Otzarot-Article

"יוֹם לַשָּׁנָה יוֹם לַשָּׁנָה תִּשְׂאוּ אֶת עֲוֹנֹתֵיכֶם" (יד-לג) אַרְבָּעִים יוֹם תָּרוּ הַמְרַגְּלִים אֶת הָאָרֶץ וְהוֹצִיאוּ דִּבָּתָהּ רָעָה. כְּשֶׁנָּמַס לֵב הָעָם וּפָרְצוּ בִּבְכִי, "בְּכִיָּה שֶׁל חִנָּם" (תַּעֲנִית כט.), נֶעֶנְשׁוּ בְּחֹמֶר הַדִּין. שָׁנָה בַּמִּדְבָּר, עַל כָּל יוֹם שֶׁל הֲלִיכָה. יֵשׁ כָּאן מֵימָד – אַף כִּי מַבְהִיל בְּחֻמְרָתוֹ – שֶׁל "מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה". אֶלָּא שֶׁכָּאן יֵשׁ לִתְמֹהַּ: הֲלֹא עָנְשָׁם הָיָה עַל שֶׁהֶאֱמִינוּ לַדִּבָּה וְקִבְּלוּ לָשׁוֹן הָרַע שֶׁבְּפִי הַמְרַגְּלִים. וְכַמָּה זְמַן אָרְכָה הַרְצָאַת הַמְרַגְּלִים, חֲצִי שָׁעָה, שָׁעָה? מַדּוּעַ אֵפוֹא נֶעֶנְשׁוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַל כָּל יוֹם שֶׁהַמְּרַגְּלִים הָלְכוּ?!

וְהַתְּשׁוּבָה פְּשׁוּטָה: נָכוֹן הוּא שֶׁהַמְּרַגְּלִים הִרְצוּ שָׁעָה בִּלְבַד. אֲבָל בְּאוֹתָהּ שָׁעָה תֻּמְצְתוּ אַרְבָּעִים יוֹם שֶׁל הֲלִיכָה, רְשָׁמִים שֶׁל כָּל הַתְּקוּפָה. וְאִם שָׁמְעוּ הָעָם וְהִטּוּ לֵב וְאֹזֶן לְשָׁעָה זוֹ הַמְקֻפָּלִים בָּהּ אַרְבָּעִים יוֹם, יִשְּׂאוּ עֹנֶשׁ שֶׁל אַרְבָּעִים יוֹם.

וּמֵעַתָּה, הֲרֵי מִדָּה טוֹבָה מְרֻבָּה: הֲיֵשׁ לְכָל הַבָּאִים לְשִׁעוּר תּוֹרָה מֻשָּׂג עַד כַּמָּה טָרַח הָרַב עַל שִׁעוּר זֶה, כַּמָּה עָמֵל עָלָיו, כַּמָּה יָגַע. כַּמָּה פְּעָמִים לָמַד אֶת הַגְּמָרָא עַד שֶׁתִּהְיֶה רְהוּטָה. עִיֵּן בָּרִאשׁוֹנִים וּבַאַחֲרוֹנִים עַד לִפְסַק הַהֲלָכָה, בָּרַר נָפָה אַחַר נָפָה מַה לּוֹמַר וְאֵיךְ לוֹמַר, עַד שֶׁנִּסַּח אֶת הַשִּׁעוּר בַּצּוּרָה הַבְּהִירָה וְהַקְּלִיטָה בְּיוֹתֵר?! אִם כֵּן, דְּעוּ, אֵין סוֹף לִשְׂכַר מִלָּה אַחַת שֶׁל תּוֹרָה, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה לִשְׂכַר כָּל הַמִּלִּים הַנֶּאֱמָרוֹת בְּשָׁעָה. אֲבָל הַשּׁוֹמְעִים מְקַבְּלִים שָׂכָר כְּנֶגֶד כָּל הַשָּׁעוֹת שֶׁבָּהֶן הֵכִין הָרַב אֶת שִׁעוּרוֹ, עַד מַה כְּדַאי אֵפוֹא לִנְהֹר לְשִׁעוּרֵי תּוֹרָה, מַה עָצוּם וְרַב שְׂכָרָם.

