Otzarot-Article

צוּר יְלָדְךָ תֶּשִׁי וַתִּשְׁכַּח אֵ-ל מְחֹלְלֶךָ" (לב-יח) רַבֵּנוּ בַּחְיֵי זַצַ"ל כָּתַב בְּסִפְרוֹ "חוֹבוֹת הַלְּבָבוֹת" שֶׁבִּתְחִלַּת חֶשְׁבּוֹן הַנֶּפֶשׁ יֵשׁ לָאָדָם לְהוֹדוֹת לְבוֹרְאוֹ עַל תְּחִלַּת הֲוָיָתוֹ. וְיַחְשֹׁב: אִלּוּ הָיְתָה אִמּוֹ מַשְׁלִיכָה אוֹתוֹ בְּלֵדָתוֹ אֶל הָרְחוֹב, וְהָיָה עוֹבֵר שָׁם אָדָם וְחוֹמֵל עָלָיו, וְאוֹסְפוֹ אֶל בֵּיתוֹ וּמְטַפֵּל בּוֹ עַד שֶׁיִּגְדַּל, כַּמָּה הָיָה אַסִּיר תּוֹדָה לְמַצִּילוֹ. וְהַבּוֹרֵא עָשָׂה עִמָּנוּ כָּל זֹאת וְיוֹתֵר, אֵיךְ לֹא נִתְבּוֹנֵן בְּכָךְ. וְכָתַב שֶׁזֶּהוּ שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן: "הַלְה' תִּגְמְלוּ זֹאת עַם נָבָל וְלֹא חָכָם, הֲלוֹא הוּא אָבִיךָ קָּנֶךָ הוּא עָשְׂךָ וַיְכֹנְנֶךָ".

וְהָרַב "אַהֲבַת דָּוִד" זַצַ"ל פֵּרֵשׁ בָּזֶה פְּסוּקֵנוּ: "צוּר" הוּא הַקַּבָּ"ה, "יְלָדְךָ תֶּשִׁי" יְצָרְךָ תִּינוֹק תָּשׁ-כֹּחַ וְחַלָּשׁ, חֲסַר אוֹנִים, כְּדֵי שֶׁתַּכִּיר בְּטוֹבָתוֹ, שֶׁנָּתַן לְךָ כֹּחַ וּבְרִיאוּת וְדַעַת וּתְבוּנָה. "וַתִּשְׁכַּח אֵ-ל מְחֹלְלֶךָ", וְשָׁכַחְתָּ אֶת טוֹבוֹתָיו, שֶׁחוֹלֵל בְּךָ שִׁנּוּי כֹּה רַב לְטוֹבָה מִימֵי הַיַּנְקוּת וְעַד עַתָּה.

סָח הַגָּאוֹן רַבִּי בֶּן צִיּוֹן אַבָּא שָׁאוּל זַצַ"ל: מַעֲשֶׂה בְּתַלְמִיד חָכָם שֶׁקָּם בַּבֹּקֶר וְסִפֵּר לְאִשְׁתּוֹ בְּהִתְפַּעֲמוּת: "בַּלַּיְלָה חָלַמְתִּי שֶׁהַקָּבָּ"ה עוֹמֵד כְּנֶגְדִּי וַאֲנִי מְדַבֵּר אִתּוֹ".

לֹא הִתְפַּעֲלָה וְאָמְרָה: "מַה הַפֶּלֶא, אֵין אָדָם רוֹאֶה בַּחֲלוֹמוֹ אֶלָּא מֵהִרְהוּרֵי לִבּוֹ. כָּל הַיּוֹם לוֹמֵד אַתָּה אֶת תּוֹרָתוֹ שֶׁל הַקַּבָּ"ה, עָמֵל לְהָבִין מַה רְצוֹנוֹ, וְכָל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה שְׁכִינָה כְּנֶגְדּוֹ. וּמַה הַפֶּלֶא שֶׁחָלַמְתָּ כָּךְ?!".

לֹא קִבֵּל דְּבָרֶיהָ. אָמַר: "שְׁלֹשִׁים שָׁנָה לֹא חָלָמְתִּי כָּךְ וּמַדּוּעַ חָלַמְתִּי כָּךְ אֶמֶשׁ?"

וְיֵשׁ בְּסִפּוּר זֶה מֶסֶר נוֹקֵב. יָכוֹל הָאָדָם לִלְמֹד שְׁלֹשִׁים שָׁנָה, וּלְהִתְפַּלֵּל, וּלְקַיֵּם מִצְווֹת, וְלֹא לַחְשֹׁב עַל כָּךְ שֶׁהוּא עוֹמֵד לִפְנֵי הַבּוֹרֵא וּמְשׂוֹחֵחַ עִמּוֹ וּמִדַּבֵּר לְפָנָיו. (אוֹר לְצִיּוֹן, חָכְמָה וּמוּסָר)

