Otzarot-Article

עָבַרְנוּ מִקְבָּץ שֶׁל יָמִים קְדוֹשִׁים, יָמִים מְרוֹמְמִים, יָמִים נִשְׂגָּבִים. בַּחֲתִימָתָם, בַּיּוֹם הָאַחֲרוֹן, פּוֹרֶצֶת הַשִּׂמְחָה גְּבוּלוֹת, הַקָּפוֹת וְשִׁירָה. שִׂמְחַת תּוֹרָה - מַה עִנְיָנָהּ וּמַדּוּעַ בַּיּוֹם הָאַחֲרוֹן, הַיּוֹם שֶׁלִּפְנֵי הַחֹרֶף הָאָרֹךְ וְחַיֵּי הַשִּׁגְרָה?

וְהַדָּבָר יוּבַן בְּסִפּוּר עַל רַבִּי אֶלְעָזָר מִבִּיאַלִיסְטוֹק זַצַ"ל, מֵחֲרִיפֵי חֲבוּרַת קוֹצְק הַנּוֹדַעַת. טָרוּד הָיָה רַבִּי אֶלְעָזָר עַל הַמִּחְיָה וְעַל הַכַּלְכָּלָה, וְיוֹם אֶחָד שָׁפַךְ אֶת לִבּוֹ בְּאָזְנֵי חֲבֵרָיו: הֲיוֹדְעִים אַתֶּם, הֵן הָאָדָם אֵינוֹ חַי לְעוֹלָם. וְחָשַׁבְתִּי, הֲרֵי יוֹם אֶחָד יָבוֹא יוֹמִי וְנִשְׁמָתִי תַּעֲלֶה לַמָּרוֹם לִמְסֹר דִּין וְחֶשְׁבּוֹן, וּכְבָר אָמְרוּ 'אֵין תְּחִלַּת דִּינוֹ שֶׁל אָדָם אֶלָּא עַל דִּבְרֵי תּוֹרָה' (קִדּוּשִׁין מ:). יִשְׁאָלוּנִי: לָמַדְתָּ, אֶלְעָזָר? וּמַה אֶעֱנֶה... אֹמַר: לֹא הָיָה לִי פְּנַאי, שִׁעוּר פֹּה שִׁעוּר שָׁם. וּמַדּוּעַ, אֶלְעָזָר? וְאֶעֱנֶה: טָרוּד הָיִיתִי בְּעִנְיְנֵי פַּרְנָסָה.

וְכִי זוֹ תְּשׁוּבָה?! - יַעֲלֶה קוֹלוֹ שֶׁל הַשָּׂטָן הַמְּקַטְרֵג - מַנִּיחִים חַיֵּי עוֹלָם וְעוֹסְקִים בְּחַיֵּי שָׁעָה!

מַה אֶעֱנֶה, צוֹדֵק הוּא... וְאֹמַר: רָצִיתִי לִלְמֹד אֲבָל אִשְׁתִּי נָתְנָה עָלַי קוֹלָהּ: הַבַּיִת רֵיק וְהַיְלָדִים רְעֵבִים.

וְאָז יִשָּׁמַע צְחוֹקוֹ שֶׁל הַשָּׂטָן: "חִי, חִי, גַּם זוֹ תְּשׁוּבָה"...

אוֹ אָז אֶגְעַר בּוֹ לֵאמֹר: "הָס, שָׂטָן! לְךָ אֵין רְשׁוּת לְדַבֵּר!"

תַּדְהֵמָה תִּשְׂתָּרֵר וְאַסְבִּיר אֶת דְּבָרַי: "חֲזַ"ל גִּלּוּ לָנוּ (תוס' ר"ה טז:) שֶׁכַּאֲשֶׁר תּוֹקְעִים בְּשׁוֹפָר בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, חוֹשֵׁשׁ הַשָּׂטָן שֶׁמָּא זֶה שׁוֹפָרוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ מַה שֶׁאוֹמֵר שֶׁהִגִּיעַ זְמַנּוֹ לְהֵעָלֵם. עוֹדוֹ תּוֹהֶה וְנִשְׁמַעַת תְּקִיעָה נוֹסֶפֶת, בַּסִּדְרָה הַשְּׁנִיָּה. חֲשָׁשׁוֹ הוֹפֵךְ לְוַדַּאי וְטַעֲנוֹתָיו מִסְתַּתְּמוֹת. מְבֻלְבָּל הוּא לַחֲלוּטִין. וַאֲנִי שׁוֹאֵל: כְּלוּם עַד כְּדֵי כָּךְ קָצָר זִכְרוֹנוֹ? הֵן אִם יַחְשֹׁב מְעַט יִזָּכֵר שֶׁכָּךְ הָיָה גַּם בַּשָּׁנָה שֶׁעָבְרָה וְלִפְנֵי שְׁנָתַיִם וְכוּ'. וְהַתְּשׁוּבָה פְּשׁוּטָה: אָכֵן, אִם יַחְשֹׁב - יִזָּכֵר. אֲבָל כְּשֶׁהוּא שׁוֹמֵעַ אֶת הַתְּקִיעוֹת הוּא נִבְהָל וְנִרְעָשׁ וּבְמַצַּב כָּזֶה אֵינוֹ מְסֻגָּל לַחְשֹׁב וּלְהִזָּכֵר... וְעַכְשָׁו - אֲסַיֵּם דְּבָרַי - הַאִם לֹא תָּבִין שֶׁצַּעֲקוֹת אִשְׁתִּי וּבְכִיּוֹת הָרָעָב שֶׁל יְלָדַי בִּלְבְּלוּ אֶת דַּעְתִּי כְּפִי שֶׁתְּקִיעַת הַשּׁוֹפָר מְבַלְבֶּלֶת אֶת דַּעְתְּךָ..."?!

