Otzarot-Article

"וְחָיוּ וְלֹא יָמֻתוּ" (ד-יט) יְהוּדִי אֶחָד סִפֵּר עַל מִקְרֶה מֻפְלָא שֶׁקָּרָה לוֹ כַּאֲשֶׁר נָסַע לְאַרְצוֹת הַבְּרִית לֶאֱסֹף כֶּסֶף בַּעֲבוּר אַחַת הַיְּשִׁיבוֹת בָּאָרֶץ.

"הָיָה עָלַי לְהַגִּיעַ לְאֵזוֹר מְסֻיָּם וְכֵיוָן שֶׁלֹּא הָיִיתִי מֵעוֹדִי בַּאֲמֶרִיקָה לֹא יָדַעְתִּי כֵּיצַד מַגִּיעִים אֵלָיו. נִגַּשְׁתִּי אֵפוֹא לְתַחֲנַת הַמִּשְׁטָרָה הַקְּרוֹבָה וּבִקַּשְׁתִּי לְבָרֵר שָׁם מַה הַכִּוּוּן. מִתְּשׁוּבַת הַשּׁוֹטְרִים הֵבַנְתִּי שֶׁזֶּהוּ אֵזוֹר מְסֻכָּן מְאֹד. לְפֶתַע אוֹמֵר מְפַקֵּד הַתַּחֲנָה, "מִכֵּיוָן שֶׁאֲנַחְנוּ רוֹאִים שֶׁאַתָּה בֶּן-אָדָם טוֹב נִשְׁלַח אִתְּךָ נַיֶּדֶת שֶׁתְּלַוֶּה אוֹתְךָ עַד הַגִּיעֲךָ לִמְקוֹם מִבְטָחִים"...

מְדֻבָּר הָיָה בְּהַצָּעָה חַסְרַת תַּקְדִּים מִבְּחִינָתָהּ שֶׁל הַמִּשְׁטָרָה, שֶׁהֲרֵי לֹא כָּל אֶחָד שֶׁנִּגָּשׁ לְתַחֲנַת מִשְׁטָרָה בְּאַרְצוֹת הַבְּרִית וְשׁוֹאֵל אֵיךְ לְהַגִּיעַ לְמָקוֹם פְּלוֹנִי, זוֹכֶה לְלִוּוּי מִשְׁטַרְתִּי צָמוּד.

וְהַיְּהוּדִי לֹא סִיֵּם אֶת סִפּוּרוֹ. "הָיָה זֶה בְּשַׁבָּת. וְהַשּׁוֹטְרִים שֶׁרָאוּ שֶׁאֲנִי יְהוּדִי יָדְעוּ שֶׁלֹּא אֶסַּע אִתָּם בַּנַּיֶּדֶת. עִם זֹאת הִסְכִּימוּ שֶׁאֲנִי אֵלֵךְ בָּרֶגֶל כַּאֲשֶׁר הַנַּיֶּדֶת נָסְעָה לְצִדִּי".

מִי שֶׁרָאָה אֶת הַיְּהוּדִי הַזֶּה הוֹלֵךְ בָּרְחוֹב עִם הַלִּוּוּי הַצָּמוּד, הָיָה בָּטוּחַ שֶׁמְּדֻבָּר בְּאִישִׁיּוּת בְּכִירָה וּמְאֻבְטַחַת. וּבְעֶצֶם זֶה נָכוֹן, כִּי יְהוּדִי הָאוֹסֵף כֶּסֶף לְמַעַן יְשִׁיבָה הִנּוֹ אִישִׁיּוּת חֲשׁוּבָה בְּיוֹתֵר! (עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ)

	חקת תשס"ט
	להתפעל ולהודות על פעלת החוקים
	"אִישׁ אִישׁ עַל עֲבֹדָתוֹ וְאֶל מַשָּׂאוֹ" (ד-יט) בִּתְחִלַּת פָּרָשָׁתֵנוּ קוֹרְאִים אָנוּ עַל מִנְיָנָם שֶׁל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל "וְחָיוּ וְלֹא יָמֻתוּ" (ד-יט) יְהוּדִי אֶחָד סִפֵּר עַל מִקְרֶה מֻפְלָא שֶׁקָּרָה לוֹ כַּאֲשֶׁר נָסַע לְאַרְצוֹת הַבְּרִית לֶאֱסֹף כֶּסֶף בַּעֲבוּר אַחַת הַיְּשִׁיבוֹת בָּאָרֶץ. "הָיָה עָלַי לְהַגִּיעַ לְאֵזוֹר מְסֻיָּם וְכֵיוָן שֶׁלֹּא הָיִיתִי מֵעוֹדִי בַּאֲמֶרִיקָה לֹא יָדַעְתִּי כֵּיצַד מַגִּיעִים אֵלָיו. נִגַּשְׁתִּי אֵפוֹא לְתַחֲנַת הַמִּשְׁטָרָה הַקְּרוֹבָה וּבִקַּשְׁתִּי לְבָרֵר שָׁם מַה הַכִּוּוּן. מִתְּשׁוּבַת הַשּׁוֹטְרִים הֵבַנְתִּי שֶׁזֶּהוּ אֵזוֹר מְסֻכָּן מְאֹד. לְפֶתַע אוֹמֵר מְפַקֵּד הַתַּחֲנָה, "מִכֵּיוָן שֶׁאֲנַחְנוּ רוֹאִים שֶׁאַתָּה בֶּן-אָדָם טוֹב נִשְׁלַח אִתְּךָ נַיֶּדֶת שֶׁתְּלַוֶּה אוֹתְךָ עַד הַגִּיעֲךָ לִמְקוֹם מִבְטָחִים"... מְדֻבָּר הָיָה בְּהַצָּעָה חַסְרַת תַּקְדִּים מִבְּחִינָתָהּ שֶׁל הַמִּשְׁטָרָה, שֶׁהֲרֵי לֹא כָּל אֶחָד שֶׁנִּגָּשׁ לְתַחֲנַת מִשְׁטָרָה בְּאַרְצוֹת הַבְּרִית וְשׁוֹאֵל אֵיךְ לְהַגִּיעַ לְמָקוֹם פְּלוֹנִי, זוֹכֶה לְלִוּוּי מִשְׁטַרְתִּי צָמוּד. וְהַיְּהוּדִי לֹא סִיֵּם אֶת סִפּוּרוֹ. "הָיָה זֶה בְּשַׁבָּת. וְהַשּׁוֹטְרִים שֶׁרָאוּ שֶׁאֲנִי יְהוּדִי יָדְעוּ שֶׁלֹּא אֶסַּע אִתָּם בַּנַּיֶּדֶת. עִם זֹאת הִסְכִּימוּ שֶׁאֲנִי אֵלֵךְ בָּרֶגֶל כַּאֲשֶׁר הַנַּיֶּדֶת נָסְעָה לְצִדִּי". מִי שֶׁרָאָה אֶת הַיְּהוּדִי הַזֶּה הוֹלֵךְ בָּרְחוֹב עִם הַלִּוּוּי הַצָּמוּד, הָיָה בָּטוּחַ שֶׁמְּדֻבָּר בְּאִישִׁיּוּת בְּכִירָה וּמְאֻבְטַחַת. וּבְעֶצֶם זֶה נָכוֹן, כִּי יְהוּדִי הָאוֹסֵף כֶּסֶף לְמַעַן יְשִׁיבָה הִנּוֹ אִישִׁיּוּת חֲשׁוּבָה בְּיוֹתֵר! (עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ)