Otzarot-Article

"לֹא תַחֲרֹשׁ בְּשׁוֹר וּבַחֲמֹר יַחְדָּו" (כב-י) בְּפָרָשָׁתֵנוּ נִצְטַוֵּינוּ שֶׁלֹּא לַחְרֹשׁ בִּשְׁנֵי בַּעֲלֵי חַיִּים שׁוֹנִים כְּשׁוֹר וַחֲמוֹר יַחְדָּיו. אֲבָל יוֹצֵא מִן הַכְּלָל אֶחָד יֵשׁ: הָאָדָם מֻתָּר לְסַיֵּעַ לַבְּהֵמָה בַּחֲרִישָׁה. וּמַדּוּעַ? בְּפִי מָרָן הַחִידָ"א זַצַ"ל הָיָה טַעַם נוֹקֵב וּמַרְעִישׁ: אִלּוּ הָיָה זֶה אָסוּר, הָיָה רָאוּי לֶאֱסֹר עַל רֹב בְּנֵי אָדָם לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה, מִכֵּיוָן שֶׁבְּרֻבָּם שׁוֹכְנִים אָדָם וּבְהֵמָה בִּכְפִיפָה אַחַת, רִגְשׁוֹת קֹדֶשׁ בְּצַד תַּאֲווֹת בַּהֲמִיּוֹת בְּעִרְבּוּבְיָה פְּתַלְתָּלָה...

וְזֶה מַזְכִּיר סִפּוּר מִן הַמִּדְרָשׁ. יְהוּדִי הָלַךְ בְּדֶרֶךְ טְרָשִׁים וְרַגְלָיו נִקְּפוּ וְצָרְבוּ. נָשָׂא עֵינָיו לַמָּרוֹם וּבִקֵּשׁ, 'רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, תֵּן לִי חֲמוֹר', וּתְפִלָּתוֹ נִשְׁמְעָה. עָבַר שָׁם חַיָּל גּוֹי רוֹכֵב עַל פִּרְדָּה מְעֻבֶּרֶת, וְהִנֵּה כָּרְעָה לָלֶדֶת. חָמַל הַחַיָּל עַל הָעַיִר הַנּוֹלָד. נָשָׂא עֵינָיו וְרָאָה אֶת הַיְּהוּדִי, נָהֲרוּ פָּנָיו וְצִוָּהוּ לָשֵׂאת אֶת הָעַיִר עַל גַּבּוֹ.

בָּכָה הַיְּהוּדִי: 'בִּקַּשְׁתִּי חֲמוֹר וְקִבַּלְתִּי. אֲבָל חָשַׁבְתִּי לִרְכֹּב עָלָיו וְהִנֵּה הוּא רוֹכֵב עָלַי...'

אַף אָנוּ נֹאמַר: גַּם אִם מִתְרוֹצְצִים בָּנוּ "אָדָם" וּ"בְהֵמָה" נִרְאֶה לְפָחוֹת שֶׁהָאָדָם שֶׁבָּנוּ יִרְכַּב עַל הַבְּהֵמָה וְנִזָּהֵר מִלְּהַשְׁלִיט אֶת הַבְּהֵמָה עַל הָאָדָם... שֶׁלֹּא נְקַצֵּר בַּתְּפִלָּה כְּדֵי לָרוּץ לַעֲבוֹדָה; שֶׁלֹּא נַעֲדִיף שְׁעַת מְנוּחָה עַל שִׁעוּר תּוֹרָה וְשֶׁהַזְּמִירוֹת יִהְיוּ עִקַּר סְעוּדַת הַשַּׁבָּת.