סִפּוּר נָאֶה הוּא עִם לֶקַח בְּצִדּוֹ: הִנֵּה יָמִים בָּאִים, יְמֵי הַחֻלִּין, טִרְדוֹת הַחַיִּים וְשֶׁטֶף הַזּוּטוֹת, וַעֲלוּלִים אָנוּ לְהִסָּחֵף, לְהִגָּרֵר וְלִטְבֹּעַ בָּהֶם. וּמַה יְהֵא עָלֵינוּ, עַל רוּחָנִיּוּתֵנוּ, עַל לִמּוּד הַתּוֹרָה שֶׁלָּנוּ?! עִם מַה נָבוֹא לַיָּמִים הַנּוֹרָאִים שֶׁל הַשָּׁנָה הַבָּאָה, הַאִם נָשׁוּב וְנֹאמַר: "כְּדַלִּים וּכְרָשִׁים דָּפַקְנוּ דְּלָתֶיךָ" בִּתְחוּשַׁת הַחְמָצָה נוֹרָאָה?

לְשֵׁם כָּךְ הִנְחִילוּנוּ יוֹם מְרוֹמָם זֶה שֶׁל שִׂמְחַת תּוֹרָה, שֶׁנִּקְבַּע בְּדַעְתֵּנוּ חֲשִׁיבוּת לִמּוּדָהּ וְנַחְלִיט עַתָּה הַחְלָטָה: הוֹסָפַת שִׁעוּר תּוֹרָה, הִתְחַזְּקוּת בַּלִּמּוּד, וּלְאוֹר הַהַחְלָטָה נִכָּנֵס לַשָּׁנָה הַבָּאָה, לִשְׁנַת הִתְעַלּוּת וְאוֹרָה. (מַעְיַן הַמּוֹעֵד)

