Otzarot-Article

"וְלָקַח לַמִּטַּהֵר שְׁתֵּי צִפֳּרִים חַיּוֹת טְהֹרוֹת" (יד-ד) רַבֵּנוּ חַיִּים וִיטָאל זַצַ"ל כָּתַב בְּסִפְרוֹ "עֵץ הַדַּעַת טוֹב", שֶׁעִנְיַן שְׁתֵּי הַצִּפּוֹרִים רוֹמֵז לְדִבְרֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי (יְרוּשַׁלְמִי בְּרָכוֹת א-ב), שֶׁאִלּוּ הָיָה בְּעֵת מַתַּן תּוֹרָה הָיָה מְבַקֵּשׁ מֵהַבּוֹרֵא שֶׁיִּבְרָא לָאָדָם שְׁנֵי פִּיּוֹת, הָאֶחָד לַעֲסֹק בּוֹ בַּתּוֹרָה וְהַשֵּׁנִי לְשִׂיחַת חֻלִּין. וֶהֱשִׁיבוּהוּ חֲבֵרָיו כִּי אַדְּרַבָּה, מוּטָב שֶׁנִּבְרָא בְּפֶה אֶחָד, כְּדֵי לְהוֹדִיעַ שֶׁאֵין לָאָדָם רְשׁוּת לְדַבֵּר אֶלָּא בְּדִבְרֵי תּוֹרָה וְלֹא בְּשִׂיחַת חֻלִּין.

וְאֵין הַכַּוָּנָה לוֹמַר שֶׁאָסוּר לְדַבֵּר דִּבּוּר שֶׁאֵינוֹ תּוֹרָה, אֶלָּא לוֹמַר שֶׁהַכֹּל צָרִיךְ לִהְיוֹת מְכֻוָּן לַקְּדֻשָּׁה. גַּם שִׂיחַת חֻלִּין צָרִיךְ שֶׁתִּהְיֶה עַל טָהֳרַת הַקֹּדֶשׁ, לְקִיּוּם גּוּפוֹ וְנַפְשׁוֹ שֶׁל הָאָדָם אוֹ לִדְבַר עִדּוּד וְחֶסֶד. וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: "שְׁתֵּי צִפֳּרִים חַיּוֹת", שֶׁשְּׁנֵי סוּגֵי הַדִּבּוּר יִהְיוּ מְכֻוָּנִים לַחַיִּים הַנִּצְחִיִּים. וּמִכָּל שֶׁכֵּן, שֶׁלֹּא יְנַבֵּל אֶת פִּיו בְּדִבּוּרִים אֲסוּרִים שֶׁל לֵיצָנוּת וָשֶׁקֶר, לָשׁוֹן הָרַע וּרְכִילוּת, חֲנֻפָּה וְלַעַג. עַל כֵּן נֶאֱמַר "טְהֹרוֹת".

וְעַתָּה רוֹמֵז לָנוּ הַכָּתוּב כֵּיצַד לִנְהֹג בִּשְׁנֵי סוּגֵי הַדִּבּוּר, בַּדִּבּוּר הַקָּשׁוּר לְדִבְרֵי תּוֹרָה וּבַדִּבּוּר בְּעִנְיְנֵי הָרְשׁוּת וְצָרְכֵי הַגּוּף: "וְשָׁחַט אֶת הַצִּפּוֹר הָאֶחָת אֶל כְּלִי חֶרֶשׂ עַל מַיִם חַיִּים". הַשְּׁחִיטָה רוֹמֶזֶת לְדִבְרֵי חֲזַ"ל, שֶׁאֵין הַתּוֹרָה מִתְקַיֶּמֶת אֶלָּא בְּמִי שֶׁמֵּמִית עַצְמוֹ עָלֶיהָ. וּכְלִי הַחֶרֶס רוֹמֵז לַעֲנָוָה, שֶׁהוּא הַפָּחוּת שֶׁבַּכֵּלִים, לוֹמַר לְךָ שֶׁאֵין הַתּוֹרָה מִתְקַיֶּמֶת אֶלָּא בְּמִי שֶׁמַּשְׁפִּיל דַּעְתּוֹ וּמִתְאַזֵּר בַּעֲנָוָה (תַּעֲנִית ז.). רַק בּוֹ תִּתְקַיֵּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשְׁלָה לְמַיִם חַיִּים.

"אֶת הַצִּפֹּר הַחַיָּה יִקַּח אֹתָהּ... וְטָבַל... בְּדַם הַצִּפֹּר הַשְּׁחֻטָה עַל הַמַּיִם הַחַיִּים", צִפּוֹר זוֹ רוֹמֶזֶת לַדִּבּוּר בְּעִנְיְנֵי הָרְשׁוּת, שֶׁגַּם הֵם צְרִיכִים לִהְיוֹת 'טְבוּלִים' בְּדִבְרֵי תּוֹרָה וְנֶאֱמָרִים בְּגִדְרֵי הַתּוֹרָה וּבִשְׁמִירָה עַל כָּל הִלְכוֹת שְׁמִירַת הַלָּשׁוֹן. וְלֹא זוֹ בִּלְבַד, אֶלָּא "וְשִׁלַּח אֶת הַצִּפֹּר הַחַיָּה עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה", עָלָיו לְהַרְחִיקָהּ מִמֶּנּוּ, דְּהַיְנוּ לְמַעֵט בְּדִבּוּרִים מִן הַסּוּג הַזֶּה כְּכָל הַאֶפְשָׁר.