הַגָּאוֹן רַבִּי בֶּן צִיּוֹן כֹּהֵן זַצַ"ל מִגֶּ'רְבָּה פָּתַח בְּמָשָׁל: שְׁנֵי סוֹחֲרִים הִפְלִיגוּ בִּסְפִינָה אֶל הַיָּרִיד בָּעִיר הַגְּדוֹלָה. הִשְׁתַּכְּנוּ בְּאַכְסַנְיָה וּפָקְדוּ אֶת הַחֲנֻיוֹת וְאֶת הַדּוּכָנִים. הִתְעַנְיְנוּ וְהִשְׁווּ מְחִירִים, קָנוּ סְחוֹרוֹת נְחוּצוֹת וְסִיְּמוּ אֶת כָּל עִנְיְנֵיהֶם בְּיוֹמַיִם. עַתָּה הָיָה עֲלֵיהֶם לְהַמְתִּין לְהַפְלָגַת הַסְּפִינָה לִמְחוֹזָם בְּעוֹד שְׁלֹשָׁה יָמִים. אָמַר הָאֶחָד לַחֲבֵרוֹ, 'הָבָה וּנְנַצֵּל אֶת הַזְּמַן. נִפְקֹד אֶת בָּתֵּי הַשַּׁעֲשׁוּעִים, הַקִּרְקַס וּבָתֵּי הַהִמּוּרִים הַנִּלְוִים לְכָל יָרִיד וְשׁוֹאֲבִים מְבַקְּרִים'.

עָנָה לוֹ חֲבֵרוֹ, 'בָּאתִי לְכָאן כְּדֵי לְהַרְוִיחַ וְלֹא כְּדֵי לְהוֹצִיא כְּסָפִים. בִּשְׁלֹשָׁה יָמִים עָלוּל אֲנִי לְהַפְסִיד מַחֲצִית מִרְוָחַי בַּיָּרִיד'.

הִתְעָרֵב סוֹחֵר שְׁלִישִׁי בְּשִׂיחָתָם: 'אֵינְךָ צוֹדֵק', אָמַר לַשֵּׁנִי, 'אָדָם חַיָּב לָדַעַת לֵהָנוֹת מֵהַחַיִּים. גַּם אֲנִי הִגַּעְתִּי עִמָּכֶם, אֲבָל לִפְנֵי שֶׁאֶגַּשׁ לְעִנְיְנֵי הַמִּסְחָר פָּנִיתִי לַהֲנָאוֹת הַשַּׁעֲשׁוּעִים, וַאֲנִי מְבַלֶּה זְמַנִּי בַּטּוֹב וּבַנְּעִימִים. אִם תִּרְצֶה', פָּנָה אֶל הָרִאשׁוֹן, 'אַדְרִיךְ אוֹתְךָ'.

הַהַצָּעָה הִתְקַבְּלָה בְּרָצוֹן.

כַּעֲבֹר שְׁלֹשָׁה יָמִים מָצְאוּ עַצְמָם הַשְּׁלֹשָׁה בַּדֶּרֶךְ חֲזָרָה. הַשְּׁלִישִׁי, הָיָה כְּאִישׁ נִדְהָם. שְׁבוּעַ הַיָּרִיד עָבַר עָלָיו כַּחֲלוֹם בִּסְחַרְחֶרֶת שַׁעֲשׁוּעִים. כִּלָּה בּוֹ כָּל הוֹנוֹ שֶׁהֵבִיא לִסְחוֹרָה וְחוֹזֵר הוּא לְעִירוֹ בְּיָדַיִם רֵיקוֹת. הַשֵּׁנִי הִתְנַחֵם בְּכָךְ שֶׁקָּנָה סְחוֹרָה רַבָּה וְהִצְטָעֵר עַל שֶׁכִּלָּה מַחֲצִית מֵרְוָחֶיהָ בְּשַׁעֲשׁוּעָיו. וְהָרִאשׁוֹן שָׂמַח שֶׁעָמַד בַּנִּסָּיוֹן וְשָׁב לְעִירוֹ עִם רִוְחֵי הַסְּחוֹרָה בִּמְלוֹאָם.

וְהַנִּמְשָׁל: בְּסֵפֶר "חֲרֵדִים" (מז-כו) נִפְסַק: אֵין לְדַבֵּר שִׂיחָה בְּטֵלָה בְּשַׁבָּת, שֶׁנֶּאֱמַר "וְדַבֵּר דָּבָר" (יְשַׁעְיָה נח-יג) וְאָמְרוּ בִּירוּשַׁלְמִי (תּוֹסְפוֹת שַׁבָּת קיג:) שֶׁהִתִּירוּ בְּקֹשִׁי שְׁאֵלַת-שָׁלוֹם בְּשַׁבָּת.

