Otzarot-Article

"וָחַי בָּהֶם" (יח-ה) רַבֵּנוּ יוֹסֵף חַיִּים זַצַ"ל סִפֵּר: מַעֲשֶׂה בְּתַלְמִיד חָכָם שֶׁהִתְאַחֲדוּ אֶצְלוֹ תּוֹרָה וּגְדֻלָּה בְּמָקוֹם אֶחָד. הוּא נֵחַן בְּאשֶׁר וּבְעשֶׁר, בִּבְרִיאוּת וּבְבָנִים, וְלֹא חָסַר דָּבָר. חָשַׁב שֶׁהַכֹּל מַגִּיעַ לוֹ בְּדִין וּבְיֹשֶׁר, שֶׁהֲרֵי הוּא שׁוֹמֵר תּוֹרָה וּמְקַיֵּם מִצְווֹת, לוֹמֵד בִּשְׁקִידָה וּמַרְבֶּה בְּמַעֲשִׂים טוֹבִים.

בְּיוֹם קַיִץ נָאֶה יָצָא הָאִישׁ לְטַיֵּל בַּשָּׂדֶה. טָעָה בְּדַרְכּוֹ וּמָצָא אֶת עַצְמוֹ בַּמִּדְבָּר. לֹא יָדַע הַאִם הוּא מִתְקָרֵב אֶל הָעִיר אוֹ מִתְרַחֵק מִמֶּנָּה, וְעַד מְהֵרָה הֵחֵל הַצָּמָא לְהַצִּיק לוֹ. הַשֶּׁמֶשׁ קָפְחָה עַל רֹאשׁוֹ וְהוּא נָפַל לָאָרֶץ וְעָמַד לְהִתְעַלֵּף. לְפֶתַע רָאָה אָדָם וּבְיָדוֹ כַּד מַיִם. הִתְחַנֵּן אֵלָיו שֶׁיַּשְׁקֵהוּ, אַךְ בַּעַל הַכַּד סֵרֵב. הִבְטִיחַ לוֹ הוֹן רַב תְּמוּרַת הַמַּיִם, וּבַעַל הַכַּד אָמַר: "לֹא אֶמְכֹּר אֶת הַמַּיִם בְּמָעוֹת, אֶלָּא אִם כֵּן תִּתֵּן לִי אֶת כָּל הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת שֶׁעָשִׂיתָ מֵעוֹדְךָ עַד הַיּוֹם". הִתְחַנֵּן וּבָכָה שֶׁיָּחוּס וִירַחֵם עָלָיו, כִּי קָשֶׁה לוֹ לִמְכֹּר הַכֹּל. נֵאוֹת הָאִישׁ לָתֵת לוֹ אֶת כַּד הַמַּיִם בַּעֲבוּר מַחֲצִית הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת. הוֹצִיא נְיָר וְקֻלְמוּס וְכָתַב שְׁטַר מְכִירָה. שָׁתָה וְהֵשִׁיב אֶת נַפְשׁוֹ, וּבַעַל הַכַּד הָלַךְ לְדַרְכּוֹ.

בִּגְלַל חֹם הַיּוֹם, עֲיֵפוּת הַהֲלִיכָה וְהַהִתְרַגְּשׁוּת הָרַבָּה, נָפְלָה עָלָיו חֻלְשָׁה גְּדוֹלָה וְלֹא יָכוֹל הָיָה לְהָזִיז אֵבָר. עָבַר שָׁם אָדָם שֶׁרָאָהוּ שׁוֹכֵב עַל הָאָרֶץ, שְׁאָלוֹ: "מַה לְךָ?"

אָמַר לוֹ: "חֻלְשָׁה גְּדוֹלָה תָּקְפָה אוֹתִי וְאֵינִי יָכוֹל לָזוּז".

אָמַר לוֹ הָאִישׁ: "יֵשׁ עִמִּי תְּרוּפַת פֶּלֶא לְחִזּוּק. אַךְ לֹא אֶמְכְּרֵנָה בְּזָהָב וּבְכֶסֶף, רַק בְּתוֹרָה וּבְמִצְווֹת".