	נצבים - וילך תשס"ט
	דע לפני מי אתה עומד
	צוּר יְלָדְךָ תֶּשִׁי וַתִּשְׁכַּח אֵ-ל מְחֹלְלֶךָ" (לב-יח) רַבֵּנוּ בַּחְיֵי זַצַ"ל כָּתַב בְּסִפְרוֹ "חוֹבוֹת הַלְּבָבוֹת" שֶׁבִּתְחִלַּת חֶשְׁבּוֹן הַנֶּפֶשׁ יֵשׁ לָאָדָם לְהוֹדוֹת לְבוֹרְאוֹ עַל תְּחִלַּת הֲוָיָתוֹ צוּר יְלָדְךָ תֶּשִׁי וַתִּשְׁכַּח אֵ-ל מְחֹלְלֶךָ" (לב-יח) רַבֵּנוּ בַּחְיֵי זַצַ"ל כָּתַב בְּסִפְרוֹ "חוֹבוֹת הַלְּבָבוֹת" שֶׁבִּתְחִלַּת חֶשְׁבּוֹן הַנֶּפֶשׁ יֵשׁ לָאָדָם לְהוֹדוֹת לְבוֹרְאוֹ עַל תְּחִלַּת הֲוָיָתוֹ. וְיַחְשֹׁב: אִלּוּ הָיְתָה אִמּוֹ מַשְׁלִיכָה אוֹתוֹ בְּלֵדָתוֹ אֶל הָרְחוֹב, וְהָיָה עוֹבֵר שָׁם אָדָם וְחוֹמֵל עָלָיו, וְאוֹסְפוֹ אֶל בֵּיתוֹ וּמְטַפֵּל בּוֹ עַד שֶׁיִּגְדַּל, כַּמָּה הָיָה אַסִּיר תּוֹדָה לְמַצִּילוֹ. וְהַבּוֹרֵא עָשָׂה עִמָּנוּ כָּל זֹאת וְיוֹתֵר, אֵיךְ לֹא נִתְבּוֹנֵן בְּכָךְ. וְכָתַב שֶׁזֶּהוּ שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן: "הַלְה' תִּגְמְלוּ זֹאת עַם נָבָל וְלֹא חָכָם, הֲלוֹא הוּא אָבִיךָ קָּנֶךָ הוּא עָשְׂךָ וַיְכֹנְנֶךָ". וְהָרַב "אַהֲבַת דָּוִד" זַצַ"ל פֵּרֵשׁ בָּזֶה פְּסוּקֵנוּ: "צוּר" הוּא הַקַּבָּ"ה, "יְלָדְךָ תֶּשִׁי" יְצָרְךָ תִּינוֹק תָּשׁ-כֹּחַ וְחַלָּשׁ, חֲסַר אוֹנִים, כְּדֵי שֶׁתַּכִּיר בְּטוֹבָתוֹ, שֶׁנָּתַן לְךָ כֹּחַ וּבְרִיאוּת וְדַעַת וּתְבוּנָה. "וַתִּשְׁכַּח אֵ-ל מְחֹלְלֶךָ", וְשָׁכַחְתָּ אֶת טוֹבוֹתָיו, שֶׁחוֹלֵל בְּךָ שִׁנּוּי כֹּה רַב לְטוֹבָה מִימֵי הַיַּנְקוּת וְעַד עַתָּה. סָח הַגָּאוֹן רַבִּי בֶּן צִיּוֹן אַבָּא שָׁאוּל זַצַ"ל: מַעֲשֶׂה בְּתַלְמִיד חָכָם שֶׁקָּם בַּבֹּקֶר וְסִפֵּר לְאִשְׁתּוֹ בְּהִתְפַּעֲמוּת: "בַּלַּיְלָה חָלַמְתִּי שֶׁהַקָּבָּ"ה עוֹמֵד כְּנֶגְדִּי וַאֲנִי מְדַבֵּר אִתּוֹ". לֹא הִתְפַּעֲלָה וְאָמְרָה: "מַה הַפֶּלֶא, אֵין אָדָם רוֹאֶה בַּחֲלוֹמוֹ אֶלָּא מֵהִרְהוּרֵי לִבּוֹ. כָּל הַיּוֹם לוֹמֵד אַתָּה אֶת תּוֹרָתוֹ שֶׁל הַקַּבָּ"ה, עָמֵל לְהָבִין מַה רְצוֹנוֹ, וְכָל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה שְׁכִינָה כְּנֶגְדּוֹ. וּמַה הַפֶּלֶא שֶׁחָלַמְתָּ כָּךְ?!". לֹא קִבֵּל דְּבָרֶיהָ. אָמַר: "שְׁלֹשִׁים שָׁנָה לֹא חָלָמְתִּי כָּךְ וּמַדּוּעַ חָלַמְתִּי כָּךְ אֶמֶשׁ?" וְיֵשׁ בְּסִפּוּר זֶה מֶסֶר נוֹקֵב. יָכוֹל הָאָדָם לִלְמֹד שְׁלֹשִׁים שָׁנָה, וּלְהִתְפַּלֵּל, וּלְקַיֵּם מִצְווֹת, וְלֹא לַחְשֹׁב עַל כָּךְ שֶׁהוּא עוֹמֵד לִפְנֵי הַבּוֹרֵא וּמְשׂוֹחֵחַ עִמּוֹ וּמִדַּבֵּר לְפָנָיו. (אוֹר לְצִיּוֹן, חָכְמָה וּמוּסָר)