Otzarot-Article

"מְנֹרַת זָהָב טָהוֹר" (כה-לא) הַגְּמָרָא (שַׁבָּת כב:) אוֹמֶרֶת שֶׁהַנֵּר הַמַּעֲרָבִי הָיָה עֵדוּת לְכָל בָּאֵי עוֹלָם שֶׁהַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה בְּיִשְׂרָאֵל.

וְלִכְאוֹרָה תָּמוּהַּ, הֲרֵי בְּמָקוֹם שֶׁהָיָה נֵר מַעֲרָבִי דּוֹלֵק הָיָה אָסוּר אֲפִילוּ לְיִשְׂרָאֵל לְהִכָּנֵס. לֹא כָּל שֶׁכֵּן לְנָכְרִי. וְאִם כֵּן, אֵיזוֹ עֵדוּת יֵשׁ כָּאן לְכָל בָּאֵי עוֹלָם?

הֵשִׁיב עַל כָּךְ הַגָּאוֹן רַבִּי יִצְחָק הוּטְנֵר, שֶׁהַנֵּר הַמַּעֲרָבִי פָּעַל שֶׁתִּתְחַזֵּק הַכָּרָה זוֹ שֶׁהַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה בְּיִשְׂרָאֵל, בְּתוֹךְ יִשְׂרָאֵל עַצְמָם. וּבָהּ בְּמִדָּה שֶׁהַכָּרָה זוֹ מִתְחַזֶּקֶת בְּיִשְׂרָאֵל, כָּךְ גַּם רוֹאִים כָּל בָּאֵי עוֹלָם שֶׁ'שְׁכִינָה שׁוֹרָה בְּיִשְׂרָאֵל'.

וּכְבָר יָדָעְנוּ שֶׁכַּאֲשֶׁר בֶּן תּוֹרָה מִתְחַזֵּק בְּעִנְיְנֵי הָאֱמוּנָה, תִּפְרֹץ אֱמוּנָה זוֹ בָּעוֹלָם כֻּלּוֹ וְתַגִּיעַ גַּם לַגּוֹיִים הָרְחוֹקִים.

שָׁמָעְנוּ לְאַחֲרוֹנָה סִפּוּר מַדְהִים, הַמַּמְחִישׁ אֶת הַהַשְׁפָּעָה הַגְּדוֹלָה שֶׁיֵּשׁ לִנְתִינַת מַחְמָאוֹת, הַפּוֹעֶלֶת אֶת פְּעֻלָּתָהּ גַּם כַּאֲשֶׁר הָאָדָם הַמֻחְמָא אֵינוֹ אֶלָּא גּוֹי וּפוֹשֵׁעַ פְּלִילִי מְסֻכָּן.

אִישׁ עֲסָקִים חֲרֵדִי הַמִּתְגּוֹרֵר בְּלוֹנְדוֹן בִּצַּע עִסְקָה גְּדוֹלָה וְקִבֵּל אֶת שְׂכָרוֹ בִּמְזֻמָּן. בְּצֵאתוֹ מִמְּקוֹם הָעֲבוֹדָה, הָיָה בְּמִזְוְדָתוֹ סַךְ שֶׁל כְּ-100,000 לִירוֹת שְׂטֶרְלִינְג. לְאַחַר שֶׁצָּעַד כַּמָּה עֶשְׂרוֹת מֶטְרִים הִתְנַפְּלוּ עָלָיו שְׁלֹשָׁה גּוֹיִים וְדָרְשׁוּ לְקַבֵּל לִידֵיהֶם אֶת כָּל הַכֶּסֶף הַנִּמְצָא עִמּוֹ.

אֲנָשִׁים אֵלֶּה יָדְעוּ מִן הַסְּתָם עַל הָעִסְקָה הַגְּדוֹלָה שֶׁבִּצַּע, וְעָקְבוּ אַחֲרָיו וּבִקְשׁוּ לִשְׁדֹּד אֶת הַסְּכוּם הַגָּדוֹל תּוֹךְ אִיּוּם עַל חַיָּיו. הַיְּהוּדִי הַחֲרֵדִי עָשָׂה חוֹשְׁבִים וְהֶחְלִיט לְנַסּוֹת וּלְפַתֵּחַ שִׂיחָה עִם הַשּׁוֹדְדִים.

הוּא הִתְבּוֹנֵן עַל פְּנֵיהֶם וְרָאָה בְּאֶחָד מֵהֶם אֶת דְּמוּת הַ'מַנְהִיג'. פָּנָה אֵלָיו וְאָמַר: 'תִּרְאֶה, אֲנִי רוֹאֶה בְּךָ תְּכוּנוֹת חִיּוּבִיּוֹת מְאֹד. אַתָּה עוֹשֶׂה רשֶׁם שֶׁל אָדָם טוֹב וְנִמּוּסִי, וַאֲפִילוּ אִינְטֶלִיגֶנְטִי בְּיוֹתֵר. אֱמֹר לִי אֵפוֹא, לְשֵׁם מַה דָּרוּשׁ לְךָ כַּסְפִּי?'...

הָאִישׁ הֻפְתַּע מֵעֶצֶם הַשְּׁאֵלָה אַךְ הֵשִׁיב עָלֶיהָ: 'אֲנִי זָקוּק לַכֶּסֶף כְּדֵי לִקְנוֹת מַשְׁקָאוֹת'. וְהַיְּהוּדִי שֶׁלָּנוּ מַמְשִׁיךְ וְשׁוֹאֵל: 'וְכַמָּה כֶּסֶף עוֹלִים הַדְּבָרִים הַלָּלוּ?'

'חָמֵשׁ לִירוֹת שְׂטֶרְלִינְג', הֵשִׁיב מַנְהִיג קְבוּצַת הַשּׁוֹדְדִים.

הוֹצִיא אִישׁ הָעֲסָקִים הַחֲרֵדִי סַךְ שֶׁל 10 לִישְׂ"ט וְהִגִּישׁוֹ לַשּׁוֹדֵד. אָמַר לוֹ: 'הִנֵּה קַח לְךָ אֶת הַסְּכוּם הַזֶּה, כָּפוּל מִמַּה שֶׁבִּקַּשְׁתָּ וַהֲנִיחֵנִי לְנַפְשִׁי'...

לְמַרְבֵּה הַתַּדְהֵמָה, פָּעֲלוּ הַדְּבָרִים עַל לִבּוֹ שֶׁל הַשּׁוֹדֵד. הוּא לָקַח אֶת הַשְּׁטָר וְהוֹרָה לִשְׁנֵי הַשּׁוֹדְדִים הָאֲחֵרִים לַעֲזֹב אֶת הַיְּהוּדִי לְנַפְשׁוֹ.

לְמָחֳרָת מַגִּיעַ הַיְּהוּדִי לְבֵית הַכְּנֶסֶת, בָּאֵזוֹר הַחֲרֵדִי שֶׁל לוֹנְדוֹן, וּלְיַד הַשַּׁעַר הוּא מַבְחִין בְּמַנְהִיג הַשּׁוֹדְדִים מֵאֶמֶשׁ - - -

'הָיִיתִי בָּטוּחַ שֶׁהוּא הִגִּיעַ כְּדֵי 'לְבַטֵּל' אֶת הָעִסְקָה שֶׁעָשִׂינוּ אֶתְמוֹל', יֹאמַר לְאַחַר מִכֵּן לִבְנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ. אוּלָם בְּתוֹךְ שְׁנִיּוֹת סְפוּרוֹת הִתְבָּרֵר לוֹ שֶׁהַשּׁוֹדֵד בָּא בְּמַטָּרָה אַחֶרֶת לְגַמְרֵי.