וְכָאן, נֶחְלָק עַם מְקַדְּשֵׁי שְׁבִיעִי לִשְׁלֹשָׁה: אֵלּוּ שֶׁאָכֵן נוֹצְרִים פִּיהֶם וּלְשׁוֹנָם וּמְדַבְּרִים אַךְ וְרַק דִּבְרֵי תּוֹרָה וּקְדֻשָּׁה, תְּפִלָּה וּזְמִירוֹת. אַשְׁרֵיהֶם וְאַשְׁרֵי חֶלְקָם. מְעַטִּים הֵם וְשַׁבָּתָם מְשֻׁלֶּמֶת.

הָרֹב, מִתְפַּלְּלִים בְּעֵת הַתְּפִלָּה, מְשׁוֹרְרִים זְמִירוֹת בֵּין מְנוֹת הַסְּעוּדָה וְאֵינָם נִמְנָעִים מִשִּׂיחַת חֻלִּין. רִוְחֵיהֶם גְּדוֹלִים וַעֲצוּמִים אֲבָל אֵינָם מֻשְׁלָמִים בִּמְלֹא הַשָּׂכָר.

אַךְ אוֹי לְאֵלּוּ הַמְּשׂוֹחֲחִים גַּם בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה וּבְעֵת הַזְּמִירוֹת.

הֵם, כְּאוֹתוֹ סוֹחֵר שְׁלִישִׁי הַחוֹזֵר בְּיָדַיִם רֵיקוֹת. (אֲבוֹתֵינוּ סִפְּרוּ לָנוּ, בְּנֵי צִיּוֹן)