אָמַר לוֹ: "אַךְ זֶה עַתָּה מָכַרְתִּי אֶת מַחֲצִית זְכֻיּוֹתַי, אֵיךְ אֶמְכֹּר אֶת הַשְּׁאָר וְאֶשָּׁאֵר רֵיקָם?"

וְהַלָּה בְּשֶׁלּוֹ: "אַחַת דִּבַּרְתִּי וְלֹא אָשׁוּב מִמֶּנָּה. לֹא אֶתֵּן לְךָ אֶת הַתְּרוּפָה, עַד כִּי תִּמְכֹּר לִי אֶת הַנּוֹתָר מִמִּצְווֹתֶיךָ".

רָאָה שֶׁאִם לֹא יִתְרַצֶּה פֹּה תְּהֵא קְבוּרָתוֹ כִּי יָמוּת בְּחֻלְשָׁתוֹ, וְהִסְכִּים. הוֹצִיא הָאִישׁ נְיָר וְקֻלְמוּס, כָּתַב שְׁטַר מְכִירָה כַּדָּת וְכַדִּין וְנָתַן לוֹ אֶת הַתְּרוּפָה. נְטָלָהּ, וְכֹחוֹ שָׁב אֵלָיו. קָם וְהָלַךְ, וְכַעֲבֹר כְּמַחֲצִית הַשָּׁעָה הִגִּיעַ לְפַאֲתֵי הָעִיר. עָשָׂה אֶת דַּרְכּוֹ הַבַּיְתָה, צָנַח לְמִטָּתוֹ וְזָעַק זְעָקָה גְּדוֹלָה וּמָרָה.

נִזְעֲקָה אִשְׁתּוֹ: "מַה לְךָ, אִישִׁי?"

אָמַר לָהּ: "אֵיךְ לֹא אֶזְעַק וּבְשָׁעָה אַחַת נוֹתַרְתִּי רֵיקָם מִכָּל הַמִּצְווֹת וְהַמַּעֲשִׂים הַטּוֹבִים שֶׁעָשִׂיתִי מֵעוֹדִי וְעַד הַיּוֹם הַזֶּה". כָּךְ בָּכָה בְּלֹא הֲפוּגוֹת עַד שֶׁנִּרְדַּם מֵרֹב בִּכְיוֹ.

וּבִשְׁנָתוֹ חָלַם חֲלוֹם. בַּחֲלוֹמוֹ רָאָה אֶת הָאִישׁ שֶׁנָּתַן לוֹ אֶת הַתְּרוּפָה וְהִנֵּה הוּא נִצָּב מוּלוֹ. נִגַּשׁ וְהִתְנַפֵּל לְרַגְלָיו בִּבְכִיָּה, הִתְחַנֵּן לְפָנָיו שֶׁיִּמְחֹל לוֹ עַל הַשְּׁטָר וְיַחְזִירֵהוּ לְפָחוֹת מַחֲצִית מִצְווֹתָיו וּזְכֻיּוֹתָיו.

אָמַר לוֹ הָאִישׁ: "אַל תִּירָא! אֲנִי אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא, וְנִגְלֵיתִי אֵלֶיךָ כְּבַעַל הַכַּד וּכְבַעַל הַתְּרוּפָה. מִן הַשָּׁמַיִם שְׁלָחוּנִי כְּדֵי לְהוֹכִיחַ לְךָ אֶת טָעוּתְךָ.

כְּסָבוּר הָיִיתָ שֶׁבִּשְׂכַר מִצְווֹתֶיךָ וּמַעֲשֶׂיךָ הַטּוֹבִים, הַתּוֹרָה וְהַתְּפִלּוֹת, רָאוּי אַתָּה לְכָל הַטּוֹבָה וְהַבְּרָכָה שֶׁהֻשְׁפְּעוּ עָלֶיךָ מִמָּרוֹם. אוּלָם הִנְּךָ טוֹעֶה טָעוּת מָרָה, מִשּׁוּם שֶׁכָּל זְכֻיּוֹתֶיךָ יֵשׁ בָּהֶם כְּדֵי לְזַכּוֹתְךָ בַּחַיִּים בִּלְבַד. אֲבָל כָּל הַשְּׁאָר, בְּרִיאוּת וְנַחַת, פַּרְנָסָה וְעשֶׁר, הֲרֵי הֵם מַתָּנָה מִן הַשָּׁמַיִם וְעָלֶיךָ לְהוֹדוֹת עֲלֵיהֶם בְּכָל לֵב.