הוּא נוֹפֵף בְּיָדוֹ בִּשְׁטָר שֶׁל חָמֵשׁ לִישְׂ"ט וְאָמַר לַיְּהוּדִי הַנִּדְהָם, 'הִנֵּה הָעֹדֶף מֵהַשְּׁטָר שֶׁקִּבַּלְתִּי מִמְּךָ אֶתְמוֹל"...

תָּפַס הַיְּהוּדִי אֹמֶץ וְשָׁאַל אֶת הַשּׁוֹדֵד הַגּוֹי שֶׁנִּצָּב לְיָדוֹ בְּפֶתַח בֵּית הַמִּדְרָשׁ: 'אֲנִי רוֹצֶה שֶׁתַּסְבִּיר לִי אֶת הַתַּהְפּוּכוֹת שֶׁחָלְפוּ עָלֶיךָ. אֶתְמוֹל רָצִיתָ לִשְׁדֹּד אוֹתִי וְלָקַחַת אֶת כָּל כַּסְפִּי, אַחַר כָּךְ הִסְתַּפַּקְתָּ בְּעֶשֶׂר לִישְׂ"ט, וְעַכְשָׁו אַתָּה עוֹד מַחְזִיר לִי עֹדֶף...'

אֶת דִּבְרֵי הַתְּשׁוּבָה שֶׁל הַגּוֹי יֵשׁ לְהַחְדִּיר הֵיטֵב אֶל נִבְכֵי הַלֵּב. 'אֲנִי בֶּן 27', אָמַר הַגּוֹי, 'וְעַד אֶתְמוֹל לֹא שָׁמַעְתִּי מֵעוֹלָם שֶׁאֲנִי אָדָם טוֹב; לֹא שָׁמַעְתִּי שֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה רשֶׁם שֶׁל מִישֶׁהוּ בַּעַל תְּכוּנוֹת חִיּוּבִיּוֹת. 'אַתָּה הוּא הָרִאשׁוֹן בָּעוֹלָם שֶׁאוֹמֵר לִי כַּדְּבָרִים הַלָּלוּ, וְהַהַרְגָּשָׁה שֶׁלִּי הִיא שֶׁהִתְכַּוַּנְתָּ בֶּאֱמֶת לְמַה שֶׁאָמַרְתָּ. לֹא אָמַרְתָּ אֶת הַמַּחְמָאוֹת הַלָּלוּ רַק כְּדֵי לְהַרְוִיחַ אֶת כַּסְפְּךָ'.

'הַגִּישָׁה שֶׁלְּךָ שָׁבְתָה אֶת לִבִּי עַד שֶׁהֶחְלַטְתִּי שֶׁלֹּא מַגִּיעַ לְךָ שֶׁאֶגְזֹל אֶת כַּסְפְּךָ'.

'לָכֵן אֶתְמוֹל הִסְתַּפַּקְתִּי בִּשְׁטָר שֶׁל עֶשֶׂר לִישְׂ"ט, וּלְאַחַר שֶׁקָּנִיתִי אֶת צָרְכִּי וְנִשְׁאַר לִי עֹדֶף, בִּרְצוֹנִי לְהָשִׁיב לְךָ גַּם אוֹתוֹ' - - -

סִפּוּר זֶה שָׁמָעְנוּ מֵהַגְּרָ"א טוֹיְסִיג הַמַּכִּיר אֶת בַּעַל הַמַּעֲשֶׂה בְּלוֹנְדוֹן.

וְעַכְשָׁו נַעֲשֶׂה חֶשְׁבּוֹן: אִם זֶה מַה שֶׁמַחְמָאָה אַחַת יְכוֹלָה לִפְעֹל עַל לִבּוֹ שֶׁל גּוֹי, וְלֹא סְתָם גּוֹי אֶלָּא שׁוֹדֵד מְסֻכָּן וְאַלִּים - מַה רַב יִהְיֶה עֶרְכָּהּ שֶׁל מַחְמָאָה שֶׁנַעֲנִיק אָנוּ לַיְּלָדִים, לַעֲקֶרֶת הַבַּיִת, לַשְּׁכֵנִים וּלְכָל הַיְהוּדִים הַסּוֹבְבִים אוֹתָנוּ...