כַּמָּה עָמְקוּ רִמְזֵי הַתּוֹרָה.

בַּגְּמָרָא אָמְרוּ, אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, מַה נִשְׁתַּנָּה מְצוֹרָע שֶׁאָמְרָה תּוֹרָה יָבִיא שְׁתֵּי צִפּוֹרִים לְטָהֳרָתוֹ? אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הוּא עָשָׂה מַעֲשֵׂה פִּטְפּוּט לְפִיכָךְ יָבִיא קָרְבָּן מְפַטְפֵט.

וְאָמַר רַבֵּנוּ יְרוּחָם מִמִּיר זַצַ"ל: רוֹאִים אָנוּ כָּאן דָּבָר מַבְהִיל, שֶׁעִקַּר הַתְּבִיעָה עַל הַמְּסַפֵּר לָשׁוֹן הָרַע הִיא, מַדּוּעַ נָתַן חֵרוּת לִלְשׁוֹנוֹ כְּצִפּוֹר דְּרוֹר. זֶה מְקוֹר הָרָעָה, הֶפְקֵר הַדִּבּוּר וְקַלּוּתוֹ. אִלּוּ הָיָה נוֹהֵג בַּדִּבּוּר כֹּבֶד רֹאשׁ וְחִסָּכוֹן, אִלּוּ לֹא הָיָה מְשַׁחְרֵר אֶת חַרְצֻבּוֹת לְשׁוֹנוֹ לְקַרְקֵר כְּצִפּוֹר, הָיָה נִמְנַע מִדִּבּוּר אָסוּר וּמֻשְׁחָת, וְחוֹסֵךְ עָגְמַת נֶפֶשׁ מֵאֲחֵרִים וְנֶגַע צָרָעַת מֵעַצְמוֹ... (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	במדבר תשס"ט
	אל נסיח דעת מהעיקר
	הַתּוֹרָה נִצְחִית הִיא וּלְקָחֶיהָ נִצְחִיִּים, שְׁרִירִים וְקַיָּמִים בְּכָל תְּקוּפָה, מְכֻוָּנִים לְכָל אָדָם "וְלָקַח לַמִּטַּהֵר שְׁתֵּי צִפֳּרִים חַיּוֹת טְהֹרוֹת" (יד-ד) רַבֵּנוּ חַיִּים וִיטָאל זַצַ"ל כָּתַב בְּסִפְרוֹ "עֵץ הַדַּעַת טוֹב", שֶׁעִנְיַן שְׁתֵּי הַצִּפּוֹרִים רוֹמֵז לְדִבְרֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי (יְרוּשַׁלְמִי בְּרָכוֹת א-ב), שֶׁאִלּוּ הָיָה בְּעֵת מַתַּן תּוֹרָה הָיָה מְבַקֵּשׁ מֵהַבּוֹרֵא שֶׁיִּבְרָא לָאָדָם שְׁנֵי פִּיּוֹת, הָאֶחָד לַעֲסֹק בּוֹ בַּתּוֹרָה וְהַשֵּׁנִי לְשִׂיחַת חֻלִּין. וֶהֱשִׁיבוּהוּ חֲבֵרָיו כִּי אַדְּרַבָּה, מוּטָב שֶׁנִּבְרָא בְּפֶה אֶחָד, כְּדֵי לְהוֹדִיעַ שֶׁאֵין לָאָדָם רְשׁוּת לְדַבֵּר אֶלָּא בְּדִבְרֵי תּוֹרָה וְלֹא בְּשִׂיחַת חֻלִּין. וְאֵין הַכַּוָּנָה לוֹמַר שֶׁאָסוּר לְדַבֵּר דִּבּוּר שֶׁאֵינוֹ תּוֹרָה, אֶלָּא לוֹמַר שֶׁהַכֹּל צָרִיךְ לִהְיוֹת מְכֻוָּן לַקְּדֻשָּׁה. גַּם שִׂיחַת חֻלִּין צָרִיךְ שֶׁתִּהְיֶה עַל טָהֳרַת הַקֹּדֶשׁ, לְקִיּוּם גּוּפוֹ וְנַפְשׁוֹ שֶׁל הָאָדָם אוֹ לִדְבַר עִדּוּד וְחֶסֶד. וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: "שְׁתֵּי צִפֳּרִים חַיּוֹת", שֶׁשְּׁנֵי סוּגֵי הַדִּבּוּר יִהְיוּ מְכֻוָּנִים לַחַיִּים הַנִּצְחִיִּים. וּמִכָּל שֶׁכֵּן, שֶׁלֹּא יְנַבֵּל אֶת פִּיו בְּדִבּוּרִים אֲסוּרִים שֶׁל