	ואתחנן תשס"ט
	שלא נבוש בעולם הזה ולא נכלם לעולם הבא
	"לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה יִהְיֶה" (כד-יט) בְּפָרָשָׁתֵנוּ מוֹצְאִים אָנוּ מִקְבָּץ שֶׁל צִוּוּיִים לִזְהִירוּת בְּדִינֵי מָמוֹנוֹת: לֹא לַעֲשֹׁק שְׂכַר שָׂכִיר וְלָתֵת שְׂכָרוֹ בְּיוֹמוֹ "לֹא תַחֲרֹשׁ בְּשׁוֹר וּבַחֲמֹר יַחְדָּו" (כב-י) בְּפָרָשָׁתֵנוּ נִצְטַוֵּינוּ שֶׁלֹּא לַחְרֹשׁ בִּשְׁנֵי בַּעֲלֵי חַיִּים שׁוֹנִים כְּשׁוֹר וַחֲמוֹר יַחְדָּיו. אֲבָל יוֹצֵא מִן הַכְּלָל אֶחָד יֵשׁ: הָאָדָם מֻתָּר לְסַיֵּעַ לַבְּהֵמָה בַּחֲרִישָׁה. וּמַדּוּעַ? בְּפִי מָרָן הַחִידָ"א זַצַ"ל הָיָה טַעַם נוֹקֵב וּמַרְעִישׁ: אִלּוּ הָיָה זֶה אָסוּר, הָיָה רָאוּי לֶאֱסֹר עַל רֹב בְּנֵי אָדָם לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה, מִכֵּיוָן שֶׁבְּרֻבָּם שׁוֹכְנִים אָדָם וּבְהֵמָה בִּכְפִיפָה אַחַת, רִגְשׁוֹת קֹדֶשׁ בְּצַד תַּאֲווֹת בַּהֲמִיּוֹת בְּעִרְבּוּבְיָה פְּתַלְתָּלָה... וְזֶה מַזְכִּיר סִפּוּר מִן הַמִּדְרָשׁ. יְהוּדִי הָלַךְ בְּדֶרֶךְ טְרָשִׁים וְרַגְלָיו נִקְּפוּ וְצָרְבוּ. נָשָׂא עֵינָיו לַמָּרוֹם וּבִקֵּשׁ, 'רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, תֵּן לִי חֲמוֹר', וּתְפִלָּתוֹ נִשְׁמְעָה. עָבַר שָׁם חַיָּל גּוֹי רוֹכֵב עַל פִּרְדָּה מְעֻבֶּרֶת, וְהִנֵּה כָּרְעָה לָלֶדֶת. חָמַל הַחַיָּל עַל הָעַיִר הַנּוֹלָד. נָשָׂא עֵינָיו וְרָאָה אֶת הַיְּהוּדִי, נָהֲרוּ פָּנָיו וְצִוָּהוּ לָשֵׂאת אֶת הָעַיִר עַל גַּבּוֹ. בָּכָה הַיְּהוּדִי: 'בִּקַּשְׁתִּי חֲמוֹר וְקִבַּלְתִּי. אֲבָל חָשַׁבְתִּי לִרְכֹּב עָלָיו וְהִנֵּה הוּא רוֹכֵב עָלַי...' אַף אָנוּ נֹאמַר: גַּם אִם מִתְרוֹצְצִים בָּנוּ "אָדָם" וּ"בְהֵמָה" נִרְאֶה לְפָחוֹת שֶׁהָאָדָם שֶׁבָּנוּ יִרְכַּב עַל הַבְּהֵמָה וְנִזָּהֵר מִלְּהַשְׁלִיט אֶת הַבְּהֵמָה עַל הָאָדָם... שֶׁלֹּא נְקַצֵּר בַּתְּפִלָּה כְּדֵי לָרוּץ לַעֲבוֹדָה; שֶׁלֹּא נַעֲדִיף שְׁעַת מְנוּחָה עַל שִׁעוּר תּוֹרָה וְשֶׁהַזְּמִירוֹת יִהְיוּ עִקַּר סְעוּדַת הַשַּׁבָּת. הַגָּאוֹן רַבִּי בֶּן צִיּוֹן כֹּהֵן זַצַ"ל מִגֶּ'רְבָּה פָּתַח בְּמָשָׁל: שְׁנֵי סוֹחֲרִים הִפְלִיגוּ בִּסְפִינָה אֶל הַיָּרִיד בָּעִיר הַגְּדוֹלָה. הִשְׁתַּכְּנוּ בְּאַכְסַנְיָה וּפָקְדוּ אֶת הַחֲנֻיוֹת וְאֶת הַדּוּכָנִים. הִתְעַנְיְנוּ וְהִשְׁווּ מְחִירִים, קָנוּ סְחוֹרוֹת נְחוּצוֹת וְסִיְּמוּ אֶת כָּל עִנְיְנֵיהֶם בְּיוֹמַיִם. עַתָּה הָיָה עֲלֵיהֶם לְהַמְתִּין לְהַפְלָגַת הַסְּפִינָה