מַדּוּעַ אֵפוֹא חוֹסְכִים אָנוּ בְּמַחְמָאוֹת?! הַאִם נְתִינַת מַחְמָאָה גּוֹזֶלֶת מִמְּךָ מַשֶּׁהוּ? הַאִם הִיא מַעֲבִירָה אֶת כַּסְפְּךָ וּרְכוּשְׁךָ לָאָדָם הַמֻּחְמָא?

לְשׁוֹן הַפִּתְגָּם הָעַמָּמִי כִּי 'מַחְמָאָה אֵינָהּ עוֹלָה כֶּסֶף', נְכוֹנָה כָּל כָּךְ בְּמִקְרֶה זֶה, עַד כִּי חָבַל שֶׁלֹּא לְיַשֵּׂם אוֹתָהּ עַל כָּל צַעַד וְשַׁעַל בְּחַיֵּינוּ.

אָדָם הָרָגִיל לְהַחְמִיא לַסּוֹבְבִים אוֹתוֹ, צוֹבֵר לְעַצְמוֹ אַךְ וְרַק נְקוּדוֹת זְכוּת לְכָל אֹרֶךְ חַיָּיו, וְחָבַל לְהַפְסִידָן בְּשֶׁל שִׁקּוּלִים קַטְנוּנִיִּים שֶׁאֵין בֵּינֵיהֶם לְבֵין הַמְּצִיאוּת וְלֹא כְלוּם. (בָּרְכִי נַפְשִׁי)

