֹ מַצְרִיךְ קְשִׁירָה לַמִּטָּה. הַחֻלְיָה לֹא נִשְׁבְּרָה וּבְסַךְ הַכֹּל נִדְחְסָה קִמְעָה וְאֵינָהּ לוֹחֶצֶת עַל חוּט הַשִּׁדְרָה.

הַבְּשׂוֹרָה הַזּוֹ כִּמְעַט 'הִקְפִּיצָה' אֶת ר' יִשָּׂכָר דֹּב מִמְּקוֹמוֹ...

נַעֲבֹר לְחַדְרוֹ שֶׁל הָרַבִּי זַצַ"ל. כַּ"ק הָאַדְמוֹ"ר יָרַד בֵּינְתַיִם לִטְבֹּל בַּמִּקְוֶה, וְאַחַר כָּךְ הִתְיַשֵּׁב לְבָרֵר מַה דִּינָהּ שֶׁל בְּהֵמָה שֶׁנִּפְצְעָה בְּשִׁדְרָתָהּ בְּאֹפֶן הַדּוֹמֶה לִפְצִיעָתוֹ שֶׁל הֶחָסִיד. בְּמֶשֶׁךְ כָּל שְׁעוֹת הַלַּיְלָה יָשַׁב הָרַבִּי וְעָרַךְ מַשָּׂא וּמַתָּן הִלְכָתִי, שֶׁבְּסִיּוּמוֹ הִכְשִׁיר אֶת הַבְּהֵמָה.

וְכָל זֶה כְּדֵי 'לְהַכְשִׁיר' אֶת שִׁדְרָתוֹ וְחֻלְיָתוֹ שֶׁל ר' יִשָּׂכָר דֹּב, שֶׁהֲרֵי טְרֵפָה אֵינָהּ חַיָּה...

אַחֲרֵי שָׁבוּעַ הִשְׁתַּחְרַרְתִּי מִבֵּית הַחוֹלִים. אָמְנָם הָיִיתִי רָתוּק עֲדַיִן לְכִסֵּא גַּלְגַּלִּים, אֲבָל בָּרוּךְ הַשֵּׁם לֹא נֶאֱלַצְתִּי לְהִקָּשֵׁר לַמִּטָּה לִתְקוּפָה כֹּה אֲרֻכָּה.

עָבְרוּ עוֹד שְׁלֹשָׁה שָׁבוּעוֹת, וּבִסְעוּדַת פּוּרִים הִתְעַקַּשְׁתִּי לְהַגִּיעַ אֶל שֻׁלְחָנוֹ שֶׁל הָרַבִּי. כַּאֲשֶׁר הִתְקָרָבְתִּי אֵלָיו וְהִתְכּוֹפַפְתִּי מִכִּסֵּא הַגַּלְגַּלִּים כְּדֵי לָתֵת לוֹ 'שָׁלוֹם' וּלְנַשֵּׁק אֶת יָדָיו הַקְּדוֹשׁוֹת, פָּנָה אֵלַי בְּחִיּוּךְ וְאָמַר בְּפָנִים צוֹהֲלוֹת: 'אַחֲרֵי פּוּרִים תּוּכַל לָלֶכֶת עַל הָרַגְלַיִם שֶׁלְּךָ'.

אַחֲרֵי הַסְּעוּדָה הִכְנִיסוּנִי אֶל הַקֹּדֶשׁ פְּנִימָה, וְאָז אָמַר לִי הָרַבִּי בְּהַאי לִישְׁנָא: 'תֵּדַע שֶׁכְּבָר הָיִיתָ בְּעוֹלַם הָאֱמֶת וְהֶחְזַרְנוּ אוֹתְךָ מִשָּׁם, וְהִנְּךָ מַמָּשׁ כְּקָטָן שֶׁנּוֹלַד'.

