Otzarot-Article

"וְהָיָה לְךָ לְאוֹת עַל יָדְךָ" (יג-ט) סִפֵּר הַגָּאוֹן רַבִּי יוֹסֵף שְׁלֹמֹה כַּהֲנֶמַן זַצַ"ל, הָרַב דְּפוֹנִיבֵז', סִפּוּר שֶׁאֵרַע כַּאֲשֶׁר לָמַד בְּרָאדִין וְשָׁהָה בִּמְחִיצַת רַבֵּנוּ הֶחָפֵץ חַיִּים. יוֹם אֶחָד בִּשֵּׂר בְּשִׂמְחָה הַגָּאוֹן רַבִּי גֵּרְשׁוֹן מִבַּלְטֵרְמֵנְץ זַצַ"ל, מֵחֲשׁוּבֵי הָאַבְרֵכִים, כִּי עָלָה בְּיָדוֹ לִרְכֹּשׁ תְּפִלִּין מְהֻדָּרוֹת בְּתַכְלִית: סוֹפֵר מֻמְחֶה וִירֵא שָׁמַיִם כָּתַב אֶת הַפַּרְשִׁיּוֹת וְאֻמָּן מֻמְחֶה הִתְקִין אֶת הַבָּתִּים, בְּרִבּוּעַ מְדֻקְדָּק, פְּרוּדוֹת וּמֵעוֹר אֶחָד, וְהָרְצוּעוֹת רְחָבוֹת וּבְלֹא תְּנַאי... כָּךְ עָמַד וּפֵרֵט אֶת מַעֲלוֹת הַתְּפִלִּין.

שְׁאָלוֹ רַבֵּנוּ בְּכַמָּה עָלוּ לוֹ כָּל הַהִדּוּרִים.

עָנָה: "בִּשְׁמוֹנָה עָשָׂר רוּבָּלִים", הוֹן עָצוּם וְרַב בְּאוֹתָם הַיָּמִים.

נֶחְרַד רַבֵּנוּ וְקָרָא: " שְׁמוֹנָה עָשָׂר רוּבָּלִים, שְׁמוֹנָה עָשָׂר רוּבָּלִים! מֵהֵיכָן מַשִּׂיג אַבְרֵךְ שְׁמוֹנָה עָשָׂר רוּבָּלִים?! מֵהַלְוָאוֹת?! וְאִם יִסְתַּבְּכוּ חָלִילָה בְּחוֹבוֹת, וְאִם לֹא יוּכְלוּ לְפָרְעָן בִּזְמַנָּן?! הַאִם דִּקְדְּקוּ שֶׁשְּׁמוֹנָה עָשָׂר הָרוּבָּלִים יִהְיוּ מְהֻדָּרִים כְּמוֹ הַתְּפִלִּין?!"... (חָפֵץ חַיִּים הֶחָדָשׁ, תְּנוּעַת הַמּוּסָר)

כְּשֶׁהָיוּ מְחַמְּמִים אֶת הַמִּקְוֶה בְּרָאדִין, הָיוּ אוֹטְמִים אֶת כָּל הַפְּתָחִים כְּדֵי שֶׁהַחֹם לֹא יֵצֵא הַחוּצָה, לְפִיכָךְ גְּדוֹלָה הָיְתָה הַסַּכָּנָה לִשְׁהוֹת שָׁם בְּעֵת הַהַסָּקָה. הַחֹם וְהַלַּחוּת גְּבוֹהִים הָיוּ וְהָיְתָה בַּדָּבָר סַכָּנַת עִלָּפוֹן. וְאָכֵן, קָרָה וְהִגִּיעַ הֶחָפֵץ חַיִּים לִטְבֹּל בְּעֶרֶב שַׁבָּת קֹדֶשׁ לִפְנֵי הַתְּפִלָּה, שָׁהָה שָׁם לְבַדּוֹ וְרֹאשׁוֹ הִסְתַּחְרֵר וְהִתְעַלֵּף. כַּעֲבֹר שָׁעָה אֲרֻכָּה הִגִּיעַ הַבַּלָּן וְהִבְחִין בָּרַב. שָׁעוֹת אֲרֻכּוֹת נִסּוּ לְעוֹרְרוֹ, וּבַיְּשִׁיבָה הֶעְתִּירוּ תְּפִלּוֹת לִרְפוּאָתוֹ, עַד שֶׁבְּסָמוּךְ לִשְׁקִיעַת הַחַמָּה שָׁבָה אֵלָיו הַכָּרָתוֹ.