לִמְחוֹזָם בְּעוֹד שְׁלֹשָׁה יָמִים. אָמַר הָאֶחָד לַחֲבֵרוֹ, 'הָבָה וּנְנַצֵּל אֶת הַזְּמַן. נִפְקֹד אֶת בָּתֵּי הַשַּׁעֲשׁוּעִים, הַקִּרְקַס וּבָתֵּי הַהִמּוּרִים הַנִּלְוִים לְכָל יָרִיד וְשׁוֹאֲבִים מְבַקְּרִים'. עָנָה לוֹ חֲבֵרוֹ, 'בָּאתִי לְכָאן כְּדֵי לְהַרְוִיחַ וְלֹא כְּדֵי לְהוֹצִיא כְּסָפִים. בִּשְׁלֹשָׁה יָמִים עָלוּל אֲנִי לְהַפְסִיד מַחֲצִית מִרְוָחַי בַּיָּרִיד'. הִתְעָרֵב סוֹחֵר שְׁלִישִׁי בְּשִׂיחָתָם: 'אֵינְךָ צוֹדֵק', אָמַר לַשֵּׁנִי, 'אָדָם חַיָּב לָדַעַת לֵהָנוֹת מֵהַחַיִּים. גַּם אֲנִי הִגַּעְתִּי עִמָּכֶם, אֲבָל לִפְנֵי שֶׁאֶגַּשׁ לְעִנְיְנֵי הַמִּסְחָר פָּנִיתִי לַהֲנָאוֹת הַשַּׁעֲשׁוּעִים, וַאֲנִי מְבַלֶּה זְמַנִּי בַּטּוֹב וּבַנְּעִימִים. אִם תִּרְצֶה', פָּנָה אֶל הָרִאשׁוֹן, 'אַדְרִיךְ אוֹתְךָ'. הַהַצָּעָה הִתְקַבְּלָה בְּרָצוֹן. כַּעֲבֹר שְׁלֹשָׁה יָמִים מָצְאוּ עַצְמָם הַשְּׁלֹשָׁה בַּדֶּרֶךְ חֲזָרָה. הַשְּׁלִישִׁי, הָיָה כְּאִישׁ נִדְהָם. שְׁבוּעַ הַיָּרִיד עָבַר עָלָיו כַּחֲלוֹם בִּסְחַרְחֶרֶת שַׁעֲשׁוּעִים. כִּלָּה בּוֹ כָּל הוֹנוֹ שֶׁהֵבִיא לִסְחוֹרָה וְחוֹזֵר הוּא לְעִירוֹ בְּיָדַיִם רֵיקוֹת. הַשֵּׁנִי הִתְנַחֵם בְּכָךְ שֶׁקָּנָה סְחוֹרָה רַבָּה וְהִצְטָעֵר עַל שֶׁכִּלָּה מַחֲצִית מֵרְוָחֶיהָ בְּשַׁעֲשׁוּעָיו. וְהָרִאשׁוֹן שָׂמַח שֶׁעָמַד בַּנִּסָּיוֹן וְשָׁב לְעִירוֹ עִם רִוְחֵי הַסְּחוֹרָה בִּמְלוֹאָם. וְהַנִּמְשָׁל: בְּסֵפֶר "חֲרֵדִים" (מז-כו) נִפְסַק: אֵין לְדַבֵּר שִׂיחָה בְּטֵלָה בְּשַׁבָּת, שֶׁנֶּאֱמַר "וְדַבֵּר דָּבָר" (יְשַׁעְיָה נח-יג) וְאָמְרוּ בִּירוּשַׁלְמִי (תּוֹסְפוֹת שַׁבָּת קיג:) שֶׁהִתִּירוּ בְּקֹשִׁי שְׁאֵלַת-שָׁלוֹם בְּשַׁבָּת. וְכָאן, נֶחְלָק עַם מְקַדְּשֵׁי שְׁבִיעִי לִשְׁלֹשָׁה: אֵלּוּ שֶׁאָכֵן נוֹצְרִים פִּיהֶם וּלְשׁוֹנָם וּמְדַבְּרִים אַךְ וְרַק דִּבְרֵי תּוֹרָה וּקְדֻשָּׁה, תְּפִלָּה וּזְמִירוֹת. אַשְׁרֵיהֶם וְאַשְׁרֵי חֶלְקָם. מְעַטִּים הֵם וְשַׁבָּתָם מְשֻׁלֶּמֶת. הָרֹב, מִתְפַּלְּלִים בְּעֵת הַתְּפִלָּה, מְשׁוֹרְרִים זְמִירוֹת בֵּין מְנוֹת הַסְּעוּדָה וְאֵינָם נִמְנָעִים מִשִּׂיחַת חֻלִּין. רִוְחֵיהֶם גְּדוֹלִים וַעֲצוּמִים אֲבָל אֵינָם מֻשְׁלָמִים בִּמְלֹא הַשָּׂכָר. אַךְ אוֹי לְאֵלּוּ הַמְּשׂוֹחֲחִים גַּם בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה וּבְעֵת הַזְּמִירוֹת. הֵם, כְּאוֹתוֹ סוֹחֵר שְׁלִישִׁי הַחוֹזֵר בְּיָדַיִם רֵיקוֹת. (אֲבוֹתֵינוּ סִפְּרוּ לָנוּ, בְּנֵי צִיּוֹן)