	ואתחנן תשס"ט
	מצוותינו יכריעו את הכף
	"מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק" (כג-ז) מֵהַמַּעֲשֶׂה שֶׁלְּפָנֵינוּ, שֶׁהוּבָא בִּ"מְאוֹרוֹת הַדַּף הַיּוֹמִי" אֶפְשָׁר לִלְמֹד לֶקַח מוּסָרִי מְאַלֵּף בְּיוֹתֵר "מְנֹרַת זָהָב טָהוֹר" (כה-לא) הַגְּמָרָא (שַׁבָּת כב:) אוֹמֶרֶת שֶׁהַנֵּר הַמַּעֲרָבִי הָיָה עֵדוּת לְכָל בָּאֵי עוֹלָם שֶׁהַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה בְּיִשְׂרָאֵל. וְלִכְאוֹרָה תָּמוּהַּ, הֲרֵי בְּמָקוֹם שֶׁהָיָה נֵר מַעֲרָבִי דּוֹלֵק הָיָה אָסוּר אֲפִילוּ לְיִשְׂרָאֵל לְהִכָּנֵס. לֹא כָּל שֶׁכֵּן לְנָכְרִי. וְאִם כֵּן, אֵיזוֹ עֵדוּת יֵשׁ כָּאן לְכָל בָּאֵי עוֹלָם? הֵשִׁיב עַל כָּךְ הַגָּאוֹן רַבִּי יִצְחָק הוּטְנֵר, שֶׁהַנֵּר הַמַּעֲרָבִי פָּעַל שֶׁתִּתְחַזֵּק הַכָּרָה זוֹ שֶׁהַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה בְּיִשְׂרָאֵל, בְּתוֹךְ יִשְׂרָאֵל עַצְמָם. וּבָהּ בְּמִדָּה שֶׁהַכָּרָה זוֹ מִתְחַזֶּקֶת בְּיִשְׂרָאֵל, כָּךְ גַּם רוֹאִים כָּל בָּאֵי עוֹלָם שֶׁ'שְׁכִינָה שׁוֹרָה בְּיִשְׂרָאֵל'. וּכְבָר יָדָעְנוּ שֶׁכַּאֲשֶׁר בֶּן תּוֹרָה מִתְחַזֵּק בְּעִנְיְנֵי הָאֱמוּנָה, תִּפְרֹץ אֱמוּנָה זוֹ בָּעוֹלָם כֻּלּוֹ וְתַגִּיעַ גַּם לַגּוֹיִים הָרְחוֹקִים. שָׁמָעְנוּ לְאַחֲרוֹנָה סִפּוּר מַדְהִים, הַמַּמְחִישׁ אֶת הַהַשְׁפָּעָה הַגְּדוֹלָה שֶׁיֵּשׁ לִנְתִינַת מַחְמָאוֹת, הַפּוֹעֶלֶת אֶת פְּעֻלָּתָהּ גַּם כַּאֲשֶׁר הָאָדָם הַמֻחְמָא אֵינוֹ אֶלָּא גּוֹי וּפוֹשֵׁעַ פְּלִילִי מְסֻכָּן. אִישׁ עֲסָקִים חֲרֵדִי הַמִּתְגּוֹרֵר בְּלוֹנְדוֹן בִּצַּע עִסְקָה גְּדוֹלָה וְקִבֵּל אֶת שְׂכָרוֹ בִּמְזֻמָּן. בְּצֵאתוֹ מִמְּקוֹם הָעֲבוֹדָה, הָיָה בְּמִזְוְדָתוֹ סַךְ שֶׁל כְּ-100,000 לִירוֹת שְׂטֶרְלִינְג. לְאַחַר שֶׁצָּעַד כַּמָּה עֶשְׂרוֹת מֶטְרִים הִתְנַפְּלוּ עָלָיו שְׁלֹשָׁה גּוֹיִים וְדָרְשׁוּ לְקַבֵּל לִידֵיהֶם אֶת כָּל הַכֶּסֶף הַנִּמְצָא עִמּוֹ. אֲנָשִׁים אֵלֶּה יָדְעוּ מִן הַסְּתָם עַל הָעִסְקָה הַגְּדוֹלָה שֶׁבִּצַּע, וְעָקְבוּ אַחֲרָיו וּבִקְשׁוּ לִשְׁדֹּד אֶת הַסְּכוּם הַגָּדוֹל תּוֹךְ אִיּוּם עַל