לֹא דַּי לִלְמֹד וּלְשַׁנֵּן הִלְכוֹת שַׁבָּת. גַּם מִי שֶׁיּוֹדְעָן עַל בּוּרְיָן עָלוּל לְהִתָּקֵל בִּשְׁאֵלוֹת חֲדָשׁוֹת וּמְחֻדָּשׁוֹת: הַאִם מֻתָּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּמַגְבוֹנִים לַחִים, הַאִם מֻתָּר לִפְתֹּחַ פְּקָקִים מְחֻסָּמִים, לְהָסִיר לְשׁוֹנִיּוֹת מִפַּחִיּוֹת שְׁתִיָּה. יֵשׁ הַמְּקִלִּים רֹאשׁ וּמְדַמִּים עִנְיָן לְעִנְיָן בְּשִׁטְחִיּוּת, וַעֲלוּלִים לַעֲבֹר עַל אִסּוּרֵי תּוֹרָה בִּהְיוֹתָם "נוֹשְׂאִים וְנוֹתְנִים בַּהֲלָכוֹת". רַק לְאַחַר שְׁלִיטָה מְלֵאָה בַּהֲלָכוֹת יֵשׁ לָשֵׂאת וְלָתֵת בְּעֹמֶק הָעִיּוּן. מִי לָנוּ גְּדוֹלִים מֵרַבִּי יוֹחָנָן וְרֵישׁ לָקִישׁ, שֶׁהִקְדִּישׁוּ לְלִמּוּדֵי הִלְכוֹת שַׁבָּת שָׁלֹשׁ שָׁנִים וּמֶחֱצָה (יְרוּשַׁלְמִי שַׁבָּת ז-ב).

עַל הַמְּדַמִּים דָּבָר לְדָבָר בְּשִׁטְחִיּוּת וּבְלֹא הַעֲמָקָה, נָשָׂא הַגָּאוֹן רַבִּי בֶּן-צִיּוֹן כֹּהֵן זַצַ"ל מִגֶּ'רְבָּה אֶת הַמָּשָׁל הַנּוֹדָע:

בֵּן כְּסִיל תּוּגַת אִמּוֹ יָשַׁב בַּבַּיִת תַּחַת סִינוֹרָהּ. אָמַר הָאָב: "יֵלֵךְ בֵּין הַבְּרִיּוֹת וְיִהְיֶה אָדָם מִן הַיִּשּׁוּב".

תָּפְרָה לוֹ אִמּוֹ בְּגָדִים נָאִים וְנֶהֶנְתָה לִרְאוֹתוֹ הָדוּר בָּהֶם. הִתְפַּעֲלָה: "כַּמָּה נָאֶה אַתָּה! הַלְוַאי וְאֶזְכֶּה לִרְאוֹתְךָ כָּךְ הָדוּר בַּחֲתֻנָּתְךָ".

נָשְׂאָה הַבְּרָכָה חֵן בְּעֵינָיו. יָצָא, וּמוּלוֹ בָּאוּ הַשָּׁכֵן וְאִשְׁתּוֹ. אָמַר לוֹ הַנַּעַר: "כַּמָּה נָאֶה אַתָּה, הַלְוַאי וְאֶזְכֶּה לִרְאוֹתְךָ כָּךְ הָדוּר בַּחֲתֻנָּתְךָ".

הִתְחַלְחֲלָה הַשְּׁכֵנָה וְהַשָּׁכֵן גָּעַר בּוֹ בְּזַעַם. נִמְלַט הַבָּיְתָה וּבָכָה. שָׁמְעָה אִמּוֹ וְאָמְרָה: "לֹא כָּךְ, בְּנִי. כְּשֶׁרוֹאִים בְּנֵי זוּג, אוֹמְרִים: שֶׁתִּהְיוּ יַחַד תָּמִיד!"

נָצַר אֶת הַדְּבָרִים בְּלִבּוֹ. יָצָא וְרָאָה מַסַּע הַלְּוָיָה וְהַבַּעַל הוֹלֵךְ וּבוֹכֶה אַחֲרֵי מִטָּתָהּ שֶׁל אִשְׁתּוֹ. בֵּרֵךְ אוֹתוֹ מִקֶּרֶב לֵב: "שֶׁתִּהְיוּ יַחַד תָּמִיד".

פָּעַר עָלָיו עֵינַיִם בּוֹכִיּוֹת וּפֶה מָלֵא נֶאָצוֹת.

בָּרַח לְבֵיתוֹ, וְהָאֵם הִדְרִיכַתּוּ: "לֹא כָּךְ, בְּנִי. כְּשֶׁרוֹאִים הַלְוָיָה אוֹמְרִים: שָׁלוֹם לִמְנוּחָתוֹ, וְיָקוּם בִּתְחִיַּת הַמֵּתִים!"