	שופטים תשס"ט
	האיש שנפרד בלחיצת יד אוהבת
	עָבַרְנוּ מִקְבָּץ שֶׁל יָמִים קְדוֹשִׁים, יָמִים מְרוֹמְמִים, יָמִים נִשְׂגָּבִים עָבַרְנוּ מִקְבָּץ שֶׁל יָמִים קְדוֹשִׁים, יָמִים מְרוֹמְמִים, יָמִים נִשְׂגָּבִים. בַּחֲתִימָתָם, בַּיּוֹם הָאַחֲרוֹן, פּוֹרֶצֶת הַשִּׂמְחָה גְּבוּלוֹת, הַקָּפוֹת וְשִׁירָה. שִׂמְחַת תּוֹרָה - מַה עִנְיָנָהּ וּמַדּוּעַ בַּיּוֹם הָאַחֲרוֹן, הַיּוֹם שֶׁלִּפְנֵי הַחֹרֶף הָאָרֹךְ וְחַיֵּי הַשִּׁגְרָה? וְהַדָּבָר יוּבַן בְּסִפּוּר עַל רַבִּי אֶלְעָזָר מִבִּיאַלִיסְטוֹק זַצַ"ל, מֵחֲרִיפֵי חֲבוּרַת קוֹצְק הַנּוֹדַעַת. טָרוּד הָיָה רַבִּי אֶלְעָזָר עַל הַמִּחְיָה וְעַל הַכַּלְכָּלָה, וְיוֹם אֶחָד שָׁפַךְ אֶת לִבּוֹ בְּאָזְנֵי חֲבֵרָיו: הֲיוֹדְעִים אַתֶּם, הֵן הָאָדָם אֵינוֹ חַי לְעוֹלָם. וְחָשַׁבְתִּי, הֲרֵי יוֹם אֶחָד יָבוֹא יוֹמִי וְנִשְׁמָתִי תַּעֲלֶה לַמָּרוֹם לִמְסֹר דִּין וְחֶשְׁבּוֹן, וּכְבָר אָמְרוּ 'אֵין תְּחִלַּת דִּינוֹ שֶׁל אָדָם אֶלָּא עַל דִּבְרֵי תּוֹרָה' (קִדּוּשִׁין מ:). יִשְׁאָלוּנִי: לָמַדְתָּ, אֶלְעָזָר? וּמַה אֶעֱנֶה... אֹמַר: לֹא הָיָה לִי פְּנַאי, שִׁעוּר פֹּה שִׁעוּר שָׁם. וּמַדּוּעַ, אֶלְעָזָר? וְאֶעֱנֶה: טָרוּד הָיִיתִי בְּעִנְיְנֵי פַּרְנָסָה. וְכִי זוֹ תְּשׁוּבָה?! - יַעֲלֶה קוֹלוֹ שֶׁל הַשָּׂטָן הַמְּקַטְרֵג - מַנִּיחִים חַיֵּי עוֹלָם וְעוֹסְקִים בְּחַיֵּי שָׁעָה! מַה אֶעֱנֶה, צוֹדֵק הוּא... וְאֹמַר: רָצִיתִי לִלְמֹד אֲבָל אִשְׁתִּי נָתְנָה עָלַי קוֹלָהּ: הַבַּיִת רֵיק וְהַיְלָדִים רְעֵבִים. וְאָז יִשָּׁמַע צְחוֹקוֹ שֶׁל הַשָּׂטָן: "חִי, חִי, גַּם זוֹ תְּשׁוּבָה"... אוֹ אָז אֶגְעַר בּוֹ לֵאמֹר: "הָס, שָׂטָן! לְךָ אֵין רְשׁוּת לְדַבֵּר!" תַּדְהֵמָה תִּשְׂתָּרֵר וְאַסְבִּיר אֶת דְּבָרַי: "חֲזַ"ל גִּלּוּ לָנוּ (תוס' ר"ה טז:) שֶׁכַּאֲשֶׁר תּוֹקְעִים בְּשׁוֹפָר בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, חוֹשֵׁשׁ הַשָּׂטָן שֶׁמָּא זֶה שׁוֹפָרוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ מַה שֶׁאוֹמֵר שֶׁהִגִּיעַ זְמַנּוֹ לְהֵעָלֵם. עוֹדוֹ תּוֹהֶה וְנִשְׁמַעַת תְּקִיעָה נוֹסֶפֶת, בַּסִּדְרָה הַשְּׁנִיָּה. חֲשָׁשׁוֹ הוֹפֵךְ לְוַדַּאי וְטַעֲנוֹתָיו מִסְתַּתְּמוֹת. מְבֻלְבָּל הוּא לַחֲלוּטִין. וַאֲנִי שׁוֹאֵל: כְּלוּם עַד כְּדֵי כָּךְ קָצָר זִכְרוֹנוֹ? הֵן אִם יַחְשֹׁב מְעַט יִזָּכֵר שֶׁכָּךְ הָיָה גַּם בַּשָּׁנָה שֶׁעָבְרָה וְלִפְנֵי שְׁנָתַיִם וְכוּ'. וְהַתְּשׁוּבָה פְּשׁוּטָה: אָכֵן, אִם יַחְשֹׁב - יִזָּכֵר. אֲבָל כְּשֶׁהוּא שׁוֹמֵעַ אֶת הַתְּקִיעוֹת הוּא נִבְהָל וְנִרְעָשׁ וּבְמַצַּב כָּזֶה אֵינוֹ מְסֻגָּל לַחְשֹׁב וּלְהִזָּכֵר... וְעַכְשָׁו - אֲסַיֵּם דְּבָרַי - הַאִם לֹא תָּבִין שֶׁצַּעֲקוֹת אִשְׁתִּי וּבְכִיּוֹת הָרָעָב שֶׁל יְלָדַי בִּלְבְּלוּ אֶת דַּעְתִּי כְּפִי שֶׁתְּקִיעַת הַשּׁוֹפָר מְבַלְבֶּלֶת אֶת דַּעְתְּךָ..."?! סִפּוּר נָאֶה הוּא עִם לֶקַח בְּצִדּוֹ: הִנֵּה יָמִים בָּאִים, יְמֵי הַחֻלִּין, טִרְדוֹת הַחַיִּים וְשֶׁטֶף הַזּוּטוֹת, וַעֲלוּלִים אָנוּ לְהִסָּחֵף, לְהִגָּרֵר וְלִטְבֹּעַ בָּהֶם. וּמַה יְהֵא עָלֵינוּ, עַל רוּחָנִיּוּתֵנוּ, עַל לִמּוּד הַתּוֹרָה שֶׁלָּנוּ?! עִם מַה נָבוֹא לַיָּמִים הַנּוֹרָאִים שֶׁל הַשָּׁנָה הַבָּאָה, הַאִם נָשׁוּב וְנֹאמַר: "כְּדַלִּים וּכְרָשִׁים דָּפַקְנוּ דְּלָתֶיךָ" בִּתְחוּשַׁת הַחְמָצָה נוֹרָאָה? לְשֵׁם כָּךְ הִנְחִילוּנוּ יוֹם מְרוֹמָם זֶה שֶׁל שִׂמְחַת תּוֹרָה, שֶׁנִּקְבַּע בְּדַעְתֵּנוּ חֲשִׁיבוּת לִמּוּדָהּ וְנַחְלִיט עַתָּה הַחְלָטָה: הוֹסָפַת שִׁעוּר תּוֹרָה, הִתְחַזְּקוּת בַּלִּמּוּד, וּלְאוֹר הַהַחְלָטָה נִכָּנֵס לַשָּׁנָה הַבָּאָה, לִשְׁנַת הִתְעַלּוּת וְאוֹרָה. (מַעְיַן הַמּוֹעֵד)