חַיָּיו. הַיְּהוּדִי הַחֲרֵדִי עָשָׂה חוֹשְׁבִים וְהֶחְלִיט לְנַסּוֹת וּלְפַתֵּחַ שִׂיחָה עִם הַשּׁוֹדְדִים. הוּא הִתְבּוֹנֵן עַל פְּנֵיהֶם וְרָאָה בְּאֶחָד מֵהֶם אֶת דְּמוּת הַ'מַנְהִיג'. פָּנָה אֵלָיו וְאָמַר: 'תִּרְאֶה, אֲנִי רוֹאֶה בְּךָ תְּכוּנוֹת חִיּוּבִיּוֹת מְאֹד. אַתָּה עוֹשֶׂה רשֶׁם שֶׁל אָדָם טוֹב וְנִמּוּסִי, וַאֲפִילוּ אִינְטֶלִיגֶנְטִי בְּיוֹתֵר. אֱמֹר לִי אֵפוֹא, לְשֵׁם מַה דָּרוּשׁ לְךָ כַּסְפִּי?'... הָאִישׁ הֻפְתַּע מֵעֶצֶם הַשְּׁאֵלָה אַךְ הֵשִׁיב עָלֶיהָ: 'אֲנִי זָקוּק לַכֶּסֶף כְּדֵי לִקְנוֹת מַשְׁקָאוֹת'. וְהַיְּהוּדִי שֶׁלָּנוּ מַמְשִׁיךְ וְשׁוֹאֵל: 'וְכַמָּה כֶּסֶף עוֹלִים הַדְּבָרִים הַלָּלוּ?' 'חָמֵשׁ לִירוֹת שְׂטֶרְלִינְג', הֵשִׁיב מַנְהִיג קְבוּצַת הַשּׁוֹדְדִים. הוֹצִיא אִישׁ הָעֲסָקִים הַחֲרֵדִי סַךְ שֶׁל 10 לִישְׂ"ט וְהִגִּישׁוֹ לַשּׁוֹדֵד. אָמַר לוֹ: 'הִנֵּה קַח לְךָ אֶת הַסְּכוּם הַזֶּה, כָּפוּל מִמַּה שֶׁבִּקַּשְׁתָּ וַהֲנִיחֵנִי לְנַפְשִׁי'... לְמַרְבֵּה הַתַּדְהֵמָה, פָּעֲלוּ הַדְּבָרִים עַל לִבּוֹ שֶׁל הַשּׁוֹדֵד. הוּא לָקַח אֶת הַשְּׁטָר וְהוֹרָה לִשְׁנֵי הַשּׁוֹדְדִים הָאֲחֵרִים לַעֲזֹב אֶת הַיְּהוּדִי לְנַפְשׁוֹ. לְמָחֳרָת מַגִּיעַ הַיְּהוּדִי לְבֵית הַכְּנֶסֶת, בָּאֵזוֹר הַחֲרֵדִי שֶׁל לוֹנְדוֹן, וּלְיַד הַשַּׁעַר הוּא מַבְחִין בְּמַנְהִיג הַשּׁוֹדְדִים מֵאֶמֶשׁ - - - 'הָיִיתִי בָּטוּחַ שֶׁהוּא הִגִּיעַ כְּדֵי 'לְבַטֵּל' אֶת הָעִסְקָה שֶׁעָשִׂינוּ אֶתְמוֹל', יֹאמַר לְאַחַר מִכֵּן לִבְנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ. אוּלָם בְּתוֹךְ שְׁנִיּוֹת סְפוּרוֹת הִתְבָּרֵר לוֹ שֶׁהַשּׁוֹדֵד בָּא בְּמַטָּרָה אַחֶרֶת לְגַמְרֵי. הוּא נוֹפֵף בְּיָדוֹ בִּשְׁטָר שֶׁל חָמֵשׁ לִישְׂ"ט וְאָמַר לַיְּהוּדִי הַנִּדְהָם, 'הִנֵּה הָעֹדֶף מֵהַשְּׁטָר שֶׁקִּבַּלְתִּי מִמְּךָ אֶתְמוֹל"... תָּפַס הַיְּהוּדִי אֹמֶץ וְשָׁאַל אֶת הַשּׁוֹדֵד הַגּוֹי שֶׁנִּצָּב לְיָדוֹ בְּפֶתַח בֵּית הַמִּדְרָשׁ: 'אֲנִי רוֹצֶה שֶׁתַּסְבִּיר לִי אֶת הַתַּהְפּוּכוֹת שֶׁחָלְפוּ עָלֶיךָ. אֶתְמוֹל רָצִיתָ לִשְׁדֹּד אוֹתִי וְלָקַחַת אֶת כָּל כַּסְפִּי, אַחַר כָּךְ הִסְתַּפַּקְתָּ בְּעֶשֶׂר לִישְׂ"ט, וְעַכְשָׁו אַתָּה עוֹד מַחְזִיר לִי עֹדֶף...' אֶת דִּבְרֵי הַתְּשׁוּבָה שֶׁל הַגּוֹי יֵשׁ לְהַחְדִּיר הֵיטֵב אֶל נִבְכֵי הַלֵּב. 