כְּדֵי לְהוֹכִיחַ לְךָ אֶת טָעוּתְךָ, הֶרְאִיתִיךָ, שֶׁבְּשָׁעָה אַחַת שֶׁל מַחְסוֹר, צָמָא וְחֻלְשָׁה, נֶאֱלַצְתָּ לִמְסֹר אֶת כָּל זְכֻיּוֹתֶיךָ. וְעַתָּה, דַּע לְךָ שֶׁכָּל הַטּוֹבָה הַמֻּשְׁפַּעַת עָלֶיךָ הִנָּהּ בְּגֶדֶר חֶסֶד וּצְדָקָה".

סִיֵּם אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא אֶת דְּבָרָיו וְקָרַע לְנֶגֶד עֵינָיו שֶׁל הָאִישׁ אֶת שְׁנֵי הַשְּׁטָרוֹת. הֵקִיץ הָאִישׁ וְלָמַד אֶת הַלֶּקַח, וְהָיָה מוֹדֶה עַל כָּל דָּבָר וְדָבָר שֶׁהֻשְׁפַּע לוֹ מִן הַשָּׁמַיִם.

זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר, "וּשְׁמַרְתֶּם אֶת חֻקֹּתַי וְאֶת מִשְׁפָּטַי אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֹתָם הָאָדָם - וָחַי בָּהֶם". שְׁמִירַת כָּל הַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים, דַּי שֶׁבִּשְׂכָרָם יִחְיֶה הָאָדָם, וְכָל הַשְּׁאָר הֲרֵיהוּ מַתָּנָה. (אֲבוֹתֵינוּ סִפְּרוּ לָנוּ)