כֵּיוָן שֶׁאֱמוּנַת צַדִּיקִים פִּעֲמָה בִּי בְּחֹזֶק, קָמְתִּי לְמָחֳרָת בַּבֹּקֶר וְדָרַכְתִּי עַל רַגְלַי. אֲבָל מִיַּד נָפַלְתִּי אָרְצָה כִּי לֹא הָיִיתִי מְסֻגָּל לְכָךְ עֲדַיִן, לַעֲמֹד עַל הָרַגְלַיִם בְּלֹא תְּמִיכָה.

חָזַרְתִּי לְמִטָּתִי. שִׁנַּנְתִּי לְעַצְמִי שׁוּב וָשׁוּב אֶת דְּבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים שֶׁל הָרַבִּי, כִּי אַחֲרֵי פּוּרִים אוּכַל לָלֶכֶת עַל הָרַגְלַיִם שֶׁלִּי. כַּעֲבֹר שָׁעָה קָמְתִּי שׁוּב מֵהַמִּטָּה, וְהַפַּעַם דָּרַכְתִּי בִּזְהִירוּת עַל שְׁתֵּי רַגְלַי, כְּשֶׁמַרְבִּית הַמִּשְׁקָל נִשְׁעָן עַל הַיָּדַיִם הַסּוֹמְכוֹת, וַאֲנִי נִשְׁעָן גַּם עַל הַשִׁידָה שֶׁלְּיַד הַמִּטָּה.

חָלְפָה עוֹד שָׁעָה וְנִסִּיתִי שׁוּב. וְהִנֵּה אֲנִי מְסֻגָּל לַעֲמֹד שְׁנִיּוֹת סְפוּרוֹת בְּכֹחוֹת עַצְמִי. וְכָךְ מִדֵּי שָׁעָה נֶעֱמַדְתִּי עַל רַגְלַי, תּוֹךְ שֶׁאֲנִי מַאֲרִיךְ אֶת זְמַן הָעֲמִידָה, עַד שֶׁבְּסוֹפוֹ שֶׁל הַיּוֹם הָיִיתִי מְסֻגָּל לָלֶכֶת לְבַדִּי, כִּמְעַט לְלֹא כָּל תְּמִיכָה.

כַּעֲבֹר שָׁבוּעוֹת סְפוּרִים לֹא הִרְגַּשְׁתִּי בִּכְאֵבִים בִּכְלָל וְהָלַכְתִּי כְּאַחַד הָאָדָם, מְסַיֵּם הָרַב רוֹזֶנְבֶּרְג.

כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי אֶת סִפּוּרוֹ שֶׁל הָאִישׁ, הֵבַנְתִּי אֶת פֵּשֶׁר הִתְמַסְרוּתוֹ הַבִּלְתִּי נִלְאֵית לְכָל דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, וְגַם רָאִיתִי אֱמוּנַת חֲכָמִים בְּטָהֳרָתָהּ. (בָּרְכִי נַפְשִׁי)