מִנַּיִן לוֹ לָדַעַת. יָצָא, וְרָאָה רוֹפְאִים מַבְהִילִים חוֹלֶה בַּאֲלוּנְקָה, נוֹשְׂאִים אוֹתוֹ לְבֵית הַחוֹלִים וּקְרוֹבָיו דּוֹאֲגִים לִשְׁלוֹמוֹ. "שָׁלוֹם לִמְנוּחָתוֹ", בֵּרְכָם, "וְיָקוּם בִּתְחִיַּת הַמֵּתִים"...

מֻכֶּה וְחָבוּל שָׁב לְבֵיתוֹ וְאִמּוֹ הוֹרְתָה: "כְּשֶׁרוֹאִים חוֹלֶה יֵשׁ לְהַרְגִּיעַ וּלְעוֹדֵד. לוֹמַר, אֵין סִבָּה לִדְאָגָה, הוּא עוֹד יִתְגַּבֵּר".

כְּצֵאתוֹ, רָאָה הֲמוּלָה וּמְהוּמָה. שְׂרֵפָה פָּרְצָה וְעָמְלוּ לְכַבּוֹתָהּ. נִסּוּ לְהַצִּיל כְּכָל הַנִּתָּן. וְהַנַּעַר מִסְתּוֹבֵב וּמַרְגִּיעַ: "אֵין סִבָּה לִדְאָגָה, הַשְּׂרֵפָה עוֹד תִּתְגַּבֵּר"...

כָּל עוֹד נַפְשׁוֹ בּוֹ בָּרַח מִן הַמַּכִּים, וְקִבֵּל הַדְרָכָה: "כְּשֶׁרוֹאִים שְׂרֵפָה לֹא מְנַחֲמִים. נוֹשְׂאִים דְּלִי מַיִם וְשׁוֹפְכִים".

אֲהָהּ, עַכְשָׁו יֵדַע. עָבַר בָּרְחוֹב וְרָאָה עָשָׁן מִסְתַּלְסֵל מֵאֲרֻבָּה. זָכַר אֶת הַהַדְרָכָה. בְּעָמָל נָשָׂא דְּלִי מַיִם וְטִפֵּס עַל הַגָּג, שָׁפַךְ אֶת תְּכוּלַת הַדְּלִי בְּעַד הָאֲרֻבָּה לְתוֹךְ הָאָח. יָצְאוּ בְּבֶהָלָה בְּנֵי הַבַּיִת וְרָאוּהוּ נוֹשֵׂא דְּלִי מַיִם נוֹסָף... נִמְלַט לְבֵיתוֹ, רָטוּב כֻּלּוֹ, רָדוּף נֶאָצוֹת וּקְלָלוֹת. הִשְׁמִיעַתּוּ אִמּוֹ אֶת הַהַדְרָכָה הָאַחֲרוֹנָה: "מֵעַתָּה, אִם רְצוֹנְךָ לָצֵאת בֵּין הַבְּרִיּוֹת עֲשֵׂה עַצְמְךָ כְּאִלֵּם וְאַל תֹּאמַר דָּבָר!"...

וְהַנִּמְשָׁל: מִי שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לְהוֹרָאָה וּמוֹרֶה, אֲפִילוּ יוֹרֶה הֲלָכוֹת לְעַצְמוֹ הוּא בְּגֶדֶר הוֹרֵס עוֹלָמוֹת (סוֹטָה כב.), וְכִנּוּיוֹ: "שׁוֹטֶה, רָשָׁע, וְגַס רוּחַ" (אָבוֹת ד-ז). אִם יֵשׁ שְׁאֵלָה בַּהֲלָכָה, יֵשׁ לְהַפְנוֹתָהּ לְמוֹרֵה הוֹרָאָה אוֹ לְעַיֵּן בְּסִפְרֵי הַפּוֹסְקִים, וּלְהִזָּהֵר מִלְּדַמּוֹת דָּבָר לְדָבָר, פֶּן יִהְיֶה כְּאוֹתוֹ נַעַר... (אֲבוֹתֵינוּ סִפְּרוּ לָנוּ, בְּנֵי צִיּוֹן)