	חקת תשס"ט
	מרבה תורה מרבה חיים
	הַתּוֹרָה נִצְחִית הִיא וּלְקָחֶיהָ נִצְחִיִּים, שְׁרִירִים וְקַיָּמִים בְּכָל תְּקוּפָה, מְכֻוָּנִים לְכָל אָדָם "וָחַי בָּהֶם" (יח-ה) רַבֵּנוּ יוֹסֵף חַיִּים זַצַ"ל סִפֵּר: מַעֲשֶׂה בְּתַלְמִיד חָכָם שֶׁהִתְאַחֲדוּ אֶצְלוֹ תּוֹרָה וּגְדֻלָּה בְּמָקוֹם אֶחָד. הוּא נֵחַן בְּאשֶׁר וּבְעשֶׁר, בִּבְרִיאוּת וּבְבָנִים, וְלֹא חָסַר דָּבָר. חָשַׁב שֶׁהַכֹּל מַגִּיעַ לוֹ בְּדִין וּבְיֹשֶׁר, שֶׁהֲרֵי הוּא שׁוֹמֵר תּוֹרָה וּמְקַיֵּם מִצְווֹת, לוֹמֵד בִּשְׁקִידָה וּמַרְבֶּה בְּמַעֲשִׂים טוֹבִים. בְּיוֹם קַיִץ נָאֶה יָצָא הָאִישׁ לְטַיֵּל בַּשָּׂדֶה. טָעָה בְּדַרְכּוֹ וּמָצָא אֶת עַצְמוֹ בַּמִּדְבָּר. לֹא יָדַע הַאִם הוּא מִתְקָרֵב אֶל הָעִיר אוֹ מִתְרַחֵק מִמֶּנָּה, וְעַד מְהֵרָה הֵחֵל הַצָּמָא לְהַצִּיק לוֹ. הַשֶּׁמֶשׁ קָפְחָה עַל רֹאשׁוֹ וְהוּא נָפַל לָאָרֶץ וְעָמַד לְהִתְעַלֵּף. לְפֶתַע רָאָה אָדָם וּבְיָדוֹ כַּד מַיִם. הִתְחַנֵּן אֵלָיו שֶׁיַּשְׁקֵהוּ, אַךְ בַּעַל הַכַּד סֵרֵב. הִבְטִיחַ לוֹ הוֹן רַב תְּמוּרַת הַמַּיִם, וּבַעַל הַכַּד אָמַר: "לֹא אֶמְכֹּר אֶת הַמַּיִם בְּמָעוֹת, אֶלָּא אִם כֵּן תִּתֵּן לִי אֶת כָּל הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת שֶׁעָשִׂיתָ מֵעוֹדְךָ עַד הַיּוֹם". הִתְחַנֵּן וּבָכָה שֶׁיָּחוּס וִירַחֵם עָלָיו, כִּי קָשֶׁה לוֹ לִמְכֹּר הַכֹּל. נֵאוֹת הָאִישׁ לָתֵת לוֹ אֶת כַּד הַמַּיִם בַּעֲבוּר מַחֲצִית הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת. הוֹצִיא נְיָר וְקֻלְמוּס וְכָתַב שְׁטַר מְכִירָה. שָׁתָה וְהֵשִׁיב אֶת נַפְשׁוֹ, וּבַעַל הַכַּד הָלַךְ לְדַרְכּוֹ. בִּגְלַל חֹם הַיּוֹם, עֲיֵפוּת הַהֲלִיכָה וְהַהִתְרַגְּשׁוּת הָרַבָּה, נָפְלָה עָלָיו חֻלְשָׁה גְּדוֹלָה וְלֹא יָכוֹל הָיָה לְהָזִיז אֵבָר. עָבַר שָׁם אָדָם שֶׁרָאָהוּ שׁוֹכֵב עַל הָאָרֶץ, שְׁאָלוֹ: "מַה לְךָ?" אָמַר לוֹ: "חֻלְשָׁה גְּדוֹלָה תָּקְפָה אוֹתִי וְאֵינִי יָכוֹל לָזוּז". אָמַר לוֹ הָאִישׁ: "יֵשׁ עִמִּי תְּרוּפַת פֶּלֶא לְחִזּוּק. אַךְ לֹא אֶמְכְּרֵנָה בְּזָהָב וּבְכֶסֶף, רַק בְּתוֹרָה וּבְמִצְווֹת". אָמַר לוֹ: "אַךְ זֶה עַתָּה מָכַרְתִּי אֶת מַחֲצִית זְכֻיּוֹתַי, אֵיךְ אֶמְכֹּר אֶת הַשְּׁאָר וְאֶשָּׁאֵר רֵיקָם?" וְהַלָּה בְּשֶׁלּוֹ: "אַחַת דִּבַּרְתִּי וְלֹא אָשׁוּב מִמֶּנָּה. לֹא אֶתֵּן לְךָ אֶת הַתְּרוּפָה, עַד כִּי תִּמְכֹּר לִי אֶת הַנּוֹתָר מִמִּצְווֹתֶיךָ". רָאָה שֶׁאִם לֹא יִתְרַצֶּה פֹּה תְּהֵא קְבוּרָתוֹ כִּי יָמוּת בְּחֻלְשָׁתוֹ, וְהִסְכִּים. הוֹצִיא הָאִישׁ נְיָר וְקֻלְמוּס, כָּתַב שְׁטַר