	ראש השנה תש"ע
	סימן טוב ומזל טוב
	"מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק" (כג-ז) מֵהַמַּעֲשֶׂה שֶׁלְּפָנֵינוּ, שֶׁהוּבָא בִּ"מְאוֹרוֹת הַדַּף הַיּוֹמִי" אֶפְשָׁר לִלְמֹד לֶקַח מוּסָרִי מְאַלֵּף בְּיוֹתֵר "וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ" (כז-כ) יִשְׂרָאֵל נִמְשְׁלוּ לְזַיִת, אוֹמֵר בַּעַל 'צְרוֹר הַמֹּר'. מַה זַיִת זֶה מוֹצִיא אֶת שַׁמְנוֹ רַק לְאַחַר שֶׁכּוֹתְשִׁים וְסוֹחֲטִים אוֹתוֹ, כָּךְ גַּם יִשְׂרָאֵל מְגַלִּים אֶת מַעֲלוֹתֵיהֶם לְאַחַר שֶׁבָּאִים עֲלֵיהֶם יִסּוּרִים. הִנֵּה, הַיְּהוּדִי שֶׁעָלָיו נְסַפֵּר כָּאן, גִּלָּה אֶת אֱמוּנַת הַחֲכָמִים הָעַזָּה שֶׁפִּעְפְּעָה בּוֹ עַל יְדֵי הַיִּסּוּרִים שֶׁבָּאוּ עָלָיו. בִּשְׁהוּתִי בְּקִרְיַת צָאנְז בִּנְתַנְיָה, פְּגָשַׁנִי אַחַד הַחֲסִידִים בְּשֵׁם הָרַב יִשָּׂכָר דֹּב רוֹזֶנְבֶּרְג, וְרָאִיתִי עָלָיו מְאוֹר פָּנִים מְיֻחָד בְּמִינוֹ. וּמִן הַדְּבָרִים שֶׁסִּפְּרוּ לִי עָלָיו, הֵבַנְתִּי שֶׁמְּדֻבָּר בִּיהוּדִי הַמּוֹסֵר אֶת נַפְשׁוֹ לִדְבָרִים שֶׁבְּרוּחָנִיּוּת, וְעוֹשֶׂה לְמַעַן הַצִּבּוּר בְּצוּרָה יוֹצֵאת מִן הַכְּלָל. וּכְשֶׁסִּפֵּר לִי בְּעַצְמוֹ מַה עָבַר עָלָיו, הֲבִינוֹתִי מַדּוּעַ הוּא מִתְאַמֵּץ כָּל כָּךְ לַעֲלוֹת וּלְהִתְעַלּוֹת. מֵהַסִּפּוּר הַמֻּפְלָא שֶׁהָיָה בְּפִיו נוּכַל לִלְמֹד, כִּי יְהוּדִי שֶׁנֵחַן בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים אֲמִתִּית, וְלֹא זָז כִּמְלֹא הַנִּימָה מֵהוֹרָאוֹתָיו שֶׁל רַבּוֹ, יִרְאֶה נִסִּים וְנִפְלָאוֹת וְיִזְכֶּה לִדְבָרִים גְּדוֹלִים בֶּאֱמֶת. וּמַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה כָּךְ הָיָה. בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת פָּרָשַׁת תְּצַוֶּה, אוֹר לְי"ד בַּאֲדָר א' תשל"ו, נָפַל הָרַב רוֹזֶנְבֶּרְג לְתוֹךְ פִּיר שֶׁל מַעֲלִית בְּעֹמֶק שֶׁל 7 מֶטְרִים. "נֶחְבַּלְתּי קָשׁוֹת", הוּא מְסַפֵּר, "וְהָרוֹפְאִים בְּבֵית הַחוֹלִים