'אֲנִי בֶּן 27', אָמַר הַגּוֹי, 'וְעַד אֶתְמוֹל לֹא שָׁמַעְתִּי מֵעוֹלָם שֶׁאֲנִי אָדָם טוֹב; לֹא שָׁמַעְתִּי שֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה רשֶׁם שֶׁל מִישֶׁהוּ בַּעַל תְּכוּנוֹת חִיּוּבִיּוֹת. 'אַתָּה הוּא הָרִאשׁוֹן בָּעוֹלָם שֶׁאוֹמֵר לִי כַּדְּבָרִים הַלָּלוּ, וְהַהַרְגָּשָׁה שֶׁלִּי הִיא שֶׁהִתְכַּוַּנְתָּ בֶּאֱמֶת לְמַה שֶׁאָמַרְתָּ. לֹא אָמַרְתָּ אֶת הַמַּחְמָאוֹת הַלָּלוּ רַק כְּדֵי לְהַרְוִיחַ אֶת כַּסְפְּךָ'. 'הַגִּישָׁה שֶׁלְּךָ שָׁבְתָה אֶת לִבִּי עַד שֶׁהֶחְלַטְתִּי שֶׁלֹּא מַגִּיעַ לְךָ שֶׁאֶגְזֹל אֶת כַּסְפְּךָ'. 'לָכֵן אֶתְמוֹל הִסְתַּפַּקְתִּי בִּשְׁטָר שֶׁל עֶשֶׂר לִישְׂ"ט, וּלְאַחַר שֶׁקָּנִיתִי אֶת צָרְכִּי וְנִשְׁאַר לִי עֹדֶף, בִּרְצוֹנִי לְהָשִׁיב לְךָ גַּם אוֹתוֹ' - - - סִפּוּר זֶה שָׁמָעְנוּ מֵהַגְּרָ"א טוֹיְסִיג הַמַּכִּיר אֶת בַּעַל הַמַּעֲשֶׂה בְּלוֹנְדוֹן. וְעַכְשָׁו נַעֲשֶׂה חֶשְׁבּוֹן: אִם זֶה מַה שֶׁמַחְמָאָה אַחַת יְכוֹלָה לִפְעֹל עַל לִבּוֹ שֶׁל גּוֹי, וְלֹא סְתָם גּוֹי אֶלָּא שׁוֹדֵד מְסֻכָּן וְאַלִּים - מַה רַב יִהְיֶה עֶרְכָּהּ שֶׁל מַחְמָאָה שֶׁנַעֲנִיק אָנוּ לַיְּלָדִים, לַעֲקֶרֶת הַבַּיִת, לַשְּׁכֵנִים וּלְכָל הַיְהוּדִים הַסּוֹבְבִים אוֹתָנוּ... מַדּוּעַ אֵפוֹא חוֹסְכִים אָנוּ בְּמַחְמָאוֹת?! הַאִם נְתִינַת מַחְמָאָה גּוֹזֶלֶת מִמְּךָ מַשֶּׁהוּ? הַאִם הִיא מַעֲבִירָה אֶת כַּסְפְּךָ וּרְכוּשְׁךָ לָאָדָם הַמֻּחְמָא? לְשׁוֹן הַפִּתְגָּם הָעַמָּמִי כִּי 'מַחְמָאָה אֵינָהּ עוֹלָה כֶּסֶף', נְכוֹנָה כָּל כָּךְ בְּמִקְרֶה זֶה, עַד כִּי חָבַל שֶׁלֹּא לְיַשֵּׂם אוֹתָהּ עַל כָּל צַעַד וְשַׁעַל בְּחַיֵּינוּ. אָדָם הָרָגִיל לְהַחְמִיא לַסּוֹבְבִים אוֹתוֹ, צוֹבֵר לְעַצְמוֹ אַךְ וְרַק נְקוּדוֹת זְכוּת לְכָל אֹרֶךְ חַיָּיו, וְחָבַל לְהַפְסִידָן בְּשֶׁל שִׁקּוּלִים קַטְנוּנִיִּים שֶׁאֵין בֵּינֵיהֶם לְבֵין הַמְּצִיאוּת וְלֹא כְלוּם. (בָּרְכִי נַפְשִׁי)