וְהָיְתָה שְׁאֵלָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה, הַאִם יֵשׁ עֲדַיִן שָׁהוּת בַּיּוֹם לְהַנִּיחַ תְּפִלִּין. (דַּרְכֵי יִשְׂרָאֵל)

לְעֵת זִקְנוּתוֹ הֵחֵל הֶחָפֵץ חַיִּים לְהַנִּיחַ גַּם תְּפִלִּין דְּרַבֵּנוּ תָּם. כְּשֶׁנִּשְׁאַל עַל כָּךְ עָנָה: הֲרֵי הָאָדָם אֵינוֹ חַי לְעוֹלָם, וּכְשֶׁאֶעֱלֶה לְעוֹלַם הָאֱמֶת אֶפְגֹּשׁ שָׁם בְּרַבֵּנוּ תָּם וְיִשְׁאָלֵנִי: "יִשְׂרָאֵל מֵאִיר, אֶת תּוֹסְפוֹתַי לָמַדְתָּ, סְבָרוֹתַי יָשְׁרוּ בְּעֵינֶיךָ, בִּדְבָרַי הֶחֱיֵיתָ אֶת נַפְשְׁךָ... אֶת הַתְּפִלִּין שֶׁלִּי, מַדּוּעַ לֹא הִנַּחְתָּ?"... מוּטָב שֶׁאַנִּיחֵן וְלֹא אֶצְטָרֵךְ לְהִתְנַצֵּל... (חָפֵץ חַיִּים הֶחָדָשׁ, נֵצַח הַתּוֹרָה)