לֵיצָנוּת וָשֶׁקֶר, לָשׁוֹן הָרַע וּרְכִילוּת, חֲנֻפָּה וְלַעַג. עַל כֵּן נֶאֱמַר "טְהֹרוֹת". וְעַתָּה רוֹמֵז לָנוּ הַכָּתוּב כֵּיצַד לִנְהֹג בִּשְׁנֵי סוּגֵי הַדִּבּוּר, בַּדִּבּוּר הַקָּשׁוּר לְדִבְרֵי תּוֹרָה וּבַדִּבּוּר בְּעִנְיְנֵי הָרְשׁוּת וְצָרְכֵי הַגּוּף: "וְשָׁחַט אֶת הַצִּפּוֹר הָאֶחָת אֶל כְּלִי חֶרֶשׂ עַל מַיִם חַיִּים". הַשְּׁחִיטָה רוֹמֶזֶת לְדִבְרֵי חֲזַ"ל, שֶׁאֵין הַתּוֹרָה מִתְקַיֶּמֶת אֶלָּא בְּמִי שֶׁמֵּמִית עַצְמוֹ עָלֶיהָ. וּכְלִי הַחֶרֶס רוֹמֵז לַעֲנָוָה, שֶׁהוּא הַפָּחוּת שֶׁבַּכֵּלִים, לוֹמַר לְךָ שֶׁאֵין הַתּוֹרָה מִתְקַיֶּמֶת אֶלָּא בְּמִי שֶׁמַּשְׁפִּיל דַּעְתּוֹ וּמִתְאַזֵּר בַּעֲנָוָה (תַּעֲנִית ז.). רַק בּוֹ תִּתְקַיֵּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשְׁלָה לְמַיִם חַיִּים. "אֶת הַצִּפֹּר הַחַיָּה יִקַּח אֹתָהּ... וְטָבַל... בְּדַם הַצִּפֹּר הַשְּׁחֻטָה עַל הַמַּיִם הַחַיִּים", צִפּוֹר זוֹ רוֹמֶזֶת לַדִּבּוּר בְּעִנְיְנֵי הָרְשׁוּת, שֶׁגַּם הֵם צְרִיכִים לִהְיוֹת 'טְבוּלִים' בְּדִבְרֵי תּוֹרָה וְנֶאֱמָרִים בְּגִדְרֵי הַתּוֹרָה וּבִשְׁמִירָה עַל כָּל הִלְכוֹת שְׁמִירַת הַלָּשׁוֹן. וְלֹא זוֹ בִּלְבַד, אֶלָּא "וְשִׁלַּח אֶת הַצִּפֹּר הַחַיָּה עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה", עָלָיו לְהַרְחִיקָהּ מִמֶּנּוּ, דְּהַיְנוּ לְמַעֵט בְּדִבּוּרִים מִן הַסּוּג הַזֶּה כְּכָל הַאֶפְשָׁר. כַּמָּה עָמְקוּ רִמְזֵי הַתּוֹרָה. בַּגְּמָרָא אָמְרוּ, אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, מַה נִשְׁתַּנָּה מְצוֹרָע שֶׁאָמְרָה תּוֹרָה יָבִיא שְׁתֵּי צִפּוֹרִים לְטָהֳרָתוֹ? אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הוּא עָשָׂה מַעֲשֵׂה פִּטְפּוּט לְפִיכָךְ יָבִיא קָרְבָּן מְפַטְפֵט. וְאָמַר רַבֵּנוּ יְרוּחָם מִמִּיר זַצַ"ל: רוֹאִים אָנוּ כָּאן דָּבָר מַבְהִיל, שֶׁעִקַּר הַתְּבִיעָה עַל הַמְּסַפֵּר לָשׁוֹן הָרַע הִיא, מַדּוּעַ נָתַן חֵרוּת לִלְשׁוֹנוֹ כְּצִפּוֹר דְּרוֹר. זֶה מְקוֹר הָרָעָה, הֶפְקֵר הַדִּבּוּר וְקַלּוּתוֹ. אִלּוּ הָיָה נוֹהֵג בַּדִּבּוּר כֹּבֶד רֹאשׁ וְחִסָּכוֹן, אִלּוּ לֹא הָיָה מְשַׁחְרֵר אֶת חַרְצֻבּוֹת לְשׁוֹנוֹ לְקַרְקֵר כְּצִפּוֹר, הָיָה נִמְנַע מִדִּבּוּר אָסוּר וּמֻשְׁחָת, וְחוֹסֵךְ עָגְמַת נֶפֶשׁ מֵאֲחֵרִים וְנֶגַע צָרָעַת מֵעַצְמוֹ... (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)