שלח
תשס"ט
 
  הגשר הבטוח

 
  יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו" (ח-כא) הָאוֹר הַחַיִּים הַקָּדוֹשׁ שָׁאַל: מַדּוּעַ בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הַיֵּצֶר הָרַע, מַדּוּעַ בָּרָא בְּרִיָּה כָּזוֹ בָּעוֹלָם

יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו" (ח-כא) הָאוֹר הַחַיִּים הַקָּדוֹשׁ שָׁאַל: מַדּוּעַ בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הַיֵּצֶר הָרַע, מַדּוּעַ בָּרָא בְּרִיָּה כָּזוֹ בָּעוֹלָם. וְהֵשִׁיב, שֶׁנִּבְרְאָה כְּדֵי לְהַרְבּוֹת שְׂכָרוֹ שֶׁל הָאָדָם כְּשֶׁיִּתְגַּבֵּר עָלָיו וִינַצְּחוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ "לְפוּם צַעֲרָא אַגְרָא" (אָבוֹת ה-כג).

וּמִכָּאן הֵסִיק הֶחָפֵץ חַיִּים, שֶׁאִם לִפְנֵי הָאָדָם שְׁתֵּי מִצְווֹת וְאִי אֶפְשָׁר לוֹ לְקַיֵּם אֶלָּא אַחַת מֵהֵן, וַהֲרֵי כְּלָל נָקוּט בְּיָדֵינוּ "הֱוֵה זָהִיר בְּמִצְוָה קַלָּה כַּחֲמוּרָה, שֶׁאֵין אַתָּה יוֹדֵעַ מַתַּן שְׂכָרָן שֶׁל מִצְווֹת" (אָבוֹת ב-א), וְאֵיךְ נֵדַע אֵיזוֹ מֵהֵן לְקַיֵּם הָעֵצָה הַיְּעוּצָה, לְקַיֵּם אֶת הַקָּשָׁה יוֹתֵר. וּמַדּוּעַ? הִסְבִּיר זֹאת רַבֵּנוּ בְּמָשָׁל:

מַעֲשֶׂה בְּאַבְרֵךְ שֶׁאָכַל מְזוֹנוֹת עַל שֻׁלְחַן חֹתְנוֹ, וְכַלּוּ שְׁנוֹת מְזוֹנוֹתָיו. הַמִּשְׁפָּחָה גָּדְלָה וְהֻצְרַךְ לָצֵאת לְמִסְחָר. נָטַל אֶת כַּסְפֵּי הַנְּדוּנְיָה שֶׁהָיוּ מֻפְקָדִים בְּיַד חֹתְנוֹ וְיָצָא לַשּׁוּק. סִיֵר, וְהִסְתַּחְרֵר מִמִּגְוַן הַסְּחוֹרוֹת. חָשַׁב: בְּמַה אֶשְׁלַח יָדִי, בְּאֵיזוֹ סְחוֹרָה אֶבְחַר? אֵיךְ אֵדַע אֵיזוֹ סְחוֹרָה טוֹבָה וְאֵיזוֹ גְּרוּעָה, אֵיזוֹ מְבֻקֶּשֶׁת וְאֵיזוֹ תִּשְׁכַּב כְּאֶבֶן שֶׁאֵין לָהּ הוֹפְכִין, אֵיזוֹ זוֹלָה וּכְדָאִית וְאֵיזוֹ מְחִירָהּ מֻפְקָע? עוֹדוֹ תּוֹהֶה, וְלַשּׁוּק הִגִּיעַ סוֹחֵר וָתִיק וּמְנֻסֶּה, הַשּׁוֹלֵחַ יָדוֹ בְּכָל סוּגֵי הַסְּחוֹרוֹת. הִתְבּוֹנֵן בְּמַבָּט בּוֹחֵן וּמֵבִין בִּסְחוֹרָה אַחַר סְחוֹרָה, בָּדַק וּמִשֵּׁשׁ וְתָהָה עַל טִּיבָן. שָׁאַל לַמְּחִיר, וּבָחַר סְחוֹרָה מְסֻיֶּמֶת. הִזְמִין מִמֶּנָּה כַּמּוּת נִכְבֶּדֶת. אוֹ אָז יָדַע הַסּוֹחֵר חֲסַר-הַנִּסָּיוֹן שֶׁהִיא הַסְּחוֹרָה הַכְּדָאִית שֶׁשְּׂכָרָהּ, רַב בְּצִדָּהּ.

וְהַנִּמְשָׁל: אָכֵן, אָנוּ אֵינֶנּוּ יוֹדְעִים שְׂכָרָן שֶׁל מִצְווֹת וְדֵרוּג מַעֲלָתָן וְעֶרְכָּן. אֲבָל הַיֵּצֶר הָרַע - מַלְאָךְ הוּא (בָּבָא בָּתְרָא טז.) וְיוֹדֵעַ מַה עֶרְכָּהּ שֶׁל כָּל מִצְוָה. וְאִם הֶחְלִיט לְהַכְבִּיד עֲשִׂיַּת מִצְוָה אַחַת יוֹתֵר מֵרְעוּתָהּ, אוֹת הוּא שֶׁזּוֹ מִצְוָה גְּדוֹלָה וַחֲשׁוּבָה יוֹתֵר. וְעַל כֵּן רָאוּי לָאָדָם לִבְחֹר בָּהּ עַל פְּנֵי חֲבֶרְתָּהּ. (ח"ח הֶחָדָשׁ, הַנְּאוּם וְהַמַּאֲמָר)

 
Main Page Main Page Download This Article