לֹא קִדְּמוּנִי בִּבְשׂוֹרוֹת מַרְנִינוֹת". בְּצִלּוּם הָרֶנְטְגֵּן אֻבְחַן שֶׁיֵּשׁ לִי שֶׁבֶר בַּחֻלְיָה שֶׁבַּשִּׁדְרָה, רח"ל, וּשְׁתֵּי כַּפּוֹת הָרַגְלָיִם הָיוּ מְרֻסָּקוֹת. הָרוֹפְאִים הִמְלִיצוּ, תִּשְׁמְעוּ טוֹב, לִקְשֹׁר אוֹתִי בִּמְתִיחַת חֶבֶל לַמִּטָּה לִתְקוּפָה שֶׁל תִּשְׁעָה חֳדָשִׁים עַד שָׁנָה תְּמִימָה. לֹא פָּחוֹת וְלֹא יוֹתֵר. וְזֹאת כְּדֵי שֶׁהַחֻלְיָה הַשְּׁבוּרָה לֹא תִּלְחַץ עַל חוּט הַשִּׁדְרָה. עוֹד אָמְרוּ לִי, כִּי אַחֲרֵי שֶׁאֶהֱיֶה קָשׁוּר לַמִּטָּה בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַתְּקוּפָה הַהִיא, אֶצְטָרֵךְ לַעֲבֹר נִתּוּחַ בַּשִּׁדְרָה, כְּדֵי לְחַבֵּר אֶת הַחֻלְיָה לַחֻלְיוֹת הַסְּמוּכוֹת. וְאִם לֹא דַּי בְּכָל זֶה, אֶזְדַּקֵּק לַעֲבֹר גַּם נִתּוּחַ בָּרַגְלַיִם. הַצְּפִי הָרְפוּאִי הָיָה שֶׁגַּם אִם אֵצֵא מֵהַנִּתּוּחִים הַלָּלוּ בְּשָׁלוֹם, אֶשָּׁאֵר נָכֶה קָשֶׁה לְכָל חַיַּי. מְסַפֵּר הָרַב רוֹזֶנְבֶּרְג: כֵּיוָן שֶׁמֵּעוֹדִי לֹא עָשִׂיתִי כָּל פְּעֻלָּה בְּלִי לְהִוָּעֵץ תְּחִלָּה בְּמוֹרִי וְרַבִּי, הַגָּאוֹן הַקָּדוֹשׁ הָאַדְמוֹ"ר מִקְּלוֹיְזֶנְבּוּרְג זַצַ"ל, בַּעַל הַ'שֶּׁפַע חַיִּים', גַּם הַפַּעַם שָׁלַחְתִּי אֶת צִלּוּם הָרֶנְטְגֵּן אֶל הַקֹּדֶשׁ פְּנִימָה, וּבִקַּשְׁתִּי מֵהַרַבִּי שֶׁיְּעַיֵּן בּוֹ. וְהִנֵּה, חוֹזֵר אֵלַי הַשָּׁלִיחַ, נוֹשֵׁם וְנוֹשֵׁף וְכֻלּוֹ נִרְגָּשׁ. וְאוֹמֵר, שֶׁהַרַבִּי אָמַר שֶׁאַבְחָנָתָם שֶׁל הָרוֹפְאִים עַל שֶׁבֶר בַּחֻלְיָה מֻטְעֵית. זֹאת וָעוֹד, הָרַבִּי צִוָּה לְהַעֲבִירֵנִי לְבֵית חוֹלִים אַחֵר, שָׁם מִתְמַחִים בִּמְיֻחָד בִּרְפוּאַת שְׁבָרִים בַּפְּרָקִים. הָרוֹפְאִים, בְּשָׁמְעָם אֶת הוֹרָאָתוֹ שֶׁל הָרַבִּי בְּעִנְיַן הַהַעֲבָרָה לְבֵית חוֹלִים אַחֵר, סֵרְבוּ לָקַחַת עַל עַצְמָם אַחֲרָיוּת לִפְעֻלָּה זוֹ. הֵם טָעֲנוּ שֶׁאָסוּר לְהָזִיזֵנִי כִּמְלֹא הַנִּימָה, וְכָל תְּנוּעָה שֶׁתֵּעָשֶׂה עַתָּה בָּאֵיבָרִים הַפְּגוּעִים, עֲלוּלָה