מְכִירָה כַּדָּת וְכַדִּין וְנָתַן לוֹ אֶת הַתְּרוּפָה. נְטָלָהּ, וְכֹחוֹ שָׁב אֵלָיו. קָם וְהָלַךְ, וְכַעֲבֹר כְּמַחֲצִית הַשָּׁעָה הִגִּיעַ לְפַאֲתֵי הָעִיר. עָשָׂה אֶת דַּרְכּוֹ הַבַּיְתָה, צָנַח לְמִטָּתוֹ וְזָעַק זְעָקָה גְּדוֹלָה וּמָרָה. נִזְעֲקָה אִשְׁתּוֹ: "מַה לְךָ, אִישִׁי?" אָמַר לָהּ: "אֵיךְ לֹא אֶזְעַק וּבְשָׁעָה אַחַת נוֹתַרְתִּי רֵיקָם מִכָּל הַמִּצְווֹת וְהַמַּעֲשִׂים הַטּוֹבִים שֶׁעָשִׂיתִי מֵעוֹדִי וְעַד הַיּוֹם הַזֶּה". כָּךְ בָּכָה בְּלֹא הֲפוּגוֹת עַד שֶׁנִּרְדַּם מֵרֹב בִּכְיוֹ. וּבִשְׁנָתוֹ חָלַם חֲלוֹם. בַּחֲלוֹמוֹ רָאָה אֶת הָאִישׁ שֶׁנָּתַן לוֹ אֶת הַתְּרוּפָה וְהִנֵּה הוּא נִצָּב מוּלוֹ. נִגַּשׁ וְהִתְנַפֵּל לְרַגְלָיו בִּבְכִיָּה, הִתְחַנֵּן לְפָנָיו שֶׁיִּמְחֹל לוֹ עַל הַשְּׁטָר וְיַחְזִירֵהוּ לְפָחוֹת מַחֲצִית מִצְווֹתָיו וּזְכֻיּוֹתָיו. אָמַר לוֹ הָאִישׁ: "אַל תִּירָא! אֲנִי אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא, וְנִגְלֵיתִי אֵלֶיךָ כְּבַעַל הַכַּד וּכְבַעַל הַתְּרוּפָה. מִן הַשָּׁמַיִם שְׁלָחוּנִי כְּדֵי לְהוֹכִיחַ לְךָ אֶת טָעוּתְךָ. כְּסָבוּר הָיִיתָ שֶׁבִּשְׂכַר מִצְווֹתֶיךָ וּמַעֲשֶׂיךָ הַטּוֹבִים, הַתּוֹרָה וְהַתְּפִלּוֹת, רָאוּי אַתָּה לְכָל הַטּוֹבָה וְהַבְּרָכָה שֶׁהֻשְׁפְּעוּ עָלֶיךָ מִמָּרוֹם. אוּלָם הִנְּךָ טוֹעֶה טָעוּת מָרָה, מִשּׁוּם שֶׁכָּל זְכֻיּוֹתֶיךָ יֵשׁ בָּהֶם כְּדֵי לְזַכּוֹתְךָ בַּחַיִּים בִּלְבַד. אֲבָל כָּל הַשְּׁאָר, בְּרִיאוּת וְנַחַת, פַּרְנָסָה וְעשֶׁר, הֲרֵי הֵם מַתָּנָה מִן הַשָּׁמַיִם וְעָלֶיךָ לְהוֹדוֹת עֲלֵיהֶם בְּכָל לֵב. כְּדֵי לְהוֹכִיחַ לְךָ אֶת טָעוּתְךָ, הֶרְאִיתִיךָ, שֶׁבְּשָׁעָה אַחַת שֶׁל מַחְסוֹר, צָמָא וְחֻלְשָׁה, נֶאֱלַצְתָּ לִמְסֹר אֶת כָּל זְכֻיּוֹתֶיךָ. וְעַתָּה, דַּע לְךָ שֶׁכָּל הַטּוֹבָה הַמֻּשְׁפַּעַת עָלֶיךָ הִנָּהּ בְּגֶדֶר חֶסֶד וּצְדָקָה". סִיֵּם אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא אֶת דְּבָרָיו וְקָרַע לְנֶגֶד עֵינָיו שֶׁל הָאִישׁ אֶת שְׁנֵי הַשְּׁטָרוֹת. הֵקִיץ הָאִישׁ וְלָמַד אֶת הַלֶּקַח, וְהָיָה מוֹדֶה עַל כָּל דָּבָר וְדָבָר שֶׁהֻשְׁפַּע לוֹ מִן הַשָּׁמַיִם. זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר, "וּשְׁמַרְתֶּם אֶת חֻקֹּתַי וְאֶת מִשְׁפָּטַי אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֹתָם הָאָדָם - וָחַי בָּהֶם". שְׁמִירַת כָּל הַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים, דַּי שֶׁבִּשְׂכָרָם יִחְיֶה הָאָדָם, וְכָל הַשְּׁאָר הֲרֵיהוּ מַתָּנָה. (אֲבוֹתֵינוּ סִפְּרוּ לָנוּ)