	כי תבוא תשס"ט
	חיוך נראה על פניו של מנקה הרחובות
	"וְזֹאת תּוֹרַת הַנָּזִיר בְּיוֹם מְלֹאת יְמֵי נִזְרוֹ יָבִיא אֹתוֹ אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד" (ו-יג) מְסַפֵּר הָרַב זִילְבֶּרְשְׁטֵיין: הֻזְמַנְתִּי פַּעַם אַחַת לְפִדְיוֹן הַבֵּן שֶׁל נַעַר בֵּן שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה, שֶׁעָרַךְ אֶת בַּר הַמִּצְוָה וְאֶת הַפִּ "יוֹם לַשָּׁנָה יוֹם לַשָּׁנָה תִּשְׂאוּ אֶת עֲוֹנֹתֵיכֶם" (יד-לג) אַרְבָּעִים יוֹם תָּרוּ הַמְרַגְּלִים אֶת הָאָרֶץ וְהוֹצִיאוּ דִּבָּתָהּ רָעָה. כְּשֶׁנָּמַס לֵב הָעָם וּפָרְצוּ בִּבְכִי, "בְּכִיָּה שֶׁל חִנָּם" (תַּעֲנִית כט.), נֶעֶנְשׁוּ בְּחֹמֶר הַדִּין. שָׁנָה בַּמִּדְבָּר, עַל כָּל יוֹם שֶׁל הֲלִיכָה. יֵשׁ כָּאן מֵימָד – אַף כִּי מַבְהִיל בְּחֻמְרָתוֹ – שֶׁל "מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה". אֶלָּא שֶׁכָּאן יֵשׁ לִתְמֹהַּ: הֲלֹא עָנְשָׁם הָיָה עַל שֶׁהֶאֱמִינוּ לַדִּבָּה וְקִבְּלוּ לָשׁוֹן הָרַע שֶׁבְּפִי הַמְרַגְּלִים. וְכַמָּה זְמַן אָרְכָה הַרְצָאַת הַמְרַגְּלִים, חֲצִי שָׁעָה, שָׁעָה? מַדּוּעַ אֵפוֹא נֶעֶנְשׁוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַל כָּל יוֹם שֶׁהַמְּרַגְּלִים הָלְכוּ?! וְהַתְּשׁוּבָה פְּשׁוּטָה: נָכוֹן הוּא שֶׁהַמְּרַגְּלִים הִרְצוּ שָׁעָה בִּלְבַד. אֲבָל בְּאוֹתָהּ שָׁעָה תֻּמְצְתוּ אַרְבָּעִים יוֹם שֶׁל הֲלִיכָה, רְשָׁמִים שֶׁל כָּל הַתְּקוּפָה. וְאִם שָׁמְעוּ הָעָם וְהִטּוּ לֵב וְאֹזֶן לְשָׁעָה זוֹ הַמְקֻפָּלִים בָּהּ אַרְבָּעִים יוֹם, יִשְּׂאוּ עֹנֶשׁ שֶׁל אַרְבָּעִים יוֹם. וּמֵעַתָּה, הֲרֵי מִדָּה טוֹבָה מְרֻבָּה: הֲיֵשׁ לְכָל הַבָּאִים לְשִׁעוּר תּוֹרָה מֻשָּׂג עַד כַּמָּה טָרַח הָרַב עַל שִׁעוּר זֶה, כַּמָּה עָמֵל עָלָיו, כַּמָּה יָגַע. כַּמָּה פְּעָמִים לָמַד אֶת הַגְּמָרָא עַד שֶׁתִּהְיֶה רְהוּטָה. עִיֵּן בָּרִאשׁוֹנִים וּבַאַחֲרוֹנִים עַד לִפְסַק הַהֲלָכָה, בָּרַר נָפָה אַחַר נָפָה מַה לּוֹמַר וְאֵיךְ לוֹמַר, עַד שֶׁנִּסַּח אֶת הַשִּׁעוּר בַּצּוּרָה הַבְּהִירָה וְהַקְּלִיטָה בְּיוֹתֵר?! אִם כֵּן, דְּעוּ, אֵין סוֹף לִשְׂכַר מִלָּה אַחַת שֶׁל תּוֹרָה, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה לִשְׂכַר כָּל הַמִּלִּים הַנֶּאֱמָרוֹת בְּשָׁעָה. אֲבָל הַשּׁוֹמְעִים מְקַבְּלִים שָׂכָר כְּנֶגֶד כָּל הַשָּׁעוֹת שֶׁבָּהֶן הֵכִין הָרַב אֶת שִׁעוּרוֹ, עַד מַה כְּדַאי אֵפוֹא לִנְהֹר לְשִׁעוּרֵי תּוֹרָה, מַה עָצוּם וְרַב שְׂכָרָם. לֹא דַּי לִלְמֹד וּלְשַׁנֵּן הִלְכוֹת שַׁבָּת. גַּם מִי שֶׁיּוֹדְעָן עַל בּוּרְיָן עָלוּל לְהִתָּקֵל בִּשְׁאֵלוֹת חֲדָשׁוֹת וּמְחֻדָּשׁוֹת: הַאִם מֻתָּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּמַגְבוֹנִים לַחִים, הַאִם מֻתָּר לִפְתֹּחַ פְּקָקִים מְחֻסָּמִים, לְהָסִיר לְשׁוֹנִיּוֹת מִפַּחִיּוֹת שְׁתִיָּה. יֵשׁ הַמְּקִלִּים רֹאשׁ וּמְדַמִּים עִנְיָן לְעִנְיָן בְּשִׁטְחִיּוּת, וַעֲלוּלִים לַעֲבֹר עַל אִסּוּרֵי תּוֹרָה בִּהְיוֹתָם "נוֹשְׂאִים וְנוֹתְנִים בַּהֲלָכוֹת". רַק לְאַחַר שְׁלִיטָה מְלֵאָה בַּהֲלָכוֹת יֵשׁ לָשֵׂאת וְלָתֵת בְּעֹמֶק הָעִיּוּן. מִי לָנוּ גְּדוֹלִים מֵרַבִּי יוֹחָנָן וְרֵישׁ לָקִישׁ, שֶׁהִקְדִּישׁוּ לְלִמּוּדֵי הִלְכוֹת שַׁבָּת שָׁלֹשׁ שָׁנִים וּמֶחֱצָה (יְרוּשַׁלְמִי שַׁבָּת ז-ב). עַל הַמְּדַמִּים דָּבָר לְדָבָר בְּשִׁטְחִיּוּת וּבְלֹא הַעֲמָקָה, נָשָׂא הַגָּאוֹן רַבִּי בֶּן-צִיּוֹן כֹּהֵן זַצַ"ל מִגֶּ'רְבָּה אֶת הַמָּשָׁל הַנּוֹדָע: בֵּן כְּסִיל תּוּגַת אִמּוֹ יָשַׁב בַּבַּיִת תַּחַת סִינוֹרָהּ. אָמַר הָאָב: "יֵלֵךְ בֵּין הַבְּרִיּוֹת וְיִהְיֶה אָדָם מִן הַיִּשּׁוּב". תָּפְרָה לוֹ אִמּוֹ בְּגָדִים נָאִים וְנֶהֶנְתָה לִרְאוֹתוֹ הָדוּר בָּהֶם. הִתְפַּעֲלָה: "כַּמָּה נָאֶה אַתָּה! הַלְוַאי וְאֶזְכֶּה לִרְאוֹתְךָ כָּךְ הָדוּר בַּחֲתֻנָּתְךָ". נָשְׂאָה הַבְּרָכָה חֵן בְּעֵינָיו. יָצָא, וּמוּלוֹ בָּאוּ הַשָּׁכֵן וְאִשְׁתּוֹ. אָמַר לוֹ הַנַּעַר: "כַּמָּה נָאֶה אַתָּה, הַלְוַאי וְאֶזְכֶּה לִרְאוֹתְךָ כָּךְ הָדוּר בַּחֲתֻנָּתְךָ". הִתְחַלְחֲלָה הַשְּׁכֵנָה וְהַשָּׁכֵן גָּעַר בּוֹ בְּזַעַם. נִמְלַט הַבָּיְתָה וּבָכָה. שָׁמְעָה אִמּוֹ וְאָמְרָה: "לֹא כָּךְ, בְּנִי. כְּשֶׁרוֹאִים בְּנֵי זוּג, אוֹמְרִים: שֶׁתִּהְיוּ יַחַד תָּמִיד!" נָצַר אֶת הַדְּבָרִים בְּלִבּוֹ. יָצָא וְרָאָה מַסַּע הַלְּוָיָה וְהַבַּעַל הוֹלֵךְ וּבוֹכֶה אַחֲרֵי מִטָּתָהּ שֶׁל אִשְׁתּוֹ. בֵּרֵךְ אוֹתוֹ מִקֶּרֶב לֵב: "שֶׁתִּהְיוּ יַחַד תָּמִיד". פָּעַר עָלָיו עֵינַיִם בּוֹכִיּוֹת וּפֶה מָלֵא נֶאָצוֹת. בָּרַח לְבֵיתוֹ, וְהָאֵם הִדְרִיכַתּוּ: "לֹא כָּךְ, בְּנִי. כְּשֶׁרוֹאִים הַלְוָיָה אוֹמְרִים: שָׁלוֹם לִמְנוּחָתוֹ, וְיָקוּם בִּתְחִיַּת הַמֵּתִים!" מִנַּיִן לוֹ לָדַעַת. יָצָא, וְרָאָה רוֹפְאִים מַבְהִילִים חוֹלֶה בַּאֲלוּנְקָה, נוֹשְׂאִים אוֹתוֹ לְבֵית הַחוֹלִים וּקְרוֹבָיו דּוֹאֲגִים לִשְׁלוֹמוֹ. "שָׁלוֹם לִמְנוּחָתוֹ", בֵּרְכָם, "וְיָקוּם בִּתְחִיַּת הַמֵּתִים"... מֻכֶּה וְחָבוּל שָׁב לְבֵיתוֹ וְאִמּוֹ הוֹרְתָה: "כְּשֶׁרוֹאִים חוֹלֶה יֵשׁ לְהַרְגִּיעַ וּלְעוֹדֵד. לוֹמַר, אֵין סִבָּה לִדְאָגָה, הוּא עוֹד יִתְגַּבֵּר". כְּצֵאתוֹ, רָאָה הֲמוּלָה וּמְהוּמָה. שְׂרֵפָה פָּרְצָה וְעָמְלוּ לְכַבּוֹתָהּ. נִסּוּ לְהַצִּיל כְּכָל הַנִּתָּן. וְהַנַּעַר מִסְתּוֹבֵב וּמַרְגִּיעַ: "אֵין סִבָּה לִדְאָגָה, הַשְּׂרֵפָה עוֹד תִּתְגַּבֵּר"... כָּל עוֹד נַפְשׁוֹ בּוֹ בָּרַח מִן הַמַּכִּים, וְקִבֵּל הַדְרָכָה: "כְּשֶׁרוֹאִים שְׂרֵפָה לֹא מְנַחֲמִים. נוֹשְׂאִים דְּלִי מַיִם וְשׁוֹפְכִים". אֲהָהּ, עַכְשָׁו יֵדַע. עָבַר בָּרְחוֹב וְרָאָה עָשָׁן מִסְתַּלְסֵל מֵאֲרֻבָּה. זָכַר אֶת הַהַדְרָכָה. בְּעָמָל נָשָׂא דְּלִי מַיִם וְטִפֵּס עַל הַגָּג, שָׁפַךְ אֶת תְּכוּלַת הַדְּלִי בְּעַד הָאֲרֻבָּה לְתוֹךְ הָאָח. יָצְאוּ בְּבֶהָלָה בְּנֵי הַבַּיִת וְרָאוּהוּ נוֹשֵׂא דְּלִי מַיִם נוֹסָף... נִמְלַט לְבֵיתוֹ, רָטוּב כֻּלּוֹ, רָדוּף נֶאָצוֹת וּקְלָלוֹת. הִשְׁמִיעַתּוּ אִמּוֹ אֶת הַהַדְרָכָה הָאַחֲרוֹנָה: "מֵעַתָּה, אִם רְצוֹנְךָ לָצֵאת בֵּין הַבְּרִיּוֹת עֲשֵׂה עַצְמְךָ כְּאִלֵּם וְאַל תֹּאמַר דָּבָר!"... וְהַנִּמְשָׁל: מִי שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לְהוֹרָאָה וּמוֹרֶה, אֲפִילוּ יוֹרֶה הֲלָכוֹת לְעַצְמוֹ הוּא בְּגֶדֶר הוֹרֵס עוֹלָמוֹת (סוֹטָה כב.), וְכִנּוּיוֹ: "שׁוֹטֶה, רָשָׁע, וְגַס רוּחַ" (אָבוֹת ד-ז). אִם יֵשׁ שְׁאֵלָה בַּהֲלָכָה, יֵשׁ לְהַפְנוֹתָהּ לְמוֹרֵה הוֹרָאָה אוֹ לְעַיֵּן בְּסִפְרֵי הַפּוֹסְקִים, וּלְהִזָּהֵר מִלְּדַמּוֹת דָּבָר לְדָבָר, פֶּן יִהְיֶה כְּאוֹתוֹ נַעַר... (אֲבוֹתֵינוּ סִפְּרוּ לָנוּ, בְּנֵי צִיּוֹן)