לְשַׁתֵּק אוֹתִי לְגַמְרֵי לְכָל הַחַיִּים. שׁוּב שָׁלַחְתִּי אֶת דִּבְרֵי הָרוֹפְאִים אֶל הָרַבִּי, אֲבָל בַּעַל הַ'שֶׁפַע חַיִּים' הֶחְזִיר, שֶׁהוּא לוֹקֵחַ אֶת הַדָּבָר עַל אַחֲרָיוּתוֹ. לָכֵן, כְּשֶׁבֵּית הַחוֹלִים דָּרַשׁ שֶׁאֶחְתֹּם עַל הַסְכָּמָתִי לְהַעֲבָרָה, חָתַמְתִּי לְלֹא כָּל פִּקְפּוּק. 'אִם הָרַבִּי לָקַח אַחֲרָיוּת, מַה לִי לַחְשׁשׁ. צַדִּיק גּוֹזֵר וְהַקַּבָּ"ה מְקַיֵּם', אָמַרְתִּי לְעַצְמִי וְלַסּוֹבְבִים אוֹתִי. וְאָכֵן, הַהַעֲבָרָה עָבְרָה בְּשָׁלוֹם וְלֹא הִתְעוֹרְרָהּ כָּל בְּעָיָה. בְּבֵית הַחוֹלִים הַשֵּׁנִי צִלְּמוּ שׁוּב אֶת הָאֵיבָרִים הַפְּגוּעִים, וְהִנֵּה פִּלְאֵי פְּלָאִים: בַּצִּלּוּם הָאַחֲרוֹן אֻבְחַן שֶׁהַשֶּׁבֶר אֵינֶנּוּ כֹּה חָמוּר, וְאֵינוֹ מַצְרִיךְ קְשִׁירָה לַמִּטָּה. הַחֻלְיָה לֹא נִשְׁבְּרָה וּבְסַךְ הַכֹּל נִדְחְסָה קִמְעָה וְאֵינָהּ לוֹחֶצֶת עַל חוּט הַשִּׁדְרָה. הַבְּשׂוֹרָה הַזּוֹ כִּמְעַט 'הִקְפִּיצָה' אֶת ר' יִשָּׂכָר דֹּב מִמְּקוֹמוֹ... נַעֲבֹר לְחַדְרוֹ שֶׁל הָרַבִּי זַצַ"ל. כַּ"ק הָאַדְמוֹ"ר יָרַד בֵּינְתַיִם לִטְבֹּל בַּמִּקְוֶה, וְאַחַר כָּךְ הִתְיַשֵּׁב לְבָרֵר מַה דִּינָהּ שֶׁל בְּהֵמָה שֶׁנִּפְצְעָה בְּשִׁדְרָתָהּ בְּאֹפֶן הַדּוֹמֶה לִפְצִיעָתוֹ שֶׁל הֶחָסִיד. בְּמֶשֶׁךְ כָּל שְׁעוֹת הַלַּיְלָה יָשַׁב הָרַבִּי וְעָרַךְ מַשָּׂא וּמַתָּן הִלְכָתִי, שֶׁבְּסִיּוּמוֹ הִכְשִׁיר אֶת הַבְּהֵמָה. וְכָל זֶה כְּדֵי 'לְהַכְשִׁיר' אֶת שִׁדְרָתוֹ וְחֻלְיָתוֹ שֶׁל ר' יִשָּׂכָר דֹּב, שֶׁהֲרֵי טְרֵפָה אֵינָהּ חַיָּה... אַחֲרֵי שָׁבוּעַ הִשְׁתַּחְרַרְתִּי מִבֵּית הַחוֹלִים. אָמְנָם הָיִיתִי רָתוּק עֲדַיִן לְכִסֵּא גַּלְגַּלִּים, אֲבָל בָּרוּךְ הַשֵּׁם לֹא נֶאֱלַצְתִּי לְהִקָּשֵׁר לַמִּטָּה לִתְקוּפָה כֹּה אֲרֻכָּה. עָבְרוּ עוֹד שְׁלֹשָׁה שָׁבוּעוֹת, וּבִסְעוּדַת פּוּרִים הִתְעַקַּשְׁתִּי לְהַגִּיעַ אֶל שֻׁלְחָנוֹ שֶׁל הָרַבִּי. כַּאֲשֶׁר הִתְקָרָבְתִּי אֵלָיו וְהִתְכּוֹפַפְתִּי מִכִּסֵּא הַגַּלְגַּלִּים כְּדֵי לָתֵת לוֹ 'שָׁלוֹם' וּלְנַשֵּׁק אֶת יָדָיו הַקְּדוֹשׁוֹת, פָּנָה אֵלַי בְּחִיּוּךְ וְאָמַר בְּפָנִים צוֹהֲלוֹת: 'אַחֲרֵי פּוּרִים תּוּכַל לָלֶכֶת עַל הָרַגְלַיִם שֶׁלְּךָ'. אַחֲרֵי הַסְּעוּדָה הִכְנִיסוּנִי אֶל הַקֹּדֶשׁ פְּנִימָה, וְאָז אָמַר לִי הָרַבִּי בְּהַאי לִישְׁנָא: 'תֵּדַע שֶׁכְּבָר הָיִיתָ בְּעוֹלַם הָאֱמֶת וְהֶחְזַרְנוּ אוֹתְךָ מִשָּׁם, וְהִנְּךָ מַמָּשׁ כְּקָטָן שֶׁנּוֹלַד'. כֵּיוָן שֶׁאֱמוּנַת צַדִּיקִים פִּעֲמָה בִּי בְּחֹזֶק, קָמְתִּי לְמָחֳרָת בַּבֹּקֶר וְדָרַכְתִּי עַל רַגְלַי. אֲבָל מִיַּד נָפַלְתִּי אָרְצָה כִּי לֹא הָיִיתִי מְסֻגָּל לְכָךְ עֲדַיִן, לַעֲמֹד עַל הָרַגְלַיִם בְּלֹא תְּמִיכָה. חָזַרְתִּי לְמִטָּתִי. שִׁנַּנְתִּי לְעַצְמִי שׁוּב וָשׁוּב אֶת דְּבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים שֶׁל הָרַבִּי, כִּי אַחֲרֵי פּוּרִים אוּכַל לָלֶכֶת עַל הָרַגְלַיִם שֶׁלִּי. כַּעֲבֹר שָׁעָה קָמְתִּי שׁוּב מֵהַמִּטָּה, וְהַפַּעַם דָּרַכְתִּי בִּזְהִירוּת עַל שְׁתֵּי רַגְלַי, כְּשֶׁמַרְבִּית הַמִּשְׁקָל נִשְׁעָן עַל הַיָּדַיִם הַסּוֹמְכוֹת, וַאֲנִי נִשְׁעָן גַּם עַל הַשִׁידָה שֶׁלְּיַד הַמִּטָּה. חָלְפָה עוֹד שָׁעָה וְנִסִּיתִי שׁוּב. וְהִנֵּה אֲנִי מְסֻגָּל לַעֲמֹד שְׁנִיּוֹת סְפוּרוֹת בְּכֹחוֹת עַצְמִי. וְכָךְ מִדֵּי שָׁעָה נֶעֱמַדְתִּי עַל רַגְלַי, תּוֹךְ שֶׁאֲנִי מַאֲרִיךְ אֶת זְמַן הָעֲמִידָה, עַד שֶׁבְּסוֹפוֹ שֶׁל הַיּוֹם הָיִיתִי מְסֻגָּל לָלֶכֶת לְבַדִּי, כִּמְעַט לְלֹא כָּל תְּמִיכָה. כַּעֲבֹר שָׁבוּעוֹת סְפוּרִים לֹא הִרְגַּשְׁתִּי בִּכְאֵבִים בִּכְלָל וְהָלַכְתִּי כְּאַחַד הָאָדָם, מְסַיֵּם הָרַב רוֹזֶנְבֶּרְג. כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי אֶת סִפּוּרוֹ שֶׁל הָאִישׁ, הֵבַנְתִּי אֶת פֵּשֶׁר הִתְמַסְרוּתוֹ הַבִּלְתִּי נִלְאֵית לְכָל דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, וְגַם רָאִיתִי אֱמוּנַת חֲכָמִים בְּטָהֳרָתָהּ. (בָּרְכִי נַפְשִׁי)