	כי תבוא תשס"ט
	הגשמיות - אמצעי להתעלות רוחנית
	"וְכָכָה תֹּאכְלוּ אֹתוֹ" (יב-יא) מוּבָא בַּמִּדְרָשׁ שֶׁאֶת קָרְבַּן הַפֶּסַח יֵשׁ לֶאֱכֹל בִּזְרִיזוּת: "כְּיוֹצְאֵי דְּרָכִים "וְהָיָה לְךָ לְאוֹת עַל יָדְךָ" (יג-ט) סִפֵּר הַגָּאוֹן רַבִּי יוֹסֵף שְׁלֹמֹה כַּהֲנֶמַן זַצַ"ל, הָרַב דְּפוֹנִיבֵז', סִפּוּר שֶׁאֵרַע כַּאֲשֶׁר לָמַד בְּרָאדִין וְשָׁהָה בִּמְחִיצַת רַבֵּנוּ הֶחָפֵץ חַיִּים. יוֹם אֶחָד בִּשֵּׂר בְּשִׂמְחָה הַגָּאוֹן רַבִּי גֵּרְשׁוֹן מִבַּלְטֵרְמֵנְץ זַצַ"ל, מֵחֲשׁוּבֵי הָאַבְרֵכִים, כִּי עָלָה בְּיָדוֹ לִרְכֹּשׁ תְּפִלִּין מְהֻדָּרוֹת בְּתַכְלִית: סוֹפֵר מֻמְחֶה וִירֵא שָׁמַיִם כָּתַב אֶת הַפַּרְשִׁיּוֹת וְאֻמָּן מֻמְחֶה הִתְקִין אֶת הַבָּתִּים, בְּרִבּוּעַ מְדֻקְדָּק, פְּרוּדוֹת וּמֵעוֹר אֶחָד, וְהָרְצוּעוֹת רְחָבוֹת וּבְלֹא תְּנַאי... כָּךְ עָמַד וּפֵרֵט אֶת מַעֲלוֹת הַתְּפִלִּין. שְׁאָלוֹ רַבֵּנוּ בְּכַמָּה עָלוּ לוֹ כָּל הַהִדּוּרִים. עָנָה: "בִּשְׁמוֹנָה עָשָׂר רוּבָּלִים", הוֹן עָצוּם וְרַב בְּאוֹתָם הַיָּמִים. נֶחְרַד רַבֵּנוּ וְקָרָא: " שְׁמוֹנָה עָשָׂר רוּבָּלִים, שְׁמוֹנָה עָשָׂר רוּבָּלִים! מֵהֵיכָן מַשִּׂיג אַבְרֵךְ שְׁמוֹנָה עָשָׂר רוּבָּלִים?! מֵהַלְוָאוֹת?! וְאִם יִסְתַּבְּכוּ חָלִילָה בְּחוֹבוֹת, וְאִם לֹא יוּכְלוּ לְפָרְעָן בִּזְמַנָּן?! הַאִם דִּקְדְּקוּ שֶׁשְּׁמוֹנָה עָשָׂר הָרוּבָּלִים יִהְיוּ מְהֻדָּרִים כְּמוֹ הַתְּפִלִּין?!"... (חָפֵץ חַיִּים הֶחָדָשׁ, תְּנוּעַת הַמּוּסָר) כְּשֶׁהָיוּ מְחַמְּמִים אֶת הַמִּקְוֶה בְּרָאדִין, הָיוּ אוֹטְמִים אֶת כָּל הַפְּתָחִים כְּדֵי שֶׁהַחֹם לֹא יֵצֵא הַחוּצָה, לְפִיכָךְ גְּדוֹלָה הָיְתָה הַסַּכָּנָה לִשְׁהוֹת שָׁם בְּעֵת הַהַסָּקָה. הַחֹם וְהַלַּחוּת גְּבוֹהִים הָיוּ וְהָיְתָה בַּדָּבָר סַכָּנַת עִלָּפוֹן. וְאָכֵן, קָרָה וְהִגִּיעַ הֶחָפֵץ חַיִּים לִטְבֹּל בְּעֶרֶב שַׁבָּת קֹדֶשׁ לִפְנֵי הַתְּפִלָּה, שָׁהָה שָׁם לְבַדּוֹ וְרֹאשׁוֹ הִסְתַּחְרֵר וְהִתְעַלֵּף. כַּעֲבֹר שָׁעָה אֲרֻכָּה הִגִּיעַ הַבַּלָּן וְהִבְחִין בָּרַב. שָׁעוֹת אֲרֻכּוֹת נִסּוּ לְעוֹרְרוֹ, וּבַיְּשִׁיבָה הֶעְתִּירוּ תְּפִלּוֹת לִרְפוּאָתוֹ, עַד שֶׁבְּסָמוּךְ לִשְׁקִיעַת הַחַמָּה שָׁבָה אֵלָיו הַכָּרָתוֹ. וְהָיְתָה שְׁאֵלָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה, הַאִם יֵשׁ עֲדַיִן שָׁהוּת בַּיּוֹם לְהַנִּיחַ תְּפִלִּין. (דַּרְכֵי יִשְׂרָאֵל) לְעֵת זִקְנוּתוֹ הֵחֵל הֶחָפֵץ חַיִּים לְהַנִּיחַ גַּם תְּפִלִּין דְּרַבֵּנוּ תָּם. כְּשֶׁנִּשְׁאַל עַל כָּךְ עָנָה: הֲרֵי הָאָדָם אֵינוֹ חַי לְעוֹלָם, וּכְשֶׁאֶעֱלֶה לְעוֹלַם הָאֱמֶת אֶפְגֹּשׁ שָׁם בְּרַבֵּנוּ תָּם וְיִשְׁאָלֵנִי: "יִשְׂרָאֵל מֵאִיר, אֶת תּוֹסְפוֹתַי לָמַדְתָּ, סְבָרוֹתַי יָשְׁרוּ בְּעֵינֶיךָ, בִּדְבָרַי הֶחֱיֵיתָ אֶת נַפְשְׁךָ... אֶת הַתְּפִלִּין שֶׁלִּי, מַדּוּעַ לֹא הִנַּחְתָּ?"... מוּטָב שֶׁאַנִּיחֵן וְלֹא אֶצְטָרֵךְ לְהִתְנַצֵּל... (חָפֵץ חַיִּים הֶחָדָשׁ, נֵצַח הַתּוֹרָה)